רָצָה גָּד הַקָּטָן לִכְתֹּב מִכְתָּב לְאַבָּא.
צָחֲקוּ אִמּוֹ. צָחֲקוּ אַחְיוֹתָיו:
– אֵיךְ? אַתָּה, גָּד, תִּכְתֹּב?
הֲרֵי אֵינְךָ יוֹדֵעַ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת – א' ב' ג' ד'?
שָׁתַק גָּד. מֶה עָשָׂה?
לָקַח פִּסַּת נְיָר וְכָתַב בָּהּ אֶת מִכְתָּבוֹ בְּאַרְבַּע הָאוֹתִיּוֹת הַיְּדוּעוֹת לוֹ.
וְזֶה הָיָה מִכְתָּבוֹ: