מי שראוי לפרס צריך לקבלו, לא חשוב לאיזה לאום הוא שייך. מי יכול לשפוט אם הגיע הזמן למחול לגרמניה ולקבלה כשווה ביז העמים. זה דבר שמעסיק אותנו כיהודים בארץ, אך ודאי אינו צריך להיות אבן־נגף למתן הפרס.

כל זמן שחיים בארץ אנשים הרגישים לבעיה הגרמנית, מושג הזמן אינו קיים כלל. זה לא עניין של ארבעים ושלוש שנים או מאה שנים או עד שסופר גרמני יזכה בפרס נובל. אם יש רגישויות נוצרת עובדה, שאי־אפשר לשנות אותה.

אני חושב שזאת בחירה טובה. קראתי את ״המוקיון", הוא טוב לכל הדעות. כאן אנחנו מגיעים לבעיית שיפוט ובחירה אישית. לי אין אפשרות לעשות זאת.

יזהר סמולנסקי

[משאל סופרים בעיקבות מתן פרס נובל להיינריך בל, דבר, (משא י“ט חשוון תשל”ג 27.10.1972): 1.]