בֵּין פְּרָחִים וַעֲנָנִים
שִׂחֲקוּ שְׁלשָׁה שְׁפַנִּים.
תַּחַת שִׂיחַ הִסְתַּתֵּר
וְאָרַב לָהֶם פַּנְתֵּר.
הִסְתָּעֵר, קָרָא בְּזַעַם:
אֶת כֻּלְּכֶם אֶתְפֹּשׂ הַפַּעַם!
אַךְ הַפִּיל – בְּגַבּוֹ,
בִּזְנָבוֹ, בְּטוּב לִבּוֹ
וּבַחֶדֶק שֶׁמָּתַח –
אָז לְגֶשֶׁר חַי נֶהְפַּךְ.
אֶת הַשְּׁפַנְפַנִּים הִצִּיל
וְאֶת הַפַּנְתֵּר הִבְהִיל.
הַטּוֹרֵף הַמִּשְׁתּוֹלֵל
לְמִקְלַחַת לֹא פִּלֵּל.