לוגו
ספר האגדה: חלק ששי
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

חֵלֶק שִׁשִּׁי    🔗


לוח ראשׁי־תבות    🔗

א"ב – אלף בית

אב' – אבות

א“ב דב”ס – אלף בית דבן סירא

א“ב דר”ע – אלף בית דרבי עקיבא

אב"ג – אבא גוריון

אבכ' – אבכיר

אגא"ס – אגדת אסתר

אג"ב – אגדת בראשית

אדר"נ – אבות דרבי נתן

אהל' – אהלות

או"ה – אומות העולם

א"ז – אדרא זוטא

אח"כ – אחר כך

א"י – ארץ ישראל

איכ"ר – איכה רבה

א"ל – אמר לו

אלא"ז – אלה אזכרה

אס' – אסתר

אס"ר – אסתר רבה

א"ע – את עצמו

אעפ"י – אף על פי

אעפ"כ – אף על פי כן


ב"ב – בבא בתרא

ב"ה – בית הלל

בו"ד – בשר ודם

בחק' – בחקותי

בי"ד – בין דין

ביה"כ – בית הכסא

ביהכ"נ – בית הכנסת

ביה“מ, ביהמ”ד – בית המדרש

ביה"מ ב‘, ג’… – בית המדרש ב‘, ג’… של יעלינק

ביהמ"ק – בית המקדש

בכ‘, בכור’ – בכורות

בכו' – בכורים

בכ"ז – בכל זאת

בל"י – בלשון יונית

ב"מ – בבא מציעא

במ‘, במד’ – במדבר

במ"ר – במדבר רבה

ב"ס – בן־סירא

בעה"ב – בעל הבית

ב"ק – בבא קמא, בר קפרא

בר' – בראשית, ברבי

בר‘, ברכ’ – ברכות

ב"ר – בראשית רבה

ב"ש – בית שמאי


גט‘, גיט’ – גיטין

גמ"ח – גמילות חסדים

ג"ע – גן עדן


ד"א – דרך ארץ, דבר אחר

דא"ז – דרך ארץ זוטא

דב' – דברִים

דב"ז – דברִים זוטא

דב“ר, ד”ר – דברִים רבה

דה“א, דהי”א – דברי הימים א'

דה"ב – דברי הימים ב'

דנ' – דניאל

דר"כ – דרב כהנא

ד"ר – דברי תורה


ה' – יי

ה“א, ה”ב.. – הלכה א‘, הלכה ב’…

הוס' – הוספה

הוצ"מ – הוצאה מדעית

הוצ"ש – הוצאת שכטר

הוצ' ש"ב – הוצאת שלמה בובער

הור' – הוריות

הוש' – הושע

היכל' – היכלות

הקב"ה – הקדוש ברוך הוא

השל' – השלום


וגו' – וגומר

וזה"ב – וזאת הברכה

וי"ג – ויש גורסין

וי"מ – ויש מפרשין

ויק' – ויקרא

ויק"ר – ויקרא רבה

וכו' – וכוליה


זב' – זבחים

זכ‘, זכר’ – זכריה


ח“א, ח”ב… – חלק א‘, חלק ב’…

חב‘, חבק’ – חבקוק

חג' – חגיגה

ח"ו – חס ושלום

חו"ל – חוץ לארץ

חול' – חולין

חנ' – חנוכה

טה' – טהרות


י"א – יש אומרין

יב‘, יבמ’ – יבמות

יהוש' – יהושע

יד' – ידים

יוה"כ – יום הכפורים

יו"ט – יום טוב

יו"כ – יום כפור

יח‘, יחז’, יחזק' – יחזקאל

ילק"ח – ילקוט חדש

ילק"ר – ילקוט ראובני

ילק“ש, ילקו”ש – ילקוט שמעוני

י"מ – יש מפרשין

יצה"ר – יצר הרע

יר‘, ירוש’ – ירושלמי

ירמ' – ירמיה

ישע' – ישעיה


כ"א – כרך א', – כל אחד

כה"ג – כהן גדול

כות' – כותים

כלא' – כלאים

כלו' – כלומר

כרית' – כריתות

כת‘, כתוב’ – כתובות


ל' – לשון

לה"ר – לשון הרע

לקה"ק – לקדש הקדשים

לק"ט – לקח טוב


מ"א – מלכים א'

מ"ב – מלכים ב'

מג' – מגילה

מג"ת – מגלת תענית

מד‘, מדר’ – מדרש

מד' לחנ' – מדרש לחנוכה

מד' נעל' – מדרש נעלם

מדא“ג, מא”ג – מדרש אגדה

מדה“ג, מה”ג – מדרש הגדול

מד"ש, מד' שמ' – מדרש שמואל

מד' תמ' – מדרש תמורה

מה"מ – מלאך המות

מו"ק – מועד קטן

מכ' – מכות

מכיל‘, מכל’ – מכילתא

מכיל' דרשב"י – מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

מלא' – מלאכי

מנ‘, מנח’ – מנחות

מנוה"מ – מנורת המאור

מס' – מסכת

מס' סופ' – מסכת סופרים

מע' – מעילה

מעש' – מעשרות

מע"ש – מעשר שני

מש‘, משל’ – משלי


נ“א, נו”א – נוסח אחר

נג' – נגעים

נד‘, נדר’ – נדרים

נז' – נזיר

נו"ב – נוסח ב'

נח' – נחום

נח‘, נחמ’ – נחמיה


ס' – סדר

סא"ז – סדר אליהו זוטא

סד"ע – סדר עולם

סופ' – סופרים

סי' – סימן

סנה' – סנהדרין

סע' – סעיף


עאכו"כ – על אחת כמה וכמה

ע"ג – על גבי

ע"ד – על דבר, על דרך

עד‘, עדי’ – עדיות

עה“ד, עשה”ד – עשרת הדברות

עוב' – עובדיה

עוה"ב – עולם הבא

עוה"ז – עולם הזה

עוקצ' – עוקצין

עז' – עזרא

ע"ז – עבודה זרה, על זה

עי' – עיין

ע"י – על יד, על ידי, עין יעקב

עיר‘, ערוב’ – עירובין

ע"כ – על כן

עמ' – עמוס

ע“פ, עפ”י – על פי

ערכ' – ערכין

ע"ש – על שם, עיין שם


פ' – פרשה, פרק

פ“א, פ”ב… – פרשה, פרק א‘, פרשה, פרק ב’…

פדר"א – פרקי דרבי אליעזר

פה"י – פסח היום

פה"ק – פרק הקודם

פנ"א – פנים אחרים

פס‘, פסח’ – פסחים

פסיק‘, פסק’ – פסיקתא

פס' דר"כ – פסיקתא דרב כהנא

פסיק"ז – פסיקתא זוטרתא

פסיק"ר – פסיקתא רבתי

פר"ש – פרק שירה

פתיח' – פתיחתא


צ"ל – צריך להיות

צפ' – צפניה


קד‘, קיד’ – קדושין

קהל' – קהלת

קה"ר – קהלת רבה

ק"ו – קל וחומר

ק"ש – קריאת שמע


ר' – רבי

ר"א – רבי אליעזר, רבי אלעזר

ראב"ע – ר' אלעזר בן עזריה

ראב"ש – ר' אלעזר בן שמוע, בן שמעון

רבש"ע – רבונו של עולם

ר"ג – רבן גמליאל

ר"ה – ראש השנה

רו"ר – רות רבה

ר"ח – ר' חיא, ר' חנינא, ר' חוצפית

רחב"ד – ר' חנינא בן דוסא

רחב"ת – ר' חנינא בן תרדיון

רח"ו – ר' חיים וויטאל

ר"ט – ר' טרפון

ר"י – ר' יהודה, ר' יהושע, ר' יוחנן, ר' ישמעאל

ריב"ב – ר' יהודה בן בבא

ריב"ז – ר' יוחנן בן זכאי

ריב"ח – ר' יהושע בן חנניה

ריב"ל – ר' יהושע בן לוי

ר"ל – ריש לקיש

ר"מ – ר' מאיר

ר"נ – רב נחמן

ר"ן – רבנו נסים

ר"ע – ר' עקיבא

ר"פ – ר' פנחס

ר"ש – ר' שמעון, רב ששת

רשב"י – רש שמעון בן יוחאי

רש"י – ר' שלמה יצחקי

ר"ת – ראשי תבות


ש"א – שמואל א'

שאלת' דר"א – שאלתות דרב אחאי

ש"ב – שמואל ב'

שבוע' – שבועות

שבה"ל – שבלי הלקט

שה"י – שבת היום

שה"ש – שיר השירים

שהש"ר – שיר השירים רבה

שו"ט – שוחר טוב

שופ' – שופטים

שמ' – שמות

שמו“ר, שמ”ר – שמות רבה

שמח' – שמחות

ש"ס – ששה סדרים

ש"ע – שמונה עשרה

ש"צ – שליח צבור

שק‘, שקל’ – שקלים


ת' – תחת

תדב"א – תנא דבי אליהו

תדא"ז – תנא דבי אליהו זוטא

תדא"ר – תנא דבי אליהו רבה

תהל' – תהלים

תו"כ – תורת כהנים

תוס‘, תוספ’ – תוספתא

תוס' צוק' – תוספתא צוקרמנדל

ת"ח – תלמיד חכם

ת"י – תרגום יונתן

תמו' – תמורה

תמ' – תמיד

תנה"ק – תנחומא הקדום

תנח' – תנחומא

תענ' – תענית

ת"ק – תנא קמא

תרג"ש – תרגום שני

תרו' – תרומות

תש' הגא‘, הוצ’ הרכ' – תשובות הגאונים, הוצאת הרכבי

תש' הרשב“א – תשובות הרשב”א (ר' שלמה בן אדרת)



א: עוֹלָם וּמְלֹאוֹ    🔗


א. הָעוֹלָם

א “הֶן־אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָיו וּמַה־שֶּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע־בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן”1 – אָמַר רַב הוּנָא: כָּל־מַה־שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה קְצוֹת דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הֵן, וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: יָכוֹל אֲנִי לַעֲמוֹד עַל סִדּוּרוֹ שֶׁל־עוֹלָם, אֱמֹר לוֹ: אַחֲרֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמוֹד – אַחֲרֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אַתָּה יָכוֹל לַעֲמוֹד! (ב"ר יב).

ב שָׁלשׁ בְּרִיּוֹת קָדְמוּ אֶת־הָעוֹלָם: הַמַּיִם וְהָרוּחַ וְהָאֵשׁ. הַמַּיִם הָרוּ וְיָלְדוּ אֲפֵלָה, הָאֵשׁ הָרְתָה וְיָלְדָה אוֹר, הָרוּחַ הָרְתָה וְיָלְדָה חָכְמָה. לְפִיכָךְ דָּוִד אָמַר: “בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְיָ, יְיָ אֱלֹהֵי גָּדַלְתָּ מְאֹד… הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו… הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי־רוּחַ… מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט…”2. אָדָם רוֹאֶה עַמּוּד נָאֶה3 אוֹמֵר: בָּרוּךְ הַמַּחְצָב4 שֶׁנֶּחְצַב מִמֶּנּוּ; נָאֶה הָעוֹלָם – בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁחֲצָבוֹ וּבְרָאוֹ בַּדָּבָר5; אַשְׁרֶיךָ, הָעוֹלָם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֶלֶךְ בָּךְ. (שמ"ר טו).

ג אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הָעוֹלָם הָיָה מַרְחִיב וְהוֹלֵךְ כִּשְׁתֵּי פַקְעָיוֹת שֶׁל שֶׁתִי6, עַד שֶׁגָּעַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְהֶעֱמִידוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ”7; וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲנִי אֵל שַׁדַּי8 – אֲנִי אֵל שֶׁאָמַרְתִּי לָעוֹלָמִי: דָּי9!

אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הַיָּם הָיָה מַרְחִיב וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁגָּעַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְיִבְּשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ”10 (חג' יג.; ע"י).

ד הָעוֹלָם עָשׂוּי כְּכַדּוּר וְהַיָּם כִּקְעָרָה.

אָמַר רַ' יוֹנָה: אֲלֶכְסַנְדְּרוֹס מֻקְדּוֹן בִּקֵּשׁ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה וְהָיָה עוֹלֶה11 וְעוֹלֶה עַד שֶׁרָאָה אֶת־הָעוֹלָם כְּכַדּוּר וְאֶת־הַיָּם כִּקְעָרָה. בִּשְׁבִיל כָּךְ מְצַיְּרִין12 אוֹתָהּ בְּכַדּוּר בְּיָדָהּ (ירוש' ע“ז פ”ג, ה“א; במ”ר יג).

ה שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אוֹי לָהֶן לַבְּרִיּוֹת, שֶׁרוֹאוֹת וְאֵינָן יוֹדְעוֹת מָה הֵן רוֹאוֹת, עוֹמְדוֹת וְאֵינָן יוֹדְעוֹת עַל מָה הֵן עוֹמְדוֹת. הָאָרֶץ עַל מָה עוֹמָדֶת? עַל הָעַמּוּדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן”13; עַמּוּדִים עַל הַמָּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “לְרוֹקַע הָאָרֶץ עַל־הַמָּיִם”14; מַיִם עַל הֶהָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “עַל־הָרִים יַעַמְדוּ־מָיִם”15; הָרִים בְּרוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: “יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ”16; רוּחַ בִּסְעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ”17; וּסְעָרָה תְּלוּיָה בִזְרוֹעוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם1819. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַל שְׁנֵים־עָשָׂר עַמּוּדִים20 עוֹמֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: “יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”21. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַל שִׁבְעָה עַמּוּדִים22, שֶׁנֶּאֱמַר: “חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה”23. רַ' אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: עַל עַמּוּד אֶחָד וְצַדִּיק שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם”24 (חג' יב:; ע"י).

ו שִׁבְעָה מְדוֹרוֹת25 הֵם, אֵלּוּ הֵם: מָדוֹר עֶלְיוֹן26 וּמָדוֹר תַּחְתּוֹן27 וַאֲוִיר הָעוֹלָם וְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם28 (אדר"נ לז).

ז אָמַר רַ' יְהוּדָה: שְׁנֵי רְקִיעִים הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: “הֵן לַייָ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם”29; רֵישׁ־לָקִישׁ אָמָר: שִׁבְעָה, וְאֵלּוּ הֵם: וִילוֹן, רָקִיעַ, שְׁחָקִים, זְבוּל, מָעוֹן, מָכוֹן, עֲרָבוֹת. וִילוֹן – אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם, אֶלָּא נִכְנָס שַׁחֲרִית30 וְיוֹצֵא עַרְבִית31 וּמְחַדֵּשׁ בְּכָל־יוֹם מַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית; רָקִיעַ – שֶׁבּוֹ חַמָּה וּלְבָנָהּ, כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת קְבוּעִים; שְׁחָקִים – שֶׁבּוֹ רֵחַיִם עוֹמְדוֹת וְטוֹחֲנוֹת מָן לַצַּדִּיקִים; זְבוּל – שֶׁבּוֹ יְרוּשָׁלַיִם32 וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ וּמִזְבֵּחַ בָּנוּי, וּמִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל עוֹמֵד וּמַקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן בְּכָל־יוֹם; מָעוֹן – שֶׁבּוֹ כִתּוֹת־כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, שֶׁאוֹמְרוֹת שִׁירָה בַּלַּיְלָה וְחָשׁוֹת33 בַּיּוֹם, מִפְּנֵי כְבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל; מָכוֹן – שֶׁבּוֹ אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וַעֲלִיַּת טְלָלִים רָעִים וַעֲלִיַּת אֲגָלִים34 וְחַדְרָהּ שֶׁל סוּפָה וּסְעָרָה וּמְעָרָה שֶׁל קִיטוֹר, וְכֻלָּם דַּלְתוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵשׁ; עֲרָבוֹת – שֶׁבּוֹ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה, גִּנְזֵי חַיִּים, גִּנְזֵי שָׁלוֹם וְגִנְזֵי בְרָכָה, וְנִשְׁמָתָם שֶׁל צַדִּיקִים, וְרוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת שֶׁעֲתִידוֹת לְהִבָּרְאוֹת, וְטַל שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲיוֹת בּוֹ אֶת־ הַמֵּתִים, וְשָׁם אוֹפַנִּים ושְׂרָפִים וְחַיּוֹת־הַקֹּדֶשׁ וּמַלְאָכֵי־הַשָּׁרֵת וְכִסֵּא־הַכָּבוֹד, וּמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם, וְחשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל מַקִּיפִים אוֹתוֹ.

אָמַר רַב אַחָא בַר יַעֲקֹב: עוֹד רָקִיעַ אֶחָד יֵשׁ לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁי הַחַיּוֹת.

עַד כָּאן יֶשׁ לְךָ רְשׁוּת לְדַבֵּר, מִכָּאן וְאֵילַךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לְדַבֵּר, שֶׁכֵּן כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן־סִירָא:

בְּמֻפְלָא מִמְּךָ אַל־תִּדְרשׁ

וּבִמְכֻסֶּה מִמְּךָ אַל־תַּחְקֹר;

בְּמַה שֶׁהֻרְשֵׁיתָ הִתְבּוֹנֵן,

וְאֵין לְךָ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת (שם יב, יג; ע"י).

ח שָׁנִינוּ, אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכָּאי: מַה תְּשׁוּבָה הֱשִׁיבַתּוּ בַּת־קוֹל לְאוֹתוֹ רָשָׁע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר: “אֶעֱלֶה עַל־בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן”35? – יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: רָשָׁע בֶּן רָשָׁע, בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל נִמְרוֹד הָרָשָׁע, שֶׁהִמְרִיד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עָלָיו36 בְּמַלְכוּתוֹ! כַּמָּה שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם? “שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת – שְׁמוֹנִים שָׁנָה”37; וַהֲלֹא מִן הָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְכֵן בֵּין כָּל־רָקִיעַ וְרָקִיעַ; לְמַעְלָה מֵהֶם חַיּוֹת־הַקֹּדֶשׁ, רַגְלֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּם, קַרְסֻלֵּי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּם, שׁוֹקֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּם, רְכוּבֵי38 הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּם, יִרְכֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּם, גּוּפֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּם, צַוְּארֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּם, רָאשֵׁי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְקַרְנֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּם; לְמַעְלָה מֵהֶן כִּסֵּא־הַכָּבוֹד, וְרַגְלֵי כִסֵּא־הַכָּבוֹד כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וּלְמַעְלָה מֵהֶם אֵל חַי וְקַיָּם רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם, – וְאַתָּה אָמַרְתָּ: “אֶעֱלֶה עַל־בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן”! (שם יג.).

ט אַרְבַּע רוּחוֹת בְּעוֹלָם: רוּחַ פִּנַּת הַמִּזְרָח, רוּחַ פִּנַּת הַמַּעֲרָב, רוּחַ פִּנַּת הַדָּרוֹם, רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן. רוּחַ פִּנַּת הַמִּזְרָח – מִשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא לָעוֹלָם; רוּחַ פִּנַּת הַדָּרוֹם – מִשָּׁם טַלְלֵי בְרָכָה יוֹרְדִים לָעוֹלָם; רוּחַ פִּנַּת הַמַּעֲרָב – מִשָּׁם אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וְקֹר וָחֹם וּגְשָׁמִים יוֹצְאִים לָעוֹלָם; רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן – בְּרָאוֹ וְלֹא גְמָרוֹ, אָמַר: כָּל־מִי שֶׁיֹּאמַר, שֶׁהוּא אֱלֹהַּ – יָבוֹא וְיִגְמוֹר אֶת־הַפִּנָּה הַזֹּאת שֶׁהִנַּחְתִּי; וְשָׁם הוּא מָדוֹר לְמַזִּיקִים, לְרוּחוֹת וְשֵׁדִים, וּמִשָּׁם רָעָה יוֹצֵאת לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה”39. (פדר"א ג).

––––––––

י שֶׁבַע מִדּוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת40 לִפְנֵי כִסֵּא־הַכָּבוֹד, אֵלּוּ הֵן: אֱמוּנָה, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד וְרַחֲמִים, אֱמֶת וְשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֱרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת־יְיָ”41 (אדר"נ לז).

יא “גַּם אֶת־זֶה לְעֻמַּת־זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים”42 – כָּל־מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדושׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּרָא כְנֶגְדּוֹ: בָּרָא הָרִים – בָּרָא גְבָעוֹת, בָּרָא יַמִּים – בָּרָא נְהָרוֹת (חג' טו.).

יב “גַּם אֶת־זֶה לְעֻמַּת־זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים”43 – הַקָּדושׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּרָא כָל־הָעוֹלָם שְׁנַיִם שְׁנָיִם, זֶה תְּמוּרַת זֶה44 וְזֶה כְּנֶגֶד זֶה, לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל־דָּבָר וְדָבָר יֶשׁ־לוֹ שֻׁתָּף וְיֶשׁ־לוֹ תְמוּרָה וְלוּלֵא זֶה לֹא הָיָה זֶה: אִלּוּלֵי מָוֶת לֹא הָיוּ חַיִּים וְאִלּוּלֵי חַיִּים לֹא הָיָה מָוֶת; אִלּוּלֵי שָׁלוֹם לֹא הָיָה רָע וְאִלּוּלֵי רָע לֹא הָיָה שָׁלוֹם; אִלּוּ הָיוּ כָל־בְּנֵי אָדָם טִפְּשִׁים לֹא הָיוּ נִכָּרִים שֶׁהֵם טִפְּשִׁים, וְאִלּוּ הָיוּ כָל־בְּנֵי אָדָם חֲכָמִים לֹא הָיוּ נִכָּרִים שֶׁהֵם חֲכָמִים; אִלְמָלֵא הָעֲנִיִּים לֹא הָיוּ נִכָּרִים הָעֲשִׁירִים, אִלְמָלֵא הָעֲשִׁירִים לֹא הָיוּ נִכָּרִים הָעֲנִיִּים. בָּרָא חֵן וּבָרָא כִעוּר, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, אֵשׁ וָמַיִם, בַּרְזֶל וָעֵץ, אוֹר וָחשֶׁךְ, חֹם וָקֹר, אֲכִילָה וּרְעָבוֹן, שְׁתִיָּה וְצִמָּאוֹן, יָם וְיַבָּשָׁה, מַעֲשֶׂה וּבַטָּלָה, דְּאָגָה וְרָצוֹן, שְׂחוֹק וּבִכְיָה, רְפוּאָה וָחֹלִי. אִם אֵין טָהֳרָה אֵין טֻמְאָה וְאִם אֵין טֻמְאָה אֵין טָהֳרָה; אִם אֵין צַדִּיק אֵין רָשָׁע וְאִם אֵין רָשָׁע אֵין צַדִּיק – לְהוֹדִיעַ גְּבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדושׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁבָּרָא כָל־דָּבָר בִּשְׁתַּיִם וּבְשִׁתּוּף, וְלַכֹּל יֵשׁ תְּמוּרָה, חוּץ מֵהַקָּדושׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא אֶחָד וְאֵין לוֹ שֵׁנִי (מד' תמורה).

יג בּוֹא וּרְאֵה, כָּל־בְּרִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדושׁ־בָּרוּךְ־הוּא לֹוִין זֶה מִזֶּה: הַיּוֹם לֹוֶה45 מִן הַלַּיְלָה וְהַלַּיְלָה מִן הַיּוֹם – וְאֵין דָּנִים זֶה עִם זֶה כְּמוֹ הַבְּרִיּוֹת. הַלְּבָנָה לֹוָה46 מִן הַכּוֹכָבִים וְהַכּוֹכָבִים מִן הַלְּבָנָה; הָאוֹר לֹוֶה מִן הַשֶּׁמֶשׁ וְהַשֶּׁמֶשׁ מִן הָאוֹר; הַשָּׁמַיִם לֹוִים47 מִן הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ48 מִן הַשָּׁמָיִם; הַחָכְמָה לֹוָה מִן הַבִּינָה וְהַבִּינָה מִן הַחָכְמָה; הַחֶסֶד לֹוֶה מִן הַצְּדָקָה וְהַצְּדָקָה מִן הֶחָסֶד; הַתּוֹרָה לֹוָה מִן הַמִּצְוֹת וְהַמִּצְוֹת מִן הַתּוֹרָה. בְּרִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדושׁ־בָּרוּךְ־הוּא לֹוִין זֶה מִזֶּה וּמְשַׁלְּמִין זֶה לָזֶה – וּבָשָׂר־וָדָם לֹוֶה מֵחֲבֵרוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְבָלְעוֹ בְּרִבִּית וּבְגָזֵל.

הַנּוֹטֵל רִבִּית אוֹמֵר לְהַקָּדושׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לָמָה אֵין אַתָּה נוֹטֵל מֵעוֹלָמְךָ שָׂכָר שֶׁהַבְּרִיּוֹת בְּתוֹכוֹ: שְׂכַר הָאָרֶץ שֶׁאַתָּה מַשְׁקֶה, שְׂכַר הַצְּמָחִים שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה, שְׂכַר הַמְּאוֹרוֹת שֶׁאַתָּה מֵאִיר, שְׂכַר הַנְּשָׁמָה שֶׁנָּפָחְתָּ, שְׂכַר הַגּוּף שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵר. אָמַר הַקָּדושׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רְאוּ כַמָּה הִלְוִיתִי וְאֵינִי נוֹטֵל רִבִּית, וְכַמָּה הִלְוְתָה הָאָרֶץ וְאֵינָהּ נוֹטֶלֶת רִבִּית, אֶלָּא אֲנִי נוֹטֵל אֶת־הַקֶּרֶן שֶׁהִלְוֵיתִי וְהִיא נוֹטֶלֶת אֶת־שֶׁלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל־הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ”49 (תנח' משפטים; שמ"ר לא).


ב. הַשָּׁמַיִם וְהַמְּאוֹרוֹת

יד שָׁמַיִם – אָמַר רַ' יוֹסֵי בַר חֲנִינָא: שָׁם מָיִם. בְּמַתְנִיתָא50 שָׁנוּ: אֵשׁ וָמָיִם; מְלַמֵּד שֶׁהֶבִיאָם הַקָּדושׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּטְרָפָם51 זֶה בָזֶה וְעָשָׂה מֵהֶם רָקִיעַ.

דָּבָר אַחֵר: שָׁמַיִם – שֶׁהַבְּרִיּוֹת מִשְׁתּוֹמְמִין עֲלֵיהֶם, לֵאמֹר: שֶׁל מָה הֵם? שֶׁל אֵשׁ הֵם? שֶׁל מַיִם הֵם? אֶתְמְהָא52! (חג' יב.; ב"ר ד).

––––––––

טו שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת בָּרָא הַקָּדושׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּרָקִיעַ, וְעַל כָּל־מַזָּל וּמַזָּל בָּרָא לוֹ שְׁלשִׁים חָיִל, וְעַל כָּל־חַיִל וָחַיִל בָּרָא לוֹ שְׁלשִׁים לִגְיוֹן, וְעַל כָּל־לִגְיוֹן וְלִגְיוֹן בָּרָא לוֹ שְׁלשִׁים רַהֲטוֹן, וְעַל כָּל־רַהֲטוֹן וְרַהֲטוֹן בָּרָא לוֹ שְׁלשִׁים קַרְטוֹן, וְעַל כָּל־קַרְטוֹן וְקַרְטוֹן בָּרָא לוֹ שְׁלשִׁים גַּסְטְרָא53, וְעַל כָּל־גַּסְטְרָא וְגַסְטְרָא תָּלָה בוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה אַלְפֵי רִבּוֹא כּוֹכָבִים כְּנֶגֶד יְמוֹת הַחַמָּה (עפ"י בר' לב:).

טז יֵשׁ מַזָּל שֶׁגּוֹמֵר הִלּוּכוֹ לִשְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ, כְּגוֹן כּוֹכַב חַמָּה, וְיֵשׁ מַזָּל שֶׁהוּא גוֹמֵר הִלּוּכוֹ לִשְׁלשִׁים יוֹם – וְהִיא לְבָנָה, וְיֵשׁ מַזָּל שֶׁגּוֹמֵר הִלּוּכוֹ לִשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה – וְהוּא צֶדֶק, וְיֵשׁ מַזָּל שֶׁהוּא גוֹמֵר הִלּוּכוֹ לִשְׁלשִׁים שָׁנָה – וְהוּא שַׁבְּתָי, חוּץ מִן כּוֹכָב, נֹגַהּ וּמַאְדִּים שֶׁאֵין גּוֹמְרִים הִלּוּכָם אֶלָּא לְאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה (ב"ר י).

יז כִּימָה54 מְעַדֶּנֶת55 אֶת־הַפֵּרוֹת וּכְסִיל מושֵׁךְ56 בֵּין קֶשֶׁר לְקָשֶׁר (שם).

יח בַּלַיְלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא לַיְלָה – יֵשׁ אוֹר הַלְּבָנָה וְהַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת; וְאֵימָתַי הוּא חשֶׁךְ? בַּעֲלוֹת הַשָּׁחַר! הַלְּבָנָה נִכְנֶסֶת וְהַכּוֹכָבִים נִכְנָסִים וְהַמַּזָּלוֹת הוֹלְכִים לָהֶם – אוֹתָהּ שָׁעָה אֵין חשֶׁךְ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. וְאוֹתָהּ שָׁעָה הַקָּדושׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹנֶה לְעוֹלָם וּמְלֹאוֹ וּמַעֲלֶה אֶת־הַשַּׁחַר מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ וּמֵאִיר לָעוֹלָם.

אַיֶּלֶת־הַשַּׁחַר, כְּשֶׁאוֹרָהּ בּוֹקֵעַ לַעֲלוֹת – בַּתְּחִלָּה הִיא בָאָה קִמְעָא קִמְעָא57, וְאַחַר־כָּךְ הִיא מְנַפֶּצֶת58 וּבָאָה, וְאַחַר־כָּךְ הִיא פָרָה וְרָבָה, וְאַחַר־כָּךְ הִיא מַשְׁבַּחַת וְהוֹלֶכֶת59 (שו“ט כב; אגא”ס; יומא כט).

יט שָׁנִינוּ, רַבִּי אוֹמֵר: אֵינוֹ דוֹמֶה תִּמּוּר60 שֶׁל לְבָנָה לְתִמּוּר שֶׁל חַמָּה; תִּמּוּר שֶׁל לְבָנָה מְתַמֵּר וְעוֹלֶה כְּמַקֵּל61, תִּמּוּר שֶׁל חַמָּה מַפְצִיעַ לְכָאן וּלְכָאן62 (יומא כח:).

כ אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁגַּלְגַּל חַמָּה וּלְבָנָה נִכְנָסִים לִטּוֹל רְשׁוּת מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עֵינֵיהֶם כֵּהוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה וּמְבַקְשִׁים לָצֵאת לְהָאִיר לָעוֹלָם וְאֵינָם רוֹאִים כְּלוּם, וּמָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם? מוֹרֶה לִפְנֵיהֶם חִצִּים וּמְהַלְּכִים לְאוֹרָם, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה, לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ, לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ”63.

אָמַר רַ' לֵוִי: בְּכָל־יוֹם וָיוֹם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יושֵׁב בַּדִּין עַל גַּלְגַּל חַמָּה וּלְבָנָה, שֶׁאֵין מְבַקְשִׁים לָצֵאת לְהָאִיר לָעוֹלָם. מָה הֵם אוֹמְרִים? – הַבְּרִיּוֹת מְקַטְּרִים לָנוּ, הַבְּרִיּוֹת מִשְׁתַּחֲוִים לָנוּ. אָמַר רַ' יוּסְטָא בַר שׁוּנֵם: מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם? יושֵׁב עֲלֵיהֶם בַּדִּין וְיוֹצְאִים וּמְאִירִים לָעוֹלָם בְּעַל־כָּרְחָם, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר מִשְׁפָּטוֹ יִתֵּן לָאוֹר לֹא נֶעְדָּר”64 (ויק"ר לא).

כא כְּשֶׁבָּאִים לִכָּנֵס65 אֵינָם יוֹדְעִים הֵיכָן הוֹלְכִים, מִפְּנֵי אוֹרוֹ שֶׁל מָעְלָה, וְהֵם עוֹמְדִים בָּרָקִיעַ וְשׁוֹהִים לִכָּנֵס, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זוֹרֵק לִפְנֵיהֶם לַפִּידִים וְחִצִּים וּבְרָקִים, – וְלַמָּקוֹם שֶׁהוּא זוֹרֵק שָׁם הֵם מְהַלְּכִים (שו"ט יט).

כב “מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן6667 – זֶה הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהוּא נָתוּן לְמַעְלָה וְעוֹלֶה בְּמֶרְכָּבָה וּמֵאִיר לָעוֹלָם, וְרוֹכֵב מְעֻטָּר כְּחָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מְחֻפָּתוֹ וגו' "68 (במ“ר יב; פדר”א ו).

כג גַּלְגַּל חַמָּה יֶשׁ־לוֹ נַרְתִּיק69, וּבְרֵכָה שֶׁל מַיִם לְפָנָיו. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַתִּישׁ70 כֹּחוֹ בַּמַּיִם, שֶׁלֹּא יֵצֵא וְיִשְׂרוֹף אֶת־הָעוֹלָם (ב"ר ו).

כד אָמַר רַ' לֵוִי: מִפְּנֵי מָה אֵין קוֹלוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמָע בַּיּוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּשְׁמָע בַּלָּיְלָה? מִפְּנֵי גַלְגַּל חַמָּה, שֶׁמְּנַסֵּר בָּרָקִיעַ, כְּחָרָשׁ הַמְנַסֵּר בָּאֲרָזִים, וְאוֹתוֹ חֶרֶג שֶׁל יוֹם71 “לָא” שְׁמוֹ72 (יומא כ:).

כה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אִלְמָלֵא גַלְגַּל חַמָּה – נִשְׁמַע קוֹל הֲמוֹנָהּ שֶׁל הָעִיר73, וְאִלְמָלֵא קוֹל הֲמוֹנָהּ שֶׁל הָעִיר – נִשְׁמַע קוֹל גַּלְגַּל חַמָּה.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה קוֹלוֹת הוֹלְכִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְהַבְּרִיּוֹת בֵּינְתַיִם וְאֵינָם מַרְגִּישִׁים; וְאֵלּוּ הֵם: קוֹל גַּלְגַּל חַמָּה וְקוֹל הֲמוֹנָהּ שֶׁל הָעִיר וְקוֹל נְשָׁמָה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵאת מִן הַגּוּף (שם; ב"ר ו).

כו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת סָפֵק מִן הַיּוֹם וּמִן הַלָּיְלָה74, סָפֵק כֻּלּוֹ מִן הַיּוֹם, סָפֵק כֻּלּוֹ מִן הַלָּיְלָה. וְאֵיזֶהוּ בֵין־הַשְּׁמָשׁוֹת? מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה, כָּל־זְמַן שֶׁפְּנֵי מִזְרָח מַאְדִּימִין. הִכְסִיף75 הַתַּחְתּוֹן76 וְלֹא הִכְסִיף הָעֶלְיוֹן – בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת; הִכְסִיף הָעֶלְיוֹן וְהֻשְׁוָה לַתַּחְתּוֹן – זֶהוּ לָיְלָה, דִּבְרֵי רַ' יְהוּדָה. רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיְהַלֵּךְ אָדָם מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה חֲצִי מִיל. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת כְּהֶרֶף־עָיִן, זֶה נִכְנָס וְזֶה יוֹצֵא, וְאִי־אֶפְשָׁר לַעֲמוֹד עָלָיו77 (שבת לד:).

כז אֵיזֶהוּ בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת? אָמַר רַ' תַנְחוּמָא: לְטִפָּה שֶׁל דָּם שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל־גַּבֵּי חֻדָּה שֶׁל סַיִּף, נֶחְלְקָה הַטִּפָּה לְכָאן וּלְכָאן – זֶהוּ בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת (ירוש' בר' פ“א, ה”א).

כח אָמַר רַ' חֲנִינָא: הָרוֹצֶה לֵידַע שִׁעוּרוֹ שֶׁל רַ' נְחֶמְיָה, יַנִּיחַ חַמָּה בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל וְיֵרֵד וְיִטְבּוֹל בַּיָּם וְיַעֲלֶה – וְזֶהוּ שִׁעוּרוֹ שֶׁל רַ' נְחֶמְיָה (שבת לה.).

כט בְּעַרְבִית צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי, שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. בְּשַׁחֲרִית צָרִיךְ לוֹמַר: מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי, שֶׁהוֹצֵאתַנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. בְּמִנְחָה צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁזִּכִּיתַנִי לִרְאוֹת חַמָּה בִּזְרִיחָתָהּ כָּךְ תְּזַכֵּנִי לִרְאוֹתָהּ בִּשְׁקִיעָתָהּ (בר' סח:).

ל שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָרוֹאֶה חַמָּה בִּתְקוּפָתָהּ78, לְבָנָה בִּגְבוּרָתָהּ, כּוֹכָבִים בִּמְסִלּוֹתָם וּמַזָּלוֹת כְּסִדְרָם – אוֹמֵר: בָּרוּךְ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (בר' נט:; ויק"ר כג).

לא שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עוֹלָם לְאַכְסַדְרָה79 הוּא דוֹמֶה וְרוּחַ צְפוֹנִית אֵינָהּ מְסֻבֶּבֶת80, וְכֵוָן שֶׁחַמָּה מַגַּעַת לְקֶרֶן מַעֲרָבִית־צְפוֹנִית נִכְפֶּפֶת וְעוֹלָה לְמַעְלָה מִן הָרָקִיעַ81. רַ' יְהושׁעַ אוֹמֵר: עוֹלָם לְקֻבָּה82 הוּא דוֹמֶה, וְרוּחַ צְפוֹנִית מְסֻבֶּבֶת, וּכְשֶׁחַמָּה מַגַּעַת לְקֶרֶן מַעֲרָבִית־צְפוֹנִית מַקֶּפֶת וְחוֹזֶרֶת אֲחוֹרֵי הַכִּפָּה83, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹלֵךְ אֶל־דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל־צָפוֹן”84 – הוֹלֵךְ אֶל־דָּרוֹם בַּיּוֹם85, וְסוֹבֵב אֶל־צָפוֹן בַּלָּיְלָה; “סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל־סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ”86 – אֵלּוּ פְנֵי מִזְרָח וּפְנֵי מַעֲרָב, שֶׁפְּעָמִים מְסַבַּבְתָּם87 וּפְעָמִים מְהַלַּכְתָּם88 (ב“ב כה:; ע”י).

לב שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה חַלּוֹנוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם הָעוֹלָם, מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם בַּמִּזְרָח וּמֵאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם בַּמַּעֲרָב וְאֶחָד בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל רָקִיעַ, שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצְאָה [הַחַמָּה] מִתְּחִלַּת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (ירוש' ר“ה פ”ב, ה"ד).

לג אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם [חַמָּה וּלְבָנָה] פּוֹרְחִין הֵן בָּאֲוֵיר, וְאִם שָׁפִין בָּרָקִיעַ89, וְאִם מְהַלְּכִין הֵן כְּדַרְכָּן90; הַדָּבָר קָשֶׁה מְאֹד, וְאִי־אֶפְשָׁר לַבְּרִיּוֹת לַעֲמוֹד עָלָיו. (ב"ר ו).

לד אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי: מִפְּנֵי מָה חַמָּה יוֹצֵאת בְּמִזְרָח וְשׁוֹקַעַת בְּמַעֲרָב? אָמַר לוֹ: אִלּוּ הָיָה חִלּוּף הַדְּבָרִים אַף כָּךְ הָיִיתָ אוֹמֵר לִי. אָמַר לוֹ: כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר לָךְ: מִפְּנֵי מָה שׁוֹקַעַת בְּמַעֲרָב91. אָמַר לוֹ: כְּדֵי לִתֵּן שָׁלוֹם לְקוֹנָהּ92, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים”93. אָמַר לוֹ: וְתָבוֹא עַד חֲצִי הָרָקִיעַ94 וְתִתֵּן שָׁלוֹם וְתִכָּנֵס? – מִשּׁוּם פּוֹעֲלִים95 וּמִשּׁוּם עוֹבְרֵי דְרָכִים (סנה' צא:).

לה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: גַּלְגַּל קָבוּעַ96 וּמַזָּלוֹת חוֹזְרִים97, וְחַכְמֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אוֹמְרִים: גַּלְגַּל חוֹזֵר וּמַזָּלוֹת קְבוּעִים. אָמַר רַבִּי: תְּשׁוּבָה לְדִבְרֵיהֶם: מֵעוֹלָם לֹא מָצִינוּ עֲגָלָה98 בְּדָרוֹם וְעַקְרָב בְּצָפוֹן.

חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: בַּיּוֹם חַמָּה מְהַלֶּכֶת לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ וּבַלַּיְלָה לְמַעְלָה מִן הָרָקִיעַ; וְחַכְמֵי אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אוֹמְרִים: בַּיּוֹם חַמָּה מְהַלֶּכֶת לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ וּבַלַּיְלָה לְמַטָּה מִן הַקַּרְקָע. אָמַר רַבִּי: וְנִרְאִים דִּבְרֵיהֶם מִדְּבָרֵינוּ, שֶׁבַּיּוֹם מַעְיָנוֹת צוֹנְנִים וּבַלַּיְלָה רוֹתְחִים99.

שָׁנִינוּ, רַ' נָתָן אוֹמֵר: בִּימוֹת הַחַמָּה חַמָּה מְהַלֶּכֶת בְּגֹבַהּ שֶׁל רָקִיעַ, לְפִיכָךְ כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ רוֹתֵחַ וּמַעְיָנוֹת צוֹנְנִים; בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים חַמָּה מְהַלֶּכֶת בְּשִׁפּוּלֵי הָרָקִיעַ100, לְפִיכָךְ כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ צוֹנֵן וּמַעְיָנוֹת רוֹתְחִים.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בְּאַרְבָּעָה שְׁבִילִים חַמָּה מְהַלֶּכֶת: נִיסָן, אִיָּר וְסִיוָן – מְהַלֶּכֶת בֶּהָרִים, כְּדֵי לְפַשֵּׁר101 אֶת־הַשְּׁלָגִים; תַּמּוּז, אָב וֶאֱלוּל – מְהַלֶּכֶת בַּיִּשּׁוּב, כְּדֵי לְבַשֵּׁל אֶת־הַפֵּרוֹת; תִּשְׁרִי, מַרְחֶשְׁוָן וְכִסְלֵו – מְהַלֶּכֶת בַּיַּמִּים, כְּדֵי לְיַבֵּשׁ אֶת־הַנְּהָרוֹת; טֵבֵת, שְׁבָט וַאֲדָר – מְהַלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר, שֶׁלֹּא לְיַבֵּשׁ אֶת־הַזְּרָעִים (פסח' צד:).

לו אָמַר רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעַאי: הַשֶּׁמֶשׁ הַזֶּה נָתוּן בְּתוֹךְ תֵּיקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם־אֹהֶל בָּהֶם”102, וּבִתְקוּפַת תַּמּוּז הוּא יוֹצֵא מִתּוֹךְ תֵּיקוֹ לְבַשֵּׁל אֶת־הַפֵּרוֹת (תנה"ק תצוה; תנח', שם).

לז שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב תָּשַׁשׁ103 כֹּחָהּ שֶׁל חַמָּה (ב"ב קכא:).

לח "יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וגו' "104 – אֵלּוּ אַרְבַּע תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה: בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת נִיסָן וּבְאֶחָד בִּתְקוּפַת תִּשְׁרִי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִים, מִתְּקוּפַת נִיסָן עַד תְּקוּפַת תַּמּוּז הַיּוֹם לֹוֶה105 מִן הַלָּיְלָה, וּמִתְּקוּפַת תַּמּוּז עַד תְּקוּפַת תִּשְׁרִי הַיּוֹם פּוֹרֵעַ לַלַּיְלָה, וּמִתְּקוּפַת תִּשְׁרִי עַד תְּקוּפַת טֵבֵת הַלַּיְלָה לֹוֶה מִן הַיּוֹם, וּמִתְּקוּפַת טֵבֵת עַד תְּקוּפַת נִיסָן הַלַּיְלָה פּוֹרֵעַ לַיּוֹם. נִמְצָא, בִּתְקוּפַת נִיסָן וּבִתְקוּפַת תִּשְׁרִי אֵינָם חַיָּבִים זֶה לָזֶה כְּלוּם. נוֹטְלִים בִּצְנִיעַ106 וּפוֹרְעִים בִּצְנִיעַ, וְאֵין כָּל־בִּרְיָה שׁוֹמַעַת בֵּינֵיהֶם דָּבָר – “אֵין־אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם”107 (שו“ט יט; מה”ג בר').

לט אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו”108? – מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה חַמָּה פְּגִימָתָהּ109 שֶׁל לְבָנָה וְלֹא פְגִימָתָהּ שֶׁל קֶשֶׁת.

אָמַר רַ' לֵוִי: אֵין אֶחָד מִן הַמַּזָּלוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵם מְהַלְּכִים בָּרָקִיעַ רוֹאֶה מַה שֶׁלְּפָנָיו אֶלָּא שֶׁלַּאֲחוֹרָיו, כְּאָדָם הַיּוֹרֵד מֵעַל הַסֻּלָּם וּפָנָיו לַאֲחוֹרָיו, כְּדֵי שֶׁיְהֵא כָל־מַזָּל וּמַזָּל אוֹמֵר: אֲנִי הוּא הָרִאשׁוֹן – הֱוֵי “עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו”.

שָׁנָה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: לְפִי שֶׁהָרָקִיעַ שֶׁל מַיִם וְהַכּוֹכָבִים שֶׁל אֵשׁ וְהֵם דָּרִים זֶה עִם זֶה וְאֵינָם מַזִּיקִים זֶה אֶת־זֶה, לְפִיכָךְ [כָּתוּב]: “עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו” (ר“ה כג; ירוש'; שם פ”ב, ה“ד; דב”ר ה).

מ עֻקְצוֹ שֶׁל עַקְרָב110 מֻנָּח בִּנְהַר דִּי־נוּר (בר' נח:)

מא “וְעַיִשׁ עַל־בָּנֶיהָ תַנְחֵם”111 – לָמָּה [עַישׁ]112 הוֹלֶכֶת אַחֲרֵי [כִימָה]? שֶׁאוֹמֶרֶת לָהּ: הַב לִי בָּנָי! שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּקֵּשׁ לְהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם נָטַל שְׁנֵי כוֹכָבִים מִכִּימָה וְהֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם; וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ לְסָתְמָהּ, נָטַל שְׁנֵי כוֹכָבִים מֵעַיִשׁ וּסְתָמָהּ. (שם נט.).

מב מַהוּ זִיקִין? אָמַר שְׁמוּאֵל: כּוֹכַב שָׁבִיט113.

וְאָמַר שְׁמוּאֵל: נְהִירִין114 לִי שְׁבִילֵי רָקִיעַ כִּשְׁבִילֵי נְהַרְדְּעָא חוּץ מִכּוֹכַב שָׁבִיט, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא. וּמְקֻבָּלִים אָנוּ שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר כְּסִיל115, וְאִלּוּ עוֹבֵר כְּסִיל הָעוֹלָם חָרֵב.

– וַהֲרֵי אָנוּ רוֹאִים שֶׁעָבָר?

– זִיווֹ הוּא שֶׁעָבַר וְנִרְאָה כְּאִלּוּ הוּא עוֹבֵר. רַב הוּנָא בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהושׁעַ אוֹמֵר: וִילוֹן116 הוּא שֶׁנִּקְרַע וְנִגְלַל וְנִרְאָה אוֹר שֶׁל רָקִיעַ117 (שם נח:).

––––––––

מג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּזְמַן שֶׁהַחַמָּה לוֹקָה118 סִמָּן רַע לְכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? – לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה לַעֲבָדָיו וְהִנִּיחַ פָּנָס119 לִפְנֵיהֶם, כָּעַס עֲלֵיהֶם וְאָמַר לְעַבְדּוֹ: טוֹל פָּנָס מִפְּנֵיהֶם וְהוֹשִׁיבֵם בַּחשֶׁךְ.

שָׁנִינוּ, רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל־זְמַן שֶׁמְּאוֹרוֹת לוֹקִים – סִמָּן רַע לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל120, מִפְּנֵי שֶׁמְּלֻמָּדִים121 בְּמַכּוֹתֵיהֶם, מָשָׁל לְסוֹפֵר122 שֶׁבָּא לְבֵית־הַסֵּפֶר וּרְצוּעָה בְיָדוֹ. מִי דוֹאֵג? – מִי שֶׁרָגִיל לִלְקוֹת בְּכָל־יוֹם וָיוֹם הוּא דוֹאֵג.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּזְמַן שֶׁהַחַמָּה לוֹקָה – סִמָּן רַע לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם; לְבָנָה לוֹקָה – סִמָּן רַע לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל מוֹנִים123 לַלְּבָנָה וְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם לַחַמָּה. לוֹקָה בְּמִזְרָח – סִמָּן רַע לְיוֹשְׁבֵי מִזְרָח, בְּמַעֲרָב – סִמָּן רַע לְיוֹשְׁבֵי מַעֲרָב, בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ – סִמָּן רַע לְכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. פָּנֶיהָ דּוֹמִין לְדָם – חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם, לְשַׂק – חִצֵּי־רָעָב בָּאִים לָעוֹלָם, לָזֶה וְלָזֶה – חֶרֶב וְחִצֵּי־רָעָב בָּאִים לָעוֹלָם. לָקְתָה בִכְנִיסָתָהּ – פֻּרְעָנוּת שׁוֹהָה לָבוֹא, בִּיצִיאָתָהּ – פֻּרְעָנוּת מְמַהֶרֶת לָבוֹא לָעוֹלָם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: חִלּוּף הַדְּבָרִים. וְאֵין לְךָ כָּל־אֻמָּה וְאֻמָּה שֶׁהִיא לוֹקָה, שֶׁאֵין אֱלֹהֶיהָ לוֹקֶה עִמָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְכָל־אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים”124. וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֵין מִתְיָרְאִים מִכָּל־אֵלּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּה אָמַר יְיָ אֶל־דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל־תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל־תֵּחָתּוּ כִּי־יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה”125 – הַגּוֹיִם יֵחַתּוּ וְלֹא יִשְׂרָאֵל יֵחַתּוּ (סוכה כט.; ע"י).

מד אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־פַּזִּי אָמַר רַ' יְהוֹשׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר־קַפָּרָא: כָּל־הַיּוֹדֵעַ לְחַשֵּׁב בִּתְקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת126 וְאֵינוֹ מְחַשֵּׁב – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: “וְאֵת פֹּעַל יְיָ לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ”127.

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בֶּן־נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁמִּצְוָה עַל הָאָדָם לְחַשֵּׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים”128 – אֵיזוֹ חָכְמָה וּבִינָה שֶׁהִיא לְעֵינֵי הָעַמִּים? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה חִשּׁוּב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת. (שבת עה; ילק"ש ישעיהו).


ג. הָאָרֶץ

מה אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לָאָרֶץ כְּנֶגֶד אַרְבַּע תְּקוּפוֹתֶיהָ: אֶרֶץ, תֵּבֵל, אֲדָמָה, אַרְקָא. אֶרֶץ – כְּנֶגֶד תְּקוּפַת נִיסָן, שֶׁהִיא מְרִיצָה אֶת־פֵּרוֹתֶיהָ; תֵּבֵל – כְּנֶגֶד תְּקוּפַת תַּמּוּז, שֶׁהִיא מְתַבֶּלֶת129 אֶת־פֵּרוֹתֶיהָ; אֲדָמָה – כְּנֶגֶד תְּקוּפַת תִּשְׁרִי, שֶׁהָאָרֶץ עֲשׂוּיָה בּוּלִין־בּוּלִין130 שֶׁל אֲדָמָה; אַרְקָא – כְּנֶגֶד תְּקוּפַת טֵבֵת, שֶׁהִיא מוֹרֶקֶת131 אֶת־פֵּרוֹתֶיהָ (ב"ר יג).

מו כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שְׁלִישׁ יַמִּים, שְׁלִישׁ מִדְבָּרוֹת, שְׁלִישׁ יַבָּשָׁה. (תוס' פסח' צד, עפ"י מד').

מז מִצְרַיִם הָיָה אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה, וּמִצְרַיִם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּכוּשׁ, וְכוּשׁ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בָּעוֹלָם, וְעוֹלָם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בַּגָּן, וְגַן אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בָּעֵדֶן, וְעֵדֶן אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּגֵיהִנֹּם; נִמְצָא, כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּכִסּוּי קְדֵרָה לְגֵיהִנֹּם (פסח' צד.)

מח רַ' נָתָן אוֹמֵר: כָּל־הַיִּשּׁוּב כֻּלּוֹ תַּחַת כּוֹכָב אֶחָד יוֹשֵׁב; תֵּדַע132, שֶׁהָרֵי אָדָם נוֹתֵן עֵינוֹ בְּכוֹכָב אֶחָד, הוֹלֵךְ לְמִזְרָח – עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ, לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם – עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ (שם).

מט אָמַר רַ' יוֹסֵי בַר חֲנִינָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּאֶרֶץ לֹא־עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא־יָשַׁב אָדָם שָׁם”133 – וְכִי מֵאַחַר שֶׁלֹּא עָבַר הֵיכָן יָשָׁב? אֶלָּא, אֶרֶץ שֶׁגָּזַר עָלֶיהָ אָדָם הָרִאשׁוֹן לְיִשּׁוּב – נִתְיַשֵּׁבָה, אֶרֶץ שֶׁלֹּא גָזַר עָלֶיהָ134 אָדָם הָרִאשׁוֹן לְיִשּׁוּב – לֹא נִתְיַשֵּׁבָה. (סוטה מו:; ע"י).

נ שָׁאַל אֲלֶכְסַנְדִּרוֹס מֻקְדּוֹן אֶת־זִקְנֵי הַנֶּגֶב, אָמַר לָהֶם: מִן הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ רָחוֹק135 אוֹ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב? אָמְרוּ לוֹ: מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב; תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי חַמָּה בְּמִזְרָח הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהּ, חַמָּה בְּמַעֲרָב הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהּ, חַמָּה בְּאֶמְצַע רָקִיעַ – אֵין הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהּ136. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה כְּאֶחָד שָׁוִים; אֶלָּא חַמָּה בְאֶמְצַע רָקִיעַ מַה טַּעַם אֵין הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהּ? מִשּׁוּם שֶׁעוֹמֶדֶת בְּגָלוּי137 וְאֵין דָּבָר מְכַסֶּה אוֹתָהּ (תמיד לא, לב).

נא שָׁנִינוּ, שְׁפוֹפֶרֶת138 הָיְתָה לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁהָיָה מַבִּיט וְצוֹפֶה בָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה בַּיַּבָּשָׁה וּכְנֶגְדָּהּ אַלְפַּיִם בַּיָּם. הָרוֹצֶה לֵידַע כַּמָּה עָמְקוֹ שֶׁל גַּיְא – מֵבִיא שְׁפוֹפֶרֶת וּמַבִּיט בָּהּ וְיֵדַע כַּמָּה עָמְקוֹ שֶׁל גָּיְא; וְהָרוֹצֶה לֵידַע כַּמָּה גָבְהוֹ שֶׁל דֶּקֶל – מוֹדֵד קוֹמָתוֹ וְצִלּוֹ139 וְצֵל קוֹמָתוֹ140 וְיֵדַע כַּמָּה גָבְהוֹ שֶׁל דֶּקֶל (עיר' מג:).


ד. בְּרָקִים וּרְעָמִים, עֲנָנִים וּגְשָׁמִים. קֶשֶׁת וּזְוָעוֹת.

נב עַל הַזִּיקִין141 וְעַל הַזְּוָעוֹת142 וְעַל הָרְעָמִים וְעַל הַבְּרָקִים אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם. עַל הֶהָרִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְעַל הַיַּמִּים וְעַל הַנְּהָרוֹת וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת אוֹמֵר: בָּרוּךְ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת־הַיָּם הַגָּדוֹל אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת־הַיָּם הַגָּדוֹל – בִּזְמַן שֶׁרוֹאֵהוּ לִפְרָקִים143 (בר' נד.).

נג אָמַר רַ' בֶרֶכְיָה הַכֹּהֵן: הַבָּרָק הַזֶּה תּוֹלֶדֶת אֵשׁ שֶׁל מַעְלָה הוּא; כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מַבְהִיק144 אוֹרוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. (תנה“ק בהעלותך; ויק”ר לא).

נד אָמַר רָבָא: בָּרָק יְחִידִי וּבָרָק לָבָן וּבָרָק יָרֹק, וַעֲנָנִים שֶׁעוֹלִים בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית וּבָאִים מִקֶּרֶן דְּרוֹמִית, וּשְׁנֵי עֲנָנִים שֶׁעוֹלִים אֶחָד כְּלַפֵּי חֲבֵרוֹ – כֻּלָּם קָשִׁים145. אֵימָתַי בַּלָּיְלָה, אֲבָל בַּבֹּקֶר אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ.

מַהוּ רְעָמִים? אָמַר שְׁמוּאֵל: עֲנָנִים בַּגַּלְגַּל146, שֶׁנֶּאֱמַר: “קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל, רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ”147. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עֲנָנִים שֶׁשּׁוֹפְכִים מַיִם זֶה לָזֶה. רַ' אַחָא בַר יַעֲקֹב אָמַר: בָּרָק חָזָק שֶׁמַּבְרִיק בֶּעָנָן וּמְשַׁבֵּר גְּלִידֵי קָרַח. רַב אָשֵׁי אָמַר: הָעֲנָנִים מְחֻלְחָלִים148 וּבָאָה הָרוּחַ וּמְנַשֶּׁבֶת עַל פִּיהֶם וְדוֹמֶה כְּרוּחַ עַל פִּי חָבִית. וּמִסְתַּבֵּר149 כְּרַב אַחָא בַר יַעֲקֹב, שֶׁהַבָּרָק מַבְרִיק וְהָעֲנָנִים מְנַהֲמִים – וְיוֹרְדִים גְּשָׁמִים (בר' נט.).

נה “וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת”150 – הַרְבֵּה קוֹלוֹת בָּרָאתִי בֶעָבִים, וְכָל־קוֹל וָקוֹל בָּרָאתִי לוֹ שְׁבִיל151 בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ שְׁנֵי קוֹלוֹת יוֹצְאִים מִשְּׁבִיל אֶחָד, שֶׁאִלְמָלֵי שְׁנֵי קוֹלוֹת יוֹצְאִים מִשְּׁבִיל אֶחָד מַחֲרִיבִים אֶת־כָּל־הָעוֹלָם (ב"ב טז.).

נו “הֶן־אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָיו… וְרַעַם גְּבוּרֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן”152 – אָמַר רַב הוּנָא: הָרַעַם הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵא כְתִקְנוֹ אֵין כָּל־בִּרְיָה יְכוֹלָה לַעֲמוֹד עָלָיו, הַפִּקְחִים יוֹדְעִים רִמְזוֹ וְהֶגְיוֹנוֹ (ב"ר יב).

נז אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לֹא נִבְרְאוּ רְעָמִים אֶלָּא לְפַשֵּׁט עַקְמוּמִית שֶׁבַּלֵּב153, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו”154. (בר' נט.).

נח רַ' יוֹחָנָן וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ – רַ' יוֹחָנָן אָמַר: אֵין עֲנָנִים אֶלָּא מִלְּמָעְלָה155, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲרוּ עִם־עֲנָנֵי שְׁמַיָּא156; רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: אֵין עֲנָנִים אֶלָּא מִלְּמָטָּה157, שֶׁנֶּאֱמַר: “מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ158. עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל רַ' יוֹחָנָן – לְאֵחָד שֶׁכִּבֵּד אֶת־חֲבֵרוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן וְקַנְקַנָּהּ159; רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְאֶחָד שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ: הַלְוֵנִי160 סְאָה שֶׁל חִטִּים, אָמַר לוֹ: הָבֵא קֻפָּתְךָ161 וּבוֹא מְדוֹד, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לָאָרֶץ: הָבִיאִי עֲנָנֵךְ וְקַבְּלִי גְשָׁמִים (ב"ר יג).

––––––––

נט רַ' חָנָן דְּצִפּוֹרֵי בְּשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן אָמַר: מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְבָרִים חָזַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁלֹּא תְהֵא הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא מִלְמַעְלָן, מִפְּנֵי בַעֲלֵי זְרוֹעַ162 וּבִשְׁבִיל לְהָדִיחַ טְלָלִים הָרָעִים, וְשֶׁיְהֵא הַגָּבוֹהַּ שׁוֹתֶה כְנָמוּךְ וְשֶׁיְּהוּ הַכֹּל תּוֹלִין עֵינֵיהֶם כְּלַפֵּי מָעְלָה163 (ב“ר יג; ירוש' תענ' פ”ג, ה"ג).

ס שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִמֵּימֵי אוֹקְיָנוֹס הוּא שׁוֹתֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵד יַעֲלֶה מִן־הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת־כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה”164. אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא מֵימֵי אוֹקְיָנוֹס מְלוּחִים הֵם? אָמַר לוֹ: מִתְמַתְּקִים165 בֶּעָבִים. רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים הוּא שׁוֹתֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה־מָּיִם”166; אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם “וְאֵד יַעֲלֶה מִן־הָאָרֶץ”? מְלַמֵּד שֶׁהָעֲנָנִים מִתְגַּבְּרִים וְעוֹלִים לָרָקִיעַ וּפוֹתְחִים פִּיהֶם כַּנֹּאד וּמְקַבְּלִים מֵי מָטָר, שֶׁנֶּאֱמַר: “יָזֹקּוּ167 מָטָר לְאֵדוֹ”168, וּמְנֻקָּבִים הֵם כִּכְבָרָה וּבָאִים וּמְחַשְּׁרִים169 מַיִם עַל־גַּבֵּי קַרְקָע, שֶׁנֶּאֱמַר: “חַשְׁרַת־מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים”170, וְאֵין בֵּין טִפָּה לְטִפָּה171 אֶלָּא כִּמְלֹא נִימָא172 (תענ' ט:).

סא “מִי־פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה”173 – הַרְבֵּה טִפִּין בָּרָאתִי בֶעָבִים, וְכָל־טִפָּה וְטִפָּה בָּרָאתִי לָהּ דְּפוּס174 בִּפְנֵי עַצְמָהּ, שֶׁלֹּא יְהוּ שְׁתֵּי טִפִּין יוֹצְאוֹת מִדְּפוּס אֶחָד. שֶׁאִלְמָלֵי שְׁתֵּי טִפִּין יוֹצְאוֹת מִדְּפוּס אֶחָד – מְטַשְׁטְשׁוֹת175 אֶת־הָאָרֶץ וְאֵינָהּ מוֹצִיאָה פֵּרוֹת (ב"ב טז.).

סב הָרָקִיעַ דּוֹמֶה לִבְרֵכָה, וּלְמַעְלָה מִן הַבְּרֵכָה כִּפָּה, וְהִיא מַזַּעַת176 טִפִּים עָבוֹת וְהֵן יוֹרְדוֹת לְתוֹךְ מַיִם הַמְּלוּחִים וְאֵין מִתְעָרְבוֹת.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אַל תִּתְמַהּ, הַיַּרְדֵּן הַזֶּה עוֹבֵר בְּיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא וְאֵינוֹ מִתְעָרֵב בּוֹ.

מַעֲשֵׂה נִסִּים יֵשׁ בַּדָּבָר. אָדָם כּוֹבֵר תֶּבֶן וְחִטִּים בִּכְבָרָה, עַד שֶׁלֹּא יָרְדוּ שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת הֵם מִתְעָרְבִין – וְאֵלּוּ מְהַלְּכִים מַהֲלַךְ כַּמָּה שָׁנִים וְאֵין מִתְעָרְבִין (ב“ר ד; ילק”ש ג).

סג אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: אֵין לְךָ טֶפַח177 יוֹרֵד מִלְמַעְלָה שֶׁאֵין הָאָרֶץ עוֹלָה כְנֶגְדּוֹ טִפְחָיִם.

אָמַר רַ' לֵוִי: הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים178 זְכָרִים וְהַתַּחְתּוֹנִים179 נְקֵבוֹת, וְהֵם אוֹמְרִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ: קַבְּלוּ אוֹתָנוּ, אַתֶּם בְּרִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָנוּ שְׁלוּחָיו. מִיָּד הֵם מְקַבְּלִים אוֹתָם, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “תִּפְתַּח־אֶרֶץ וְיִפְרוּ־יֶשַׁע וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד אֲנִי יְיָ בְּרָאתִיו”180 – לְכָךְ בְּרָאתִיו, לְתִקּוּנוֹ שֶׁל עוֹלָם וּלְיִשּׁוּבוֹ (שם יג).

סד “יַעֲרֹף כַּמָּטָר”181 – אָמַר רַ' בֶרֶכְיָה: שָׁבְרוּ הַבְּרִיּוֹת עָרְפָּן182 מִיָּד מָטָר יוֹרֵד.

“וְהִשְׁקָה אֶת־כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה”183 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי בַר זִמְרָא: הַכֹּל מִתְבָּרֵךְ: מַשָּׂא־וּמַתָּן מִתְבָּרֵךְ, וְהַפְּרַגְמַטּוּטִין184 מַרְוִיחִים, רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר: אַף הַחוֹלִים מַרְוִיחִים185 וְאֵבְרֵיהֶם רָפִים186 עֲלֵיהֶם.

אֲבִימֵי מִן חַבְרַיָּא187 הָיָה מְבַקֵּר חוֹלִים. כְּשֶׁיָּרְדָה רְבִיעָה188 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: מָה הֵם עוֹשִׂים189? אָמַר לָהֶם: נִנּוֹחוּ190.

רַ' אַבָּא אוֹמֵר: אַף אֶבֶן טוֹבָה מַרְגֶּשֶׁת191; חֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף הַדָּגִים מַרְגִּישִׁים.

אָמַר רַ' פִּינְחָס: הָיָה מַעֲשֶׂה בְּעַכּוֹ וְצָדוּ דָג וְשָׁמוּהוּ192 שְׁלשׁ מֵאוֹת לִטְרִין, וּשְׁקָלוּהוּ וּמְצָאוּהוּ מָאתַיִם לִטְרִין. הָיָה שָׁם דַּיָּג זָקֵן אֶחָד אָמַר לָהֶם: שֶׁלֹּא יָרְדָה הָרְבִיעָה193. כֵּוָן שֶׁיָּרְדָה, צָדוּ דָג אֶחָד וְשָׁמוּהוּ מָאתַיִם לִטְרִין וּשְׁקָלוּהוּ וּמְצָאוּהוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת לִטְרִין. (ב“ר יג; ילק”ש בראשית ב).

סה אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁהַמָּטָר יוֹרֵד בְּהֵמָה מְבַקֶּשֶׁת תַּפְקִידָהּ194 (שם).

סו אָמַר רַב חָנָא בַּגְדָּתָאָה: מָטָר – מַשְׁקֶה, מְרַוֶּה וּמְזַבֵּל195 וּמְעַדֵּן196 וּמַמְשִׁיךְ197 (כת' י:).

סזחָזִיז198 – שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חֶזְיוֹנוֹת בָּרָקִיעַ199 וּמַשְׁרֶה רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ עַל הַבְּרִיּוֹת (ב"ר יג).

סח אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁהַמָּטָר יוֹרֵד הוּא עוֹשֶׂה פָּנִים לָאֲדָמָה (שם).

סט “וְנָתַתִּי מְטַר־אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ” – שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “יוֹרֶה200201 – שֶׁמּוֹרֶה אֶת־הַבְּרִיּוֹת202 לְהָטִיחַ גַּגּוֹתֵיהֶם203 וּלְהַכְנִיס אֶת־פֵּרוֹתֵיהֶם204 וְלַעֲשׂוֹת כָּל־צָרְכֵיהֶם205; דָּבָר אַחֵר: שֶׁמְּרַוֶּה אֶת־הָאָרֶץ206 וּמַשְׁקֶה עַד תְּהוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: “תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ בִּרְבִיבִם תְּמֹגֲגֶנָּה צִמְחָה תְּבָרֵךְ”207; דָּבָר אַחֵר: “יוֹרֶה”, שֶׁיּוֹרֵד בְּנַחַת וְאֵינוֹ יוֹרֵד בְּזָעַף. אוֹ אֵינוֹ208, אֶלָּא “יוֹרֶה”209 שֶׁמַּשִּׁיר210 אֶת־הַפֵּרוֹת וּמַשְׁטִיף אֶת־הַזְּרָעִים וּמַשְׁטִיף אֶת־הָאִילָנוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: “מַלְקוֹשׁ” – מָה מַלְקוֹשׁ לִבְרָכָה211 אַף יוֹרֶה לִבְרָכָה. אוֹ אֵינוֹ, אֶלָּא “מַלְקוֹשׁ” – שֶׁמַּפִּיל אֶת־הַבָּתִּים וּמְשַׁבֵּר אֶת־הָאִילָנוֹת וּמַעֲלֶה אֶת־הַסַּקָּאִין212? – תַּלְמוּד לוֹמַר “יוֹרֶה”, מָה יוֹרֶה לִבְרָכָה אַף מַלְקוֹשׁ לִבְרָכָה. וְיוֹרֶה עַצְמוֹ מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם כִּי־נָתַן לָכֶם אֶת־הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה213 וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן”214 (תענ' ו.).

ע אִם יִקְלוֹט215 אָדָם מָטָר מֵאֲוִירוֹ שֶׁל סְדוֹם216, וְיִתֵּן בָּעֲרוּגָה, אֵינָהּ מַצְמַחַת (ב"ר מט).

עא אָמַר רַב יְהוּדָה: רוּחַ שֶׁלְּאַחַר גְּשָׁמִים כִּגְשָׁמִים217, עָנָן שֶׁלְּאַחַר גְּשָׁמִים כִּגְשָׁמִים, חַמָּה שֶׁלְּאַחַר גְּשָׁמִים כִּשְׁנֵי גְשָׁמִים218.

אָמַר רָבָא: יָפֶה שֶׁלֶג לְהָרִים219 כַּחֲמִשָּׁה גְשָׁמִים לְקַרְקָע.

וְאָמַר רָבָא: שֶׁלֶג – לְהָרִים220, גִּשְׁמֵי גְבוּרָה – לְאִילָנוֹת, גִּשְׁמֵי נַחַת – לְפֵרוֹת; עֲרָפֶל221 אֲפִלּוּ לְגַרְעִין שֶׁתַּחַת גּוּשׁ הֶעָפָר – יָפֶה לוֹ (תענ' ג', ד).

עב אָמַר רַ' יוֹחָנָן: סִמָּן לְמָטָר – פּוֹרְחוֹת. מַהוּ פּוֹרְחוֹת? אָמַר רַב פַּפָּא: עֲנָנִים קְלוּשׁים222 תַּחַת עֲנָנִים עָבִים. אָמַר רַב יְהוּדָה: זַרְזִיף223 לִפְנֵי גְשָׁמִים – בָּאִים גְּשָׁמִים224, וְסִמָּנָךְ: נָפָה225; לְאַחַר גְּשָׁמִים – הַגְּשָׁמִים פּוֹסְקִים, וְסִמָּנָךְ: חִרְיוֹנִים שֶׁל עִזִּים226 (שם ט:).

עג עֻלָּא נִזְדַּמֵּן לְבָבֶל, רָאָה פוֹרְחוֹת, אָמַר לָהֶם: פַּנּוּ כֵלִים, שֶׁעַכְשָׁיו יֵרְדוּ גְשָׁמִים. לְסוֹף לֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, אָמַר: כְּשֵׁם שֶׁמְּשַׁקְּרִים הַבָּבְלִים כָּךְ מְשַׁקְּרִים גִּשְׁמֵיהֶם.

אָמְרוּ בְּמַעֲרָבָא: עֲנָנִים חֲשֵׁכִים – מְרֻבִּים מֵימֵיהֶם; עֲנָנִים בְּהִירִים – מֻעָטִים מֵימֵיהֶם (שם י.).

––––––––

עד אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הָרוֹאֶה אֶת־הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן צָרִיךְ שֶׁיִּפּוֹל עַל פָּנָיו. הָיוּ מְקַלְלִים עַל כָּךְ בְּמַעֲרָבָא, מִשּׁוּם שֶׁנִּרְאֶה כְּמִי שֶׁמִּשְׁתַּחֲוֶה לַקָּשֶׁת (בר' נט.).

עה דָּרַשׁ רַ' יְהוּדָה בַר נַחֲמָנִי מְתֻרְגְּמָנוֹ227 שֶׁל רֵישׁ־לָקִישׁ: כָּל־הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת עֵינָיו כֵּהוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם… הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד־יְיָ”228. (חג' טז.).

עו מָהֵן זְוָעוֹת? אָמַר רַב קְטִינָא: רָעַשׁ229.

רַב קְטִינָא הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ, כְּשֶׁהִגִּיעַ עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית־אוֹב230 נִשְׁמְעָה זְוָעָה. אָמָר: כְּלוּם יוֹדֵעַ בַּעַל־אוֹב זְוָעָה זוֹ מַהִי? הֵרִים עָלָיו קוֹלוֹ: קְטִינָא, קְטִינָא! לָמָה אֵינִי יוֹדֵעַ? בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זוֹכֵר אֶת־בָּנָיו שֶׁשְּׁרוּיִם בְּצַעַר בֵּין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם מוֹרִיד שְׁתֵּי דְמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ – וְזוֹהִי זְוָעָה. רַב קְטִינָא שֶׁלּוֹ231 אָמַר: [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא] סוֹפֵק כַּפָּיו. רַ' נָתָן אוֹמֵר: אֲנָחָה מִתְאַנֵּחַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בּוֹעֵט בָּרָקִיעַ. רַ' אַחָא בַר יַעֲקֹב אָמַר: דּוֹחֵק אֶת־רַגְלָיו תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד (בר' נט.).


ה. אֵשׁ. רוּחַ

עז שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: [הָאוּר232] – עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִבָּרְאוֹת בְּעֶרֶב־שַׁבָּת וְלֹא נִבְרָא עַד מוֹצָאֵי־שַׁבָּת, וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת נָתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא דֵּעָה בָּאָדָם הָרִאשׁוֹן מֵעֵין דֻּגְמָה שֶׁל מָעְלָה233, וְהֵבִיא שְׁתֵּי אֲבָנִים וּטְחָנָן זוֹ בְזוֹ וְיָצָא מֵהֶן אוּר (פסח' נד.).

עח שָׁנוּ, הָאֵשׁ וְהַכִּלְאַיִם לֹא נִבְרְאוּ בְשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, אֲבָל עָלוּ בְמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת (ב"ר פב.).

עט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שֵׁשׁ אִשּׁוֹת234 הֵן: יֵשׁ אוֹכֶלֶת235 וְאֵינָהּ שׁוֹתָה236, וְיֵשׁ שׁוֹתָה וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת, וְיֵשׁ אוֹכֶלֶת וֹשׁוֹתָה, וְיֵשׁ אוֹכֶלֶת לַחִין כִּיבֵשִׁין, וְיֵשׁ אֵשׁ דּוֹחָה אֵשׁ, וְיֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ.

“יֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת וְאֵינָהּ שׁוֹתָה” – זוֹ שֶׁלָּנוּ237; “שׁוֹתָה וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת” – שֶׁל חוֹלִים238; “אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה” – שֶׁל אֵלִיָּהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֶת־הַמַּיִם אֲשֶׁר־בַּתְּעָלָה לִחֵכָה”239; “אוֹכֶלֶת לַחִין כִּיבֵשִׁין” – שֶׁל מַעֲרָכָה240; “יֵשׁ אֵשׁ דּוֹחָה אֵשׁ” – שֶׁל גַּבְרִיאֵל241; “וְיֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ” – שֶׁל שְׁכִינָה, שֶׁאָמַר מָר: “הוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ242 בֵּינֵיהֶם243 וּשְׂרָפָם” (יומא כא:).

פ “וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל”244 – מִכָּאן אָמְרוּ: הָאֵשׁ שֶׁל מַעְלָה – מַעֲלָה לוּלָבִין245, וְשׂוֹרֶפֶת וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת246, וְהִיא שְׁחוֹרָה; הָאֵשׁ שֶׁל מַטָּה אֵינָהּ מַעֲלָה לוּלָבִין וְהִיא אֲדֻמָּה, וְאוֹכֶלֶת וְאֵינָהּ שׂוֹרָפֶת (שמ"ר ב).

פא הַרְבֵּה מְאוֹרוֹת247 יֵשׁ בָּאוּר (בר' נב:).

פב אֵשׁ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים248 בְּגֵיהִנֹּם (שם נז:).

––––––––

פג “לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל”249 – אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בַּר חֲנַנְיָא: הָרוּחַ הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַחֲרִיב אֶת־הָעוֹלָם, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְרַשְּׁלוֹ בֶהָרִים250 וּמְשַׁבְּרוֹ בַגְּבָעוֹת וְאוֹמֵר לוֹ: הֱוֵי זָהִיר שֶׁלֹּא תַזִּיק לִבְרִיּוֹתַי.

אָמַר רַב הוּנָא: שְׁלשָׁה רוּחוֹת עַל יְדֵי שֶׁיָּצְאוּ שֶׁלֹּא בְמִשְׁקָל הָיָה הָעוֹלָם חָרֵב בָּהֶם, וְאֵלּוּ הֵם: אֶחָד בִּימֵי יוֹנָה, וְאֶחָד בִּימֵי אִיּוֹב, וְאֶחָד בִּימֵי אֵלִיָּהוּ (ב“ר כד; ויק”ר טו).

פד רָב הוּנָא וְרָב חִסְדָּא הָיוּ יוֹשְׁבִים. עָבַר עֲלֵיהֶם גְּנִיבָא. אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: נַעֲמֹד לְפָנָיו, שֶׁבֶּן־תּוֹרָה הוּא. אָמַר הַשֵּׁנִי: לִפְנֵי קַנְתְּרָן251 נַעֲמֹד! בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא הוּא אֶצְלָם, אָמַר לָהֶם: בַּמָּה אַתֶּם עוֹסְקִים? אָמְרוּ לוֹ: בְּרוּחוֹת. אָמַר לָהֶם: כָּךְ אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: אַרְבַּע רוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת בְּכָל־יוֹם וְרוּחַ צְפוֹנִית252 מְנַשֶּׁבֶת עִם כֻּלָּן, שֶׁאִלְמָלֵא כֵן אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת; וְרוּחַ דְּרוֹמִית קָשָׁה מִכֻּלָּן, וְאִלְמָלֵא בֶּן־נֵץ253 שֶׁמַּעֲמִידָהּ254 מַחֲרֶבֶת אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (גיט' לא:; ב"ב כה.).

