(בורמה, טגור)

הדבורה הומה באה..

הפרח נד.

ניד הן, ניד לאו,

ליבו נחרד.

המהום קרב,

זמזום סובב,

ספק,

ופחד מתגנב.

הוי אורח זהבהוב

הרפתקן בא מקרוב,

שגריר יום קיץ מתרונן.

אל נא תיקו, אך האמן.

זמרר בדמע, לא בפה

פלל, ובלי הרף צפה.

כי שכור הפרח קד ונד,

ניד הן, ניד לאו,

כולו נרעד.