(צֶ’כְיָה)

בַּפִּנָּה

בַּגִּנָּה

מִתְגּוֹרֵר לוֹ זֶה שָׁנִים

מַר חִלָּזוֹן.

אוֹכֵל מַעֲדַנִּים

וּבוֹרֵר כָּל מָזוֹן.

עַל כַּר מֶשִׁי יָשֵׁן.

מְעַשֵּׁן –

רַק טַבָּק מְשֻׁבָּח,

בַּמִּטְבָּח –

רַק חַסָּה צָרְפָתִית,

בַּסָּלָט –

שֶׁמֶן זַיִת כָּתִית.

מִשְׁקָפַיִם מַרְְכִּיב

שֶׁל זָהָב,

מִתְגָּאֶה עַל שְׁכֵנָיו.

סָח מַר צְרָצַר

לְאִשְׁתּוֹ צִרְצָרָה

מְבָאֵר לָהּ בְּשִׁיר:

לָנוּ – צַר, צַר,

וְהוּא כֹּה עָשִׁיר;

פָּטוּר מִתַּשְׁלוּם

שְׂכַר דִּירָה,

אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמַשְׁמִין –

וְאוֹרֵחַ הַבַּיְתָה

אֵינֶנּוּ מַזְמִין.