טֶנְדֶּר פֶּנְדֶּר בַּמּוּסָךְ –

מְמֹעָךְ, מְהֻפָּךְ,

פַּח עַל פַּח יִטְפַּח, יִשְׁרֹק,

וְכֻלּוֹ חֲרִיק חָרוֹק.

טֶנְדֶּר פֶּנְדֶּר גַּל־שְׁבָרִים!

בַּמָּנוֹף אוֹתְךָ נָרִים!

אֵין דָּבָר! עוֹד תֵּרָפֵא,

תִּתְחַדֵּשׁ, תִּהְיֶה יָפֶה.

בִּטְנְךָ כּוֹאֶבֶת? מָה?

דַּוְשָׁתְךָ מְעֻקָּמָה?

לִקְרָבֶיךָ נַאֲזִין

וְנַשְׁקֶה אוֹתְךָ בֶּנְזִין.

טֶנְדֶּר פֶּנְדֶּר כֹּה מִסְכֵּן…

תֶּקֶר תֶּקֶר נְתַקֵּן.

מַיִם – בָּץ! – נַרְבִּיץ בַּדְּלִי,

טְלַאי עַל כָּל צָמִיג נַטְלִיא.

פַּנָּסֶיךָ נְיַשֵּׁר,

כָּל חוּטֶיךָ נְקַשֵֵּׁר,

בֹּרֶג בַּמַּבְרֵג נִבְרֹג –

וְחָדַלְתָּ לַחֲרֹק.

כָּךְ, כָּךְ – בַּמּוּסָךְ –

נַלְבִּישְׁךָ כְּתֹנֶת פַּח.

יִכָּנֵס בְּךָ הָרוּחַ!

גַּלְגַּלֶּיךָ נְנַפַּח!

פָּף! פָּף! נִכְנָס הָרוּחַ…

כְּבָר הִבְרֵאתָ! דַּי לָנוּחַ!

הִתְעוֹרַר גַּם הַמָּנוֹעַ –

שׁוּב יָכוֹל אַתָּה לִנְסֹעַ!

מַה תִּפְזֹל בְּפַנָּסֶיךָ?

צֵא נָא! צֵא לְמַעֲשֶׂיךָ!

בַּתָּקוֹעַ תְּקַע – וּצְחַק –

סַע קָדִימָה! לַמֶּרְחַק!

טֶנְדֶּר פֶּנְדֶּר! סַע! סַע!

שָׂא מַשָּׂא! שָׂא מַשָּׂא!

טוּסָה, נוּסָה חִישׁ מַהֵר –

וּבַדֶּרֶךְ הִזָּהֵר.

הִזָּהֵר מְאֹד בַּכְּבִישׁ!

אַל תִּדְרֹס בַּדֶּרֶךְ אִישׁ!

בְּעַמּוּד אַל תִּתְנַגֵּשׁ,

וּבִכְלָל, אַל תִּתְרַגֵּשׁ!