פה רָבָא וְרַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק הָיוּ יוֹשְׁבִים. הָיָה עוֹבֵר וְהוֹלֵךְ רַב נַחֲמָן בַּר יַעֲקֹב, שֶׁיָּשַׁב בְּשִׁדָּה255 שֶׁל זָהָב וּפָרוּשׂ עָלָיו סַרְבָּל שֶׁל כָּרֵתִּי256. רָבָא הָלַךְ אֶצְלוֹ, רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק לֹא הָלַךְ אֶצְלוֹ, אָמָר: שֶׁמָּא מִבְּנֵי בֵית רֵישׁ־גָּלוּתָא257 הֵם – רָבָא צָרִיךְ לָהֶם, אֲנִי אֵינִי צָרִיךְ לָהֶם. כֵּוָן שֶׁרָאָה שֶׁרַב נַחֲמָן בַּר יַעֲקֹב הוּא – הָלַךְ אֶצְלוֹ. גִּלָּה אֶת־זְרוֹעוֹ, אָמַר: שַׁדָה258 מְנַשָּׁבֶת. אָמַר רָבָא: כָּךְ אָמַר רַב: אִשָּׁה מַפֶּלֶת בּוֹ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִלּוּ מַרְגָּלִית שֶׁבַּיָּם מַרְקֶבֶת בּוֹ.

"כִּי הוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא יָבוֹא קָדִים וגו' "259 – אָמַר רָבָא: אֲפִלּוּ קַת260 בְּקוֹפוֹ261 שֶׁל מַעְדֵּר רָפָה262. רַב יוֹסֵף אָמַר: אֲפִלּוּ יָתֵד בְּכֹתֶל רָפָה. רַב אַחָא בַר יַעֲקֹב אָמַר: אֲפִלּוּ קָנֶה בִּכְפִיפָה263 רָפֶה (גיט' לא, לב).

פו [רוּחַ] מִזְרָחִית לְעוֹלָם יָפָה, מַעֲרָבִית לְעוֹלָם קָשָׁה. רוּחַ צְפוֹנִית יָפָה לְחִטִּים בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ שָׁלִישׁ וְקָשָׁה לְזֵיתִים בִּזְמַן שֶׁהֵם חוֹנְטִים264. רוּחַ דְּרוֹמִית קָשָׁה לְחִטִּים בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ שָׁלִישׁ וְיָפָה לְזֵיתִים בִּזְמַן שֶׁהֵם חוֹנְטִים (יומא כא:).

פז אָמַר רַב יְהוּדָה: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי”265 – זוֹ רוּחַ מַעֲרָבִית, שֶׁבָּאָה מֵעָרְפּוֹ שֶׁל עוֹלָם266, “תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי”267 – זוֹ רוּחַ צְפוֹנִית, שֶׁמַּזֶּלֶת אֶת־הַזָּהָב268, “כִּשְׂעִירִים עֲלֵי דֶשֶׁא”269 – זוֹ רוּחַ מִזְרָחִית, שֶׁמְּסָעֶרֶת אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כְּשָׂעִיר270, “וְכִרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב”271 – זוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית, שֶׁהִיא מַעֲלָה רְבִיבִים וּמְגַדֶּלֶת עֲשָׂבִים (ב"ב כה).

פח “וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית”272 – מַהוּ “חֲרִישִׁית”? אָמַר רַב יְהוּדָה: בְּשָׁעָה שֶׁמְּנַשֶּׁבֶת עוֹשָׂה תְלָמִים273 תְּלָמִים בַּיָּם. רַבָּה אָמַר: בְּשָׁעָה שֶׁמְּנַשֶּׁבֶת מְשַׁתֶּקֶת274 כָּל־הָרוּחוֹת מִפָּנֶיהָ (גיט' לא:).

פט שָׁנִינוּ, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: יוֹם טוֹב שֶׁל עֲצֶרֶת275 בָּרוּר276 – סִמָּן יָפֶה לְכָל־הַשָּׁנָה.

אָמַר רַב זְבִיד: יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה חַם – כָּל־הַשָּׁנָה חַמָּה; קַר – כָּל־הַשָּׁנָה קָרָה (ב"ב קמז.).

צ אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימֵי: בְּמוֹצָאֵי־יוֹם־טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג הַכֹּל צוֹפִין לַעֲשַׁן־הַמַּעֲרָכָה: נָטָה כְּלַפֵּי צָפוֹן277 – עֲנִיִּים שְׂמֵחִים278 וּבַעֲלֵי־בָתִּים עֲצֵבִים, מִפְּנֵי שֶׁגִּשְׁמֵי שָׁנָה מְרֻבִּים וּפֵרוֹתֵיהֶם מַרְקִיבִים; נָטָה כְּלַפֵּי דָרוֹם279 – עֲנִיִּים עֲצֵבִים וּבַעֲלֵי־בָתִּים שְׂמֵחִים, מִפְּנֵי שֶׁגִּשְׁמֵי שָׁנָה מֻעָטִים וּפֵרוֹתֵיהֶם מִשְׁתַּמְּרִים; נָטָה כְּלַפֵּי מִזְרָח – הַכֹּל שְׂמֵחִים280; כְּלַפֵּי מַעֲרָב – הַכֹּל עֲצֵבִים281 (יומא כא:).

צא אָמַר רַב נַחֲמָן: זָהֳמָה שֶׁל חַמָּה282 קָשָׁה מֵחַמָּה; וְסִמָּנָךְ: חָבִית שֶׁל חֹמֶץ283. שַׁבְרִירֵי חַמָּה284 קָשִׁים מֵחַמָּה; וְסִמָּנָךְ: דֶּלֶף285. סוֹף קַיִץ קָשֶׁה מִקָּיִץ; וְסִמָּנָךְ: תַּנּוּר מֻסָּק286 (יומא כח, כט.).

צב אָמַר רַ' לֵוִי: הֲרֵי שֶׁעָמַלְתָּ וְחָרַשְׁתָּ וְזָרַעְתָּ וְנִכַּשְׁתָּ וְכִסַּחְתָּ287 וְעָדַרְתָּ וְקָצַרְתָּ וְעִמַּרְתָּ וְדַשְׁתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָהּ עֲרֵמָה, – אִם אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹצִיא לְךָ מְעַט רוּחַ שֶׁתִּזְרֶה, מֵהֵיכָן אוֹתוֹ הָאִישׁ חָי? (פסיק'; ילק"ש אמור).

צג רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא בַּעַל־בָּשָׂר הָיָה. פַּעַם אַחַת גָּבַר עָלָיו הַחֹם, עָלָה וְיָשַׁב עַל שֶׁן־סֶלַע וְאָמַר לְבִתּוֹ: בִּתִּי, הָנִיפִי עָלַי בִּמְנִיפָה288, וַאֲנִי אֶתֵּן לָךְ כִּכְּרַיִם שֶׁל נֵרְדְּ289. בְּתוֹךְ־כָּךְ נָשַׁב רוּחַ. אָמַר: כַּמָּה כִכָּרִים שֶׁל נֵרְדְּ לִבְעָלָיו שֶׁל זֶה290?! (ב"מ פו.).

––––––––

צד מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ בָאִים בִּסְפִינָה. עָמַד רַ' עֲקִיבָא וְעָשָׂה סֻכָּה בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה. לְמָחָר נָשְׁבָה רוּחַ וַעֲקָרַתָּה. אָמַר לוֹ רַ' גַמְלִיאֵל: עֲקִיבָא, הֵיכָן סֻכָּתֶךָ? (סוכה כג.).


ו. יַמִּים וּנְהָרוֹת

צה אָמַר רַ' יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבְראוֹת אֶת־הָעוֹלָם אָמַר לוֹ לְשַׂר שֶׁל יָם: פְּתַח פִּיךָ וּבְלַע כָּל־מֵימוֹת291 שֶׁבָּעוֹלָם, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, דַּיִּי שֶׁאֶעֱמֹד בְּשֶּׁלִי292. מִיָּד בָּעַט בּוֹ וַהֲרָגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּכֹחוֹ רָגַע293 הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב294295.

אָמַר רַ' יִצְחָק: מִכָּאן שֶׁשַּׂר שֶׁל יָם “רַהַב” שְׁמוֹ – וְאִלְמָלֵא מַיִם מְכַסִּים אוֹתוֹ אֵין כָּל־בִּרְיָה יְכוֹלָה לַעֲמֹד מִפְּנֵי רֵיחוֹ296 (ב“ב עד:; ע”י).

צו כְּשֶׁיָּצָא הַדִּבּוּר מִפִּי הַגְּבוּרָה297: “יִקָּוּוּ הַמַּיִם”298, עָלוּ מִקְצוֹת הָאָרֶץ הָרִים וּגְבָעוֹת וְנִתְפַּזְּרוּ עַל פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וְנַעֲשׂוּ עֲמָקִים־עֲמָקִים, וְהַמַּיִם נִתְגַּלְגְּלוּ וְנִקְווּ לָעֲמָקִים. מִיַּד נִתְגָּאוּ הַמַּיִם וְעָלוּ לְכַסּוֹת הָאָרֶץ כְּבִתְחִלָּה, עַד שֶׁגָּעַר בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּכְבָשָׁם299 תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָיו, וּמְדָדָם בְּשָׁעֳלוֹ שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וְלֹא לִגְרֹעַ, וְעָשָׂה חוֹל גְּבוּל לַיָּם, כְּאָדָם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה גָדֵר לְכַרְמוֹ, וּכְשֶׁהֵם עוֹלִים וְרוֹאִים אֶת־הַחוֹל לִפְנֵיהֶם חוֹזְרִים לַאֲחוֹרֵיהֶם. (שו“ט צג; פדר”א ה).

צז “כַּיָּם נִגְרָשׁ”300 – הַגַּל הָרִאשׁוֹן אוֹמֵר: אֲנִי עוֹלֶה וּמֵצִיף אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְכֵוָן שֶׁהוּא בָא לַחוֹל הוּא כוֹרֵעַ לְפָנָיו, וְאֵין הַגַּל הַשֵּׁנִי לָמֵד מִן הָרִאשׁוֹן (ילמדנו; ילק"ש ישעיה).

צח “פֶּלֶג אֱלֹהִים301 מָלֵא מָיִם”302 – מִין אֶחָד שָׁאַל אֶת־רַ' מֵאִיר, אָמַר לוֹ: אֶפְשָׁר פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מַיִם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית וְלֹא חָסֵר כְּלוּם303? אֶתְמְהָא! אָמַר לוֹ: הִכָּנֵס וּרְחַץ וּשְׁקֹל עַצְמְךָ עַד שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס וּמֵאַחַר שֶׁתִּכָּנֵס. הָלָךְ. כֵּוָן שֶׁיָּצָא וְשָׁקַל עַצְמוֹ לֹא חָסֵר כְּלוּם. אָמַר לוֹ: כָּל־אוֹתָהּ הַזֵּעָה שֶׁיָּצְאָה – לֹא מִמְּךָ יָצָאָה? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: וּמָה אַתָּה, שֶׁאַתָּה בָשָׂר־וָדָם, לֹא חָסֵר מַעְיָנְךָ כְּלוּם, מַעְיָנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ב"ר ד).

צט מַעֲשֶׂה בְאַדְרִיָנוֹס קֵיסָר שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲמוֹד עַל סוֹפוֹ304 שֶׁל אַדְרִיאַס305. נָטַל חֲבָלִים וְהָיָה מְשַׁלְשֵׁל306 שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה. שָׁמַע בַּת־קוֹל שֶׁאָמָרָה: כַּלֵּה, אַדְרִיָנוֹס307!

עוֹד בִּקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ מָה הַמַּיִם מְקַלְּסִים308 לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. עָשָׂה תֵבוֹת שֶׁל זְכוּכִית – וְנָתַן בְּנֵי־אָדָם לְתוֹכָן וְשִׁלְשְׁלָם לְאוֹקְיָנוֹס309. וְעָלוּ וְאָמְרוּ: כָּךְ שָׁמַעְנוּ לְאוֹקְיָנוֹס מְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ”310 (שו"ט צג).

ק “כָּל־הַנְּחַלִים הֹלְכִים אֶל־הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא”311 – מַעֲשֶׂה בְּרַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיוּ מְפָרְשִׁים312 לַיָּם הַגָּדוֹל וְנִכְנְסָה סְפִינָתָם לַיָּם לְמָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּיִם מְהַלְּכִים313. אָמַר לוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ: לֹא בָאנוּ לְכָאן אֶלָּא לְנִסָּיוֹן314. מִלְאוּ מִשָּׁם חָבִית מְלֵאָה מָיִם. כֵּוָן שֶׁעָלוּ לְרוֹמִי אָמַר לָהֶם אַדְרִיָנוֹס: מֵי אוֹקְיָנוֹס מָה הֵם? אָמְרוּ לוֹ: מַיִם בּוֹלְעִים מָיִם315. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי מֵהֶם. נָתְנוּ לוֹ מְלוֹא הַקַּנְקַן316, וְהָיוּ נוֹתְנִים לְתוֹכוֹ מַיִם וְהוּא בָלַע אוֹתָם. (ב"ר יג).

קא “יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם”317 – רַ' לֵוִי אָמַר: הַמַּיִם מְלַחֲשִׁים אֵלּוּ לְאֵלּוּ וְאוֹמְרִים: לְהֵיכָן נֵלֵךְ? וְהֵם אוֹמְרִים: “דֶּרֶךְ יָם318, דֶּרֶךְ יָם”; וַחֲכָמִים אָמְרוּ: דַּכִּים אָנוּ, קַבְּלוּנוּ319; מְדֻכָּכִים320 אָנוּ, קַבְּלוּנוּ (ב“ר ה; שו”ט צג; ילק"ש תהלים צג).

קב כָּל־הַנְּהָרוֹת כְּשֶׁהֵם מְהַלְּכִים עַל הָאָרֶץ הֵם טוֹבִים וּבְרוּכִים וּמְתוּקִים וְיֵשׁ מֵהֶם הֲנָאָה לָעוֹלָם; נִכְנְסוּ לַיָּם הֵם רָעִים מְאָרְרִים וּמְרוֹרִים וְאֵין בָּהֶם הֲנָאָה לָעוֹלָם (פדר"א ט).

קג אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־הַנְּהָרוֹת לְמַטָּה מִשְּׁלשָׁה נְהָרוֹת321, וּשְׁלשָׁה נְהָרוֹת לְמַטָּה מִפְּרָת322.

מַהוּ “חִדֶּקֶל323? אָמַר רַב אָשֵׁי: שֶׁמֵּימָיו חַדִּים וְקַלִּים. מַהוּ פְּרָת? – שֶׁמֵּימָיו פָּרִים וְרָבִים (בר' נט:).

קד אָמַר רַ' חִיָּא: כָּל־מִי שֶׁהוּא עוֹלֶה לְרֹאשׁ הַכַּרְמֶל וּמָצָא כְּמִין כְּבָרָה בְּיָם טְבֶרְיָא324, זוֹ הִיא בְאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם (ירוש‘, כלא’ פ“ט, ה”ג; שבת לה.).

קה יַרְדֵּן יוֹצֵא מִמְּעָרַת פַּמְיָס וּמְהַלֵּךְ בְּיַמָּהּ שֶׁל סִבְכֵי325 וּבְיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא וּבְיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם326 וְהוֹלֵךְ וְנוֹפֵל לַיָּם הַגָּדוֹל, וּמִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפִיו שֶׁל לִוְיָתָן (ב"ב עד:; בכור' נה.).

קו הַיַּרְדֵּן הַזֶּה עוֹבֵר בַּיָּם שֶׁל טְבֶרְיָא וְאֵינוֹ מִתְעָרֵב בּוֹ. (ב"ר ד).

קז “וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים”327 – אָמַר רַ' יוֹסֵי בַר חֲלַפְתָּא: וַהֲלֹא יָם אֶחָד הוּא, וּמַה תַּלְמוּד־לוֹמַר: “יַמִּים”? אֶלָּא אֵינוֹ דּוֹמֶה טַעַם דָּג הָעוֹלֶה מֵעַכּוֹ328 לְטַעַם דָּג הָעוֹלֶה מִצּוֹר וְלֹא הָעוֹלֶה מִצּוֹר לָעוֹלֶה מֵאַסְפַּמְיָא (ספרי עקב; ב"ר ה).

קח יֵשׁ מַעְיָן מְגַדֵּל גִּבּוֹרִים וְיֵשׁ מְגַדֵּל חַלָּשִׁים, וְיֵשׁ מְגַדֵּל נָאִים וְיֵשׁ מְגַדֵּל כְּעוּרִים329, וְיֵשׁ מְגַדֵּל צְנוּעִים וְיֵשׁ מְגַדֵּל שְׁטוּפֵי־זִמָּה330. וּמַעְיַן שִׁטִּים331 שֶׁל זְנוּת הָיָה וְהוּא הָיָה מַשְׁקֶה אֶרֶץ סְדוֹם, לְפִיכָךְ נִתְקַלְקְלוּ בְּאוֹתוֹ מַעְיָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל־בְּנוֹת מוֹאָב”332. וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיַבְּשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמַעְיָן מִבֵּית יְיָ יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת־נַחַל הַשִּׁטִּים”333 (תנח' בלק; ילק"ש יואל ד).

קט אָמַר שְׁמוּאֵל: נָהָר מִכֵּפוֹ מִתְבָּרֵךְ334. וְלֹא כְרַב, שֶׁאָמַר רַ' אַמִּי אָמַר רַב: גְּשָׁמִים בְּמַעֲרָבָא335 – עַד גָּדוֹל פְּרָת (בכור' נה:).

––––––––

קי “הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ”336 – אָמַר רַ' יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן: אִלּוּלֵי שֶׁנֶּאֱמַר: “הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ”, כֵּוָן שֶׁהָיָה אָדָם יוֹרֵד לְתוֹכוֹ הָיָה מֵת337.

חֲכָמִים אוֹמְרִים: “הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ” – מִן הָעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג338; וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה"339 – מִן הֶחָג וְעַד הַחֲנֻכָּה.

רַ' נָתָן כֹּהֵן אָחִיו שֶׁל רַ' חִיָּא בַר אַבָּא בִּקֵּשׁ לְפָרֵשׁ בַּיָּם מִן הֶחָג וְעַד הַחֲנֻכָּה. אָמַר לְאָחִיו: הִתְפַּלֵּל עָלָי340. אָמַר לוֹ: מָה אֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ? מִשֶׁאַתָּה קוֹשֵׁר לוּלָבְךָ341 קְשׁוֹר רַגְלֶיךָ342, וּכְשֶׁאַתָּה נִכְנָס לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וְשׁוֹמֵעַ צִבּוּר מִתְפַּלְּלִין עַל הַגְּשָׁמִים אַל תִּסְמֹךְ עַל תְּפִלָּתִי343.

רַ' יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ שֶׁל רַ' תַנְחוּם בְּרַ' חִיָּא מִכְּפַר חָנוּן הָיָה בְאַסְיָא, בִּקֵּשׁ לְפָרֵשׁ בַּיָּם מִן הֶחָג וְעַד הַחֲנֻכָּה. אָמְרָה לוֹ מַטְרוֹנָה: בְּאֵלּוּ הַיָּמִים מְפָרְשִׁין! נִרְאָה לוֹ אָבִיו בַּחֲלוֹם, אָמַר לוֹ: בְּנִי בְּלֹא קְבוּרָה344 – “וְגַם־קְבוּרָה לֹא־הָיְתָה לּוֹ”345. לֹא שָׁמַע לֹא לְדִבְרֵי זֶה וְלֹא לְדִבְרֵי זוֹ. וְכֵן הָיָה לוֹ (ירוש', שבת פ“ב, ה”ו; ב"ר ו).

קיא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ הָיוּ הוֹלְכִים בִּסְפִינָה. לְרַ' גַמְלִיאֵל הָיְתָה פַת וּלְרַ' יְהוֹשֻׁעַ פַּת וָסֹלֶת. כָּלְתָה פִּתּוֹ שֶׁל רַ' גַמְלִיאֵל, סָמַךְ עַל סָלְתּוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר לוֹ: כְּלוּם הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁנִּתְעַכֵּב כָּל כָּךְ שֶׁהֵבֵאתָ סֹּלֶת346? אָמַר לוֹ: כּוֹכָב אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה347 עוֹלֶה וּמַתְעֶה אֶת־הַסַּפָּנִים348 וְאָמַרְתִּי: שֶׁמָּא יַעֲלֶה וְיַתְעֶה אוֹתָנוּ (הור' י.).

קיב מַעֲשֶׂה בִּסְפִינָה אַחַת גְּדוֹלָה מְפָרֶשֶׁת לַיָּם הַגָּדוֹל, נְטָלָהּ הָרוּחַ וְהוֹלִיכָהּ לְמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ מַיִם מְהַלְּכִים. כְּשֶׁרָאוּ שֶׁצָּרָתָם צָרָה אָמְרוּ: בֹּאוּ וְנִשְׁתַּתֵּף בְּצָרְכֵי מְזוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ, אִם נָמוּת – נָמוּת כֻּלָּנוּ, וְאִם נִחְיֶה – נִחְיֶה כֻלָּנוּ. הֵאִיר הַמָּקוֹם349 עֵינֵיהֶם וְנָטְלוּ גְדִי אֶחָד וְצָלוּ אוֹתוֹ וְתָלוּהוּ בְּמַעֲרָבָהּ שֶׁל סְפִינָה. בָּאָה חַיָּה גְדוֹלָה לְרֵיחוֹ וְהִתְחִילָה גּוֹרֶרֶת350 בָּהּ, עַד שֶׁהִשְׁלִיכַתָּה לַמַּיִם הַמְהַלְּכִים וְהָלָכוּ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ וְנִכְנְסוּ לְרוֹמִי, סִפְּרוּ הַמַּעֲשֶׂה לְרַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ, וְקָרְאוּ עֲלֵיהֶם: “שַׁלַּח לַחְמְךָ351 עַל־פְּנֵי הַמָּיִם כִּי־בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ”352 (קה"ר יא).

קיג חוֹבֵל353 גִּבּוֹר הָיְתָה לוֹ סְפִינָה, כָּבַשׁ אֶת־הַמַּיִם וְאֶת־הָרוּחוֹת, בָּאוּ עָלָיו פִּירָטִין354 וְעָמַד וְהָרַג כֻּלָּם. לְאַחַר זְמַן הִגִּיעַ לְפֶתַח הַלִּימַן355, וּבָא עָלָיו רוּחַ קָשֶׁה וְנִשְׁבְּרָה סְפִינָתוֹ. הִתְחִיל מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִבְּנֵי אָדָם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הַצִּילוּ אוֹתִי! אָמְרוּ לוֹ: אֶתְמוֹל הָיִיתָ מְכַבֵּשׁ אֶת־הַמַּיִם וְהוֹרֵג אֶת־הַפִּירָטִין – וְעַכְשָׁו אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִן אֲחֵרִים שֶׁיַּצִּילוּ אוֹתָךְ! אָמַר לָהֶם: כָּל־זְמַן שֶׁהָיְתָה סְפִינָתִי קַיֶּמֶת הָיִיתִי גִּבּוֹר וְלֹא הֻצְרַכְתִּי שֶׁיְסַיְּעוּנִי, וְעַכְשָׁו נִשְׁבְּרָה סְפִינָתִי – נִשְׁבַּר כֹּחִי (אג"ב לד).


ז. זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת

קיד שְׁלשָׁה נְמֵלִים356 הֵם, שְׁנַיִם שֶׁל רוֹמִיִּים וְאֶחָד שֶׁל פַּרְסִיִּים. שֶׁל רוֹמִיִּים מַעֲלִים357 אַלְמֻגִּים וְשֶׁל פַּרְסִיִּים מַעֲלִים מַרְגָּלִיוֹת.

הֵיאַךְ עוֹשִׂים358? מְבִיאִים לְבוּרְנֵי359 גְדוֹלָה שִׁשָּׁה אֲלָפִים בְּנֵי אָדָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה וּמַטְעִינִים אוֹתָהּ חוֹל עַד שֶׁשּׁוֹקָעַת; וְיוֹרֵד בַּר־אֲמוֹדַאי360 וְקוֹשֵׁר חֲבָלִים שֶׁל פִּשְׁתָּן בָּאַלְמֻגִּים361 וּבַסְּפִינָה, וְנוֹטְלִים אֶת־הַחוֹל וְזוֹרְקִים לַחוּץ, וּכְשֶׁהִיא עוֹלָה362 עוֹקַרְתָּם363 (ר"ה כג.)

קטו שִׁבְעָה זְהָבִים364 הֵם: זָהָב טוֹב, זָהָב טָהוֹר, זָהָב סָגוּר, זָהָב מוּפָז, זָהָב מְזֻקָּק, זָהָב שָׁחוּט וּזְהַב פַּרְוָיִם. “זָהָב טוֹב” – כְּמַשְׁמָעוֹ. אָמַר רַ' יִצְחָק: טוֹב לְמִי שֶׁבְּבֵיתוֹ365, טוֹב לְמִי שֶׁבִּלְוָיָתוֹ366. “זָהָב טָהוֹר” – שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתוֹ לָאוּר367 וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם368, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: מַעֲשֶׂה בִּמְנוֹרַת זָהָב שֶׁעָשָׂה משֶׁה בַּמִּדְבָּר, וְהָיְתָה יְתֵרָה דֵּינַר369 זָהָב – וְהִכְנִיסוּהָ לַכּוּר370 שְׁמוֹנִים פַּעַם וְלֹא חָסְרָה כְּלוּם. “זָהָב סָגוּר” – בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְתָּח כָּל־הַחֲנֻיּוֹת נִסְגָּרוֹת371. “זָהָב מוּפָז” – דּוֹמֶה372 לְאֵשׁ מַצֶּתֶת בְּגָפְרִית. “זָהָב מְזֻקָּק” – שֶׁהָיוּ מְחַתְּכִים אוֹתוֹ כְּזֵיתִים373 וְטָחִים אוֹתוֹ בָּצֵק וּמַאֲכִילִים אוֹתוֹ לְנַעֲמִיּוֹת374 – וְהֵן מְסַנְּנוֹת אוֹתוֹ375; וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהָיוּ טוֹמְנִים אוֹתוֹ בְּזֶבֶל376 שֶׁבַע שָׁנִים. “זָהָב שָׁחוּט” – שֶׁהָיָה נִמְשָׁךְ כְּשַׁעֲוָה377 וְנִטְוֶה כְּחוּט. אַדְרְיָנוֹס הָיָה לוֹ מִשְׁקַל בֵּיצָה378; דִּיקְלֵטְיָנוֹס הָיָה לוֹ מִשְׁקַל דֵּינָר גּוֹרְדְיָנִין379. “זָהָב פַּרְוָיִם” – שֶׁדּוֹמֶה לְדַם הַפָּרִים380 (יומא מד, מה; ירוש' שם פ“ד, ה”ד).

קטז “וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב”381 – אָמַר רַ' אַבָּהוּ: טוֹבָה גְדוֹלָה חָלַק הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְעוֹלָמוֹ: אָדָם פּוֹרֵט זָהוּב אֶחָד וְהוּא מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כַּמָּה יְצִיאוֹת (ב"ר טז).

קיז מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָלַךְ לִמְכֹּר סַפִּיר בְּרוֹמִי. אָמַר לוֹ הַלּוֹקֵחַ: עַל מְנָת לְבָדְקוֹ382 אֶקָּחֶנּוּ. נְתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַסַּדָּן383 וְהִתְחִיל מַקִּישׁ384 עָלָיו בְּפַטִּישׁ. נִבְקַע הַסַּדָּן וְנֶחֱלַק385 הַפַּטִּישׁ – וְהַסַּפִּיר עָמַד בִּמְקוֹמוֹ (איכ"ר ד).


ח. עֲשָׂבִים וְאִילָנוֹת

קיח אָמַר רַ' סִימוֹן: אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב שֶׁאֵין לוֹ מַזָּל386 בָּרָקִיעַ שֶׁמַּכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: גְּדָל! (ב"ר י).

קיט אָמַר רַ' חֲנִינָא בֶן פַּזִּי: הַקּוֹצִים הַלָּלוּ אֵינָם לֹא מִתְנַכְּשִׁים387 וְלֹא נִזְרָעִים – מֵאֲלֵיהֶם הֵם יוֹצְאִים וּמְתַמְּרִים388 וְעוֹלִים; הַחִטִּים הַלָּלוּ – כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעָה עַד שֶׁלֹּא יַעֲלוּ! (שם מה).

קכ מַעֲשֶׂה בְּזָקֵן שֶׁנִּתְאָרַח בְּמָקוֹם אֶחָד בְּבֵית חָסִיד וְעָשׂוּ לוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל. בַּצָּהֳרַיִם אָמְרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת לְבַעְלָהּ: אֲדוֹנִי, מַה נֹּאכַל הַלַּיְלָה לִכְבוֹד הָאוֹרֵחַ? אָמַר לָהּ: אָדָם שֶׁלָּנוּ389. שָׁמַע הַזָּקֵן, הִרְגִּישׁ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: שֶׁמָּא בַּמָּקוֹם הַזֶּה אוֹכְלִים זֶה אֶת־זֶה, וּכְשֵׁם שֶׁיֹּאכְלוּ הָאָדָם שֶׁאָמַר לִכְבוֹדִי, כָּךְ שֶׁמָּא יָבוֹא אַחֵר אַחֲרַי שֶׁיֹּאכְלוּנִי לִכְבוֹדוֹ? מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ הַזָּקֵן? יָצָא מֵאוֹתוֹ בַיִת וְהָלַךְ וּבָא לְבַיִת אַחֵר. לְעֵת הָאֹכֶל הָלַךְ בַּעַל־הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן וְשָׁאַל לְכָל שְׁכֵנָיו: רְאִיתֶם הַזָּקֵן שֶׁבָּא הַיּוֹם לְבֵיתִי? אָמַר אֶחָד: רָאִיתִי שֶׁנִּכְנַס לְבֵית פְּלוֹנִי. הָלַךְ לְשָׁם וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן. אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, לָמָה עָשִׂיתָ כָּךְ לְהַנִּיחַ אֶת־בֵּיתִי? לֵךְ מִכָּאן וּבוֹא אֵלָי. אָמַר לוֹ: לֹא אֵלֵךְ. בִּקְשׁוֹ פַּעֲמַיִם וְשָׁלשׁ וְלֹא רָצָה. הָלַךְ לוֹ בַּעַל־הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן. אָמַר לוֹ בַּעַל־הַבַּיִת הַשֵּׁנִי: לָמָה עָשִׂיתָ כָּךְ לְבַיֵּשׁ חָסִיד זֶה? אָמַר לוֹ: כָּזֶה וְכָזֶה שָׁמַעְתִּי וּמִתּוֹךְ הַיִּרְאָה בָּרַחְתִּי וּבָאתִי לְכָאן. הִתְחִיל אוֹתוֹ בַעַל־הַבַּיִת שׂוֹחֵק, אָמַר לוֹ: בִּמְקוֹמֵנוּ מִין יָרָק הוּא זֶה, וְהוּא כִדְמוּת אָדָם. (מבוא תנה"ק).

קכא מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי בְּנֵי־אָדָם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ, אֶחָד פִּקֵּחַ וְאֶחָד סוֹמֵא390. יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל. פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם לְעִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה וְאָכָלוּ; זֶה שֶׁהָיָה פִּקֵחַ נִסְתַּמֵּא391, וְזֶה שֶׁהָיָה סוֹמֵא נִתְפַּקָּח. לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁזֶּה נִסְמַךְ עַל זֶה שֶׁהָיָה סוֹמְכוֹ (תנה"ק חקת).

קכב מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ מִבָּבֶל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, יָשַׁב בַּדֶּרֶךְ לֶאֱכֹל לָחֶם, רָאָה שְׁנֵי צִפֳּרִים מִתְנַצִּים זֶה עִם זֶה, הָרַג אֶחָד מֵהֶם אֶת־חֲבֵרוֹ וְהָלַךְ וְהֵבִיא עֵשֶׂב וְהִנִּיחוֹ עַל פִּיו וְהֶחֱיָהוּ. הָלַךְ אוֹתוֹ הָאִישׁ וְנָטַל אוֹתוֹ עֵשֶׂב שֶׁנָּפַל מִן הַצִּפּוֹר וְהָלַךְ לְהַחֲיוֹת בּוֹ אֶת־הַמֵּתִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל: כְּשֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמָהּ שֶׁל צוֹר392, מָצָא אֲרִי מֵת מֻשְׁלָךְ בַּדֶּרֶךְ, אָמַר: טוֹב לִי לְנַסּוֹת בַּאֲרִי זֶה, הִנִּיחַ הָעֵשֶׂב עַל פִּיו וְהֶחֱיָהוּ – עָמַד הָאֲרִי וַאֲכָלוֹ.

הַמָּשָׁל אוֹמֵר: טָב לְבִישׁ393 לָא תַעְבֵּד וּבִישָׁא לָא יִמְטֵי לָךְ (טוֹב לְרַע לֹא תַּעֲשֶׂה וְרָעָה לֹא תַגִּיעַ לָךְ) (ויק“ר כב: במ”ר יח; תהנ“ק חקת; קה”ר ה).

––––––––

קכג אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר “אֵלֶּה בְנֵי־שֵׂעִיר הַחֹרִי ישְׁבֵי הָאָרֶץ”394 – וְכִי שְׁאָר בְּנֵי־אָדָם יוֹשְׁבי רָקִיעַ הֵם? אֶלָּא שֶׁהָיוּ בְקִיאִים בְּיִשּׁוּבָהּ שֶׁל אֶרֶץ395, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: מְלֹא קָנֶה396 זֶה לְזָיִת, מְלֹא קָנֶה זֶה לִגְפָנִים, מְלֹא קָנֶה זֶה לִתְאֵנָה. וְ“חֹרִי” – שֶׁמֵּרִיחִין אֶת־הָאָרֶץ397. וְ“חִוִּי398399 – אָמַר רַב פַּפָּא: שֶׁהָיוּ טוֹעֲמִים אֶת־הָאָרֶץ כְּחִוְיָא400 (שבת פה.; ע"י).

קכד שָׁנִינוּ, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: סִמָּן לֶהָרִים – מִילִין401; סִמָּן לַעֲמָקִים – דְּקָלִים402; סִמָּן לִנְחָלִים – קָנִים403; סִמָּן לִשְׁפֵלָה – שִׁקְמָה (פסח' נג.).

קכה אָמַר רַב יְהוּדָה: מִי שֶׁיּוֹצֵא בִימֵי נִיסָן וְרוֹאֶה אִילָנוֹת שֶׁמְּלַבְלְבִים אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים, לְהִתְנָאוֹת בָּהֶם404 בְּנֵי־אָדָם. (בר' מג:).

קכו אָמַר רַ' יַנָּאי: בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם לוֹקֵחַ לוֹ לִטְרָא אַחַת שֶׁל בָּשָׂר מִן הַשּׁוּק, כַּמָּה הוּא יָגֵעַ, כַּמָּה צַעַר הוּא מִצְטַעֵר עָלֶיהָ, עַד שֶׁלֹּא יְבַשְּׁלֶנָּה405! וְהַבְּרִיּוֹת יְשֵׁנִין עַל מִטּוֹתֵיהֶן – וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשִּׁיב רוּחוֹת וּמַעֲלֶה עֲנָנִים וּמוֹרִיד גְּשָׁמִים וּמַפְרִיחַ טְלָלִים וּמְגַדֵּל צְמָחִים וּמְדַשֵּׁן פֵּרוֹת (פסיק'; ילק"ש אמור).

קכז יֵשׁ אִילָן שֶׁשָּׁרָשָׁיו יוֹרְדִים עֶשְׂרִים אַמָּה406, וְיֵשׁ שְׁלשִׁים, וְיֵשׁ חֲמִשִּׁים, וְיֵשׁ שֶׁאֵינָם יוֹרְדִים אֶלָּא שְׁלשָׁה טְפָחִים, וְהַגְּשָׁמִים לְמָעְלָה. אִם אֵין מַשְׁקִין אוֹתָם אֶלָּא שְׁלשָׁה טְפָחִים, אוֹתָם שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה הֵם מֵתִים; אִם שׁוֹתִים שֶׁל חֲמִשִּׁים407 אַמָּה – טוֹרֵף408 אוֹתָם שֶׁל שְׁלשָׁה טְפָחִים. אֶלָּא תְּהוֹם הָעֶלְיוֹן קוֹרֵא לַתַּחְתּוֹן, אוֹמֵר לוֹ: עֲלֵה וַאֲנִי יוֹרֵד, וְתַחְתּוֹן אוֹמֵר לוֹ: רֵד וַאֲנִי אֶעֱלֶה, עַד שֶׁהָעֶלְיוֹן יוֹרֵד וּמַשְׁקֶה שֶׁל שְׁלשָׁה טְפָחִים וְהַתַּחְתּוֹן עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה409 אוֹתָם שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה.

בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה בֵּין אֵלּוּ לָאֵלּוּ, וְקוֹרְאִים זֶה לָזֶה, וּבְנֵי אָדָם בֵּינָתַיִם410 וְאֵינָם שׁוֹמְעִים, הֱוֵי: “יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת”411. (שמ"ר ה).

קכח שָׁרְשֵׁי חִטָּה בּוֹקְעִים בָּאָרֶץ חֲמִשִּׁים אַמָּה, שָׁרְשֵׁי תְאֵנָה רַכִּים בּוֹקְעִים בְּצוּר הַסֶּלַע הַקָּשֶׁה (ירוש' בר' פ“ט ה”ב; ב"ר יג).

קכט אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: אֵין הָאָרֶץ שׁוֹתָה412 אֶלָּא לְפִי חִסּוּמָהּ413. – אִם כֵּן מַה־יַּעֲשׂוּ שָׁרְשֵׁי חָרוּב414 וְשָׁרְשֵׁי שִׁקְמָה? אֶלָּא כָּל־אֶחָד וְאֶחָד לְפִי צָרְכּוֹ415. אָמַר רַ' לֵוִי: כִּדְבָרֶיךָ כָּךְ הוּא: לְפִי חִסּוּמָהּ; וְחָרוּב וְשִׁקְמָה – אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם תְּהוֹם עוֹלָה וּמַשְׁקָה אוֹתָם (שם).

קל רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן בְּשֵׁם רַ' יוֹנָתָן אָמַר: עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי אֲרָזִים הֵם וְאֵין לְךָ מְשֻׁבָּחִים מִכֻּלָּם אֶלָּא שִׁבְעָה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וגו' "416 (ב"ר טו).

קלא אָמַר רַב הוּנָא: הַכֹּל מְבַקְשִׁין תַּפְקִידָם417. רַב אַמִּי אָמַר: אֲפִלּוּ אֲרָזִים מְבַקְשִׁים תַּפְקִידָם. תֵּדַע לָךְ, שֶׁלֹּא הָיוּ אֲרָזִים בְּבָבֶל, וּכְשֶׁעָלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר לְכָאן418 תָּלַשׁ אֲרָזִים מִכָּאן וּשְׁתָלָם בְּבָבֶל, וּכְשֶׁמֵּת הָיוּ שְׂמֵחִים עַל מַפַּלְתּוֹ419; זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “גַּם־בְּרוֹשִׁים שָׂמְחוּ לְךָ אַרְזֵי לְבָנוֹן”420 (איכ"ר א).

קלב אָמַר רַב תַּנְחוּמָא: מַעֲשֶׂה בִּתְמָרָה אַחַת שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּחַמְּתָן421 וְלֹא הָיְתָה עוֹשָׂה פֵרוֹת, וְהָיוּ מַרְכִּיבִין אוֹתָהּ422 וְלֹא עָשְׂתָה פֵרוֹת. עָבַר דִּקְלַי423 אֶחָד וְרָאָה אוֹתָהּ, אָמַר: תָּמָר הִיא צוֹפָה מִירִיחוֹ424 וְהִיא מִתַאֲוָּה לוֹ בְּלִבָּהּ. וְהֵבִיאוּ מִמֶּנּוּ וְהִרְכִּיבוּ אוֹתָהּ – מִיָּד עָשְׂתָה פֵרוֹת (ב“ר מא; במ”ר ג).

קלג הַתָּמָר הַזֶּה אֵין בּוֹ לֹא עֳמָקִים וְלֹא סִיקוֹסִים425 וְצִלּוֹ רָחוֹק426.

תְּמָרָה זוֹ אֵין בָּהּ פְּסֹלֶת, אֶלָּא תְמָרִים לַאֲכִילָה, לוּלָבִיִן לְהִלּוּל427, חֲרָיוֹת428 לְסִכּוּךְ429, סִיבִים430 לַחֲבָלִים, סַנְסִנִּים431 לִכְבָרָה, שִׁפְעַת־קוֹרוֹת432 לְקָרוֹת433 בָּהֶן אֶת־הַבָּיִת (שם).

קלד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: פַּעַם אַחַת אֲחָזַנִי בֻלְמוּס434 וְרַצְתִּי לְמִזְרָחָהּ שֶׁל תְּאֵנָה435 וְקִיַּמְתִּי בְעַצְמִי “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ”436. שֶׁשָּׁנָה רַב יוֹסֵף: הָרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם תְּאֵנָה יִפְנֶה לְמִזְרָחָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ”437 (יומא פג:).

קלה הָרֹתֶם הַזֶּה מִי שֶׁמַּדְלִיקוֹ גֶּחָלָיו אֵינָן כָּבוֹת. וּמַעֲשֶׂה הָיָה בִּשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם, שֶׁבָּאוּ בַמִּדְבָּר וְיָשְׁבוּ תַחַת רֹתֶם אֶחָד. לָקְטוּ עֵצִים מִן הָרֹתֶם וּבִשְּׁלוּ לָהֶם וְאָכָלוּ. לְאַחַר שָׁנָה בָּאוּ [שׁוּב] לְאוֹתוֹ מָקוֹם וּמָצְאוּ אֵפֶר מִמַּה שֶּׁהִדְלִיקוּ; אָמְרוּ: הֲרֵי שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ יֶשׁ לָנוּ מִשֶּׁעָבַרְנוּ וְאָכַלְנוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. מִשְּׁשׁוּ בָאֵפֶר וְהָלְכוּ עָלָיו וְנִכְווּ רַגְלֵיהֶם מִן הַגֶּחָלִים שֶׁתַּחַת הָאֵפֶר (שו"ט קכ).

קלו “גַּחֲלֵי רְתָמִים”438 – כָּל הַגֶּחָלִים כָּבוּ מִבַּחוּץ כָּבוּ מִבִּפְנִים, וְאֵלּוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁכָּבוּ מִבַּחוּץ עֲדַיִן הֵן בּוֹעֲרוֹת מִבִּפְנִים.

מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהִנִּיחַ גֶּחָלִים בּוֹעֲרוֹת בֶּחָג439 וּבָא וּמְצָאָן בּוֹעֲרוֹת בַּפָּסַח.

מַעֲשֶׂה בְּרֹתֶם אֶחָד שֶׁהִצִּיתוּ בוֹ אֶת־הָאוּר וְהָיָה דוֹלֵק שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ: חֹרֶף וְקַיִץ וָחֹרֶף440 (ירוש' פאה פ“א, ה”א; ב"ר צח).

קלז “עֵץ מַאֲכָל”441 – עֵץ שֶׁטַּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוֶה, וְאֵיזֶהוּ? זֶה הַפִּלְפְּלִין (בר' לו:).

קלח בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹרְתִין אֶת־עֵץ הָאִילָן שֶׁעוֹשֶׂה פֶרִי – קוֹלוֹ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְאֵין הַקּוֹל נִשְׁמָע (פדר"א לד).


ט. מִינֵי בְרִיּוֹת

קלט רַ' עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר: “מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ”442 – יֶשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בַּיָּם וְיֶשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בַּיַּבָּשָׁה; שֶׁבַּיָּם – אִלְמָלֵי עוֹלוֹת בַּיַּבָּשָׁה מִיָּד מֵתוֹת, שֶׁבַּיַּבָּשָׁה – אִלְמָלֵי יוֹרְדוֹת לַיָּם מִיָּד מֵתוֹת. יֶשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בָּאוּר443 וְיֶשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בָּאֲוִיר444; שֶׁבָּאוּר – אִלְמָלֵי עוֹלוֹת לָאֲוִיר מִיָּד מֵתוֹת, שֶׁבָּאֲוִיר: אִלְמָלֵי יוֹרְדוֹת לָאוּר מִיָּד מֵתוֹת – “מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ” (חול' קכז.).

קמ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּל־מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּיַּבָּשָׁה יֵשׁ בַּיָּם, חוּץ מִן הַחֻלְדָּה445 (שם).

קמא אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “אָשִׁירָה לַיְיָ כִּי־גָאֹה גָּאָה”446 – שִׁירָה לְמִי שֶׁמִּתְגָּאֶה עַל הַגֵּאִים; שֶׁאָמַר מָר: מֶלֶךְ שֶׁבַּחַיּוֹת אֲרִי, מֶלֶךְ שֶׁבַּבְּהֵמוֹת שׁוֹר, מֶלֶךְ שֶׁבָּעוֹפוֹת נֶשֶׁר, וְאָדָם מִתְגָּאֶה עֲלֵיהֶם – וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְגָּאֶה עַל כֻּלָּם וְעַל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (חג' יג:).

קמב אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שְׁלשָׁה עַזִּים447 הֵם: יִשְׂרָאֵל בָּאֻמּוֹת, כֶּלֶב בַּחַיּוֹת, תַּרְנְגוֹל בָּעוֹפוֹת; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף עֵז בִּבְהֵמָה דַקָּה; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף צְלָף448 בָּאִילָנוֹת (ביצה כה:).

קמג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה כָּל־זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים מוֹסִיפִים גְּבוּרָה; וְאֵלּוּ הֵם: דָּג וְנָחָשׁ וַחֲזִיר (שבת עז:).

קמד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מֻבְחָר שֶׁבַּבְּהֵמוֹת – שׁוֹר; מֻבְחָר שֶׁבָּעוֹפוֹת – תַּרְנְגֹלֶת (ב"מ פו:).

קמה אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לְעוֹלָם אֵין מִתְעַבֶּרֶת לֹא טְמֵאָה449 מִן הַטָּהוֹר וְלֹא טְהוֹרָה מִן הַטָּמֵא, וְלֹא גַסָּה450 מִן הַדַּקָּה וְלֹא דַקָּה451 מִן הַגַּסָּה, וְלֹא בְּהֵמָה מִן חַיָּה וְלֹא חַיָּה מִן בְּהֵמָה, חוּץ מֵרַ' אֱלִיעֶזֶר וּמַחֲלֻקְתּוֹ452, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: חַיָּה מִתְעַבֶּרֶת מִבְּהֵמָה (בכור' ז.).

קמו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: דָּג טָמֵא מַשְׁרִיץ453, דָּג טָהוֹר מֵטִיל בֵּיצִים; כָּל־הַמּוֹלִיד מֵינִיק וְכָל־הַמֵּטִיל בֵּיצִים454 מְלַקֵּט, חוּץ מֵעֲטַלֵּף455, שָׁאַף־עַל־פִּי שֶׁמֵּטִיל בֵּיצִים מֵינִיק. הַדּוּלְפִינִין456 פָּרִין וְרָבִין כִּבְנֵי־אָדָם. מָהֵם דוּלְפִינִין? אָמַר רַב יְהוּדָה: בְּנֵי־יָם.

כָּל־שֶׁזַּכְרוּתוֹ457 מִבַּחוּץ מוֹלִיד, מִבִּפְנִים מֵטִיל בֵּיצִים. כָּל־שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ458 בַּיּוֹם יוֹלֵד בַּיּוֹם, בַּלַּיְלָה – יוֹלֵד בַּלָּיְלָה; כָּל־שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה – יוֹלֵד בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. תַשְׁמִישׁוֹ בַּיּוֹם יוֹלֵד בַּיּוֹם – תַּרְנְגוֹל, בַּלַּיְלָה יוֹלֵד בַּלַּיְלָה – עֲטַלֵּף, תַּשְׁמִישׁוֹ בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה – אָדָם וְכָל־הַדּוֹמֶה לוֹ.

כָּל־שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ וְעִבּוּרוֹ שָׁוֶה459 – יוֹלְדִים וּמְגַדְּלִים זֶה מִזֶּה. הַכֹּל מְשַׁמְּשִׁין פָּנִים כְּנֶגֶד עֹרֶף, חוּץ מִשְּׁלשָׁה שֶׁמְּשַּׁמְּשִׁין פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים, וְאֵלּוּ הֵם: דָּג וְאָדָם וְנָחָשׁ. שָׁנוּ: גָּמָל – אָחוֹר כְּנֶגֶד אָחוֹר.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: תַּרְנְגֹלֶת – לְעֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם460, וּכְנֶגְדָּהּ בָּאִילָן – לוּז461; כֶּלֶב – לַחֲמִשִּׁים יוֹם, וּכְנֶגְדּוֹ בָּאִילָן – תְּאֵנָה; חָתוּל – לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם יוֹם, וּכְנֶגְדּוֹ בָּאִילָן – תּוּת462; חֲזִיר – לְשִׁשִּׁים יוֹם, וּכְנֶגְדּוֹ בָּאִילָן – תַּפּוּחַ; שׁוּעָל וְכָל־מִינֵי שְׁרָצִים – שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וּכְּנֶגְדָם בָּאִילָן – תְּבוּאָה463; בְּהֵמָה דַקָּה טְהוֹרָה – לַחֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים, וּכְנֶגְדָּהּ בָּאִילָן – גָּפֶן; בְּהֵמָה גַסָּה טְמֵאָה – לִשְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּכְנֶגְדָּהּ בָּאִילָן – דֶּקֶל464, טְהוֹרָה – לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים, וּכְנֶגְדָּהּ בָּאִילָן – זָיִת. הַזְּאֵב וְהָאֲרִי וְהַדֹּב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלֵס465 וְהַפִּיל וְהַקּוֹף וְהַקִּפּוֹף466 – לְשָׁלשׁ שָׁנִים, וּכְּנֶגְדָם בָּאִילָן – בְּנוֹת־שׁוּחַ467. אֶפְעֶה – לְשִׁבְעִים שָׁנָה, וּכְנֶגְדּוֹ בָּאִילָן – חָרוּב. חָרוּב זֶה מִשְּׁעַת נְטִיעָתוֹ עַד שְׁעֵת גְּמַר פֵּרוֹתָיו – שִׁבְעִים שָׁנָה, וִימֵי עִבּוּרוֹ468 – שָׁלשׁ שָׁנִים, נָחָשׁ – לְשֶׁבַע שָׁנִים, וּלְאוֹתוֹ רָשָׁע469 לֹא מָצִינוּ חָבֵר470; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מוּכְסְסִים471 (בכור' ז–ח).

קמז פִּילוֹסוֹפוֹס472 אֶחָד בִּקֵּשׁ לֵידַע לְכַמָּה473 הַנָּחָשׁ מוֹלִיד. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם מִתְעַסְּקִים474 זֶה עִם זֶה נְטָלָם בְּחָבִית וְהָיָה מְסַפֵּק לָהֶם מְזוֹנוֹת עַד שֶׁיָּלָדוּ. כֵּוָן שֶׁעָלוּ הַזְּקֵנִים475 לְרוֹמִי שְׁאֵלוֹ אֶת־רַבָּן גַּמְלִיאֵל476, אָמַר לוֹ: לְכַמָּה הַנָּחָשׁ מוֹלִיד? וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבוֹ, וְנִתְכַּרְכְּמוּ477 פָנָיו. פָּגַע בּוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ וּפָנָיו חוֹלָנִיּוֹת. אָמַר לוֹ: לָמָּה פָּנֶיךָ חוֹלָנִיּוֹת? אָמַר לוֹ: שְׁאֵלָה אַחַת נִשְׁאַלְתִּי וְלֹא יָכֹלְתִּי לַהֲשִׁיבָהּ. אָמַר לוֹ: מַה הִיא? אָמַר: לְכַמָּה נָחָשׁ מוֹלִיד? אָמַר לוֹ: לְשֶׁבַע שָׁנִים. אָמַר לוֹ: מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לוֹ: הַכֶּלֶב חַיָּה טְמֵאָה וּמוֹלִיד לַחֲמִשִּׁים יוֹם וּבְהֵמָה טְמֵאָה יוֹלֶדֶת לִשְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ; וְנֶאֱמַר: “אָרוּר אַתָּה מִכָּל־הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה”478 – וּכְשֵׁם שֶׁהַבְּהֵמָה אֲרוּרָה מִן הַחַיָּה שִׁבְעָה479, כָּךְ נָחָשׁ אָרוּר מֵהַבְּהֵמָה שִׁבְעָה. לִפְנוֹת עֶרֶב עָלָה וְאָמַר לוֹ480. הִתְחִיל מֵטִיחַ481 רֹאשׁוֹ לַכֹּתֶל; אָמַר: כָּל־מַה שֶׁעָמַלְתִּי שֶׁבַע שָׁנִים בָּא זֶה וְהוֹשִׁיטוֹ לִי בְּקָנֶה אֶחָד482 (ב"ר כ).

קמח שָׁנִינוּ: צָבוֹעַ483 זָכָר לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה עֲטַלֵּף484, עֲטַלֵּף לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה עַרְפָּד485, עַרְפָּד לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה קִימוֹשׁ, קִימוֹשׁ לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה חוֹחַ, חוֹחַ לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה שֵׁד; שִׁדְרוֹ486 שֶׁל אָדָם לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה נָחָשׁ. (ב"ק טז.).

קמט שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי אֲרִי סַבָּל, צְבִי קַיָּץ487, שׁוּעָל חֶנְוָנִי, זְאֵב מוֹכֵר קְדֵרוֹת – וְהֵם מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְצָעַר (קיד' פב:; תוס' קיד' ה).

קנ הַבְּהֵמוֹת יֵשׁ לָהֶן לָשׁוֹן, כָּל־מִין וּמִין לְבַדּוֹ (לק"ט בר' ב').


י. עוֹפוֹת.

קנא תַּרְנְגֹלֶת זוֹ כְּשֶׁאֶפְרוֹחֶיהָ דַקִּים – הִיא מַכְנַסְתָּם וְנוֹתַנְתָּם תַּחַת כְּנָפֶיהָ וּמְחַמֶּמֶת אוֹתָם וְעוֹדֶרֶת488 לִפְנֵיהֶם, וּכְשֶׁהֵם גְּדֵלִים – אִם אֶחָד מֵהֶם מְבַקֵּשׁ לָבוֹא אֶצְלָהּ הִיא מְנַקֶּרֶת לוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְאוֹמֶרֶת: “לֵךְ עֲדֹר בְּאַשְׁפָּתֶךָ” (ויק"ר כה).

קנב תַּרְנְגֹלֶת הָיְתָה לוֹ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, שֶׁנִּשְׁמְטָה יָרֵךְ שֶׁלָּהּ, וְעָשׂוּ לָהּ שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל קָנֶה489 וְחָיָתָה.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, שֶׁעַסְקָן בִּדְבָרִים הָיָה490, וְהָיָה עוֹשֶׂה דָבָר לְהוֹצִיא מִלִּבּוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה, שֶׁהָיָה רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם נִטְּלָה הַנּוֹצָה491 פְּסוּלָה492, וְתַרְנְגֹלֶת הָיְתָה לוֹ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, שֶׁנִּטְּלָה נוֹצָה שֶׁלָּהּ, וְהִנִּיחָהּ בַּתַּנּוּר, וְטָלָה עָלֶיהָ בְּמַטְלִית שֶׁל טַרְסִיִּים493, וְגִדְּלָה כְנָפַיִם הָאַחֲרוֹנִים יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנִים (חול' נז:).

קנג “עַל־כַּנְפֵי נְשָׁרִים”494 – כָּל־הָעוֹפוֹת כֻּלָּם נוֹתְנִים אֶת־בְּנֵיהֶם בֵּין רַגְלֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מִתְיָרְאִים מְעוֹף אַחֵר שֶׁהוּא פוֹרֵחַ עַל גַבֵּיהֶם, אֲבָל הַנֶּשֶׁר הַזֶּה אֵינוֹ מִתְיָרֵא495 אֶלָּא מִן הָאָדָם בִּלְבָד, שֶׁמָּא יִזְרֹק בּוֹ חֵץ; אוֹמֵר: מוּטָב שֶׁיִּכָּנֵס בִּי הַחֵץ וְלֹא בְּבָנָי (מכיל' יתרו – בחדש פ“ב; ילק”ש שם יט).

קנד הַנֶּשֶׁר אֵין נִכְנָס לְקִנּוֹ מִיָּד עַד שֶׁהוּא מְטָרֵף496 בִּכְנָפָיו בֵּין אִילָן לְאִילָן וּבֵין סוֹכָה497 לַחֲבֶרְתָּהּ, כְּדֵי שֶׁיֵּעוֹרוּ בָנָיו וִיהֵא בָהֶם כֹּחַ לְקַבְּלוֹ (פסיק' ז‘; ילק"ש דב’ לב).

קנה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא עַסְקָן בִּדְבָרִים הָיָה, הָיָה לוֹ סַדָּן498 אֶחָד בְּפַרְדֵּס, רָאָה דּוּכִיפַת אֶחָד שֶׁעָשָׂה לוֹ קֵן בְּתוֹכוֹ. אָמַר לוֹ: מַה מְּבַקֵּשׁ עוֹף טָמֵא זֶה בְּפַרְדֵּס שֶׁלִּי? הָלַךְ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא וְסָתַר499 אֶת־הַקֵּן. הָלַךְ אוֹתוֹ הַדּוּכִיפַת וְתִקְּנוֹ. מֶה־עָשָׂה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא? הֵבִיא לוּחַ אֶחָד וּנְתָנוֹ לִפְנֵי הַקֵּן וְקָבַע בּוֹ מַסְמֵר500. מֶה עָשָׂה הַדּוּכִיפַת? הָלַךְ וְהֵבִיא עֵשֶׂב אֶחָד וּנְתָנוֹ עַל הַמַּסְמֵר וּשְׁלָפוֹ501. אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא: מוּטָב שֶׁאֶגְנֹז עֵשֶׂב זֶה, שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ הַגַּנָּבִים502 לַעֲשׂוֹת כֵּן וְיַחֲרִיבוּ אֶת־הַבְּרִיּוֹת. (ויק“ר כב; קה”ר ה).

קנו “אֵבֶר כַּיּוֹנָה”503 – רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' יוּדָן אָמַר: כָּל־הָעוֹפוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יְגֵעִים הֵם נָחִים עַל גַּבֵּי סֶלַע אוֹ עַל גַּבֵּי אִילָן, אֲבָל הַיּוֹנָה הַזּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא פוֹרַחַת וִיגֵעָה – הִיא קוֹפֶצֶת504 בְּאֶחָד מֵאֲגַפֶּיהָ וּפוֹרַחַת בְּאֶחָד מֵאֲגַפֶּיהָ (ב"ר לט).

קנז יוֹנָה בָּרְחָה מִפְּנֵי הַנֵּץ וְנִכְנְסָה לִנְקִיק הַסֶּלַע וּמָצְאָה שָׁם הַנָּחָשׁ מְקַנֵּן; אִם תִּכָּנֵס לִפְנִים – הֲרֵי הַנָּחָשׁ נוֹשׁף505 בָּהּ; תַּחֲזֹר לַאֲחוֹרֶיהָ – הֲרֵי הַנֵּץ עוֹמֵד בַּחוּץ. מֶה עָשְׂתָה הַיּוֹנָה? הִתְחִילָה צֹוַחַת וּמְטַפַּחַת506 בַּאֲגַפֶּיהָ, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁמַע לָהּ בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ507 וְיָבוֹא וַיַּצִּילֶהָ (מכיל' בשלח – ויהי פ“ב; שהש”ר ב).

קנח אָמְרוּ: הָעוֹרֵב הַזֶּה אַכְזָרִי, וּכְשֶׁהוּא מוֹלִיד אֶת־בָּנָיו וְרוֹאֶה אוֹתָם שֶׁהֵם לְבָנִים וְהוּא שָׁחוֹר, הוּא מַנִּיחָם וְהוֹלֵךְ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַזְמִין לָהֶם מְזוֹנוֹתֵיהֶם.

רַ' אַסִּי עַסְקָן [בִּדְבָרִים] הָיָה. רָאָה עוֹרֵב אֶחָד שֶׁעָשָׂה קֵן, הֵטִיל בֵּיצִים וְיָצְאוּ אֶפְרוֹחִים. נְטָלָם508 וּנְתָנָם בִּקְדֵרָה חֲדָשָׁה509 וְטָח בִּפְנֵיהֶם שְׁלשָׁה יָמִים. לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים פָּתַח לִפְנֵיהֶם לֵידַע מָה הֵם עוֹשִׂים. מְצָאָם שֶׁעָשׂוּ צוֹאָה וְהַצּוֹאָה עָשְׂתָה יַתּוּשִׁים510, וְהָיוּ פוֹרְחִים לְמַעְלָה וְהָאֶפְרוֹחִים אוֹכְלִים אוֹתָם. קָרָא עֲלֵיהֶם מִקְרָא זֶה: “מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ”511 (ויק“ר יט; מח”נ).

קנט בִּימֵי רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל עָלָה זַרְזִיר512 אֶחָד לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בָּאוּ וֶהֱבִיאוּהוּ אֶצְלוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מַהוּ שֶׁנֹּאכְלֶנּוּ?513 אָמַר לָהֶם: לְכוּ וּתְנוּהוּ עַל הַגָּג, וְכָל־עוֹף שֶׁיִּשְׁכֹּן אֶצְלוֹ מִמִּינוֹ הוּא. הָלְכוּ וּנְתָנוּהוּ עַל הַגָּג. בָּא עוֹרֵב מִצְרִי וְשָׁכַן אֶצְלוֹ. אָמָר: טָמֵא הוּא, שֶׁהוּא מִמִּינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵת כָּל־עֹרֵב לְמִינוֹ”514.

אָמְרוּ: לֹא לְחִנָּם הָלַךְ זַרְזִיר אֵצֶל עוֹרֵב אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ (ב“ר סה; ב”ק צב:).

קס הַקּוֹרֵא הַזֶּה מֵבִיא בֵיצִים מִשְּׁאָר עוֹפוֹת וְיוֹשֵׁב עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיּוֹצְאִים מִקְּלִפָּתָם וְנַעֲשִׂים אֶפְרוֹחִים, וְעוֹלִים עָלָיו וּמוֹרְטִים אֶת־כְּנָפָיו וְאוֹכְלִים אוֹתָן; כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לִבְרֹחַ אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁנִּמְרְטוּ כְנָפָיו, וּמוֹצֵא אוֹתוֹ שֶׁרֶץ אוֹ חַיָּה וְאוֹכְלוֹ. מִי גָרַם לוֹ? עַל שֶׁגִּדֵּל בֵּיצִים שֶׁאֵינָן שֶׁלּוֹ (תנח'; ילק"ש ירמיהו יז).

קסא רַב עִילִישׁ נִשְׁבָּה. הָיָה שָׁם עִמּוֹ אָדָם אֶחָד שֶׁיּוֹדֵעַ שִׂיחַת עוֹפוֹת. בָּא עוֹרֵב וְקָרָא. אָמַר רַב עִילִישׁ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ: מַהוּ אוֹמֵר? אָמַר לוֹ: “עִילִישׁ בְּרַח, עִילִישׁ בְּרָח!” אָמַר רַב עִילִישׁ: הָעוֹרֵב שַׁקְרָן הוּא וְאֵין סוֹמְכִין עָלָיו. בְּתוֹךְ־כָּךְ בָּאָה יוֹנָה וְקָרָאָה. אָמַר רַב עִילִישׁ: מַה הִיא אוֹמֶרֶת? אָמַר לוֹ: “עִילִישׁ בְּרַח, עִילִישׁ בְּרָח!” אָמַר רַב עִילִישׁ: כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלָה לְיוֹנָה – מַשְׁמָע, יֵעָשֶׂה לִי נֵס. עָמְדוּ וּבָרְחוּ שְׁנֵיהֶם. לְרַב עִילִישׁ נַעֲשָׂה נֵס וְעָבַר הַגֶּשֶׁר בְּשָׁלוֹם, וְאוֹתוֹ הָאִישׁ נִתְפַּס וְנֶהֱרָג. (גיט' מה.).

קסב אָמַר רַב יְהוּדָה: “הַחֲסִידָה” – זוֹ דַיָּה לְבָנָה. לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ חֲסִידָה? שֶׁעוֹשָׂה חֲסִידוּת515 עִם חַבְרוֹתֶיהָ (חול' סג.).

קסג וְאָמַר רַב יְהוּדָה: קָאַת – זוֹ הַקּוּק, רָחָם – זוֹ שְׁרַקְרָק516. אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רָחָם? כֵּוָן שֶׁבָּא רָחָם בָּאוּ רַחֲמִים לְעוֹלָם. אָמַר רַב בֵּיבַי בַּר אַבַּיֵּי: וְהוּא שֶׁיוֹשֵׁב עַל דָּבָר וְעוֹשֶׂה שְׁרַקְרַק. וּמְקֻבָּלִים אָנוּ שֶׁאִם יֵשֵׁב עַל הַקַּרְקַע517 וְיִשְׁרֹק – יָבוֹא מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם”518.

– וַהֲלֹא הָיָה אֶחָד519 שֶׁיָּשַׁב עַל גַּבֵּי הַמַּעֲנָה וְשָׁרָק, וְיָרְדָה אֶבֶן־שַׁיִשׁ וּפָצְעָה אֶת מֹחוֹ? אָמַר לוֹ: זֶה בַּדַּאי520 הָיָה (שם).

קסד עוֹף אֶחָד יֵשׁ בִּכְרַכֵּי הַיָּם וּכְרוּם שְׁמוֹ – וְכֵוָן שֶׁחַמָּה זוֹרַחַת מִתְהַפֵּך לְכַמָּה גְוָנִים521 (בר' ו:).

קסה הַצָּבוֹעַ הַזֶּה – יֵשׁ לוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה מִינֵי צִבְעוֹנִים כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁל חַמָּה (ב"ר ז).

קסווְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים”522 – דְּבֵי רַ' יַנַּאי אָמְרוּ: [הָעוֹף חוֹל] אֶלֶף שָׁנָה הוּא חָי, וּבְסוֹף אֶלֶף שָׁנָה אֵשׁ יוֹצֵאת מִקִּנּוֹ וְשׂוֹרַפְתּוֹ וּמִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כְּבֵיצָה, וְחוֹזֵר וּמְגַדֵּל אֵבָרִים – וָחָי. רַ' יוּדָן בְּרַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בְּסוֹף אֶלֶף שָׁנִים גּוּפוֹ כָלֶה וּכְנָפָיו מִתְמָרְטִין וּמִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כְּבֵיצָה, וְחוֹזֵר וּמְגַדֵּל אֵבָרִים – וָחָי. (שם יט: מד"ש יב).


יא. שְׁרָצִים וּרְמָשִׂים

קסז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־מַה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ לֹא בָרָא דָּבָר אֶחָד לְבַטָּלָה,

אֲפִלּוּ דְבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם מְיֻתָּרִים בָּעוֹלָם, כְּגוֹן נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, זְבוּבִים וּפַרְעוֹשִׁים וְיַתּוּשִׁים, אַף הֵם בִּכְלָל בְּרִיָּתוֹ שֶׁל־עוֹלָם523 (שבת עז; בר' י': שמ"ר י).

קסח “נָחָשׁ עֲלֵי־דֶרֶךְ”524 – כָּל־הַחַיּוֹת מְהַלְּכוֹת זוּגוֹת־זוּגוֹת, וְהַנָּחָשׁ אֵינוֹ מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ אֶלָּא יְחִידִי (ב"ר צט).

קסט “וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ”525 – רַבִּי אַמִּי וְרַבִּי אַסִּי, אֶחָד אָמַר: אֲפִלּוּ אוֹכֵל כָּל־מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, טוֹעֵם בָּהֶם טַעַם עָפָר; וְאֶחָד אָמַר: אֲפִלּוּ אוֹכֵל כָּל־מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, אֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו עַד שֶׁיֹּאכַל עָפָר (יומא עה.).

קע אָמַר רַב סָפְרָא מִשּׁוּם רַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּרוֹמָא: שְׁלשָׁה מִינֵי אֶרֶס526 הֵם: שֶׁל בָּחוּר527 שׁוֹקֵעַ528, שֶׁל בֵּינוֹנִי מְפַעְפֵּעַ529 וְשֶׁל זָקֵן צָף530. (ע"ז ל:).

קעא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִדְבַּר שׁוּר הָיָה שְׁמֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה, וְהָיָה מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְחַיָּה רָעָה. אָמַר רַ' יוֹסֵי: הָיוּ שָׁם נְחָשִׁים כְּקוֹרוֹת בֵּית־הַבַּד531, וְעַקְרַבִּים כִּמְלֹא הַזֶּרֶת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “הַמּוֹלִיכְךָ בַמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב…”532.

מַעֲשֶׂה בְּשָׁבוֹר מַלְכָּא533 שֶׁהָיָה עוֹבֵר שָׁם, וְעָבְרָה שַׁיָּרָה534 רִאשׁוֹנָה, וּבְלָעָהּ הַנָּחָשׁ, עָבְרָה שְׁנִיָּה – וּבְלָעָהּ, שְׁלִישִׁית – וּבְלָעָהּ. וְהָיָה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב וּמֵצֵר. הָיוּ עִמּוֹ שָׁם אַסְקוֹלַסְטִיקִין535, אָמְרוּ לוֹ: מָה אַתָּה עוֹמֵד? הָבֵא עֲשָׂרָה גִבּוֹרִים – וְהֵבִיא. אָמְרוּ לוֹ: יְמַלְאוּ סְרוּדוֹת536 שֶׁל תֶּבֶן. וְהָיוּ מְמַלְאִין אֶת הַסְּרוּדוֹת תֶּבֶן, וּמְגַלְגְּלִין לְפָנָיו וְהוּא בוֹלֵעַ, עַד שֶׁנִּתְפַּח537 כְּרֵסוֹ, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לָזוּז, וְעָמְדוּ וְהָרְגוּ אוֹתוֹ (תנה"ק בשלח; מכיל' בשלח – ויסע פ' א').

קעב אָמָרוּ: עֶכֶס538 זֶה רוֹאֶה צֵל עוֹף שֶׁהוּא פוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, מִיָּד מִתְחַבֵּר אֶל צִלּוֹ וְאֵבָרָיו נוֹשְׁרִין539 (מכיל' שם; תנח' בשלח).

קעג אָמַר רַב אַחָא: הֵסִיחַ לִי רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל: אָדָם אֶחָד הָיָה בְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, מְרוּטָה שְׁמוֹ. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מְרוּטָה? – אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת עָלָה לְהַר לְלַקֵּט עֵצִים וְרָאָה אֶת־הַנָּחָשׁ יָשֵׁן, וְהָיָה בוֹ כְּקוֹרַת בֵּית־הַבַּד, וְהַנָּחָשׁ לֹא רָאָהוּ. מִיָּד נָשְׁרוּ שַׂעֲרוֹתָיו וְלֹא צָמַח בּוֹ שֵׂעָר עַד יוֹם מוֹתוֹ, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ “מְרוּטָה”. (מכיל' בשלח–ויסע פ' א'; תנה“ק בשלח; שמ”ר כד).

קעד רַ' פִינְחָס בְּשֵׁם רַ' חָנָן אִישׁ צִפּוֹרֵי אָמַר: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה קוֹצֵר וּמְעַמֵּר בְּבִקְעַת בֵּית־תֹּפֶת, כֵּוָן שֶׁבָּא הַשָּׁרָב נָטַל עֵשֶׂב וַעֲשָׂאוֹ עֲטָרָה וּקְשָׁרוֹ בְרֹאשׁוֹ. בָּא עָלָיו נָחָשׁ גָּדוֹל, עָמַד וַהֲרָגוֹ. עָבַר עָלָיו חַבָּר540 אֶחָד, רָאָה אֶת־הַנָּחָשׁ הָרוּג, הֵצִיץ בּוֹ וְאָמַר: תָּמֵהַּ אֲנִי, מִי הָרַג נָחָשׁ זֶה! אָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ: אֲנִי הֲרַגְתִּיו. תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה אוֹתוֹ עֵשֶׂב עָשׂוּי עֲטָרָה בְּרֹאשׁוֹ. אָמַר לוֹ: בֶּאֱמֶת אַתָּה הֲרַגְתּוֹ? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: יָכוֹל אַתָּה לְהוֹרִיד עֵשֶׂב זֶה מֵרֹאשֶׁךָ? אָמַר לוֹ: הֵן. עָשָׂה כָּךְ. כֵּוָן שֶׁהוֹרִידוֹ אָמַר לוֹ הַחַבָּר: יָכוֹל אַתָּה לְהַגְבִּיהַּ אֶת־הַנָּחָשׁ בְּמַקֵּל זֶה? אָמַר לוֹ: הֵן. הִגִּיעַ לְאוֹתוֹ נָחָשׁ, וְלֹא הִסְפִּיק לִגַּע בּוֹ עַד שֶׁנָּשְׁרוּ אֵבָרָיו541 (ב“ר י; במ”ר יח.).

קעה מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה וּבְיָדוֹ כַד שֶׁל חָלָב. פָּגַע בּוֹ נָחָשׁ, שֶׁהָיָה צוֹעֵק מֵרֹב צָמָא. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: מָה אַתָּה צוֹעֵק? אָמַר לוֹ: צָמֵא [אָנִי]; וּמַה בְּיָדֶךָ? – אָמַר לוֹ: חָלָב. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי אֶת־הֶחָלָב לִשְׁתּוֹת וְאַרְאֲךָ מָמוֹן [הַרְבֵּה] עַד שֶׁתִּתְעַשֵּׁר. נָתַן לוֹ וְשָׁתָה.

לְאַחַר שֶׁשָּׁתָה הַנָּחָשׁ – אָמַר לוֹ הָאִישׁ: הַרְאֵנִי הַמָּמוֹן שֶׁאָמַרְתָּ לִי. אָמַר לוֹ: בּוֹא אַחֲרָי. הָלַךְ אַחֲרָיו עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶבֶן גְּדוֹלָה. אָמַר לוֹ: תַּחַת הָאֶבֶן הַזֹּאת [טָמוּן] הַמָּמוֹן. הֵרִים הָאִישׁ הָאֶבֶן וְחָפַר וּמָצָא הַמָּמוֹן. לְקָחוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְבֵיתוֹ.

מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ? קָפַץ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל542 סְבִיב צַוָּארוֹ. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: [זוֹ] מַה הִיא? אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵמִית אוֹתְךָ עַל שֶׁלָּקַחְתָּ אֶת־כָּל־מָמוֹנִי. אָמַר לוֹ: בּוֹא עִמִּי לִפְנֵי שְׁלֹמֹה וּבֵית־דִּינוֹ.

הָלְכוּ וּבָאוּ לִפְנֵי שְׁלֹמֹה וְעוֹד הַנָּחָשׁ עָלָיו. צָעַק הָאִישׁ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַנָּחָשׁ: מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אָמַר הַנָּחָשׁ: אֲנִי רוֹצֶה לְהָרְגוֹ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: רֵד מֵעַל צַוָּארוֹ, שֶׁאֵין נָכוֹן שֶׁתְּהֵא מֻחְזָק בּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, מֵאַחַר שֶׁאַתֶּם בְּבֵית־דִּין. יָרַד מֵעַל צַוָּארוֹ לָאָרֶץ. אָמַר לוֹ: מֵעַתָּה אֱמֹר דְּבָרֶיךָ.

הִתְחִיל הַנָּחָשׁ לְדַבֵּר וְאָמַר: אֶהֶרְגֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב”543. אָמַר לוֹ לָאִישׁ: וּלְךָ צִוָּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: “הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ”544

מִיָּד קָפַץ הָאִישׁ וְרָצַץ מֹחוֹ.

מִכָּאן אָמְרוּ: טוֹב שֶׁבַּנְּחָשִׁים רְצֹץ אֶת־מֹחוֹ (מבוא תנה"ק).

קעו “בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי־אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ”545 – רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר: זֶה הַנָּחָשׁ.

אָדָם אֶחָד עָשָׂה שׁוּם שָׁחוּק בְּבֵיתוֹ, וּבָא נְחַשׁ הַבָּר546 וְאָכַל מִמֶּנּוּ547, וְהָיָה נְחַשׁ הַבַּיִת מִסְתַּכֵּל בּוֹ. בָּאוּ בְנֵי הַבַּיִת לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, הִתְחִיל הַנָּחָשׁ לִזְרֹק עֲלֵיהֶם עָפָר548 וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ – וְהִפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹכוֹ549 (ירוש' תרומ' פ“ח, ה”ג).

קעז “גַּם־תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד הֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶן”550 – אֵלּוּ הַיָּרוֹדוֹת551 כְּמִין מַסְוֶה פָּרוּשׂ עַל פְּנֵיהֶן, כְּשֶׁהֵן מֵינִיקוֹת אֶת־בְּנֵיהֶן, שֶׁלֹּא יְהוּ רוֹאוֹת אוֹתָם אֲדֻמִּים וְאוֹכְלוֹת אוֹתָם (איכ"ר ד).

קעח אָמַר רַב מוּנָא בַר תּוֹרְתָא: פַּעַם אַחַת הָלַכְתִּי לַוַּעַד552 וְרָאִיתִי נָחָשׁ שֶׁהוּא כָרוּך עַל הַצָּב. לְיָמִים יָצָא עָרוֹד553 מִבֵּינֵיהֶם. וּכְשֶׁבָּאתִי לִפְנֵי רַ' שִׁמְעוֹן הֶחָסִיד אָמַר לִי: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הֵם הֵבִיאוּ554 בִרְיָה שֶׁלֹּא בָרָאתִי בְּעוֹלָמִי, אַף אֲנִי אָבִיא עֲלֵיהֶם555 בִּרְיָה שֶׁלֹּא בָרָאתִי בְעוֹלָמִי (חול' קכז.).

קעט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁהָיָה בוֹ עָרוֹד וְהָיָה מַזִּיק אֶת־הַבְּרִיּוֹת. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לוֹ לְרַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא. אָמַר לָהֶם: הַרְאוּנִי אֶת־חוֹרוֹ. הָלְכוּ וְהֶרְאוּהוּ אֶת־חוֹרוֹ. נָתַן עֲקֵבוֹ עַל פִּי הַחוֹר. יָצָא וּנְשָׁכוֹ – וּמֵת אוֹתוֹ עָרוֹד. נְטָלוֹ עַל כְּתֵפוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לָהֶם: רְאוּ, בָּנַי, אֵין עָרוֹד מֵמִית אֶלָּא הַחֵטְא מֵמִית.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמָרוּ: אוֹי לוֹ לְאָדָם שֶׁפָּגַע בּוֹ עָרוֹד; וְאוֹי לוֹ לֶעָרוֹד שֶׁפָּגַע בּוֹ רַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא! (בר' לג.; ע"י).

קפ חֲבַרְבָּר556 זֶה, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׁךְ לְאָדָם, אִם הָאָדָם קָדַם לַמַּיִם557– הַחֲבַרְבָּר מֵת, וְאִם הַחֲבַרְבָּר קָדַם לַמַּיִם – הָאָדָם מֵת.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא, שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל וּבָא חֲבַרְבָּר וְהִכִּישׁוֹ558 וְלֹא הִפְסִיק אֶת־תְּפִלָּתוֹ. וְהָלְכוּ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ חֲבַרְבָּר מֵת מוּטָל עַל פִּי חוֹרוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, לֹא הִרְגַּשְׁתָּ? אָמַר לָהֶם: יָבוֹא עָלָי559, מִמַּה שֶׁהָיָה560 לִבִּי מִתְכַּוֵּן בִּתְפִלָּה, אִם הִרְגַּשְׁתִּי.

אָמַר רַ' יִצְחָק בְּרַ' אֶלְעָזָר: בָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעְיָן תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָיו561, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: “רְצוֹן־יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת־שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשׁיעֵם”562 (ירוש' שם פ“ה, ה”א).

קפא בַּכֹּל עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׁלִיחוּתוֹ: אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי נָחָשׁ, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי עַקְרָב, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי צְפַרְדֵּעַ, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי יַתּוּשׁ.

אָמַר רַ' חָנָן אִישׁ צִפּוֹרֵי: מַעֲשֶׂה בְּעַקְרָב אֶחָד שֶׁהָלַךְ לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צְפַרְדֵּעַ אַחַת וְעָבַר עָלֶיהָ, וְהָלַךְ וְעָקַץ563 אָדָם וָמֵת, וְכֵוָן שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ הֶחֱזִירַתּוּ הַצְפַרְדֵּעַ לִמְקוֹמוֹ (ב“ר י; במ”ר יח).

קפב רַ' יַנַּאי הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפֶתַח עִירוֹ, רָאָה נָחָשׁ מַרְתִּיעַ564 וּבָא לָעִיר. הִבְרִיחוּהוּ מִצַּד זֶה. חָזַר וּבָא מִצַּד זֶה; הִבְרִיחוּהוּ מִצַּד זֶה, חָזַר וּבָא מִצַּד זֶה, אָמַר רַ' יַנָּאי: זֶה הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ. מִיָּד נָפְלָה הֲבָרָה565 בָּעִיר: פְּלוֹנִי בֶן־פְלוֹנִי נְשָׁכוֹ נָחָשׁ וָמֵת (ב“ר י; תנה”ק חוקת).

קפג שְׁמוּאֵל רָאָה עַקְרָב שֶׁיָּשַׁב עַל צְפַרְדֵּעַ וְעָבַר אֶת־הַנָּהָר וְנָשַׁךְ אָדָם וָמֵת – קְרָא עָלָיו: “לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ566567 (נדר' מא.).

קפד אָמְרוּ עָלָיו עַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ: בְּשָׁעָה שֶׁסִּיֵּם סֵפֶר תְּהִלִּים זָחָה דַּעְתּוֹ עָלָיו568. אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כְּלוּם יֵשׁ דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁאָמַר שִׁירָה כְּמוֹתִי? נִזְדַּמְּנָה לוֹ צְפַרְדֵּעַ אֶחָת, אָמְרָה לוֹ: אַל תָּזוּחַ דַּעְתְּךָ עָלֶיךָ, שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת שִׁירָה יוֹתֵר מִמֶּךָּ (פר"ש).

––––––––

קפה שָׁלשׁ בְּרִיּוֹת מְשֻׁנּוֹת מִשְּׁאָר בְּרִיּוֹת: הָאֵישׁוּת569 וְנָחָשׁ וּצְפַרְדֵּעַ. הָאֵישׁוּת, אִלְמָלֵי רוֹאָה אוֹר אֵין כָּל־בִּרְיָה יְכוֹלָה לַעֲמֹד לְפָנֶיהָ570; הַנָּחָשׁ, אִלְמָלֵי הָיוּ לוֹ רַגְלַיִם הָיָה רָץ אַחַר הַסּוּס בִּמְרוּצָה וְהוֹרְגוֹ; הַצְּפַרְדֵּעַ, אִלְמָלֵי יֶשׁ לָהּ שִׁנַּיִם אֵין כָּל־בִּרְיָה נִכְנֶסֶת בַּמַּיִם לְפָנֶיהָ (שו"ט נח).

קפו מַהִי אֵישׁוּת? אָמַר רַ' יְהוּדָה: בִּרְיָה שֶׁאֵין לָהּ עֵינָיִם.

אֵישׁוּת זוֹ חֻלְדָּה: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לְדָבָר – זֵכֶר לְדָבָר: “כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ נֵפֶל אֵשֶׁת571 בַּל־חָזוּ שָׁמֶשׁ”572. (מו“ק י:; ירוש' שם פ”א, ה"ד).

קפז הָאֵישׁוֹת הַלָּלוּ אֵינָן רוֹאוֹת אֶת־הַשֶּׁמֶשׁ, אֶלָּא חוֹלְדוֹת573 בְּקַרְקַע וְיוֹשְׁבוֹת שָׁם (שו"ט נח).

קפח יֶשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת שֶׁהֵן גְּדֵלוֹת בְּאוּר וְאֵינָן גְּדֵלוֹת בָּאֲוִיר. וְאֵיזוֹהִי? זוֹ סַלְמַנְדְּרָא. כֵּיצַד574? הַזַּגָּגִין הָעוֹשִׂים אֶת־הַזְּכוּכִית, כְּשֶׁהֵם מַסִּיקִים אֶת־הַכִּבְשָׁן שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת רְצוּפִים, מִכֹּבֶד הָאוּר יוֹצֵאת מִשָּׁם בִּרְיָה הַדּוֹמָה לְעַכְבָּר, וְהַבְּרִיּוֹת קוֹרִין אוֹתָהּ – סַלְמַנְדְּרָא. אָדָם סָךְ יָדוֹ מִדָּמָהּ, אוֹ אֶחָד מֵאֵבָרָיו, אֵין הָאוּר שׁוֹלֶטֶת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. לָמָּה? עַל שֶׁתְּחִלַּת בְּרִיאָתָהּ מִן הָאוּר (תנח' וישב ג; חג' כז.).

קפט שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' אֶלְעָזָר: מִפְּנֵי מָה הַכֹּל מוֹשְׁלִין בָּעַכְבָּרִים? – מִפְּנֵי שֶׁסּוֹרָם575 רָע. מַה הִיא? רָבָא אָמַר: אֲפִלּוּ בְגָדִים כּוֹסְסִים576. רַב פַּפָּא אָמַר: אֲפִלּוּ קַתּוֹ577 שֶׁל מַעְדֵּר כּוֹסְסִים. (הור' יג.:).

קצ הָעַכְבָּרִים הַלָּלוּ רְשָׁעִים הֵם: כְּשֶׁרוֹאִים הַרְבֵּה תְבוּאָה – קוֹרְאִים לְחַבְרֵיהֶם וְאוֹכְלִים עִמָּם (ירוש', ב“מ פ”ג, ה"ה).

קצא מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ סִרְקִיָּא שֶׁנָּפְלָה מַרְגָּלִית שֶׁלּוֹ וּבְלָעָהּ עַכְבָּר. בָּא אֵצֶל רַ' פִנְחָס בֶּן יָאִיר. אָמַר לוֹ: וְכִי חַבָּר578 אֲנִי? אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: לְשִׁמְךָ הַטּוֹב בָּאתִי. גָּזַר רַ' פִנְחָס עַל הָעַכְבָּרִים וְכִנְּסָם, וְרָאָה אֶחָד מֵהֶם שֶׁהוּא גִבֵּעַ579. אָמַר: הֲרֵי הִיא אֵצֶל זֶה. גָּזַר עַל הָעַכְבָּר – וּפְלָטָהּ580 (ירוש', דמאי פ“א, ה”ג).

קצב צֵא לְבִקְעָה וּרְאֵה עַכְבָּר, שֶׁהַיּוֹם חֶצְיוֹ בָשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה – לְמָחָר הִשְׁרִיץ וְנַעֲשָׂה כֻלּוֹ בָּשָׂר.

עֲלֵה לְהַר וּרְאֵה שֶׁהַיּוֹם אֵין בּוֹ אֶלָּא חִלָּזוֹן581 אֶחָד. לְמָחָר יָרְדוּ גְּשָׁמִים וְנִתְמַלֵּא כֻלּוֹ חֶלְזוֹנוֹת (סנה' צא.).

קצג אָמַר רַ' יוֹסֵי: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ מִכְּזִיב לְצוֹר וּמָצָאתִי זָקֵן אֶחָד וּשְׁאִלְתִּיו בְּשָׁלוֹם, אָמַרְתִּי לוֹ: פַּרְנָסָתְךָ בַמֵּה הִיא? אָמַר לִי: מֵחִלָּזוֹן. אָמַרְתִּי לוֹ: וּמִי מָצוּי? אָמַר לִי: הַשָּׁמַיִם582, מָקוֹם יֵשׁ שֶׁמּוּטָל בֵּין הָרִים וּסְמָמִיּוֹת583 מַכִּישׁוֹת אוֹתוֹ וּמֵת וְנִמּוֹק בִּמְקוֹמוֹ. אָמַרְתִּי: הַשָּׁמַיִם, נִזְכָּר הוּא שֶׁגָּנוּז לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא (ספרי וזה"ב).

קצד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חִלָּזוֹן זֶה גוּפוֹ דוֹמֶה לְיָם584, וּבְרִיָּתוֹ דּוֹמָה לְדָג, וְעוֹלֶה אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה, וּבְדָמוֹ צוֹבְעִין תְּכֵלֶת – לְפִיכָךְ דָּמָיו585 יְקָרִים (מנח' מד.).

קצה586 הַחִלָּזוֹן הַזֶּה, כָּל־שֶׁהוּא גָדֵל – נַרְתֵּיקוֹ587 גָּדֵל עִמּוֹ (פסיק').

קצו אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, שֶׁעַסְקָן בִּדְבָרִים הָיָה. מַהוּ עַסְקָן בִּדְבָרִים? אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: נֶאֱמַר: “לֵךְ אֶל־נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם, אֲשֶׁר אֵין־לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמשֵׁל, תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ”588 – אָמַר: אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אִם אֱמֶת הוּא שֶׁאֵין לָהֶן מֶלֶךְ. הָלַךְ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, פָּרַשׂ טַלִּית589 עַל קֵן שֶׁל נְמָלִים. יָצְאָה אַחַת מֵהֶן590 וְנָתַן בָּהּ סִמָּן591. נִכְנְסָה וְאָמְרָה לָהֶן: נָפַל צֵל. יָצְאוּ – הִגְבִּיהַּ אֶת־הַטַּלִּית וְנָפְלָה חַמָּה. נָפְלוּ עָלֶיהָ וַהֲרָגוּהָ592. אָמַר: מִכָּאן, שֶׁאֵין לָהֶן מֶלֶךְ, שֶׁאִלּוּ הָיָה לָהֶן מֶלֶךְ – לֹא הָיוּ נוֹטְלוֹת מִמֶּנּוּ רְשׁוּת?593

אָמַר לוֹ רַב אַחָא בְּנוֹ שֶׁל רָבָא לְרַב אָשֵׁי: ושׁמָּא הַמֶּלֶךְ הָיָה עִמָּהֶן, אוֹ רְשׁוּת הַמֶּלֶךְ הָיְתָה בְיָדָן, אוֹ בֵין מֶלֶךְ לְמֶלֶךְ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה”594? אֶלָּא נֶאֱמָן עָלֵינוּ שְׁלֹמֹה595 (חול' נז:).

קצז הַנְּמָלָה הַזּוֹ שְׁלשָׁה בָתִּים יֶשׁ־לָהּ596, וְאֵינָהּ כּוֹנֶסֶת597 בָּעֶלְיוֹן מִפְּנֵי הַדֶּלֶף598, וְלֹא בַתַּחְתּוֹן מִפְּנֵי הַטִּינָא599, אֶלָּא בָאֶמְצָעִי; וְאֵינָהּ חַיָּה אֶלָּא שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. לָמָּה? שֶׁמִּי שֶׁאֵין לוֹ גִידִים וַעֲצָמוֹת אֵינוֹ חַי אֶלָּא שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. וְכָל־מַאֲכָלָהּ אֵינוֹ אֶלָּא חִטָּה וּמֶחֱצָה – וְהִיא הוֹלֶכֶת וּמְכַנֶּסֶת בַּקַּיִץ כָּל־מַה שֶׁמּוֹצֵאת: חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וַעֲדָשִׁים. אָמַר רַ' תַנְחוּמָא: וְלָמָה הִיא עוֹשָׂה כֵן? שֶׁאוֹמֶרֶת: שֶׁמָּא יִגְזֹר עָלַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חַיִּים וִיהֵא לִי מֵהֵיכָן לֶאֱכֹל.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: מַעֲשֶׂה הָיָה וּמָצְאוּ בַּחוֹר שֶׁלָּהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת כֹּר, מַה שֶּׁמְּכַנֶּסֶת מִן הַקַּיִץ לַחֹרֶף לְפִיכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה: “לֵךְ אֶל־נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם”600.

מַהוּ “רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם”601 – רְאֵה דֶרֶךְ־אֶרֶץ שֶׁיֶּשׁ בָּהּ, שֶׁבּוֹרַחַת מִן הַגָּזֵל. אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא: מַעֲשֶׂה בִּנְמָלָה אַחַת, שֶׁהִפִּילָה חִטָּה אֶחָת, וְהָיוּ כֻלָּן בְּאוֹת וּמְרִיחוֹת בָּהּ וְלֹא הָיְתָה אַחַת מֵהֶן נוֹטֶלֶת אוֹתָהּ; בָּאָה אוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה שֶׁלָּהּ וְנָטְלָה אוֹתָהּ, רְאֵה חָכְמָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ! (דב“ר ה; ילק”ש משלי ו).

קצח כֵּיצַד מַחֲרִיבִין חוֹרֵי נְמָלִים602? רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מֵבִיא עָפָר מֵחוֹר זֶה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ חוֹר זֶה וְהֵן חוֹנְקוֹת זוֹ אֶת־זוֹ603.

אָמַר רַב יֵימַר בַּר שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי: וְהוּא – שֶׁמַּפְסִיק בֵּינֵיהֶם נָהָר; וְהוּא – שֶׁאֵין גֶּשֶׁר; וְהוּא – שֶׁאֵין גָּמָל604; וְהוּא – שֶׁאֵין מֵצֶר605. עַד כַּמָּה606? עַד פַּרְסָה (מו"ק ו, ז).

קצט פַּעַם אַחַת הָיָה דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב בְּגַנּוֹ וְרָאָה צִרְעָה אוֹכֶלֶת עַכָּבִישׁ. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מָה הֲנָאָה בְּאֵלּוּ שֶׁבָּרָאתָ בְּעוֹלָמֶךָ? צִרְעָה מַפְסֶדֶת607 דְּבַשׁ וְאֵין בָּהּ הֲנָאָה; עַכָּבִישׁ אוֹרֵג כָּל־הַשָּׁנָה וְאֵין לְבוּשׁ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: דָּוִד, אַתָּה מַלְעִיג עַל בְּרִיּוֹתָי – תָּבֹא שָׁעָה וְתִצְטָרֵךְ לָהֶן.

וּכְשֶׁנֶּחְבָּא דָּוִד בַּמְּעָרָה מִפְּנֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַכָּבִישׁ וְאָרַג עַל פִּי הַמְּעָרָה וְסָגַר אוֹתָהּ. בָּא שָׁאוּל וְרָאָה פִי הַמְּעָרָה אָרוּג, אָמַר: וַדַּאי לֹא נִכְנַס אָדָם לְכָאן, שֶׁאִם נִכְנַס הָיָה קוֹרֵעַ אֶת־הָאָרִיג – וְהָלַךְ לוֹ וְלֹא נִכְנַס לְשָׁם. וּכְשֶׁיָּצָא דָוִד וְרָאָה אֶת־הָעַכָּבִישׁ – נְשָׁקוֹ וְאָמַר לוֹ: בָּרוּךְ בּוֹרַאֲךָ וּבָרוּךְ אָתָּה!

וּבְשָׁעָה שֶׁמְּצָאוֹ דָוִד לְשָׁאוּל שׁוֹכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל – וְהָיָה אַבְנֵר שׁוֹכֵב בְּפֶתַח הָאֹהֶל, רֹאשׁוֹ בְּפֶתַח אֶחָד וְרַגְלָיו בַּפֶּתַח שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, וְהָיוּ רַגְלָיו זְקוּפוֹת; בָּא דָוִד וְנִכְנַס בֵּין רַגְלָיו וְנָטַל צַפַּחַת הַמָּיִם. וּכְשֶׁבָּא לָצֵאת מִבֵּין רַגְלָיו, פָּשַׁט אַבְנֵר אֶת־רַגְלָיו – וְכִסָּהוּ, וְהָיוּ עָלָיו כִּשְׁנֵי עַמּוּדִים גְּדוֹלִים. בִּקֵּשׁ דָּוִד רַחֲמִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר: “אֵלִי אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי?”608 – עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נֵס ושׁלַח צִרְעָה וְעָקְצָה בְּרַגְלֵי אַבְנֵר וּזְקָפָן – וְיָצָא דָוִד.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שִׁבַּח דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, “מִי… יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ”609 – שֶׁכָּל־מַעֲשֶׂיךָ נָאִים (א“ב דב”ס).


יב. בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת

ר “בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו”610 – שׁוֹר כֹּחוֹ קָשֶׁה אֲבָל אֵין קַרְנָיו נָאוֹת, רְאֵם קַרְנָיו נָאוֹת אֲבָל אֵין כֹּחוֹ קָשֶׁה (ספרי וזה"ב).

רא אַל תַּעֲמֹד בִּפְנֵי הַשּׁוֹר בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה מִן הָאֲגָם611, מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׂטָן מְרַקֵּד לוֹ בֵּין קַרְנָיו. אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּשׁוֹר שָׁחוֹר וּבִימֵי נִיסָן.

שָׁנָה רַב אוֹשַׁעְיָא: מַרְחִיקִין מִשּׁוֹר תָּם חֲמִשִּׁים אַמָּה, וּמִשּׁוֹר מוּעָד כִּמְלֹא עֵינָיו.

שָׁנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר: רֹאשׁוֹ שֶׁל שׁוֹר בְּדִקּוּלָא612 – עֲלֵה לַעֲלִיָּה613 וּזְרֹק סֻלָּם מִתַּחְתֶּיךָ (פס' קיב:; בר' לג.).

רב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵילִים מִמּוֹאָב614, כְּבָשִׂים מֵחֶבְרוֹן, עֲגָלִים מִשָּׁרוֹן, גּוֹזָלוֹת615 מֵהַר־הַמֶּלֶךְ. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: מְבִיאִים כְּבָשִׂים616 שֶׁגָּבְהָם כְּרָחְבָּם617 (מנח' פז.).

רג שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: “אֶת־הַגָּמָל כִּי־מַעֲלֵה גֵרָה הוּא”618 – שַׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ619 יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לְךָ דָבָר מַעֲלֵה גֵרָה וְטָמֵא אֶלָּא גָמָל, לְפִיכָךְ פָּרַט בּוֹ620 הַכָּתוּב “הוּא”.

“וְאֶת־הַחֲזִיר כִּי־מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא621 – שַׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמַּפְרִיס פַּרְסָה וְטָמֵא אֶלָּא חֲזִיר, לְפִיכָךְ פָּרַט בּוֹ הַכָּתוּב “הוּא”.

אָמַר רַב חִסְדָּא: הָיָה מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וּמָצָא בְּהֵמָה שֶׁפַּרְסוֹתֶיהָ חֲתוּכוֹת622, בּוֹדֵק בְּפִיהָ: אִם אֵין לָהּ שִׁנַּיִם לְמַעְלָה – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא טְהוֹרָה623, אִם לָאו – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא טְמֵאָה; וּבִלְבַד שֶׁיַכִּיר בֶּן־גָּמָל624.

וְאָמַר רַב חִסְדָּא: הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּמָצָא בְהֵמָה שֶׁפִּיהָ גָמוּם625, בּוֹדֵק בְּפַרְסוֹתֶיהָ: אִם פַּרְסוֹתֶיהָ סְדוּקוֹת626 – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא טְהוֹרָה, וְאִם לָאו – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא טְמֵאָה; וּבִלְבַד שֶׁיַּכִּיר חֲזִיר627.

וְאָמַר רַב חִסְדָּא: הָיָה מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וּמָצָא בְּהֵמָה שֶׁפִּיהָ גָמוּם וּפַרְסוֹתֶיהָ חֲתוּכוֹת. בּוֹדֵק בִּבְשָׂרָהּ: אִם מְהַלֵּךְ שְׁתִי וָעֵרֶב628 – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא טְהוֹרָה, וְאִם לָאו – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא טְמֵאָה; וּבִלְבַד שֶׁיַּכִּיר עָרוֹד629 (חול' נט.).

רד אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא: “הַשְּׁסוּעָה”630 – בִּרְיָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא, שֶׁיֶּשׁ לָהּ שְׁנֵי גַבִּין וּשְׁתֵּי שִׁדְרָאוֹת. וְכִי משֶׁה רַבֵּנוּ קִנֵּיגִי הָיָה אוֹ בָלִיסְטָרִי631 הָיָה? מִכָּאן תְּשׁוּבָה632 לְאוֹמֵר: אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם (שם ס:).

רה שִׁשָּׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בַסּוּס: אוֹהֵב אֶת־הַזְּנוּת, וְאוֹהֵב אֶת־הַמִּלְחָמָה, וְרוּחוֹ גַּסָּה, וּמוֹאֵס אֶת־הַשֵּׁנָה, וְאוֹכֵל הַרְבֵּה וּמוֹצִיא קִמְעָא, וּמְהַלֵּךְ עַל צִדֵּי דְרָכִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג בַּמִּלְחָמָה (פסח' קיג.).

רו כַּמָּה שְׁנַת הַסּוּס? שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת633 (סוכה כו:).

רז חֲמָרָא (חֲמוֹר) אֲפִלּוּ בִתְקוּפַת תַּמּוּז634 קְרִירָא לֵיהּ (קַר לוֹ). (שבת נג.).

רח הַפֶּרֶד635 – אָמַר אַבַּיֵי: קוֹלוֹ עָבֶה – בֶּן חֲמוֹרָה636; קוֹלוֹ צָנוּף637 – בֶּן סוּסָה. רַב פַּפָּא אָמַר: אָזְנָיו גְּדוֹלוֹת וּזְנָבוֹ קָטָן – בֶּן חֲמוֹרָה; אָזְנָיו קְטַנּוֹת וּזְנָבוֹ גָּדוֹל – בֶּן סוּסָה (חול' עט.).

רט “אֵין הָרְחֵלִים יוֹצְאוֹת638 חֲנוּנוֹת639”.

יָשַׁב רַב אַחָא בַּר עֻלָּא לִפְנֵי רַב חִסְדָּא וְאָמַר: [רְחֵלָה] מִשָּׁעָה שֶׁגּוֹזְזִין אוֹתָהּ טוֹמְנִין לָהּ עָזָק640 בְּשֶׁמֶן וּמַנִּיחִין לָהּ עַל פַּדַּחְתָּהּ641, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִצְטַנֵּן. אָמַר לוֹ רַב חִסְדָּא: אִם כֵּן עֲשִׂיתָהּ מַר־עֻקְבָּא642! אֶלָּא יָשַׁב רַב פַּפָּא בַר שְׁמוּאֵל לִפְנֵי רַב נַחֲמָן וְאָמַר: בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹרַעַת לֵילֵד טוֹמְנִין לָהּ שְׁנֵי עֲזָקִין שֶׁל שֶׁמֶן וּמַנִּיחִין לָהּ אֶחָד עַל פַּדַּחְתָּהּ וְאֶחָד עַל הָרֶחֶם, כְּדֵי שֶׁתִּתְחַמֵּם. אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן: אִם כֵּן עֲשִׂיתָהּ יַלְתָּא643! אֶלָּא אָמַר רַב הוּנָא: עֵץ אֶחָד יֵשׁ בִּכְרַכֵּי הַיָּם וְחָנוּן שְׁמוֹ, וּמְבִיאִין קֵיסָם וּמַנִּיחִין לָהּ בְּחָטְמָהּ, כְּדֵי שֶׁתִּתְעַטֵּשׁ644, וְיִפְּלוּ דַרְנֵי645 רֹאשָׁהּ (שבת נד:).

רי אָמַר רַ' יוֹסֵי בֶן נְהוֹרָאי: רָחֵל אַחַת הָיְתָה בִשְׁכוּנָתֵנוּ שֶׁנִּקְדַּר קָנֶה שֶׁלָּהּ646 וְעָשׂוּ לָהּ קְרוּמִית שֶׁל קָנֶה647 וְחָיָתָה (חול' נז:).

ריא [כֶּבֶשׂ] כְּשֶׁהוּא חַי קוֹלוֹ אֶחָד וּכְשֶׁהוּא מֵת קוֹלוֹ שִׁבְעָה. כֵּיצַד קוֹלוֹ שִׁבְעָה? שְׁתֵּי קַרְנָיו – שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת, שְׁתֵּי שׁוֹקָיו648 – שְׁנֵי חֲלִילִים; עוֹרוֹ לְתֹף, מֵעָיו לִנְבָלִים, בְּנֵי־מֵעָיו לְכִנּוֹרוֹת649. (קנ' ג).

ריב כּוֹי – זֶה אֵיל הַבָּר650; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה הַבָּא מִן הַתַּיִשׁ וּמִן הַצְּבִיָּה. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: כּוֹי בִּרְיָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא וְלֹא הִכְרִיעוּ בָהּ חֲכָמִים אִם מִן חַיָּה הִיא אִם מִין בְּהֵמָה. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מִין בְּהֵמָה הִיא, וְשֶׁל בֵּית־דּוֹשַׁאי651 הָיוּ מְגַדְּלִין מֵהֶן עֲדָרִים־עֲדָרִים (חול' פ.).

ריג רַ' זֵירָא מָצָא לְרַב יְהוּדָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל פֶּתַח בֵּית חָמִיו, וְרָאָהוּ שֶׁדַּעְתּוֹ בְדוּחָה וְאִלּוּ שָׁאַל מִמֶּנּוּ כָּל־חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם652 הָיָה אוֹמֵר לוֹ. אָמַר לוֹ: מַה טַּעַם עִזִּים הוֹלְכוֹת בְּרֹאשׁ וְאַחַר־כָּךְ הָרְחֵלוֹת? אָמַר לוֹ: כִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם – מִתְּחִלָּה חֲשֵׁכָה653 וְאַחַר־כָּךְ אוֹרָה. – מַה טַּעַם אֵלּוּ מְכֻסּוֹת וְאֵלּוּ מְגֻלּוֹת? – אֵלּוּ שֶׁאָנוּ מִתְכַּסִּים מֵהֶן654 מְכֻסּוֹת, וְאֵלּוּ שֶׁאֵין אָנוּ מִתְכַּסִּים מֵהֶן מְגֻלּוֹת. – מַה טַּעַם הַגָּמָל זְנָבוֹ קָטָן? – מִשּׁוּם שֶׁאוֹכֵל כִּיסִין655. – מַה טַּעַם הַשּׁוֹר זְנָבוֹ אָרֹךְ? – מִשּׁוּם שֶׁדָּר בַּאֲגַם וְצָרִיךְ לְהַבְרִיחַ יַתּוּשִׁים. – מַה טַּעַם קֶרֶן הֶחָגָב רַכָּה? – מִשּׁוּם שֶׁדָּר בַּחֲלָפִים656, וְאִלּוּ הָיְתָה קָשָׁה תֵּעָקֵר657 וְיִסְתַּמֵּא658; שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל: הָרוֹצֶה לְסַמּוֹת חָגָב יִשְׁלֹף אֶת־קַרְנוֹ. – מַה טַּעַם עַפְעַף שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת659 מֻגְבָּהּ לְמָעְלָה? – שֶׁדָּרָה עַל דַּפִּים660, וְאִם יִכָּנֵס עָשָׁן בְּעֵינֶיהָ תִּסְתַּמֵּא. (שבת עז:).

––––––––

ריד רַ' חֲנִינָא בֶן דוֹסָא הָיוּ לוֹ עִזִּים. אָמְרוּ לוֹ: עִזֶּיךָ מַזִּיקוֹת661. אָמַר לָהֶם: אִם מַזִּיקוֹת הֵן יֹאכְלוּ אוֹתָן דֻּבִּים, וְאִם לֹא – כָּל־אַחַת וְאַחַת תָּבִיא לָעֶרֶב דֹּב בְּקַרְנֶיהָ. לָעֶרֶב הֵבִיאָה כָּל־אַחַת דֹּב בְּקַרְנֶיהָ (תענ' כה.).

רטו מַעֲשֶׂה בַּחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא שֶׁגְּנָבוּהוּ לִסְטִים וְחָבְשׁוּ אוֹתוֹ בֶּחָצֵר, וְהִנִּיחוּ לוֹ תֶּבֶן וּשְׂעוֹרִים וּמַיִם – וְלֹא הָיָה אוֹכֵל ושׁוֹתֶה. אָמְרוּ: לָמָה אָנוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ שֶׁיָּמוּת וְיַבְאִישׁ לָנוּ אֶת־הֶחָצֵר? עָמְדוּ וּפָתְחוּ לוֹ אֶת־הַדֶּלֶת וְהוֹצִיאוּהוּ; וְהָיְתָה [הַבְּהֵמָה] מוֹשֶׁכֶת וְהוֹלֶכֶת עַד שֶׁהִגִּיעָה אֵצֶל רַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעָה אֶצְלוֹ שָׁמַע בְּנוֹ קוֹלָהּ. אָמַר לוֹ: אַבָּא, דּוֹמֶה קוֹלָהּ לְקוֹל בְּהֶמְתֵּנוּ. אָמַר לוֹ: בְּנִי, פְּתַח לָהּ אֶת־הַדֶּלֶת, שֶׁכְּבָר מֵתָה בְרָעָב. עָמַד וּפָתַח לָהּ הַדֶּלֶת וְהִנִּיחַ לָהּ תֶּבֶן וּשְׂעוֹרִים וּמַיִם וְהָיְתָה אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה. לְפִיכָךְ אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁהַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ חֲסִידִים, כָּךְ בְּהֶמְתָּם חֲסִידוֹת כְּמוֹתָם (אדר"נ ח).

רטז רַ' פִנְחָס בֶּן יָאִיר הָיָה הוֹלֵךְ [בַּדֶּרֶךְ]. נִזְדַּמֵּן לְפֻנְדָּק אֶחָד, הֵטִילוּ662 שְׂעוֹרִים לַחֲמוֹרָתוֹ – לֹא אָכָלָה. חָבְטוּ663 אוֹתָן – לֹא אָכָלָה. נִקְּרוּ664 אוֹתָן – לֹא אָכָלָה. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא אֵינָן מְעֻשָּׂרוֹת665. עִשְׂרוּ אוֹתָן – וְאָכָלָה. אָמַר: עֲנִיָּה זוֹ הוֹלֶכֶת לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ וְאַתֶּם מַאֲכִילִים אוֹתָהּ טְבָלִים666! (חול' ז).

ריז רַ' יוֹסֵי מִן יוֹקְרַת הָיָה לוֹ חֲמוֹר אֶחָד. כְּשֶׁהָיוּ שׂוֹכְרִים אוֹתוֹ667 כָּל־הַיּוֹם, הָיוּ מְשַׁגְּרִים אֶת־הַשָּׂכָר עַל־גַּבּוֹ וְהוּא מֵבִיא לִבְעָלָיו; וְאִם הוֹתִירוּ אוֹ פִחֲתוּ668 לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ. פַּעַם אַחַת נִשְׁכְּחוּ עָלָיו זוּג שֶׁל סַנְדַּלִּים וְלֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁנְּטָלוּם מֵעָלָיו (תענ' כד.).

ריח מַעֲשֶׂה בְחָסִיד שֶׁהָיְתָה לוֹ פָרָה אַחַת חוֹרֶשֶׁת. לְיָמִים יָרַד אוֹתוֹ חָסִיד מִנְּכָסָיו669 וּמְכָרָהּ לְנָכְרִי אֶחָד. חָרַשׁ בָּהּ הַנָּכְרִי שִׁשָּׁה יָמִים שֶׁל חֹל. בַּשַּׁבָּת הוֹצִיאָהּ לַחֲרשׁ בָּהּ. רָבְצָה תַּחַת הָעֹל וְלֹא רָצְתָה לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. הָיָה הוֹלֵךְ וּמַכֶּה אוֹתָהּ וְהִיא אֵינָהּ זָזָה מִמְּקוֹמָהּ. כֵּוָן שֶׁרָאָה כָךְ, הָלַךְ אֵצֶל אוֹתוֹ חָסִיד וְאָמַר לוֹ: בּוֹא וְטוֹל פָּרָתְךָ, שִׁשָּׁה יָמִים עָבַדְתִּי בָהּ וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הוֹצֵאתִיהָ לַחוּץ, וְרָבְצָה תַּחַת הָעֹל וְלֹא רָצְתָה לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה בָּעוֹלָם. וְכַמָּה שֶׁהָיִיתִי מַכֶּה אוֹתָהּ הִיא אֵינָהּ זָזָה מִמְּקוֹמָהּ.

כֵּוָן שֶׁאָמַר לוֹ כָּךְ, הֵבִין אוֹתוֹ חָסִיד מִפְּנֵי מָה אֵינָהּ עוֹשָׂה מְלָאכָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה לְמוּדָה670 לָנוּחַ בַּשַּׁבָּת. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ חָסִיד: בּוֹא וַאֲנִי מַעֲמִידָהּ וְאֶעֱשֶׂנָּה חוֹרֶשֶׁת. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלָהּ, אָמַר לָהּ בְּאָזְנָהּ: אִי פָּרָה, פָּרָה! כְּשֶׁהָיִית בִּרְשׁוּתִי הָיִית נִנּוֹחָה בַּשַּׁבָּת; עַכְשָׁו שֶׁגָּרְמוּ עֲוֹנוֹתַי וּמְכַרְתִּיךְ לְנָכְרִי זֶה, בְּבַקָּשָׁה מִמֵּךְ, עִמְדִי וַעֲשִׂי רָצוֹן אֲדוֹנָיִךְ.

מִיָּד עָמְדָה וּבִקְשָׁה לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. אָמַר הַנָּכְרִי לְאוֹתוֹ חָסִיד: אֵינִי מַנִּיחֲךָ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי, מֶה עָשִׂיתָ לָהּ וּמָה אָמַרְתָּ לָהּ בְּאָזְנָהּ; שֶׁמָּא כִשַּׁפְתָּ אוֹתָהּ. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ חָסִיד: כָּךְ וְכָךְ אָמַרְתִּי לָהּ.

כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ הַנָּכְרִי כָּךְ נִבְהַל וְנִזְדַּעְזַע וְנָשָׂא קַל־וָחֹמֶר671 בְּעַצְמוֹ, וְאָמַר: וּמַה זוֹ, שֶׁאֵין בָּהּ לֹא שִׂיחָה וְלֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה, הִכִּירָה אֶת־בּוֹרְאָהּ; אֲנִי, שֶׁבְּרָאַנִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּצַלְמוֹ וּבִדְמוּתוֹ וְנָתַן לִי דֵּעָה וּבִינָה – וְלֹא אַכִּיר אֶת־בּוֹרְאִי!

מִיָד בָּא וְנִתְגַּיֵּר וְזָכָה לִלְמֹד תּוֹרָה וְנִקְרָא רַ' יוֹחָנָן בֶּן תּוֹרְתָה (פסיק“ר יד; מד' עשה”ר כז).

––––––––

ריט שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' אֶלְעָזָר: מִפְּנֵי מָה כֶּלֶב מַכִּיר אֶת־קוֹנוֹ672 וְחָתוּל אֵינוֹ מַכִּיר אֶת־קוֹנוֹ? אָמַר לָהֶם: וּמָה הָאוֹכֵל מִמַּה שֶׁעַכְבָּר אוֹכֵל מְשַׁכֵּחַ673, הָאוֹכֵל עַכְבָּר עַצְמוֹ עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (הור' יג.).

רכ רוֹעִים חָלְבוּ חָלָב. בָּא נָחָשׁ וְשָׁתָה מִמֶּנּוּ674 וְהָיָה הַכֶּלֶב רוֹאֶה. כְּשֶׁבָּאוּ הָרוֹעִים יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל מִן הֶחָלָב, הִתְחִיל הַכֶּלֶב נוֹבֵחַ בָּהֶם675, וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ בּוֹ. לְסוֹף עָמַד הַכֶּלֶב וְשָׁתָה אֶת־הֶחָלָב וָמֵת. קְבָרוּהוּ הָרוֹעִים וְעָשׂוּ לוֹ נָפֶשׁ676, וְעַד עַכְשָׁו קוֹרְאִין לוֹ “נֶפֶשׁ הַכֶּלֶב” (פסיק' דר"כ י).

רכא אָדָם אֶחָד הִזְמִין חָכָם לְבֵיתוֹ וְהוֹשִׁיב כֶּלֶב אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ הֶחָכָם: בִּזָּיוֹן אֲנִי חַיָּב לָךְ?677 אָמַר לוֹ: רַבִּי, טוֹבָה אֲנִי מְשַׁלֵּם לוֹ: שַׁבָּאִים678 בָּאוּ לָעִיר, נִכְנַס אֶחָד מֵהֶם וּבִקֵּשׁ לִטּוֹל אִשְׁתִּי – וְאָכַל הַכֶּלֶב בֵּיצָיו (ירוש' תרומ' פ“ח, ה”ג).

רכב אָמַר רַ' תַנְחוּם בַּר מִרְיוֹן: יֵשׁ כְּלָבִים בְּרוֹמִי שֶׁיּוֹדְעִים לְהַעֲרִים, הוֹלֵךְ וְיוֹשֵׁב לִפְנֵי הַפְּלָטֵר679, וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ מִתְנַמְנֵם – וּבַעַל הַפְּלָטֵר מִתְנַמְנֵם, וְהוּא שׁוֹמֵט כִּכָּרוֹת עַל הַקַּרְקַע – וְעַד שֶׁמְּכַנְּסִים אוֹתָן, הוּא מִשְׂתַּכֵּר כִּכָּר וְהוֹלֵךְ לוֹ (ב“ר כב; ילק”ש תהל' פט).

רכג דָּרַשׁ רַ' יוֹנָה עַל פֶּתַח שֶׁל בֵּי־נְשִׂיאָה: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים”680 – יוֹדֵעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּכֶלֶב שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מֻעָטִים לְפִיכָךְ שׁוֹהָה אֲכִילָתוֹ בְּמֵעָיו681 שְׁלשָׁה יָמִים.

אָמַר רַב הַמְנוּנָא: מִכְּלָל, שֶׁדֶּרֶךְ־אֶרֶץ לִזְרֹק אוּמְצָא682 לְכָלֶב. וְכַמָּה? אָמַר רַב מָרִי: כְּמִדַּת הָאֹזֶן וּמַקֵּל אַחֲרָיו683 (שבת קנה:).

רכד הַכְּלָבִים – אֶחָד נוֹבֵחַ וְכֻלָּם מִתְקַבְּצִים וְנוֹבְחִים עַל חִנָּם. (שמ"ר לא).

רכה כֶּלֶב זֶה, אָדָם מַשְׁלִיךְ לוֹ פְּרוּסָה – סוֹכֵר אֶת פִּיו. (ילמד' דברים; ילק"ש).

רכו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּלָבִים בּוֹכִים – מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בָּא לָעִיר, כְּלָבִים מְשַׂחֲקִים אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בָּא לָעִיר; וְהוּא – שֶׁאֵין בָּהֶם נְקֵבָה684 (ב"ק ס:).

רכז הַכְּלָבִים וְהַתַּרְנְגוֹלִים שׂוֹנְאִים זֶה אֶת־זֶה (פס' קיג:).

רכח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חֲמִשָּׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְכֶלֶב שׁוֹטֶה: פִּיו פָּתוּחַ, וְרִירוֹ נוֹטֵף, וְאָזְנָיו סְרוּחוֹת685, וּזְנָבוֹ נָתוּן לוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו, וּמְהַלֵּךְ בְּצִדֵּי דְרָכִים; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף נוֹבֵחַ וְאֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע. (יומא פג; ירוש' שם פ“ח ה”ה).

רכט אָמַר רַב פַּפָּא: אֵין עָנִי מִכֶּלֶב686 וְאֵין עָשִׁיר מֵחֲזִיר687 (שבת קנה:).

רל תְּלֵא לֵיהּ קוֹרָא688 לְדָבָר־אַחֵר – וְאִיהוּ דִידֵיהּ עָבֵד (תְּלֵה לוֹ קוֹר שֶׁל דֶּקֶל לְדָבָר־אַחֵר וְהוּא עוֹשֶׂה אֶת־שֶׁלּוֹ) (בר' מג:).

רלא רַב גַּמְדָּא נָתַן אַרְבָּעָה זוּזִים לְסַפָּנִים לְהָבִיא בָהֶם דָּבָר וְלֹא מָצְאוּ כְלוּם. הֵבִיאוּ לוֹ בָהֶם קוֹף. נִשְׁתַּמֵּט הַקּוֹף וְנִכְנַס לְחוֹר, חָפְרוּ אַחֲרָיו וּמְצָאוּהוּ רוֹבֵץ עַל מַרְגָּלִיוֹת. נְטָלוּן וְהֵבִיאוּ לוֹ אֶת־כֻּלָּן. (נדר' נ:).

רלב רַ' חַמִּי בַר עֻקְבָּא בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי בַר רַ' חֲנִינָא. שִׁעֲרוּ לוֹמַר689: אֵין הַחַיָּה שֶׁבָּהָר גְּדֵלָה בָעֵמֶק וְלֹא חַיָּה שֶׁבָּעֵמֶק גְּדֵלָה בָהָר.

דִּיקְלִיטְיָאנוֹס הָיָה מֵצֵר690 לִבְנֵי פַנְיָס691. אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ הוֹלְכִים [מִכָּאן]. אָמַר לוֹ יוֹעֲצוֹ: הֵם לֹא יֵלְכוּ לָהֶם, וְאִם יֵלְכוּ – יַחֲזֹרוּ. וְאִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לִבְדֹּק [בַּדָּבָר], הָבֵא צְבָאִים וְשַׁלְּחֵם לְאֶרֶץ רְחוֹקָה, וְלִבְסוֹף יְהוּ חוֹזְרִים לִמְקוֹמָם. עָשָׂה כָךְ הֵבִיא צְבָאִים וְחִפָּה692 קַרְנֵיהֶם כֶּסֶף וְשִׁלְּחָם לְאַפְרִיקָה, וּלְסוֹף שָׁלשׁ שָׁנִים חָזְרוּ לִמְקוֹמָם. (ירוש' שביעית פ“ט ה”ב).

רלג צְבִי זֶה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יָשֵׁן עֵינוֹ אַחַת פְּתוּחָה וְעֵינוֹ אַחַת קְמוּצָה693 (שהש"ר ח).

רלד “הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי־סָלַע”694 – יְעֵלָה זוֹ אַכְזָרִית עַל בָּנֶיהָ, בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹרַעַת לָלֶדֶת עוֹלָה לְרֹאשׁ הָהָר, כְּדֵי שֶׁיִּפּוֹל מִמֶּנָּה [הַוָּלָד] וְיָמוּת, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְזַמֵּן לָהּ נֶשֶׁר, שֶׁמְּקַבְּלוֹ בִכְנָפָיו וּמַנִּיחוֹ לְפָנֶיהָ, וְאֵינוֹ מַקְדִּים וְאֵינוֹ מְאַחֵר אֲפִלּוּ רֶגַע, שֶׁאִלְמָלֵי מַקְדִּים אוֹ מְאַחֵר אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד – מִיָּד מֵת.

“חֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר”695 – אַיָּלָה זוֹ רַחְמָהּ צָר, בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹרַעַת לָלֶדֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְזַמֵּן לָהּ דְּרָקוֹן696, שֶׁמַּכִּישָׁה697 בְּבֵית־הָרֶחֶם וּמִתְרַפֶּה מִמּוֹלָדָהּ698, וְאִלְמָלֵי מַקְדִּים רֶגַע אֶחָד אוֹ מְאַחֵר רֶגַע אֶחָד – מִיָּד מֵתָה.

וּכְשֶׁהִיא יוֹלֶדֶת מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה? מַמְצִיא לָהּ עֵשֶׂב וְהִיא אוֹכֶלֶת וּמִתְרַפֵּאת (ב“ב טז; ילק”ש תהל' קד).

רלה “הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים”699 – אָמַר רַ' יוּדָן: הָרִים גְּבוֹהִים לָמָּה נִבְרָאוּ? – בִּשְׁבִיל יְעֵלִים. יְעֵלָה זוֹ תַּשָּׁה700, וְהִיא מִתְיָרֵאת701 מִן הַחַיָּה, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת לִשְׁתּוֹת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַכְנִיס בָּהּ רוּחַ תְּזָזִית702 וְהִיא מְקַרְקֶשֶׁת703 בְּקַרְנֶיהָ, וְהַחַיָּה שׁוֹמַעַת קוֹלָהּ וּבוֹרָחַת (ב"ר יב).

רלו בְּשָׁעָה שֶׁאַיָּלָה זוֹ צְמֵאָה, הִיא חוֹפֶרֶת גֻּמָּא704 וְקוֹבַעַת קַרְנֶיהָ לְתוֹכָהּ וְעוֹרֶגֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתּוֹךְ צָרָה. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעֲלֶה לָהּ אֶת־הַתְּהוֹם וְהַתְּהוֹם מַעֲלָה לָהּ אֶת־הַמָּיִם. (אגא“ס; שו”ט כב).

רלז אָמַר רַ' אִלְעָא אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אוֹמֵר הָיָה רַ' מֵאִיר: תַּחַשׁ705 שֶׁהָיָה בִימֵי משֶׁה בִּרְיָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הָיָה וְלֹא הִכְרִיעוּ בוֹ חֲכָמִים אִם מִין חַיָּה הוּא אִם מִין בְּהֵמָה הוּא, וְקֶרֶן אַחַת הָיְתָה לוֹ בְּמִצְחוֹ, וּלְפִי שָׁעָה נִזְדַּמֵּן לוֹ לְמשֶׁה וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ מִשְׁכָּן וְנִגְנָז706 (שבת כח:).

רלח קֶרֶשׁ מִין חַיָּה הִיא וְאֵין לוֹ אֶלָּא קֶרֶן אֶחָת (שם).

רלט אָמַר רַב יְהוּדָה: קֶרֶשׁ – צְבִי שֶׁל בֵּי־עִלָּאי707. טִגְרֵס – אֲרִי שֶׁל בֵּי־עִלָּאי.

אָמַר רַב יוֹסֵף: עוֹר צְבִי שֶׁל בֵּי־עִלָּאי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת.

אָמַר רַב כָּהֲנָא: בֵּין אֹזֶן לְאֹזֶן שֶׁל אַרְיֵה דְבֵי־עִלָּאי – תֵּשַׁע אַמּוֹת (חול' נט:).

רמ אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: אֱלֹהֵיכֶם לְאַרְיֵה נִמְשָׁל, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא”708 – מַה גְּדֻלָּתוֹ? הֲרֵי פָרָשׁ הוֹרֵג אֶת־הָאֲרִי! אָמַר לוֹ: לֹא נִמְשַׁל אֶלָּא כְּאַרְיֵה שֶׁל בֵּי־עִלָּאי. אָמַר לוֹ: רְצוֹנִי שֶׁתַּרְאֶנּוּ לִי. אָמַר לוֹ: אִי אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן. בִּקֵּשׁ רַ' יְהוֹשֻׁעַ רַחֲמִים וְנֶעֱקֵר הָאֲרִי מִמְּקוֹמוֹ. כְּשֶׁהָיָה בְּרִחוּק אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָא נָהַם קוֹל רִאשׁוֹן – הִפִּילוּ כָּל־הַמְעֻבָּרוֹת וְנָפְלוּ חוֹמוֹת רוֹמִי; בְּרִחוּק שְׁלשׁ־מֵאוֹת פַּרְסָא נָהַם קוֹל שֵׁנִי – נָשְׁרוּ שִׁנֵּיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, וְאַף הוּא נָפַל מִכִּסְּאוֹ לָאָרֶץ. אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, בַּקֵּשׁ רַחֲמִים עָלָיו שֶׁיַּחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ. בִּקֵּשׁ רַ' יְהוֹשֻׁעַ רַחֲמִים עָלָיו וְהֶחֱזִירוֹ לִמְקוֹמוֹ (שם).

רמא מַעֲשֶׂה בָּר' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא שֶׁרָאָה אֶת־הָאֲרִי. אָמַר לוֹ: אִי, מָלַךְ חַלָּשׁ, לֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ שֶׁלֹּא תֵרָאֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל! מִיָּד בָּרַח. רָץ אַחֲרָיו ר' חֲנִינָא, אָמַר [לוֹ]: נַעֲנֵיתִי לָךְ709, שֶׁקְּרָאתִיךָ “חַלָּשׁ” – וּמִי שֶׁבְּרָאֲךְ קְרָאֲךְ גִבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: “לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה”710. (תנח' ויגש).

רמב רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרֶךְ. פָּגְעוּ בוֹ אֲרָיוֹת וְנָהֲמוּ כְנֶגְדּוֹ, אָמְרוּ “הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף”711. יָרְדוּ לוֹ712 שְׁתֵּי שׁוֹקַיִם, אָכְלוּ אַחַת וְהִנִּיחוּ אֶחָת. נְטָלָהּ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא וֶהֱבִיאָהּ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְשָׁאַל עָלֶיהָ: דָּבָר טָמֵא הוּא זֶה אוֹ דָּבָר טָהוֹר? אָמְרוּ לוֹ: אֵין דָּבָר טָמֵא יוֹרֵד מִן הַשָּׁמָיִם (סנה' נט:).

רמג אָמַר רַב פַּפָּא: מְקֻבָּלִים אָנוּ713 אֵין הָאֲרִי נוֹפֵל עַל שְׁנָיִם. – הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים שֶׁנּוֹפֵל? – הַהוּא כְּמוֹ שֶׁאָמַר רָמִי בַר אַבַּא: אֵין חַיָּה רָעָה שׁוֹלֶטֶת בָּאָדָם אֶלָּא אִם כֵּן נִדְמָה לָהּ כַּבְּהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָדָם בִּיקָר בַּל־יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ”714. (שבת קנא:; סנה' לח:).

רמד בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה דָוִד רוֹעֶה אֶת־הַצֹּאן הָלַךְ וּמָצָא אֶת־הָרְאֵם יָשֵׁן בַּמִּדְבָּר, וְהָיָה סָבוּר בּוֹ שֶׁהוּא הַר – וְעָלָה עָלָיו וְהָיָה רוֹעֶה. נִנְעַר הָרְאֵם וְעָמַד, וְהָיָה דָּוִד רָכוּב עַל קַרְנָיו וּמַגִּיעַ עַד לַשָּׁמָיִם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה [הִתְפַּלֵּל דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁיּוֹרִידֵהוּ] מִן הָרְאֵם. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? זִמֵּן לוֹ אַרְיֵה אֶחָד. כֵּוָן שֶׁרָאָה הָרְאֵם אֶת־הָאַרְיֵה נִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ וְרָבַץ בְּפָנָיו, לְפִי שֶׁהָאַרְיֵה מֶלֶךְ עַל כָּל־הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת. כֵּוָן שֶׁרָאָה דָוִד אֶת־הָאַרְיֵה נִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ, זִמֵּן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צְבִי, קָפַץ הָאַרְיֵה אַחֲרָיו – וְדָוִד יָרַד וְהָלַךְ לוֹ.

זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי”715 (שו"ט כב)

רמה אֲרִי וְכֶלֶב וְאַקְנְקִיתָא716 הָיוּ עוֹמְדִים. בִּקֵּשׁ הָאֲרִי לְהַזִּיק אֶת־הַכֶּלֶב וְרָאָה אֶת־הָאַקְנְקִיתָא, וְנִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵימָתוֹ עַל־הָאֲרִי וְאֵימַת הַכֶּלֶב עַל הָאַקְנְקִיתָא, וְלֹא הָיוּ מַזִּיקִים זֶה אֶת־זֶה. הִתְחִיל רַ' עֲקִיבָא רוֹאֶה וְאוֹמֵר: “מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ”![717] (שם קד).

רמו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חָמֵשׁ אֵימוֹת הֵן, אֵימַת חַלָּשׁ עַל גִּבּוֹר: אֵימַת מַפְגִיעַ717 עַל הָאֲרִי, אֵימַת יַתּוּשׁ עַל הַפִּיל718, אֵימַת סְמָמִית719 עַל עַקְרָב, אֵימַת סְנוּנִית720 עַל הַנֶּשֶׁר, אֵימַת כִּלְבִּית721 עַל לִוְיָתָן. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מִנָּיִן? – “הַמַּבְלִיג שֹׁד עַל־עָז722723. (שבת עז:)

––––––––

רמז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם: אַף לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִיחַ וְלִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וְאִלְמָלֵי נִזְקָקִים724 זֶה לָזֶה מַחֲרִיבִין כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? סֵרַס725 אֶת־הַזָּכָר וְהָרַג הַנְּקֵבָה וּמְלָחָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד־לָבוֹא.

וְאַף בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אֶלֶף זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וְאִלְמָלֵי נִזְקָקִין זֶה לָזֶה מַחֲרִיבִין כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מֶה־עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? סֵרַס אֶת־הַזָּכָר וְצִנֵּן הַנְּקֵבָה726 וּשְׁמָרָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד־לָבוֹא (ב"ב עד:).

רמח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בְּשָׁעָה שֶׁלִּוְיָתָן רָעֵב מוֹצִיא הֶבֶל מִפִּיו וּמַרְתִּיחַ כָּל־מֵימוֹת שֶׁבַּמְּצּוּלָה. וְאִלְמָלֵא מַכְנִיס רֹאשׁוֹ לְגַן־עֵדֶן אֵין כָּל־בִּרְיָה יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בְּרֵיחוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁצָּמֵא עוֹשֶׂה תְּלָמִים־תְּלָמִים בַּיָּם727 (שם עה.).

רמט “כִּי־לִי… בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף”728 – בִּרְיָה אַחַת יֶשׁ־לִי, שֶׁבָּרָאתִי לְמַאֲכָלְךָ לֶעָתִיד־לָבוֹא, זוֹהִי – בְּהֵמוֹת, וְהִיא רְבוּצָה עַל אֶלֶף הָרִים, וְאֶלֶף הָרִים מְגַדְּלִים לָהּ כָּל־מִינֵי עֲשָׂבִים וְכָל־מִינֵי מַאֲכָל וְהִיא אוֹכֶלֶת.

וּמֵהֵיכָן הִיא שׁוֹתָה? יֵשׁ אוֹמְרִים: רֹאשָׁהּ עַל פִּי הַיַּרְדֵּן וּפִיהָ פָּתוּחַ כְּנֶגְדּוֹ וְהַיַּרְדֵּן שׁוֹפֵךְ לְתוֹךְ פִּיהָ וְהִיא שׁוֹתָה מָיִם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כָּל־מַה שֶּׁהַיַּרְדֵּן מַכְנִיס לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים עוֹשָׂה הִיא גְּמִיעָה אֶחָת (פסיק“ר הוס' א; ויק”ר כב).


יג. שִׂיחוֹת עוֹבְרֵי־דְרָכִים

רנ אָמַר רַבָּה [בַּר בַּר חָנָה]: סָחוּ729 לִי יוֹרְדֵי הַיָּם: אוֹתוֹ הַגַּל שֶׁמְּטַבֵּעַ סְפִינוֹת – כְּעֵין צִיצִית730 שֶׁל אֵשׁ לְבָנָה נִרְאֵית בְּרֹאשׁוֹ, וְהִכִּינוּ אוֹתוֹ בְּאַלּוֹת731 שֶׁחָקוּק עֲלֵיהֶן “אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה יָהּ יְיָ צְבָאוֹת, אָמֵן אָמֵן סֶלָה” – וְהוּא נָח.

[שׁוּב] סָחוּ לִי יוֹרְדֵי הַיָּם: בֵּין גַּל לְגַל – שְׁלשׁ מֵאוֹת פַּרְסָא, וְרוּמוֹ שֶׁל גַּל – שְׁלשׁ מֵאוֹת פַּרְסָא. פַּעַם אַחַת הָיִינוּ מְהַלְּכִים בַּיָּם, וְהִגְבִּיהָנוּ הַגַּל עַד שֶׁרָאִינוּ בֵּית־מִרְבַּעְתּוֹ732 שֶׁל הַקָּטָן שֶׁבַּכּוֹכָבִים – וְהָיָה כְּבֵית־זֶרַע733 שֶׁל אַרְבָּעִים סְאָה גַּרְגְּרֵי חַרְדָּל; וְאִלּוּ הָיָה מַגְבִּיהַּ אוֹתָנוּ יוֹתֵר הָיִינוּ נִשְׂרָפִים מֵהֶבְלוֹ734 [שֶׁל הַכּוֹכָב]. וְשָׁמַעְנוּ קוֹלוֹ שֶׁל הַגַּל קוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ: “חֲבֵרִי, כְּלוּם הִנַּחְתָּ דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא שְׁטַפְתּוֹ – שֶׁאָבוֹא אֲנִי וַאֲאַבְּדֶנּוּ”. אָמַר לוֹ: “צֵא וּרְאֵה גְבוּרַת בּוֹרַאֲךָ שֶׁאֵין לָנוּ רְשׁוּת לַעֲבֹר אֶת הַחוֹל אֲפִלּוּ כִמְלוֹא־חוּט” (ב"ב עג.).

רנא וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: אֲנִי רָאִיתִי הוּרְמִיז בֶּן לִילִית735, שֶׁהָיָה רָץ בְּרֹאשׁ הַחוֹמָה שֶׁל מְחוֹזָא736, וּפָרָשׁ אֶחָד רָץ אַחֲרָיו כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עַל הַסּוּס לְמַטָּה מִן הַחוֹמָה – וְלֹא הִגִּיעוֹ. פַּעַם אַחַת חָבְשׁוּ לוֹ שְׁתֵּי פְרָדוֹת וְהֶעֱמִידוּן עַל שְׁנֵי גְשָׁרִים שֶׁל [נְהַר] רוֹגְנַג. וְקָפַץ מִפִּרְדָּה זוֹ לְזוֹ וּמִזּוֹ לְזוֹ, כְּשֶׁהוּא מַחֲזִיק שְׁתֵּי כוֹסוֹת יַיִן בְּיָדָיו וּמְעָרֶה737 מִזּוֹ לְזוֹ וּמִזּוֹ לְזוֹ – וַאֲפִלּוּ טִפָּה אַחַת לֹא נָשְׁרָה לָאָרֶץ. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם “יַעֲלוּ שָׁמַיִם738 יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת”739 הָיָה. (שם:; ע"י).

––––––––

רנב וְאָמַר רַבָּה בַר־בַּר־חָנָה: אֲנִי רָאִיתִי רְאֵם בֶּן יוֹמוֹ740 שֶׁהָיָה כְהַר תָּבוֹר, וְאֹרֶךְ צַוָּארוֹ שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת, וּבֵית־מִרְבַּעַת רֹאשׁוֹ פַּרְסָא וָחֵצִי; הֵטִיל גְּלָלִים741 וְסָתַם אֶת־הַיַּרְדֵּן (שם:; שם).

רנג וְאָמַר רַבָּה בַר־בַּר־חָנָה: אֲנִי רָאִיתִי צְפַרְדֵּעַ שֶׁהָיְתָה כְמִגְדַּל הַגְרוֹנְיָא742. בָּא תַנִּין וּבְלָעָהּ, בָּא עוֹרֵב וּבָלַע אֶת־הַתַּנִּין וְעָלָה וְיָשַׁב בְּרֹאשׁ הָאִילָן. בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחוֹ743 שֶׁל אוֹתוֹ אִילָן.

אָמַר רַב פַּפָּא בַר שְׁמוּאֵל: אִלְמָלֵא הָיִיתִי שָׁם לֹא הָיִיתִי מַאֲמִין (שם).

רנד וְאָמַר רַבָּה בַר־בַּר־חָנָה: פַּעַם אַחַת הָיִינוּ מְהַלְּכִים בִּסְפִינָה וְרָאִינוּ דָג אֶחָד שֶׁיָּשְׁבָה לוֹ כִלְבִּית744 בִּנְחִירָיו [וּמֵת]. פְּלָטוּהוּ745 הַמַּיִם לַיַּבָּשָׁה. חָרְבוּ עַל יָדוֹ שִׁשִּׁים כְּרַכִּים. וְאָכְלוּ מִבְּשָׂרוֹ שִׁשִּׁים כְּרַכִּים, וּמָלְחוּ מִמֶּנּוּ שִׁשִּׁים כְּרַכִּים, וּמִלְאוּ מִגַּלְגַּל עֵינוֹ אַחַת שְׁלשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי746 שָׁמֶן. וּכְשֶׁחָזַרְנוּ לְמָקוֹם זֶה לְסוֹף שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ רָאִינוּ שֶׁהָיוּ מְנַסְּרִים747 מֵעַצְמוֹתָיו קוֹרוֹת [לְבִנְיָן], וְעָמְדוּ וּבָנוּ אוֹתָם הַכְּרַכִּים (שם).

רנה וְאָמַר רַבָּה בַר־בַּר־חָנָה: פַּעַם אַחַת הָיִינוּ מְהַלְּכִים בִּסְפִינָה וְרָאִינוּ דָּג שֶׁעָלָה חוֹל עַל גַּבּוֹ וְקָנִים גְּדֵלִים עָלָיו. סְבוּרִים הָיִינוּ – יַבָּשָׁה הִיא, עָלִינוּ וְאָפִינוּ וּבִשַּׁלְנוּ עַל־גַּבּוֹ. כְּשֶׁחַם גַּבּוֹ שֶׁל הַדָּג – נִתְהַפֵּך… וְאִלְמָלֵא הָיְתָה הַסְּפִינָה קְרוֹבָה – הָיִינוּ טוֹבְעִים [בַּיָּם] (שם).

רנו וְאָמַר רַבָּה בַר־בַּר־חָנָה: פַּעַם אַחַת הָיִינוּ מְהַלְּכִים בִּסְפִינָה. הָלְכָה הַסְּפִינָה בֵּין סְנַפִּיר לִסְנַפִּיר שֶׁל דָּג אֶחָד שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת, הַדָּג – בְּמַעֲלֵה הַמַּיִם748 וְהַסְּפִינָה749 בְּמוֹרַד הַמָּיִם. שֶׁמָּא תֹּאמַר הַסְּפִינָה לֹא הָיְתָה קַלָּה בַהֲלִיכָתָהּ – בָּא רַב דִּימִי וְאָמַר: כְּדֵי חִמּוּם קֻמְקוּם750 שֶׁל מַיִם – הָיְתָה מְהַלֶּכֶת שִׁשִּׁים פַּרְסָא, וּכְשֶׁהַפָּרָשׁ זָרַק חֵץ אַחֲרֶיהָ הִקְדִּימַתּוּ751 (שם).

רנז וְאָמַר רַבָּה בַר־בַּר־חָנָה: פַּעַם אַחַת הָיִינוּ מְהַלְּכִים בִּסְפִינָה וְרָאִינוּ עוֹף אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַד קַרְסֻלָּיו בַּמַּיִם וְרֹאשׁוֹ בָּרָקִיעַ. אָמַרְנוּ: “אֵין מָיִם”752 – וְהָיִינוּ מְבַקְשִׁים לֵירֵד וּלְצַנֵּן עַצְמֵנוּ. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: אַל תֵּרֵדוּ! הֲרֵי שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁנָּפַל לְכָאן מַעֲצָד שֶׁל בֶּן־נַגָּר753 – וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לַקַּרְקָע. וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁעֲמֻקִּים הַמַּיִם אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהֵם רְדוּפִים754.

אָמַר רַב אָשֵׁי: אוֹתוֹ עוֹף – “זִיז שָׂדַי” הוּא (שם).

––––––––

רנח וְאָמַר רַבָּה בַר בַּר־חָנָה: פַּעַם אַחַת הָיִינוּ מְהַלְּכִים בַּמִּדְבָּר וְרָאִינוּ אַוָּזִים הַלָּלוּ, שֶׁכַּנְפֵיהֶם שְׁמוּטוֹת מֵחֲמַת שָׁמְנָן, וּנְהָרוֹת שֶׁל שֶׁמֶן מוֹשְׁכִים755 מִתַּחְתֵּיהֶם. אָמַרְתִּי לָהֶם: יֶשׁ־לִי בָכֶם חֵלֶק לָעוֹלָם־הַבָּא? – אֶחָד הִגְבִּיהַּ לִי כְּנָפוֹ756, וְאֶחָד הִגְבִּיהַּ לִי שׁוֹקוֹ.

כְּשֶׁבָּאתִי לִפְנֵי רַ' אֶלְעָזָר אָמַר לִי: עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִתֵּן עֲלֵיהֶם757 אֶת־הַדִּין (שם).

רנט וְאָמַר רַבָּה בַר־בַּר־חָנָה: פַּעַם אַחַת הָיִינוּ מְהַלְּכִים בַּמִּדְבָּר. נִתְלַוָּה עָלֵינוּ עֲרָבִי אֶחָד שֶׁהָיָה נוֹטֵל עָפָר וּמֵרִיחַ בּוֹ, וְאוֹמֵר: דֶּרֶךְ זֶה לְמָקוֹם פְּלוֹנִי וְדֶרֶךְ זֶה לְמָקוֹם פְּלוֹנִי. אָמַרְנוּ לוֹ: כַּמָּה רְחוֹקִים אָנוּ מִן הַמָּיִם? אָמַר לָנוּ: תְּנוּ לִי עָפָר. נָתַנּוּ לוֹ. אָמַר לָנוּ: שְׁמוֹנֶה פַּרְסָאוֹת. [עָבַרְנוּ כַּמָּה פַרְסָאוֹת] וְשׁוּב נָתַנּוּ לוֹ. הֵרִיחַ וְאָמַר: [עַכְשָׁו] שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת. הָפַכְתִּי לוֹ758 – וְלֹא נִצַּחְתִּיו.

אָמַר לִי [אוֹתוֹ הָעֲרָבִי]: בּוֹא וְאַרְאֲךָ מֵתֵי מִדְבָּר759. הָלַכְתִּי [אֶצְלָם] וּרְאִיתִים, דּוֹמִים הֵם כְּמִי שֶׁנִּתְבַּסֵּם760. וְהֵם שׁוֹכְבִים פְּרַקְדָּן761. אַרְכֻּבָּתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם הָיְתָה זְקוּפָה, נִכְנַס אוֹתוֹ הָעֲרָבִי תַּחַת הָאַרְכֻּבָּה762 כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עַל הַגָּמָל וְרֹמַח זָקוּף [בְּיָדוֹ], וְלֹא נָגַע בָּהּ. קִצַּצְתִּי כְּנַף־תְּכֵלֶת763 שֶׁל אֶחָד מֵהֶם – וְלֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לָזוּז מִמְּקוֹמֵנוּ. אָמַר לִי הָעֲרָבִי: שֶׁמָּא נָטַלְתָּ מֵהֶם דָּבָר – הַחֲזִירֵהוּ, שֶׁכָּךְ מְקֻבָּלִים אָנוּ: כָּל־הַנּוֹטֵל מֵהֶם דָּבָר – אֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ. הֶחֱזַרְתִּי וְהָלַכְנוּ.

אָמַר לִי אוֹתוֹ הָעֲרָבִי: בּוֹא וְאַרְאֲךָ הַר סִינָי. הָלַכְתִּי וְרָאִיתִי שֶׁמַּקִּיפִים עָלָיו עַקְרַבִּים וְהֵם עוֹמְדִים כַּחֲמוֹרִים לְבָנִים. שָׁמַעְתִּי בַּת־קוֹל שֶׁאוֹמֶרֶת: “אוֹי לִי שֶׁנִּשְׁבָּעְתִּי764 – וְעַכְשָׁו שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי מִי מֵפֵר לִי?”

כְּשֶׁבָּאתִי לִפְנֵי חֲכָמִים אָמְרוּ לִי: כָּל־אַבָּא765 חֲמוֹר וְכָל־בַּר־בַּר־חָנָה שׁוֹטֶה; הָיָה לְךָ לוֹמַר: “מוּפָר לָךְ, מוּפָר לָךְ”!

אָמַר לִי [אוֹתוֹ הָעֲרָבִי]: בּוֹא וְאַרְאֲךָ בְּלוּעֵי קֹרַח766. הָלַכְתִּי וְרָאִיתִי שְׁנֵי סְדָקִים [בָּאָרֶץ] וְעָשָׁן עוֹלֶה מֵהֶם. הָיִיתִי נוֹטֵל גִּזּוֹת צֶמֶר וְטוֹבְלָן בַּמַּיִם, וְהִנַּחְתִּין בְּרֹאשׁ הָרֹמַח וְהִכְנַסְתִּיו לְשָׁם. וּכְשֶׁהוֹצֵאתִין – הָיוּ חֲרוּכוֹת. אָמַר לִי: תֵּן אָזְנֶךָ, מָה אַתָּה שׁוֹמֵעַ? וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ צֹוְחִים: “משֶׁה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת וְאָנוּ בַדָּאִים767!” אָמַר לִי הָעֲרָבִי: כָּל־שְׁלשִׁים יוֹם מַחֲזִירָם הַגֵּיהִנֹּם לְכָאן כְּבָשָׂר בְּקַלַּחַת768, וְהֵם צֹוְחִים: “משֶׁה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת וְאָנוּ בַדָּאִים!”.

אָמַר לִי אוֹתוֹ הָעֲרָבִי: בּוֹא וְאַרְאֲךָ מָקוֹם שֶׁאֶרֶץ וְשָׁמַיִם נוֹשְׁקִים769 זֶה לָזֶה. הָלַכְתִּי וְרָאִיתִי הָרָקִיעַ שֶׁהוּא עָשׂוּי חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת. נָטַלְתִּי סַלִּי770 וְהִנַּחְתִּיו בְּחַלּוֹן הָרָקִיעַ, וְעַד שֶׁגָּמַרְתִּי אֶת־תְּפִלָּתִי – בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו. אָמַרְתִּי: יֵשׁ גַּנָּבִים כָּאן?! אָמַר לִי הָעֲרָבִי: זֶהוּ הַגַּלְגַּל הַחוֹזֵר בָּרָקִיעַ. הַמְתֵּן עַד לְמָחָר771 – וְתִמְצָאֶנוּ (שם עג, עד; ע"י).

––––––––

רס סָח רַ' יוֹחָנָן: פַּעַם אַחַת הָיִינוּ מְהַלְּכִים בִּסְפִינָה וְרָאִינוּ דָג אֶחָד שֶׁהוֹצִיא רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ הַיָּם, וְהָיוּ עֵינָיו דּוֹמוֹת כִּשְׁתֵּי לְבָנוֹת, וּמִשְּׁנֵי נְחִירָיו נִזְרְקוּ מַיִם כִּשְׁנֵי נְהָרוֹת שֶׁל סוּרָא772. (שם עד.).

רסא רַב סָפְרָא סָח: פַּעַם אַחַת הָיִינוּ מְהַלְּכִים בִּסְפִינָה וְרָאִינוּ דָג אֶחָד שֶׁהוֹצִיא רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ הַיָּם, וְהָיוּ לוֹ קַרְנַיִם, וְחָקוּק עֲלֵיהֶן: “אֲנִי בִּרְיָה קַלָּה שֶׁבַּיָּם, וַהֲרֵינִי שְׁלשׁ מֵאוֹת פַּרְסָא, וַאֲנִי הוֹלֵךְ לְפִיו שֶׁל לִוְיָתָן”.

אָמַר רַב אָשֵׁי: אוֹתוֹ הַדָּג – עֵז־הַיָּם הוּא (שם).

רסב סָח רַ' יוֹחָנָן: פַּעַם אַחַת הָיִינוּ מְהַלְּכִים בִּסְפִינָה, וְרָאִינוּ קַרְטַלִּית773 שֶׁהָיוּ קְבוּעוֹת בָּהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת, וּמִינֵי דָגִים, שֶׁקְּרוּיִם כַּרְשָׁא, מַקִּיפִים אוֹתָהּ. יָרַד בַּר־אֲמוֹדַאי774 לַהֲבִיאָהּ – רָגַשׁ עָלָיו דָּג אֶחָד וּבִקֵּשׁ לְקַפֵּחַ775 שׁוֹקוֹ. זָרַק בּוֹ נֹאד776 מָלֵא חֹמֶץ – וְיָרָד777. יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: מַה־לָּכֶם וּלְקַרְטַלִּית זוֹ שֶׁל אֵשֶׁת רַ' חֲנִינָא778 בֶן דּוֹסָא, שֶׁהִיא עֲתִידָהּ לְהָטִיל בָּהּ779 תְּכֵלֶת לַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם־הַבָּא (שם).

––––––––

רסג סָח רַב יְהוּדָה הִנְדְּוָּאָה780: פַּעַם אַחַת הָיִינוּ מְהַלְּכִים בִּסְפִינָה וְרָאִינוּ [בַּיָּם] אֶבֶן טוֹבָה וְתַנִּין כָּרוּךְ עָלֶיהָ. יָרַד בַּר־אֲמוֹדַאי לַהֲבִיאָהּ. בָּא הַתַּנִּין וּבִקֵּשׁ לִבְלֹעַ הַסְּפִינָה. בָּא עוֹרֵב וְהִתִּיז רֹאשׁוֹ – וְנֶהֶפְכוּ הַמַּיִם לְדָם. מִיָּד בָּא תַּנִּין אַחֵר, נָטַל אֶת־הָאֶבֶן781 וּתְלָאָהּ עַל הַמֵּת וְהֶחֱיָהוּ. חָזַר הַתַּנִּין וּבָא לִבְלֹעַ אֶת־הַסְּפִינָה – בָּא צִפּוֹר וְהִתִּיז רֹאשׁוֹ. נָטַל אֶת־הָאֶבֶן הַטּוֹבָה וּזְרָקָהּ לְתוֹךְ הַסְּפִינָה. הָיוּ עִמָּנוּ בַסְּפִינָה עוֹפוֹת מְלוּחִים. נָתַנּוּ עֲלֵיהֶם אֶת־הָאֶבֶן – נְטָלוּהָ עִמָּם וּפָרְחוּ לָהֶם (שם:).

––––––––

רסד אָמַר רַב אָשֵׁי: סָח לִי הוּנָא בַר נָתָן: פַּעַם אַחַת הָיִינוּ מְהַלְּכִים בַּמִּדְבָּר, וְהָיְתָה עִמָּנוּ שׁוֹק שֶׁל בָּשָׂר. חֲתַכְנוּהָ וְנִקַּרְנוּהָ782 וְהִנַּחְנוּהָ עַל הָעֲשָׂבִים, וְעַד שֶׁהֵבֵאנוּ עֵצִים – נִתְרַפְּאָה הַשּׁוֹק783, וְצָלִינוּ אוֹתָהּ. כְּשֶׁחָזַרְנוּ לְשָׁם לְסוֹף שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ רָאִינוּ אוֹתָן הַגֶּחָלִים שֶׁהֵן לוֹחֲשׁוֹת. וּכְשֶׁבָּאתִי לִפְנֵי אֲמֵימַר אָמַר לִי: אוֹתוֹ עֵשֶׂב – סַמְתֵּרֵי שְׁמוֹ, וְאוֹתָן הַגֶּחָלִים שֶׁל רְתָמִים784 הֵן (שם).

––––––––

רסה הֵעִיד רַ' יִשְׁמָעֵאל בֶּן סַתְרִיאֵל מֵעַרְקַת־לִבְנָה785 לִפְנֵי רַבִּי: חֲזָרִים786 שֶׁבִּמְקוֹמֵנוּ יֵשׁ לָהֶם שִׁשִּׁים רִבּוֹא קְלִפִּין, יַתּוּשׁ שֶׁבִּמְקוֹמֵנוּ יֵשׁ שִׁשִּׁים רִבּוֹא קְלִפִּין בְּבֵית־הֶמְסֵס787 שֶׁלּוֹ. פַּעַם אַחַת נָפַל אֶרֶז בִּמְקוֹמֵנוּ וְעָבְרוּ שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה קְרוֹנוֹת788 עַל חֻדּוֹ789. פַּעַם אַחַת נָפְלָה בֵיצַת בַּר־יוֹכְנִי790 וְטִבְּעָה שִׁשִּׁים כְּרַכִּים וְשִׁבְּרָה שְׁלשׁ מֵאוֹת אֲרָזִים. (בכור' נז:; ע"י).


יד. בְּנֵי אָדָם

רסו שֶׁבַע בְּרִיּוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ וְזוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ: לְמַעְלָה מִן הָאָרֶץ בָּרָא [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא] רָקִיעַ; לְמַעְלָה מִן הָרָקִיעַ בָּרָא כוֹכָבִים, שֶׁמְּאִירִים לָעוֹלָם; לְמַעְלָה מִכּוֹכָבִים בָּרָא אִילָנוֹת, שֶׁאִילָנוֹת עוֹשִׂים פֵּרוֹת וְכוֹכָבִים אֵינָם עוֹשִׂים פֵּרוֹת; לְמַעְלָה מִן הָאִילָנוֹת בָּרָא רוּחוֹת, שֶׁרוּחוֹת הוֹלְכוֹת לְכָאן וּלְכָאן וְאִילָנוֹת אֵינָם זָזִים מִמְּקוֹמָם; לְמַעְלָה מֵרוּחוֹת בָּרָא בְהֵמָה, שֶׁבְּהֵמָה אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה וְרוּחוֹת לֹא אוֹכְלוֹת וְלֹא שׁוֹתוֹת; לְמַעְלָה מִן הַבְּהֵמָה בָּרָא אָדָם, שֶׁאָדָם יֶשׁ־בּוֹ דֵעָה וּבְהֵמָה אֵין בָּהּ דֵּעָה; לְמַעְלָה מִן הָאָדָם בָּרָא מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, שֶׁמַּלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת הוֹלְכִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וּבְנֵי־אָדָם אֵינָם כֵּן (אדר“נ לז; שם נו”ב כט).

רסז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שִׁשָּׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּבְנֵי־אָדָם, שְׁלשָׁה כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת וּשְׁלשָׁה כִּבְהֵמָה. שְׁלשָׁה כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת: יֵשׁ לָהֶם דַּעַת כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וּמְהַלְּכִים בְּקוֹמָה זְקוּפָה כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וּמְסַפְּרִים בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת; שְׁלשָׁה כִּבְהֵמָה: אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים כִּבְהֵמָה, וּפָרִים־וְרָבִים כִּבְהֵמָה, וּמוֹצִיאִים רְעִי791 כִּבְהֵמָה. (חג' טז.).

רסח שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים אָדָם מִשְׁתַּנֶּה מֵחֲבֵרוֹ: בְּקוֹל, בְּמַרְאֶה וּבְדָעַת (סנה' לח.).

––––––––

רסט שָׁנִינוּ, מֵהֵיכָן הַוָּלָד נוֹצָר? מֵרֹאשׁוֹ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: מִטִּבּוּרוֹ, וּמְשַׁלֵּחַ שָׁרָשָׁיו אֵילַךְ וְאֵילֵךְ (יומא פה.).

רע אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: תְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ [שֶׁל וָלָד] כְּרָשׁוֹן792 וּשְׁתֵּי עֵינָיו כִּשְׁתֵּי טִפִּין שֶׁל זְבוּב793. (שָׁנָה רַ' חִיָּא: מְרֻחָקִין זֶה מִזֶּה). שְׁנֵי חֳטָמָיו794 כִּשְׁתֵּי טִפִּין שֶׁל זְבוּב. (שָׁנָה רַ' חִיָּא: וּמְקֹרָבִין זֶה לָזֶה). וּשְׁתֵּי אָזְנָיו כִּשְׁתֵּי טִפִּין שֶׁל זְבוּב, וּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו כִּשְׁנֵי חוּטִין שֶׁל זְהוֹרִית795, וּפִיו מָתוּחַ כְּחוּט־הַשַּׂעֲרָה, וּגְוִיָּתוֹ796 כַּעֲדָשָׁה, וּשְׁאָר אֵבָרָיו מְצֻמְצָמִין בּוֹ כְּגֹלֶם, וְאִם הָיְתָה נְקֵבָה נִכֶּרֶת כִּשְׂעוֹרָה סְדוּקָה797 לְאָרְכָּהּ – וְחִתּוּךְ יָדַיִם וְרַגְלַיִם798 אֵין לוֹ (נדה כה.; ע“י; ויק”ר יד).

רעא אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: לְמָה וָלָד דּוֹמֶה בִּמְעֵי אִמּוֹ? לֶאֱגוֹז מֻנָּח בְּסֵפֶל שֶׁל מָיִם; אָדָם נוֹתֵן אֶצְבָּעוֹ עָלָיו שׁוֹקֵעַ לְכָאן וּלְכָאן. (שם לא.).

רעב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים וָלָד דָּר בַּמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן799, אֶמְצָעִיִּים וָלָד דָּר בַּמָּדוֹר הָאֶמְצָעִי, אַחֲרוֹנִים וָלָד דָּר בַּמָּדוֹר הָעֶלְיוֹן. וְכֵוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת מִתְהַפֵּך וְיוֹצֵא, – וְזֶהוּ חֶבְלֵי אִשָּׁה800.

חֶבְלֵי נְקֵבָה801 מְרֻבִּים מִשֶּׁל זָכָר: זוֹ הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ, וְזֶה אֵינוֹ הוֹפֵךְ פָּנָיו (שם).

רעג דָּרַשׁ רַב חִנָּנָא בַר פַּפָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד־אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד־אֵין מִסְפָּר”802 – בֹּא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם; מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, נוֹתֵן חֵפֶץ בְּחֵמֶת803 צְרוּרָה וּפִיהָ לְמַעְלָה, סָפֵק מִשְׁתַּמֵּר סָפֵק אֵין מִשְׁתַּמֵּר; וְאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צָר הָעֻבָּר804 בִּמְעֵי אִשָּׁה פְּתוּחָה וּפִיהָ לְמַטָּה וּמִשְׁתַּמֵּר.

דָּבָר אַחֵר: אָדָם נוֹתֵן חֲפָצָיו לְכַף מֹאזְנַיִם, כָּל־זְמַן שֶׁמַּכְבִּיד יוֹרֵד לְמָטָּה; וְאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כָּל־זְמַן שֶׁמַּכְבִּיד הַוָּלָד עוֹלֶה לְמַעְלָה805.

דָּרַשׁ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר “אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי, נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד”806? בֹּא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם; מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם אָדָם נוֹתֵן זֵרְעוֹנִים בַּעֲרוּגָה כָּל־אֶחָד וְאֶחָד עוֹלֶה לְמִינוֹ, וְאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צָר הָעֻבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה וְכֻלָּם עוֹלִים לְמִין אֶחָד807.

דָּבָר אַחֵר: צַבָּע נוֹתֵן סַמָּנִים808 לְיוֹרָה809 כֻּלָּם עוֹלִים לְצֶבַע אֶחָד, וְאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צָר הָעֻבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד עוֹלֶה לְמִינוֹ810 (נדה לא.).

רעד דָּרַשׁ רַ' שִׂמְלָאי: לְמָה הַוָּלָד דּוֹמֶה בִּמְעֵי אִמּוֹ? לְפִנְקֵס שֶׁמְּקֻפָּל811 וּמֻנָּח, יָדָיו עַל שְׁתֵּי צְדָעָיו812 וּשְׁתֵּי אַצִּילָיו813 עַל שְׁתֵּי אַרְכֻּבּוֹתָיו814, וּשְׁתֵּי עֲקֵבָיו עַל שְׁתֵּי עַגְבוֹתָיו815, וְרֹאשׁוֹ מֻנָּח לוֹ בֵּין בִּרְכָּיו, וּפִיו סָתוּם וְטִבּוּרוֹ פָּתוּחַ, וְאוֹכֵל מִמַּה שֶׁאִמּוֹ אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתֶה מִמַּה שֶׁאִמּוֹ שׁוֹתָה, וְאֵינוֹ מוֹצִיא רְעִי, שֶׁמָּא יַהֲרֹג אֶת־אִמּוֹ. וְכֵוָן שֶׁיָּצָא לַאֲוֵיר הָעוֹלָם – נִפְתָּח הַסָּתוּם וְנִסְתָּם הַפָּתוּחַ, שֶׁאִלְמָלֵא כֵן אֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת (שם ל.).

רעה מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים816 בָּאָדָם: שְׁלשִׁים בְּפִסַּת הָרֶגֶל817, שִׁשָּׁה בְּכָל־אֶצְבַּע, עֲשָׂרָה בַּקַּרְסֹל818, שְׁנַיִם בַּשּׁוֹק, חֲמִשָּׁה בָּאַרְכֻּבָּה, אֶחָד בַּיָּרֵךְ, שְׁלשָׁה בַּקָּטְלִית819, אַחַת־עֶשְׂרֵה צְלָעוֹת, שְׁלשִׁים בְּפִסַּת הַיָּד, שִׁשָּׁה בְּכָל־אֶצְבַּע, שְׁנַיִם בַּקָּנֶה820 וּשְׁנַיִם בַּמַּרְפֵּק821. אֶחָד בַּזְּרוֹעַ וְאַרְבָּעָה בַּכָּתֵף – מֵאָה וְאֶחָד מִזֶּה822 וּמֵאָה וְאֶחָד מִזֶּה, וּשְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה חֳלָיוֹת823 בַּשִּׁדְרָה, תִּשְׁעָה בָּרֹאשׁ, שְׁמוֹנָה בַּצַּוָּאר, שִׁשָּׁה בַּמַּפְתֵּחַ שֶׁל לֵב824, חֲמִשָּׁה בִּנְקָבָיו825 (אהל' א).

רעו אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידָיו שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל שֶׁשָּׁלְקוּ826 זוֹנָה אַחַת שֶׁנִּתְחַיְּבָה שְׂרֵפָה לַמֶּלֶךְ; בָּדְקוּ וּמָצְאוּ בָהּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־רַ' יִשְׁמָעֵאל: כַּמָּה אֵבָרִים יֵשׁ בָּאָדָם? אָמַר לָהֶם: מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא בָּדַקְנוּ וּמָצָאנוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם? אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא בְּאִשָּׁה בְדַקְתֶּם, שֶׁהוֹסִיף לָהּ הַכָּתוּב שְׁנֵי צִירִים וּשְׁתֵּי דְלָתוֹת827. (בכורות מה.).

רעז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, לֵב מֵבִין, לָשׁוֹן מְחַתֵּךְ828, פֶּה גוֹמֵר829, קָנֶה מוֹצִיא קוֹל, וֵשֶׁט מַכְנִיס כָּל־מִינֵי מַאֲכָל, רֵיאָה שׁוֹאֶבֶת כָּל־מִינֵי מַשְׁקִין830, כָּבֵד כּוֹעֵס, מָרָה זוֹרֶקֶת בּוֹ טִפָּה וּמְנִיחָתוֹ, טְחוֹל831 שׂוֹחֵק832, קֻרְקְבָן טוֹחֵן833, קֵבָה יְשֵׁנָה, אַף נֵעוֹר834. נֵעוֹר הַיָּשֵׁן, יָשֵׁן הַנֵּעוֹר – נִמּוֹק וְהוֹלֵךְ לוֹ835. שָׁנוּ: אִם שְׁנֵיהֶם יְשֵׁנִים אוֹ שְׁנֵיהֶם נֵעוֹרִים – מִיָּד מֵת (בר' סא.:; ע"י).

רעח אָמַר רַ' תַחֲלִיפָא דְקֵיסְרִין בְּשֵׁם רַ' פִילָא: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה נִסִּים עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִם הָאָדָם וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁאִלּוּ הָיָה אוֹכֵל פַּת כְּשֶׁהִיא חַיָּה836 הָיְתָה יוֹרֶדֶת בְּתוֹךְ מֵעָיו וּמְשָׂרֶטֶת אוֹתוֹ, אֶלָּא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעְיָן בְּתוֹךְ גַּרְגַּרְתּוֹ, שֶׁהוּא מוֹרִיד אֶת־הַפַּת בְּשָׁלוֹם (שמ"ר כד).

רעט מִפֶּה לְוֵשֶׁט837, מִוֵשֶׁט לְאִסְטוֹמְכָא, מֵאִסְטוֹמְכָא לְהֶמְסֵס838, מֵהֶמְסֵס לְבֵית־הַכּוֹסוֹת, מִבֵּית־הַכּוֹסוֹת לְכָרֵס, מִכָּרֵס לִכְרוֹכִית קְטַנָּה, מִכְּרוֹכִית קְטַנָּה לִכְרוֹכִית עָבָה, מִכְּרוֹכִית עָבָה לְסָנֵי־דִיבֵי, מִסָּנֵי־דִיבֵי לִפְטֵטַרְכָּא, וּמִפְּטֵטַרְכָּא לְפִי הַטַּבַּעַת839, וּמִפִּי־הַטַּבַּעַת לַחוּץ (ויק“ר ג; קה”ר ז).

רפ אָמַר רַ' לֵוִי: שִׁשָּׁה דְבָרִים מְשַׁמְּשִׁים אֶת־הָאָדָם, שְׁלשָׁה בִרְשׁוּתוֹ840 וּשְׁלשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. אֵלּוּ הֵם בִּרְשׁוּתוֹ: הַפֶּה וְהַיָּדַיִם וְהָרַגְלָיִם; וְאֵלּוּ אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ: הָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם וְהַחֹטֶם. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבַקֵּשׁ – אַף אֵלּוּ שֶׁהֵם בִּרְשׁוּתוֹ אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. (ב“ר סז; תנה”ק ויקרא).

רפא פַּרְצוּף841 שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּבְנֵי־אָדָם מְלוֹא־הַסִּיט842 יֶשׁ־בּוֹ כַּמָּה מַעְיָנוֹת וְאֵינָם מִתְעָרְבִין זֶה בָּזֶה: מֵי עֵינַיִם מְלוּחִים, מֵי אָזְנַיִם שְׁמֵנִים, מֵי הַחֹטֶם סְרוּחִים, מֵי הַפֶּה מְתוּקִים. מִפְּנֵי מָה מֵי־עֵינַיִם מְלוּחִים? שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם בּוֹכֶה עַל הַמֵּת בְּכָל־שָׁעָה מִיָּד הָיָה מִסְתַּמֵּא843, אֶלָּא עַל שֶׁהֵם מְלוּחִים – פּוֹסֵק וְאֵינוֹ בוֹכֶה. – מִפְּנֵי מָה מֵי־אָזְנַיִם שְׁמֵנִים? – שֶׁכְּשֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָה קָשָׁה, אִלְמָלֵי תוֹפְסָהּ בְּאָזְנָיו מִתְקַשֶּׁרֶת בְּלִבּוֹ וּמֵת; וּמִתּוֹךְ שֶׁהֵם שְׁמֵנִים – מַכְנִיס בְּזוֹ וּמוֹצִיא בְזוֹ. – מִפְּנֵי מָה מֵי־הַחֹטֶם סְרוּחִים? שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם מֵרִיחַ רֵיחַ רָע, אִלְמָלֵא מֵי הַחֹטֶם סְרוּחִים, שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתוֹ, מִיָּד מֵת. – וּמִפְּנֵי מָה מֵי־הַפֶּה מְתוּקִים? פְּעָמִים שֶׁאָדָם אוֹכַל אֲכִילָה שֶׁאֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת בְּלִבּוֹ וּמְקִיאָהּ, וְאִם אֵין מֵי־הַפֶּה מְתוּקִים אֵין נַפְשׁוֹ חוֹזֶרֶת עָלָיו (תנה“ק חוקת; במ”ר יח).

רפב “הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ”844 – מְלַמֵּד שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כּוֹנָנִיּוֹת845 בָּאָדָם, שֶׁאִם נֶהֶפְכָה אַחַת מֵהֶן אֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת. (חול' נו:).

רפג “כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת”846 – אָמַר רַ' תַנְחוּם: הַנֹּאד הַזֶּה אִם יִהְיֶה בּוֹ נֶקֶב כַּחֲרִירָהּ שֶׁל מַחַט847 כָּל־רוּחוֹ יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ, וְהָאָדָם עָשׂוּי מְחִלִּים־מְחִלִּים848, נְקָבִים־נְקָבִים – וְאֵין רוּחוֹ יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ (ב"ר א).

רפד שָׁנִינוּ, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי וְהָיִיתִי מִסְתַּכֵּל בַּעֲצָמוֹת שֶׁל מֵתִים: הַשּׁוֹתֶה849 יַיִן חַי850 עַצְמוֹתָיו שְׂרוּפִין, מָזוּג851 – עַצְמוֹתָיו סְכוּיִין852, כָּרָאוּי – עַצְמוֹתָיו מְשׁוּחִין853; וְכָל־מִי שֶׁשְּׁתִיָּתוֹ מְרֻבָּה מֵאֲכִילָתוֹ – עַצְמוֹתָיו שְׂרוּפִין, אֲכִילָתוֹ מְרֻבָּה מִשְּׁתִיָּתוֹ – עַצְּמוֹתָיו סְכוּיִין, כָּרָאוּי – עַצְמוֹתָיו מְשׁוּחִין. (נדה כד.).

רפה שָׁנִינוּ, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' יוֹחָנָן): קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי. פַּעַם אַחַת רַצְתִּי אַחַר צְבִי וְנִכְנַסְתִּי בְּקוּלִית854 שֶׁל מֵת, וְרַצְתִּי אַחֲרָיו שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת – וּצְבִי לֹא הִגַּעְתִּי וְקוּלִית לֹא כָלָתָה. כְּשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי אָמְרוּ לִי: שֶׁל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָיָתָה (שם).

רפו שָׁנִינוּ, אַבָּא־שָׁאוּל אוֹמֵר: קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי. פַּעַם אַחַת נִפְתְּחָה מְעָרָה תַּחְתַּי וְעָמַדְתִּי בְּגַלְגַּל עֵינָיו שֶׁל מֵת עַד חָטְמִי. כְּשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי אָמְרוּ: עַיִן שֶׁל אַבְשָׁלוֹם הָיָתָה (שם).


ב: עִנְיָנֵי נִחוּשׁ וּרְפוּאוֹת    🔗


א. מַזָּל

א כָּתוּב עַל פִּנְקָסוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִי [שֶׁנּוֹלַד] בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת – יְהֵא אָדָם אוֹ כֻלּוֹ טוֹב אוֹ כֻלּוֹ רָע; מַה טָּעַם? שֶׁנִּבְרְאוּ בוֹ אוֹר וָחשֶׁךְ. בְּשֵׁנִי בְשַׁבָּת – יְהֵא אָדָם רַגְזָן855; מַה טָּעַם? מִשּׁוּם שֶׁנֶּחְלְקוּ בוֹ הַמָּיִם856. בִּשְׁלִישִׁי בְשַׁבָּת – יְהֵא אָדָם עָשִׁיר וּמְנַאֵף; מַה טָּעַם? מִשּׁוּם שֶׁנִבְרְאוּ בוֹ עֲשָׂבִים857. בִּרְבִיעִי בְשַׁבָּת – יְהֵא אָדָם חָכָם וְנָבוֹן; מַה טָּעַם? מִשּׁוּם שֶׁנִּתְלוּ בוֹ מְאוֹרוֹת. בַּחֲמִישִׁי בְשַׁבָּת – יְהֵא אָדָם גּוֹמֵל־חֲסָדִים; מַה טָּעַם? מִשּׁוּם שֶׁנִּבְרְאוּ בוֹ דָּגִים וְעוֹפוֹת858. בְּעֶרֶב שַׁבָּת – יְהֵא אָדָם חַזְּרָן859. אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: חַזְּרָן בְּמִצְוֹת. בְּשַׁבָּת – בְּשַׁבָּת יָמוּת, עַל שֶׁחִלְּלוּ עָלָיו860 אֶת־הַיּוֹם הַגָּדוֹל שֶׁל שַׁבָּת.

אָמַר לָהֶם רַ' חֲנִינָא: צְאוּ אִמְרוּ לוֹ לְבֶן־לֵוִי: לֹא מַזַּל יוֹם גּוֹרֵם, אֶלָּא מַזַּל שָׁעָה861 גּוֹרֵם. מִי [שֶׁנּוֹלַד] בְּחַמָּה – יְהֵא אָדָם זִיוְתָן862, יְהֵא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ863 וְשׁוֹתֶה מִשֶּׁלּוֹ וּסְתָרָיו גְּלוּיִם864, אִם יִגְנֹב לֹא יַצְלִיחַ865. בְּכוֹכָב נֹגַהּ866 – יְהֵא אָדָם עָשִׁיר867 וּמְנָאֵף; מַה טָּעַם? מִשּׁוּם שֶׁתְּלוּיָה בוֹ הָאֵשׁ868. בְּכוֹכָב869 – יְהֵא אָדָם נָבוֹן וְחָכָם, מִשּׁוּם שֶׁסּוֹפֵר שֶׁל חַמָּה הוּא870. בִּלְבָנָה – יְהֵא אָדָם סוֹבֵל חֳלָאִים871, בּוֹנֶה וְסוֹתֵר872 וְסוֹתֵר וּבוֹנֶה, אוֹכֵל שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ873 וְשׁוֹתֶה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וּסְתָרָיו מְכֻסִּים874, אִם יִגְנֹב יַצְלִיחַ. בְּשַׁבְּתַאי875 – יְהֵא אָדָם שֶׁמַּחְשְׁבוֹתָיו בְּטֵלוֹת876: וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כָּל־מַה שֶּׁחוֹשְׁבִין עָלָיו בָּטֵל. בְּצֶדֶק877 – יְהֵא אָדָם צַדְקָן878. בְּמַאְדִּים879 – יְהֵא אָדָם שׁוֹפֵךְ דָּם880. אָמַר רַב אָשֵׁי: אוֹ אֻמָּן881, אוֹ לִסְטִים882, אוֹ טַבָּח883, אוֹ מוֹהֵל884, אָמַר רַבָּה: אֲנִי בְּמַאְדִּים הָיִיתִי885. אָמַר אַבַּיֵּי: אַף מָר עוֹנֵשׁ וְהוֹרֵג886 (שבת קנו.).

ב רַ' חֲנִינָא אוֹמֵר: מַזָּל מַחְכִּים, מַזָּל מַעֲשִׁיר – וְיֵשׁ מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל887. רַ' יוֹחָנָן אָמָר: אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. רַ' יוֹחָנָן לְטַעְמוֹ הוֹלֵךְ, שֶׁאָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִנַּיִן שֶׁאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל? שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּה אָמַר יְיָ אֶל־דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל־תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל־תֵּחָתּוּ כִּי־יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה”888 – הֵם יֵחַתּוּ וְלֹא יִשְׂרָאֵל. וְאַף רַב סָבַר: אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה”889 – אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, “בֶּן־בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אוֹתִי”890, אָמַר לוֹ: לָאו, “כִּי־אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ”891. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, נִסְתַּכַּלְתִּי בְּאִצְטַגְנִינוּת892 שֶׁלִּי וְאֵינִי רָאוּי לְהוֹלִיד בֵּן. אָמַר לוֹ: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלָּךְ! מַה דַּעְתְּךָ, שֶׁעוֹמֵד צֶדֶק893 בַּמַּעֲרָב894 – אֲנִי מַחֲזִירוֹ וּמַעֲמִידוֹ בַּמִּזְרָח895 (שם).

ג אִמּוֹ שֶׁל רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק אָמְרוּ לָהּ כַּלְדִּיִּים896: בְּנֵךְ יְהֵא גַנָּב. לֹא הִנִּיחַתּוּ לְגַלּוֹת רֹאשׁוֹ. אָמְרָה לוֹ: כַּסֵּה רֹאשְׁךָ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא עָלֶיךָ מוֹרָא שָׁמַיִם. וּבַקֵּשׁ רַחֲמִים897. לֹא הָיָה יוֹדֵעַ לָמָה אוֹמֶרֶת לוֹ כָּךְ. פַּעַם אַחַת הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה תַּחַת הַדֶּקֶל, נָפְלָה טַלִּיתוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ, תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה אֶת־הַדֶּקֶל, תְּקָפוֹ יִצְרוֹ וְעָלָה וְקִצֵּץ אֶשְׁכּוֹל898 שֶׁל תְּמָרִים בְּשִׁנָּיו (שם:).

ד אָמַר רָבָא: חַיִּים, בָּנִים וּמְזוֹנוֹת – לֹא בִזְכוּת תָּלוּי הַדָּבָר אֶלָּא בְּמַזָּל תָּלוּי הַדָּבָר; שֶׁהֲרֵי רַבָּה וְרַב חִסְדָּא שְׁנֵיהֶם חֲכָמִים899 צַדִּיקִים הָיוּ, זֶה מִתְפַּלֵּל וְיָרְדוּ גְשָׁמִים וְזֶה מִתְפַּלֵּל וְיָרְדוּ גְשָׁמִים – רַב חִסְדָּא חָיָה תִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וְרַבָּה חָיָה אַרְבָּעִים; בְּבֵית רַב חִסְדָּא שִׁשִּׁים חֻפּוֹת900, בְּבֵית רַבָּה שִׁשִּׁים מִיתוֹת; בְּבֵית רַב חִסְדָּא פַּת סֹלֶת לִכְלָבִים וְאֵינָהּ מִתְבַּקֶּשֶׁת901, בְּבֵית רַבָּה פַּת שְׂעוֹרִים לִבְנֵי־אָדָם וְאֵינָהּ נִמְצֵאת (מו"ק כח.).

ה אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי אִישׁ הוּצָל: מִנַּיִן שֶׁאֵין שׁוֹאֲלִים בְּכַלְדִּיִּים902? שֶׁנֶּאֱמַר: “תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְיָ אֱלהֶיךָ”903 (פס' קיג:).


ב. חַלוֹמוֹת

ו אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: אֵין מַרְאִין904 לוֹ לְאָדָם אֶלָּא מֵהִרְהוּרִי לִבּוֹ905, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַנְּתְּ מַלְכָּא רַעְיוֹנָךְ עַל־מִשְׁכְּבָךְ סְלִקוּ”906; וְאִם תִּרְצֶה לוֹמַר מִכָּאן: “וְרַעְיוֹנֵי לִבְבָךְ תִּנְדָּע”907. אָמַר רָבָא: תֵּדַע, שֶׁאֵין מַרְאִין לוֹ לְאָדָם לֹא דֶקֶל908 שֶׁל זָהָב וְלֹא פִיל שֶׁנִּכְנַס בְּקוֹפָהּ שֶׁל מַחַט909 (בר' נה:).

ז אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא: אֲמַרְתֶּם חֲכָמִים גְּדוֹלִים אַתֶּם, אֱמֹר לִי: מָה אֶרְאֶה בַחֲלוֹמִי? אָמַר לוֹ: תְּהֵא רוֹאֶה, שֶׁיָּבוֹאוּ פַרְסִיִּים וְיַעֲבִידוּךָ וְיִבְזְזוּךָ וְיִרְעוּ בְךָ שְׁקָצִים בְּמַקֵּל שֶׁל זָהָב. הִרְהֵר [בְּכָךְ] כָּל־הַיּוֹם וּבַלַּיְלָה רָאָה (בר' נו.).

ח אָמַר לוֹ שָׁבוֹר־מַלְכָּא לִשְׁמוּאֵל: אֲמַרְתֶּם חֲכָמִים גְּדוֹלִים אַתֶּם, אֱמֹר לִי: מָה אֶרְאֶה בַחֲלוֹמִי? אָמַר לוֹ: תִּרְאֶה שֶׁבָּאוּ רוֹמִיִּים וְהוֹלִיכוּךָ בַשִּׁבְיָה וְהֶעֱמִידוּךָ לִטְחוֹן גַּרְעִינֵי תְמָרִים בְּרֵחַיִם שֶׁל זָהָב. הִרְהֵר [בְּכָךְ] כָּל־הַיּוֹם וּבַלַּיְלָה רָאָה (שם).

ט אָדָם יָשֵׁן כָּאן וְרוֹאֶה חֲלוֹם בְּאִסְפַּמְיָא910 (נדה ל:).

י “הַנָּבִיא אֲשֶׁר אִתּוֹ חֲלוֹם יְסַפֵּר חֲלוֹם… מַה־לַּתֶּבֶן אֶת־הַבָּר”911 – וְכִי מָה עִנְיַן בַּר וָתֶבֶן אֵצֶל חֲלוֹם? אֶלָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: כְּשֵׁם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְבַר בְּלֹא תֶבֶן, כָּךְ אִי־אֶפְשָׁר לַחֲלוֹם בְּלֹא דְבָרִים בְּטֵלִים (בר' נה.).

יא אָמַר רַ' בֶרֶכְיָה: חֲלוֹם אַף־עַל־פִּי שֶׁמִּקְצָתוֹ מִתְקַיֵּם – כֻּלּוֹ אֵינוֹ מִתְקַיֵּם; מִנָּיִן? מִיּוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ912… הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ” וגו'913 – וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אִמּוֹ [הֲרֵי] לֹא הָיְתָה [בָּעוֹלָם] (שם:.).

יב שְׁמוּאֵל כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה חֲלוֹם רַע אָמַר: “וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ”914; וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה חֲלוֹם טוֹב הָיָה מִתַּמֵּהַּ וְאוֹמֵר: וְכִי חֲלוֹמוֹת שָׁוְא יְדַבֵּרוּ? וַהֲרֵי נֶאֱמַר: “בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר־בּוֹ”915. (שם נה:; ע"י).

יג דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין916 (גיט' נב.).

יד חֲלוֹם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לִנְבוּאָה917 (בר' נז:).

טו אָמַר רַ' יוֹחָנָן: הִשְׁכִּים וְנָפַל לוֹ פָּסוּק לְתוֹךְ פִּיו – הֲרֵי זוֹ נְבוּאָה קְטַנָּה (שם נה:).

טז וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: שְׁלשָׁה חֲלוֹמוֹת מִתְקַיְּמִים, וְאֵלּוּ הֵם: חֲלוֹם שֶׁל שַׁחֲרִית וַחֲלוֹם שֶׁחָלַם לוֹ חֲבֵרוֹ וַחֲלוֹם שֶׁנִּפְתַּר בְּתוֹךְ חֲלוֹם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁנָה918 (שם).

יז אָמַר רַב הוּנָא: לְאָדָם טוֹב מַרְאִין לוֹ חֲלוֹם רָע919 וּלְאָדָם רָע מַרְאִין לוֹ חֲלוֹם טוֹב920.

כָּל־שְׁנוֹתָיו שֶׁל דָּוִד לֹא רָאָה חֲלוֹם טוֹב וְכָל־שְׁנוֹתָיו שֶׁל אֲחִיתֹפֶל לֹא רָאָה חֲלוֹם רָע (שם).

יח אָמַר רַב זְעֵירָא: כָּל־הַלָּן שִׁבְעָה יָמִים בְּלֹא חֲלוֹם נִקְרָא רָע, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשָׂבֵעַ יָלִין921 בַּל־יִפָּקֶד־רָע”922. אַל תִּקְרָא “שָׂבֵעַ” אֶלָּא “שֶׁבַע” (שם יד,. נח:).

יט “לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה”923 – אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב יִרְמְיָה בַר אַבָּא: שֶׁלֹּא יְבַהֲלוּךָ לֹא חֲלוֹמוֹת רָעִים וְלֹא הִרְהוּרִים רָעִים (שם נה:).

כ אָמְרוּ בִּשְׁמוֹ שֶׁל רַב: יָפָה תַעֲנִית לַחֲלוֹם כָּאֵשׁ לִנְעֹרֶת924. אָמַר רַב חִסְדָּא: וּבוֹ בַיּוֹם. וְאָמַר רַב יוֹסֵף: אֲפִלּוּ בְשַׁבָּת. (שבת יא.).

כא אָמַר רַב חִסְדָּא: כָּל־חֲלוֹם וְלֹא תַעֲנִית925. חֲלוֹם שֶׁלֹּא נִפְתַּר כְּאִגֶּרֶת שֶׁלֹּא נִקְרָאָה. לֹא חֲלוֹם טוֹב מִתְקַיֵּם כֻּלּוֹ וְלֹא חֲלוֹם רַע מִתְקַיֵּם כֻּלּוֹ. חֲלוֹם רַע יָפֶה מֵחֲלוֹם טוֹב926. חֲלוֹם רַע עָלְתָה לוֹ עַצְבוּתוֹ927; חֲלוֹם טוֹב עָלְתָה לוֹ שִׂמְחָתוֹ. חֲלוֹם רַע קָשֶׁה מִמַּלְקוּת.

אָמַר רַב יוֹסֵף: חֲלוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ בִי928, שִׂמְחָתוֹ מְפַכַּחְתּוֹ929. (בר' נה.).

כב אָמְרוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: הָרוֹאֶה חֲלוֹם וְנַפְשׁוֹ עֲגוּמָה930 יֵלֵךְ וִיטִיבֶנּוּ931 בִּפְנֵי שְׁלשָׁה; יָבִיא שְׁלשָׁה וְיֹאמַר לָהֶם: “חֲלוֹם טוֹב רָאִיתִי”; וְיֹאמְרוּ לוֹ אֵלּוּ: “טוֹב הוּא וְטוֹב יְהֵא, הַמָּקוֹם יַעֲשֵׂהוּ לְטוֹב, שֶׁבַע פְּעָמִים יִגְזְרוּ עָלֶיךָ מִשָּׁמַיִם שֶׁיְהֵא טוֹב וִיהֵא טוֹב”. (שם:).

כג מִי שֶׁרָאָה חֲלוֹם וְלֹא יָדַע מָה רָאָה, יַעֲמֹד לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹשְׂאִים כַּפֵּיהֶם וְיֹאמַר כָּךְ: “רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! אֲנִי שֶׁלָּךְ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ, חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא. בֵּין שֶׁחָלַמְתִּי אֲנִי לְעַצְמִי וּבֵין שֶׁחָלְמוּ לִי חֲבֵרַי, וּבֵין שֶׁחָלַמְתִּי עַל אֲחֵרִים – אִם טוֹבִים הֵם חַזְּקֵם וְאַמְּצֵם כַּחֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף, וְאִם צְרִיכִים רְפוּאָה רְפָאֵם כְּמֵי מָרָה עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ וּכְמִרְיָם מִצָּרַעְתָּהּ וּכְחִזְקִיָּהוּ מֵחָלְיוֹ וּכְמֵי יְרִיחוֹ עַל־יְדֵי אֱלִישָׁע932, וּכְשֵׁם שֶׁהָפַכְתָּ אֶת־קִלְלַת בִּלְעָם הָרָשָׁע לִבְרָכָה כֵּן הֲפוֹךְ כָּל־חֲלוֹמוֹתַי עָלַי לְטוֹבָה”; וִיסַיֵּם עִם הַכֹּהֲנִים, כְּדֵי שֶׁיַּעֲנֶה הַצִּבּוּר אָמֵן. וְאִם לֹא – יֹאמַר כָּךְ: “אַדִּיר בַּמָּרוֹם, שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ שָׁלוֹם” (שם).

כד אָמַר רַ' בֵירִים מִשּׁוּם זָקֵן אֶחָד, וּמִי הוּא? – רַ' בַנָּאָה: עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פּוֹתְרֵי־חֲלוֹמוֹת הָיוּ בִירוּשָׁלָיִם. פַּעַם אַחַת חָלַמְתִּי חֲלוֹם וְהָלַכְתִּי אֵצֶל כֻּלָּם, וּמַה שֶׁפָּתַר לִי זֶה לֹא פָתַר לִי זֶה – וְכֻלָּם נִתְקַיְּמוּ בִי, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר933: “כָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה”.

אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מִנַּיִן שֶׁכָּל־הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר־לָנוּ כֵּן הָיָה”934, אָמַר רָבָא: וְהוּא, שֶׁפּוֹתֵר לוֹ מֵעֵין חֲלוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר”935 (שם).

כה בַּר־הֲדָיָא פּוֹתֵר חֲלוֹמוֹת הָיָה. מִי שֶׁנָּתַן לוֹ שָׂכָר פָּתַר לוֹ לְטוֹבָה, וּמִי שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ שָׂכָר פָּתַר לוֹ לְרָעָה. אַבַּיֵּי וְרָבָא רָאוּ חֲלוֹם, אַבַּיֵּי נָתַן לוֹ שָׂכָר וְרָבָא לֹא נָתַן לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: הִקְרִיאוּנוּ בַחֲלוֹם: “שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ”936. לְרָבָא אָמַר: תַּפְסִיד סְחוֹרָתְךָ וְלֹא תֵהָנֶה בַּאֲכִילָתְךָ מֵעֹצֶב לִבֶּךָ; לְאַבַּיֵּי אָמַר: תַּרְוִיחַ סְחוֹרָתְךָ וְלֹא תֵהָנֶה בַּאֲכִילָתְךָ מִשִּׂמְחַת לִבֶּךָ.

– הִקְרִיאוּנוּ: “זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסוֹף”937. לְאַבַּיֵּי אָמַר מֵרֹאשׁוֹ938, לְרָבָא אָמַר מִסּוֹפוֹ.

– הִקְרִיאוּנוּ: “וְרָאוּ כָּל־עַמֵּי־הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְיָ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ”939. לְאַבַּיֵּי אָמַר: יֵצֵא לְךָ שֵׁם שֶׁנַּעֲשֵׂיתָ רֹאשׁ־יְשִׁיבָה וְאֵימָתְךָ תְּהֵא מוּטֶלֶת עַל הַכֹּל; לְרָבָא אָמַר: תְּהֵא נִתְפָּס בֵּין גַנָּבִים940 וְיִהְיוּ הַכֹּל דָּנִים קַל־וָחֹמֶר מִמֶּךָּ941. לְמָחָר נִפְרַץ אוֹצַר הַמֶּלֶךְ עַל־יְדֵי גַנָּבִים וּבָאוּ וְתָפְסוּ אֶת־רָבָא. הָיוּ הַכֹּל מִתְיָרְאִים וְאוֹמְרִים: וּמָה אִם רָבָא נִתְפַּס – אָנוּ לֹא כָל־שֶׁכֵּן. אָמְרוּ לוֹ: רָאִינוּ חֲזֶרֶת942 עַל פִּי חָבִית. לְאַבַּיֵּי אָמַר: חֲרִיפָה סְחוֹרָתְךָ943 כַּחֲזֶרֶת; לְרָבָא אָמַר: מְרוּרָה סְחוֹרָתְךָ כַּחֲזֶרֶת. – – – לְסוֹף הָלַךְ אֶצְלוֹ רָבָא לְבַדּוֹ, אָמַר לוֹ: רָאִיתִי שְׁתֵּי יוֹנִים שֶׁפָּרָחוּ. אָמַר לוֹ: שְׁתֵּי נָשִׁים תְּגָרֵשׁ. אָמַר לוֹ: רָאִיתִי שְׁנֵי רָאשֵׁי לְפָתוֹת944. אָמַר לוֹ: שְׁתֵּי אַלּוֹת תִּסְפֹּג945. הָלַךְ רָבָא וְיָשַׁב כָּל־אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, מָצָא שְׁנֵי סוֹמִים מֵרִיבִים זֶה עִם זֶה. הָלַךְ רָבָא לְפָרְקָם946, וְהִכּוּהוּ שְׁתֵּי מַכּוֹת בְּמַקְלוֹתֵיהֶם. הִגְבִּיהוּ947 לְהַכּוֹתוֹ שׁוּב. אָמַר רָבָא: דַּי, שְׁתַּיִם רָאִיתִי948! לְסוֹף בָּא רָבָא וְנָתַן לוֹ שָׂכָר, אָמַר לוֹ: רָאִיתִי כֹּתֶל שֶׁנָּפָל. אָמַר לוֹ: נְכָסִים בְּלֹא מְצָרִים949 קָנִיתָ. אָמַר לוֹ: רָאִיתִי בֵיתִי נוֹפֵל וְהַכֹּל בָּאִים וְנוֹטְלִים לְבֵנָה לְבֵנָה. אָמַר לוֹ: שְׁמוּעוֹתֶיךָ יִתְפַּשְּׁטוּ בָעוֹלָם. אָמַר לוֹ: רָאִיתִי שֶׁנִּבְקַע רֹאשִׁי וְנָשַׁר950 מֹחוֹ. אָמַר לוֹ: הַנּוֹצָה תְּהֵא מְבַצְבֶּצֶת וְיוֹצֵאת מִן הַכָּר951. אָמַר לוֹ: הִקְרִיאוּנִי “הַלֵּל הַמִּצְרִי”952 בַּחֲלוֹמִי. אָמַר לוֹ: נִסִּים יֵעָשׂוּ לָךְ.

הָיָה בַר־הֲדָיָא מְהַלֵּךְ עִם רָבָא בִּסְפִינָה, אָמַר: אָדָם שֶׁיֵּעָשֶׂה לוֹ נֵס953 מַה לִי עִמּוֹ? – וְעַד שֶׁהוּא עוֹלֶה נָפַל סֵפֶר מִמֶּנּוּ, מְצָאוֹ רָבָא וְרָאָה שֶׁכָּתוּב בּוֹ: “כָּל־הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה”, אָמַר: רָשָׁע! בְּךָ הָיָה הַדָּבָר תָּלוּי954 וְאַתָּה הָיִיתָ מְצַעֲרֵנִי כָּל כָּךְ. (בר' נו; ע"י).

כו שָׁאַל בֶּן־דָּמָא בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל אֶת־רַ' יִשְׁמָעֵאל: רָאִיתִי שְׁנֵי לְחָיַי שֶׁנָּשָׁרוּ. אָמַר: שְׁנֵי גְדוּדֵי רוֹמִי יָעֲצוּ עָלֶיךָ רָעָה וָמֵתוּ.

אָמַר לוֹ בַר קַפָּרָא לְרַבִּי: רָאִיתִי חָטְמִי שֶׁנָּשָׁר. אָמַר לוֹ: חֲרוֹן אַף נִסְתַּלֵּק מִמֶּךָּ. אָמַר לוֹ: רָאִיתִי שְׁתֵּי יָדַי שֶׁנֶּחְתָּכוּ. אָמַר לוֹ: לֹא תִצְטָרֵךְ לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ955. אָמַר לוֹ: רָאִיתִי שְׁתֵּי רַגְלַי שֶׁנִּקְטָעוּ. אָמַר לוֹ: עַל סוּס אַתָּה רוֹכֵב (שם:).

כז אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הָרוֹאֶה נָהָר בַּחֲלוֹם יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: “הִנְנִי נוֹטֶה־אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם”956, קֹדֶם שֶׁיְקַדְּמֶנּוּ957 פָּסוּק אַחֵר: “כִּי יָבוֹא כַנָּהָר צָר”958. הָרוֹאֶה צִפּוֹר בַּחֲלוֹם יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: "כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן וגו' "959, קֹדֶם שֶׁיְקַדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר: "כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן־קִנָּהּ וגו' "960, הָרוֹאֶה עֲנָבִים בַּחֲלוֹם יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: “כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר”961, קֹדֶם שֶׁיְקַדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר: “עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ”962 (שם).

כח אָמַר רַ' חֲנִינָא: הָרוֹאֶה בְּאֵר בַּחֲלוֹם – רוֹאֶה שָׁלוֹם. אָמַר רַ' חָנֶן: שְׁלשָׁה שְׁלוֹמוֹת הֵם963 – נָהָר, צִפּוֹר וּקְדֵרָה (שם).

כט הָרוֹאֶה שֶׁמֶן זַיִת בַּחֲלוֹם יְצַפֶּה לִמְאוֹר תּוֹרָה.

הָרוֹאֶה אֶתְרוֹג בַּחֲלוֹם הָדוּר964 הוּא לִפְנֵי קוֹנוֹ.

הָרוֹאֶה תַרְנְגוֹל בַּחֲלוֹם יְצַפֶּה לְבֵן זָכָר; תַּרְנְגֹלֶת – יְצַפֶּה לְתַרְבִּיצָה נָאָה וְגִילָה965.

הָרוֹאֶה בֵיצִים בַּחֲלוֹם – תְּלוּיָה בַקָּשָׁתוֹ966, נִשְׁתַּבְּרוּ – נֶעֶשְׂתָה בַקָּשָׁתוֹ; וְכֵן אֱגוֹזִים, וְכֵן קִשּׁוּאִים, וְכֵן כָּל־כְּלֵי זְכוּכִית, וְכֵן כָּל־הַנִּשְׁבָּרִים כָּאֵלּוּ. הָעוֹלֶה לְגַג בַּחֲלוֹם – עוֹלֶה לִגְדֻלָּה; יָרַד – יוֹרֵד מִגְּדֻלָּתוֹ. הַנִּכְנָס לְכָרָךְ בַּחֲלוֹם – נַעֲשׂוּ לוֹ חֲפָצָיו967. הַנִּכְנָס לַאֲגַם968 – נַעֲשֶׂה רֹאשׁ־יְשִׁיבָה; לְיַעַר969 – נַעֲשֶׂה רֹאשׁ לִבְנֵי כַלָּה. (שם נז.).

ל אָמַר רַ' לֵוִי: לְעוֹלָם יְצַפֶּה אָדָם לַחֲלוֹם טוֹב970 עַד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. מִנָּיִן? מִיּוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: "יוֹסֵף בֶּן־שְׁבַע־עֶשְׂרֵה… וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וגו' "971, וְנֶאֱמַר: “וְיוֹסֵף בֶּן־שְׁלשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה”972 – מִשְּׁבַע עֶשְׂרֵה עַד שְׁלשִׁים כַּמָּה הָיוּ? שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וְשֶׁבַע שֶׁל שׂבַע וּשְׁתַּיִם שֶׁל רָעָב הֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתָּיִם (שם נח:).


ג. מַזִּיקִים

לא הַמַּזִּיקִין973 נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב־שַׁבָּת בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת (עפ"י אבות ה).

לב “תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה”974 – רַבִּי אוֹמֵר: אֵלּוּ הַשֵּׁדִים, שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־נִשְׁמָתָם וּבָא לִבְרוֹא אֶת־גּוּפָם – וְקָדֵשׁ הַשַּׁבָּת וְלֹא בְרָאָם (ב"ר ז).

לג אָמַר רַ' יִרְמְיָה בֶן אֶלְעָזָר: כָּל־אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּנִדּוּי975 הוֹלִיד רוּחִין976 וְשֵׁדִין וְלִילִין977, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְחִי אָדָם שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ”978 – מִכָּאן שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא כְצַלְמוֹ הוֹלִיד (עיר' יח:).

לד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שִׁשָּׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בַשֵּׁדִים, שְׁלשָׁה כְּמַלְאֳכֵי־הַשָּׁרֵת וּשְׁלשָׁה כִּבְנֵי־אָדָם. שְׁלשָׁה כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת: יֵשׁ לָהֶם כְּנָפַיִם כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וְטָסִים979 מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וְשׁוֹמְעִים מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד980 כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת; וּשְׁלשָׁה כִּבְנֵי־אָדָם: אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים כִּבְנֵי־אָדָם, וּפָרִים־וְרָבִים כִּבְנֵי־אָדָם, וּמֵתִים כִּבְנֵי־אָדָם (חג' טז.; ע"י).

לה שָׁנִינוּ, אַבָּא בִנְיָמִין אוֹמֵר: אִלְמָלֵי נִתְּנָה רְשׁוּת לָעַיִן לִרְאוֹת – אֵין כָּל בִּרְיָה יְכוֹלָה לַעֲמֹד מִפְּנֵי הַמַּזִּיקִים. אָמַר אַבַּיֵּי: הֵם מְרֻבִּים מִמֶּנּוּ וְעוֹמְדִים עָלֵינוּ כְּתֵל לְאוּגְיָה981. אָמַר רַב הוּנָא: כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מִשֶּׁלָּנוּ – אֶלֶף מִשְּׂמֹאלוֹ982 וּרְבָבָה מִימִינוֹ.

אָמַר רָבָא: דֹּחַק שֶׁבְּכַלָּה983 – מֵהֶם984; בִּרְכַּיִם עֲיֵפוֹת – מֵהֶם; כְּלֵיהֶם985 שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבָּלִים986 – מֵחֲפִיפָה שֶׁלָּהֶם987; רַגְלַיִם שֶׁנִּקָּפוֹת988 – מֵהֶם.

מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַכִּירָם – יָבִיא אֵפֶר מְנֻפֶּה989 וִיפַזֵּר אֵצֶל מִטָּתוֹ וּבַבֹּקֶר יִרְאֶה כְּעֵין כַּרְעֵי הַתַּרְנְגוֹל990. וְהָרוֹצֶה לִרְאוֹתָם – יָבִיא שִׁלְיָה שֶׁל חֲתוּלָה שְׁחוֹרָה בַּת שְׁחוֹרָה, בְּכוֹרָה בַּת בְּכוֹרָה, וְיִשְׂרְפֶנָּה בְּאוּר991 וְיִשְׁחָקֶנָּה וִימַלֵּא עֵינָיו מִמֶּנָּה, וְיִרְאֶה אוֹתָם; וְיִתְּנֶנּוּ992 בִּשְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בַּרְזֶל וְיַחְתְּמֶנָּה בְּחוֹתָם שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁמָּא יִגְנְבוּ מִמֶּנּוּ, וְיִסְתֹּם פִּיו993 כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִזּוֹק.

רַב בֵּיבַי בַר אַבָּא עָשָׂה כָךְ, רָאָה וְנִזּוֹק, בִּקְשׁוּ עָלָיו חֲכָמִים רַחֲמִים וְנִתְרַפֵּא (בר' ו.).

לו אָמַר אַבַּיֵּי: מִתְּחִלָּה הָיִיתִי אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה אֵין יוֹשְׁבִים תַּחַת הַמַּרְזֵב – מִשּׁוּם שְׁפָכִין994, אָמַר לִי מָר: מִפְּנֵי שֶׁמְּצוּיִם מַזִּיקִין.

מַעֲשֶׂה בְּכַתָּפִים995 שֶׁהָיוּ טְעוּנִים חָבִית יָיִן. בִּקְשׁוּ לָפוּשׁ996, וְהִנִּיחוּהָ תַּחַת הַמַּרְזֵב וּפָקָעָה997. בָּאוּ לִפְנֵי מָר בַּר רַב אָשֵׁי, הוֹצִיא שׁוֹפָרוֹת וְנִדָּה998 אֶת־הַמַּזִּיק. בָּא הַשֵּׁד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ מָר בַּר רַב אָשֵׁי: מִפְּנֵי מָה עָשִׂיתָ כָּךְ999? אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה, הֲרֵי הִנִּיחוּהָ בְּאָזְנִי, אָמַר לוֹ: בַּמָּקוֹם שֶׁרַבִּים מְצוּיִם מַה לָּךְ? אַתָּה שֶׁשִּׁנִּיתָ1000, לֵךְ וְשַׁלֵּם לָהֶם. אָמַר לוֹ: אַף עַכְשָׁו יִקְבַּע לִי מָר זְמַן וְאֶפְרָע. קָבַע לוֹ זְמָן. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן נִתְעַכֵּב הַשֵּׁד. כְּשֶׁבָּא, אָמַר לוֹ מָר בַּר רַב אָשֵׁי: מִפְּנֵי מָה לֹא בָאתָ בִזְמַנֶּךָ? אָמַר לוֹ: כָּל־דָּבָר צָרוּר וְחָתוּם וּמָדוּד וּמָנוּי אֵין לָנוּ רְשׁוּת לִטּוֹל מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים דָּבָר שֶׁל הֶפְקֵר (חול' קה:).

לז מַעֲשֶׂה הָיָה בְּרוּחַ אֶחָד, שֶׁהָיָה שָׁרוּי עַל הַמַּעְיָן, בָּא רוּחַ אַחֵר וּבִקֵּשׁ לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם. הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה שָׁם עַל אוֹתוֹ הַמַּעְיָן חָסִיד אֶחָד, וְרַ' יוֹסֵי אִישׁ צַיְתוֹר שְׁמוֹ, נִגְלָה לוֹ אוֹתוֹ הָרוּחַ, אָמַר לוֹ: רַבִּי! הֲרֵי כַמָּה שָׁנִים אֲנִי שָׁרוּי כָּאן, וְאַתֶּם וּנְשֵׁיכֶם עוֹבְרִים וְשָׁבִים בַּצָּהֳרַיִם וּבַלַּיְלָה וְלֹא הִזַּקְתִּי לְשׁוּם בִּרְיָה; וְעַכְשָׁו בְּכָל־יוֹם וָיוֹם מֵרִיב עִמִּי רוּחַ אַחֵר וְהוּא רוֹצֶה לְטָרְדֵנִי מִן הַמָּקוֹם, וְהוּא רַע וּמַר מְאֹד וְלֹא יַנִּיחַ חַיִּים לְכָל־בִּרְיָה. אָמַר לוֹ: מַה נַּעֲשֶׂה? אָמַר לוֹ: לֵךְ וֶאֱמֹר לִבְנֵי הָעִיר: טְלוּ מַקְלוֹתֵיכֶם וּמַגָּלֵיכֶם וּצְאוּ עָלָיו בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, וְאִמְרוּ: “שֶׁלָּנוּ נוֹצֵחַ, שֶׁלָּנוּ נוֹצֵחַ!” – וְהוּא יִבְרָח. עָשׂוּ כָךְ וְהִבְרִיחוּהוּ מִשָּׁם. אָמְרוּ: לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁרָאוּ כְּמִין טִפַּת דָּם צָפָה עַל הַמָּיִם (תנה“ק קדושים; ויק”ר כד; שו"ט כ).

לח שָׁנִינוּ, לֹא יֵצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה לֹא בְלֵילֵי־רְבִיעִיּוֹת וְלֹא בְלֵילֵי־שַׁבָּתוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאַגְרַת בַּת מָחֳלַת1001, הִיא וּשְׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה רִבּוֹא שֶׁל מַלְאֲכֵי־חַבָּלָה1002, יוֹצְאִים, וְכָל־אֶחָד וְאֶחָד יֶשׁ־לוֹ רְשׁוּת לְחַבֵּל בִּפְנֵי־עַצְמוֹ. מִתְּחִלָּה הָיוּ מְצוּיִם בְּכָל־הַיָּמִים, פַּעַם אַחַת פָּגְעָה בְּרַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא, אָמְרָה לוֹ: אִלְמָלֵא הִכְרִיזוּ עָלֶיךָ בָּרָקִיעַ: “הִזָּהֲרוּ בַחֲנִינָא וּבְתוֹרָתוֹ!” סִכַּנְתִּיךָ1003. אָמַר לָהּ: אִם חָשׁוּב אֲנִי בָּרָקִיעַ גּוֹזֵר אֲנִי עָלַיִךְ שֶׁלֹּא תַעַבְרִי בְּיִשּׁוּב לְעוֹלָם. אָמְרָה לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַנַּח לִי רֶוַח מֻעָט. הִנִּיחַ לָהּ לֵילֵי־שַׁבָּתוֹת וְלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת.

וְשׁוּב פַּעַם אַחַת פָּגְעָה בְאַבַּיֵּי, אָמְרָה לוֹ: אִלְמָלֵא שֶׁהִכְרִיזוּ עָלֶיךָ בָּרָקִיעַ: “הִזָּהֲרוּ בְּנַחֲמָנִי1004 וּבְתוֹרָתוֹ!” סִכַּנְתִּיךָ. אָמַר לָהּ: אִם חָשׁוּב אֲנִי בָרָקִיעַ, גּוֹזֵרְנִי עָלַיִךְ שֶׁלֹּא תַעַבְרִי בְּיִשּׁוּב לְעוֹלָם.

– וַהֲלֹא אָנוּ רוֹאִים שֶׁעוֹבֶרֶת?

– אֵלּוּ שְׁבִילִי הַכְּרָמִים1005 הֵם, שֶׁנִּשְׁמָטִים סוּסֵיהֶם וּבָאִים וּמוֹלִיכִים אוֹתָם (פס' קיב, קיג).

לט רַב יַעֲקֹב בְּנוֹ שֶׁל רַב אַחָא בַר יַעֲקֹב שִׁגְּרוֹ אָבִיו אֵצֶל אַבַּיֵּי. כְּשֶׁחָזַר רָאָהוּ שֶׁשְּׁמוּעוֹתָיו אֵינָן מְחֻדָּדוֹת1006, אָמַר לוֹ: אֲנִי עָדִיף מִמֶּךָּ, שֵׁב אַתָּה וַאֲנִי אֵלֵךְ. שָׁמַע אַבַּיֵּי שֶׁהוּא בָא, וְהָיָה מַזִּיק אֶחָד בְּבֵית־מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי, וּכְשֶׁהָיוּ נִכְנָסִין לְשָׁם בִּשְׁנַיִם אֲפִלּוּ בַיּוֹם הָיוּ נִזּוֹקִין. אָמַר לָהֶם אַבַּיֵּי: לֹא יִתֶּן לוֹ אָדָם אַכְסַנְיָא1007, אֶפְשָׁר שֶׁיֵּעָשֶׂה נֵס1008 [עַל יָדוֹ]. נִכְנַס וְלָן בְּאוֹתוֹ בֵית־הַמִּדְרָשׁ; נִדְמָה לוֹ1009 כְּתַנִּין שֶׁל שִׁבְעָה רָאשִׁים, וּבְכָל־כְּרִיעָה וּכְרִיעָה1010 נָשַׁר רֹאשׁ אֶחָד. אָמַר לָהֶם לְמָחָר: אִלְמָלֵא נַעֲשָׂה נֵס – סִכַּנְתּוּנִי. (קיד' כט:).

מ אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי: קֶטֶב־מְרִירִי1011 עָשׂוּי קְלִפִּים־קְלִפִּים, שְׂעָרוֹת־שְׂעָרוֹת, וְעַיִן אַחַת קְבוּעָהּ לוֹ בְּלִבּוֹ, וְאֵינוֹ שׁוֹלֵט לֹא בַצֵּל וְלֹא בַחַמָּה אֶלָּא בֵּין צֵל לְחַמָּה, מִתְגַּלְגֵּל כְּכַדּוּר, וְשׁוֹלֵט מֵאַרְבַּע שָׁעוֹת וְעַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת, מִשִּׁבְעָה־עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְאָב, וְכָל־מִי שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ נוֹפֵל עַל פָּנָיו וָמֵת (שו“ט צא; במ”ר יב).

מא שֵׁד זֶה מִתְהַפֵּך לְכַמָּה גְוָנִים (יומא עה.).

מב אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּתֵּן שָׁלוֹם לַחֲבֵרוֹ בַּלָּיְלָה, חוֹשְׁשִׁין אָנוּ שֶׁמָּא שֵׁד הוּא (מג' ג.).

מג אָמַר רַ' חֲנִינָא: אָסוּר לִישׁוֹן בַּבַּיִת יְחִידִי; וְכָל־הַיָּשֵׁן בַּבַּיִת יְחִידִי אֲחָזַתּוּ לִילִית (שבת קנא:).

מד לְאֶחָד1012 נִרְאֶה1013 וּמַזִּיק, לִשְׁנַיִם נִרְאֶה וְאֵינוֹ מַזִּיק, לִשְׁלשָׁה אֵינוֹ נִרְאֶה כָּל־עִקָּר.

אָמַר רַב זוּטְרָא בַר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: אֲבוּקָה כִּשְׁנַיִם1014, יָרֵחַ1015 כִּשְׁלשָׁה (בר' מג:).

מה אָמַר רַ' חֲנִינָא: אָמַר לִי יוֹנָתָן שַׁדָא: בָּבוּאָה1016 יֵשׁ לָהֶם [לַשֵּׁדִים], בָּבוּאָה שֶׁל בָּבוּאָה אֵין לָהֶם (יבמ' קכב.).


ד. כְּשָׁפִים וַאֲחִיזַת עֵינָיִם

מו עֲשָׂרָה קַבִּים1017 כְּשָׁפִים יָרְדוּ לָעוֹלָם – תִּשְׁעָה נָטְלוּ מִצְרַיִם וְאֶחָד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (קיד' מט:).

מז אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם מְכַשְּׁפִים? שֶׁמַּכְחִישִׁים פַּמֵּלְיָא שֶׁל מָעְלָה1018.

“אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ”1019 – אָמַר רַ' חֲנִינָא: אֲפִלּוּ לִדְבַר כְּשָׁפִים1020.

אִשָּׁה אַחַת הָיְתָה מְחַזֶּרֶת לִטּוֹל עָפָר1021 מִתַּחַת רַגְלָיו שֶׁל רַ' חֲנִינָא. אָמַר לָהּ: אִם יַעֲלֶה בְיָדֵךְ – לְכִי עֲשִׂי, “אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ” כָּתוּב.

– אִינִי1022? וַהֲרֵי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם מְכַשְּׁפִים? שֶׁמַּכְחִישִׁים פַּמֵּלְיָא שֶׁל מָעְלָה.

– שׁוֹנֶה רַ' חֲנִינָא, שֶׁזְּכוּתוֹ מְרֻבָּה (סנה' ס"ז:).

מח “בַּעַל־אוֹב” – זֶה פִּיתוֹם1023 הַמְדַבֵּר1024 מִשֶּׁחְיוֹ, “יִדְּעוֹנִי” – זֶה הַמַּנִּיחַ עֶצֶם יַדּוּעַ1025 בְּפִיו וְהוּא מְדַבֵּר מֵאֵלָיו (שם סה:).

מט שְׁלשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּמִי שֶׁמַּעֲלֶה מֵת: הַמַּעֲלֵהוּ רוֹאֵהוּ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ, מִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ – שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֵהוּ, וּמִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ – לֹא שׁוֹמְעוֹ וְלֹא רוֹאֵהוּ (ויק"ר כו).

נ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “מְעוֹנֵן” – רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: זֶה הַמַּעֲבִיר שִׁבְעָה מִינֵי זְכוּר1026 עַל הָעָיִן; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה הָאוֹחֵז אֶת־הָעֵינָיִם1027. רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶה הַמְחַשֵּׁב עִתִּים וְשָׁעוֹת וְאוֹמֵר: הַיּוֹם יָפֶה לָצֵאת1028, לְמָחָר יָפֶה לִקַּח1029; לְמוּדֵי עַרְבֵי שְׁבִיעִיּוֹת1030 חִטִּין יָפוֹת, עִקּוּרֵי קִטְנִיּוֹת1031 מִהְיוֹת רָעוֹת (ספרי שופטים; תוס' שבת ח‘; סנה’ סה, סו).

נא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “מְנַחֵשׁ” – זֶה הָאוֹמֵר: פִּתּוֹ1032 נָפְלָה מִפִּיו, מַקְלוֹ נָפַל מִיָּדוֹ, אִישׁ פְּלוֹנִי קָרָא לוֹ מֵאַחֲרָיו, עוֹרֵב קָרָא לוֹ, כֶּלֶב נָבַח בּוֹ, צְבִי הִפְסִיקוֹ בַדֶּרֶךְ, נָחָשׁ עָבַר מִימִינוֹ וְשׁוּעָל מִשְּׂמֹאלוֹ; וְהָאוֹמֵר: אַל תַּתְחֵל בִּי1033, שַׁחֲרִית הוּא1034, רֹאשׁ־חֹדֶשׁ הוּא, מוֹצָאֵי־שַׁבָּת הוּא.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: “לֹא תְנַחֲשׁוּ”1035 – כְּגוֹן אֵלּוּ הַמְנַחֲשִׁים1036 בְּחֻלְדָּה, בְּעוֹפוֹת, בְּדָגִים וּבְכוֹכָבִים (שם).

נב שָׁנִינוּ: “וְדֹרֵשׁ אֶל־הַמֵּתִים”1037 – זֶה הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ וְהוֹלֵךְ וְלָן בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה. וּכְשֶׁהָיָה רַ' עֲקִיבָא מַגִּיעַ לְמִקְרָא זֶה הָיָה בוֹכֶה: וּמָה הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה, שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה – הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טָהֳרָה1038, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה; אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁעֲוֹנוֹתֵינוּ גָּרְמוּ לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי אִם־עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם”1039 (סנה' סה:).

נג אָמַר רָבָא: אִלּוּ רָצוּ הַצַּדִּיקִים הָיוּ בוֹרְאִים עוֹלָם.

רָבָא בָּרָא אָדָם. שִׁגְּרוֹ אֵצֶל רַ' זֵירָא. הָיָה מֵסִיחַ עִמּוֹ וְלֹא הָיָה מְשִׁיבוֹ. אָמַר לוֹ: מִן הַחֲבוּרָה1040 אַתָּה – חֲזֹר לַעֲפָרֶךָ!

רַב חֲנִינָא וְרַב אוֹשַׁעְיָא הָיוּ יוֹשְׁבִים כָּל־עַרְבֵי־שַׁבָּת וְהָיוּ עוֹסְקִים בְּסֵפֶר יְצִירָה וּבוֹרְאִים לָהֶם עֵגֶל מְשֻׁלָּשׁ וְאוֹכְלִים אוֹתוֹ. (שם).

נד “וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל־פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים1041 הִיא”1042 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מִכָּאן שֶׁאֵין הַשֵּׁד יָכוֹל לִבְראוֹת בִּרְיָה פָּחוֹת מִכִּשְׂעוֹרָה. רַב פַּפָּא אָמַר: הָאֱלֹהִים1043, אֲפִלּוּ כְּגָמָל אֵינוֹ יָכוֹל לִבְראוֹת (שם סז:).

נה שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁיּוֹשְׁבוֹת בְּפָרָשַׁת־דְּרָכִים, אַחַת בְּצַד זֶה וְאַחַת בְּצַד זֶה וּפְנֵיהֶן מְכֻוָּנוֹת זוֹ לָזוֹ – בְּיָדוּעַ1044 שֶׁעֲסוּקוֹת בִּכְשָׁפִים. מַה תַּקָּנָתוֹ1045? אִם יֵשׁ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת יֵלֶךְ בָּהּ, וְאִם אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, אִם יֵשׁ אָדָם אַחֵר עִמּוֹ – יַחֲזִיקוּ זֶה בְּיָדוֹ שֶׁל זֶה וְיַעֲבֹרוּ, וְאִם אֵין אָדָם אַחֵר – יֹאמַר כָּךְ: “אַגְרַת, אָזְלַת1046, אוּסְיָא, בְּלוּסְיָא מִתְקַטְּלִין בְּחֵץ קֳבָל” (פס' קיא.; ע"י).

נו יוֹחָנִי בַת רְטִיבִי – אַלְמָנָה מְכַשֵּׁפָהּ הָיָתָה, וּכְשֶׁמַּגִּיעָה עֵת לֵדָתָהּ שֶׁל אִשָּׁה הָיְתָה עוֹצֶרֶת רַחְמָהּ בִּכְשָׁפִים, וּלְאַחַר שֶׁמִּצְטַעֶרֶת הַרְבֵּה הָיְתָה אוֹמֶרֶת: אֵלֵךְ וַאֲבַקֵּשׁ רַחֲמִים, אֶפְשָׁר תִּשָּׁמַע תְּפִלָּתִי – וְהוֹלֶכֶת וְסוֹתֶרֶת כְּשָׁפֶיהָ1047 וְהַוָּלָד יוֹצֵא. פַּעַם אַחַת הָיָה לָהּ שְׂכִיר־יוֹם בְּבֵיתָהּ, וְהִיא הָלְכָה לְבֵית הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת, וְשָׁמַע הַשָּׂכִיר קוֹל הַכְּשָׁפִים מְקַשְׁקְשִׁים בַּכְּלִי כְּשֵׁם שֶׁהַוָּלָד מְקַשְׁקֵשׁ בִּמְעֵי אִמּוֹ, וּבָא וּפָתַח אֶת־מְגוּפַת הַכֶּלִי. יָצְאוּ הַכְּשָׁפִים וְנוֹלַד הַוָּלָד – וְיָדְעוּ שֶׁבַּעֲלַת־כְּשָׁפִים הִיא (סוטה כב.; רש"י שם).

נז מַעֲשֶׂה בְּרַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעָלוּ לְרוֹמִי. נִכְנְסוּ לְמָקוֹם אֶחָד וּמָצְאוּ תִינוֹקוֹת עוֹשִׂים גַבְשׁוּשִׁין1048 וְאוֹמְרִים: כָּךְ בְּנֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים וְאוֹמְרִים: “זוֹ תְרוּמָה וְזֶה מַעֲשֵׂר”. אָמְרוּ: מִסְתַּבֵּר, שֶׁיֵּשׁ כָּאן יְהוּדִים. נִכְנְסוּ לְמָקוֹם אַחֵר וְנִתְאָרְחוּ אֵצֶל [אָדָם] אֶחָד. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ לֶאֱכֹל כָּל־תַּבְשִׁיל שֶׁבָּא לִפְנֵיהֶם הֻכְנַס תְּחִלָּה לְקִיטוֹן1049 אֶחָד, הָיוּ חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא הֵם אוֹכְלִים זִבְחֵי מֵתִים1050. אָמְרוּ לוֹ [לְבַעַל־הַבַּיִת]: מָה הַדָּבָר, שֶׁכָּל־תַּבְשִׁיל אֵין אַתָּה מֵבִיא לְפָנֵינוּ עַד שֶׁאַתָּה מַכְנִיסוֹ תְחִלָּה לְקִיטוֹן? אָמַר לָהֶם: אָב זָקֵן יֶשׁ־לִי וְגָזַר עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יֵצֵא מֵאוֹתוֹ קִיטוֹן עַד שֶׁיִּרְאֶה אֶת־חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל1051. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ: צֵא אֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם כָּאן. יָצָא אֲלֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ: מָה הַדָּבָר? אָמַר לָהֶם1052: הִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנִי שֶׁאֵינוֹ מוֹלִיד. אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ: מַה יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, רְאֵה מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה. אָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ לִי זֶרַע פִּשְׁתָּן. הֵבִיאוּ לוֹ זֶרַע פִּשְׁתָּן. נִרְאָה לָהֶם זוֹרְעוֹ עַל־גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן, נִרְאָה לָהֶם מַרְבִּיצוֹ, נִרְאָה לָהֶם צוֹמֵחַ וְעוֹלֶה, נִרְאָה לָהֶם תּוֹלֵשׁ, עַד שֶׁהֶעֱלָה אִשָּׁה אַחַת1053 בְּקִלְעֵי שְׂעָרָהּ. אָמַר לָהּ: הַתִּירִי מַה שֶּׁעָשִׂית. אָמְרָה לוֹ: אֵינִי מַתֶּרֶת. אָמַר לָהּ: אִם אֵין אַתְּ מַתֶּרֶת אֲנִי מְפַרְסְמֵךְ1054. אָמְרָה לוֹ: אֵינִי יְכוֹלָה, שֶׁזְּרַקְתִּים1055 לַיָּם. גָּזַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ עַל שַׂר שֶׁל יָם1056 וּפְלָטָם1057; וְהִתְפַּלְּלוּ עָלָיו1058 וְזָכָה לְהַעֲמִיד אֶת־רַ' יוּדָה בֶן בְּתֵירָה. אָמְרוּ: אִלּוּ לֹא עָלִינוּ לְכָאן אֶלָּא לְהַעֲמִיד הַצַּדִּיק הַזֶּה דַּיֵּנוּ (ירוש' סנה' פ“ז; הי”ג).

נח מַרְבֶּה נָשִׁים – מַרְבֶּה כְּשָׁפִים (אב' ב).

נט כְּשֶׁנִּתְמַנָּה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח נָשִׂיא בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ שְׁמוֹנִים נָשִׁים מְכַשְּׁפוֹת בִּמְעָרָה בְּאַשְׁקְלוֹן מְחַבְּלוֹת עוֹלָם. מִיָּד עָמַד רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח בְּיוֹם סַגְרִיר וְנָטַל עִמּוֹ שְׁמוֹנִים אֲנָשִׁים בַּחוּרִים, וְנָתַן בְּיַד כָּל־אֶחָד טַלִּית נְקִיָּה בְּתוֹךְ כַּד חֲדָשָׁה, וְכָפוּ אֶת־הַכַּדִים1059 עַל רֹאשָׁם. אָמַר לָהֶם: אִם אֲצַפְצֵף לָכֶם פַּעַם אַחַת – לִבְשׁוּ טַלִּיתוֹתֵיכֶם, וְאִם אֲצַפְצֵף לָכֶם פַּעַם שְׁנִיָּה – הִכָּנְסוּ כֻלְּכֶם כְּאֶחָד לַמְּעָרָה; וּכְשֶׁתִּכָּנְסוּ – כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יְגַפֵּף1060 אַחַת וְיַגְבִּיהֶנָּה מִן הַקַּרְקָע, שֶׁכָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל מְכַשֵּׁף: הִגְבַּהְתָּ אוֹתוֹ מִן הָאָרֶץ – אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. הָלַךְ וְעָמַד עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה. אָמַר לָהֶן: אוֹיִים, אוֹיִים1061! פִּתְחוּ לִי, מִשֶּׁלָּכֶן אָנִי1062. אָמְרוּ לוֹ: הֵיאַךְ בָּאתָ נָגוּב1063 לְכָאן בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁל גְּשָׁמִים? אָמַר לָהֶן: בֵּין הַטִּפִּין1064 הָיִיתִי מְהַלֵּךְ. אָמְרוּ לוֹ: וּמַה בָּאתָ לַעֲשׂוֹת כָּאן? אָמַר לָהֶן: לִלְמֹד וּלְלַמֵּד; וְכָל־אַחַת מִכֶּן תַּעֲשֶׂה מַה שֶּׁהִיא יוֹדָעַת. אָמְרָה אַחַת מַה שֶּׁאָמְרָה – וְהֵבִיאָה פַּת; אָמְרָה אַחֶרֶת – וְהֵבִיאָה בָשָׂר; אָמְרָה אַחֶרֶת – וְהֵבִיאָה תַבְשִׁילִין; אָמְרָה אַחֶרֶת – וְהֵבִיאָה יָיִן. אָמְרוּ לוֹ: וְאַתָּה, מָה אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת? אָמַר לָהֶן: יָכוֹלְנִי לְצַפְצֵף שְׁתַּיִם וַאֲנִי מֵבִיא לָכֶן שְׁמוֹנִים בַּחוּרִים עֲטוּפִים טַלִּיתוֹת נְגוּבוֹת, הֵם יִהְיוּ שְׂמֵחִים בָּכֶן וּמְשַׂמְּחִים אֶתְכֶן. צִפְצֵף פַּעַם אַחַת – לָבְשׁוּ אֵלּוּ טַלִּיתוֹתֵיהֶם; צִפְצֵף פַּעַם שְׁנִיָּה – וְנִכְנְסוּ כֻלָּם כְּאֶחָד. אָמַר: כָּל־אֶחָד וְאֶחָד יִבְרֹר בַּת־זוּגוֹ. טָעֲנוּ1065 אוֹתָן וְיָצְאוּ וּתְלָאוּן (ירוש' חג' פ“ב, ה”ב).

––––––––

ס זְעֵירִי נִזְדַּמֵּן לַאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרָיִם. קָנָה חֲמוֹר. כְּשֶׁבָּא לְהַשְׁקוֹתוֹ מַיִם נִתֵּר1066 וְחָזַר לִהְיוֹת דַּף1067 שֶׁל גֶּשֶׁר. אָמְרוּ לוֹ1068: אִלְמָלֵא זְעֵירִי אַתָּה לֹא הָיִינוּ מַחֲזִירִים לָךְ; כְּלוּם יֵשׁ קוֹנֶה כָּאן דָּבָר וְאֵינוֹ בוֹדְקוֹ1069 עַל הַמָּיִם?

יַנַּאי נִזְדַּמֵּן לְפֻנְדָּק אֶחָד, אָמַר לָהֶם: הַשְׁקוּנִי מָיִם. הֵבִיאָה לוֹ אִשָּׁה שָׁתִית1070. רָאָה שֶׁשִּׂפְתוֹתֶיהָ מְרַחֲשׁוֹת, שָׁפַךְ קְצָת מִן הַשָּׁתִית וְנַעֲשׂוּ עַקְרַבִּים. אָמַר לָהֶם: אֲנִי שָׁתִיתִי מִשֶּׁלָּכֶם וְאַף אַתֶּם שְׁתוּ מִשֶּׁלִּי; הִשְׁקָהּ וְנַעֲשֵׂית חֲמוֹרָה. רָכַב עָלֶיהָ וְעָלָה לַשּׁוּק, בָּאָה חֲבֶרְתָּהּ וְהִתִּירַתָּה. רָאוּהוּ שֶׁהוּא רוֹכֵב וְהוֹלֵךְ עַל אִשָּׁה בַּשּׁוּק. (סנה' סז:).

סא אָמַר רַב אָשֵׁי: רָאִיתִי אָבִיו שֶׁל קַרְנָא שֶׁהָיָה מְנַפֵּץ1071 וְזוֹרֵק כְּרִיכוֹת שֶׁל שִׁירָאִים1072 מִנְּחִירָיו (שם).

סב אָמַר לוֹ רַב לְרַ' חִיָּא: אֲנִי רָאִיתִי עַרְבִי אֶחָד שֶׁנָּטַל סַיִף1073 וְחָתַךְ אֶת־גְּמַלּוֹ, קִשְׁקֵשׁ לוֹ בְּטַבְלָא1074 וְעָמָד. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא לְרַב: וּלְאַחַר־כָּךְ הָיָה שָׁם דָּם וָפֶרֶשׁ? אָמַר לוֹ: לֹא. – אִם כֵּן, אֲחִיזַת־עֵינַיִם הָיָתָה (שם).

סג אָמַר רַ' יַנַּאי: מְהַלֵּךְ הָיִיתִי בַּשּׁוּק שֶׁל צִפּוֹרִי וְרָאִיתִי מִין אֶחָד נוֹטֵל צְרוֹר וְזוֹרְקוֹ לְמַעְלָה וְיָרַד וְנַעֲשָׂה עֵגֶל. – וְלֹא כֵן אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי בַר זִמְרָא: אִם מִתְכַּנְּסִין הֵם כָּל־בָּאֵי עוֹלָם אֵינָם יְכוֹלִין לִבְראוֹת יַתּוּשׁ אֶחָד וְלִזְרֹק בּוֹ נְשָׁמָה? – אֶלָּא קָרָא לְרַמַּאי וְגָנַב עֵגֶל מִן הָעֵדֶר וְהֵבִיא לוֹ.

אָמַר רַ' חִנָּנָא בֵירַבִּי חֲנַנְיָה: מְטַיֵּל הָיִיתִי בְּגוּפְתָא1075 שֶׁל צִפּוֹרִי וְרָאִיתִי מִין אֶחָד נוֹטֵל גַּלְגַּל אֶבֶן וְזוֹרְקוֹ לְמַעְלָה, וְיָרַד וְנַעֲשָׂה עֵגֶל, בָּאתִּי וְאָמַרְתִּי לְאַבָּא1076. אָמַר לִי: אִם אָכַלְתָּ מִמֶּנּוּ מַעֲשֶׂה הוּא1077, וְאִם לֹא – אֲחִיזַת עֵינַיִם הוּא (ירוש' סנה' פ“ז, הי”ג).


ה. לְחָשִׁים וּרְפוּאוֹת

סד אָמַר אֲמֵימָר: אָמְרָה לִי שִׁלְטוֹנִית1078 שֶׁל נָשִׁים כַּשְּׁפָנִיּוֹת: מִי שֶׁפָּגַע בְּנָשִׁים כַּשְּׁפָנִיּוֹת יֹאמַר כָּךְ1079: “צוֹאָה רוֹתַחַת בְּסַל נָקוּב לְפִיכֶן, נָשִׁים כַּשְּׁפָנִיּוֹת! קֹרַח קָרְחֵיכֶן1080, פֶּרַח פִּרְחֵיכֶן, יִתְפַּזְּרוּ תַּבְלִינֵיכֶן, יַפְרִיחַ הָרוּחַ כַּרְכֹּם חָדָשׁ שֶׁבִּידֵיכֶן1081, נָשִׁים כַּשְּׁפָנִיּוֹת!” (פסח' קי.)

סה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה אֵין מְמַצְּעִין וְלֹא מִתְמַצְּעִין1082; וְאֵלּוּ הֵם: הַכֶּלֶב וְהַדֶּקֶל1083 וְהָאִשָּׁה; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַחֲזִיר; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַנָּחָשׁ. וְאִם מְמַצְּעִין מַה תַּקָּנָתוֹ? אָמַר רַב פַּפָּא: יִפְתַּח בְּ“אֵל”1084 וִיסַיֵּם בְּ“אֵל”, אוֹ יִפְתַּח בְּ“לֹא” וִיסַיֵּם בְּ“לֹא”. (שם קיא.).

סו אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אַרְבָּעָה דְבָרִים הָעוֹשֶׂה אוֹתָם דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ וּמִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, אֵלּוּ הֵם: הַנִּפְנֶה1085 בֵּין דֶּקֶל לְכֹתֶל, וְהָעוֹבֵר בֵּין שְׁנֵי דְקָלִים, וְהַשּׁוֹתֶה מַיִם שְׁאוּלִים, וְהָעוֹבֵר עַל מַיִם שְׁפוּכִים. וַאֲפִלּוּ שְׁפָכָתַם אִשְׁתּוֹ בְּפָנָיו (שם).

סז אָמַר רַ' יִצְחָק: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵּיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי”1086 – זֶה הַיָּשֵׁן בְּצֵל דֶּקֶל יְחִידִי1087 וּבְצֵל לְבָנָה1088.

אַרְבָּעָה צְלָלִים1089 הֵם: צֵל שֶׁל דֶּקֶל יְחִידִי, צֵל שֶׁל כִּנָּרָא1090, צֵל שֶׁל צָלָף1091, צֵל שֶׁל זִרְדָּה1092; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף צֵל שֶׁל סְפִינָה וְצֵל שֶׁל עֲרָבָה. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּל־שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּים – צִלּוֹ קָשֶׁה וְכָל־שֶׁעֳקָצָיו1093 קָשִׁים – צִלּוֹ קָשֶׁה, חוּץ מִכְּרוּמְשָׁא, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁעֳקָצָיו קָשִׁים – צִלּוֹ אֵינוֹ קָשֶׁה1094, שֶׁאָמְרָה שֵׁדָה לִבְנָהּ: פְּרַח לְךָ מִכְּרוּמְשָׁא, שֶׁהוּא הָרַג אֶת־אָבִיךָ. שֶׁל בֵּית צָלָף1095 – רוּחוֹת, שֶׁל בֵּית זִרְדָּה – שֵׁדִים, שֶׁל בֵּית הַגַּגּוֹת1096 – רְשָׁפִים. לְמַאי נָפְקָא מִנָּהּ1097? לְקָמֵיעַ1098.

זִרְדָּה זוֹ הַקְּרוֹבָה לָעִיר אֵינָהּ פְּחוּתָה מִשִּׁשִּׁים שֵׁדִים1099. לְמַאי נָפְקָא מִנָּהּ? לִכְתֹּב לָהּ קָמֵיעַ.

בַּר־קָשָׁא1100 שֶׁל הָעִיר הָלַךְ וְעָמַד אֵצֶל זִרְדָּה הַקְּרוֹבָה לָעִיר, נִכְנְסוּ בּוֹ שִׁשִּׁים שֵׁדִים וְנִסְתַּכֵּן. בָּא אֵצֶל תַּלְמִיד־חָכָם אֶחָד, שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁהַזִּרְדָּה שֶׁל שִׁשִּׁים שֵׁדִים הִיא. כָּתַב לָהּ קָמֵיעַ לְשֵׁד אֶחָד. שָׁמַע שֶׁמְּרַקְּדִים בְּתוֹכָהּ וּמְזַמְּרִים כָּךְ: סוּדָרוֹ שֶׁל מָר1101 כְּתַלְמִיד־חָכָם, בָּדַקְנוּ בוֹ בְּמָר שֶׁלֹּא יָדַע “בָּרוּךְ”. בָּא תַּלְמִיד־חָכָם אַחֵר וְכָתַב לָהּ קָמֵיעַ שֶׁל שִׁשִּׁים שֵׁדִים. שָׁמַע שֶׁאוֹמְרִים: פָּנוּ כְלֵיכֶם מִכָּאן! (שם קיא.).

––––––––

סח אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע: שְׁלשָׁה דְבָרִים סָח1102 לִי סוּרִיאֵל שַׂר־הַפָּנִים1103: אַל תִּטֹּל חֲלוּקְךָ1104 בְּשַׁחֲרִית מִיַּד הַשַּׁמָּשׁ וְתִלְבָּשׁ, וְאַל תִּטֹּל יָדֶיךָ1105 מִמִּי שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו, וְאַל תַּחֲזִיר כּוֹס אַסְפַּרְגוֹס1106 אֶלָּא לְמִי שֶׁנְּתָנוֹ לָךְ, מִפְּנֵי שֶׁתַּכְסָפִית1107 – וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַסְתַּלְגָּנִית – שֶׁל מַלְאֲכֵי־חַבָּלָה יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים לוֹ לְאָדָם וְאוֹמְרִים: אֵימָתַּי יָבֹא אָדָם לִידֵי אֶחָד מֵהַדְּבָרִים הַלָּלוּ וְיִלָּכֵד. (בר' נא.; ע"י).

סט אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שְׁלשָׁה דְבָרִים סָח לִי מַלְאַךְ־הַמָּוֶת: אַל תִּטֹּל חֲלוּקְךָ שַׁחֲרִית מִיַּד הַשַּׁמָּשׁ וְתִלְבָּשׁ, וְאַל תִּטֹּל יָדֶיךָ מִמִּי שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו, וְאַל תַּעֲמֹד לִפְנֵי הַנָּשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁחוֹזְרוֹת מִן הַמֵּת, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מְרַקֵּד וּבָא לִפְנֵיהֶן וְחַרְבִּי בְיָדִי וְיֶשׁ־לִי רְשׁוּת לְחַבֵּל. וְאִם פָּגַע, מַה תַּקָּנָתוֹ? יִתְרַחֵק מִמְּקוֹמוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, אִם יֵשׁ נָהָר יַעַבְרֶנּוּ, וְאִם יֵשׁ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת יֵלֶךְ בָּהּ, וְאִם יֶשׁ כֹּתֶל יַעֲמֹד מֵאֲחוֹרָיו; וְאִם לֹא, יַחֲזִיר פָּנָיו וְיֹאמַר: “וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל־הַשָּׂטָן: יִגְעַר יְיָ בְּךָ הַשָּׂטָן”1108 וגו' – עַד שֶׁיַּעַבְרוּ מֵעָלָיו (שם).

ע אָמַר רַב אַסִּי: אֵין מְבָרְכִין עַל כּוֹס שֶׁל פֻּרְעָנוּת. מַהוּ כּוֹס שֶׁל פֻּרְעָנוּת? אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: כּוֹס שֵׁנִי1109 (שם:).

עא הַשּׁוֹתֶה כִפְלַיִם1110 לֹא יְבָרֵךְ1111 (שם).

עב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שׁוֹתֶה כִפְלַיִם דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ. אָמַר רַב יְהוּדָה: אֵימָתָי? בִּזְמַן שֶׁלֹּא רָאָה פְנֵי הַשּׁוּק, אֲבָל רָאָה פְנֵי הַשּׁוּק הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ1112. אָמַר רַב אָשֵׁי: רְאִיתִיו לַחֲנַנְיָא בַר בֵּיבַי, שֶׁעַל כָּל־כּוֹס הָיָה יוֹצֵא וְרוֹאֶה פְּנֵי הַשּׁוּק. וְלֹא אָמְרוּ1113 אֶלָּא לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, אֲבָל בְּבֵיתוֹ לֹא1114. אָמַר רַב זֵירָא: וְלִישׁוֹן1115 – כְּלָצֵאת לַדֶּרֶךְ דּוֹמֶה.

אָמַר עֻלָּא: עֲשָׂרָה כוֹסוֹת1116 אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם זוּגוֹת1117.

אָמַר רַב יוֹסֵף: אָמַר לִי יוֹסֵף שֵׁדָא1118: אַשְׁמְדַאי מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים מְמֻנֶּה עַל כָּל־הַזּוּגוֹת וּמֶלֶךְ אֵינוֹ קָרוּי מַזִּיק. יֵשׁ אוֹמְרִים: אַדְרַבָּה, מֶלֶךְ רְשׁוּתוֹ בְיָדוֹ וּמַה שֶּׁרוֹצֶה עוֹשֶׂה.

אָמַר רַב פַּפָּא: אָמַר לִי יוֹסֵף שֵׁדָא: בִּשְׁנַיִם1119 אָנוּ הוֹרְגִים, בְּאַרְבָּעָה אֵין אָנוּ הוֹרְגִים אֶלָּא מַזִּיקִים; בִּשְׁנַיִם – בֵּין בְּשׁוֹגֵג1120 בֵּין בְּמֵזִיד, בְּאַרְבָּעָה – בְּמֵזִיד הֵן, בְּשׁוֹגֵג לֹא. וְאִם שָׁכַח וְשָׁתָה וְיָצָא, מַה תַּקָּנָתוֹ? – יַחֲזִיק אֲגֻדָּל1121 שֶׁל יַד יְמִינוֹ בְּיַד שְׂמֹאלוֹ וַאֲגֻדָּל שֶׁל שְׂמֹאלוֹ בְּיַד יְמִינוֹ וְיֹאמַר כָּךְ: “אַתֶּם וַאֲנִי הֲרֵי שְׁלשָׁה”. וְאִם שָׁמַע קוֹל אוֹמֵר: “אַתֶּם וַאֲנִי הֲרֵי אַרְבָּעָה” – יֹאמַר: “אַתֶּם וַאֲנִי הֲרֵי חֲמִשָּׁה”; וְאִם שָׁמַע קוֹל אוֹמֵר: “אַתֶּם וַאֲנִי הֲרֵי שִׁשָּׁה” – יֹאמַר: אַתֶּם וַאֲנִי שִׁבְעָה". הָיָה מַעֲשֶׂה עַד מֵאָה וְאֶחָד וּפָקַע הַשֵּׁד (פס' קי.; ע"י).

עג בְּמַעֲרָבָא1122 לֹא הִקְפִּידוּ1123 עַל הַזּוּגוֹת. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא הִקְפִּיד אֲפִלּוּ עַל רשֶׁם שֶׁל חָבִית1124. הָיָה מַעֲשֶׂה וּפָקְעָה1125 הֶחָבִית. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל־שֶׁמַּקְפִּיד מַקְפִּידִין עִמּוֹ וְשֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד אֵין מַקְפִּידִין עִמּוֹ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, לָחשׁ צְרִיכִין (שם קי:).

עד אָמַר רַב יוֹסֵף: שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ נוֹטְלִים מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם: הַסּוֹרֵק רֹאשׁוֹ יָבֵשׁ1126, וְהַשּׁוֹתֶה טִיף־טִיף1127, וְהַנּוֹעֵל מַנְעָלָיו כְּשֶׁרַגְלָיו לַחוֹת (שם קי א:).

עה תְּלַאי1128 בְּבַיִת קָשֶׁה לַעֲנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: תְּלָא סִלְּתָא1129 תְּלָא מְזוֹנֵי (תָּלָה הַסַּל תָּלָה מְזוֹנוֹת); מֻרְסָן1130 בְּבַיִת קָשֶׁה לַעֲנִיּוּת; נְשֹׁרֶת1131 בְּבַיִת קָשֶׁה לַעֲנִיּוּת. קְעָרָה עַל־פִּי חָצָב1132 קָשֶׁה לַעֲנִיּוּת. הַשּׁוֹתֶה מַיִם בִּקְעָרָה קָשֶׁה לְבַרְקִית1133. הָאוֹכֵל שְׁחָלִים1134 וְלֹא רָחַץ יָדָיו, מְפַחֵד שְׁלשִׁים יוֹם; הַמַּקִּיז דָּם1135 וְלֹא רָחַץ יָדָיו, מְפַחֵד שִׁבְעָה יָמִים; הַנּוֹטֵל שַׂעֲרוֹתָיו1136 וְלֹא רָחַץ יָדָיו, מְפַחֵד שְׁלשָׁה יָמִים; הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו וְלֹא רָחַץ יָדָיו, מְפַחֵד יוֹם אֶחָד וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָמָּה מְפַחֵד. יָד עַל נְחִירַיִם1137 – דַּרְגַּא לְפַחַד1138; יָד עַל מֵצַח – דַּרְגָּא לְשֵׁנָה (שם קיא, קיב).

עו שָׁנוּ, אֳכָלִין וּמַשְׁקִין תַּחַת הַמִּטָּה, אֲפִלּוּ מְחֻפִּין1139 בִּכְלֵי בַרְזֶל רוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם (שם קיב.).

עז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם לֹא בְּלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת וְלֹא בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת, וְאִם שָׁתָה דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ, מִפְּנֵי סַכָּנָה. מַה סַּכָּנָה? – רוּחַ רָעָה. וְאִם צָמֵא מַה יַּעֲשֶׂה? – יֹאמַר שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַמַּיִם1140 וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁתֶּה; וְאִם לֹא – יֹאמַר כָּךְ: "לוּל שָׁפָן1141 אֲנִיגְרוֹן אֲנִרְדְּפוֹן, בֵּין כּוֹכָבִים יָשַׁבְתִּי, בֵּין כְּחוּשִׁים וּשְׁמֵנִים הָלָכְתִּי; וְאִם לֹא – אִם יֵשׁ אָדָם אֶצְלוֹ יְעִירֶנּוּ, וְיֹאמַר לוֹ: “פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי, אֲנִי צָמֵא לַמָּיִם” – וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁתֶּה; וְאִם לֹא – יְקַרְקֵשׁ1142 בְּכִסּוּי עַל הַכַּד וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁתֶּה; וְאִם לֹא – יִזְרֹק בָּהּ דָּבָר וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁתֶּה.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם לֹא מִן הַנְּהָרוֹת וְלֹא מִן הָאֲגַמִּים בַּלָּיְלָה, וְאִם שָׁתָה דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. מַה סַּכָּנָה? סַכָּנַת שַׁבְרִירִים1143. וְאִם צָמֵא מַה יַּעֲשֶׂה? אִם יֵשׁ אָדָם אַחֵר עִמּוֹ יְעִירֶנּוּ וְיֹאמַר לוֹ: “פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי, אֲנִי צָמֵא לַמָּיִם”. וְאִם לֹא – יְקַרְקֵשׁ בְּכִסּוּי עַל הַכַּד וְיֹאמַר לְעַצְמוֹ: פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִית, אָמְרָה לִי אִמְּךָ: הִזָּהֵר מִשַּׁבְרִירִי, שַׁבְרִירִי, בְּרִירִי1144, רִירִי, יְרִי, רִי; צָמֵא אֲנִי לַמַּיִם בְּכוֹסוֹת לְבָנִים" (פס' קיב; ע"ז יב:).

עח אָמַר רָבִינָא: מִי שֶׁמְּפַחֵד, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא אֵינוֹ רוֹאֶה, מַזָּלוֹ רוֹאֶה1145. מַה תַּקָּנָתוֹ? יִקְרָא קְרִיאַת־שְׁמַע; וְאִם הוּא עוֹמֵד בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת1146 יַרְחִיק מִמְּקוֹמוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת; וְאִם לֹא, יֹאמַר כָּךְ: “הָעֵז שֶׁל בֵּית־הַטַּבָּח שְׁמֵנָה מִמֶּנִּי” (מג' ג.).

––––––––

עט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חֲמִשָּׁה דְבָרִים מְשַׁכְּחִים אֶת־הַתַּלְמוּד: הָאוֹכֵל מִמַּה שֶׁאוֹכֵל עַכְבָּר וּמִמַּה שֶׁאוֹכֵל חָתוּל, וְהָאוֹכֵל לֵב שֶׁל בְּהֵמָה, וְהָרָגִיל בְּזֵיתִים, וְהַשּׁוֹתֶה מַיִם שֶׁל שִׁיּוּרֵי־רְחִיצָה, וְהָרוֹחֵץ רַגְלָיו זוֹ עַל גַּב זוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַמַּנִּיחַ כֵּלָיו1147 תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו.

חֲמִשָּׁה דְבָרִים יָפִים לְתַלְמוּד1148: הָאוֹכֵל פַּת פֶּחָמִין1149, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר פֶּחָמִין עַצְמָן, וְהָאוֹכֵל בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת1150 בְּלֹא מֶלַח, וְהָרָגִיל בְּשֶׁמֶן זַיִת, וְהָרָגִיל בַּיַּיִן וּבִבְשָׂמִים, וְהַשּׁוֹתֶה מַיִם שֶׁל שִׁיּוּרֵי עִסָּה; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַטּוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ בְּמֶלַח וְאוֹכֵל. (הור' יג:).

פ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כְּשֵׁם שֶׁהַזַּיִת מְשַׁכֵּחַ לִמּוּד שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה1151 כָּךְ שֶׁמֶן־זַיִת מֵשִׁיב לִמּוּד שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה (שם).

פא עֲשָׂרָה דְבָרִים קָשִׁים לְתַלְמוּד: הָעוֹבֵר תַּחַת אַפְסַר1152 הַגָּמָל, וְכָל־שֶׁכֵּן תַּחַת גָּמָל עַצְמוֹ, וְהָעוֹבֵר בֵּין שְׁנֵי גְמַלִּים, וְהָעוֹבֵר בֵּין שְׁתֵּי נָשִׁים, וְהָאִשָּׁה הָעוֹבֶרֶת בֵּין שְׁנֵי אֲנָשִׁים, וְהָעוֹבֵר מִתַּחַת רֵיחַ רַע שֶׁל נְבֵלָה, וְהָעוֹבֵר תַּחַת הַגֶּשֶׁר שֶׁלֹּא עָבְרוּ תַחְתָּיו מַיִם אַרְבָּעִים יוֹם, וְהָאוֹכֵל פַּת שֶׁלֹּא בָשְׁלָה כָּל־צָרְכָּהּ, וְהָאוֹכֵל בָּשָׂר מִזָּהֳמָא־לִסְטְרוֹן1153, וְהַשּׁוֹתֶה מֵאַמַּת־הַמַּיִם1154 הָעוֹבֶרֶת בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת, וְהַמִּסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַמֵּת; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַקּוֹרֵא כְתָב שֶׁעַל גַּבֵּי הַקָּבֶר (שם; ע"י).

פב אָמַר אַבָּא־שָׁאוּל מִשּׁוּם רַ' עֲקִיבָא: הַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר: “כָּל־הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא־אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ”1155 וְרוֹקֵק – אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם־הַבָּא1156 (סנה' צ.; תוס' שם יב).

פג יוֹצְאִין1157 בְּבֵיצַת הַחַרְגֹּל1158 וּבְשֵׁן שׁוּעָל וּבְמַסְמֵר מִן הַצָּלוּב1159 מִשּׁוּם רְפוּאָה – דִּבְרֵי רַ' מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹסְרִים אַף בְּחֹל, מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי1160.

“יוֹצְאִים בְּבֵיצַת הַחַרְגֹּל” – שֶּׁעוֹשִׂין לְשַׁחֲלָה1161; “וּבְשֵׁן שׁוּעָל” – שֶּׁעוֹשִׂין לְשֵׁנָה: שֶׁל חַי1162 – לְמִי שֶׁיָּשֵׁן, שֶׁל מֵת – לְמִי שֶׁלֹּא יָשֵׁן; “וּבְמַסְמֵר מִן הַצָּלוּב” – שֶּׁעוֹשִׂין לְזָרֶף1163.

אַבַּיֵּי וְרָבָא אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: כָּל־דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם רְפוּאָה אֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי (שבת סז.).

פד בֶּן בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הָיָה לוֹ בָּלַע1164. בָּא אָדָם אֶחָד וְלָחַשׁ לוֹ מִשְּׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מִין1165 וְנָשָׁם. כְּשֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ: מַה לָּחַשְׁתָּ לוֹ? אָמַר לוֹ: מִלָּה פְלוֹנִית. אָמַר לוֹ: נוֹחַ הָיָה לוֹ אִלּוּ הָיָה מֵת וְלֹא כָךְ1166 – וְהָיָה לוֹ כָּךְ “כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא1167 מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט”1168.

מַעֲשֶׂה בְּרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־דָּמָא בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַ' יִשְׁמָעֵאל שֶׁהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ, וּבָא יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר סְכַנְיָא לְרַפְּאוֹתוֹ מִשּׁוּם יֵשׁוּעַ בֶּן פַּנְטֵרָא, וְלֹא הִנִּיחַ לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לוֹ: רַ' יִשְׁמָעֵאל אָחִי, הַנַּח לוֹ וְאֵרָפֵא מִמֶּנּוּ, וַאֲנִי אָבִיא רְאָיָה1169 מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מֻתָּר – וְלֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת־הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ וָמֵת. קָרָא עָלָיו רַ' יִשְׁמָעֵאל: אַשְׁרֶיךָ, בֶּן־דָּמָא, שֶׁגּוּפְךָ טָהוֹר וְיָצְאָה נִשְׁמָתְךָ בְּטָהֳרָה, וְלֹא פָרַצְתָּ גְּדֵרָם1170 שֶׁל חֲכָמִים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: “וּפוֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ”1171.

– אַף הוּא נָחָשׁ נְשָׁכוֹ1172?!

– נָחָשׁ שֶׁל חֲכָמִים שֶׁאֵין לוֹ רְפוּאָה כְּלָל.

– וּמֶה הָיָה לוֹ לוֹמַר1173?

– “אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם”1174 – וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם (ע“ז כז:; ירוש' שבת פי”ד, ה"ד; תוס' חול' ב').

פה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין שׁוֹאֲלִין בִּדְבַר שֵׁדִים1175 בְּשַׁבָּת. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף בְּחֹל אָסוּר.

שָׂרֵי שֶׁמֶן1176 וְשָׂרֵי בֵיצִים מֻתָּרִים לִשְׁאֹל בָּהֶם, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁמְּכַזְּבִים1177 (סנה' קא.).

פו הַבָּנִים יוֹצְאִים בִּקְשָׁרִים1178.

מַהוּ קְשָׁרִים? אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב יְהוּדָא: קִשּׁוּרֵי פוּאָה1179.

אָמַר אַבַּיֵּי: אָמְרָה לִי אֵם1180: שְׁלשָׁה מַעֲמִידִים1181, חֲמִשָּׁה מְרַפְּאִים1182, שִׁבְעָה יָפִים אֲפִלּוּ לִכְשָׁפִים. אָמַר רַב אַחָא בַר יַעֲקֹב: וְהוּא1183, שֶׁלֹּא רָאָה חַמָּה וּלְבָנָה וְלֹא רָאָה גְשָׁמִים, וְלֹא שָׁמַע קוֹל בַּרְזֶל וְקוֹל תַּרְנְגֹלֶת וְקוֹל רָגֶל.

אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: נָפְלָה פוּאָה לְבוֹר1184! (שבת סו:).

פז אָמַר אָבִין בַּר הוּנָא, אָמַר חַמָּא בַר־גּוּרְיָא: בֵּן שֶׁיֶּשׁ־לוֹ גַעְגּוּעִין עַל אָבִיו1185, נוֹטֵל רְצוּעָה מִמַּנְעָל שֶׁל יָמִין וְקוֹשֵׁר לוֹ בִּשְׂמֹאלוֹ; וְחִלּוּפוֹ – סַכָּנָה1186 (שם).

פח אָמַר אַבַּיֵּי: אָמְרָה לִי אֵם: כָּל־מִנְיָנִים1187 [שֶׁל לְחָשִׁים] בְּשֵׁם שֶׁל הָאֵם1188, וְכָל־הַקְּשָׁרִים בִּשְׂמֹאל1189. כָּל מִנְיָנִים מְפֹרָשִׁים1190 – כְּפֵרוּשָׁם1191, וְשֶׁאֵינָם מְפֹרָשִׁים1192 – אַרְבָּעִים פְּעָמִים וְאֶחָת (שם).

פט וְאָמַר אַבַּיֵּי: אָמְרָה לִי אֵם: לְחַמָּה1193 בַת־יוֹמָהּ1194 – יִטּוֹל זוּז לָבָן1195 וְיֵלֵךְ לְמַלַּחַת1196, וְיִשְׁקֹל מִשְׁקָלוֹ מֶלַח1197, וִיצֹרֶנּוּ בֶּחָלָל שֶׁל בֵּית־הַצַּוָּאר1198 בְּחוּטֵי־שֵׂעָר1199; וְאִם לֹא – יֵשֵׁב עַל פָּרָשַׁת־דְּרָכִים, וּכְשֶׁיִּרְאֶה נְמָלָה גְדוֹלָה טְעוּנָה דָבָר יִטְּלֶנָּה וְיִתְּנֶנָּה בִּשְׁפוֹפֶרֶת1200 שֶׁל נְחשֶׁת וְיִסְתְּמֶנָּה בַּאֲבָר1201 וְיַחְתְּמֶנָּה בְּשִׁשִּׁים חוֹתָמוֹת, וִינַעְנְעֶנָּה וְיִטְעָנֶנָּה עַל גַּבּוֹ, וְיֹאמַר: “מַשָּׂאֵךְ עָלַי1202 וּמַשָּׂאִי עָלָיִךְ”; וְאִם לֹא – יִטּוֹל כּוּז חָדָשׁ וְיֵלֵךְ לַנָּהָר וְיֹאמַר לוֹ: “נָהָר, נָהָר! הַלְוֵנִי כּוּז שֶׁל מַיִם לְאֹרֵחַ שֶׁנִּזְדַּמֵּן לִי”, וְיַקִּיפֶנּוּ שֶׁבַע פְּעָמִים עַל רֹאשׁוֹ וְיִזְרְקֶנּוּ לַאֲחוֹרָיו, וְיֹאמַר לוֹ: “נָהָר, נָהָר! טוֹל הַמַּיִם שֶׁנָּתַתָּ לִי, הָאוֹרֵחַ שֶׁנִּזְדַּמֵּן לִי בְּיוֹמוֹ בָא וּבְיוֹמוֹ הָלָךְ” (שם).

צ אָמַר רַב הוּנָא: לְקַדַּחַת שְׁלִישִׁית1203 – יָבִיא שִׁבְעָה קוֹצִים מִשִּׁבְעָה דְקָלִים וְשִׁבְעָה קֵיסָמִים1204 מִשֶּׁבַע קוֹרוֹת וְשֶׁבַע יְתֵדוֹת מִשִּׁבְעָה גְשָׁרִים וְשִׁבְעָה אֲפָרִים1205 מִשִּׁבְעָה תַנּוּרִים וְשִׁבְעָה עֲפָרִים1206 מִשִּׁבְעָה קְבָרִים וְשִׁבְעָה כְפָרִים1207 מִשֶּׁבַע סְפִינוֹת וְשִׁבְעָה גַרְגְּרֵי כַמּוֹן וְשֶׁבַע שְׂעָרוֹת מִזְּקָנוֹ שֶׁל כֶּלֶב זָקֵן, וְיָצֹר אוֹתָם בֶּחָלָל שֶׁל בֵּית־הַצַּוָּאר בְּחוּטֵי־שֵׂעָר (שם סז.).

צא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לְקַדַּחַת צַמֶּרֶת1208 – יִטּוֹל סַכִּין שֶׁכֻּלָּהּ בַּרְזֶל וְיֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם סְנֶה וְיִקְשֹׁר בּוֹ חוּטֵי־שֵׂעָר. יוֹם רִאשׁוֹן יַחֲרֹק1209 בּוֹ קְצָת וְיֹאמַר: “וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְיָ אֵלָיו… וַיֹּאמֶר משֶׁה אָסֻרָה־נָּא וְאֶרְאֶה… מַדּוּעַ לֹא־יִבְעַר הַסְּנֶה?”1210 – לְמָחָר שׁוּב יַחֲרֹק בּוֹ קְצָת וְיֹאמַר: “וַיַּרְא יְיָ כִּי סָר לִרְאוֹת”1211, לְמָחָר שׁוּב יַחֲרֹק בּוֹ קְצָת וְיֹאמַר: “וַיֹּאמֶר אַל־תִּקְרַב הֲלֹם”1212. וּכְשֶׁפָּסְקָה1213 יִכְפְּפֶנּוּ1214 וִיקַצְצֶנּוּ וְיֹאמַר כָּךְ: “הַסְּנֶה, הַסְּנֶה, לֹא מִשּׁוּם שֶׁגָּבֹהַּ אַתָּה מִכָּל־אִילָנוֹת הִשְׁרָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנָּמוֹךְ אַתָּה מִכָּל־אִילָנוֹת הִשְׁרָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ; וּכְשֵׁם שֶׁרָאֲתָה הָאֵשׁ אֶת־חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וּבָרְחָה מִפְּנֵיהֶם, כָּךְ תִּרְאֶה הָאֵשׁ לִפְלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית וְתִבְרַח מִלְּפָנָיו”. (שם סז.).

צב לִשְׁחִין יֹאמַר כָּךְ: “בַּזְבַּזְיָה1215, מַסְמַסְיָה, כַּסְכַּסְיָה, שַׁרְלַאי וַאֲמַרְלַאי, אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּשְׁלְחוּ מֵאֶרֶץ סְדֹם לְרַפְּאוֹת מֻכֵּי שְׁחִין; בָּזָךְ, בָּזִיךְ, בַּזְבָּזִיךְ, מַסְמַסִּיךְ, כַּמּוֹן, כָּמִיךְ, עֵינָךְ בָּךְ1216, עֵינָךְ בָּךְ, מְקוֹמָךְ בָּךְ1217, זַרְעָךְ כְּקָלוּט1218 וּכְפִרְדָּה, שֶׁלֹּא פָרָה וְלֹא רָבָה, כָּךְ לֹא תִפְרֶה וְלֹא תִרְבֶּה בְּגוּפוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית” (שם).

צג לְכִיפָה1219 יֹאמַר כָּךְ: “חֶרֶב שְׁלוּפָה וְקֶלַע נְטוּשָׁה, לֹא שְׁמוֹ יוּכַב חוֹלִין מַכְאוֹבִין” (שם).

צד לְשֵׁד יֹאמַר כָּךְ: “הֲוֵית דְּפָקִיק1220, דְּפָקִיק הֲוֵית, אָרוּר שָׁבוּר וּמְשֻׁמָּת1221, בַּר־טִיט בַּר־טָמֵא, בַּר טִינָא כַּשְׁמַגַּז1222 מְרִיגַז וְאַסְטְמַאי”. (שם).

צה לְשֵׁד שֶׁל בֵּית־הַכִּסֵּא יֹאמַר כָּךְ: “עַל קַרְקַפְתּוֹ1223 שֶׁל אֲרִי וְעַל חָטְמָהּ שֶׁל לְבִיאָה מְצָאתִיו לְשֵׁד בַּר־שִׁירִיקַאי־פָּנְדַאי1224, בַּעֲרוּגָה שֶׁל כְּרֵשִׁין1225 חֲבַטְתִּיו וּבִלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִיו” (שם).

צו מִי שֶׁאֲחָזוֹ קוֹרְדְּיָקוֹס1226 – מָה רְפוּאָתוֹ? בָּשָׂר אָדֹם1227 עַל גֶּחָלִים וְיַיִן מָזוּג1228 (גיט' סז:).

צז אָמַר אַבַּיֵּי: אָמְרָה לִי אֵם: לְחַמָּה בַת־יוֹמָהּ – כּוּז1229 שֶׁל מָיִם; בַּת שְׁנֵי יָמִים1230 – הַקָּזָה1231; בַּת שְׁלשָׁה יָמִים – בָּשָׂר אָדֹם עַל גֶּחָלִים וְיַיִן מָזוּג. לְחַמָּה יְשָׁנָה1232 – יָבִיא תַּרְנְגֹלֶת שְׁחוֹרָה וְיִקְרָעֶנָּה שְׁתִי־וָעֵרֶב, וִיגַלַּח אֶמְצַע רֹאשׁוֹ וְיִתְּנֶנָּה עָלָיו1233 וְיַנִּיחֶנָּה עַד שֶׁיִּתְדַּבֵּק1234, וְיֵרֵד וְיַעֲמֹד בַּמַּיִם עַד צַוָּארוֹ, עַד שֶׁיִּתְעַלֵּף, וְיִצְלֹל וְיַעֲלֶה וְיִטּוֹל לְחַמָּה בָּשָׂר אָדֹם עַל גֶּחָלִים וְיַיִן מָזוּג, וּלְצִנָּה1235 – בָּשָׂר שָׁמֵן עַל גֶּחָלִים וְיַיִן חָי1236 (שם).

צח לְדַם הָרֹאשׁ – יָבִיא תְאַשּׁוּר1237 וַעֲרָבָה וַהֲדַס לַח וְזַיִת וְצַפְצָפָה1238 שֶׁל יָם וְיָבָל1239 וְיִשְׁלְקֵם1240 בְּיַחַד וְיִשְׁפֹּךְ עַל רֹאשׁוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת כּוֹסוֹת מִצַּד זֶה וּשְׁלשׁ מֵאוֹת כּוֹסוֹת מִצַּד זֶה; וְאִם לֹא – יָבִיא וֶרֶד1241 לָבָן שֶׁעוֹמְדִין עָלָיו בְּשׁוּרָה אַחַת1242 וְיִשְׁלְקֶנּוּ וְיִשְׁפֹּךְ עַל רֹאשׁוֹ שִׁשִּׁים כּוֹסוֹת מִצַּד זֶה וְשִׁשִּׁים כּוֹסוֹת מִצַּד זֶה (גיט' סח:).

צט לְצַלְחִית1243 – יָבִיא תַרְנְגֹל הַבָּר וְיִשְׁחָטֶנּוּ בְּזוּז לָבָן עַל גַּבֵּי צַד זֶה שֶׁהוּא חָשׁ בּוֹ1244, וְיִזָּהֵר בְּדָמוֹ1245 שֶׁלֹּא יְסַמֵּא אֶת־עֵינָיו, וְיִתְלֶנּוּ1246 בִּמְזוּזַת הַפָּתַח; בִּכְנִיסָתוֹ מִתְחַכֵּךְ בּוֹ וּבִיצִיאָתוֹ מִתְחַכֵּךְ בּוֹ (שם).

ק לְבַרְקִית1247 – יָבִיא עַקְרָב שֶׁל שִׁבְעָה גְוָנִים1248 וִייַבְּשֶׁנּוּ בַּצֵּל, וְיִשְׁחַק שְׁתֵּי מָנוֹת שֶׁל כְּחֹל1249 וּמָנָה אַחַת מִמֶּנּוּ1250, וְיִתֵּן מְלוֹא שְׁלשָׁה מִכְחוֹלִים1251 בְּעַיִן זוֹ וּשְׁלשָׁה בְּעַיִן זוֹ; יֶתֶר מִכֵּן לֹא יִתֵּן, שֶׁלֹּא תִפָּקַע1252 עֵינוֹ (שם סט.).

קא לְשַׁבְרִירֵי לַיְלָה1253 – יָבִיא חֶבֶל שֶׁל שֵׂעָר וְיִקְשֹׁר רֶגֶל אַחַת שֶׁלּוֹ וְרֶגֶל אַחַת שֶׁל כֶּלֶב וְהַתִּינוֹקוֹת יְקַשְׁקְשׁוּ אַחֲרָיו בְּשִׁבְרֵי חֶרֶס וְיֹאמְרוּ לוֹ: “כֶּלֶב זָקֵן, תַּרְנְגֹל שׁוֹטֶה”, וְיִגְבֶּה שֶׁבַע אֻמְצִין1254 מִשִּׁבְעָה בָתִּים, וְיִתְּנוּן1255 בְּצִנּוֹר הַדֶּלֶת1256 וְיֹאכְלֵן עַל אַשְׁפַּת הָעִיר. אַחַר־כָּךְ יַתִּיר אֶת־הַחֶבֶל וְיֹאמְרוּ כָּךְ: “שַׁבְרִירִים שֶׁל פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִית, הַנִּיחוּהוּ לִפְלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִית! וְאֶחֱזוּ אֶת־הַכֶּלֶב בְּבָבַת עֵינָיו”.

לְשַׁבְרִירֵי יוֹם – יָבִיא שִׁבְעָה טְחוֹלִים1257 מִתּוֹךְ הַבְּהֵמוֹת וְיִצְלֵם עַל חֶרֶס שֶׁל אֻמָּן1258, וְיֵשֵׁב הוּא מִבִּפְנִים1259 וְאָדָם אַחֵר1260 מִבְּחוּץ, וְיֹאמַר לוֹ הַסּוֹמֵא: תֶּן־לִי וְאֹכַל1261, וְיֹאמַר לוֹ אוֹתוֹ הַפִּקֵּחַ: טוֹל אֱכֹל. וְאַחַר שֶׁיֹּאכַל יִשְׁבֹּר הַחֶרֶס, שֶׁאִם לֹא – יַחְזְרוּ עָלָיו (שם).

קב לְדָם שֶׁיּוֹצֵא מִן הַנְּחִירַיִם – יָבִיא אָדָם כֹּהֵן שֶׁשְּׁמוֹ לֵוִי וְיִכְתֹּב לוֹ: “לֵוִי” לְמַפְרֵעַ1262; וְאִם לֹא – יָבִיא אָדָם סְתָם וְיִכְתֹּב לוֹ: “אֲנִי פַּפִּי שִׁילָא בַר סוּמְקֵי” לְמַפְרֵעַ; וְאִם לֹא – יִכְתֹּב לוֹ כָּךְ: “טַעַם דְּלִי1263 בְּמֵי כָסֶף. טַעַם דְּלִי בְּמֵי פְגָם”; וְאִם לֹא – יָבִיא עִקָּר שֶׁל אַסְפֶּסֶת1264 וְחֶבֶל שֶׁל מִטָּה יְשָׁנָה, וְקוֹרְטְסָא1265 וְכַרְכֹּם וְהָאֹדֶם שֶׁבַּלּוּלָב וְיִשְׁרְפֵם בְּיַחַד, וְיָבִיא גִזּוֹת צֶמֶר וִיגַדֵּל1266 שְׁתֵּי פְתִילוֹת וְיִשְׁרֶה בְחֹמֶץ וִיגַלְגֵּל בְּאוֹתוֹ הָאֵפֶר וְיִתֵּן בִּנְחִירָיו; וְאִם לֹא – יִרְאֶה אַמַּת־הַמַּיִם שֶׁהוֹלֶכֶת מִמִּזְרָח כְּלַפֵּי מַעֲרָב וְיִפְסַע וְיַעֲמֹד רֶגֶל אַחַת לְצַד זֶה וְרֶגֶל אַחַת לְצַד זֶה, וְיִטּוֹל טִיט בְּיַד יָמִין מִתַּחַת רֶגֶל שְׂמֹאל, וּבְיַד שְׂמֹאל מִתַּחַת רֶגֶל יָמִין, וִיגַדֵּל שְׁתֵּי פְתִילוֹת שֶׁל צֶמֶר וְיִשְׁרֶה בְטִיט וְיִתֵּן בִּנְחִירָיו; וְאִם לֹא – יֵשֵׁב תַּחַת הַמַּרְזֵב1267 וְיָבִיאוּ מַיִם וְיִזְרְקוּ עָלָיו וְיֹאמֵרוּ: כְּשֵׁם שֶׁפָּסְקוּ מַיִם הַלָּלוּ כָּךְ יִפְסַק דָּמוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית (שם).

קג לְדָם הַבָּא מִן הַפֶּה – בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בְּקַשׁ שֶׁל חִטָּה, אִם נִסְרָךְ1268 – מִן הָרֵאָה בָּא וְיֶשׁ־לוֹ תַּקָּנָה, וְאִם לֹא – מִן הַכָּבֵד בָּא וְאֵין לוֹ תַקָּנָה. וְאִם מִן הָרֵאָה מַה תַּקָּנָתוֹ? יָבִיא שִׁבְעָה חָפְנַיִם שֶׁל תְּרָדִין1269 קְנוּבִים1270 וְשִׁבְעָה חָפְנַיִם שֶׁל כְּרֵשִׁין קְנוּבִים וַחֲמִשָּׁה חָפְנַיִם פְּרֵידָא1271 וּשְׁלשָׁה חָפְנַיִם שֶׁל עֲדָשִׁים וְחֹפֶן שֶׁל כַּמּוֹן וְחֹפֶן שֶׁל חֲבָלִים, וּכְנֶגְדָּן כַּנְּתָא פְטִירְתָּא1272, וִיבַשֵּׁל וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה אַחֲרָיו שֵׁכָר חָרִיף1273 שֶׁל טֵבֵת1274 (שם).

קד לְשִׁנַּיִם1275 – אָמַר רַבָּה בַר רַב הוּנָא: יָבִיא שׁוּם יְחִידִי1276 וִימָרְסֶנּוּ1277 בְּשֶׁמֶן וָמֶלַח וְיִתְּנֶנּוּ עַל צִפֹּרֶן אֲגֻדָּלוֹ בְּצַד זֶה שֶׁהוּא חָשׁ בּוֹ, וְיַקִּיף לוֹ שָׂפָה שֶׁל עִסָּה1278; וְיִזָּהֵר לִבְשָׂרוֹ1279, שֶׁקָּשֶׁה לְצָרָעַת (שם).

קה לְבַרְסָם1280 – יָבִיא כְּפִסְתָּק1281 נַשְׁדּוּר1282 וּכֶאֱגוֹז חֶלְבְּנָה1283, דֻּבְשָׁנִית וּמְלֹא תַרְוָד1284 דְּבַשׁ לָבָן וּמְלוֹא נַטְלָא בַת־מְחוֹזָא1285 יַיִן צָלוּל1286 וְיִשְׁלְקֵם בְּיַחַד, וּכְשֶׁיִּתְבַּשֵּׁל נַשְׁדּוּר יִתְבַּשְּׁלוּ כֻלָּם1287; וְאִם לֹא – יָבִיא רְבִיעִית חָלָב שֶׁל עִזִּים לְבָנוֹת וִיטַפְטֵף עַל שְׁלשָׁה קִלְחֵי כְרוּב1288 וְיָגִיס1289 בְּשַׁרְבִיט שֶׁל מַרְמָהִין1290, וּכְשֶׁיִּתְבַּשֵּׁל הַשַּׁרְבִיט יִתְבַּשְּׁלוּ כֻלָּם; וְאִם לֹא – יָבִיא צוֹאָה שֶׁל כֶּלֶב לָבָן וִיגַבֵּל1291 בְּנָטָף1292, וְעַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר1293 לֹא יֹאכַל אֶת־הַצּוֹאָה שֶׁמְּפָרֵק1294 אֶת־הָאֵבָרִים (שם).

קו לִטְחוֹל1295 – יָבִיא שֶׁבַע עֲלוּקוֹת שֶׁל מַיִם וִייַבְּשֵׁן בַּצֵּל, וְכָל־יוֹם יִשְׁתֶּה שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ בְּיָיִן, וְאִם לֹא – יָבִיא טְחוֹל שֶׁל עֵז שֶׁלֹּא יָלָדָה, וְיָטִיחַ בְּתַנּוּר1296 וְיַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ וְיֹאמַר: כְּשֵׁם שֶׁיָּבֵשׁ טְחוֹל זֶה כָּךְ יִיבַשׁ טְחוֹל שֶׁל פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִית; וְאִם לֹא – יְבַקֵּשׁ מֵת, שֶׁמֵּת בַּשַּׁבָּת וְיִטּוֹל יָדוֹ וְיִתְּנֶנָּה עַל טְחוֹלוֹ, וְיֹאמַר: כְּשֵׁם שֶׁיָּבְשָׁה יָד זוֹ כָּךְ יִיבַשׁ טְחוֹלוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִית (שם:).

קז אָמַר אַבַּיֵּי: מִי שֶׁאֵינוֹ בָקִי בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ1297, יָבִיא שְׁלשָׁה קְפִיזִין1298 שֶׁל קֻרְטְמֵי חוֹחִים1299 וְיִכְתְּשֵׁם וְיִשְׁלְקֵם בְּיַיִן וְיִשְׁתֶּה. אָמַר רַ' יוֹחָנָן: הֵן הֵן הֶחֱזִירוּנִי לְנַעֲרוּתִי1300 (שם ע.).

קח אָמַר אַבַּיֵּי: אָמְרָה לִי אֵם: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ חֻלְשַׁת הַלֵּב1301 יָבִיא בְשַׂר שׁוֹק יָמִין שֶׁל אַיִל וְיָבִיא צְפִיעֵי־בָקָר1302 שֶׁל נִיסָן1303, וְאִם אֵין צְפִיעֵי־בָקָר – יָבִיא קֵיסָמִין שֶׁל עֲרָבָה וְיִצְלֶנּוּ וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה אַחֲרָיו יַיִן מָזוּג (עיר' כט:).

קט וְאָמַר אַבַּיֵּי: אָמְרָה לִי אֵם: בֶּן שֵׁשׁ שֶׁנְּשָׁכוֹ עַקְרָב בַּיּוֹם שֶׁכָּלוּ לוֹ שֵׁשׁ אֵינוֹ חָי. מָה רְפוּאָתוֹ? – מָרָה שֶׁל דַּיָּה לְבָנָה בְּשֵׁכָר, יְשַׁפְשְׁפֶנּוּ וְיַשְׁקֶנּוּ. בֶּן־שָׁנָה שֶׁנְּשָׁכַתּוּ צִרְעָה בַּיּוֹם שֶׁכָּלְתָה לוֹ שָׁנָה אֵינוֹ חָי. מָה רְפוּאָתוֹ? סִיב שֶׁל דֶּקֶל1304 בְּמַיִם, יְשַׁפְשְׁפֶנּוּ וְיַשְׁקֶנּוּ (כת' נ.).

קי אָמַר שְׁמוּאֵל: הַפֶּצַע1305 – סַכָּנָה הוּא וּמְחַלְלִין עָלָיו אֶת־הַשַּׁבָּת. מָה רְפוּאָתוֹ? לְהַפְסִיק אֶת־הַדָּם – שְׁחָלִים1306 בְּחֹמֶץ; לְהַעֲלוֹת בָּשָׂר1307 – קְלִפָּה שֶׁל יָבָל1308 וּקְלִפָּה שֶׁל סְנֶה אוֹ תוֹלָעִים מֵאַשְׁפָּה. (ע"ז כח).

קיא אָמַר רַב סָפְרָא: הָעֵנָב1309 – שָׁלִיחַ שֶׁל מַלְאַךְ־הַמָּוֶת1310 הוּא. מָה רְפוּאָתוֹ? פֵּיגַם1311 בִּדְבַשׁ וְכַרְפַּס בְּטִילְיָא1312: בֵּינָתַיִם1313 יָבִיא עֵנָב בֶּן־מִינוֹ1314 וִיגַלְגֵּל עָלָיו, לָבָן לְלָבָן וְשָׁחוֹר לְשָׁחוֹר (שם).

קיב אָמַר רָבָא: סִימְטָא1315 – שָׁלִיחַ שֶׁל חַמָּה1316 הוּא. מָה רְפוּאָתוֹ? יַכֶּנוּ שִׁשִּׁים בְּאֶצְבַּע צְרָדָה1317 וְיִקְרָעֶנּוּ שְׁתִי־וָעֵרֶב1318. אֵימָתָי? כְּשֶׁלֹּא הִלְבִּין רֹאשׁוֹ1319, וְאִם הִלְבִּין רֹאשׁוֹ אֵין בְּכָךְ כְּלוּם (שם).

קיג רַ' יַעֲקֹב חָשׁ בְּפֶקַע1320. הוֹרָה לוֹ רַב אַמִּי (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַב אַסִּי) יָבִיא שִׁבְעָה גַרְעִינִים שֶׁל אֲהָל תּוֹלְעָנָא1321 וְיִקְשְׁרֶנּוּ בֶּחָלָל שֶׁל בֵּית־הַצַּוָּאר, וְיִכְרֹךְ עָלָיו שֵׂעָר, וְטוֹבְלוֹ בְּנָטָף לָבָן, וְיִשְׂרְפֶנּוּ וִיפַזְּרֶנּוּ עָלָיו; בֵּינָתַיִם יָבִיא גַרְעִינִים שֶׁל סְנֶה וְיַנִּיחַ פֶּקַע כְּנֶגֶד פֶּקַע1322. אֵימָתָי? בְּפֶקַע עֶלְיוֹן1323. פֶּקַע תַּחְתּוֹן מַהוּ? יָבִיא חֵלֶב עֵז שֶׁלֹּא יָלְדָה וְיַתִּיכֶנּוּ וְיִתֵּן לְתוֹכוֹ; וְאִם לֹא – יָבִיא שְׁלשָׁה עֲלֵי דִלּוּעִים1324 שֶׁנִּתְיַבְּשׁוּ בַצֵּל, וְיִשְׂרֹף וִיפַזֵּר עָלָיו; וְאִם לֹא – יָבִיא מִשְׁקְדֵי חִלְזוֹנוֹת1325; וְאִם לֹא – יָבִיא שֶׁמֶן וְשַׁעֲוָה1326, וְיִתְכַּסֶּה בִּשְׁחָקִים1327 שֶׁל פִּשְׁתָּן בַּקַּיִץ וְשֶׁל צֶמֶר־גֶּפֶן בַּחֹרֶף (שם).

קיד רַ' אַבָּהוּ חָשׁ בְּאָזְנָיו, הוֹרָה לוֹ רַ' יוֹחָנָן (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בֵּית הַמִּדְרָשׁ הוֹרָה לוֹ): יָבִיא כֻלְיָא1328 שֶׁל עֵז קֵרַחַת1329 וְיִקְרָעֶנָּה שְׁתִי־וָעֵרֶב וְיַנִּיחַ עַל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת, וְהַמַּיִם שֶׁיּוֹצְאִים מִמֶּנָּה יִתֵּן בְּאָזְנוֹ, לֹא צוֹנְנִים1330 וְלֹא חַמִּים אֶלָּא פוֹשְׁרִים1331; וְאִם לֹא – יָבִיא חֵלֶב שֶׁל חִפּוּשִׁית1332 גַּסָּה1333 וְיַתִּיכֶנּוּ וְיִתֵּן לְתוֹכָהּ; וְאִם לֹא – יְמַלֵּא אָזְנוֹ שֶׁמֶן וְיַעֲשֶׂה שֶׁבַע פְּתִילוֹת שֶׁל אַסְפֶּסֶת1334 וְיָבִיא בֵּית־יָד שֶׁל שׁוּם1335, וְיִתֵּן שֵׂעָר בְּרֹאשָׁן אֶחָד וְיַצִּית בָּהֵן אֵשׁ, וְרֹאשָׁן שֵׁנִי יִתֵּן בְּאֹזֶן, וְיִתֵּן אָזְנוֹ לָאֵשׁ, וְיִזָּהֵר מֵרוּחַ, וְיִטֹּל אַחַת וְיַנִּיחַ אֶחָת1336; וְאִם לֹא – יָבִיא מוֹךְ שֶׁל דַּנְדָּא1337 שֶׁלֹּא נֶחְבַּט1338 וְיַנִּיחַ בָּהּ, וְיִתֵּן אָזְנוֹ לְתוֹךְ הָאֵשׁ, וְיִזָּהֵר מֵרוּחַ; וְאִם לֹא – יָבִיא שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל קָנֶה יָשָׁן בֶּן מֵאָה שָׁנָה וִימַלְאֶנּוּ מֶלַח גְּלָלָנִי1339, וְיִשְׂרְפֶנּוּ וִידַבֵּק (שם).

קטו רַ' יוֹחָנָן חָשׁ בְּצִפָּדוֹן1340, הָלַךְ אֵצֶל מַטְרוֹנָה1341 אֶחָת, עָשְׂתָה לוֹ דָבָר בַּחֲמִישִׁי וּבְעֶרֶב שַׁבָּת. מֶה עָשְׂתָה לוֹ? אָמַר רַב אַחָא בְּנוֹ שֶׁל רַב אַמִּי: מֵי־שְׂאוֹר, שֶׁמֶן זַיִת וָמֶלַח. רַב יֵימַר אָמַר: שְׂאוֹר עַצְמוֹ, שֶׁמֶן זַיִת וָמֶלַח. רַב אָשֵׁי אָמַר: שֻׁמָּן שֶׁל אַוָּז1342 בִּכְנַף אַוָּז. אָמַר אַבַּיֵּי: אֲנִי עָשִׂיתִי אֶת־כֻּלָּם וְלֹא נִרְפֵּאתִי, עַד שֶׁאָמַר לִי אוֹתוֹ הָעַרְבִי: הָבֵא גַרְעִינִי זֵיתִים שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שָׁלִישׁ וְשָׂרְפֵם בָּאֵשׁ עַל מַר1343 חָדָשׁ וְהַדְבֵּק בְּשׁוּרַת הַשִּׁנָּיִם, עָשִׂיתִי כָךְ וְנִרְפֵּאתִי (יומא פד.; ע"ז כה).

קטז מִי שֶׁאֲחָזוֹ יֵרָקוֹן1344 – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בְּשַׂר חֲמוֹר. מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מֵחֲצַר־כָּבֵד1345 שֶׁלּוֹ1346; דִּבְרֵי רַ' מַתְיָא בֶּן־חֶרֶשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּאֵלּוּ אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם רְפוּאָה (יומא פד.).

קיז כֶּלֶב שׁוֹטֶה – רַב אָמַר: נָשִׁים כַּשְּׁפָנִיּוֹת מְשַׂחֲקוֹת בּוֹ; וּשְׁמוּאֵל אָמַר: רוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עָלָיו. מָה בֵּינֵיהֶם? לְהָרְגוֹ בַּדָּבָר הַנִּזְרָק1347.

שָׁנִינוּ כִּשְׁמוּאֵל: כְּשֶׁהוֹרְגִין אוֹתוֹ אֵין הוֹרְגִין אוֹתוֹ אֶלָּא בַּדָּבָר הַנִּזְרָק.

הַמִּתְחַכֵּךְ בּוֹ1348 – מִסְתַּכֵּן, וּמִי שֶׁנְּשָׁכוֹ – מֵת. “הַמִּתְחַכֵּךְ בּוֹ מִסְתַּכֵּן” – – מַה תַּקָּנָתוֹ? יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְיָרוּץ. רַב הוּנָא בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ נִתְחַכֵּךְ בּוֹ אֶחָד מֵהֶם בַּשּׁוּק. פָּשַׁט בְּגָדָיו וְרָץ; אָמַר קִיַּמְתִּי בְעַצְמִי: “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ”1349. “מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ מֵת” – מַה תַּקָּנָתוֹ? אָמַר אַבַּיֵּי: יָבִיא עוֹר שֶׁל צָבוֹעַ זָכָר וְיִכְתֹּב עָלָיו: “אֲנִי פְלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית עַל עוֹר שֶׁל צָבוֹעַ1350 זָכָר כָּתַבְתִּי עָלֶיךָ כַּנְתִּי כַּנְתִּי1351 קְלִירוֹס (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: קַנְדִּי קַנְדִּי קְלוֹרוֹס) יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אָמֵן אָמֵן סֶלָה” – וְיִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְיִקְבְּרֵם בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת עַד שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְיוֹצִיאֵם וְיִשְׂרְפֵם בַּתַּנּוּר וִיפַזֵּר אֶפְרָם עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים. וְאוֹתָם שְׁנֵים־עָשָׂר חֹדֶשׁ כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֶה מַיִם לֹא יִשְׁתֶּה אֶלָּא בְּקָנֶה שֶׁל נְחשֶׁת, שֶׁמָּא יִרְאֶה בָּבוּאָה1352 שֶׁל הַשֵּׁד וְיִסְתַּכֵּן. אַבָּא בַר מָרְתָא, הוּא אַבָּא בַר מִנְיוֹמִי, עָשְׂתָה לוֹ אִמּוֹ קָנֶה שֶׁל זָהָב (שם פג – פד.).

קיח לְאַרְקְתָא1353 – אוֹכְלִין אֶת־יוֹעֶזֶר1354. בַּמָּה אוֹכְלִין אוֹתוֹ? בְּשִׁבְעָה תְמָרִים שְׁחוֹרִים. וּמִמָּה בָּאָה1355? מֵאוּמְצָא וּמַיִם עַל לֵב רֵיקָן1356 וּמִבָּשָׂר שָׁמֵן עַל לֵב רֵיקָן וּמִבְּשַׂר שׁוֹר עַל לֵב רֵיקָן וּמֵאֱגוֹז עַל לֵב רֵיקָן וּמִלּוּלְבֵי תִלְתָּן1357 עַל לֵב רֵיקָן – וּמִשְּׁתִיַּת מַיִם אַחֲרֵיהֶם. וְאִם לֹא1358 – יִבְלַע שְׁחָלִים לְבָנִים; וְאִם לֹא – יֵשֵׁב בְּתַעֲנִית וְיָבִיא בָשָׂר שָׁמֵן וְיִתֵּן עַל גֶּחָלִים וְיִמְצֹץ עֶצֶם וְיִגְמַע1359 חֹמֶץ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: חֹמֶץ לֹא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קָשֶׁה לַכָּבֵד; וְאִם לֹא – יָבִיא קְלִפָּה שֶׁל סְנֶה שֶׁנִּקְלְפָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה1360 וְלֹא מִלְּמַטָּה לְמָעְלָה, שֶׁמָּא יֵצְאוּ1361 דֶרֶךְ פִּיו, וְיִשְׁלְקֶנָּה בְשֵׁכָר בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת, וּלְמָחָר יִסְתֹּם אֶת־נְקָבָיו1362 וְיִשְׁהֶה, וּכְשֶׁיִּפָּנֶה1363 – יִפָּנֶה עַל פְּשִׁיחָה שֶׁל דֶּקֶל1364 (שבת קט:).

קיט לְגִלּוּי1365 – שׁוֹתִין אַבּוּב־רוֹעֶה1366; וְאִם לֹא – יָבִיא חֲמִשָּׁה וְרָדִים וַחֲמִשָּׁה כוֹסוֹת שֶׁל שֵׁכָר וְיִשְׁלְקֵם בְּיַחַד עַד שֶׁיַּעַמְדוּ עַל אַנְפָּק1367 וְיִשְׁתֶּה. אִמּוֹ שֶׁל רַב אַחַדְבּוֹי בַּר אַמִּי עָשְׂתָה לְאָדָם אֶחָד וְרָד אֶחָד וְכוֹס אֶחָד שֶׁל שֵׁכָר, שָׁלְקָה וְהִשְׁקַתּוּ וְהִסִּיקָה תַנּוּר וּגְרָפַתּוּ1368 וְהִנִּיחָה לְבֵנָה בְתוֹכוֹ וְהוֹשִׁיבַתּוּ, וְיָצָא מִמֶּנּוּ1369 כְּהוּץ יָרוֹק. רַב אִוְיָא אָמַר: רְבִיעִית שֶׁל חָלָב מֵעֵז לְבָנָה. רַב הוּנָא בַר יְהוּדָה אָמַר: יָבִיא אֶתְרוֹג מָתוֹק וְיַחְקְקֶנּוּ1370 בְתוֹכוֹ וִימַלְאֶנּוּ דְבַשׁ, וְיַנִּיחֶנּוּ עַל־גַּבֵּי גֶחָלִים לוֹחֲשׁוֹת וְיֹאכְלֶנּוּ. רַ' חֲנִינָא אָמַר: מֵי־ רַגְלַיִם בְּנֵי אַרְבָּעִים יוֹם – בַּרְזִינָא1371 לְצִרְעָה1372, רְבִיעִית לְעַקְרָב, חֲצִי לֹג לְגִלּוּי, לֹג יָפִים אֲפִלּוּ לִכְשָׁפִים (שם).

קכ מִי שֶׁבָּלַע נָחָשׁ – יֹאכַל כִּשּׁוּת1373 בְּמֶלַח וְיָרוּץ שְׁלשָׁה מִילִין. רַב שִׁימִי בַר אָשֵׁי רָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁבָּלַע נָחָשׁ, נִדְמָה לוֹ כְּפָרָשׁ וְהֶאֱכִילוֹ כִּשּׁוּת בְּמֶלַח, וֶהֱרִיצוֹ לְפָנָיו שְׁלשָׁה מִילִין וְיָצָא מִמֶּנּוּ חֳלָיוֹת־חֳלָיוֹת1374; יֵשׁ אוֹמְרִים: רַב שִׁימִי בַר אַשֵּׁי בָּלַע נָחָשׁ. בָּא אֵלִיָּהוּ נִדְמָה לוֹ כְּפָרָשׁ וְהֶאֱכִילוֹ כִּשּׁוּת בְּמֶלַח, וֶהֱרִיצוֹ לְפָנָיו שְׁלשָׁה מִילִין וְיָצָא מִמֶּנּוּ חֳלָיוֹת־חֳלָיוֹת.

מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ, יָבִיא עֻבָּר1375 שֶׁל חֲמוֹרָה לְבָנָה וְיִקְרָעֶנּוּ וְיִתְּנֶנּוּ עָלָיו; וְהוּא שֶׁלֹּא נִמְצְאָה טְרֵפָה. בַּר־קָשָׁא1376 אֶחָד בְּפוּמְבְּדִיתָא נְשָׁכוֹ נָחָשׁ, הָיוּ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה חֲמוֹרוֹת לְבָנוֹת בְּפוּמְבְּדִיתָא וְקָרַע אֶת־כֻּלָּן וְנִמְצְאוּ טְרֵפוֹת. הָיְתָה שָׁם עוֹד חֲמוֹרָה אַחַת בְּסוֹף הָעִיר וְעַד שֶׁהָלְכוּ וֶהֱבִיאוּהָ אֲכָלָהּ אֲרִי. אָמַר לָהֶם אַבַּיֵּי: שֶׁמָּא “חִוְיָא דְרַבָּנָן1377” נְשָׁכוֹ שֶׁאֵין לוֹ רְפוּאָה. אָמְרוּ לוֹ: הֵן, רַבֵּנוּ: שֶׁכְּשֶׁמֵּת רַב גָּזַר רַב יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא שֶׁלֹּא יָבִיאוּ1378 לְבֵית־הַמִּשְׁתֶּה הֲדַס וְלוּלָבִים בְּטַבְלָא, וְהָלַךְ הוּא וְהֵבִיא הֲדַס וְלוּלָבִים לְבֵית־הַמִּשְׁתֶּה, וּנְשָׁכוֹ נָחָשׁ – וָמֵת.

מִי שֶׁכְּרָכוֹ נָחָשׁ1379 – יֵרֵד לְמַיִם וְיִתֵּן סַל עַל רֹאשׁוֹ וְיַפְרִידֶנּוּ1380 מִמֶּנּוּ, וּכְשֶׁיַּעֲלֶה עָלָיו1381 יְטִילֶנּוּ לַמַּיִם וְיַעֲלֶה וְיִבְרָח1382.

מִי שֶׁנָּחָשׁ כּוֹעֵס עָלָיו1383 – אִם יֵשׁ עִמּוֹ חֲבֵרוֹ יִרְכַּב עָלָיו1384 אַרְבַּע אַמּוֹת, וְאִם לֹא – יְדַלֵּג עַל חָרִיץ שֶׁל מָיִם; וְאִם לֹא – יַעֲבֹר נָהָר. וּבַלַּיְלָה יִתֵּן אֶת־מִטָּתוֹ עַל אַרְבַּע חָבִיּוֹת וְיִישַׁן תַּחַת כִּפַּת הָרָקִיעַ1385, וְיָבִיא אַרְבַּע חֲתוּלוֹת1386 וְיַאַסְרֵן בְּאַרְבַּע רַגְלֵי הַמִּטָּה, וְיָבִיא קֵיסָמִים1387 וְיִזְרֹק שָׁם, שֶׁכְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ אֶת־קוֹלוֹ יֹאכְלוּהוּ.

מִי שֶׁרוֹדֵף אַחֲרָיו נָחָשׁ – יָרוּץ בֵּין הַחוֹלוֹת1388 (שבת קט:, קי).

קכא מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ מֵבִיא מֵאוֹתוֹ הַמִּין1389 וּמַנִּיחַ לוֹ עַל קָדְקֳדוֹ וְיֹאמַר כָּךְ: “חַד חַד נָחִית1390 בָּלַע, בָּלַע נָחִית חַד חָד”. לְאַדְדָּא1391 יֹאמַר כָּךְ: “נִנְעַצְתָּ1392 כְּמַחַט, נִנְעַלְתָּ כִּתְרִיס, שַׁיָּיא שַׁיָּיא1393”. (שם סז.).

קכב אִילָן שֶׁמַּשִּׁיר פֵּרוֹתָיו1394 סוֹקְרוֹ בְסִקְרָא1395 וְטוֹעֲנוֹ בַאֲבָנִים1396. “טוֹעֲנוֹ בַאֲבָנִים” – כְּדֵי שֶׁיַּכְחִישׁ כֹּחוֹ1397, “וְסוֹקְרוֹ בְסִקְרָא” – כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּהוּ בְנֵי אָדָם וִיבַקְּשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים (שם).


ו. דַּרְכֵי אֱמוֹרִי וְסִמָּנִים

קכג אֵלּוּ דְבָרִים מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי1398: הַמְסַפֵּר קוֹמִי1399, וְהָעוֹשֶׂה בְלוֹרִית1400, וְהַמְגָרֶרֶת1401 אֶת־בְּנָהּ לְבֵין הַמֵּתִים, וְהַקּוֹשֵׁר מְטוֹטֶלֶת1402 עַל יְרֵכוֹ וְחוּט אָדֹם עַל אֶצְבָּעוֹ, וְהַמּוֹנֶה וּמַשְׁלִיךְ צְרוֹרוֹת1403 לַיָּם אוֹ לַנָּהָר – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. הַמְסַפֵּק וְהַמְטַפֵּחַ1404 וְהַמְרַקֵּד לְשַׁלְהֶבֶת1405 – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. נָפְלָה פִתּוֹ מִפִּיו וְאָמָר: הַחֲזִירוּ לִי שֶׁלֹּא תֹאבַד בִּרְכָתִי, הַנִּיחוּ נֵר עַל הָאָרֶץ שֶׁיִּצְטַעֲרוּ הַמֵּתִים, אַל תַּנִּיחוּ נֵר עַל הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא יִצְטַעֲרוּ הַמֵּתִים; נָפְלוּ הֵימֶנּוּ1406 נִיצוֹצוֹת וְאָמַר: אוֹרְחִים לָנוּ הַיּוֹם – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. הָיָה מַתְחִיל בִּמְלָאכָה וְאָמַר: יָבוֹא פְלוֹנִי שֶׁיָּדָיו קַלּוֹת וְיַתְחִיל בָּהּ, יָבוֹא זֶה שֶׁרַגְלָיו קַלּוֹת וְיַעֲבֹר לְפָנֵינוּ – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי; בְּחָבִית אוֹ בְּעִסָּה1407 וְאָמַר: יָבוֹא פְלוֹנִי שֶׁיָּדָיו מְבֹרָכוֹת וְיַתְחִיל בָּהּ – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. הַפּוֹקֵק אֶת הַחַלּוֹן־בְּסִירָה1408 וְהַקּוֹשֵׁר בַּרְזֶל בְּכַרְעֵי1409 הַמִּטָּה שֶׁל חַיָּה1410, וְהָעוֹרֵךְ לְפָנֶיהָ שֻׁלְחָן1411 – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי; אֲבָל פּוֹקְקִין אֶת־הַחַלּוֹן בִּגְלוּפְקְרִין1412 אוֹ בְעָמִיר1413, וְנוֹתְנִין לְפָנֶיהָ סֵפֶל שֶׁל מַיִם, וְקוֹשְׁרִין לָהּ תַּרְנְגֹלֶת שֶׁתְּהֵא לָהּ לִצְוָת1414, וְלֹא מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי1415. הָאוֹמֵר: שַׁחֲטוּ תַּרְנְגֹל זֶה שֶׁקָּרָא כְעוֹרֵב, שַׁחֲטוּ תַרְנְגֹלֶת זוֹ שֶׁהִיא קוֹרֵאת גַּבְרִית1416, הַאֲכִילוּהָ כַרְבֹּלֶת1417 שֶׁהִיא קוֹרֵאת כְּזָכָר – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. קָרָא עוֹרֵב וְאָמַר לוֹ: “צְרָח!” וּלְעוֹרַבְתָּא1418: “שְׁרִיקִי, וְהַחֲזִירִי לִי זְנָבֵךְ לְטוֹבָה1419!” – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. הָאוֹמֵר, אֱכֹל תְּמָרָה וַחֲזֶרֶת זוֹ שֶׁתְּהֵא זוֹכְרֵנִי בָּהּ, אַל תֹּאכְלֶנָּה מִפְּנֵי בַרְקִית1420, תִּישַׁן בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל מֵת כְּדֵי שֶׁתִּרְאֶנּוּ בַלָּיְלָה, אַל תִּישַׁן בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל מֵת, שֶׁלֹּא תִרְאֶנּוּ בַּלָּיְלָה; הֲפֹךְ אֶת־חֲלוּקְךָ1421, שֶׁתְּהֵא חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת טוֹבִים, אַל תַּהֲפֹך אֶת־חֲלוּקְךָ, שֶׁלֹּא תְהֵא חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת; שֵׁב עַל־הַמַּכְבֵּד1422, שֶׁתְּהֵא חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת טוֹבִים, אַל תֵּשֵׁב עַל הַמַּכְבֵּד, שֶׁלֹּא תְהֵא חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. הָאוֹמֵר: אַל תֵּשֵׁב עַל הַמַּחֲרֵשָׁה שֶׁלֹּא תַכְבִּיד עָלֵינוּ מְלָאכָה, אַל1423 תֵּשֵׁב עַל הַמַּחֲרֵשָׁה שֶׁלֹּא תִשָּׁבֵר1424 – הֲרֵי זֶה מִשּׁוּם דַרְכֵי הָאֱמוֹרִי, וְאִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִשָּׁבֵר וַדַּאי1425 – הֲרֵי זֶה מֻתָּר. הָאוֹמֵר: אַל תַּפְשֵׁל1426 יָדֶיךָ לַאֲחוֹרֶיךָ שֶׁלֹּא תֵאָסֵר עָלֵינוּ מְלָאכָה1427 – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. הַחוֹתֵם אוּד בַּכֹּתֶל1428 וְאוֹמֵר: “הָדָא!”1429 – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, אִם מִפְּנֵי נִיצוֹצוֹת1430 – הֲרֵי זֶה מֻתָּר. הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם לִרְשׁוּת־הָרַבִּים וְאָמַר “הָדָא!” – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, אִם מִפְּנֵי עוֹבְרִים־וְשָׁבִים1431 – הֲרֵי זֶה מֻתָּר. הַזּוֹרֵק בַּרְזֶל לְבֵין הַקְּבָרוֹת וְאָמַר “הָדָא!” – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, וְאִם מִפְּנֵי עוֹבְרִים־וְשָׁבִים – הֲרֵי זֶה מֻתָּר. הַנּוֹתֵן מַקֵּל שֶׁל אוּד וּבַרְזֶל תַּחַת רֹאשׁוֹ – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, אִם בִּשְׁבִיל לְשָׁמְרָם1432 – הֲרֵי זֶה מֻתָּר. הַמְצַוַּחַת לַתַּנּוּר, שֶׁלֹּא תִנָּפֵל הַפַּת1433, וְהַנּוֹתֶנֶת קֵיסָמִין1434 בְּאָזְנֵי קְדֵרָה, שֶׁלֹּא תְהֵא מַרְתַּחַת וְשׁוֹפַעַת1435 לַאֲחוֹרֶיהָ – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, אֲבָל נוֹתְנִין קֵיסָם שֶׁל תּוּת1436 וְשִׁבְרֵי־זְכוּכִית בִּקְדֵרָה, בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְבַּשֵּׁל מְהֵרָה; וַחַכָמִים אוֹסְרִים בְּשִׁבְרֵי־זְכוּכִית מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת1437. הַמְרַקֶּדֶת לְכוֹתָח1438, וְהַמַּשְׁתֶּקֶת לַעֲדָשִׁים1439, וְהַמְצַיֶּצֶת1440 לְאֹרֶז וְהַמְטַפַּחַת1441 לִגְרִיסִין – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. נָפַל נָחָשׁ עַל גַּבֵּי מִטָּה וְאָמַר: עָנִי הוּא1442 וְסוֹפוֹ לְהַעֲשִׁיר, עֻבָּרָה1443 הִיא – יוֹלֶדֶת זָכָר, בְּתוּלָה הִיא – נִשֵּׂאת לְאָדָם גָּדוֹל – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. הַמּוֹשֶׁבֶת אֶפְרוֹחִים1444 וְאָמְרָה: אֵינִי מוֹשַׁבְתָּן אֶלָּא בִּבְתוּלָה1445, אֵינִי מוֹשַׁבְתָּן אֶלָּא עֲרֻמָּה, אֵינִי מוֹשַׁבְתָּן אֶלָּא בִשְׂמֹאל, אֵינִי מוֹשַׁבְתָּן אֶלָּא בִ“תְרֵי”1446, וְהַמְקַדֵּשׁ1447 בִּתְרֵי, וְהַמְשַׁלֵּחַ1448 בִּתְרֵי, וְהָאוֹמֵר: הוֹסִיפוּ עַל הַשֻּׁלְחָן1449 – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. הַנּוֹתֶנֶת בֵּיצִים1450 וַעֲשָׂבִים בַּכֹּתֶל וְטָחָה בִּפְנֵיהֶם וּמוֹנָה שִׁבְעִים וְאֶחָד – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. הַכּוֹבֶרֶת אֶפְרוֹחִים בִּכְבָרָה וְהַנּוֹתֶנֶת בַּרְזֶל בֵּין הָאֶפְרוֹחִים – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי; אִם מִפְּנֵי הָרְעָמִים וּמִפְּנֵי הַבָּרָק1451 – הֲרֵי זֶה מֻתָּר. הַשּׁוֹאֵל בְּמַקְלוֹ וְאוֹמֵר: “אִם אֵלֵךְ וְאִם לֹא אֵלֵךְ” – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי; אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: “עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ”1452.

הָאוֹמֵר “מַרְפֵּא”1453 – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי; הָאוֹמֵר “יַתִּיר וְנוֹתָר”1454 – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי; הָאוֹמֵר: “אֶשְׁתֶּה וְאוֹתִיר” – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי; הָאוֹמֵר: “לָאו, לָאו”1455 – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי; הָאוֹמֵר: “אַל תַּעֲבֹר בֵּינוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא תַפְסִיק אַהֲבָתֵנוּ” – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, וְאִם מִפְּנֵי הַכָּבוֹד1456 – הֲרֵי זֶה מֻתָּר. (תוס' שבת ז, ח; שבת סז).

קכד וְאֵלּוּ דְבָרִים הַמֻּתָּרִים: הָיָה מַתְחִיל בִּמְלָאכָה נוֹתֵן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם; בְּחָבִית אוֹ בְעִסָּה – מִתְפַּלֵּל שֶׁתִּכָּנֵס בָּהֶן בְּרָכָה וְאַל תִּכָּנֵס בָּהֶן מְאֵרָה.

מַמְשִׁיכִין יַיִן וְשֶׁמֶן1457 בְּצִנּוֹרוֹת לִפְנֵי חֲתָנִים וְכַלּוֹת – וְלֹא מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. מַעֲשֶׂה בִּיהוּדָה וְהִלֵּל בָּנָיו שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁנִּכְנְסוּ לְכָבוּל1458 וְהִמְשִׁיכוּ אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר לִפְנֵיהֶם בְּצִנּוֹרוֹת יַיִן וָשָׁמֶן (תוס' שבת ח).

קכה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: נוֹתְנִין בּוֹל שֶׁל מֶלַח1459 לְתוֹךְ הַנֵּר1460 כְּדֵי שֶׁיְהֵא מֵאִיר וְדוֹלֵק, וְנוֹתְנִין טִיט וְחַרְסִית1461 תַּחַת הַנֵּר כְּדֵי שֶׁיְהֵא שׁוֹהֶה1462 וְדוֹלֵק (תוספ' שבת ב'; שבת סז:).

קכו אָמַר רַ' לֵוִי: כָּל־הַמְנַחֵשׁ1463 סוֹפוֹ לָבוֹא עָלָיו. מַה טָּעַם? “כִּי לֹא־נַחַשׁ1464 בְּיַעֲקֹב”1465 – כִּי לוֹ נַחַשׁ (ירוש' שבת פ“ו, ה”ט).

קכז שָׁנָה אַהֲבָה בְּנוֹ שֶׁל רַ' זֵירָא: כָּל־אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְנַחֵשׁ מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּה שֶׁאֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת אֵין יְכוֹלִים לִכָּנֵס בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי לֹא־נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב… כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב1466… מַה־פָּעַל אֵל”1467 (נדר' לב.).

––––––––

קכח אָמַר רַב: כָּל־נַחַשׁ שֶׁאֵינוֹ כֶּאֱלִיעֶזֶר1468 עֶבֶד אַבְרָהָם וּכְיוֹנָתָן1469 בֶּן־שָׁאוּל אֵינוֹ נָחַשׁ (חול' צה:).

קכט שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בַּיִת, תִּינוֹק1470 וְאִשָּׁה – אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין נַחַשׁ יֵשׁ סִמָּן (שם).

קל סִמָּנָא מִלְּתָא הִיא1471 (כרית' ו.).

קלא אָמַר רַ' אַמִּי: הָרוֹצֶה לֵידַע אִם יוֹצִיא שְׁנָתוֹ אוֹ לֹא – יַדְלִיק נֵר בַּעֲשָׂרָה יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לְיוֹם־הַכִּפּוּרִים, בְּבַיִת שֶׁאֵין רוּחַ נוֹשֶׁבֶת בְּתוֹכוֹ; אִם מוֹשֵׁךְ אוֹרוֹ1472 – יֵדַע שֶׁיּוֹצִיא שְׁנָתוֹ.

הָרוֹצֶה לַעֲסֹק בִּסְחוֹרָה וְרוֹצֶה לֵידַע אִם יַצְלִיחַ אוֹ לֹא – יְגַדֵּל תַּרְנְגֹל, אִם יַשְׁמִין וְיַשְׁבִּיחַ – יַצְלִיחַ.

הָרוֹצֶה לָצֵאת לַדֶּרֶךְ וְרוֹצֶה לֵידַע אִם יַחֲזֹר וַיָבֹא לְבֵיתוֹ אוֹ לֹא – יַעֲמֹד בְּבַיִת אָפֵל, אִם רוֹאֶה בָּבוּאָה שֶׁל בָּבוּאָה יֵדַע שֶׁיַּחֲזֹר וְיָבֹא לְבֵיתוֹ. וְלֹא הִיא1473! שֶׁמָּא תֶּחֱלַשׁ דַּעְתּוֹ1474 וְיוּרַע מַזָּלוֹ.

אָמַר אַבַּיֵּי: עַכְשָׁו שֶׁאָמַרְתָּ “סִמָּנָא מִלְּתָא הִיא” – לְעוֹלָם יְהֵא רָגִיל אָדָם לֶאֱכֹל בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה דְּלַעַת, תִּלְתָּן1475, כְּרֵשִׁין, סֶלֶק1476 וּתְמָרִים (הור' יב.).

קלב שָׁנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי: לְעוֹלָם אַל יִפְתַּח אָדָם פִּיו1477 לַשָּׂטָן. (בר' ס.).

קלג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּלָבִים בּוֹכִים – מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בָּא לָעִיר, כְּלָבִים מְשַׂחֲקִים – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בָּא לָעִיר; וְהוּא – שֶׁאֵין בָּהֶם נְקֵבָה (ב"ק ס:).

קלד מִי שֶׁרַע לוֹ בְּעִיר זוֹ וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ לְעִיר אַחֶרֶת – הוּא מִן הַצּוֹעֲקִים וְאֵינָם נַעֲנִים (ב"מ עה:).

קלה מִי שֶׁחָלָה – יוֹם רִאשׁוֹן לֹא יֹאמַר כְּלוּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּרַע מַזָּלוֹ; מִכָּאן וְאֵילַךְ יְגַלֶּה (בר' נח:).

קלו אָמַר רַ' יִצְחָק: הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים – יַדְרִים1478, וְשֶׁיַּעֲשִׁיר – יַצְפִּין1479; וְסִמָּנֶךָ: שֻׁלְחָן בְּצָפוֹן1480 וּמְנוֹרָה בְּדָרוֹם. רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמָר: לְעוֹלָם יַדְרִים, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁמִּתְחַכֵּם מִתְעַשֵּׁר, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ1481 בִּשְׂמֹאוֹלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד”1482 (ב"ב כה:).


ז. עֵין הָרָע

קלז “וְהֵסִיר יְיָ מִמְּךָ כָּל־חֹלִי”1483 – אָמַר רַב: זוֹ עָיִן1484

רַב לְטַעְמוֹ, שֶׁרַב עָלָה לְבֵית־הַקְּבָרוֹת, עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה1485, אָמָר: תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה בְּעַיִן־רָעָה, וְאֶחָד בְּדֶרֶךְ־אָרֶץ (ב"מ קז:).

קלח רַ' יוֹחָנָן הָיָה רָגִיל שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וְיוֹשֵׁב עַל שַׁעֲרֵי טְבִילָה1486, אָמָר: כְּשֶׁעוֹלוֹת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וּבָאוֹת מִטְבִילָה יִסְתַּכְּלוּ בִי וְיִהְיוּ לָהֶן בָּנִים יָפִים כְּמוֹתִי. אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים: אֵין אַתָּה מִתְיָרֵא מֵעֵין־הָרָע? אָמַר לָהֶם: אֲנִי מִזַּרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף בָּא, שֶׁאֵין עֵין־הָרָע שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי־עָיִן1487"1488 רַ' יוֹסֵי בְרַ' חֲנִינָא אָמַר מִכָּאן: “וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ”1489 – מַה דָּגִים שֶׁבַּיָּם מַיִם מְכַסִּים עֲלֵיהֶם וְאֵין עֵין־הָרָע שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, אַף זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֵין עֵין־הָרָע שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם (בר' כ.).

קלט אָמְרוּ בִשְׁמוֹ שֶׁל רַב: אָסוּר לוֹ לְאָדָם1490 שֶׁיַּעֲמֹד עַל שְׂדֵה חֲבֵרוֹ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֶדֶת בְּקָמוֹתֶיהָ (ב"מ קז.).

קמ מִי שֶׁנִּכְנָס לָעִיר וּמִתְיָרֵא מִפְּנֵי עֵין־הָרָע – יַחֲזִיק אֲגֻדַּל יְמִינוֹ בִּשְׂמֹאלוֹ וַאֲגֻדַּל שְׂמֹאלוֹ בִּימִינוֹ וְיֹאמַר כָּךְ: “אֲנִי פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי מִזַּרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף בָּא, שֶׁאֵין עֵין־הָרָע שׁוֹלֶטֶת בּוֹ”. וְאִם הוּא מִתְיָרֵא מֵעַיִן רָעָה שֶׁלּוֹ1491 – יַרְאֶה עַל דָּפְנוֹ1492 שֶׁל נְחִירוֹ הַשְּׂמָאלִי. (בר' נה:).


ג. מְשָׁלִים, פִּתְגָּמִים וּמִבְטָאִים    🔗


א. מְשָׁלִים

א אָדָם אֶחָד הָיָה לוֹ פַּרְדֵּס נָאֶה, וְהָיוּ בוֹ בַּכּוּרוֹת1493 נָאוֹת. הוֹשִׁיב בּוֹ שְׁנֵי שׁוֹמְרִים: אֶחָד חִגֵּר1494 וְאֶחָד סוֹמֵא1495. אָמַר לוֹ חִגֵּר לַסּוֹמֵא: בַּכּוּרוֹת נָאוֹת אֲנִי רוֹאֶה בַּפַּרְדֵּס, בֹּא וְהַרְכִּיבֵנִי וּנְבִיאֵן לְאָכְלָן. רָכַב חִגֵּר עַל־גַּבֵּי סוֹמֵא וֶהֱבִיאוּן וַאֲכָלוּן. לְיָמִים בָּא בַּעַל־הַפַּרְדֵּס. אָמַר לָהֶם: בַּכּוּרוֹת נָאוֹת הֵיכָן הֵן? אָמַר לוֹ חִגֵּר: כְּלוּם יֶשׁ־לִי רַגְלַיִם לְהַלֵּךְ בָּהֶן? אָמַר לוֹ סוֹמֵא: כְּלוּם יֶשׁ־לִי עֵינַיִם לִרְאוֹת? מֶה עָשָׂה? הִרְכִּיב חִגֵּר עַל־גַּבֵּי סוֹמֵא וְדָן אוֹתָם כְּאֶחָד (סנה' צא).

ב סוֹמֵא אֶחָד הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה וַאֲבוּקָה1496 בְיָדוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אֲבוּקָה זוֹ לָמָּה לָּךְ? אָמַר לָהֶם: כָּל־זְמַן שֶׁאֲבוּקָה בְיָדִי, בְּנֵי אָדָם רוֹאִים אוֹתִי וּמַצִּילִים אוֹתִי מִן הַפְּחָתִים1497 וּמִן הַקּוֹצִים וּמִן הַבַּרְקָנִים (מג' כד:).

ג אָדָם אֶחָד הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת יַלְדָּה1498 וְאַחַת זְקֵנָה; יַלְדָּה מְלַקֶּטֶת לוֹ לְבָנוֹת1499, זְקֵנָה מְלַקֶּטֶת לוֹ שְׁחוֹרוֹת – נִמְצָא קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן (ב"ק ס:).

ד שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם, אֶחָד הָיָה לוֹ תֵל בְּשָׂדֵהוּ וְאֶחָד הָיָה לוֹ חָרִיץ1500 בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ. בַּעַל הַתֵּל אָמַר: מִי יִתֶּן־לִי חָרִיץ זֶה1501 בְּדָמִים1502; וּבַעַל הֶחָרִיץ אָמַר: מִי יִתֶּן־לִי תֵּל זֶה בְּדָמִים. לְיָמִים נִזְדַּוְּגוּ1503 זֶה אֵצֶל זֶה. אָמַר לוֹ בַּעַל הֶחָרִיץ לְבַעַל הַתֵּל: מְכָר־לִי תִּלֶּךָ. אָמַר לוֹ: הַלְוַאי, טוֹל אוֹתוֹ בְּחִנָּם (מג' יד.).

ה מֶלֶךְ כָּעַס עַל בְּנוֹ, וְהָיְתָה לְפָנָיו אֶבֶן גְּדוֹלָה, וְנִשְׁבַּע הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא זוֹרְקָהּ עַל בְּנוֹ, חָזַר וְאָמַר: אִם אֲנִי זוֹרְקָהּ בּוֹ שׁוּב אֵין לוֹ חַיִּים, [וּלְבַטֵּל גְּזֵרָתִי אִי־אֶפְשָׁר]. מֶה עָשָׂה? צִוָּה וְכִתְּתוּהָ צְרוֹרוֹת1504 קְטַנִּים, וְהִתְחִילוּ זוֹרְקִין עָלָיו אַחַד אֶחָד – [נִמְצָא] הַמֶּלֶךְ הִצִּיל אֶת־בְּנוֹ וְקִיֵּם שְׁבוּעָתוֹ (שו“ט ו; ילק”ש תהל' ו).

ו אֶחָד נִכְנַס לְגִנָּה וְלָקַט תּוּתִים1505 וְאָכָל, וְהָיָה בַעַל הַגִּנָּה רָץ אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ: מַה בְּיָדֶךָ? אָמַר לוֹ: אֵין בְּיָדִי כְלוּם. אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא יָדֶיךָ מְלֻכְלָכוֹת1506! (תנח' בראשית).

ז צְבִי גָּדַל בַּמִּדְבָּר וּבָא מֵעַצְמוֹ וְנִתְעָרֵב בַּצֹּאן. הָיָה הָרוֹעֶה מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ וּמְחַבְּבוֹ יוֹתֵר מִצֹּאנוֹ. אָמְרוּ לוֹ: לִצְבִי זֶה אַתָּה מְחַבֵּב יוֹתֵר מִן הַצֹּאן? אָמַר לָהֶם: כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַעְתִּי בְּצֹאנִי, מוֹצִיאָן בַּבֹּקֶר וּמַכְנִיסָן בָּעֶרֶב עַד שֶׁלֹּא גָדָלוּ, וְזֶה שֶׁגָּדַל בְּמִדְבָּרוֹת וִיעָרִים וּבָא מֵעַצְמוֹ לְתוֹךְ צֹאנִי – וְלֹא כָךְ אֲחַבְּבֶנּוּ? (דב“ז; ילק”ש, שמות יג).

––––––––

ח אֲרִי טָרַף טֶרֶף וְעָמַד עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ, אָמָר: כָּל מִי שֶׁיָּבוֹא וְיוֹצִיאוֹ אֶתֶּן־לוֹ שְׂכָרוֹ. בָּא קוֹרֵא מִצְרִי1507 שֶׁמַּקּוֹרוֹ1508 אָרֹךְ, נָתַן מַקּוֹרוֹ לְתוֹךְ פִּיו וְהוֹצִיא אֶת־הָעָצֶם. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי שְׂכָרִי. אָמַר לוֹ הָאֲרִי: לֵךְ וֶהְיֵה מִשְׁתַּבֵּחַ וְאוֹמֵר: נִכְנַסְתִּי לְפִי אֲרִי בְּשָׁלוֹם וְיָצָאתִי בְשָׁלוֹם – וְאֵין לְךָ שָׂכָר גָּדוֹל מִזֶּה (ב"ר סד).

ט שׁוּעָל הָיָה מְהַלֵּךְ עַל שְׂפַת הַנָּהָר; רָאָה דָגִים שֶׁהָיוּ מִתְקַבְּצִים וְרָצִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם בּוֹרְחִים? אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי הָרְשָׁתוֹת וְהַמִּכְמֹרוֹת שֶׁמְּבִיאִים עָלֵינוּ בְּנֵי־אָדָם. אָמַר לָהֶם: רְצוֹנְכֶם שֶׁתַּעֲלוּ לַיַּבָּשָׁה וְנָדוּר אֲנִי וְאַתֶּם, כְּדֶרֶךְ שֶׁדָּרוּ אֲבוֹתַי וַאֲבוֹתֵיכֶם? אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה הוּא, שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיךָ פִּקֵחַ1509 שֶׁבַּחַיּוֹת, – אִי אַתָּה אֶלָּא טִפֵּשׁ! וּמָה בִּמְקוֹם חַיּוּתֵנוּ1510 אָנוּ מִתְיָרְאִים, בִּמְקוֹם מִיתָתֵנוּ1511 – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (בר' סא; ילק"ש דב' ו).

י אֲרִי כָּעַס עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הַחַיָּה. אָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ וִיפַיֵּס אוֹתוֹ? אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ הַשּׁוּעָל: בּוֹאוּ עִמִּי לְשָׁם, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שְׁלשׁ מֵאוֹת מָשָׁל וַאֲנִי אֲפַיְּסֶנּוּ1512. אָמְרוּ לוֹ: נֵלֵךְ. הָלַךְ מְעַט וְעָמַד לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מַה זֹּאת? אָמַר לָהֶם: שָׁכַחְתִּי מֵאָה. אָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ בְּמָאתַיִם בְּרָכָה, הָלַךְ מְעַט וְעָמַד לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מַה זֹּאת? אָמַר לָהֶם: שָׁכַחְתִּי עוֹד מֵאָה. אָמְרוּ לוֹ: גַּם בְּמֵאָה בְּרָכָה. וְכֵוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם אָמַר: שָׁכַחְתִּי כֻלָּם, אֶלָּא כָּל־אֶחָד וְאֶחָד יְפַיֵּס עַל עַצְמוֹ (ב"ר עח).

יא אֲרִי וְחַיּוֹת וְשׁוּעָל הָיוּ הוֹלְכִים בִּסְפִינָה, וְהַחֲמוֹר גּוֹבֶה מֶכֶס מִן הַסְּפִינָה. אָמַר לָהֶם הַחֲמוֹר: תְּנוּ לִי מֶכֶס. אָמַר לוֹ שׁוּעָל לַחֲמוֹר: כַּמָּה עַזִּים פָּנֶיךָ! אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁמֶּלֶךְ שֶׁבַּחַיּוֹת עִמָּנוּ וְאַתָּה שׁוֹאֵל מֶכֶס? אָמַר לוֹ הַחֲמוֹר: מִן הַמֶּלֶךְ אֲנִי נוֹטֵל וְלִגְנָזָיו אֲנִי מַכְנִיס. אָמַר הָאֲרִי: קָרְבוּ לִי הַסְּפִינָה! – וְיָצָא וּטְרָפוֹ לַחֲמוֹר וּנְתָנוֹ לַשּׁוּעָל, אָמַר לוֹ: סַדֵּר לִי אֵבָרָיו שֶׁל שׁוֹטֶה זֶה. הָלַךְ הַשּׁוּעָל וְסִדְּרָם. רָאָה לִבּוֹ, נְטָלוֹ וַאֲכָלוֹ. כְּשֶׁבָּא הָאֲרִי מָצָא אֵבָרָיו נְתוּחִים. אָמַר לוֹ: לִבּוֹ שֶׁל שׁוֹטֶה זֶה הֵיכָן הוּא? אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! לֹא הָיָה לוֹ לֵב, שֶׁאִם הָיָה לוֹ לֵב לֹא הָיָה נוֹטֵל מֶכֶס מִן הַמֶּלֶךְ (ילק"ש שמות ז).

יב הָאֲרִי עָשָׂה סְעֻדָּה לְכָל־הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת. עָשָׂה לָהֶן סֻכָּה מֵעוֹרוֹת שֶׁל אֲרָיוֹת. כֵּוָן שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ אָמְרוּ: מִי יָשִׁיר לָנוּ? תָּלוּ עֵינֵיהֶן בַּשּׁוּעָל. אָמַר לָהֶן: עוֹנוֹת אַתֶּן לִי1513 עַל מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר? אָמְרוּ: הֵן. הִגְבִּיהַּ עֵינָיו כְּלַפֵּי עוֹרוֹת שֶׁלְּמַעְלָה וְאָמַר: מִי שֶׁהֶרְאָנוּ בָעֶלְיוֹנִים1514 יַרְאֵנוּ בַתַּחְתּוֹנִים (אס“ר ז; ילק”ש).

יג מַעֲשֶׂה בְשׁוּעָל שֶׁאָמַר לַזְּאֵב: הִכָּנֵס לַחֲצַר הַיְּהוּדִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְתַקֵּן עִמָּהֶם צָרְכֵי סְעֻדָּה וְתֹאכַל עִמָּהֶם בַּשַּׁבָּת. כְּשֶׁבָּא לִכָּנֵס חָבְרוּ עָלָיו בְּמַקְלוֹת. בָּא לַהֲרֹג אֶת־הַשּׁוּעָל. אָמַר: לֹא הִלְקוּךָ אֶלָּא בִּשְׁבִיל אָבִיךְ, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה מְסַיְּעָם בִּסְעֻדָּה וְאָכַל כָּל־חֲתִיכָה יָפָה. אָמַר לוֹ: בִּשְׁבִיל אַבָּא אֲנִי לוֹקֶה! אָמַר לוֹ: הֵן – “אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה”1515; אֲבָל בֹּא עִמִּי וְאַרְאֲךָ מָקוֹם לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ. בָּא לוֹ עַל הַבְּאֵר וְעַל שְׂפָתָהּ מוּטָל עֵץ וְהַחֶבֶל מֻנָּח עָלָיו, וּבִשְׁנֵי רָאשֵׁי הַחֶבֶל שְׁנֵי דְלָיִים קְשׁוּרִים, וְנִכְנַס הַשּׁוּעָל בַּדְּלִי הָעֶלְיוֹן וְהִכְבִּיד וְיָרַד לְמַטָּה וְהַדְּלִי הַתַּחְתּוֹן עָלָה. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: לָמָה אַתָּה נִכְנָס לְשָׁם? אָמַר לוֹ: יֵשׁ כָּאן בָּשָׂר וּגְבִינָה לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ. הֶרְאָה לוֹ דְּמוּת הַלְּבָנָה בַּמַּיִם כִּדְמוּת עִגּוּל, כְּמִין גְּבִינָה עֲגֻלָּה. אָמַר לוֹ: אֲנִי הֵיאַךְ אֵרֵד? אָמַר לוֹ: הִכָּנֵס אַתָּה בַּדְּלִי הָעֶלְיוֹן. נִכְנַס וְהִכְבִּיד וְיָרָד, וְהַדְּלִי שֶׁהַשּׁוּעָל בּוֹ עָלָה. אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ אֲנִי עוֹלֶה? אָמַר לוֹ: “צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו”1516. לֹא כָךְ נֶאֱמַר: “מֹאזְנֵי צֶדֶק1517 וגו'”1518? (סנה' לח; רש"י שם).

יד שׁוּעָל מָצָא כֶרֶם וְהָיָה מְסֻיָּג1519 מִכָּל־פִּנּוֹתָיו. וְהָיָה שָׁם נֶקֶב אֶחָד, וּבִקֵּשׁ לִכָּנֵס בּוֹ וְלֹא הָיָה יָכוֹל. מֶה־עָשָׂה? צָם שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁכָּחַשׁ וְתַשׁ1520 וְנִכְנַס בְּאוֹתוֹ נֶקֶב, וְאָכַל וְשָׁמֵן. בִּקֵּשׁ לָצֵאת וְלֹא יָכֹל לַעֲבֹר. חָזַר וְצָם שְׁלשָׁה יָמִים אֲחֵרִים עַד שֶׁכָּחַשׁ וְתַשׁ וְחָזַר לְמַה שֶּׁהָיָה וְיָצָא. כְּשֶׁיָּצָא הָפַךְ פָּנָיו וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ: אָמַר: כֶּרֶם, כָּרֶם! מַה טּוֹב אַתָּה וּמַה טּוֹבִים הַפֵּרוֹת שֶׁבְּתוֹכְךָ, וְכָל־מַה שֶּׁיֶּשׁ בְּךָ נָאֶה וּמְשֻׁבָּח; בְּרַם1521, מַה הֲנָאָה מִמֶּךָּ? כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנָסִין לְתוֹכְךָ כָּךְ יוֹצְאִין!… (קה"ר ה).

טו אָדָם אֶחָד הָיוּ לוֹ סְיָחָה1522 וַחֲמוֹרָה וַחֲזִירָה, וְהָיָה נוֹתֵן לַחֲמוֹרָה וְלַסְּיָחָה בְּמִדָּה1523 וְלַחֲזִירָה שֶׁלֹּא בְמִדָּה. אָמְרָה סְיָחָה לַחֲמוֹרָה: מַה שּׁוֹטָה זֶה עוֹשֶׂה? אָנוּ שֶׁעוֹשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת נוֹתְנִין לָנוּ בְּמִדָּה, וְלַחֲזִירָה שֶׁהִיא בְטֵלָה נוֹתְנִין שֶׁלֹּא בְמִדָּה! אָמְרָה לָהּ חֲמוֹרָה לַסְּיָחָה: תָּבוֹא הַשָּׁעָה וְתִרְאִי שֶׁאֵין מַאֲכִילִים אוֹתָהּ לִכְבוֹדָהּ אֶלָּא לְרָעָתָהּ. כֵּוָן שֶׁבָּאָה קָלֶנְדָּא1524 שֶׁלָּהֶם, נָטְלוּ הַחֲזִירָה וּנְחָרוּהָ1525 (אס“ר ז; אב”ג).

טז דֻּבָּה הָיְתָה עוֹמֶדֶת בַּשּׁוּק מְקֻשֶּׁטֶת בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת; אָמְרוּ: מִי שֶׁיִּקְפֹּץ עָלֶיהָ יִטֹּל מַה שֶּׁעָלֶיהָ. הָיָה שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד, אָמַר לָהֶם: אַתֶּם מִסְתַּכְּלִים בְּמַּה שֶׁעָלֶיהָ וַאֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּשִׁנֶּיהָ (ב"ר פו).

יז אֶחָד הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה כַת שֶׁל כְּלָבִים וְנִתְיָרֵא מֵהֶם – וְיָשַׁב לוֹ בֵּינֵיהֶם1526 (שם פד).

יח שְׁנֵי כְלָבִים הָיוּ בָעֵדֶר וְהָיוּ צְהוּבִים זֶה לָזֶה1527. בָּא זְאֵב עַל הָאֶחָד. אָמַר הַשֵּׁנִי: אִם אֵינִי עוֹזְרוֹ – הַיּוֹם הוֹרֵג אוֹתוֹ וּלְמָחָר בָּא עָלָי! הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם וְהָרְגוּ אֶת־הַזְּאֵב (סנה' קה.).

יט הַחֲזִיר הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹבֵץ פּוֹשֵׁט טְלָפָיו1528, כְּלוֹמַר: רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר (ב“ר סה; ויק”ר יג).

כ אָמַר חֲזִיר לִבְהֵמָה טְהוֹרָה: מְבַקְשִׁים אַתֶּם לְהַחֲזִיק לָנוּ טוֹבָה – אִלּוּלֵא אֲנִי וַחֲבֵרַי לֹא נוֹדַעְתֶּם שֶׁאַתֶּם טְהוֹרִים (מד' תמ' א').

כא שֶׂה אֶחָד בָּא זְאֵב לִטּוֹל אוֹתוֹ; רָץ הָרוֹעֶה אַחֲרָיו לְהַצִּילוֹ מִפִּי הַזְּאֵב. בֵּין הָרוֹעֶה וּבֵין הַזְּאֵב נִבְקַע הַשֶּׂה (שמ"ר ח).

––––––––

כב תַּרְנְגֹלֶת זוֹ כְּשֶׁאֶפְרוֹחֶיהָ דַקִּים1529 – הִיא מְכַנַּסְתָּם וְנוֹתַנְתָּם תַּחַת כְּנָפֶיהָ וּמְחַמֶּמֶת אוֹתָם וְעוֹדֶרֶת לִפְנֵיהֶם, וּכְשֶׁהֵם גְּדֵלִים – אִם אֶחָד מֵהֶם מְבַקֵּשׁ לָבוֹא אֶצְלָהּ הִיא מְנַקֶּרֶת לוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ: לֵךְ עֲדֹר בְּאַשְׁפָּתֶךָ (ויק"ר כה).

כג עוֹף אֶחָד קִנֵּן עַל שְׂפַת הַיָּם. עָלָה הַיָּם וְהֵצִיף אֶת־קִנּוֹ. מֶה עָשָׂה? הִתְחִיל נוֹטֵל מִן הַיָּם בְּפִיו וְשׁוֹפֵךְ לַיַּבָּשָׁה, וְנוֹטֵל עָפָר מִן הַיַּבָּשָׁה וּמַשְׁלִיךְ לַיָּם. בָּא חֲבֵרוֹ וְעָמַד לוֹ עַל־גַּבּוֹ וְאָמַר לוֹ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה וּמִתְיַגֵּעַ? אָמַר לוֹ: אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה יָם יַבָּשָׁה וְיַבָּשָׁה יָם. אָמַר לוֹ: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, סוֹף־סוֹף כַּמָּה אַתָּה יָכוֹל? (אס“ר ז; ילק”ש אס' ג).

כד עוֹף אֶחָד הָיָה חָבוּשׁ1530 בִּכְלוּב וּבָא עוֹף אַחֵר וְעָמַד עַל־גַּבּוֹ. אָמַר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ שֶׁמְּזוֹנוֹתֶיךָ מְצוּיִים לָךְ. אָמַר לוֹ: בִּישׁ־גַּדָּא1531, בִּמְזוֹנוֹתַי אַתָּה מִסְתַּכֵּל וּבִמְצוּדָתִי אִי אַתָּה מִסְתַּכֵּל! (קה“ר יא; ילק”ש שם; פסיק' כד).

כה יוֹנָה אַחַת הָיוּ הַנִּצִּים וְהָעוֹרְבִים רוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ, בָּרְחָה מֵהֶם וְנִכְנְסָה וְיָשְׁבָה עַל קִנָּהּ. וְהָיוּ בְנֵי־אָדָם אוֹמְרִים: בֵּיצִים הַלָּלוּ מִן הַנֵּץ הֵן, וְזֶה אוֹמֵר: מִן הָעוֹרֵב הֵן. אָמַר לָהֶם אֶחָד: כָּל־זְמַן שֶׁהֵן בֵּיצִים אֵינָן יְדוּעוֹת אִם שֶׁל עוֹרֵב הֵן, אִם שֶׁל נֵץ הֵן, אֶלָּא הַנִּיחוּ עַד שֶׁתֵּלֵד1532 וְיֵעָשׂוּ אֶפְרוֹחִים, וְאַתֶּם יוֹדְעִים מִמִּי הֵן (אג"ב לז).

כו קוֹרֵא הָיָה מְזַמֵּר בְּבֵיתוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו. הָיָה יוֹשֵׁב וְסוֹעֵד וְקוֹרֵא מְזַמֵּר. אַחַר זְמַן הֵבִיא אֲדוֹנָיו בֶּן־נֵץ, כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַקּוֹרֵא בָּרַח תַּחַת הַמִּטָּה וְהִטְמִין עַצְמוֹ וְלֹא פָתַח עוֹד אֶת־פִּיו. נִכְנַס אֲדוֹנָיו לִסְעֹד, אָמַר לְבֶן־בֵּיתוֹ: לָמָה אֵין הַקּוֹרֵא מְזַמֵּר? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁהִכְנַסְתָּ עָלָיו בֶּן־נֵץ, וְהוּא מִתְיָרֵא וְאֵינוֹ מְזַמֵּר, אֶלָּא הוֹצֵא אֶת־בֶּן־הַנֵּץ וְהוּא מְזַמֵּר (שם נח).

כז מִפְּנֵי מָה הָעוֹרֵב הוֹלֵךְ בִּרְקִידָה? פַּעַם אַחַת רָאָה הָעוֹרֵב יוֹנָה הוֹלֶכֶת הֲלִיכָה יָפָה יוֹתֵר מִכָּל־הָעוֹפוֹת. יָשְׁרָה בְעֵינָיו הֲלִיכַת הַיּוֹנָה, אָמַר בְּלִבּוֹ: אֵלֵךְ גַּם אֲנִי כְמוֹתָהּ – וְהָיָה מְשַׁבֵּר עֲצָמָיו בַּהֲלִיכָה. וְהָיוּ הָעוֹפוֹת מְשַׂחֲקִים לוֹ. נִתְבַּיֵּשׁ הָעוֹרֵב וְאָמַר: אֶחֱזֹר לַהֲלִיכָתִי הָרִאשׁוֹנָה. בָּא לַחֲזֹר וְלֹא הָיָה יָכוֹל, שֶׁשָּׁכַח הֲלִיכָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, וְהָיָה כִמְרַקֵּד – וְלֹא עָלְתָה בְיָדוֹ לֹא הֲלִיכָה רִאשׁוֹנָה וְלֹא אַחֲרוֹנָה (א“ב דב”ס נוסח א').

כח צַיָּד הָיָה צָד צִפֳּרִים. צָד אֶת־הָרִאשׁוֹנָה. בָּא לָצוּד אֶת־הַשְּׁנִיָּה – הָלְכָה וְיָשְׁבָה לָהּ עַל אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ1533. עָמַד לוֹ הַצַּיָּד תּוֹהֵא בָהּ1534; אָמַר לָהּ: אִם אֶזְרֹק עָלֶיהָ אֶבֶן אֲנִי מִתְחַיֵּב בְּנַפְשִׁי, וְאִם אֶתֵּן אֶת־הַקָּנֶה1535 – מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁלֹּא יִגַּע בְּאִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ, – אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֹמַר לָךְ, אֶלָּא לְמָקוֹם יָפֶה בָּרַחַתְּ וְנִמְלָטְתְּ (שמ"ר כז).

כט תַּרְנְגֹל וַעֲטַלֵּף1536 הָיוּ מְצַפִּים לָאוֹר. אָמַר לוֹ תַּרְנְגֹל לַעֲטַלֵּף: אֲנִי מְצַפֶּה לְאוֹרָה, שֶׁאוֹרָה שֶׁלִּי הִיא, וְאַתָּה לָמָּה לְּךָ אוֹרָה? (סנה' צח:).

––––––––

ל הַנָּחָשׁ אָמַר זְנָבוֹ לְרֹאשׁוֹ: עַד מָתַי אַתָּה מְהַלֵּךְ תְּחִלָּה? אֲנִי אֵלֵךְ תְּחִלָּה. אָמַר לוֹ: לֵךְ. הָלַךְ וּמָצָא גֻמָּא1537 שֶׁל מַיִם – וְהַשְׁלִיכוֹ1538 לְתוֹכָהּ, מָצָא אֵשׁ – וְהִשְׁלִיכוֹ לְתוֹכוֹ, מָצָא קוֹצִים – וְהַשְׁלִיכוֹ לְתוֹכָם. מִי גָרַם לוֹ? עַל שֶׁהָלַךְ הָרֹאשׁ אַחַר הַזָּנָב (דב"ר א).

לא אֶחָד הָיָה רוֹאֶה תוֹלַעַת כְּגַחֶלֶת, וְנִקְרֵאת גֻּמְרַת־לַיְלָה1539, וְהָיָה מִתְיָרֵא מִמֶּנָּה. אָמְרוּ לוֹ: מִזּוֹ אַתָּה מִתְיָרֵא? בַּלַּיְלָה הִיא גַחֶלֶת וְיוֹקֶדֶת; יָבֹא הַבֹּקֶר וְאַתָּה רוֹאֶה שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא תוֹלָעַת (פסיק').

לב הַתֶּבֶן וְהַקַּשׁ וְהַמּוֹץ מְרִיבִים זֶה עִם זֶה. זֶה אוֹמֵר: בִּשְׁבִילִי נִזְרְעָה הַשָּׂדֶה, וְזֶה אוֹמֵר: בִּשְׁבִילִי נִזְרְעָה הַשָּׂדֶה. אָמְרוּ הַחִטִּים: הַמְתִּינוּ עַד שֶׁתָּבוֹאוּ הַגֹּרֶן וְאָנוּ יוֹדְעִין בִּשְׁבִיל מָה נִזְרְעָה הַשָּׂדֶה. בָּאוּ לַגֹּרֶן, וְיָצָא בַעַל־הַבַּיִת לִזְרוֹתָהּ. הָלַךְ לוֹ הַמּוֹץ בְּרוּחַ, נָטַל אֶת־הַתֶּבֶן וְהִשְׁלִיכוֹ עַל הָאָרֶץ, וְנָטַל אֶת־הַקַּשׁ וּשְׂרָפוֹ, נָטַל אֶת־הַחִטִּים וְעָשָׂה אוֹתָן כְּרִי1540, וְכָל־מִי שֶׁעוֹבֵר מְנַשְּׁקָן (ב"ר פג).

לג זוֹנִין1541 אָמְרוּ לְחִטִּים: אָנוּ יָפִים מִכֶּן, שֶׁעֲלֵיכֶן וְעָלֵינוּ הַמָּטָר יוֹרֵד וְהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרֵחַ עַל שְׁנֵינוּ. אָמְרוּ לָהֶם הַחִטִּים: לֹא מַה שֶּׁאַתֶּם אוֹמְרִים וְלֹא מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרוֹת, אֶלָּא הַמִּזְרֶה בָא וּמַפְרִישׁ אוֹתָנוּ לְאוֹצָר וְאֶתְכֶם לְעוֹפוֹת לַאֲכִילָה (אג"ב כג).

לד הֲדַס וְעִצְבּוֹנִית1542 הָיוּ גְדֵלִים זֶה עַל־גַּבֵּי זֶה, וְכֵוָן שֶׁהִגְדִּילוּ וְהִפְרִיחוּ זֶה נוֹתֵן רֵיחוֹ וְזֶה חוֹחוֹ (ב"ר סג).

לה מֶלֶךְ הָיָה לוֹ פַרְדֵּס נָטוּעַ שׁוּרָה שֶׁל תְּאֵנִים וְשֶׁל גְּפָנִים וְשֶׁל רִמּוֹנִים וְשֶׁל תַּפּוּחִים וּמָסַר לְאָרִיס וְהָלַךְ לוֹ. לְאַחַר יָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ וְהֵצִיץ בַּפַּרְדֵּס לֵידַע מֶה עָשָׂה וּמְצָאוֹ מָלֵא חוֹחִים וְדַרְדָּרִים, הֵבִיא קַצָּצִים1543 לְקֻצּוֹ. וְהֵצִיץ בְּאוֹתָם הַחוֹחִים וְרָאָה בָהֶם שׁוֹשַׁנָּה אַחַת שֶׁל וֶרֶד1544, נְטָלָהּ וְהֵרִיחַ בָּהּ וְשָׁבָה נַפְשׁוֹ עָלָיו, אָמַר הַמֶּלֶךְ: בִּשְׁבִיל שׁוֹשַׁנָּה זוֹ יִנָּצֵל כָּל־הַפַּרְדֵּס (ויק"ר כג).

לו קָנֶה זֶה עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם וְגִזְעוֹ מַחֲלִיף1545 וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים, וַאֲפִלּוּ כָל־הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, אֶלָּא הוֹלֵךְ וּבָא עִמָּהֶן; דָּמְמוּ הָרוּחוֹת – עָמַד הַקָּנֶה בִּמְקוֹמוֹ.

אֶרֶז זֶה אֵינוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם וְאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִים, וַאֲפִלּוּ כָּל־הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ; כֵּוָן שֶׁנָּשְׁבָה בוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית מִיָּד עוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו (תענ' ב.; סנה' קה, קו).

לז אוֹמְרִים לִפְרָת: לָמָה אֵין קוֹלְךָ הוֹלֵךְ1546? אָמַר לָהֶם: אֵינִי צָרִיךְ – מַעֲשַׂי מוֹדִיעִים אוֹתִי: אָדָם נוֹטֵעַ בִּי נְטִיעָה וְהִיא עוֹלָה לִשְׁלשִׁים יוֹם; זוֹרֵעַ בִּי יָרָק – וְהוּא עוֹלֶה לִשְׁלשָׁה יָמִים. אוֹמְרִים לְחִדֶּקֶל: לָמָּה קוֹלְךָ הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: הַלְוַאי נִשְׁמָע קוֹלִי וְאֵרָאֶה!

אוֹמְרִים לְאִילָנֵי מַאֲכָל: לָמָה אֵין קוֹלְכֶם הוֹלֵךְ? אָמְרוּ לָהֶם: אֵין אָנוּ צְרִיכִים – פֵּרוֹתֵינוּ מְעִידִים עָלֵינוּ. אוֹמְרִים לְאִילָנֵי־סְרָק1547: לָמָּה קוֹלְכֶם הוֹלֵךְ? אָמְרוּ לָהֶם: הַלְוַאי נִשְׁמָע קוֹלֵנוּ וְנֵרָאֶה! (ב“ר טז; קה”ר י).

לח “כִּי כְקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר”1548 – כָּל־הָעֵצִים כְּשֶׁהֵם דּוֹלְקִים אֵין קוֹלָם הוֹלֵךְ; בְּרַם הַסִּירִים הַלָּלוּ כְּשֶׁהֵם דּוֹלְקִים קוֹלָם הוֹלֵךְ, לוֹמַר: אַף אָנוּ מִן הָעֵצִים (קה"ר ז).

לט כֵּוָן שֶׁנִּבְרָא הַבַּרְזֶל הִתְחִילוּ הָאִילָנוֹת מְרַתְּתִים1549. אָמַר לָהֶם: מַה־לָּכֶם מְרַתְּתִים? עֵץ מִכֶּם אַל יִכָּנֵס1550 בִּי וְאֵין אֶחָד מִכֶּם נִזּוֹק (ב"ר ה).


ב. פִּתְגָּמִים וּמִבְטָאִים.


א.

מ אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ בְּשָׁנִים1551 (ספרי דברים, א).

מא אָב לְחָכְמָה וְאָב לְדוֹרוֹת (ירוש' נדר' פ“ה, ה”ו).

מב אָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ כְּבוֹדוֹ מָחוּל (קיד' לב.).

מג אַבָּב חַנְוָאתָא1552 נְפִישֵׁי אַחֵי וּמְרַחֲמֵי; אַבָּב בֵּי־זַיְנָא לָא אַחֵי וְלָא מְרַחֲמֵי (שבת לב.).

מד אַבּוּב לְחָרֵי1553 זְמָר, לְגַרְדָּאֵי לָא מְקַבְּלוּהִי מִנֵּיהּ (יומא כ:).

מה אֲבוֹתֶיךָ מְצַמְּתִין1554 וְאַתְּ מְבַזְבֵּז (ב"ר פג.).

מו אֲבוֹתֵינוּ אָמְרוּ “נָשִׁינוּ טוֹבָה”1555 – אָנוּ אֲפִלּוּ בְעֵינֵינוּ לֹא רָאִינוּ (נדר' נ:).

מז אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱבִירוּ אֶת־הַתִּקְרָה1556 – אֲבָל אָנוּ פִּעְפַּעְנוּ1557 אֶת־הַכְּתָלִים (ירוש' יומא פ“א, ה”א).

מח אֲבָנִים שֶׁיָּשַׁבְנוּ עֲלֵיהֶן בְּנַעֲרוּתֵנוּ – עֲשׂוּ עִמָּנוּ מִלְחָמָה1558 בְּזִקְנוּתֵנוּ (ירוש' ביצה פ“א, ה”ז).

מט אֲבַק1559 לְשׁוֹן הָרָע (ב"ב קסד:).

נ אַגַּב אוֹרְחָךְ1560 לְבַעַל־דְּבָבָךְ אִשְׁתְּמַע (סנה' צה:).

נא אַגַּב זְרִיזוּתַיְהוּ1561 דְעָבְדֵי מִשְׁתְּפֵךְ (פס' סה.).

נב אַגְרָא דְבֵי הִלּוּלֵי – מִלֵּי1562 (בר' ו:).

נג אַגְרָא דְבֵי טַמַּיָּא1563 – שְׁתִיקוּתָא (שם)

נד אַגְרָא דְתַעֲנִיתָא1564 – צִדְקְתָא1565 (שם).

נה אַדַּאֲזַל1566 אִזְדַּבֵּן (גיט' נו.).

נו אַדְּחָלָא1567 אַכְּרָעָיךְ זְבִינָךְ זַבֵּין (פס' קיג).

נז אַדְּלָא אֲבִידְנָא1568 בָּחֵשְׁנָא (שבת קנב.).

נח אִדְּלָא יוֹמָא1569 – אִדְּלָא קְצִירָא (ב"ב טז:).

נט אָדָם בָּהוּל1570 עַל מָמוֹנוֹ (שבת קיז.).

ס אָדָם זוֹרֵעַ, סָפֵק אוֹכֵל סָפֵק אֵינוֹ אוֹכֵל (סוכה מט:).

סא אָדָם יָשֵׁן כָּאן וְרוֹאֶה חֲלוֹם בְּאַסְפַּמְיָא1571 (נדה ל:).

סב אָדָם מַדְלִיק נֵר מִנֵּר – הַנֵּר דּוֹלֵק וַחֲבֵרוֹ אֵינוֹ חָסֵר (במ"ר יג).

סג אָדָם מוּעָד1572 לְעוֹלָם (ב"ק ג:).

סד אָדָם מֵרִיחַ בְּאֶתְרוֹג – הוּא נֶהֱנָה וְהָאֶתְרוֹג אֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם (במ"ר יג).

סה אָדָם נֶאֱמָן עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִמֵּאָה אִישׁ (כרית' יב.).

סו אָדָם עָשׂוּי לְמַשְׁמֵשׁ בְּכִיסוֹ בְּכָל־שָׁעָה (ב"ק קיח.).

סז אָדָם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ (סנה' ט:).

סח אָדָם רוֹצֶה בְּקַב שֶׁלּוֹ1573 מִתִּשְׁעָה קַבִּין1574 שֶׁל חֲבֵרוֹ (ב"מ לח.)

סט אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ דֵעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו (סנה' צב.).

ע אָדָם שֶׁכּוֹעֵס אֲפִלּוּ שְׁכִינָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדּוֹ (נדר' כב:).

עא אָדָם שֶׁל צוּרָה (תענ' טז.).

עב אַדִּמְגָרְמִיתוּ1575 גַרְמֵי בֵּי אַבַּיֵּי – תּוּ אִכְלוּ בִשְׂרָא שַׁמִּינָא בֵּי רָבָא (ב"ב כב.).

עג אַדְּמוֹקְדָךְ1576 יָקִיד – זִיל קוֹץ קָרָךְ וּצְלִי (סנה' לג:).

עד אֱהַב אֶת־הַמְּלָאכָה וּשְׂנָא אֶת־הָרַבָּנוּת (אב' א, י).

עה אַהֲבָה דּוֹחֶקֶת1577 אֶת־הַבָּשָׂר (ב"מ פד).

עו אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְדָבָר – בָּטֵל דָּבָר בָּטְלָה אַהֲבָה (אב' ה', יט).

עז אַהֲבָה מְבַטֶּלֶת שׁוּרָה שֶׁל גְּדֻלָּה (סנה' קה:).

עח אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת1578 אֶת־הַשּׁוּרָה (סנה קה:; ב"ר נה).

עט אוֹ חַבְרוּתָא1579, אוֹ מִיתוּתָא (תענ' כג.).

פ אוֹ חַבְרֵי כְּחַבְרֵי דְאִיּוֹב, אוֹ מִיתוּתָא (ב"ב טז:).

פא אוֹ יְהוּדִי אוֹ אֲרַמָּאי1580 (ירוש' סנה' פ“ג, ה”ה).

פב אוֹ יְהוּדִי אוֹ צָלוּב1581 (שמ"ר מב).

פג אוֹ כְנוֹס אוֹ פְטוֹר1582 (כת' קט.).

פד אוֹגִיר בְּדַנְקָא1583, אָכֵל בְּזוּזָא? (ב"מ צב.).

פה אֲוַזָּא בְּזוּזָא1584 וְרֵיאָה דִידָהּ בְּאַרְבָּעָה (חול' מט.).

פו אוֹחֲזִין אֶת־הַטְּפֵלָה וּמַנִּיחִין אֶת־הָעִקָּר (תוס' פסח' ט).

פז אוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם (בר' ז.).

פח אוֹי לְאָזְנַיִם1585 שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת (פסיק"ר פ' “יהודה”).

פט אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה! (ב"ב עה.).

צ אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ עִסָּה1586, שֶׁהַנַּחְתּוֹם1587 מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא רָעָה (שו"ט קג).

צא אוֹי לָהּ לִגְדֻלָּה שֶׁמְּקַבֶּרֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ (תדב"א יב).

צב אוֹי לָהּ לִסְפִינָה שֶׁאָבַד קְבַרְנֵיטָהּ1588 (ב"ב צא:).

צג אוֹי לָהּ לִסְפִינָה שֶׁאַתָּה קְבַרְנֵיטָהּ (בר' כה.).

צד אוֹי לָהּ לְרַבָּנוּת שֶׁמְּקַבֶּרֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ (פס' פז.(.

צה אוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחָן אֲבִיהֶם (בר' ג).

צו אוֹי לָהֶן לַבְּרִיּוֹת שֶׁרוֹאוֹת וְאֵינָן יוֹדְעוֹת מָה הֵן רוֹאוֹת (חג' יב:).

צז אוֹי לוֹ לָאָב שֶׁהֶגְלָה אֶת־בָּנָיו (בר' ג.).

צח אוֹי לוֹ לַבַּיִת שֶׁחַלּוֹנוֹתָיו פְּתוּחִים לְתוֹךְ חשֶׁךְ (שמ"ר יד).

צט אוֹי לוֹ לַדּוֹר שֶׁאָבַד מַנְהִיגוֹ (ב"ב צא).

ק אוֹי לוֹ לַדּוֹר שֶׁאַתָּה פַרְנָסוֹ (בר' כח).

קא אוֹי לוֹ לַדּוֹר שֶׁשּׁוֹפֵט אֶת־שׁוֹפְטָיו (ב“ר מב; ב”ב טו:).

קב אוֹי לוֹ לַצּוֹעֵק יוֹתֵר מִן הַנִּצְעָק1589 (ב"ק צג.).

קג אוֹי לָזֶה1590 שֶׁנַּעֲשֶׂה סַנֵּיגוֹרוֹ קַטֵּיגוֹרוֹ1591 (ויק"ר ל).

קד אוֹי לִי אִם אֹמַר1592, אוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר (ב"ב פט:).

קה אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי1593 וְאוֹי לִי מִיִּצְרִי (בר' סא.).

קו אוֹי לִי שֶׁנָּתַתִּי פִתִּי לְעַם־הָאָרֶץ (ב"ב ח.).

קז אוֹי לִי שֶׁרְאִיתִיךָ בְכָךְ (שבת לג:).

קח אוֹי לָרָשָׁע וְאוֹי לִשְׁכֵנוֹ (סוכה נו; נגע' יב, ו).

קט אֲוֵירָא דְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל1594 מַחְכִּים (ב"ב קנח.).

קי אוֹכֵל דָּג1595 מַבְאִישׁ, לוֹקֶה וְנוֹתֵן מֵאָה מָנֶה (מכיל' בשלח; תנה"ק בשלח).

קיא אוֹכֵל סַרְיוֹת1596, לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם מָמוֹן (ילק"ש בשלח).

אומן וכו' ר' אֻמָּן וכו'.

קיב אוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן (אב' ה').

קיג אוֹמְרִין לְאָדָם: טוֹל כִּכָּר1597 וְרֵד לִשְּׁאוֹל? (ספרי בהעלותך).

קיד אוֹמְרִין לִדְבוֹרָה: לֹא מִדֻּבְשֵׁךְ וְלֹא מֵעֻקְצֵךְ! (במ“ר כ; שו”ט א).

קטו אוֹמְרִין לַחֲמוֹר: טוֹל כּוֹר שֶׁל חִטִּים וְנַחְתֹּךְ רֹאשֶׁךָ? (ספרי בהעלותך).

קטז אוֹמְרִין מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו וְכֻלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו (עיר' יח:).

קיז אוֹצָר בָּלוּס1598 (ב"ב נח.).

קיח אוֹקֵר לְאָסְיָךְ1599 עַד דְּלָא תִצְטְרֵךְ לֵיהּ (ירוש' תענ' פ“ג, ה”ו).

קיט אוֹרָה זוֹ תוֹרָה (מג' טז.).

קכ אוֹרֵחַ בִּזְמַנּוֹ בָא (נדה טז.).

קכא אוֹרֵחַ טוֹב – אוֹמֵר: כָּל־מַה שֶּׁטָּרַח בַּעַל־הַבַּיִת לֹא טָרַח אֶלָּא בִשְׁבִילִי (בר' נח).

קכב אוֹרְחַן רַחִיקָא1600 וּצְוָתָן בַּסִּימָא (סוכה נב.).

קכג אוֹרָיְתָא1601 הִיא דְקָא מְרַחְּתָא לֵיהּ (תענ' ד.).

קכד אֲזוֹרוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו (מו"ק יד.).

קכה אָזֵל סֻמָּקָא1602 וְאָתֵי חִוָּרָא (ב"מ נח:).

קכו אֲזַלְתְּ1603 לְקַרְתָּא הַלֵּךְ בְּנִימוֹסַהּ (ב"ר מח).

קכז אָזְנַיִם לַדֶּרֶךְ וְאָזְנַיִם לַכֹּתֶל1604 (ויק"ר לב).

קכח אָזְנַיִם לַיָּעַר (מדא"ג ויצא).

קכט אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב (פס' קיג).

קל אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמָיִם (בר' ה.).

קלא אֶחָד מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה שֶׁמֵּת תִּדְאַג כָּל־הַחֲבוּרָה כֻלָּהּ (שבת קו.).

קלב אֶחָד מִן הַשּׁוּק (סוף שבועות).

קלג אַחַר כַּוָּנַת הַלֵּב הֵם הֵם הַדְּבָרִים (בר' טו:).

קלד אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן1605 חָבִיב (ב"ר עח).

קלה אַטּוּ אֲנַן קָטְלֵי1606 קְנֵי בְאַגְמָא אֲנָן? (סנה' לג.).

קלו אַטּוּ בְקַבָּא1607 דְקִירָא אִדְּבַקְנָא בְכוּ? (שם כט.).

קלז אַטּוּ בְרַשִּׁיעֵי1608 עָסְקִינַן? (יומא ו.).

קלח אַטּוּ בְשֻׁפְטָנֵי1609 עָסְקִינַן? (ב"ב קכב.).

קלט אַטּוּ כִי רוֹכְלָא1610 לֶחְשׁוֹב וְלֵיזוֹל? (גיט' לג.).

קמ אַטּוּ כֻלְּהוֹ בַּחֲדָא1611 מַחֲתָא מַחֲתִינְהוּ? (בר' כב.).

קמא אַטּוּ כָל דְּלָא יָדַע1612 הָא… לָאו גַּבְרָא רַבָּה הוּא? (גיט' ו.).

קמב אַטּוּ לָא יָדַעְנָא1613 דְשַׁפִּיר קָאָמֵינָא (ב"מ פד.).

קמג אַטּוּ… מִלְּתָא1614 זוֹטְרְתָא הִיא? (בר' לג:).

קמד אִי אַגְרָא1615 לָא פַגְרָא, וְאִי פַגְרָא לָא אַגְרָא (ב"מ סט.).

קמה אִי אֶפְשָׁר לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ בְּלֹא חִדּוּשׁ1616 (חג' ג:).

קמו אִי אֶפְשָׁר לְבָר1617 בְּלֹא תֶבֶן (בר' נה.).

קמז אִי אֶפְשָׁר לַחֲלוֹם בְּלֹא דְבָרִים בְּטֵלִים (שם).

קמח אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא בַסָּם1618 וּבְלֹא בוּרְסְקִי1619; אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בַסָּם וְאוֹי לְמִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בוּרְסְקִי (קיד' פב:).

קמט אִי אַתְּ גִּבּוֹר1620 – הָא דֻּבָּא קַמָּךְ, קוּם קַפְּחִנֵּיהּ (ב"ר פז).

קנ אִי אַתָּה יוֹדֵעַ בְּצַעְרָן שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים (בר' כח.).

קנא אִי אַתֶּם נִכְוִים1621 אֲפִלּוּ בְחַמֵּי־חַמִּין (שם טז:).

קנב אִי בַר אַחְתָךְ1622 דַּיָּלָא הָוֵי, חֲזִי בְשׁוּקָא קַמֵּיהּ לָא תַחֲלוֹף (יומא יח.).

קנג אִי דָיְקִינַן1623 כֻּלָּא הַאי לָא הָוֵי תָנֵינָן (עיר' מה.).

קנד אִי דָלֵית דּוּרָא1624 – דָּלֵינָא, וְאִי לָא – לָא דָלֵינָא (ב"ק צב:).

קנה אִי חַזְיָא לָךְ1625 לָא אָזְלָא מִנָּךְ (מו"ק יח:).

קנו אִי חַקְלָאָה מַלְכָּא1626 לֶהֱוֵי, דִּקּוּלָא מִצַּוְּארֵיהּ לָא נָחֵת (מג' ז:).

קנז אִי לָא חֲזִי1627 לְכוֹן אַרְיָא, אַתּוּן חֲזוֹן מַרְבָּעוּתֵיהּ (תרג"ש אסתר).

קנח אִי לָא עֲבַדְתְּ1628 – לָא עֲבַדְתְּ, אִי עֲבַדְתְּ – אִבְּעִי לָךְ לְמֶעְבַּד כִּדְפַקְּדוּךְ (יומא עז.; ע"י).

קנט אִי לָא קְטַלְתְּ1629 לָא תִדְחַל (סנה' לב).

קס אִי לָאו דִּדְלָאִי1630 לָךְ חַסְפָּא, מִי מַשְׁכְּחַתְ מַרְגְּנִיתָא תּוֹתֵיהּ? (יבמ' צ“ב; ב”מ יז:).

קסא אִי לָאו עַכְבְּרָא1631, חוֹרָא מִנָּא לֵיהּ? (ערכ' ל.).

קסב אִי לוֹ לָזֶה שֶׁנַּעֲשָׂה סַנֵּיגוֹרוֹ קַטֵּיגוֹרוֹ (ירוש' סוכה פ“ג, ה”א).

קסג אִי מִשּׁוּם הָא1632 לָא אִירְיָא (קיד' ח.).

קסד אִי מִשּׁוּם הָא לָא קַשְׁיָא (ב"ק עט:).

קסה אִי סַיָּפָא1633 לָא סָפְרָא, אִי סָפְרָא לָא סַיָּפָא (ע"ז י:).

קסו אַיְּדֵי דְזוֹטַר1634 מֵרְכַס (ב"ב יד:).

אידלא וכו' ר' אִדְּלָא וכו'.

קסז אִיהוּ בְקָרֵי1635 וְאִתְּתֵיהּ בְּבוֹצִינֵי (מג' יב.).

קסח אִיהוּ הוּא דְאַפְסֵד אַנַּפְשֵׁיהּ (כת' נו:).

קסט אִיהוּ לָא חָזֵי1636, מַזָּלֵיהּ חָזֵי (מג' ג.).

קע אֵיזֶהוּ גִבּוֹר – הַכּוֹבֵשׁ אֶת־יִצְרוֹ (אב' ד, א).

קעא אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר – מִי שֶׁעוֹשֶׂה שׂוֹנְאוֹ אוֹהֲבוֹ (אדר"נ כג).

קעב אֵיזֶהוּ חָכָם – הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם (אב' ד, א).

קעג אֵיזֶהוּ חָכָם – הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד1637 (תמ' לב.).

קעד אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד – הַמְכַבֵּד אֶת־הַבְּרִיּוֹת (אב' ד, א).

קעה אֵיזֶהוּ עָשִׁיר – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ1638 (שם).

קעו אֵיזֶהוּ שׁוֹטֶה – זֶה הַמְאַבֵּד כָּל־מַה שֶּׁנּוֹתְנִין לוֹ (חג' ד.).

אֵיךָ יָכוֹל וכו' ר' הֵיאַךְ יָכוֹל וכו'.

קעז אִיכָּא דְנִיחָא1639 לֵיהּ בְּחַלָּא וְלָא נִיחָא לֵיהּ בְּחַמְרָא (ב"ב פד:).

אילו לא וכו' ר' אִלּוּ וכו'.

אילולי וכו' ר' אִלּוּלֵי וכו'.

קעח אֵימַת יַתּוּשׁ עַל הַפִּיל (שבת עז.).

קעט אֵימַת מַפְגִּיעַ1640 עַל הָאֲרִי (שם).

קפ אֵין אָדָם דָּר עִם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה [אֶחָת]1641 (יבמ' קיב; כת' עב).

קפא אֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ1642 (ב"מ ה.).

קפב אֵין אָדָם טוֹרֵחַ בִּסְעֻדָּה וּמַפְסִידָהּ (יבמ' קז.).

קפג אֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר (פס' נד:).

קפד אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה בְּלִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ (שם).

קפה אֵין אָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם וַחֲצִי תַאֲוָתוֹ בְיָדוֹ: יֵשׁ לוֹ מָנֶה רוֹצֶה מָאתַיִם (עפ“י קה”ר א).

קפו אֵין אָדָם מְגָרֵשׁ אֶת־אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ (נדר' ו.).

קפז אֵין אָדָם מַנִּיחַ פֶּתַח גָּדוֹל וְנִכְנָס בְּפֶתַח קָטָן (עיר' י:).

קפח אֵין אָדָם מֵעֵז פָּנָיו בִּפְנֵי בַעַל־חוֹבוֹ (ב"מ ג).

קפט אֵין אָדָם מֵעִיד עַל עַצְמוֹ (כת' כז:).

קצ אֵין אָדָם מַעֲמִיד עַצְמוֹ1643 עַל מָמוֹנוֹ (שבת קנג.).

קצא אֵין אָדָם מָצוּי לְשַׁקֵּר בִּשְׁעַת מִיתָה (ירוש' ב“ק פ”ט, ה"ז).

קצב אֵין אָדָם מַקְנֶה דָבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם (ב"מ לג:).

קצג אֵין אָדָם מְשַׁטֶּה1644 בִּשְׁעַת מִיתָה (ב"ב קעה.).

קצד אֵין אָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ רָשָׁע (סנה' ט:).

קצה אֵין אָדָם מֵת אֶלָּא מִתּוֹךְ הַבַּטָּלָה (אדר"נ יא).

קצו אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמוּכָן לַחֲבֵרוֹ (יומא לח:).

קצז אֵין אָדָם נוֹקֵף1645 אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְמָעְלָה (חול' ז:).

קצח אֵין אָדָם נֶחְשָׁד בְּדָבָר אֶלָּא אִם כֵּן עֲשָׂאוֹ (מו"ק יח:).

קצט אֵין אָדָם נִתְפָּס1646 בִּשְׁעַת צַעֲרוֹ (ב"ב טז:).

ר אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת (סוטה ג.).

רא אֵין אָדָם עוֹמֵד עַל דִּבְרֵי תוֹרָה1647 אֶלָּא אִם כֵּן נִכְשָׁל בָּהֶם1648 (גיט' מג.).

רב אֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ (שבת קיט.).

רג אֵין אָדָם שׁוֹתֶה בְכוֹס אֶלָּא אִם כֵּן בּוֹדְקוֹ (כת' עה:).

רד אֵין אוֹמְרִין: “בַּקְּרוּ גָמָל1649, בַּקְּרוּ חֲזִיר”, אֶלָּא: “בַּקְּרוּ טָלֶה” (חג' ט:).

רה אֵין אוֹמְרִין שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיָּיִן (בר' לה.).

רו אִין אָזֵל רֵישָׁא1650 מָה גוּפָא טָב? (פסיק' דר"כ טז).

רז אֵין אִישׁ מֵת אֶלָּא לְאִשְׁתּוֹ, וְאֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעְלָהּ (סנה' כב:).

רח אֵין אֵלּוּ אֶלָּא דִבְרֵי נְבִיאוּת (עיר' ס:).

רט אֵין אֱמוּנָה בַּעֲבָדִים (פדר"א כט).

רי אֵין אָנוּ אַחֲרָאִין1651 לְרַמָּאִים (דמאי ג, ה).

ריא אֵין אֶפִּיטְרוֹפוֹס לַעֲרָיוֹת (כת' יג:).

ריב אֵין אָרוּר מִתְדַּבֵּק בְּבָרוּךְ (בר' נט).

ריג אֵין אֲרִי נוֹהֵם1652 מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן, אֶלָּא מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל בָּשָׂר (בר' לב.).

ריד אֵין אִשָּׁה מִתְקַנֵּאת אֶלָּא בְיֶרֶךְ חֲבֶרְתָּהּ (מג' יג.).

רטו אֵין אִשָּׁה כְשֵׁרָה אֶלָּא הָעוֹשָׂה רְצוֹן בַּעְלָהּ (תדא"ר ט).

רטז אֵין בּוֹדְקִין לִמְזוֹנוֹת1653 (ב"ב ט.).

ריז אֵין בּוֹדְקִין מִן1654 הַמִּזְבֵּחַ וּלְמָעְלָה (פס' ג:).

ריח אֵין בּוּר1655 יְרֵא חֵטְא וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד (אב' ב, ה).

ריט אֵין בֵּית־דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵית־דִּין חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן (עד' א, ה.).

רכ אֵין בֵּית־דִּין שָׁקוּל1656 (סנה' ג:).

רכא אֵין בִּכְלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבִּפְרָט (עיר' כח.).

רכב אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּדוֹר שֶׁכֻּלּוֹ זַכַּאי אוֹ כֻלּוֹ חַיָּב (סנה' צח.).

רכג אֵין בֶּן דָּוִד1657 בָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה פְרוּטָה מִן הַכִּיס (שם צז.).

רכד אֵין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶפְקֵר (יבמ' קז.).

רכה אֵין בָּנִים בְּלֹא סִמָּנִים (שם יג.).

רכו אֵין בָּעוֹלָם קָשֶׁה מִן הָעֲנִיּוּת (שמ"ר לא).

רכז אֵין בְּרִית אֶלָּא תוֹרָה (שבת לג.).

רכח אֵין בְּשַׂר הַמֵּת מַרְגִּישׁ בְּאִזְמֵל1658 (שבת יג; ירוש' תענ' פ“ג, ה”ט).

רכט אֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן רֹב צִבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ (ב"ק עט:).

רל אֵין דָּבָר טוֹב יוֹצֵא מִתּוֹךְ מְרִיבָה (שמ"ר ל).

רלא אֵין דָּבָר רָע יוֹרֵד מִלְמָעְלָה (ב"ר נא).

רלב אֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נָפֶשׁ (אהל' ז).

רלג אֵין דֵּעוֹת הַבְּרִיּוֹת שָׁווֹת (ד"א ט).

רלד אֵין הָאִילָן נֶעֱקָר אֶלָּא בְּבֶן מִינוֹ1659 (תדא"ר כט).

רלה אין הַבּוֹר מִתְמַלֵּא מֵחֻלְיָתוֹ1660 (בר' ג:).

רלו אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעָיִן1661 (תענ' ה:).

רלז אֵין הַבְּרָכָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל אָדָם (תוס' בר' ו).

רלח אֵין הַבָּשָׂר מַבְאִישׁ אֶלָּא מִתּוֹכוֹ (תדא"ר כט).

רלט אֵין הוֹלְכִין בְּמָמוֹן1662 אַחַר הָרֹב (ב"ק כז:).

רמ אֵין הַחוֹטֵא נִשְׂכָּר1663 (שביע' ט, ט).

רמא אֵין הַיֵּצֶר תָּאֵב אֶלָּא דָבָר שֶׁאָסוּר לוֹ (ירוש' יומא פ“ו, ה”ד).

רמב אֵין הַנִּדּוֹן1664 דּוֹמֶה לָרְאָיָה (פס' טו.).

רמג אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל הֶבֶל תִּינוֹקוֹת1665 שֶׁל בֵּית־רַבָּן (שבת קיט:).

רמד אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִטְרוּנְיָא1666 עִם בְּרִיּוֹתָיו (ע"ז ג.).

רמה אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַפֵּחַ1667 אֲפִלּוּ שְׂכַר שִׂיחָה נָאָה (נז' כג:).

רמו אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בִּרְיָה (ב"ק לח:).

רמז אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן חָכְמָה אֶלָּא לְמִי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ חָכְמָה (בר' נה.).

רמח אֵין הַקְּלָלָה שׁוֹכֶנֶת בִּמְקוֹם בְּרָכָה (תנח' נח).

רמט אֵין הַקֹּמֶץ1668 מַשְׂבִּיעַ אֶת־הָאֲרִי (בר' ג:; סנה' טז.).

רנ אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג1669 אֶלָּא בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה (ירוש' שבת פ“ב ה”ו; ב"ר צא).

רנא אֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בַחֲבוּרָה (בר' סג:).

רנב אִין וְלָאו1670 וְרָפְיָא בִידֵיהּ (שבת קיג.).

רנג אֵין זֶה יְלוּד אִשָּׁה (נדה יג.).

רנד אֵין זִוּוּגוֹ שֶׁל אִישׁ אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (ב"ר סח).

רנה אֵין זִוּוּגָן עוֹלֶה יָפֶה (פס' מט.).

רנו אֵין חָבוּשׁ1671 מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית־הָאֲסוּרִים (בר' ה:).

רנז אֵין חָבִין1672 לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו (עיר' פא:).

רנח אֵין חָבֵר נִקְנֶה אֶלָּא בִּקְשִׁי־קְשָׁיִים1673 (ספרי וילך).

רנט אֵין חָכְמָה כְּחָכְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (ויק"ר יג).

רס אֵין חָכְמָה לְאִשָּׁה אֶלָּא בְּפָלֶךְ1674 (יומא סו:).

רסא אֵין חֲלוֹם בְּלֹא דְבָרִים בְּטֵלִים (עפ“י בר' נה; רש”י).

רסב אֵין חֲלוֹם שֶׁאֵין לוֹ פִתְרוֹן (ספרי קרח).

רסג אֵין חֲמוֹר נוֹהֵק1675 אֶלָּא מִתּוֹךְ כְּפִיפָה שֶׁל חֲרוּבִין (ירוש' סוף יומא).

רסד אֵין יֵצֶר־הָרָע מְהַלֵּךְ לִצְדָדִין, אֶלָּא בְאֶמְצַע פְּלַטְיָא1676 (ב"ר כב).

רסה אֵין יֵצֶר־הָרָע מָצוּי בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת (ירוש' סוף קיד').

רסו אֵין יֵצֶר־הָרָע שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּמִי1677 שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת (סנה' מה:; סוטה ח'.).

רסז אֵין יֵצֶר־הָרָע שׁוֹלֵט בְּמַלְאָכִים (ב"ר מח).

רסח אֵין יֵצֶר־הָרָע תָּאֵב אֶלָּא לְדָבָר שֶׁהוּא אָסוּר לוֹ (ירוש' יומא פ“ו, ה”ד).

רסט אֵין כֹּחוֹ אֶלָּא בְּפִיו (במ"ר כ).

רע אֵין כָּל־הָאֶצְבָּעוֹת שָׁווֹת (פס' קיב:).

רעא אֵין כָּל־הַכֹּחוֹת שָׁוִין (נדה סו.; תוס').

רעב אֵין “לֹא רָאִינוּ” רְאָיָה (זב' קג:).

רעג אֵין לַדָּבָר סוֹף1678 (פס' ט.).

רעד אֵין לוֹ לְדַיָּן אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת (סנה' ו:).

רעה אֵין לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ (יבמ ט.).

רעו אֵין לוֹ שְׁמִירָה1679 אֶלָּא סַכִּין (ב"ק מה:).

רעז אֵין לְךָ אָדָם אוֹהֵב אֶת בֶּן־אֻמָּנוּתוֹ (ב"ר לב).

רעח אֵין לְךָ אָדָם בְּלֹא יִסּוּרִים (שם צב).

רעט אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה1680 וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם (אב' ד, ג).

רפ אֵין לְךָ דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי פִקּוּחַ־נָפֶשׁ1681 (כת' יט.)

רפא אֵין לְךָ דֶּרֶךְ שֶׁאֵין בָּהּ עַקְמוּמִיּוֹת (ספרי דברים).

רפב אֵין לְךָ דֶּרֶךְ שֶׁאֵין בָּהּ פָּרָשׁוֹת1682 (שם).

רפג אֵין לְךָ כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה יוֹתֵר מִן הַשָּׁלוֹם (סוף עוקצין; ירוש' בר' פ“ב, ה”ד).

רפד אֵין לְךָ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת (חג' יג.; בשם ב"ס).

רפה אֵין לְךָ צָרָה בָּאָה לְאָדָם שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בָּהּ רֶוַח (ב"ר לח).

רפו אֵין לְךָ שִׁבּוּשׁ1683 גָּדוֹל מִזֶּה (ר"ה ל:).

רפז אֵין לְמֵדִין מִשְּׁעַת הַדֹּחַק (ירוש' סוכה פ“ג, ה”א).

רפח אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִן הַשּׁוֹטִים (שבת קד:).

רפט אֵין מְבַטְּלִין תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן אֲפִלּוּ לְבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ (שם קיט:).

רצ אֵין מוֹסְרִין אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא צָנוּעַ (קיד' עא.).

אין מוקדם ר' אֵין מֻקְדָּם.

רצא אֵין מַזְכִּירִין1684 מַעֲשֵׂה נִסִּים (בר' ס.).

רצב אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל1685 (שבת קנו.).

רצג אֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לִמְזֹרָז (מכות כג.).

רצד אֵין מַחֲזִיקִין יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה (גיט' סא.).

רצה אֵין מַטְרִיחִין אֶת־הַצִּבּוּר יוֹתֵר מִדָּי (תענ' יד:).

רצו אֵין מַלְאָךְ אֶחָד עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחוֹת (ב"ר נ).

רצז אֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִמְלֹא נִימָא1686 (בר' מח:).

רצח אֵין מְסִיחִין בִּסְעֻדָּה (תענ' ה:).

רצט אֵין מִעוּט1687 אַחַר מִעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת (יומא מג.).

ש אֵין מַעֲמִידִין פַּרְנָס1688 עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים1689 תְּלוּיָה לוֹ מֵאֲחוֹרָיו (יומא כב:).

שא אֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְשִׂמְחָה (מו"ק ח:).

שב אֵין מֻקְדָּם1690 וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה (פס' ו:).

שג אֵין מָקוֹם פָּנוּי בָּאָרֶץ מִן הַשְּׁכִינָה (במ"ר יב).

שד אֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ (שבת סג.).

שה אֵין מַרְאִין1691 לוֹ לְאָדָם אֶלָּא מֵהִרְהוּרֵי1692 לִבּוֹ (בר' נה:).

שו אֵין מְרַחֲמִין בַּדִּין (כת' פד.).

שז אֵין מְרַצִּין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת כַּעְסוֹ (בר' ז.).

שח אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּבַת־קוֹל1693 (שם נב.).

שט אֵין מְשִׁיבִין1694 אֶת־הָאֲרִי לְאַחַר מִיתָה (גיט' פג:).

שי אֵין מְשִׁיבִין לְאַחַר מַעֲשֶׂה (ר"ה כט:).

שיא אֵין מְשִׁיבִין1695 עַל הַקַּלְקָלָה (מג' טו.).

שיב אֵין מְשַׁנִּין מִמִּנְהַג הַמְּדִינָה (תוס' כת' ו).

שיג אֵין מְשַׁנִּין מִצְּדָקָה לִצְדָקָה (עפ"י ערכ' ו.).

שיד אֵין נוֹתְנִין פִּרְצָה לִפְנֵי הַכָּשֵׁר, וְכָל־שֶׁכֵּן לִפְנֵי הַגַּנָּב (תנח' וישלח).

שטו אֵין נִכְנָסִין בִּכְלֵי־זַיִן לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ (סנה' פב.).

שטז אֵין נְסִיב1696 גּוּפָא מָה רֵישָׁא טָב? (ב"ר ק).

שיז אֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס (עפ"י פס' סד:).

שיח אֵין סַכִּין1697 מִתְחַדֶּדֶת אֶלָּא בְּיָרֵךְ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ (ב"ר סט).

שיט אֵין סָפֵק מוֹצִיא מִידֵי וַדָּאי (פס' ט.).

שכ אֵין עֲבֵרָה מְכַבָּה תוֹרָה (סוטה כא.).

שכא אֵין עֵד נַעֲשֶׂה דַיָּן (ר"ה כו.).

שכב אֵין עוֹנְשִׁין אֶלָּא אִם כֵּן מַזְהִירִין (עפ"י סנה' נו:).

שכג אֵין עוֹשִׂין נְפָשׁוֹת1698 לַצַּדִּיקִים, דִּבְרֵיהֶם הֵם הֵם זִכְרוֹנָם (ירוש' שק' פ“ב, ה”ה; ב"ר פב).

שכד אֵין עָנִי אֶלָּא בְדֵעָה (נד' מא.).

שכה אֵין עֲנִיּוּת בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת (שבת קב:).

שכו אֵין עָרוֹד מֵמִית, אֶלָּא הַחֵטְא מֵמִית (בר' לג.).

שכז אֵין צִוּוּי1699 בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס (במ"ר ז).

שכח אִין קְטָא1700 קְטָא שִׁיחוֹר, וְאֵין אוֹבֵד אוֹבֵד מַרְגְּלֵי (ירוש' תרומ' פ“ח, ה”ג).

שכט אֵין קַטֵּיגוֹר נַעֲשֶׂה סַנֵּיגוֹר (בר' נט.).

של אֵין קְלָלָה הֹוָה בִּמְקוֹם בְּרָכָה (ב"ר לו).

שלא אֵין קָרוֹב1701 רוֹאֶה אֶת־הַנְּגָעִים1702 (זב' קב.).

שלב אֵין רִבּוּי1703 אַחַר רִבּוּי אֶלָּא לְמַעֵט (פס' כג.).

שלג אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ (תוספ' ב"מ ג).

שלד אֵין שׁוֹטֶה נִפְגָּע1704 (שבת יג:).

שלה אֵין שׁוּעָל מֵת בַּעֲפַר פֵּירוֹ1705 (ירוש' כת' פ“ג, ה”ח).

שלו אֵין שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵרָה (ב"ק נא.).

שלז אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְיָיִן (פס' קט.).

שלח אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר (שם).

שלט אֵין שְׁנֵי זַרְזִירִים1706 יְשֵׁנִים עַל דַּף אֶחָד (ב"ר עה).

שמ אֵין שְׁנֵי מַלְאָכִים עוֹשִׂים שְׁלִיחוּת אֶחָת (שם נ).

שמא אֵין שְׁנֵי מַלְאָכִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּכֶתֶר אֶחָד (עפ"י חול' ט).

שמב אֵין שְׁנֵי נְבִיאִים מִתְנַבְּאִים בְּסִגְנוֹן1707 אֶחָד (סנה' פט.).

שמג אֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ1708 (בר' כח.).

שמד אֵין תּוֹרָה כְּתוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (ויק"ר יג).

שמה אֵין תְּפִלָּה מַפְסֶדֶת (ירוש' בר' פ“א, ה”ב).

שמו אֵינוֹ דוֹמֶה לוֹמֵד מֵעַצְמוֹ לְלוֹמֵד מֵרַבּוֹ (כת' קיא.).

שמז אֵינוֹ דוֹמֶה מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ פַת בְּסַלּוֹ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ פַת בְּסַלּוֹ (יומא יח:).

שמח אֵינוֹ דוֹמֶה מִתְבַּיֵּשׁ מֵעַצְמוֹ לְמִתְבַּיֵּשׁ מֵאֲחֵרִים (תענ' טו:).

שמט אֵינוֹ דוֹמֶה שׁוֹנֶה פִרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים לְשׁוֹנֶה פִרְקוֹ מֵאָה וְאֶחָת (חג' ט:).

שנ אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב (קיד' מ:).

שנא אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח1709 (שבוע' מט:).

אינשׁ בתר ר' אֱנָשׁ בָּתַר.

איפכא ר' אִפְּכָא.

שנב אִית דְּיָדַע1710 לְמֶחְרַז וְלֹא יָדַע לְמִקְדָּח; בְּרַם אֲנָא הָוֵינָא חָרוֹזָא וַאֲנָא הָוֵינָא קָדוֹחָא (שהש"ר א).

שנג אִית דִּינָא1711 וְאִית דַּיָּנָא (ויק"ר ל).

שנד אִית תְּחוּמִין1712 בִּמְעֵי? (שם לט)

שנה אֱכֹל בָּצָל1713 וְשֵׁב בַּצֵּל (פס' קיד.).

שנו אַכְלִית1714 [אוֹכַלְתְּ], אַשְׁקֵית – לַוֵּי (ב"ר מח).

שנז אַכֵּף יַמָּא1715 אַסְנָא בְּרָאתָא (פס' ד.).

שנח אַל יְהִי הַמָּשָׁל קַל בְּעֵינֶיךָ (שהש"ר א).

שנט אַל יִפָּטֵר1716 אָדָם מֵחֲבֵרוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר הֲלָכָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ זוֹכְרֵהוּ (בר' לא.).

שס אַל יִרְבּוּ כְמוֹתְךָ בְּיִשְׂרָאֵל (שבת לא.).

שסא אַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִמִּנְהַג הַבְּרִיּוֹת (דא"ז ה).

שסב אַל יִשְׁתֶּה אָדָם בְּכוֹס זֶה וְיִתֵּן עֵינָיו בְּכוֹס אַחֵר (נדר' כ:).

שסג אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ1717 עַד יוֹם מוֹתֶךָ (אב' ב, ה).

שסד אַל תְּבַשֵּׁל1718 בִּקְדֵרָה שֶׁבִּשֵּׁל בָּהּ חֲבֵרֶךָ (פס' קיב:).

שסה אַל תָּדִין אֶת־חֲבֵרְךָ1719 עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ (אב' ב', ד).

שסו אַל תְּהִי בָז לְכָל־אָדָם וְאַל תְּהִי מַפְלִיג1720 לְכָל־דָּבָר (שם ד', ג).

שסז אַל תְּהִי בִרְכַּת הֶדְיוֹט1721 קַלָּה בְעֵינֶיךָ (בר' ז.).

שסח אַל תְּהִי דָן יְחִידִי (אב' ד', ח).

שסט אַל תְּהִי קִלְלַת הֶדְיוֹט קַלָּה בְעֵינֶיךָ (מג' טו.).

שע אַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמֶךָ (אב' ב', יג).

שעא אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן1722 אֶלָּא בְמַה שֶּׁיֶּשׁ בּוֹ (שם ד', כ).

שעב אַל תִּפְרשׁ1723 מִן הַצִּבּוּר (שם ב, ה1724).

שעג אַל תָּצַר צָרַת מָחָר (יבמ' סג:, בשם ב"ס).

שעד אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה (אב' א, ה).

שעה אַל תְּרַצֶּה אֶת־חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעְסוֹ (שם ד' יח).

שעו אַל תִּתְיָאֵשׁ1725 מִן הַפֻּרְעָנוּת (שם א, ז).

שעז אֵלּוּ וָאֵלּוּ1726 דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵן (עיר' יג:).

שעח אִלּוּ לֹא בָאנוּ אֶלָּא לִשְׁמֹעַ דָּבָר זֶה – דַּיֵּנוּ (בר' טז.).

שעט אִלּוּלֵי שֶׁרָאִיתִי בְעֵינַי, לֹא הֶאֱמָנְתִּי (פסיק"ר לב).

שפ אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ1727 (ר"ה יז.).

שפא אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת, אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ (אב' ג, ב).

שפב אִלְמָלֵא עָלַיָּא1728, לָא מִתְקַיְּמִין אִתְכָּלַיָּא (חול' צב.).

שפג אִלְמָלֵא קִנְאָה, אֵין הָעוֹלָם עוֹמֵד (שו"ט לז).

שפד אַלְקַפְתָּא1729 נַקְטַן, רֵיחָא אָתֵי לַהּ לַיָּד (זב' צו:).

שפה אִם אֵין אָדָם חוֹרֵשׁ בִּימוֹת הַחַמָּה, מַה יֹּאכַל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים? (מד' משלי ו).

שפו אִם אֵין אָדָם מֵכִין בְּעֶרֶב־שַׁבָּת, מַה יֹּאכַל בְּשַׁבָּת? (שם).

שפז אִם אֵין אֲנִי1730 לִי, מִי לִי? וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי1731, מָה אָנִי? (אב' א, יד).

שפח אִם אֵין גְּדָיִים1732, אין תְּיָשִׁים (ירוש' סנה' פ“י, ה”ב).

שפט אִם אֵין דֵּעָה, הַבְדָּלָה מִנָּיִן1733? (שם בר' ה"ב).

שצ אִם אֵין כֶּרֶם, אֵין סְיָג; אִם אֵין צֹאן, אֵין רוֹעֶה (מכיל' בא).

שצא אִם אֵין נְבִיאִים הֵם, בְּנֵי נְבִיאִים הֵם (פס' סו.).

שצב אִם אֵין קְטַנִּים, אֵין גְּדוֹלִים (ירוש' סנה' פ“ג ה”ב).

שצג אִם אֵין קֶמַח1734, אֵין תּוֹרָה; אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קָמַח (אב' ג, יז).

שצד אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אָרֶץ; וְאִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה (אב' ג', יז).

שצה אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְכָאן, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְמָקוֹם אַחֵר (עפ"י פס' כד.).

שצו אִם אָמַר לוֹ: טוֹל קֵיסָם1735 מִבֵּין עֵינֶיךָ1736, אָמַר לוֹ: טוֹל קוֹרָה1737 מִבֵּין עֵינֶיךָ (ב“ב טו; ע”י).

שצז אִם אֲמַר לָךְ1738 חָד: “אוּנָךְ דַּחֲמָר”, לֹא תֵיחוֹשׁ; תְּרֵין, עֲבִיד לָךְ פְּרוֹמְבְּיָא (ב“ר מה; ילק”ש).

שצח אִם אֲנִי כָאן, הַכֹּל כָּאן (סוכה נג.).

שצט אִם בָּא לַהֲרָגְךָ, הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ (בר' נח.).

ת אִם בָּאנוּ לִכְתֹּב, אֵין אָנוּ מַסְפִּיקִין (שבת יג:).

תא אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת – מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר? לִוְיָתָן בְּחַכָּה הֹעֲלָה – מַה יַּעֲשׂוּ דְּגֵי רְקָק1739? (מו"ק כה:).

תב אִם בָּטַלְתָּ מִן הַתּוֹרָה, יֶשׁ לְךָ בְּטֵלִים הַרְבֵּה1740 כְּנֶגְדֶּךָ (אב' ד, י).

תג אִם בְּלַחִים אָחֲזָה אֵשׁ – מַה יַּעֲשׂוּ יְבֵשִׁים? (תדא"ר יד).

תד אִם בְּנַעֲרוּתְךָ לֹא חֲפַצְתָּם1741, אֵיךְ תַּשִּׂיגֵם בְּזִקְנוּתֶךָ? (אדר"נ כד).

תה אִם בְּעֵינֶיךָ הוּא מִקְרוֹלַפְרוֹס1742 – בְּעֵינֵינוּ נַנָּס1743 (ילק"ש ירמיה).

תו אִם בִּקַּשְׁתָּ לֵחָנֵק, הִתָּלֵה בְּאִילָן גָּדוֹל (פס' קיב.).

תז אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּבֹּקֶר – אָמְרֵהוּ; וְאִם לָאו – אַל תֹּאמְרֵהוּ (סנה' ז:).

תח אִם לָוִיתָ, לָוִיתָ עַל מְנָת לִפְרֹעַ, וְאִם הִלְוִיתָ, הִלְוִיתָ עַל מְנָת לִתְבֹּעַ (דא"ז ג).

תט אִם הֲלָכָה – נְקַבֵּל; וְאִם לְדִין – יֵשׁ תְּשׁוּבָה (יבמ' עו:).

תי אִם הִתְחַלְתָּ בְּמִצְוָה, הֱוֵי גוֹמֵר אֶת־כֻּלָּהּ (תנח' עקב).

תיא אִם חָכְמָה אֵין כָּאן – זִקְנָה אֵין כָּאן? (בר' לט.).

תיב אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי – אַל תַּאֲמֵן; לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי – אַל תַּאֲמֵן; יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי – תַּאֲמִין (מג' ו:).

תיג אִם יוֹם תַּעַזְבֶהָ1744 – יוֹמַיִם תַּעַזְבֶךָּ (ירוש' סוף בר').

תיד אִם יִזְכֶּה – יַבְחִין (בר' ט:).

תטו אִם כֵּן – אֵין לַדָּבָר סוֹף (ב"מ כח:).

תטז אִם כֵּן – לָא שָׁבְקַתְּ1745 חַיֵּי לְבִרְיָתָא (ב"ק צא:).

תיז אִם כֵּן – מַה הִפְסִיד הָרַמָּאי? (ב"מ ג.).

תיח אִם כֵּן – מָצִינוּ חוֹטֵא נִשְׂכָּר! (יבמ' צב:).

תיט אִם כֵּן – נָתַתָּ דְבָרֶיךָ לְשִׁעוּרִין1746 (שבת לה:).

תכ אִם לֹא עַכְשָׁו – אֵימָתָי? (אב' א, יד).

תכא אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה – אַל תַּחֲזֵק טוֹבָה לְעַצְמֶךָ (אב' ב, ט).

תכב אִם עַם הָאָרֶץ הוּא חָסִיד – אַל תָּדוּר בִּשְׁכוּנָתוֹ (שבת סג.).

תכג אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה1747, מָשְׁכֵהוּ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ1748 (סוכה נב:).

תכד אִם קָרִיתָ, לֹא שָׁנִיתָ; וְאִם שָׁנִיתָ, לֹא שִׁלַּשְׁתָּ (בר' ה.).

תכה אִם תַּרְחִיק אֶת־הָרְחוֹקִים – סוֹפְךָ לְרַחֵק אֶת־הַקְּרוֹבִים (במ"ר ח).

תכו אֻמָּן וּכְלֵי אֻמָּנוּתוֹ בְיָדוֹ (אדר"נ כב).

תכז אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה (אב' א, טו).

תכח אִמְּסַר עָלְמָא1749 בִּידָא דְּטִפְּשָׁאֵי (סנה' מו:).

תכט אֲמַר: בְּמַאי1750 אֵכוּל לַחְמָא – לַחְמָא סַב מִנֵּיהּ (סנה' ק:).

תל אִמְרוּ לְפָעֳלָא טָבָא1751: יִישַׁר1752 כֹּחֶךָ! (שמו"ר כ).

אמת אמת ר' כָּל אֱמֶת אֱמֶת וכו'.

תלא אֲנָא לָא חִלֵּק1753 יָדַעְנָא וְלָא בִלֵּק יָדַעְנָא (חול' יט.).

תלב אִנְהוּ אָכְלֵי1754 וַאֲנַן מְבָרְכִין! (בר' מד:).

תלג אָנוּס1755 רַחֲמָנָא פַטְרֵיהּ (נדר' כז.).

תלד אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת חֲצִי גוּפוֹ שֶׁל אָדָם (בר' נה:).

תלה אֲנִי אוֹמֵר לְךָ דְּבָרִים שֶׁל טַעַם וְאַתָּה אוֹמֵר לִי: מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֵמוּ! (ע"ז יח.).

תלו אֲנִי מֵבִיא לָכֶם רְאָיָה מִן הַתּוֹרָה וְאַתֶּם מְבִיאִים לִי רְאָיָה מִן הַשּׁוֹטִים! (נד' ל:).

תלז אֲנַן בְּדִידַן1756 וְאִינְהוּ בְּדִידְהוּ (שם ח.).

תלח אֱנָשׁ בָּתַר1757 חֲמָרֵיהּ אָזֵל (ב"מ לב.)

תלט אֲנָשִׁים שֶׁל צוּרָה (מו"ק ט.).

תמ אָסָא דְקָאֵי1758 בֵינֵי חִלְפֵי אָסָא שְׁמֵיהּ וְאָסָא קְרוֹ לֵיהּ (סנה' מד.).

תמא אָסְיָא, אַסֵּי חִגַּרְתָּךְ1759 (ב"ר כג).

תמב אָסְיָא דְמַגָּן1760 – מַגָּן שָׁוֵי (ב"ק פה.).

תמג אָסְיָא רַחִיקָא1761 עֵינָא עֲוִירָא (שם).

תמד אַסְמַכְתָּא בְעָלְמָא1762 (מו"ק ג.).

תמה אִסְתֵּירָא1763 בְלָגֵינָא “קִישׁ־קִישׁ” קָרְיָא (ב“מ פ”ה:).

תמו אַף־עַל־גַּב1764 דְּאִיהוּ לָא חָזֵי, מַזָּלֵיהּ חָזֵי (מג' ג.).

תמז אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לְדָבָר – זֵכֶר1765 לְדָבָר (שבת פב.).

תמח אַף־עַל־פִּי שֶׁחָטָא יִשְׂרָאֵל הוּא (סנה' מד.).

תמט אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא1766 (ב"מ פד.).

תנ אֲפִלּוּ דְבַר עֲבֵרָה יָפֶה בְעִתּוֹ (קה"ר ו).

תנא אֲפִלּוּ הֶדְיוֹט אֵינוֹ חוֹרֵשׁ תֶּלֶם בְּתוֹךְ תֶּלֶם (ב"ר סז).

תנב אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים1767 (בר' י.).

תנג אֲפִלּוּ כָל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ1768 אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ (אב' ג יז).

תנד אֲפִלּוּ עוֹפוֹת מַכִּירִין בְּצָרֵי־הָעָיִן (סוטה לח.).

תנה אֲפִלּוּ פְרוּטוֹת קְטַנּוֹת מִצְטָרְפוֹת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל (תוספ' סוטה ג).

תנו אֲפִלּוּ צִפּוֹרָא1769 קַלִּילָא מִבַּלְעֲדֵי שְׁמַיָּא לָא מִתְצְדִי (ירוש' שביע' פ“ט, ה”א).

תנז אֲפִלּוּ קַל שֶׁבְּקַלִּים1770 וְנִתְמַנָּה פַּרְנָס1771 עַל הַצִּבּוּר1772 הֲרֵי הוּא כְּאַבִּיר שֶׁבָּאַבִּירִים1773 (ר"ה כה:).

תנח אֲפִלּוּ קַרְחָה1774 בְּבֵיתֵיהּ פַּרְדַּשְׁכָּא1775 לֶהֱוֵי (מג' יב:).

תנט אֲפִלּוּ רֵיקָנִים שֶׁבְּךָ1776 – מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן1777 (בר' נז.).

תס אֲפִלּוּ רֵישׁ1778 גַּרְגּוּתָא מִשְׁמַיָּא מוֹקְמֵי לֵיהּ (ב"ב צא:).

תסא אֲפִלּוּ שִׂיחַת חֻלִּין1779 שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים צְרִיכָה תַלְמוּד1780 (ע"ז יט.; סוכה כא.).

תסב אֶפְשָׁר אֵשׁ בִּנְעֹרֶת וְאֵינָהּ מֵהַבְהָבֶת? (סנה' לז.).

תסג אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד? (חול' ס:).

תסד אַקַּמְצָא וּבַר־קַמְצָא1781 חֲרֵב יְרוּשְׁלֶם (גיט' נה:).

תסה אַרְבָּעָה לְצַלָּא1782, אַרְבָּעָה לְצַלְלָא (ב"ב ה.).

תסו אַרְבַּעַתְּ לִי1783 אַרְיָא אַמִּצְרָאִי (ב"ק קיד.).

תסז אֲרוּרִים הָרְשָׁעִים שֶׁאֵין עוֹשִׂים טוֹבָה שְׁלֵמָה (ב"ר פט).

תסח אָרְחֵי וּפָרְחֵי1784 (כת' סא.).

תסט אֲרִי אַבְרְחִי1785 לָךְ מִמִּצְרָא (ב"מ קח:).

תע אֲרִי בֶן־אֲרִי1786… אֲרִי בֶן־שׁוּעָל1787 (ב"מ פד:).

תעא אֲרִי שֶׁאָמַרְתָּ1788 נַעֲשָׂה שׁוּעָל (ב"ק קיז.).

תעב אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה (שבת קיא.).

תעג אַרְיָא קְטִילָא1789 קְטַלְתְּ (שהש"ר ג).

תעד אַרְכְּבֵיהּ1790 אַתְּרֵי רִכְשֵׁי (ב"ב קנב.).

תעה אִשָּׁה טוֹבָה מַתָּנָה טוֹבָה (יבמ' סג:).

תעו אִשָּׁה יָפָה אַשְׁרֵי בַעְלָהּ, מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלָיִם (שם).

תעז אִשָּׁה כְּלֵי־זֵינָהּ1791 עָלֶיהָ (יבמ' קטו:).

תעח אִשָּׁה כְשֵׁרָה – שֶׁעוֹשָׂה רְצוֹן בַּעְלָהּ (תדא"ר ט).

תעט אִשָּׁה מְגַלָּה אֶת־הַקְּדֵרָה לִרְאוֹת מַה חֲבֶרְתָּהּ מְבַשָּׁלֶת (תוספ' טהרות ח).

תפ אִשָּׁה מַכֶּרֶת בְּאוֹרְחִים יוֹתֵר מִן הָאִישׁ (בר' י:).

תפא אִשָּׁה צָרָה עֵינָהּ בְּאוֹרְחִים (ב"מ פז.).

תפב אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ (יבמ' סג:, בשם ב"ס).

תפג אַשָּׁקָא דְּרִסְפַּק1792 חֲרֵב בֵּיתָר (גיט' נה:).

תפד אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיֶּשׁ לוֹ יָתֵד לְהִתָּלוֹת בָּהּ (ירוש' בר' פ“ד, ה”א).

תפה אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַגְּדוֹלִים נִשְׁמָעִים לִקְטַנִּים (ר"ה כה:).

תפו אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַנָּשִׂיא שֶׁלּוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ (הור' י:).

תפז אַשְׁרֵי יַלְדוּתֵנוּ שֶׁלֹּא בִיְּשָׁה אֶת־זִקְנָתֵנוּ (סוכה נג.).

תפח אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְיָדוֹ (פס' ג.).

תפט אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּנָיו זְכָרִים וְאוֹי לוֹ מִי שֶׁבָּנָיו נְקֵבוֹת (פס' סה.)

תצ אַשְׁרֵי עֵינַי שֶׁכָּךְ רָאוּ (חג' יב:).

תצא אַשְׁרֵי תַלְמִיד שֶׁרַבּוֹ מוֹדֶה לוֹ (בר' לב.).

תצב אֵשֶׁת חָבֵר1793 הָרֵי הִיא כְּחָבֵר (ע"ז לט.).

תצג אֵשֶׁת לִסְטִים1794 כְּלִסְטִים (ירוש' כת' פ“ב, ה”ט).

תצד אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ (בר' כד.).

תצה אִשְׁתְּרִי1795 חַד חֶבֶל – אִשְׁתְּרוֹ תְרֵין חַבְלֵי (ויק"ר יד).

תצו אַתְּ בִּנְצִיבִין1796 וּמְצוּדָתְךָ פְּרוּסָה בִירוּשָׁלָיִם (פס' ג:).

תצז אִתְּגַרְתְּ1797 לֵיהּ – פּוּץ עַמְרֵיהּ (יומא כ:).

תצח אַתָּה חוֹלֵם וְאַתָּה פּוֹתֵר (תנח' יתרו).

תצט אַתָּה תוֹפֵס חֶבֶל בִּתְרֵין רָאשִׁין1798! (ב"ר לט).

ך אֶתְמוֹל אֶפְרוֹחַ, עַכְשָׁו בֵּיצָה! (ב"ר לז).

ךא אֶתְמוֹל מַלְאָךְ וְהַיּוֹם שׁוֹטֶה? (תנח' משפטים).

ךב אַתַּרְנְגוֹלָא1799 וְתַרְנְגוֹלְתָא חֲרֵב טוּר־מַלְכָּא (גיט' נה:).

ךג אַתַּרְתֵּי תְלָת1800 גַּנָּבָא לָא מִקְּטֵל (סנה' ז.).

ךד אִתְּתָא בַּהֲדֵי1801 שׁוּתָא פִּלְכָּא (מג' יד:).

ךה אִתְּתָךְ גּוּצָא1802 גְּחִין וְתִלְחַשׁ לָהּ (ב"מ נט.).


ב.

ךו בָּא הָרוּג בְּרַגְלָיו (ב"ק עד:).

ךז בֹּא וּנְפַשְׁפֵּשׁ1803 בַּהֲלָכוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ חֲלוּדָה1804 (ספרי האזינו).

ךח בָּא לְהָרְגְךָ – הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ (בר' סב:).

ךט בָּא לִטַּמֵּא פּוֹתְחִין לוֹ, בָּא לִטַּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ1805 (שבת קד.)

ךי בָּא לִכְלָל כַּעַס בָּא לִכְלָל טָעוּת (ספרי מטות).

ךיא בַּאֲתַר דְּלֵית1806 גְּבַר תַּמָּן הֱוֵי גְבָר (בר' סג.).

ךיב בְּאַתְרָא דְמָרֵי־בֵיתָא1807 תָּלֵא זֵינֵיהּ כֻּלְבָּא רָעֲיָא קֻלְּתֵיהּ תָּלֵא (ב"מ פד:).

ךיג בָּבוּאָה דְבָבוּאָה1808 (יב' קכב.).

ךיד בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶם קְדֵרָה לְרַבּוֹ אַל יִמְזֹג בָּהֶם כּוֹס לְרַבּוֹ (שבת סא.).

ךטו בִּגְדֻלָּה מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל וּבְקַלְקָלָה מִן הַקָּטָן (בר' סא.).

ךטז בְּדִידִי הֲוָה עוֹבָדָא1809 (שבת קמ.).

ךיז בְּדִיל רַבָּה1810 אֲכַל תַּלְמִידָא (יומא עה:).

ךיח בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ (מכיל' י:).

ךיט בְּהָא נָחֲתִינַן1811 וּבְהָא סָלְקִינַן (פס' פז:).

ךכ בַּהֲדֵי הוּצָא1812 לָקֵי כְרַבָּא (ב"ק צב:).

ךכא בַּהֲדֵי כַּבְשֵׁי1813 דְרַחֲמָנָא לָמָּה לָךְ? (בר' ו.).

ךכב בּוֹצִין1814 בּוֹצִין מִקַּטְפֵיהּ יְדִיעַ (שם מח.).

ךכג בּוֹצִינָא טָב1815 מִקָּרָא (סוכה נו.).

ךכד בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה (אב' ב, יא).

ךכה בּוֹר שֶׁשָּׁתִיתָ1816 מִמֶּנּוּ אַל תִּזְרֹק בּוֹ אָבֶן (במ"ר כב).

ךכו בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן (ב"ר ג).

ךכז בִּזְכוּת1817 הַזָּהוּב נִתְלַקְּטוּ הַמָּעוֹת (דב"ר ב).

ךכח בִּזְמַן שֶׁהַחַלָּשׁ מִלְמַעְלָה הוּא נוֹצֵחַ אֶת־הַגִּבּוֹר מִלְּמָטָּה (תנח' ויקרא).

ךכט בִּזְמַן שֶׁהָרוֹעֶה תוֹעֶה, הַצֹּאן תּוֹעִין אַחֲרָיו (פדר"א מב).

ךל בַּחֲבֶרְתָּהּ1818 וְלָא בְסִלְתָּא (יבמ' סג.).

בחדא מחתא וכו' ר' אַטּוּ כֻלְּהוּ.

ךלא בַּחֲקַל דְּאִית1819 בֵּיהּ אִזְגּוֹרִין1820 לָא תֵימַר מִלֵּי דְמִסְטֵירִין (ב"ר עד).

ךלב בָּטֵל הָעִקָּר, בְּטֵלָה הַטְּפֵלָה (כלים יט).

בטלה ר' הַבַּטָּלָה וכו'.

ךלג בָּטְלָה דַעְתּוֹ1821 אֵצֶל כָּל אָדָם (בר' לו:).

ךלד בִּיָּא תּוֹתָבָא1822 מְפַנֵּי מָארֵא בֵיתָא! (ויק"ר יז).

ךלה בֵּין דֵין לְדֵין1823 סָפַת הַהִיא עֲלוּבְתָא (שם לז).

ךלו בֵּין הָרוֹעֶה וְהַזְּאֵב נִבְקַע הַשֶּׂה (תנח' וארא).

ךלז בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת כְּהֶרֶף־עָיִן, זֶה נִכְנָס וְזֶה יוֹצֵא (בר' ב:).

ךלח בֵּין חַיְּתָא1824 לִמְחַבַּלְתָּא אֲזַל בְּרָא דַעֲלוּבְתָא (ב"ר ס).

ךלט בֵּין יְמָמָא1825 לְלֵילְיָא לָא טָעֵי אֱנָשֵׁי (פס' יב.).

ךמ בֵּין מִדִּידָהּ1826 וּבֵין לָא מִדִּידָהּ מִתְגַּלְגֶּלֶת בַּת־קַבְרַיָּא (אס"ר ב).

ךמא בֵּין קַנְיָא1827 לְאוּרְבָּנָא שְׁוִילְנָאי מַאי בָּעֵי (סנה' פב:).

ךמב בֵּיצָה בַּת מֵימַר שִׁירָה1828 הִיא? (חול' סד:).

ךמג בֵּירָא1829 דִשְׁתֵית מִנֵּיהּ לָא תִשְׁדֵּי בֵיהּ קָלָא (ב"ק צב:).

ךמד בִּישׁ גַּדָּא1830 וּטְמִיעַ מַזָּלָא (קה"ר א).

ךמה בַּיִת אָפֵל אֵין פּוֹתְחִין בּוֹ חַלּוֹנוֹת לִרְאוֹת אֶת־נִגְעוֹ (נגע' פ“ב, מ”ג).

ךמו בֵּית־דִּין הוֹלְכִין אֵצֶל בִּירָה1831, אוֹ בִירָה הוֹלֶכֶת אֵצֶל בֵּית־דִּין? (ב"ק צ:).

ךמז “בֵּיתוֹ” – זוֹ אִשְׁתּוֹ (יומא ב.).

ךמח בָּכֵי לֵיהּ לְמָר1832 וְלֹא יָדַע, חָיְכִי לְמָר וְלָא יָדַע, וַי לֵיהּ לְדֵין דְּלָא יָדַע בֵּין טָב לְבִישׁ (סנה' קג; ילק"ש מלכים ב' יד).

ךמט בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת (תענ' כט.).

ךנ בַּכֹּל אָדָם מִתְקַנֵּא חוּץ מִבְּנוֹ וְתַלְמִידוֹ (סנה' קה:).

ךנא בְּכָל־מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא נַחַת רוּחַ הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג (ב"ר לח).

ךנב “בַּל־תַּשְׁחִית”1833 דְּגוּפָא עָדִיף (שבת קמ:).

ךנג בַּלַיְלָה הִיא גַחֶלֶת יוֹקֶדֶת1834, וּבַבֹּקֶר אֵינָהּ אֶלָּא תוֹלָעַת (פסיק"ר לג).

ךנד בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד1835, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ (סוטה ה:).

ךנה בְּמֻפְלָא1836 מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ (חג' יג., בשם ב"ס).

ךנו בִּמְזוֹנוֹתַי1837 אַתָּה מִסְתַּכֵּל וּבִמְצוֹדָתִי אִי אַתָּה מִסְתַּכֵּל (קה"ר יא).

ךנז בְּמִפְתַּח בָּבֵי1838 מִטְרָא – בַּר־חַמָּרָא, מוֹךְ שַׂקָּךְ וּגְנִי (תענ' ו:).

ךנח בִּמְקוֹם גִּילָה, שָׁם תְּהֵא רְעָדָה (בר' ל:).

ךנט בִּמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ (אב' ב' ו).

ךס בִּמְקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִים1839, צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם עוֹמְדִים (בר' לד:).

ךסא בִּמְקוֹם שֶׁהַלִּסְטִים מְקַפֵּחַ1840, שָׁם הוּא נִתְלֶה (תנח' תצוה).

ךסב בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לְרָב (בר' יט:).

ךסג בְּמָתָא שְׁמָאִי1841, בְּלָא מָתָא תּוֹתְבָאִי (שבת קמה:).

ךסד בֶּן־חָכָם כַּחֲצִי חָכָם (פדר"א כט).

ךסה בֶּן־נֹחַ1842 נֶהֱרָג עַל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה1843 (עיר' סב).

ךסו בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה נִדּוֹן עַל שֵׁם סוֹפוֹ1844 (סנה' עא.).

ךסז בָּנָה בָמָה לְעַצְמוֹ (נדר' סו.).

ךסח בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן, אֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוַּלְתָּן1845 (נדה סו.).

ךסט בְּנֵי־אָדָם דּוֹמִין לְעִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה, הַלָּלוּ נוֹצְצִין וְהַלָּלוּ נוֹבְלִין (עיר' נד.).

ךע בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵם כְּבָנִים (יבמ' סב:).

ךעא “בָּנֶיךָ1846 וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר” – זוֹ אֵשֶׁת הָאָב (בר' נו.).

ךעב בִּנְיַן יְלָדִים סְתִירָה וּסְתִירַת זְקֵנִים בִּנְיָן (מג' לא).

ךעג בַּעַל אֲבֵדָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתוֹ (קיד' ב:).

ךעד בַּעַל הַבַּיִת יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מָקוֹם הִפְקִיד1847 כֵּלָיו (תדא"ר י).

ךעה בַּעַל הַנְּבֵלָה מְטַפֵּל1848 בְּנִבְלָתוֹ (מכיל' משפטים).

ךעו בַּעַל הַנֵּס אֵינוֹ מַכִּיר בְּנִסּוֹ (נדה לא.).

ךעז בַּעַל הַקּוֹרָה יִכָּנֵס בְּעָבְיָהּ1849 שֶׁל קוֹרָה (בר' סד.).

ךעח בְּעִקְּבוֹת1850 מְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּא (סוטה מט:).

ךעט בְּפַלְגּוּת1851 פּוּמָךְ אוֹ בְכָל פּוּמָךְ (ירוש' פסחים פ“ה, ה”ח).

ךפ בִּקְדֵרָה שֶׁבִּשְּׁלוּ1852 – בָּהּ נִתְבַּשָּׁלוּ (שם יא).

ךפא בָּקִי1853 בְחַדְרֵי תוֹרָה (קיד' י:).

ךפב בִּקְעָה מָצָא1854 – וְגָדַר בָּהּ גָּדֵר (עיר' ו:).

ךפג בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רָגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף (ב“ר פד; רש”י).

ךפד בִּקֵּשׁ לַהֲפֹךְ קְעָרָה עַל פִּיהָ (ב"ב טז.).

ךפה בַּר בֵּי־רַב1855 דְּחַד יוֹמָא (חג' ה:).

ךפו בַּר בְּרָךְ1856 קִירָא לְזַבֵּן וְאַתְּ לָא תִצְטַעֵר (סנה' צח.).

ךפז בַּר מֵחַם1857 תַּנּוּרֵי, בַּר מְלַחֵךְ פִּינְכֵי, בַּר מְרַקֵּד בֵּי־כֻבֵּי (פס' מט.).

ךפח בְּרָא מְזַכֶּה אַבָּא1858 (סנה' קד.).

ךפט בְּרֹאשׁ כָּל־אַסְוָן1859 אֲנָא חֲמַר (כ"ב נח:).

ךצ בָּרוּךְ הַמָּקוֹם1860 שֶׁהֲרָגוֹ (שבת יג:).

ךצא בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה (ב"ר סג).

ךצב בַּרְזֶל כָּל־זְמַן שֶׁהוּא בְתוֹךְ הָאוּר עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ כָּל־כֵּלִים שֶׁיִּרְצוּ (אדר"נ טז).

ךצג בָּרִי וְשֶׁמָּא1861 – בָּרִי עָדִיף1862 (כת' יב:).

ךצד בְּרִית כְּרוּתָה לוֹ [לְפִשְׁפֵּשׁ1863] שֶׁכָּל־הַמּוֹלְלוֹ1864 מֵרִיחַ בּוֹ (נדה נח:).

ךצה בְּרִית כְּרוּתָה לִשְׂפָתָיִם1865 (מו"ק יח.).

ךצו בִּרְכַּת הַבַּיִת בְּרֻבּוֹ1866 (כת' קג.).

ךצז בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר הִפְסָדְתִּי? (שם קח.).

ךצח בִּשְׁהִ“י פְהִ”י1867 (מג' יג:).

ךצט בְּשׁוּק סָמַיָּא1868 צָוְחִין לַעֲוִירָא סַגִּי־נְהוֹר (ב“ר ל; ילק”ש נח).

ם בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים אָדָם נִכָּר: בְּכוֹסוֹ1869 וּבְכִיסוֹ1870 וּבְכַעְסוֹ (עיר' סה:).

םא בְּשִׁמְךָ1871 יִקְרָאוּךָ וּבִמְקוֹמְךָ יוֹשִׁיבוּךָ וּמִשֶּׁלְּךָ יִתְּנוּ לָךְ (יומא לח:).

םב בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם1872 וְלֹא לָיְלָה (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

םג בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלֵךְ אָדָם לַחֲטוֹא הַשָּׂטָן מְרַקֵּד לוֹ (במ"ר כ).

םד בִּשְׁעַת הַמְכַנְּסִים1873 פַּזֵּר, בִּשְׁעַת הַמְפַזְּרִים כַּנֵּס (במ"ר כ).

םה בִּשְׁעַת חֶדְוְתָא1874 חֶדְוְתָא, בִּשְׁעַת אֶבְלָא אֶבְלָא (ב"ר כז).

םו בִּשְׁעַת חֵרוּם1875 שָׁנוּ (כת' יז:).

םז בִּשְׁעַת מִלְחָמָה כַּנֵּס אֶת הָרֶגֶל, בִּשְׁעַת רָעָב פַּזֵּר אֶת הָרָגֶל (ספרי דבר' לב).

םח בִּשְׁעַת עָקְתָא1876 נִדְרָא, בִּשְׁעַת רַוְחָא שַׁמְטֵי1877 (תנח' וישלח).

םט בָּשָׂר וָדָם הַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בַּקָּבֶר (בר' כח:).

םי [בָּשָׂר וָדָם] הַיּוֹם עוֹדֶנּוּ וּמָחָר אֵינֶנּוּ (ירוש' סנה', סוף פ"ו).

םיא בָּשָׂר־וָדָם – מַתְּנָתוֹ מְעוּטָהּ וְחֶרְפָּתָהּ מְרֻבָּה (שם בר' פ“ד, ה”ב).

םיב בָּת דִּינָא1878 – בָּטֵל דִּינָא (סנה' צה.).

םיג בַּת לְאָבִיהָ מַטְמֹנֶת1879 שָׁוְא (שם ק:, בשם ב"ס).

םיד בַּת שִׁתִּין1880 כְּבַת שַׁת לְקָל טַבְלָא רָהֲטָא (מו"ק ט:).

םטו בַּת תְּחִלָּה1881 – סִמָּן יָפֶה לְבָנִים (ב"ב קמא.).

םטז בִּתְחִלָּה… אוֹרֵחַ1882 וְאַחַר־כָּךְ נַעֲשֶׂה בַעַל־הַבָּיִת (ב"ר כב).

םיז בִּתְּךָ בָגְרָה1883 – שַׁחֲרֵר1884 עַבְדְּךָ וְתֶן־לָהּ (פס' קיג.).

םיח בָּתַר גַּנָּבָא1885 גְנוֹב וְטַעֲמָא טְעִים (בר' ה:).

םיט בָּתַר מָרֵי נִכְסֵי1886 צִיבֵי מְשׁוֹךְ (ב"ק צג.).

םכ בָּתַר עַנְיָא1887 אָזְלָא עַנְיוּתָא (שם).

םכא בָּתַר רֵישָׁא1888 גּוּפָא אָזֵל (עיר' מא.).

םכב בִּתְרֵי1889 קְטָלֵי קָטְלַתְּ לֵיהּ (סנה' פא:).

םכג בִּתְרֵין גּוּרִין1890 קְטַלוּ לְאַרְיָא (שם צה.).


ג.

םכד גַּבֵּל לְתוֹרָא1891, גַּבֵּל לְתוֹרֵי (ב"מ סט.).

םכה גִּבָּרֵי גִּבָּרִין1892 קָטֵל דְּוָיָא (סנה' ק:).

םכו גַּבְרָא אַגַּבְרָא1893 קָרָמִית? (עיר' פב.).

םכז גַּבְרָא דְטַרְקֵיהּ1894 לְגַלֵּיהּ וְאַבְּדֵיהּ לְמַפְתְּחֵיהּ (סנהד' קיג.).

םכח גַּבְרָא דְנָשֵׁי1895 קַטְלוּהוּ לָא דִינָא וְלָא דַיָּנָא (ב"מ צז.).

םכט גַּבְרָא דְרָחֵצְנָא1896 עֲלֵיהּ אַדְיֵהּ לִגְזִיזָא וְקָם (סנה' ז:).

םל גַּבְרָא קְטִילָא קְטַל1897 (סנה' פא.).

םלא גַּבְרָא רַבָּא1898 אָמַר מִלְּתָא, לָא תְחַיְּכוּ עֲלָהּ (בר' יט.).

םלב גַּבְרֵי בָּעֵי1899 חַיֵּי, נָשֵׁי לָא בָעֵי חַיֵּי? (קיד' לד.).

םלג גַּבְשׁוּשִׁית1900 קְטַנָּה דּוֹמָה עָלָיו1901 כְּהָרֵי־הָרִים (שבת קנב.).

םלד גָּדוֹל הַמְעַשֶּׂה1902 יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה (ב"ב ט.).

םלה גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ יוֹתֵר מִירֵא שָׁמָיִם (בר' ח.).

םלו גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה1903 יוֹתֵר מִן הָעוֹשָׂה מִיִּרְאָה (סוטה לא.).

םלז גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, שֶׁדּוֹחֶה “לֹא־תַעֲשֶׂה”1904 שֶׁבַּתּוֹרָה (בר' יט:).

םלח גָּדוֹל מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה1905 מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה (קיד' לא.).

םלט גָּדוֹל מֵרַבָּן שְׁמוֹ1906 (תוס' עדיות ג).

םמ גָּדוֹל שִׁמּוּשָׁהּ שֶׁל תּוֹרָה יוֹתֵר מִלִּמּוּדָהּ (בר' ז.).

םמא גְּדוֹלָה אוֹנָאַת1907 דְּבָרִים מֵאוֹנָאַת מָמוֹן (ב"מ נח:).

םמב גְּדוֹלָה גְּמִילוּת־חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְדָּקָה (סוכה מט:).

םמג גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה (שבת קכז.).

םמד גְּדוֹלָה לְגִימָה1908, שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת־הָרְחוֹקִים (סנה' קג:).

םמה גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁמְּחַמֶּמֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ (גיט' סז:).

םמו גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ (נדר' מט:).

םמז גְּדוֹלָה עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ1909 כְּמִצְוָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ (נז' כג.).

םמח גְּדוֹלָה פַרְנָסָה יוֹתֵר מִן הַגְּאֻלָּה (שו"ט פ).

םמט גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם (חול' ז:).

םנ גְּדָיִים שֶׁהִנַּחְתָּ1910 נַעֲשׂוּ תְיָשִׁים בַּעֲלֵי־קַרְנָיִם (ב"ר סג.).

םנא גֹּד אוֹ אֶגֹּד1911 (ב"ב יג.).

םנב גּוֹדְרִין אֶת־הַגָּדוּר וּפוֹרְצִין אֶת־הַפָּרוּץ (תנח' וישב).

םנג גּוּזְמָא1912 קָתָנֵי (ביצה ד.).

םנד גּוֹלְיָרִין1913 מִתְגָּרִים בַּמִּלְחָמָה וְגִבּוֹרִים נוֹצְחִים (ספרי האזינו).

גומרא דלא כויא ר' כָּל גוּמְרָא וכו'.

םנה גּוּפָא דְעוֹבָדָא1914 הֵיכֵי הֲוָה (כת' סט:).

םנו גּוּר טָב1915 מִכֶּלֶב בִּישׁ לָא תְרַבִּי (ויק"ר יט).

םנז גְּזֵרָה עֲבִידָא דְבָטְלָה1916 (כת' ג:).

םנח גַּחֶלֶת כַּמָּה1917 דְשָׁבֵק לָהּ מֵעַמְיָא עָמְיָא וְאָזְלָא (ב"ק ט:).

םנט גַּחֶלֶת – נָפַח בָּהּ וּבָעָרָה, רָקַק בָּהּ וְכָבָתָה (ויק"ר לג).

םס גִּיּוֹרָא1918 – עַד עַסְרָא דָרֵי לָא תְבַזֵּי אֲרַמָּאָה קַמֵּיהּ (סנה' צד.).

םסא גָּיְפָא1919 בְּחִזּוּרִין וּמְפַלְּגָא לְבִישֵׁי (ויק"ר ג).

םסב גִּירָא1920 בְעֵינָא דְשִׂטְנָא (קיד' ל.).

םסג גִּירָאָה1921 בְגִירֵיהּ מִקְּטֵל, מִדְּוִיל יְדֵיהּ מִשְׁתַּלֵּם (פס' כח.).

םסד גִּלְגּוּל מְחִלּוֹת1922 (כת' קיא.).

םסה גַּלְגַּל1923 הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (שבת קנא:).

םסו גַּלֵּה סוֹדְךָ לְאֶחָד מֵאָלֶף (יבמ' סג:).

םסז גָּלוּת מְכַפֶּרֶת עַל הַכֹּל (סנה' לז:).

םסח גַּם זוֹ לְטוֹבָה (תענ' כא.).

םסט גְּמִירֵי, דְּמֵיהַב1924 יָהֲבִי, מִשְׁקַל לָא שָׁקְלִי (שם כה.).

םע גְּמִירֵי, טָבָא1925 לָא הָוֵי בִישָׁא (בר' כט.).

םעא גַּמְלָא אֲזַל1926 לְמִבְעֵי קַרְנֵי, אוּדְנֵי דַהֲווֹ לֵיהּ גְּזִיזָן מִנֵּיהּ (סנה' קו.; ע"י).

םעב גַּמְלָא בְּמָדַי1927 אַקַבָּא רָקְדָא – הָא קַבָּא וְהָא גַמְלָא וְהָא מָדַי וְלָא רָקְדָא (יבמ' מה.).

םעג גְּמָרָא1928 גְמוֹר, זְמִירְתָּא תְּהֵא (שבת קל:).

םעד גְּנַאי לוֹ לַאֲרִי שֶׁיִּבְכֶּה בִּפְנֵי שׁוּעָל (תדא"ר יז).

םעה גַּנָּבָא1929 אַפּוּם מַחְתַּרְתָּא רַחְמָנָא קָרֵי (בר' סג.; ע"י).

םעו גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי1930 (יבמ' כב.).

םעז גַּרְגֶּרֶת1931 מְכַלָּה אֶת־הַזָּהָב (ויק"ר יח).

םעח גַּרְמָא1932 דִּנְפַל בְּחוּלְקָךְ בֵּין טָב בֵּין בִּישׁ גָּרְרֵיהּ (א“ב דב”ס).

םעט גְרַעְתֵּיהּ1933 לַאֲרַמָאָה וּשְׁפַר לֵיהּ – אַתְלֵי לֵיהּ נוּרָא בְדִקְנֵיהּ וְלָא שָׂבְעַתְּ חוּכָא מִנֵּיהּ (סנה' צו:).


ד.

םפ דְּאָגֵר1934 גִּנָּא אָכֵל צִפֳּרִין, דְּאָגֵר גִּנִּין צִפֳּרִין אָכְלִין לֵיהּ (ויק"ר ג).

דאזל מבי דינא ר' דְּמִבֵּי דִינָא וכו'.

םפא דָּא קָנֵי1935 – מֶה חָסֵר, דָּא לָא קָנֵי – מָה קָנֵי? (נדר' מא).

םפב דְּאִכָּא בְאַרְעָא1936 לָא יָדְעַתְּ דְּאִכָּא בְרָקִיעַ יָדְעַתְּ? (סנה' לט.).

םפג דְּאָכֵל אַלְיָתָא1937 טְשֵׁי בְּעִלִּיתָא, דְּאָכֵל קָקוּלֵי אַקִּיקְלֵי דְמָתָא שָׁכֵב (פס' קיד.).

םפד דְּאָכֵל בְּהָדָא1938 קוֹרָא יִלְקֵי בְּהָדָא קִילָא (ויק"ר טו).

םפה דְּאָכֵל מִן חַבְרֵיהּ1939 בָּהֵת מִסְתַּכָּלָא בֵּיהּ (ירוש' ערלה פ“א, ה”ג).

םפו דְּאִשְׁתַּמַּשׁ1940 בְּתָגָא חֲלָף (אב' א', י.).

םפז דְּבוֹרָה זוֹ דִּבְשָׁהּ מָתוֹק וְעָקְצָהּ מַר – דִּבְשָׁהּ לְבַעְלָהּ וְעָקְצָהּ לַאֲחֵרִים (דב“ר א'; שו”ט א).

םפח דִּבּוּר כְּמַעֲשֶׂה (שבת קיט:).

םפט דְּבִישׁ לֵיהּ1941 בְּהָא מָתָא וְלֹא אָזֵל לְמָתָא אָחֳרִיתָא [הֲרֵיהוּ מִן הַצּוֹעֲקִין וְאֵינָם נַעֲנִין] (ב"מ עה:).

םצ דַּבָּר1942 אֶחָד לְדוֹר וְאֵין שְׁנֵי דַבָּרִים לְדוֹר (סנה' ח.).

םצא דִּבֵּר הַכָּתוּב בְּהֹוֶה1943 (ב"ק נד:).

םצב דָּבָר הַמֵּבִיא לִידֵי גִחוּךְ (שבת סד.).

םצג דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב (קיד' לב.).

םצד דָּבָר הַשָּׁוֶה לְכָל־נָפֶשׁ (כת' ז.).

םצה דָּבָר וְלֹא חֲצִי דָבָר (ב"ק ע.).

םצו דָּבָר זֶה אָסוּר לְאָמְרוּ בִּפְנֵי עַם־הָאָרֶץ (מנח' צט:).

םצז דָּבָר זֶה צָרִיךְ רַבִּי1944 (מו"ק טז.).

םצח דָּבָר שֶׁאֲפִלּוּ תִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יוֹדְעִין אוֹתוֹ (סוטה לה:)

םצט דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ (ערכ' פ“ה, מ”ב).

ן דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם (קיד' סב:).

ןא דָּבָר שֶׁנִּתְחַבֵּט1945 עָלָיו אוֹתוֹ זָקֵן, בָּא זֶה וְהוֹשִׁיטוֹ לוֹ בְּקָנֶה1946 (ב"ר ע).

ןב דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם (בר' לא.1947).

ןג דִּבְּרָה תוֹרָה לְשׁוֹן הֲבָאי1948 (חול' צ:).

ןד דִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה (סנה' סח:).

ןה דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד – דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין? (קיד' מב:).

ןו דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין1949 וְלֹא מוֹרִידִין (גיט' נב.).

ןז דִּבְרֵי תוֹרָה עֲנִיִּים בִּמְקוֹמָם וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר (ירוש' ר“ה פ”ג, ה"ה).

ןח דְּבָרִים בְּגוֹ1950 (כת' קיא).

ןט דְּבָרִים שֶׁבְּלֵב אֵינָם דְּבָרִים (קיד' מט:).

ןי דְּבָרִים שֶׁהֵם כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם1951 (חג' יג.).

ןיא דְּבָרִים שֶׁמִּתְקַבְּלִין עַל הַלֵּב (מג' טז:).

ןיב דְּבָרִים שֶׁעוֹמְדִים1952 בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם (בר' ו:).

ןיג דְּבָרִים שֶׁקָּשִׁין לְאָדָם כְּגִידִין (שבת פז.).

ןיד דָּגִים שֶׁבַּיָּם כָּל־הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ בּוֹלֵעַ אֶת־חֲבֵרוֹ (ע"ז ד.).

ןטו דְּדָא בֵיהּ1953 כֻּלָּא בֵיהּ, דְּלָא דָא בֵיהּ מָה בֵּיהּ? (נד' מא.).

ןטז דּוֹמֶה כְּמוֹ שֶׁמֻּנָּח בְּקוּפְסָא1954 (יומא עה.).

ןיז דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ1955 שֵׁד (נדה כ:).

ןיח דּוֹק בְּכַכֵּי1956 וְתִשְׁכַּח בְּנִגְרֵי (שבת קנב.)

ןיט דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו, דּוֹר דּוֹר וַחֲכָמָיו (סנה' לה:).

ןכ דּוֹר לְפִי פַרְנָס1957 (ערכ' יז.).

ןכא דִּזְקִיף1958 לֵיהּ זְקִיפָא בִּדְיוּתְקֵיהּ לָא נֵימָא לֵיהּ חַבְרֵיהּ זְקִיף בִּנִּיתָא (ב"מ נט:).

ןכב דָּחָה אֶבֶן1959 אַחַר הַנּוֹפֵל (קיד' כ:).

ןכג דָּחִיתִי אֶת־אוֹיְבִי בְּקַשׁ1960 (חול' כז:).

ןכד דַּי לוֹ בְּקַב חֲרוּבִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת (בר' יז:).

ןכה דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ1961 (שם ט:).

ןכו דַּיּוֹ לְאָבֵל שֶׁיַּעֲמֹד בְּאֶבְלוֹ (סנה' כז:).

ןכז דַּיּוֹ לְבָא1962 מִן הַדִּין לִהְיוֹת כְּנָדוֹן (ב"ק כד:).

ןכח דַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת שָׁוֶה לְקוֹנוֹ (שמ"ר מב).

ןכט דַּיּוֹ לְעֶבֶד שֶׁיְּהֵא כְרַבּוֹ1963 (בר' נח:).

ןל דֵּין הָנְיָן1964 לִי, יַתְהוֹן לָא הָנְיָן לִי (ב"ר ג).

ןלא דִּין שֶׁל פְּרוּטָה כְּדִין שֶׁל מֵאָה מָנֶה (סנה' ח.).

ןלב דִּינָא דְמַלְכוּתָא1965 דִּינָא (ב"ק קיג.).

ןלג דִּירָה נָאָה וְאִשָּׁה נָאָה וְכֵלִים נָאִים מַרְחִיבִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם (בר' נז:).

ןלד דְּכָאֵב לֵיהּ1966 כְּאֵבָא אָזֵל לְבֵי אָסְיָא (ב"ק מו:).

ןלה דַּל גֵּאֶה – אֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתּוֹ (עפ"י פס' קיג:).

ןלו דְּלָא מוֹסִיף1967 – יְסִיף (אב' א' יג).

ןלז דַּלְיוּהַּ לְרַטִּיבָא1968 רַפְסָא לֵיהּ בְּדֻכְּתֵיהּ (עיר' מ:).

ןלח דֶּלֶת הַנִּנְעֶלֶת1969 לֹא בִמְהֵרָה תִּפָּתֵחַ (ב"ק פ:).

ןלט דְּמִבֵּי־דִינָא1970 שָׁקְלִי גְלִימָא – לִזַּמַּר זְמָר וְלֵיזוֹל בְּאוֹרְחָא (סנה' ז.; ע"י).

ןמ דָּמֵי פוּמֵיהּ1971 כִּדְלָא טְעִים1972 תַּבְשִׁילָא (חג' ה:).

ןמא דָּמִים1973 – תַּרְתֵּי מַשְׁמָע (מג' יד:).

ןמב דְּמַלְּפָא1974 תְכָלֵי לָא בָהֲתָא (כת' סב.).

ןמג דְּנָכֵת לֵיהּ1975 חִוְיָא, חַבְלָא מַדְחִיל לֵיהּ (קה"ר ז).

ןמד דְּנָפַח1976 בְּכָסֵיהּ לָא צָחֵי (סנה' ק:).

ןמה דְּנַפָּסָא1977 גַבְרָהּ, תִּקְרְיֵיהּ בְּסִפֵּי בָבָא וְתֵיתִיב (כת' עה.).

ןמו דְּנָפֵק1978 מִנָּךְ טַעְמָא מַלְּפָךְ (יבמ' סג.).

ןמז דְּסָיֵר1979 נִכְסֵיהּ כָּל יוֹמָא מַשְׁכַּח אִסְתֵּירָא (חול' קה.).

ןמח דַּע מֵאַיִן בָּאתָ (אב' ג, א).

ןמט דַּע מַה לְּמַעְלָה1980 מִמֶּךָּ (שם ב, א).

ןנ דַּע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס1981 (שם, יט).

ןנא דֵּעָה קָנִיתָ – מֶה חָסַרְתָּ? דֵּעָה חָסַרְתָּ – מַה קָּנִיתָ? (ויק"ר א).

ןנב דַּעֲלָךְ סְנֵי1982 לְחַבְרָךְ לָא תַעְבֵּד (שבת לא.).

ןנג דְּפָרַע קִנֵּיהּ1983 – מַחֲרִיב בֵּיתֵיהּ (סנה' קב:).

ןנד דִּצְרִיךְ לְנוּרָא1984 יַפִּיחַ בֵּיהּ (מד"ש ט).

ןנה דִּקְדוּקֵי עֲנִיּוּת1985 מַעֲבִירִין אֶת־הָאָדָם עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ1986 (עיר' מא.).

ןנו דְּקוֹלְסָא1987 גַּבְרָא לָא בָעֲיָא טְלוּפְחֵי לְקִדְרָא (יבמ' קיח:).

דקפד ר' כָּל דְקָפֵד.

ןנז דְּרָגֵשׁ לֵיהּ1988 – יְמַלֵּל (ב"ר לב).

ןנח דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר (סוטה מד.).

ןנט דְּרָחֵם1989 לֵיהּ לָא חָזֵי לֵיהּ חוֹבָא; דְּסָנֵי לֵיהּ לָא חָזֵי לֵיהּ זְכוּתָא (כת' קה:).

ןס דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה1990 וּקְצָרָה; דֶּרֶךְ קְצָרָה וַאֲרֻכָּה (עיר' נ.).

ןסא דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לְתוֹרָה (תדא“ר א; ויק”ר ט).

ןסב דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ אֵין לָהּ שִׁעוּר (ב"ב ק:).

ןסג דֶּרֶךְ הָרוֹאִים לְהַלֵּךְ בְּאֶמְצָע, וְהַסּוֹמִין – מִן הַצְּדָדִים (תוס' ב"ק ב).

ןסד דֶּרֶךְ הַתַּגָּרִין1991 מַרְאִין אֶת־הַפְּסֹלֶת1992 תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ מַרְאִין אֶת־הַשֶּׁבַח1993 (במ"ר טז).

ןסה דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְחַזֵּר עַל אִשָּׁה, וְאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לְחַזֵּר עַל אִישׁ (קיד' ב:).

דרקק לעיל ר' כָּל דְּרָקֵק וכו'.

ןסו דְּשׁוּמְשְׁמָנָא1994 גַבְרָא, כּוּרְסְיַהּ בֵּי חָרָתָא רָמְיָא לָהּ (יבמ' קיח:).


ה.

ןסז הָא אִלְפָּא1995, אַיְתֵי נַהֲרָא (ירוש' גיט' פ“ז, ה”ו).

ןסח הָא בְּהָא1996 תַּלְיָא (שבת קלה:).

ןסט הָא גַבְרָא1997 וְהָא דִסְקָא (קיד' ע:).

ןע הָא גַבְרָא1998 וְהָא תְיוּבְתָּא (ב"מ טז.).

ןעא הָא… לְחוֹד1999 וְהָא… לְחוֹד (ב"ב סז.).

ועב הָא לָן2000 וְהָא לְהוּ (ב"ר מד).

ןעג הָא שַׂקָּא2001 וְהָא סִלְעָא וְהָא סָאתָא – קוּם כּוֹל (ירוש' סנה' פ“י, ה”א).

ןעד הָא פְּרַגְמַטְיָא2002, הָא פְּרַגְמָטוֹטָא (פסיק"ר כא).

הא קבא ר' גַּמְלָא בְמָדַי וכו'.

ןעה הָא קוֹרָא2003, הָא קִלְתָּא, אֲכַלְתּוּן בְּקוֹרָא לְקוֹן בְּקִלְתָּא (שו"ט כב).

ןעו הָא קָל2004 דְּחַכִּים וִידַיָּא מְשַׁלְּחִין מֵתִין (ב"ר סה).

ןעז הָאוֹכֵל בַּשּׁוּק הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לַכָּלֶב (קיד' מ:).

האומר דבר בשם אומרו ר' כָּל הָאוֹמֵר וכו'.

ןעח הָאוֹנֵס2005 שׁוֹתֶה בַעֲצִיצוֹ (כת' לט.).

ןעט הַאי גַּבְרָא2006 בְּהַהוּא פַחֲדָא נַמֵּי יָתֵב (סנה' צה:).

ןפ הַאי דִּשְׁנָא2007 לְהַאי פַּרְדִּשְׁנָא? (שם צד:).

ןפא הַאי עָלְמָא2008 אֻשְׁפִּיזָא (מו"ק ט:).

ןפב הַאי עָלְמָא2009 כְּבֵי־הִלוּלָא דָמֵי (עיר' נד.; ע"י).

ןפג הַאִי תִּגְרָא2010 דָּמְיָא לְצִנּוֹרָא דְבִדְקָא דְמַיָּא – כֵּוָן דְּרָוַח רָוַח (סנה' ז.).

האיך יכול ר' הֵיאַךְ יָכוֹל וכו'.

הבא להרגך ר' אִם בָּא וכו'.

הבא ליטהר ר' בָּא לִטַּמֵּא וכו'.

ןפד הַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי זִמָּה (כת' נח.).

ןפה הַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁעְמוּם2011 (שם).

ןפו הַבְּכִיָּה מְכַבָּה גַחֲלֵי הַלֵּב (פסיק"ז בראשית יג).

ןפז הַבְלָא2012 מַפִּיק הַבְלָא (שבת מא.).

ןפח הַגְּדֻלָּה מְקַצֶּרֶת יָמִים (ירוש' בר' פ“א, ה”ו).

ןפט הִגִּיעַ לְשִׁכְרוּתוֹ שֶׁל לוֹט (עיר' מה.).

ןצ הַגֵּרִים וְהָעֲבָדִים וְהָעוֹרְבִים אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה (פס' קיג:).

ןצא הָדָא חַקְלָא2013 כַּד הִיא מֶחְצְדָא בְלָא עָנְתָהּ, אֲפִלּוּ תִבְנָא לֵית הוּא טָב (סוף שהש"ר).

ןצב הָדָא עוֹבַרְתָּא2014 דְכַרְמָא דְּלָא אֶתְכְּפִיאַת עַד דְּהִיא רַטִּיבָא, כַּד קָשְׁיָא לֵית אַתְּ יָכֵל (מד' משלי כב).

ןצג הָדָא תוֹרְתָא2015 דְּלָא יְלִיפָא רִדְיָא בְעָנְתָהּ, מִתְקַשְּׁיָא עֲלֵיהּ בְּסוֹפָהּ (שם).

ןצד הַדִּבּוּר מָצוּי בְּנָשִׁים (ב"ר ע).

ןצה הִדַּבֵּק2016 לְשַׁחֲוַר וְיִשְׁתַּחֲווּ לָךְ (ספרי דברים ו).

הדוחק את השעה ר' כָּל הַדּוֹחֵק וכו'.

ןצו הֶדְיוֹט2017 קוֹפֵץ בָּרֹאשׁ (מג' יב:).

ןצז הֶדְיוֹט שֶׁבָּנוּ נִצַּחְתֶּם (סנה' צא.).

ןצח הָדֵין סָמְיָא2018 קָרְיָן לֵיהּ סַגִּי נְהוֹרָא (ויק"ר לא).

ןצט הָדֵין עַרְקָא2019 מִן הָדָא מַשְׁכָּא (תנח' בראשית).

ף הֲדַר בְּנֵי אָדָם כְּסוּתָם (דא"ז י).

ףא הֲדַר בְּנֵי אָדָם תּוֹרָה (שם).

ףב הֲדַר חָכְמָה עֲנָוָה (שם).

ףג הֲדַר מִצְוָה צְנִיעוּת (שם).

ףד הֲדַר שָׁטְיָא2020 לְאֹרַח שְׁטוּתֵיהּ (ויק"ר טז).

ףה הֲדַר תּוֹרָה חָכְמָה (שם).

ףו הָדְרָא2021 קוּשְׁיָא לְדֻכְּתָא (פס' פ.).

ףז הַדְרַת פָּנִים זָקָן (שבת קנב.).

ףח הוּא אָכֵל2022 וַאֲנָא מָשֵׁינָא? (חול' קז:).

ףט הוּא הַדַּיָּן, הוּא הָעֵד, הוּא בַּעַל דִּין (אב' ד, כט).

ףי הוּא מוֹתִיב2023 לָהּ וְהוּא מְפָרֵק לָהּ (גיט' ו).

ףיא הוּא שָׂטָן, הוּא יֵצֶר הָרָע, הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת (ב"ב טז.).

ףיב הוֹאִיל וְאִדְּחִי2024 – אִדְּחִי (בר' נא.).

ףיג הוֹאִיל וַאֲתָא2025 לְיָדָן נֵימָא בָהּ מִלְּתָא (ב"ב טז:).

ףיד הוֹאִיל וְהוּא רְצוֹנָהּ הוּא כְבוֹדָהּ (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

ףטו הוֹדָה וְלֹא בוֹשׁ (זב' קא).

ףטז הֱווּ מְתוּנִים2026 בַּדִּין (אב' א, א).

ףיז הֱוֵי דָן אֶת־דְּבָרֶיךָ עַד שֶׁלֹּא תּוֹצִיאֵם מִפִּיךָ (דא"ז ג).

ףיח הֱוֵי דָן אֶת־כָּל־הָאָדָם לְכַף זְכוּת (אב' א, ו).

ףיט הֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים (שם ד, כ).

ףכ הֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ (שם ב).

ףכא הֱוֵי מְקַבֵּל אֶת־כָּל־הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת (שם א, טו).

ףכב הֱוֵי מְקַבֵּל אֶת־כָּל־הָאָדָם בְּשִׂמְחָה (שם ג, טז).

ףכג הֱוֵי מִשְׁתַּדֵּל2027 עִם מִי שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ (פס' קי.).

ףכד הֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם2028 וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת־דִּבְרֵיהֶם (אב' א, ד).

ףכה הֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָם2029 שֶׁל חֲכָמִים (שם ב, טו).

ףכו הֱוֵי פִקֵּחַ – וּשְׁתֹק! (יומא ז.).

ףכז הֱוֵי רֹאשׁ2030 לַשּׁוּעָלִים וְלֹא זָנָב לָאֲרָיוֹת (ירוש' סנה' פ“ד, ה”ח).

ףכח הֲוָיוֹת2031 דְאַבַּיֵּי וְרָבָא קָחֲזֵינַן הָכָא (סוכה כה.).

ףכט הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ (גיט' סו.).

ףל הוֹסִיף נֹפֶךְ2032 מִשֶּׁלּוֹ (קיד' מח:).

ףלא הוֹסַפְתָּ קֶמַח – הוֹסֵף מָיִם (תנח' ראה).

ףלב הוֹרָאַת שָׁעָה הָיָתָה (יומא סט:).

הושׁחרו פניהם ר' הֻשְׁחֲרוּ פְנֵיהֶם וכו'.

ףלג הוֹשִׁיט לוֹ בְקָנֶה (עפ“י ב”ר ע).

הותרה הרצועה ר' הֻתְּרָה הָרְצוּעָה וכו'.

ףלד הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עַם הָאָרֶץ שֶׁמֵּהֶם תֵּצֵא תוֹרָה (סנה' צו.).

ףלה הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עֲנִיִּים שֶׁמֵּהֶם תֵּצֵא תוֹרָה (נדר' פא.).

ףלו הִזָּהֲרוּ בְּזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אָנְסוֹ2033 (בר' ח:).

ףלז הַזְּכוּת יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְיֵשׁ לָהּ פֵּרוֹת (קיד' מ.).

ףלח הֶזֵּק רְאִיָּה2034 שְׁמֵיהּ2035 הֶזֵּק (ב"ב ב:).

ףלט הֶזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִכָּר לָא שְׁמֵיהּ הֶזֵּק (גיט' מא.).

ףמ הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְגוּפוֹ (שבת צז.).

ףמא הֶחֱזִירוּ עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ (יומא סט:).

ףמב הַטּוֹעֵן אַחֵר מַעֲשֵׂה בֵית־דִּין לֹא אָמַר כְּלוּם (ב"מ יז.).

ףמג הֵטִיחַ2036 דְּבָרִים כְּלַפֵּי מָעְלָה (בר' לא:).

ףמד הִיא נָיְמָא2037 וְדִקּוּלָא שָׁפֵל (סנה' ז.).

ףמה הֵיאַךְ יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת הֶחָי? (בר' כז:).

היום כאן ר' בָּשָׂר וָדָם הַיּוֹם כָּאן וכו'.

ףמו הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וּמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם (עיר' כב.).

היום עודנו ר' בָּשָׂר וָדָם הַיּוֹם עוֹדֶנּוּ וכו'.

ףמז הַיּוֹם קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה (אב' ב, יט).

ףמח הַיּוֹצֵא מִן הַטָּמֵא טָמֵא, וְהַיּוֹצֵא מִן הַטָּהוֹר טָהוֹר (בכור' ה.).

ףמט הֵיכָא דְעָיֵל2038 יַרְקָא לֵעוֹל בִּשְׂרָא וְכַוְרֵי (שבת קמ:).

ףנ הֵיכְמָה דַאֲתָא2039 בַּחֲלִיטִין2040 כֵּן הוּא אָזֵל בַּחֲלִיטִין (ב"ר מב).

ףנא הֵיכְמָה דְמַעֲזֵילָא2041 עָזֵל עַל פִּלְכְּתֵיהּ כֵּן סָלֵק לֵיהּ (קה"ר ז).

ףנב הֵיכְמָה דְקֻמְקְמָא2042 גָּלֵשׁ, עַל גִּסֵּיהּ שָׁפֵךְ (שם).

ףנג הֵיכָן הוּא וְהֵיכָן אִמְרוֹתָיו (ויק"ר כו).

ףנד הַיָּם נוֹטֵל בְּשֶׁפַע וְנוֹתֵן בְּשֶׁפַע (עפ“י ויק”ר ד).

ףנה הַיְצִיאָה2043 יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח (ב"ק ק:).

ףנו הָכֵי וְהָכֵי2044 הֲוָה מַעֲשֶׂה (כת' סט:).

ףנז הַכֹּל בְּחֶזְקַת סוֹמִין2045 (ב"ר נג).

ףנח הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמָיִם (בר' לג:).

ףנט הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, חוּץ מִצִּנִּים פַּחִים2046 (כת' ל.).

ףס הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַגּוּף (מכות יב.).

ףסא הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמַּעֲמִיד2047 (שבת טו:).

ףסב הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָעִקָּר (פרה ב).

ףסג הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַפִּתְרוֹן (ב"ר פט).

ףסד הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָרֹאשׁ (פדר"א מב).

ףסה הַכֹּל יוֹדְעִים כַּלָּה לָמָּה נִכְנְסָה לְחֻפָּה (שבת לג.).

ףסו הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה (סוכה לח.).

ףסז הַכֹּל לְבַעַל הַמָּעוֹת (כת' צח:).

ףסח הַכֹּל לְפִי הַזְּמָן (ב"מ מ:).

ףסט הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ2048 וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ (ב"ק פג:).

ףע הַכֹּל לְפִי מַה שֶּׁהוּא אָדָם (כלים יז, יא).

ףעא הַכֹּל מְבַקְּשִׁין תַּפְקִידָם (איכ"ר א).

ףעב הַכֹּל מְכַבְּדִין לְמִי שֶׁהַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ2049 (תנה"ק ויחי).

ףעג הַכֹּל מִן הָאִשָּׁה (ב"ר יז).

ףעד הַכֹּל מִן הַקַּבְּלָנִים2050 (ויק"ר ו).

ףעה הַכֹּל מְתֻקָּן לַסְּעֻדָּה (אב' ג' טז).

ףעו הַכֹּל צָפוּי2051 וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה (שם שם, טו).

ףעז הַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא2052 (בר' סד.).

ףעח הַכְּלָבִים – אֶחָד נוֹבֵחַ וְכֻלָּם מִתְקַבְּצִים וְנוֹבְחִים עַל חִנָּם (שמ"ר לא).

ףעט הַכָּשֵׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים שֻׁתָּפוֹ שֶׁל עֲמָלֵק (קיד' פב.).

ףפ הַלֵּב וְהָעֵינַיִם הֵם סַרְסוֹרִים לַגּוּף2053 (במ"ר ז).

ףפא הַלֵּב יוֹדֵעַ2054 אִם לְעָקָל אִם לַעֲקַלְקַלּוֹת (סנה' כו.).

הלב תלוי בכיס ר' כָּל הָאֵבָרִים וכו'.

ףפב הַלְוַאי אוֹתִי עָזְבוּ וְתוֹרָתִי שָׁמָרוּ (ירוש' חג' פ“א, ה”ז).

ףפג הָלַךְ הַחֶבֶל אַחַר הַדְּלִי (תנח' מקץ).

ףפד הָלַךְ הָרֹאשׁ אַחֲרֵי הַזָּנָב (דב"ר א).

ףפה הֲלָכָה, וְאֵין2055 מוֹרִין כֵּן (עיר' ז.).

ףפו הָלְכָה חֲמוֹרְךָ2056, טַרְפוֹן! (בכור' כח:).

ףפז הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה (בר' כד.).

ףפח הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינָי (שבת כח:).

ףפט הֲלָכָה רֹוַחַת2057 בְּיִשְׂרָאֵל (חול' נז.).

ףצ הִלְכְתָא בָּעֲיָא2058 צִילוּתָא כְּיוֹמָא דְּאִסְתָּנָא2059 (עיר' סח.).

ףצא הִלְכְתָא לִמְשִׁיחָא2060 (סנה' נא.).

ףצב הַלְעִיטֵהוּ לָרָשָׁע וְיָמוּת (ב"ק סט.)

המאבד ר' כָּל הַמְאַבֵּד וכו'.

ףצג הַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ2061 מֵחֲזִירָן לְמוּטָב (ירוש' חג' פ“א, ה”ז).

ףצד הַמַּאֲכָל מֵבִיא אֶת־הַשֵּׁנָה (יומא יח.).

ףצה הַמְבַקֵּר חוֹלֶה נוֹטֵל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּצַעֲרוֹ (נדר' לט.).

ףצו הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה (ב"ק צב.).

ףצז הַמַּגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ נִקְרָא רָשָׁע (סנה' נח.).

ףצח הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ2062 עָלָיו הָרְאָיָה (ב"ק לה.).

המחובר לטמא ר' הַמְחֻבָּר לַטָּמֵא וכו'.

ףצט הַמַּלְבִּין2063 פְּנֵי חֲבֵרוֹ בְּרַבִּים כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים (ב"מ נח.).

ץ הַמָּמוֹן מַעֲמִיד רַגְלָיו שֶׁל בְּעָלָיו (קה"ר ו).

ץא הַמִּנְהָג מְבַטֵּל אֶת־הַהֲלָכָה (ירוש' יבמ' פי“ב, ה”א).

ץב הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ חַיָּיו אֵינָם חַיִּים (עפ"י ביצה לב:).

ץג הַמָּקוֹם גוֹרֵם (סוטה מח.).

ץד הַמָּקוֹם2064 יְמַלֵּא לְךָ חֶסְרוֹנֶךָ (בר' טז:).

המקיים ר' כָּל הַמְקַיֵּם וכו'.

המרחם על הבריות ר' כָּל הַמְרַחֵם וכו'.

ץה הַמִּתְבַּיֵּשׁ לֹא בִמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא (נדר' כ.).

ץו הַמַּתְחִיל בְּמִצְוָה אוֹמְרִין לוֹ: מְרֹק2065 (ירוש' מג' פ“ב, ה”ז).

ץז הַמְתַרְגֵּם פָּסוּק כְּצוּרָתוֹ2066 הֲרֵי זֶה בַדָּאי2067 (קיד' מט.).

ץח הָן דְלֵיסְטָאָה2068 מְקַפַּח, תַּמָּן מִצְטְלֵב (אס"ר ג).

ץט הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ (שבת י:).

ץי הַנּוֹתֵן עֵינוֹ בְּכוֹסוֹ כָּל־הָעוֹלָם דּוֹמֶה עָלָיו כְּמִישׁוֹר2069 (יומא עה.).

ץיא הַנּוֹתֵן פַּת לְתִינוֹק צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְאִמּוֹ (שבת י:).

ץיב הַנַּח לְבַעַל הַגִּנָּה לָקֹץ2070 אֶת־קוֹצָיו (ירוש' מעש' פ“ג, ה”ד).

ץיג הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אִם אֵין נְבִיאִים הֵן, בְּנֵי נְבִיאִים הֵן (פס' סו.).

ץיד הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִין (ביצה ל.).

ץטו הִנִּיחַ חֵיק אִמּוֹ וְחִבֵּק חֵיק נָכְרִיָּה (ירוש' מו“ק פ”ג, ה"א).

ץטז הִנִּיחַ מְעוֹתָיו2071 עַל קֶרֶן הַצְּבִי (כת' קז:).

ץיז הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים (שבת פח:).

ץיח הַנָּשִׁים דַּבְּרָנִיּוֹת הֵן (בר' מח:).

ץיט הַנָּשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת הֵן (מג' יד:).

ץכ הַסַּדְּרָן2072 קוֹדֵם לְפַלְפְּלָן (ירוש' הור' פ“ג, ה”ה).

ץכא הַסּוּס טְפֵלָה לָרוֹכֵב וְאֵין הָרוֹכֵב טְפֵלָה לַסּוּס (פסיק"ר כא).

ץכב הַסּוּס לְקָבְלִי2073, וְקָלֵף בְּצַלֵּיהּ (ב"ר צה).

ץכג הִסְתַּלֵּק2074 מִן הַסָּפֵק (אב' א, טז).

ץכד הַעֲבֵר רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹן חֲבֵרֶךָ (דא"ז א').

ץכה הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר2075 בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא (אב' ד, טז).

העוסק ר' כָּל הָעוֹסֵק וכו'.

ץכו הָעֵינַיִם רוֹאוֹת וְהַלֵּב מְהַרְהֵר (במ"ר י).

ץכז הָעוֹסֵק בְּמִצְוָה פָּטוּר מִן הַמִּצְוָה (סוכה כה:).

ץכח הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר (כת' יח:).

ץכט הַפּוֹגֵם2076 אֶת־עַצְמוֹ פּוֹגֵם מִשְׁפַּחְתוֹ עִמּוֹ (במ"ר כא).

ץל הֲפָךְ־בָּהּ2077 וַהֲפָךְ־בָּהּ דְּכֹלָּא בָהּ (אב' ה, כח).

ץלא הֲפֹךְ בִּנְבֵלְתָא2078 וְלָא תֵיפוֹךְ בְּמִלֵּי (פס' קיג).

ץלב הִפּוּכֵי מֶטְרָתָא2079 לָמָּה לִּי? (כת' קי.).

ץלג הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כְּפוֹרֵשׁ מִן הַחַיִּים (קיד' סו:).

ץלד הֶפְקֵר2080 בֵּית־דִּין הֶפְקֵר (יבמ' פט:).

ץלה הַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד (כלא' ד).

ץלו הִפְרִיז עַל מִדּוֹתָיו (נדה ד:).

ץלז הַפַּת וְהָעַכְבָּרִים – מִי דַרְכּוֹ לָלֶכֶת אֵצֶל מִי? הֱוֵי אוֹמֵר: הָעַכְבָּרִים אֵצֶל הַפַּת (ילק"ש קהלת ו).

ץלח הַפֶּתַח שֶׁאֵינוֹ פָתוּחַ לְמִצְוָה2081 פָּתוּחַ לָרוֹפֵא (פסיק“ר י”א; שהש"ר).

ץלט הַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר2082 הֲרֵי זוֹ תְפִלַּת שָׁוְא (בר' נד.).

ץמ הֵצִיץ וְנִפְגָּע2083 (חג' יד:).

ץמא הַצָּלָה פֻרְתָּא2084 (גיט' נו:).

ץמב הַצָּרָה מַשְׂבִּיעָה אֶת־הָאָדָם (שו"ט מב).

ץמג הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גוֹזֵר וְהַצַּדִּיק מְבַטֵּל (עפ“י מו”ק טו.).

ץמד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבָּא בָּעֵי2085 (סנה' קו:).

ץמה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַקְדִּים הָרְטִיָּה2086 וְאַחַר־כָּךְ הוּא מַכֶּה (שהש"ר ד).

ץמו הִקְדִּימוּ2087 “נַעֲשֶׂה” לְ“נִשְׁמָע” (שבת פח:).

ץמז הַקּוֹלָר2088 תָּלוּי בְּצַוָּאר (סנה' ז.).

ץמח הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ (קיד' כ.).

ץמט הַקַּפְּדָן מַאֲבִיד חָכְמָתוֹ (פדר"א לז).

ץנ הִקְשָׁה2089 אָדָם קָשֶׁה שֶׁהוּא קָשֶׁה כְּבַרְזֶל (מנ' צה:).

ץנא הָרִאשׁוֹנִים חָרְשׁוּ וְזָרְעוּ… וְאָנוּ אֵין לָנוּ פֶה לֶאֱכֹל2090 (ירוש' שקל' פ“ה, ה”א).

ץנב הָרַב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ – כְּבוֹדוֹ מָחוּל (קיד' לב.).

ץנג הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה2091 (סוטה ז.).

ץנד הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה (שם).

ץנה הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי וּמֵחֲבֵרַי יוֹתֵר מֵרַבּוֹתַי – וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם (תענ' ז:).

ץנו הַרְבֵּה מָעוֹת יֵשׁ לִי וְאֵין לִי שֻׁלְחָנִי לְהַרְצוֹתָן2092 (סנה' סח.).

ץנז הַרְבֵּה סְיָחִים2093 מֵתוּ וְנַעֲשׂוּ עוֹרוֹתֵיהֶם שְׁטִיחִים עַל־גַּבֵּי אִמּוֹתֵיהֶם (ב"ר סז).

ץנח הַרְבֵּה עָשׂוּ… וְלֹא עָלְתָה בְיָדָם (בר' לה:).

ץנט הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה (סוטה ז.).

ץס הַרְבֵּה שְׁכֵנִים רָעִים עוֹשִׂים (שם).

ץסא הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת־בְּעָלֶיהָ (פס' פז.).

ץסב הִרְהוּר כְּדִבּוּר דָּמֵי2094 (בר' כ:).

ץסג הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה2095 קָשִׁים מֵעֲבֵרָה (יומא כט.).

ץסד הָרוֹצֶה לֵחָנֵק2096 יִתָּלֶה בְאִילָן גָּדוֹל (פס' קיב.).

ץסה הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים – יַעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת (בר' סג:).

ץסו הַרְחֵק מִן הַכִּעוּר2097 וּמִן הַדּוֹמֶה לוֹ (חול' מד:).

ץסז הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע (אב' א, ז).

ץסח הֲרֵי אָמַרְתָּ אֶת־הַקַּלָּה – אֱמֹר אֶת־הַחֲמוּרָה (שמו"ר א).

ץסט הֲרֵי זֶה בָא לְלַמֵּד2098 – וְנִמְצָא לָמֵד (פס' כה:).

ץע הֲרֵי זֶה חַמָּר גַּמָּל2099 (עיר' לה.).

ץעא הֲרֵי שֻׁלְחָן2100 וַהֲרֵי בָשָׂר וַהֲרֵי סַכִּין – וְאֵין לָנוּ פֶה לֶאֱכֹל (קיד' מו.).

ץעב הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ (ב"ק צד.).

ץעג הֲרֵינִי כַפָּרַת2101 מִשְׁכָּבוֹ (קיד' לא:).

ץעד הִרְכִּיב חִגֵּר עַל־גַּבֵּי סוֹמֵא2102 (סנה' צא:).

ץעה הֲרָרִים הַתְּלוּיִים בְּשַׂעֲרָה2103 (חג' י.).

ץעו הָרְשָׁעִים בִּרְשׁוּת לִבָּם, הַצַּדִּיקִים לִבָּם בִּרְשׁוּתָם (ב"ר לד).

ץעז הַשּׁוֹתֶה כוֹסוֹ בְּבַת אַחַת הֲרֵי זֶה גַרְגְּרָן (פס' פו:).

ץעח הֻשְׁחֲרוּ פְנֵיהֶם כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה (מג' יא.).

השטן מקטרג ר' אֵין הַשָּׂטָן וכו'.

ץעט הַשִּׁכּוֹר נוֹתֵן עֵינוֹ בַכּוֹס וְהַחֶנְוָנִי בַכִּיס (תנח' שמיני).

ץפ הַשָּׁלוֹם שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל (ספרא בחקותי).

ץפא הַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ (בר' יג.).

ץפב הַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ (בר' ז:).

ץפג הַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ (יבמ' צ:).

ץפד הַשְׁפָּלָתִי2104 זוֹ הַגְבָּהָתִי, הַגְבָּהָתִי זוֹ הַשְׁפָּלָתִי (שמ"ר מה).

ץפה הַתְּאוֹמִים הַלָּלוּ אִם חָשַׁשׁ2105 אֶחָד בְּרֹאשׁוֹ חֲבֵרוֹ מַרְגִּישׁ (שם ב).

ץפו הַתּוֹכֵחָה מְבִיאָה לִידֵי אַהֲבָה (ב"ר נד).

ץפז הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל (יומא לט:).

ץפח הִתְחַלְתָּ – גְּמֹר (ב"ר ט).

ץפט הַתְקֵן2106 עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין (אב' ד, כא).

ץצ הֻתְּרָה הָרְצוּעָה2107 (פסדר"כ ח).


ו.

ץצא וָא"ו דִּכְתִיב2108 אַאוּפְתָא (חול' טז.).

ץצב “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”2109 – בְּרֹר לוֹ מִיתָה יָפָה (בר' לז.).

ץצג “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ” – זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה (ירוש' נדר' פ“ט ה”ד).

ץצד “וְדִי זָהָב”2110 – “וְדֵי זָהָב” לְמִשְׁכָּן, וְדֵי זָהָב לָעֵגֶל (ספרי דב' א).

ץצה “וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד”2111 – זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת (ב"ר ט).

ץצו “וְחַי בָּהֶם21122113 וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם2114 (יומא פה:).

ץצז וַי2115 לְדוֹר שֶׁגִּבּוֹרָיו יְרוּדִין2116 (ילק"ש רות).

ץצח וַי לָהּ לְאִלְפָּא2117 דְּאָזְלָא בְּלָא מִכְסָא (ע"ז י:).

ץצט וַי לְהַאי2118 שֻׁפְרָא דְבָלֵי בְאַרְעָא (בר' ה).

א' וַי לְחֶסְרוֹן כִּיס (ב"מ כג.).

א’א וַי לֵיהּ לְמַאן2119 דְּלָא יָדַע בֵּין טָב לְבִישׁ (סנה' קג.).

א’ב וַי מִבֵּיתָא2120, וַי מִבָּרָא (מג' טז.).

א’ג וְכִי אוֹמְרִין לוֹ לָאָדָם: חֲטָא בִשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה חֲבֵרֶךָ? (שבת ד.).

א’ד וְכִי בִכְדִי2121 סְפַדוּ סַפְדָּנַיָּא? (תענ' ה:).

א’ה וְכִי כָךְ עוֹשִׂין לִבְנֵי־לְוָיָה2122? (חול' ז.).

א’ו וְכִי מָה אִכְפַּת לֵיהּ לְעִוֵּר בֵּין אֲפֵלָה לְאוֹרָה? (מג' כד:).

א’ז וְכִי מַשּׂוֹא־פָנִים יֵשׁ בַּדָּבָר? (יבמ' עט.).

א’ח וְכִי עוֹלָם שֶׁל הֶפְקֵר רָאִיתָ? (איכ"ר א).

א’ט וְלֹא תְהֵא כֹהֶנֶת2123 כְּפֻנְדָּקִית? (יבמ' קכד.).

א’י וְלֹא תְהֵא תּוֹרָה שְׁלֵמָה שֶׁלָּנוּ כְּשִׂיחָה בְטֵלָה שֶׁלָּכֶם? (מנח' סה:).

א’יא וּלְוַאי שֶׁתְּהֵא בִיאָה כִּיצִיאָה (סנה' ז.).

א’יב וּלְוַאי שֶׁתְּהֵא יְצִיאָה כְּבִיאָה (יומא פו:).

א’יג וְתוּ לָא מִידֵי2124 (סוכה לו:).


ז.

א’יד זִבּוֹרָא וְעַקְרַבָּא2125 (חג' ה.).

א’טו זְבַן2126 וְזַבֵּן – תַּגָּרָא אִקְּרֵי? (ב"ב צ.).

א’טז זְבַנְתְּ2127 – קְנֵית, זַבֵּן – אוֹבֵד (ב"מ נא.).

א’יז זֶה לוֹקֶה וְזֶה מֵרְתַת2128 (ב"ר מח).

א’יח זֶה מוֹשֵׁךְ הֵילַךְ וְזֶה מוֹשֵׁךְ הֵילַךְ (זב' ג).

א’יט זֶה נֶהֱנָה וְזֶה לֹא חָסֵר (ב"ק כ:).

א’כ זֶה שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו אָדָם גָּדוֹל הוּא? (זב' ה:).

א’כא זְהִירוּת מְבִיאָה לִידֵי זְרִיזוּת (ע"ז כ:).

א’כב זוֹ אֵינָהּ צְרִיכָה לִפְנִים2129 (ב"מ טז.).

א’כג זוֹ אֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יוֹדְעִין (גיט' כט.).

א’כד זוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זוֹ (עיר' עו:).

א’כה זוֹ צְרִיכָה2130 לִפְנִים וְלִפְנֵי וְלִפְנִים (ב"מ טז.).

א’כו זוֹ תוֹרָה וְזֶה שְׂכָרָהּ? (בר' סא:).

א’כז זַוְדָּאִי2131 קַלִּילָא וְאוֹרְחָא רַחִיקְתָּא (כת' סז:).

א’כח זוּזָא כְּזוּזֵי2132 דָמֵי (ב"מ עז:).

א’כט זוּזָא לַעֲלָלָא2133 לָא שְׁכִיחָא, לְתִלּוּתָא שְׁכִיחָא (חג' ה.).

א’ל “זוּזִים” – שֶׁזָּזִים מִזֶּה וְנִתָּנִים לָזֶה (ב"ר כב).

א’לא זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת2134 זוֹ אֶת־זוֹ – תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים לֹא כָל־שֶׁכֵּן! (שבת לד.).

א’לב זִיל2135 קְרִי בֵי־רַב הוּא (סנה' לג.).

א’לג זִילָא לֵיהּ2136, שְׁכִיחָא לֵיהּ, פְּרִיצָא לֵיהּ (גיט' יג:).

א’לד זָכָה – נַעֲשֵׂית לוֹ2137 סַם־חַיִּים, לֹא זָכָה – נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת (יומא עב:).

א’לה זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה רָשׁ (יומא עו:).

א’לו זָכָה עוֹזַרְתּוֹ2138, לֹא זָכָה – כְּנֶגְדּוֹ (יבמ' סג.).

א’לז זָכִין2139 לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו (ע"ז סא.).

א’לח זָלַת2140 – קְפוֹץ קְנֵה מִינָהּ (בר' סג.).

א’לט זִמֵּן שְׁחוֹרִים וּמָצָא לְבָנִים (ביצה מ.).

א’מ זְמַן תְּפִלָּה לְחוֹד2141, זְמַן תּוֹרָה לְחוֹד (שבת י.).

א’מא זִמְרָא2142 בְבֵיתָא – חֻרְבָּא בְּסִפָּא (סוטה מח.).

א’מב זָנָב שֶׁל הַלְּטָאָה (פס' קטז:).

א’מג זְנוּתָא2143 בְּבֵיתָא כִּי קַרְיָא לְשֻׁמְשְׁמֵי (סוטה ג:).

א’מד זָקֵן אַשְׁמָאי2144 (קיד' לב:).

א’מה זָקֵן – זֶה שֶׁקָּנָה חָכְמָה (שם).

א’מו זָקַף עַצְמוֹ כְמַקֵּל (סנה' קח.).

א’מז זִקְנֵי עַם־הָאָרֶץ כָּל־זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים דַּעְתָּם מִטָּרֶפֶת2145 עֲלֵיהֶם (קנים ג).

א’מח זִקְנֵי תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים כָּל־זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶם (שם; שבת קנב.).

א’מט זְרוֹק חוּטְרָא2146 לַאֲוִירָא אַעִקָּרֵיהּ קָאֵי (ב"ר נג; תנח' בלק).

א’נ זְרֹק מַטֶּה לָאֲוִיר לְעִקָּרוֹ נוֹפֵל (במ"ר כ).

א’נא זְרֹק מָרָה2147 בְּתַלְמִידִים (כת' קג:).

א’נב זָרִיז וְנִשְׂכָּר2148 (פס' ג:).

א’נג זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת (סוטה מט.; ע"ז כ:).

א’נד זְרִיזִין מַקְדִּימִין לְמִצְוֹת (פס' ד.).


ח.

א’נה חֲבוּרָה וּמִשְׁפָּחָה דּוֹמִין לְכִפַּת אֲבָנִים: אַתָּה נוֹטֵל מִמֶּנָּה אֶבֶן אַחַת וְכֻלָּהּ מִתְרוֹעָעַת2149 (ב"ר ק).

א’נו חֲבֹט2150 חֲבָטָךְ דְּהוּא טָב בְּקִלְטָא (ירוש' יבמ' פ“ב, ה”ו).

א’נז חֲבִיבָה הִיא הַמְּלָאכָה מִזְּכוּת אָבוֹת (ב"ר עד).

א’נח חֲבִיבָה כַּת קְטַנָּה שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִסַּנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה שֶׁבְּחוּץ־לָאָרֶץ (ירוש' נד', פ“ו, ה”ח).

א’נט חֲבִיבָה מִצְוָה בִשְׁעָתָהּ (פס' סח:).

א’ס חֲבִיבִין עָלֶיךָ יִסּוּרִין? (ב"ר ה:).

א’סא חֲבָל2151 לִסְפִינָה שֶׁהָלְכָה לָהּ וְלֹא נָתְנָה הַמֶּכֶס (דב"ר ב).

א’סב חֲבָל עַל דְּאָבְדִין2152 וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין (סנה' קיא.).

א’סג חֲבָל עַל דְּלֵית2153 לֵיהּ דָּרְתָא וְתַרְעָא לְדָרְתָא עָבֵד (שבת לא:).

א’סד חָבְרוּ עָלַי… כְּתַרְנְגוֹלִים שֶׁל בֵּית־בּוּקְיָא2154 (יבמ' פד.).

א’סה חַבְרוּתָא2155 כְלַפֵּי שְׁמַיָּא מִי אִיכָּא? (בר' לד.).

א’סו חַבְרָךָ חַבְרָא2156 אִית לֵיהּ וְחַבְרָא דְחַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵיהּ (כת' קט:).

א’סז חַבְרָךָ מִית2157 – אַשֵּׁר, אִתְעַשַּׁר – לָא תְאַשֵּׁר (גיט' ל:).

א’סח חַבְרָךָ קַרְיָךְ2158 חֲמָרָא – אֻכָּפָא לְגַבָּךְ מוּשׁ (ב"ק צב:).

א’סט חַד בְּדָרָא (כת' יז.).

א’ע חֲדָא כְּרֵסָא2159 אִית לַהּ, תַּרְתֵּי כְּרֵסֵי לֵית לַהּ (כת' קג.).

א’עא חִוְיָא דְרַבָּנָן2160 דְּלֵית לֵיהּ אָסוּתָא (שבת קי.).

א’עב חוּכָא2161 וְאִטְלוּלֵי (עיר' סח:).

א’עג חוֹלֶה הָעוֹמֵד מֵחָלְיוֹ חוֹזֵר לִימֵי עֲלוּמָיו (נדר' מא.).

חולין ר' חֻלִּין וכו'.

חומרי ר' חֻמְרֵי וכו'.

חוצפא ר' חֻצְפָּא וכו'.

א’עד חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֱמֶת (שבת נה:).

א’עה חָזוּתוֹ2162 מוֹכִיחָה עָלָיו (ב"מ כא:).

א’עו חֲזִי מַאן2163 גַּבְרָא רַבָּא קָא מַסְהִיד עֲלֵיהּ (בר' ל:).

א’עז חֲזִיר מַפְשִׁיט אֶת־טְלָפָיו2164, כְּלוֹמַר: אֲנִי טָהוֹר (ב"ר סה).

א’עח חֲזִירְתָּא רָעֲיָא2165 בַעֲשָׂרָה, וְאִמַּרְתָּא לָא בְחַד! (שם מד).

חזקה אין אדם ר' אֵין אָדָם וכו'.

א’עט חֲזָקָה2166 עַל חָבֵר2167 שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן (עיר' לב; פס' ט.).

א’פ חֲזָקָה, שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ (עיר' לא:).

א’פא חָזְרוּ הַדְּבָרִים לְיָשְׁנָם (ירוש' בר' פ“ג, ה”ב).

א’פב חֲטוֹף וֶאֱכוֹל2168, חֲטוֹף וּשְׁתֵי, דְּעָלְמָא דְאָזְלִינַן מִנֵּיהּ כְּהִלּוּלָא דָמֵי (עיר' נד.).

א’פג חִטַּיָּא2169 דְקַרְתָּךְ זוּנִין – זְרַע מִנְּהוֹן (ב"ר נט).

א’פד חַי נוֹשֵׂא אֶת־עַצְמוֹ (עפ"י שבת צד:).

א’פה חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה (בר' נד.)

א’פו חַיָּב אָדָם לוֹמַר בִּלְשׁוֹן רַבּוֹ (עד' א).

א’פז חַיֵּי, בְּנֵי2170 וּמְזוֹנֵי לָא בִזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא תַּלְיָא מִלְּתָא (מו"ק כח.).

א’פח חַיֶיךָ קוֹדְמִין לְחַיֵּי חֲבֵרֶךָ (ב"מ סב.).

א’פט חֵילָךְ2171 לְאוֹרָיְתָא, שֻׁפְרָךְ לְנָשֵׁי (שם פד.).

א’צ חַכִּים יִתְקְרֵי2172, רַבִּי לֹא יִתְקְרֵי (שם פי.)

א’צא חָכָם לִכְשֶׁיִּרְצֶה (גיט' סז.).

א’צב חָכָם עָדִיף2173 מִנָּבִיא (ב"ב יב.).

א’צג חָכָם קוֹדֵם לְמֶלֶךְ (הור' יג.).

א’צד חָכָם שֶׁמֵּת אֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בוֹ2174 (שם).

א’צה חָכָם שֶׁמֵּת הַכֹּל קְרוֹבָיו (שם).

א’צו חָכְמָה וְאֵינָהּ מְלָאכָה (שבת קיז:).

א’צז חָכְמָה מְפֹאָרָה בִּכְלִי מְכֹעָר (תענ' ז.).

א’צח חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְדִבְרֵיכֶם (אב' א, יא).

א’צט חֲכָמִים עָשׂוּ חִזּוּק לְדִבְרֵיהֶם (עיר' עז.).

א’ק חֲלֵב עִזִּים שְׁחוֹרוֹת וַחֲלֵב עִזִּים לְבָנוֹת אֶחָד הוּא (ב"ר פז).

א’קא חֶלְבְּנָה רֵיחָהּ רָע וּמְנָאָהּ הַכָּתוּב עִם סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת (כרית' ו:).

א’קב חֲלוֹם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לִנְבוּאָה (בר' נז:).

א’קג חֻלִּין הוּא לָךְ (בר' לב).

א’קד חֶלְמָא2175 טָבָא חֲזָאִי (בר' נה:).

א’קה חָם חָטָא וּכְנַעַן נִתְקַלֵּל (ב"ר לו).

א’קו חַמִּין2176 בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מְלוּגְמָא (שבת קיט.).

א’קז חֲמִירָא2177 סַכַּנְתָּא מֵאִסּוּרָא (חול' י.).

א’קח חֹמֶץ2178 בֶּן יָיִן (ב"מ, פג.)

חמר גמל ר' הֲרֵי זֶה חַמָּר גַּמָּל.

א’קט חֲמָר לְמִרְכַּב2179 אוֹ חֲמַר לְמִשְׁתֵּי (עיר' נג:).

א’קי חֲמָרָא2180 אֲפִלּוּ בִתְקוּפַת תַּמּוּז קְרִירָא לֵיהּ (שבת נג.).

א’קיא חַמְרָא2181 וְרֵיחָנֵי פַּקְּחִין (יומא עו:).

א’קיב חַמְרָא לְמָרֵיהּ2182 וְטֵיבוּתָא לְשָׁקְיֵהּ (ב"ק צב:).

א’קיג חַמְשִׁין2183 דְּעָבְדִין טָבִין מִן מָאתָן דְּלָא עָבְדִין (ירוש' פאה פ“ח ה”ח).

א’קיד חַמְרָא2184 אַכַּתְפָא דְּמָארֵיהּ שָׁוַאר (ב"ב צו:).

א’קטו חֻמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם וְחֻמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם (פס' נ.).

א’קטז חַמָּתָהּ2185 מְרֻבָּה מִצִּלָּתָהּ (סוכה כב:).

א’קיז חֵן אִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ (סוטה מז.).

א’קיח חֵן מָקוֹם עַל יוֹשְׁבָיו (שם).

א’קיט חֵן מִקָּח2186 עַל לוֹקְחוֹ (שם).

א’קכ חָס הַמָּקוֹם עַל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת (תוס' ב"ק ז; ספרי שופטים).

א’קכא חָס וְשָׁלוֹם, לֹא תְהֵא כָזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל! (סנה' יא.).

א’קכב חַסְפָּא2187 בְעָלְמָא הוּא (ב"ב לב:).

א’קכג חֶסְרוֹן כִּיס2188 קָשֶׁה מִכֻּלָּם (קה"ר ז).

א’קכד חַסְרֵיהּ לְגַנָּבָא2189 נַפְשֵׁיהּ לִשְׁלָמָא נָקֵט (סנה' כב.).

א’קכה חַצְבֵי חִוָּרֵי2190 דְמַלְיָן קִטְמָא (בר' כח.).

א’קכו חַצְבֵי לְנַהֲרָא2191, כָּגָנֵי לְיָא (שם נח.).

א’קכז חֶצְיוֹ2192 לַייָ וְחֶצְיוֹ לָכֶם (ביצה טו:).

א’קכח חֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן־חוֹרִין (גיט' מא).

א’קכט חֻצְפָּא אֲפִלּוּ2193 כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא מַהְנְיָא (סנה' קה.; ילק"ש בלק).

א’קל חֻצְפָּא מַלְכוּתָא2194 בְּלָא תָגָא הִיא (שם).

א’קלא חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן פְּגִיעָתָם רָעָה2195 (ב"ק פז.).

א’קלב חָשׁ2196 בְּרֹאשׁוֹ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה (עיר' נד.).

א’קלג חֲשֹׁק2197 שְׂפָתֶיךָ זוֹ בְזוֹ וְאַל תְּבַהֵל לְהָשִׁיב (ע"ז לה.).

א’קלד חֲשִׁיךְ דָּרָא2198 דְּאִתְּתָא דַּבָּרִיתָא (שו"ט כב).

א’קלה חֲשִׁיךְ פִּתֵּחַ2199 דְּבָעֵי לְסָמְיָא (שם).

א’קלו חֲתִיכָה הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד (עפ"י חול' ק.).

א’קלז חָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ (פדר"א טו).


ט.

א’קלח טָב לְבִישׁ2200 עֲבַדְתְּ – בִּישָׁא עֲבַדְתְּ (קה“ר פ”ה).

א’קלט טָב לְבִישׁ2201 לָא תַעְבֵּד וּבִישָׁא לָא יִמְטֵא לָךְ (ב"ר כב).

א’קמ טָב לְמֵיתַב2202 טַן־דּוּ מִלְּמֵיתַב אַרְמְלוּ (יבמ' קיח:).

א’קמא טָבָא בֵיעֲתָא2203 מְגֻלְגַּלְתָּא מִשִּׁתָּא קֵיסֵי סָלְתָּא (בר' מד:).

א’קמב טָבָא חֲדָא פִּלְפַּלְתָּא2204 חֲרִיפְתָא מִמְּלֵי צַנָּא דְקָרֵי (חג' י.).

א’קמג טָבָא חֲדָא צִפָּרְתָּא2205 כְפִיתָא מִמְּאָה פָרְחִין (קה"ר ד).

טבא לא ר' גְמִירִי טָבָא וכו'.

א’קמד טָבָא תְּרֵי2206 מִתְּלָת (שבת קנב.).

א’קמה טָבִין2207 וּתְקִילִין (ב"מ מד.).

א’קמו טוֹב לוֹ לְאָדָם2208 דָּבָר אֶחָד בְּצַעַר מִמֵּאָה בְרֶוַח (אדר"נ ג).

א’קמז טוֹב לַצַּדִּיק וְטוֹב לִשְׁכֵנוֹ (סוכה נו:).

א’קמח טוֹב לַשָּׁמַיִם וְטוֹב לִבְרִיּוֹת (קיד' מ.).

א’קמט טוֹב מִי שֶׁהוּא חוֹכֵר2209 שָׂדֶה אַחַת וּמְזַבְּלָהּ2210, מִמִּי שֶׁהוּא חוֹכֵר שָׂדוֹת הַרְבֵּה וּמְבִירָן2211 (ב"ר פב).

א’קנ טוֹב מִי שֶׁהוֹלֵךְ וּפוֹעֵל צְדָקָה מְעוּטָה מִשֶּׁלּוֹ, מִמִּי שֶׁגּוֹזֵל וְעוֹשֶׂה צְדָקוֹת גְּדוֹלוֹת (קה“ר פ”ד).

א’קנא טוֹב עֲשָׂרָה טְפָחִים2212 וְעוֹמֵד, מִמֵּאָה אַמָּה וְנוֹפֵל (אדר"נ א).

א’קנב טוֹב שֶׁבַּנְּחָשִׁים רְצֹץ אֶת־מֹחוֹ (מכיל' בשלח).

א’קנג טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לְגֵיהִנֹּם2213 (קיד' פב.).

א’קנד טוֹבָה הֲסָרַת2214 טַבַּעַת יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא נְבִיאִים (איכ"ר ד).

א’קנה טוֹבָה חָכְמָה כְּשֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ נַחֲלָה (קה"ר ו).

א’קנו טוֹבָה חָכְמָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ זְכוּת אָבוֹת (שם).

א’קנז טוֹבָה מַרְדּוּת2215 אַחַת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִכַּמָּה מַלְקוּת (בר' ז).

א’קנח טוֹבָה צִפָּרְנָם שֶׁל רִאשׁוֹנִים מִכְּרֵסָם שֶׁל אַחֲרוֹנִים (יומא ט:).

א’קנט טוֹבִיָּה2216 חָטָא וְזִיגוּד מִנְּגֵד2217? (פס' קיג:).

א’קס טוּבֵיהּ דְּשָׁמַע2218 וְאָדֵישׁ, חַלְפוּהִי בִּישָׁתָא מְאָה (סנה' ז.).

א’קסא טוֹבֵל2219 וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ (עפ“י תענ' טז:; פסיק”ר מד; ילק"ש מש').

טובתם של רשעים ר' כָּל טוֹבָתָם וכו'.

א’קסב טוֹחֵן הַרְבֵּה וּמוֹצִיא קִמְעָא2220 (גיט' סז.).

א’קסג טוּט2221 אָסֵר, טוּט שָׁרֵי (מו"ק טז.).

א’קסד טוֹל וָצֵא! (יומא סו.).

א’קסה טוֹל מַקֵּל וְהַךְ עַל קָדְקֳדָם (סנה' ח.).

א’קסו טוֹל קֵיסָם2222 מִבֵּין שִׁנֶּיךָ – טוֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ (ב"ב טו.).

א’קסז טוּם2223 וְלָא תְשַׁפֵּץ, שַׁפֵּץ וְלָא תִבְנֵי (יבמ' סג.).

א’קסח טוֹעֶה בָהּ כַּמַּקֵּל הַזֶּה שֶׁל סוֹמֵא (ירוש' תרומ' פ“ה, ה”א).

א’קסט טוֹעֵן אַחַר מַעֲשֵׂה בֵית־דִּין לֹא אָמַר כְּלוּם (ב"מ יז:).

א’קע טוֹעֵן2224 צְלוּבוֹ עַל כְּתֵפוֹ (ב"ר נו).

א’קעא טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלָאי (בר' מג:).

א’קעב טִלְטוּל אַחַר טִלְטוּל (ויק"ר ה).

א’קעג טִלְטוּלָא2225 דְגַבְרָא קָשֶׁה מִדְּאִתְּתָא (כת' כח.).

א’קעד טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת (ירוש' סנה' פ“י, ה”א).

א’קעה טְעָמוֹ – פְּגָמוֹ2226 (בר' נב.).

א’קעו טְעַן2227 לִבֵּיהּ יָת רַגְלוֹי (ב"ר ע).

א’קעז טְעָנוֹ2228 חִטִּים וְהוֹדָה לוֹ בִשְׂעוֹרִים (ב"ק לה:).

א’קעח טִפָּה זוֹ מַה תְּהֵא עָלֶיהָ (נדה טז:).

א’קעט טָפֵל חָמוּר מִן הָעִקָּר? (זבח' יח.).

א’קפ טַפְלֵי2229 תְּלוֹ בֵיהּ (עפ"י חול' יח.).

א’קפא טִפְּשָׁא2230 סָבֵר דְּכָל עַמָּא טִפְּשִׁין (קה"ר י).


י.

א’קפב יוּ"ד קֶרֶת2231 קָא חָזֵינָא הָכָא (קיד' טז:).

א’קפג יָאָה מִסְכֵּנוּתָא2232 לִבְרַתֵּיהּ דְּיַעֲקֹב כְּעַרְקָא סֻמָּקָא בִּקְדָלָא דְסוּסְיָא חִוָּרָא (ויק“ר לה; שהש”ר א).

א’קפד יָאָה2233 עַנְיוּתָא לִיהוּדָאֵי כִּי בִרְזָא סֻמָּקָא לְסוּסְיָא חִוָּרָא (חג' ט:).

א’קפה יָאֵי מִסְכֵּנוּתָא לִיהוּדָאֵי כְּעִזְקְתָא2234 סֻמָּקְתָא דְּעַל לִבֵּיהּ דְּסוּסְיָא חִוָּרָא (ויק"ר יג).

א’קפו יֵאוּשׁ שֶׁלֹּא מִדָּעַת (ב"מ כא.).

א’קפז יָארוֹד2235 יָלְדָה וְאַבְּנֵי מָתָא שָׁדְיָא (כת' מד:).

א’קפח יָבוֹא בַעַל הַכֶּרֶם וִיכַלֶּה אֶת־קוֹצָיו (ב"מ פג:).

א’קפט יָבוֹא בַעַל הַשּׁוֹר2236 וְיַעֲמֹד עַל שׁוֹרוֹ (ב"ק קיב:).

א’קצ יָבוֹא הַנֵּס מִכָּל־מָקוֹם (מע' יז:).

א’קצא יָבוֹא מָנֶה בֶן פְּרָס2237 אֵצֶל מָנֶה בֶן מָנֶה (תענ' כא:).

א’קצב יָגַעְתָּ וּפָתַחְתָּ – יְגַע וּסְתֹם (ב"ב נט:).

א’קצג “יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי” – אַל תַּאֲמֵן (מג' ו:).

א’קצד יַד אִשָּׁה כְּיַד בַּעְלָהּ (נדר' פה:).

א’קצה יַד נָכְרִי בְאֶמְצַע (ב"מ ע:).

א’קצו יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ (גיט' עז.).

א’קצז יַד פּוֹעַל כְּיַד בַּעַל־הַבָּיִת (ב"מ י.).

א’קצח יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה; יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה (כת' פג; ב"מ נז:)

א’קצט יָדַיִם מוֹכִיחוֹת2238 (נדר' ה:).

א’ר יָדַיִם עַסְקָנִיּוֹת2239 הֵן (שבת יד.).

א’רא יְהֵא “הֵן” שֶׁלְּךָ צֶדֶק וְ“לָאו” שֶׁלְּךָ צֶדֶק (ב"מ מט.).

א’רב יְהֵא חֶלְקִי עִם מִי שֶׁחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ בְדָבָר וְאֵין בּוֹ (מו"ק יח:).

א’רג יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ (ב"מ ב, י).

א’רד יְהוּדָה2240 וְעוֹד לִקְרָא? (קיד' ו.).

א’רה יְהוֹן לִיטִין2241 בִּזַּיָא דְהָדֵין מְנִיקָן (ירוש' כלא' פ“א, ה”ז).

א’רו יְהִי כְבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ (אב' ב, י).

א’רז יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ (שם שם, יב).

א’רח יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוּרִים כַּזַּיִת וּמְסוּרִים בְּיָדְךָ2242 וְאַל יִהְיוּ מְתוּקִים כִּדְבַשׁ וּתְלוּיִם בְּיַד בָּשָׂר וָדָם (עיר' יח:).

א’רט יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר (פס' כה:).

א’רי יוֹדֵעַ אֲנִי בְעַצְמִי שֶׁאֵינִי כֹהֵן, אִם אוֹמְרִים לִי חֲבֵרַי: “עֲלֵה לְדוּכָן2243” – אֲנִי עוֹלֶה2244 (שבת קיח.).

א’ריא יוֹדֵעַ לְטַהֵר אֶת־הַשֶּׁרֶץ בְּקַ"ן טְעָמִים (עיר' יג:).

א’ריב יוֹדֵעַ לְמַתֵּק אֶת־הַיָּם הַגָּדוֹל (ירוש' ע“ז, פ”ב ה"ח).

א’ריג יוּצַק זָהָב2245 רוֹתֵחַ לְתוֹךְ פִּיו (סנה' צב:).

א’ריד יוֹרֵד עִמּוֹ עַד לְחַיָּיו (יומא עה.; ע"י).

א’רטו יוֹרֵשׁ2246 כַּרְעָא דַאֲבוּהַּ הוּא (עיר' ע:).

א’רטז יוֹתֵר מִלִּמּוּדְךָ עֲשֵׂה (אב' ו', ה).

א’ריז יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָעֵגֶל רוֹצֶה לִינֹק פָּרָה רוֹצָה לְהָנִיק (פס' קיב.).

א’ריח יוֹתֵר מִשֶּׁאִישׁ רוֹצֶה לִשָּׂא הָאִשָּׁה רוֹצָה לְהִנָּשֵׂא (יבמ' קיג.).

א’ריט יָחִיד וְרַבִּים2247 – הֲלָכָה כְרַבִּים (בר' ט.).

א’רכ יַיִן וְשֵׁנָה לִרְשָׁעִים – הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם (סנה' עא:).

א’רכא יִישַׁר2248 כֹּחֶךָ! (שבת פז.).

א’רכב יֵיתֵי2249 וְלָא אֶחֱמִנֵּיהּ (סנה' צח:).

א’רכג יַכֶּה יוֹסֵי2250 אֶת־יוֹסֵי (שם נו.).

א’רכד יָנוּחוּ לוֹ בְרָכוֹת עַל רֹאשׁוֹ (בר' לג.).

א’רכה יַנְקוּתָא2251 כְּלִילָא דְוַרְדָּא, סֵבוּתָא כְּלִילָא דְחִלְפֵי (שבת קנב:).

א’רכו יִסּוּרִים מְמָרְקִין2252 עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם (בר' ה.).

א’רכז יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה (שם).

א’רכח יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת (תענ' ה:).

א’רכט יֶעֱרַב לָכֶם2253 וְיִבְסַם לָכֶם (שהש"ר ה).

א’רל יָפֶה כֹּחַ הַבֵּן מִכֹּחַ הָאָב (שבוע' מה.).

א’רלא יָפֶה סִפְסוּף2254 שֶׁאָכַלְנוּ בְיַלְדוּתֵנוּ מֵאֲפַרְסְקִים2255 שֶׁאָכַלְנוּ בְזִקְנוּתֵנוּ (ירוש' פאה פ ז, ה"ד2256).

א’רלב יָפָה שְׁתִיקָה לַחֲכָמִים, קַל וָחֹמֶר לְטִפְּשִׁים (פס' צט.).

א’רלג יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ־אָרֶץ (אב' ב).

א’רלד יָפְיוּתוֹ2257 שֶׁל יֶפֶת יְהֵא בְאָהֳלֵי שֵׁם (מג' ט:).

א’רלה יִפְתָּח2258 בְּדוֹרוֹ – כִּשְׁמוּאֵל2259 בְּדוֹרוֹ (ר"ה כה:).

א’רלו יָצָא אִישׁ פְּלוֹנִי נָקִי מִנְּכָסָיו (ב"ק מא.).

א’רלז יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִשְׂכָרוֹ; יָצָא שְׂכָרוֹ בְהֶפְסֵדוֹ (אב' ה, יא).

א’רלח יָצָא לוֹ מוֹנֵיטוֹן2260 בָּעוֹלָם (ב"ר לט).

א’רלט יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה (חג' טז:).

א’רמ יַצִּיבָא2261 בְּאַרְעָא וְגִיּוֹרָא בִּשְׁמֵי שְׁמַיָּא? (עיר' ט.).

א’רמא יֵצֶר הָרָע רֹאשׁוֹ מָתוֹק וְסוֹפוֹ מָר (ירוש' שבת פי“ד, ה”ג).

א’רמב יֵצֶר, תִּינוֹק וְאִשָּׁה תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת (סוטה מז.).

א’רמג יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר2262 בְּכָל־יוֹם (סוכה נב.).

א’רמד יִקֹּב2263 הַדִּין אֶת־הָהָר! (יבמ' צב.).

א’רמה יָרֵךְ מִתּוֹכָהּ מַסְרָחַת2264 (סנה' לט:).

א’רמו יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב2265 (פס' צו:).

א’רמז יֵשׁ אָדָם שׁוֹתֶה מִן הַבְּאֵר וּמַשְׁלִיךְ אֶבֶן לְתוֹכָהּ! (שמ"ר כ).

א’רמח יֵשׁ בִּכְלָל מָאתַיִם2266 מָנֶה2267 (ב"ב מא:).

א’רמט יֵשׁ זָרִיז וְנִשְׂכָּר2268, יֵשׁ זָרִיז וְנִפְסָד (פס' נ:).

א’רנ יֵשׁ חֻפָּה שֶׁאֵין לָהּ כַּלָּה? (פסיק"ר לא).

א’רנא יֵשׁ לִדְרשׁ עַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ תִּלֵּי־תִלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת (עיר' כא.).

א’רנב יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ (בר' סא.).

א’רנג יֵשׁ “מָחָר” לְאַחַר זְמָן (מכיל' כא).

א’רנד יֵשׁ נָאֶה דוֹרֵשׁ וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּם (חג' יד:).

א’רנה יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְשָׁעָה אֶחָת (ע"ז ו:).

א’רנו יֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן2269 וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ (אב' ד, כ).

א’רנז יֵשׁ רוֹצֶה2270 וְאֵין לוֹ, יֵשׁ שֶׁיֶּשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה (חול' ז:).

א’רנח יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ (מכיל' בשלח ויסע א).

א’רנט יְשִׁיבָה שֶׁאֵין בָּהּ סְמִיכָה – עֲמִידָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סְמִיכָה נוֹחָה הֵימֶנָּה (כת' קיא.).

א’רס יְשִׁיבַת כְּרַכִּים2271 קָשָׁה (כת' קי:).

א’רסא יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁפִּיךָ אוֹמֵר (ב"ר יז.).

א’רסב יִשְׂרָאֵל אַף־עַל־פִּי שֶׁחָטָא יִשְׂרָאֵל הוּא (עפ"י סנה' מד.).

א’רסג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם (שבת פו.).

א’רסד יִתְבָּרְכוּן2272 דַּדַּיָּא דְהָכִין אוֹנִיקוּ וּמְעַיָּא דְּהָכִין אַפִּיקוּ (ב"ר צה.).

א’רסה יָתֵד הִיא שֶׁלֹּא תִמּוֹט (גיט' יז.).


כ

א’רסו כְּאָבֵל בֵּין חֲתָנִים; כְּחָתָן בֵּין אֲבֵלִים (שבת קיד.).

א’רסז כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין (סנה' יד.).

א’רסח כָּאן מָצָא בַעַל־חוֹב לִגְבּוֹת שְׁטַר־חוֹבוֹ (ב"ר פה).

א’רסט כַּבֵּד אֶת־רוֹפַאֲךָ2273 עַד שֶׁלֹּא תִצְטָרֵךְ לוֹ (שמ"ר בא).

א’רע כַּבְּדֵהוּ2274 וְחָשְׁדֵהוּ (עפ“י ד”א ה).

א’רעא כְּבוֹדוֹ מֻנָּח בִּמְקוֹמוֹ (עפ"י בכור' ל:).

א’רעב כְּבוֹדוֹ שֶׁל אָדָם בִּגְדּוֹ (שמ"ר יח).

א’רעג כְּבוֹדוֹ שֶׁל אָדָם כְּסוּתוֹ (תנח' צו).

א’רעד כְּבוֹלְעוֹ כָּךְ פּוֹלְטוֹ2275 (ע"ז עו:).

א’רעה כְּבָר בָּנִיתָ וְאִי אַתָּה יָכוֹל לִסְתֹּר. כְּבָר גָּדַרְתָּ וְאִי אַתָּה יָכוֹל לִפְרֹץ (בר' סג.).

א’רעו כְּבָר הוֹרָה זָקֵן (שבת נא.).

א’רעז כְּבָר יְהַבוּן2276 מַגָּלָא גּוֹ שָׁקַיָּא דְּהַהוּא גַבְרָא (ירוש' ב“מ פ”ד, ה"ב).

א’רעח כְּבָר מִלָּתְךָ אֲמוּרָה (שם בר' סוף פ"ח).

א’רעט כְּבָר צְוַחוּ2277 קַמָּאֵי דְקַמָּךְ (ב"מ צג:).

א’רפ כָּבְשׁוּ פְנֵיהֶם בְּקַרְקָע (שבת קיט:).

א’רפא כְּבַת כֵּן אִמָּהּ; כְּאִמָּהּ בִּתָּהּ (ירוש' סנה' פ“ב, ה”ו).

א’רפב כְּגוֹן דָּא2278 צְרִיכָה רַבָּה (ב"מ קא.).

א’רפג כְּגִנְּתָא2279 כֵּן גַּנָּנָא (ירוש' סנה' פ“ב ה”ו).

א’רפד כַּד הֲוֵינַן2280 זוּטְרֵי לְגַבְרֵי, הַשְׁתָּא דְּקַשִּׁישְׁנָא לְדַרְדְּקֵי (ב"ק צב:).

א’רפה כַּד יְחֵפָא2281 בְרָא מִדְּכַר שַׁלְוְתָא דְּבֵיתָא דַאֲבוּהִי (איכ"ר א).

א’רפו כַּד לָא תֵעוֹל2282 מִלָּא כֹלָּא – תֵּעוֹל פַּלְגָּא (ב“ר נו; ילק”ש).

כד מפתח ר' בְּמִפְתַּח וכו'.

א’רפז כַּד מִשְׁלַם2283 שְׂעוֹרֵי מִכַּדָּא, נָקֵשׁ וְאָתֵי תִגְרָא בְּבֵיתָא (ב“מ נט.; ע”י).

א’רפח כַּד נָיֵם2284 וְשָׁכֵב אֲמַר לְהַאי שְׁמַעְתְּתָא (יבמ' כד:).

א’רפט כַּד צָבְעִין2285 סָבַיָּא דִּקְנֵיהוֹן, חָוְרִין עִקָּרֵי נִימְהוֹן (נז' לט.).

א’רצ כַּד רָגֵז2286 רָעֲיָא עַל עָנָא, עָבֵד לְנַגָּדָא סָמוּתָא (ב"ק נב.).

א’רצא כַּד תֵּמוּט2287 בִּירָה – בִּירָה שְׁמָהּ, וְכַד תֵּרוּם קִיקְלָא – קִיקְלָא שְׁמָהּ (פסיק' דר"כ יד).

א’רצב כַּד תִּסְפּוֹן2288 כַּלָּה מִדַּכְּרָא שִׁבְעָה יוֹמִין דְּמִשְׁתּוּתָא (איכ"ר א).

א’רצג כְּדַאי הוּא… לִסְמֹךְ עָלָיו בִּשְׁעַת הַדְּחָק (בר' ט.).

א’רצד כַּדּוֹר כֵּן הַנָּשִׂיא; כַּנָּשִׂיא כֵּן הַדּוֹר (ירוש' סנה' פ“ב, ה”ו).

א’רצה כִּדְמַסִּיק תַּעֲלָא2289 מִבֵּי כְרָבָא (נדה סה:).

א’רצו כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא לִרְאוֹת כָּךְ בָּא לֵרָאוֹת (חג' ב.).

א’רצז כְּהִלְכְתָא2290 בְלָא טַעְמָא (גיט' יד.).

א’רצח כָּהֲנָא2291 מְסַיַּע כָּהֲנָא (חול' מט.).

א’רצט זְרִיזִים הֵם (שבת כ.).

א’ש כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִים בְּשַׂעֲרָה (חג' י.).

א’שא כּוֹי2292 – בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא (חול' פ:).

כולא ר' כֻּלָּא וכו'.

כולי ר' כֻּלֵּי וכו'.

א’שב כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר: רוֹצֶה אָנִי (יבמ' קו:).

א’שג כּוֹפִין עַל מִדַּת סְדוֹם2293 (עיר' מט.).

א’שד כַּוְרָא2294 טְוָיֵהּ בַּאֲחוּהַּ, אַסְּקֵיהּ בַּאֲבוּהַּ, אַכְלֵיהּ בִּבְרֵיהּ, אִשְׁתִּי עֲלֵיהּ אֲבוּהַּ (מו"ק יא.).

א’שה כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ (ר"ה ב.).

א’שו כְּזוּזָא2295 מִלְּעֵיל כְּאִסְתֵּירָא מִלְּתָחַת (סוכה כב:).

א’שז כְּזוֹרֵק2296 אֶבֶן לְחֵמֶת (שבת י.).

א’שח כְּזֵיתָא פִּסְחָא2297 וְהַלֵּלָא פָּקַע אִגָּרָא (פס' פה:).

א’שט כִּזְנַב הַלְּטָאָה2298 (חול' כא.).

א’שי כֹּחָא2299 דְהֶתֵּרָא עָדִיף (ביצה ב:).

א’שיא כְּחַמְרָא2300 דְיָתֵב עַל דֻּרְדֵּיהּ (מג' יב:).

א’שיב כָּחֲשָׁא2301 אַרְעָא וְלָא לִכְחוֹשׁ מָרָהּ (ב"מ קד:).

א’שיג כִּי מַיָא2302 דְבֵיעֵי בְּעָלְמָא (חול' צז:).

א’שיד כִּי סָלְקַתְּ2303 לְאִגָּרָא שֵׁירוּתָךְ בַּהֲדָךְ (פס' קיג.).

א’שטו כִּי קָאֵי2304 רַבִּי בְהָא מַסִּכְתָּא לָא תְּשַׁיְּלֵיהּ בְּמַסִּכְתָּא אָחְרִתָּא (שבת ג:).

א’שטז כִּי רְחִימְתִּין2305 הֲוָת עַזִּיזָא אַפּוּתְיָא דְסַפְסֵרָא שְׁכִיבָן, הַשְׁתָּא דְלָא עַזִּיזָא רְחִימְתִּין – פּוּרְיָא בַּר שִׁתִּין גַּרְמִידֵי לָא סַגִּי לָן (סנה' ז.).

א’שיז כֵּיוָן דְּדָשׁ – דָּשׁ2306 (גיט' נו:).

א’שיח כֵּיוָן שֶׁהִגִּיד2307, שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר וּמַגִּיד (כת' יח:).

א’שיט כֵּיוָן שֶׁמֵּת אָדָם נַעֲשָׂה חָפְשִׁי מִן הַמִּצְוֹת (שבת ל.).

א’שכ כֵּיוָן שֶׁנָּפַל כָּתְלוֹ שֶׁל כֶּרֶם מִיָּד חָרֵב כָּל־הַכֶּרֶם כֻּלּוֹ (אדר"נ כד).

א’שכא כֵּיוָן שֶׁנִּצְטָרֵךְ אָדָם לַבְּרִיּוֹת פָּנָיו מִשְׁתַּנּוֹת כַּכְּרוּם2308 (בר' ו:).

א’שכב כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנָּה אָדָם פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר – מִתְעַשֵּׁר (יומא כב:).

א’שכג כֵּיוָן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לְמַשְׁחִית2309 אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין צַדִּיקִים לִרְשָׁעִים (ב"ק ס.).

א’שכד כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָהּ, נַעֲשֵׂית לוֹ כְהֶתֵּר (יומא פו:).

כך עושין ר' וְכִי כָךְ עוֹשִׂין וכו'.

א’שכה כָּךְ עָנְשׁוֹ שֶׁל בַּדָּאי2310, שֶׁאֲפִלּוּ אָמַר אֱמֶת אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ (סנה' פט:)

א’שכו כַּכֶּלֶב הַמְלַקֵּק מִן הַיָּם (שם סה:).

א’שכז כָּל־אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ דֵעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו (סנה' צב.).

א’שכח כָּל־אֶחָד וְאֶחָד יִפָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֻמָּנוּתוֹ בְּפָנָיו (בר' מג:).

א’שכט כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מֶלֶךְ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ (אדר"נ כח).

א’של כָּל־אֻמָּן שׂוֹנֵא בְּנֵי אֻמָּנוּתוֹ (תנח' ברא').

א’שלא כָּל־“אֱמֶת2311 אֱמֶת” תַּפְסֵיהּ לְהַאי (בר' יד:).

א’שלב כָּל־אֱנָשׁ2312 וֶאֱנָשׁ זְכוּתֵיהּ בְּחָפְנֵיהּ (פסיק"ר, ד).

א’שלג כָּל־אֱנָשׁ וֶאֱנָשׁ2313 סָנֵי בַּר־אֻמָּנוּתֵיהּ (ב"ר י ט).

א’שלד כָּל־אַפַּיִן2314 שָׁוִין (איכ"ר פתיח').

א’שלה כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם דֶּרֶךְ־אָרֶץ (כלה א).

א’שלו כָּל־בַּר־נַשׁ2315 וּבַר־נַשׁ זְכוּתֵיהּ גּוֹ קֻפָּתֵיהּ2316 (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

א’שלז כָּל־גֻּמְרָא2317 דְלָא כָוְיָא בְשָׁעֲתָהּ לָא כָוְיָא (ירוש' מעש' פ“ה, ה”ג).

א’שלח כָּל־גַּל וְגַל שֶׁבָּא עָלַי נִעֲנַעְתִּי לוֹ רֹאשִׁי (יבמ' קכא.).

א’שלט כָּל־דְּאַלִּים2318 גָּבֵר (ב"ב לד:).

א’שמ כָּל־דָּבָר צָרִיךְ סִיּוּעַ (ילק"ש תהלים כ).

א’שמא כָּל־דָּבָר שֶׁאָדָם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עָלָיו נִקְרָא עַל שְׁמוֹ (מכיל' בשלח).

א’שמב כָּל־דְּבָרֶיךָ אֶחָד הֵם (מגלה יג.).

א’שמג כָּל־דְּבָרֶיךָ אֵינָם אֶלָּא דִבְרֵי תֵמַהּ2319 (פס' עב.).

א’שמד כָּל־דְּזָמֵר2320 זַמָּרָא לָא עָיֵל בְּאֻדְנֵיהּ דְּרַקָּדָא (איכ"ר פתיח').

א’שמה כָּל־דְּעָבֵד2321 רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵד (בר' ס:).

א’שמו כָּל־דְּפָרֵשׁ2322 מֵרֻבָּא פָרֵשׁ (שם כח.).

א’שמז כָּל־דְּקָפֵד2323 – קָפְדֵי בַּהֲדֵיהּ (פס' קי:).

א’שמח כָּל־דְּרָקֵק2324 לְעֵיל עַל אַפּוֹי נָפֵל (קה"ר ז).

א’שמט כָּל־הָאֵבָרִים תְּלוּיִם בְּלֵב, וְהַלֵּב תָּלוּי בְּכִיס (ירוש' תרומ' פ“ח ה”ד).

א’שנ כָּל־הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם (אב' ו, ו).

א’שנא כָּל־הַבּוֹרֵחַ מִן הַגְּדֻלָּה – הַגְּדֻלָּה מְחַזֶּרֶת אַחֲרָיו (עיר' יג:).

א’שנב כָּל־הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ בּוֹלֵעַ אֶת־חֲבֵרוֹ (ע"ז ד.).

א’שנג כָּל־הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָדוֹל הֵימֶנּוּ (סוכה נב.).

א’שנד כָּל־הַגּוֹלָה כִּמְדוּרַת אֵשׁ (ר"ה כב.).

א’שנה כָּל־הַדּוֹחֵק2325 אֶת־הַשָּׁעָה – שָׁעָה דוֹחַקְתּוֹ2326, וְכָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה – שָׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו (בר' סד.; עיר' יג:).

א’שנו כָּל־הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה (ירוש' בר' פ“ד, ה”ד).

א’שנז כָּל־הַחוֹזֵר בּוֹ יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה2327 (ב"מ עו.).

א’שנח כָּל־הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה2328 (בר' נה:).

א’שנט כָּל־הַיִּסּוּרִים2329 לְצַד אֶחָד וְהָעֲנִיּוּת לְצַד אֶחָד (תנח' משפ').

א’שס כָּל־הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה (מד' “לעולם”, ביהמ"ד).

א’שסא כָּל־הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ מְלַמְּדָהּ דּוֹמֶה לַהֲדַס שֶׁבַּמִּדְבָּר2330 (ר"ה כג.).

א’שסב כָּל־הַמְּאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת – כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא (סנה' לז.).

א’שסג כָּל־הַמְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה אֲפִלּוּ מִזְבֵּחַ מוֹרִיד עָלָיו דְּמָעוֹת (גיט' צ:).

א’שסד כָּל־הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ (סנה' כט.).

א’שסה כָּל־הַמְחֻבָּר לְטָמֵא – טָמֵא, לְטָהוֹר – טָהוֹר (כלים י“ב, יב; ב”ק צ"ב:).

א’שסו כָּל־הַמְחַזֵּר עַל הַגְּדֻלָּה – גְּדֻלָּה בוֹרַחַת מִמֶּנּוּ (עיר' יג:).

א’שסז כָּל־הַמְצַפֶּה עַל שֻׁלְחַן אֲחֵרִים חַיָּיו אֵינָם חַיִּים (ביצה לב:).

א’שסח כָּל־הַמֵּצֵר לְיִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה רֹאשׁ (גיט' נו:).

א’שסט כָּל־הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת… כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא (סנה' לז.).

א’שע כָּל־הַמַּרְבֶּה דְבָרִים מֵבִיא חֵטְא (אב' א, יז).

א’שעא כָּל־הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ (ביצה לב:).

א’שעב כָּל־הַמְשַׁנֶּה יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה (ב"מ עו.).

א’שעג כָּל־הַנְּגָעִים אָדָם רוֹאֶה, חוּץ מִנִּגְעֵי עַצְמוֹ (נגע' ב, ה).

א’שעד כָּל־הַנּוֹתֵן עֵינוֹ בְּכוֹסוֹ2331, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ דּוֹמֶה עָלָיו כְּמִישׁוֹר (יומא עה.).

א’שעה כָּל הַסּוֹעֵד עִם חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ פַת בַּמֶּלַח – יַחֲזִיק טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ (תדא“ר פי”ח).

א’שעו כָּל־הָעוֹמֵד לִגְבּוֹת – כְּגָבוּי דָּמֵי (עפ"י סוטה כה.).

א’שעז כָּל־הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן2332 (יבמ' סג.).

א’שעח כָּל־הַפּוֹגֵם אֶת עַצְמוֹ פּוֹגֵם אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ עִמּוֹ (במ“ר פכ”א).

א’שעט כָּל־הַפּוֹסֵל2333 פָּסוּל – וּבְמוּמוֹ פּוֹסֵל2334 (קיד' ע.).

א’שפ כָּל־הַקְּדֵרוֹת כֻּלָּן צְרִיכוֹת מֶלַח, וְאֵין כָּל־הַקְּדֵרוֹת צְרִיכוֹת תְּבָלִין2335 (ביצה יד.).

א’שפא כָּל־הַקּוֹדֵם – זָכָה (כת' פה.).

א’שפב כָּל־הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי – כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ (קיד' כב.).

א’שפג כָּל־הָרָאוּי לְבִלָּה2336 – אֵין בִּלָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ (מנ' קג:).

א’שפד כָּל־הָרוֹדֵף אַחַר כָּבוֹד הַכָּבוֹד בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ (עפ"י עיר' יג:; תנח' ויקרא).

א’שפה כָּל־הַשָּׁטוּף בְּזִמָּה – זִקְנָה קוֹפֶצֶת עָלָיו (שבת קנב.)

א’שפו כָּל־הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת (מכיל' יתרו בחדש ב).

א’שפז כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם חַי יֵשׁ לוֹ תִקְוָה, מֵת – אָבְדָה תִקְוָתוֹ (ירוש' בר' פ“ט, ה”א).

א’שפח כָּל־חֹלִי – וְלֹא חֳלִי מֵעָיִם (שׁבת יא.).

א’שפט כָּל־טוֹבָתָם שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל צַדִּיקִים (פס' קג.).

א’שצ כָּל־יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם (שבת סז.).

א’שצא כָּל־יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים (ירוש' חג' פ“ג, ה”ו).

א’שצב כָּל־יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים2337 זֶה בָּזֶה (שבוע' לט.).

א’שצג כָּל־יָתֵר2338 כְּנָטוּל דָּמֵי (חול' נח:).

א’שצד כָּל־כְּאֵב וְלֹא כְאֵב לֵב (שבת יא.).

א’שצה כָּל־כִּי הַאי רִתְחָא2339 לִרְתַּח רַחֲמָנָא עֲלָן (ר"ה לב:).

א’שצו כָּל־כְּנֵסִיָּה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם (אב' ד, יא).

א’שצז כָּל־לֵיצָנוּתָא2340 אֲסִירָא בַּר מִלֵּיצָנוּתָא דַעֲבוֹדָה זָרָה דְּשַׁרְיָא (מג' כה:).

א’שצח כָּל־לָשׁוֹן־הָרָע שֶׁאֵין בּוֹ דְּבַר אֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ אֵין מִתְקַיֵּם בְּסוֹפוֹ (סוטה לה:).

א’שצט כָּל־מַה שֶּׁיֹּאמַר לְךָ בַּעַל־הַבַּיִת עֲשֵׂה, חוּץ מִצֵּא2341 (פס' פו:).

כל מה שיש ר' כָּל־שֶׁיֵּשׁ וכו'.

א’ת כָּל־מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צָרִיךְ עֲשִׂיָּה2342 (ב"ר יא).

א’תא כָּל־מֵחוּשׁ2343 – וְלֹא מֵחוּשׁ רֹאשׁ (שבת יא.).

א’תב כָּל־מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם (אב' ה, כא).

א’תג כָּל־מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו (בר' לג.).

א’תד כָּל־מִי שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת – בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ (ביצה לב.).

א’תה כָּל־מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מֵחֲבֵרוֹ נָמוֹךְ מִמֶּנּוּ (ב"ר נח).

א’תו כָּל־מִי שֶׁהוּא דָן אֶת־הַטִּפֵּשׁ הוּא עַצְמוֹ נִדּוֹן (איכ"ר פת').

א’תז כָּל־מִי שֶׁהוּא מַעֲמִיד2344 פָּנִים בְּגַל הַגַּל שׁוֹטְפוֹ, וְכָל־מִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיד פָּנִים בְּגַל אֵין הַגַּל שׁוֹטְפוֹ (ב"ר מד).

א’תח כָּל־מִי שֶׁנּוֹטֵל עֵצָה מִן הַזְּקֵנִים אֵינוֹ נִכְשָׁל (שמ"ר ג).

א’תט כָּל־מִלֵּי2345 דִכְדִי לָא דְכִירֵי אֱנָשֵׁי (סנה' כט:).

א’תי כָּל־מִלְּתָא דְלָא2346 רַמְיָא עֲלֵיהּ דֶּאֱנָשׁ לָאו אַדַּעְתֵּיהּ (ב"ב לט.).

א’תיא כָּל־מִלְּתָא דְמִתְאַמְרָא2347 בְאַפֵּי מָרָהּ לֵית בָּהּ מִשּׁוּם לִשָּׁנָא בִישָׁא (ערכ' טו:).

א’תיב כָּל־מִלְּתָא דְמִתְאַמְרָא בְאַפֵּי תְלָתָא2348 לֵית בָּהּ מִשּׁוּם לִשָּׁנָא בִישָׁא (ב"ב לט.).

א’תיג כָּל־מִלְּתָא דַעֲבִידָא2349 לְאִגְּלוּיֵי לָא מְשַׁקְּרֵי בַהּ אֱנָשֵׁי (ר"ה כב:).

א’תיד כָּל־מִלְּתָא דִתְמִיהָא2350 מִדְכַּר דְּכִירִי לָהּ אֱנָשֵׁי (חול' עה:).

א’תטו כָּל־מִצְוָה שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָהּ כּוּתִים הֵם מְדַקְדְּקִים בָּהּ יוֹתֵר מִיִּשְׂרָאֵל (שבת סד:).

א’תטז כָּל־מָקוֹם שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי מַרְאִית עַיִן אֲפִלּוּ בְחַדְרֵי חֲדָרִים אָסוּר (שם).

א’תיז כָּל־מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ (מג' לא.).

א’תיח כָּל־מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא נַחַת־רוּחַ הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג2351 (ב"ר לח).

א’תיט כָּל־מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל־הַשֵּׁם – אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב (בר' מט:).

א’תכ כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יַיִן – אֵין דָּעַת (במ“ר פ”י).

א’תכא כָּל־מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר “וַיְהִי2352” – אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן צָעַר (מג' י.).

א’תכב כָּל־נַגָּר2353, שֶׁאֵין בְּיָדוֹ אֶרְגַּלְיָּא2354 שֶׁלּוֹ – אֵינוֹ נַגָּר (שמ"ר מ).

א’תכג כָּל־נִימָא2355 וְנִימָא מִצְטָרֶפֶת2356 לְבֶגֶד גָּדוֹל (ב"ב ט:).

א’תכד כָּל־נֶפֶשׁ2357 מֵשִׁיב אֶת הַנָּפֶשׁ (בר' מד:).

א’תכה כָּל־עוֹף לְמִינוֹ יִשְׁכֹּן, וּבֶן־אָדָם לְדוֹמֶה לוֹ (ב“ק צב: בשם ב”ס).

א’תכו כָּל־עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת2358 אָדָם וּבְהֵמָה שֶׁבָּהּ מַזְקִינִים בַּחֲצִי יְמֵיהֶם (עיר' נו.).

א’תכז כָּל־פְּטָטַיָּא2359 בִישִׁין, וּפְטָטַיָּא דְאוֹרַיְתָא טָבִין (ירוש' בר' פ“ט ה”ה).

א’תכח כָּל־פִּנּוֹת שֶׁאַתָּה פוֹנֶה לֹא יְהוּ אֶלָּא דֶרֶךְ יָמִין (יומא טו:).

א’תכט כָּל־פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל (ב"ב ט:).

א’תל כָּל־פִּרְצָה2360 שֶׁאֵינָהּ מִן הַגְּדוֹלִים אֵינָהּ פִּרְצָה (ב"ר כו).

א’תלא כָּל־צָרָה שֶׁהִיא שֶׁל יָחִיד – צָרָה, וְשֶׁאֵינָהּ שֶׁל יָחִיד – אֵינָהּ צָרָה (דב"ר ב).

א’תלב כָּל־קָטָן2361 מַקְטִין (בר' מד:).

א’תלג כָּל־קִמְחָא2362 – קִמְחָא, וְקִמְחָא דְקִמְחִית סֹלֶת (ירוש' מג' פ“א, ה”ו).

א’תלד כָּל־רָעָה וְלֹא אִשָּׁה רָעָה (שבת יא.).

א’תלה כָּל־שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד אֶת־בְּנוֹ אֻמָּנוּת – כְּאִלּוּ מְלַמְּדוֹ לִסְטוּת (קיד' כט.)

א’תלו כָּל־שֶׁהוּא כְבֵיצָה2363 – בֵּיצָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ (בר' מד:).

א’תלז כָּל־שֶׁהַכֶּסֶף בְּיָדוֹ – יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה (ב"מ מד.).

א’תלח כָּל־שֶׁחַבְתִּי2364 בִשְׁמִירָתוֹ הִכְשַׁרְתִּי אֶת־נִזְקוֹ (ב"ק ט:).

א’תלט כָּל־שֶׁיֵּשׁ בַּיַּבָּשָׁה יֵשׁ בַּיָּם (חול' קכז.).

א’תמ כָּל־שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ – חָכְמָתוֹ מִתְקַיָּמֶת (אב' ג', ט).

א’תמא כָּל־שֶׁקֶר שֶׁאֵין בִּתְחִלָּתוֹ אֱמֶת אֵינוֹ מִתְקַיֵּם (סוטה מט.).

א’תמב כָּל־שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ – רוּחַ הַמָּקוֹם2365 נוֹחָה הֵימֶנּוּ (אב' ג, י).

א’תמג כָּל־תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין בּוֹ דֵעָה נְבֵלָה2366 טוֹבָה הֵימֶנּוּ (ויק“ר א; תדא”ר ז).

א’תמד כָּל־תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁאֵינוֹ נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ אֵינוֹ תַלְמִיד־חָכָם (יומא כג.).

א’תמה כָּל־תְּנַאי שֶׁאֵינוֹ כִּתְנַאי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן2367 – אֵינוֹ תְנָאי (קיד' סא.).

א’תמו כִּלְאַחַר יָד2368 (שבת קנג:).

א’תמז כֶּלֶב זֶה – אָדָם מַשְׁלִיךְ לוֹ פְרוּסָה סוֹכֵר אֶת־פִּיו (ילמדנו דב').

א’תמח כַּלְבָּא בְּכַפְנֵיהּ2369 גְּלָלֵיהּ מְבַלַּע (ב"ק צב:).

א’תמט כַּלְבָּא בְּלָא מָתֵיהּ2370 שֵׁב שְׁנִין לָא נָבַח (עיר' סא.).

א’תנ כְּלָבִים בּוֹכִים מַלְאַךְ הַמָּוֶת בָּא לָעִיר; כְּלָבִים מְשַׂחֲקִים אֵלִיָהוּ הַנָּבִיא בָּא לָעִיר (ב"ק ס:).

א’תנא כְּלָבִים כְּשֶׁאֶחָד נוֹבֵחַ – כֻּלָּם מִתְקַבְּצִים וְנוֹבְחִים עַל חִנָּם (שמ"ר לא).

א’תנב כַּלָּה כְּמוֹת שֶׁהִיא (כת' טז:).

א’תנג כַּלֵּה נְבוּאָתְךָ וָצֵא! (בר' י.).

א’תנד כַּלָּה שֶׁעֵינֶיהָ יָפוֹת אֵין כָּל־גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה (תענ' כד.).

א’תנה כָּלוּ כָל הַקִּצִין2371 (סנה' צז:).

א’תנו כְּלוּם יֵשׁ אָב שֶׁמֵּעִיד עַל בְּנוֹ? (ע"ז ג.).

א’תנז כְּלוּם יֵשׁ אָב שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת־בְּנוֹ? (סנה' קה.).

א’תנח כְּלוּם יֵשׁ סְעֻדָּה בְּלֹא טֹרַח? (שבת קנג.).

א’תנט כֻּלֵּי הַאי2372 – וְאוּלַי! (חג' ד:).

א’תס כֻּלֵּי הַאי – וְאֶפְשָׁר! (תענ' כח.).

א’תסא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה (סוף עוקצ').

א’תסב כֻּלֵּי עָלְמָא כָּיְלִי2373 לֵיהּ בְּקַבָּא זוּטָא וְהַאי… כָּיְלִי לֵיהּ בְּקַבָּא רַבָּה (קיד' עט:).

א’תסג כְּלִי שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ קֹדֶשׁ – יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ חֹל? (ב"מ פד:).

א’תסד כַּלֵּךְ2374 אֵצֶל שֶׁכְּמוֹתָךְ (יבמ' מד.).

א’תסה כֻּלְּכוֹן2375 בְּרֻקָּא חֲדָא תְּפִיתוּ (שבת צט:; נדה מב.).

א’תסו כְּלַפֵּי לַיָּא![2376] (שבת צג:).

א’תסז כְּמַאֲכַל בֶּן־דְּרוֹסַאי2376 (שם כ.).

א’תסח כְּמַאן2377 דְּאָזֵל לְחִנְגָּא (שם נד.).

א’תסט כִּמְדֻמֶּה אֲנִי2378 שֶׁאַתֶּם נִכְוִים בְּפוֹשְׁרִים, עַכְשָׁו אִי אַתֶּם נִכְוִים אֲפִלּוּ בְּחַמֵּי־חַמִּין (בר' טז:).

א’תע כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁאֵין לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ (יבמ' ט.).

א’תעא כִּמְדֻמִּים אַתֶּם שֶׁשְּׂרָרָה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם – עַבְדוּת אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם (הור' י.).

א’תעב כַּמָּה בַּטְלָנֵי2379 אִכָּא בְשׁוּקָא (בר' יז:).

א’תעג כַּמָּה גְדוֹלִים דִּבְרֵי חֲכָמִים! (שבת יב:).

א’תעד כַּמָּה חֲבִיבָה מִצְוָה בִּשְׁעָתָהּ! (קיד' לג.).

א’תעה כַּמָּה לָא חָלֵי2380 וְלָא מַרְגִּישׁ גַּבְרָא דְּמָרֵיהּ סַיְּעֵיהּ! (יומא כב:).

א’תעו כַּמָּה קוֹלְמוֹסִין נִשְׁתַּבְּרוּ וְכַמָּה דְיוֹ נִשְׁפְּכָה לִכְתֹּב דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ (תנח' שופ'; ב"ר נח).

א’תעז כְּמוֹתְךָ יִרְבּוּ בְיִשְׂרָאֵל (יבמ' טז.).

א’תעח כַּמִּזְבֵּחַ כֹּהֲנָיו (ירוש' סנה' פ“ב, ה”ו).

א’תעט כְּמַחַט בִּבְשַׂר הֶחָי (בר' יח:).

א’תפ כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד2381 (נדר' כ.).

א’תפא כְּמַיָּא חֲמִימֵי2382 עַל רֵישֵׁיהּ דְּקָרְחָא (כת' לט:).

א’תפב כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת2383 (ב"מ צא.).

א’תפג כִּמְלוֹא נֶקֶב מַחַט סִדְקִית2384 (עיר' נג.).

א’תפד כְּמִן יַמָּא2385 לְטִגְנָא (קיד' מד.).

א’תפה כְּמֻנָּח בְּקֻפְסָא (יומא עה:).

א’תפו כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר (עפ"י אב' ב, ח).

א’תפז כְּמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ (נדר' מא:).

א’תפח כִּמְצוּדָה2386 שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָן (בר' ט:).

א’תפט כִּמְצוּלָה2387 שֶׁאֵין בָּהּ דָּגִים (בר' ט:, פס' קיט:).

א’תצ כֻּמְרַיָּא2388 גָּנְבִין – אֱלָהַיָּא מַאן מוֹמֵי בֵיהּ אוֹ מַאן מַקְרֵב (ב"ר כו).

א’תצא כְּמֵרִיחַ בְּאֶתְרוֹג, הוּא נֶהֱנֶה וְהָאֶתְרוֹג אֵינוֹ חָסֵר (במ"ר יג).

א’תצב כְּמִשְׁחַל2389 בִּינְתָא מֵחֲלָבָא (בר' ח.).

א’תצג כִּמְתֻקָּנִים שֶׁבָּהֶם2390 לֹא עֲשִׂיתֶם, כִּמְקֻלְקָלִים שֶׁבָּהֶם עֲשִׂיתֶם (סנה' לט:).

א’תצד כִּנּוּס לִרְשָׁעִים – רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם (שם ע"א:).

א’תצה כְּנֵר בִּפְנֵי הָאֲבוּקָה2391 (פס' ח.).

א’תצו כְּסוֹמֵא בָאֲרֻבָּה2392 (ב"ב יב:).

א’תצז כִּסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בִשְׁעָתוֹ (עיר' מא).

א’תצח כֶּסֶף2393 מְטַהֵר מַמְזֵרִים (קיד' עא.).

א’תצט כְּסָפִים אֵין לָהֶם שְׁמִירָה אֶלָּא בְקַרְקָע (פס' לא:).

א’ך כְּעַבְדָּא2394 קַמֵּי מָארֵיהּ (שבת י.).

א’ךא כַּפָּא דְּחַט2395 נַגָּרָא, בְּגַוֵּיהּ נִשְׂרוּף2396 חַרְדְּלָא (פס' כח.).

א’ךב כָּפָה… אֶת־הָהָר כְּגִגִּית (שבת פח.).

א’ךג כְּפִטּוּרֵי2397 בְּפִי וֵשֶׁט (בר' ח.).

א’ךד כְּפִי כֵּן לִבִּי (מג' טז:).

א’ךה כָּפֵן2398 עַנְיָא וְלָא יָדַע (שם ז:).

א’ךו כַּפְתּוֹר וָפָרַח2399 (ב"ר צא).

א’ךז כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם (עיר' נג.).

א’ךח כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם (ב"ב נח.).

א’ךט כְּקוֹרַת בֵּית־הַבַּד2400 (נדר' כד:).

א’ךי כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי (יבמ' כב.).

א’ךיא כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם2401 (אהל' ו‘, ה’; בכו' נח.).

א’ךיב כְּרַכָּא2402 דְכֹלָּא בֵּיהּ (חול' נו:).

א’ךיג כַּרְכֻּשְׁתָּא2403 וְשֻׁנָּרָא עֲבַדוּ הִלּוּלָא מִתַּרְבָּא דְּבִישׁ גַּדָּא (סנה' קה.).

א’ךיד כֶּרֶם אַיִן – סְיָג2404 לָמָּה? (ילק"ש תורה קפז).

א’ךטו כְּרֵסָא טְעֵינָא2405 רַגְלַיָּא (ב"ר ע).

א’ךטז כְּרֵסָהּ2406 בֵּין שִׁנֶּיהָ (ר"ה כה.).

א’ךיז כְּשֶׁאָדָם נַעַר אוֹמֵר דִּבְרֵי זֶמֶר, הִזְקִין אוֹמֵר דִּבְרֵי הֲבָלִים (שהש"ר א).

א’ךיח כְּשֶׁהוּא חַי2407 קוֹלוֹ אֶחָד, וּכְשֶׁהוּא מֵת קוֹלוֹ שִׁבְעָה2408 (קנים ג).

א’ךיט כְּשֶׁהַשָּׁנִים יָפוֹת הַבְּרִיּוֹת נַעֲשִׂין אַחִים זֶה לָזֶה (ב"ר טו).

א’ךכ כְּשׁוּרָא2409 בְּמָתָא בְּזוּזָא, כְּשׁוּרָא בְּדַבְרָא בְּזוּזָא (ב"ק יא.).

א’ךכא כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָר בְּלֹא תֶבֶן, כָּךְ אִי־אֶפְשָׁר לַחֲלוֹם בְּלֹא דְבָרִים בְּטֵלִים (בר' נה.).

א’ךכב כְּשֵׁם שֶׁאֵין פַּרְצוּפֵי בְנֵי־אָדָם דּוֹמִים, כָּךְ אֵין דֵּעוֹתֵיהֶם דּוֹמוֹת (במ"ר כא).

א’ךכג כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב אָדָם לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם, כָּךְ חַיָּב לָצֵאת יְדֵי הַבְּרִיּוֹת (תנח' פקודי).

א’ךכד כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עַל אָדָם לוֹמַר דָּבָר הַנִּשְׁמָע2410, כָּךְ מִצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע (יבמ' סה:).

א’ךכה כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַדְּרִישָׁה, כָּךְ אֲנִי מְקַבֵּל שָׂכָר עַל הַפְּרִישָׁה (פס' כב:).

א’ךכו כְּשֶׁפֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֵין מַרְגִּישׁ בָּהּ תְּחִלָּה אֶלָּא יַעֲקֹב (איכ"ר ב).

א’ךכז כָּשֵׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים שֻׁתָּפוֹ שֶׁל עֲמָלֵק (קיד' פב.).

א’ךכח כְּשֶׁרָצִיתִי לֹא רָצִיתָ – עַכְשָׁו שֶׁאַתָּה רוֹצֶה אֵינִי רוֹצֶה (בר' ז.).

א’ךכט כָּתְלֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ יוֹכִיחוּ (ב"מ נט:).


ל.

א’ךל לָא אִבְּרָא2411 לַיְלָה אֶלָּא לְשִׁנְּתָא (עיר' סה.).

א’ךלא לָא אִבְּרוּ2412 סָהֲדֵי אֶלָּא לַשַׁקָּרֵי (קיד' סה:).

א’ךלב לָא אֲכַל2413 הַהוּא אֱנָשׁ פִּתָּא דְחִטֵּי מִן יוֹמוֹי (ב"ר טו).

א’ךלג לֹא אָמְרוּ בְּכוֹסְךָ2414 קָטָן וְיֵינְךָ מָתוֹק וּכְרֵסִי רְחָבָה (פס' פו:).

א’ךלד לָא בְּכָל שָׁעֲתָא2415 ושָׁעֲתָא מִתְרַחֵשׁ נִסָּא (מג' ז:).

א’ךלה לָא בְּסָבֵי2416 טַעְמָא וְלָא בְּדַרְדְּקֵי עֵצָה (שבת פט:).

א’ךלו לֹא דִבְּרָה תוֹרָה בְּמֵתִים (אס"ר א).

א’ךלז לֹא דוֹמֶה שׁוֹמֵעַ לְרוֹאֶה (מכיל' יתרו בחדש ב).

א’ךלח לָא דָק פֻּרְתָּא2417 (סוכה ה.).

א’ךלט לֹא הִבִּיט בְּצוּרַת מַטְבֵּעַ מִיָּמָיו (ירוש' ע“ז פ”א, ה"א).

א’ךמ לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד וְלֹא הַקַּפְּדָן2418 מְלַמֵּד (אב' ב, ה).

א’ךמא לָא הֲוָה2419 פָסֵק פּוּמֵיהּ מִגִּרְסָא (שבת ל:).

א’ךמב לֹא הִיא2420 וְלֹא תִרְיָקֵי (נדר' מא.).

א’ךמג לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא (ב"ב טו.).

א’ךמד לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם (להד"מ) (ב"מ יז.).

א’ךמה לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה (אב' א, יז).

א’ךמו לֹא הֵן2421 וְלֹא שְׂכָרָן (בר' ח:).

א’ךמז לֹא זוֹ אַף זוֹ (הור' ב.).

א’ךמח לֹא זָזָה יָדָהּ מִתּוֹךְ יָדִי (כת' כז:).

א’ךמט לָא חִלֵּק2422 יָדַעְנָא וְלָא בִלֵּק יָדַעְנָא (חול' יט.).

א’ךנ לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא עַל שֶׁהֶעֱמִידוּ דִבְרֵיהֶם עַל דִּין תּוֹרָה (ב"מ ל:).

א’ךנא לָא חָשׁ לְקִמְחֵיהּ2423 (פס' פד.).

א’ךנב לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ (ויק"ר ל).

א’ךנג לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת־הַכֶּלֶב אֶלָּא אִם כֵּן הוּא קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת (ב"ק עט:).

א’ךנד לֹא יְגַדֵּל אָדָם כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ (כת' מא:).

א’ךנה לֹא יָדַע2424 מַאי קָאָמְרֵי רַבָּנָן (שם עה.).

א’ךנו לֹא יְהֵא אָדָם נוֹתֵן כָּל מָמוֹנוֹ בְּזָוִית אֶחָת (ב"ר עו).

א’ךנז לֹא יְהֵא אָדָם נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ (ספרי בהעל').

א’ךנח לֹא יָכְלוּ חֲבֵרָיו לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ (עיר' יג:).

א’ךנט לֹא יְסַקֵּל2425 אָדָם מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים (ב"ק נ:).

א’ךס לֹא יַעַר2426… וְלֹא דֻּבִּים (סוטה מז.).

א’ךסא “לֹא יֵרֵד2427 בְּנִי עִמָּכֶם”! (ב"ר צא).

א’ךסב לֹא יִשְׂמַח אָדָם בֵּין הַבּוֹכִים וְלֹא יִבְכֶּה בֵּין הַשְּׂמֵחִים (ד"א רבה ז).

א’ךסג לֹא יְשַׁנֶּה אָדָם מֵאֻמָּנוּתוֹ (ערכ' טז:).

א’ךסד לֹא יְשַׁנֶּה אָדָם מֵאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ (שם טז:).

א’ךסה לֹא יִשְׁפֹּךְ אָדָם מֵי בוֹרוֹ וַאֲחֵרִים צְרִיכִין לָהֶם (יבמ' יא:).

א’ךסו לֹא כָחָל2428 וְלֹא שָׂרָק וְלֹא פִרְכּוּס – וְיַעֲלַת חֵן (כת' יז:).

א’ךסז לֹא כָל־אָדָם זוֹכֶה לִשְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת2429 (בר' ח:).

א’ךסח לֹא כָל־הָאָדָם וְלֹא כָל־הַמָּקוֹם וְלֹא כָל הַשָּׁעוֹת שָׁוִין (יבמ' קכ.).

א’ךסט לֹא כָל־הָאֶצְבָּעוֹת שָׁווֹת (פס' קיב:).

א’ךע לֹא כָל־הַמַּרְבֶּה בִּסְחוֹרָה מַחְכִּים2430 (אב' ב, ה).

א’ךעא לֹא כָל־הָעִתִּים שָׁווֹת (תמיד א).

א’ךעב לֹא כָל־הַקָּרוֹב2431 קָרוֹב2432 וְלֹא כָל־הָרָחוֹק רָחוֹק (במ"ר ג).

א’ךעג לֹא כָל־הָרוֹצֶה לִטּוֹל אֶת־הַשֵּׁם2433 יִטּוֹל (בר' טז:).

א’ךעד לֹא כָל־הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת־עַצְמוֹ יָחִיד – עוֹשֶׂה (תענ' י:).

א’ךעו לָא כְמָה דְאָמְרָה2434 אִמָּהּ, אֶלָּא כְמָה דְאָמְרָן מְגִירָהָא (שו"ט מח).

א’ךעז לֹא לְחִנָּם2435 הָלַךְ זַרְזִיר2436 אֵצֶל עוֹרֵב, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ (ב"ק צב:).

א’ךעח לֹא לִכְבוֹדִי וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית אַבָּא (מג' ג.).

א’ךעט לֹא לִסְתֹּר2437 אֱנָשׁ בֵּי כְנִשְׁתָּא עַד דְּבָנֵי בֵּי כְנִשְׁתָּא אָחְרִתָּא (ב"ב ג:).

א’ךפ לֹא מִדֻּבְשָׁךְ וְלֹא מֵעֻקְצָךְ (במ"ר כ.).

א’ךפא לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה2438 (יומא מב.).

א’ךפב לֹא מִנָּהּ2439 וְלֹא מִקְצָתָהּ (סוטה ה.).

א’ךפג לָא מִסְתְּיֵהּ2440 דְּלָא גָמִיר מִמְחֵי נַמִּי מָחֵי (חול' קז.).

א’ךפד לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין (גיט' נב.).

א’ךפה לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּים (כת' יג:).

א’ךפו לֹא מִפְּנֵי שֶׁאָהֲבוּ אֶת־מָרְדְּכַי, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁשָּׂנְאוּ אֶת־הָמָן (מג' טז.).

א’ךפז לֹא מָצָא יָדָיו וְרַגְלָיו בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ (יבמ' עז:).

א’ךפח לֹא מָצִינוּ2441 שׁוּעָל שֶׁמֵּת בַּעֲפַר־פֵּיר (כת' עא:).

א’ךפט לֹא מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם מְכַבְּדוֹ, אֶלָּא אָדָם מְכַבֵּד אֶת־מְקוֹמוֹ (תענ' כא:).

א’ךצ לֹא נִבְרְאוּ רְעָמִים אֶלָּא לְפַשֵּׁט2442 עַקְמוּמִית שֶׁבַּלֵּב (בר' נט.).

א’ךצא לֹא נִתְּנָה תוֹרָה לִדְרשׁ אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן2443 (מכיל' בשלח־ויסע ב).

א’ךצב לָא סָמְכִינַן אַנִּסָּא2444 (פס' סד.).

א’ךצג לֹא נִתְּנָה תוֹרָה לְמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת (בר' כה:).

א’ךצד לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן־חוֹרִין לְהִבָּטֵל מִמֶּנָּה (אב' ב, טז).

א’ךצה לֹא עַם־הָאָרֶץ חָסִיד (שם שם ה).

א’ךצו לָא פְּסַק2445 חוּכָא מִפּוּמֵיהּ כֻּלֵּיהּ יוֹמָא (בר' ט:).

א’ךצז לֹא רְאִי2446 זֶה כִּרְאִי זֶה (שם לה.).

א’ךצח “לֹא רָאִינוּ” – אֵינוֹ רְאָיָה (כת' כג.).

א’ךצט לָא שָׁבֵק אֱנָשׁ2447 הֶתֵּרָא וְעָבֵד אִסּוּרָא (תמורה כז.).

א’ם לָא שָׁבֵק2448 מָר חַיֵּי לְכָל־בִּרְיָה (בר' סא:).

א’םא לָא שָׁדֵי2449 אֱנָשׁ זוּזֵי בִכְדִי (כת' לו:).

א’מב “לָא שְׁמִיעַ לִי”2450, כְּלוֹמַר: לָא סְבִירָא לִי (עיר' קב:).

א’םג לֹא תְבַיֵּשׁ וְלֹא תִתְבַּיֵּשׁ (מו"ק ט:).

א’םד לֹא תְהֵא אוֹסֵר לַאֲחֵרִים וּמַתִּיר לְעַצְמֶךָ (שמ"ר כה).

א’םה לֹא תְהֵא שְׁמִיעָה גְּדוֹלָה מֵרְאִיָּה (ר"ה כה:).

א’םו לָא תִירְתוּ2451 תַרְתֵּי גֵיהִנֹּם (יומא עב:).

א’םז לָא תִרְתַּח2452 וְלֹא תֶחֱטֵי (בר' כט:).

א’םח לָאו בַּעַל־דְּבָרִים2453 דִּידִי אָתְּ (ב"ק ח:).

א’םט לָאו בְּפֵרוּשׁ2454 אִתְּמַר אֶלָּא מִכְּלָלָא אִתְּמַר (בר' ט.).

א’םי לָאו בַּר הָכֵי2455 הוּא (סוטה כו:).

א’םיא לָאו כָּל־יוֹמָא2456 מִתְרַחֵשׁ נִסָּא (פס' נ:).

א’םיב לָאו עַכְבְּרָא2457 גַּנָּב אֶלָּא חוֹרָא גַּנָּב (גיט' מה.).

א’םיג לַאֲחוֹרֵי הָרֵי־חשֶׁךְ (תמיד לב:).

א’םיד לֵב אָדָם יְשַׁנֶּה פָנָיו בֵּין לְטוֹב וּבֵין לָרָע (ב“ר עג, בשם ב”ס).

א’םטו לִבָּא וְעֵינָא2458 תְּרֵין סַרְסוֹרִין דְּחֶטְאָה (ירוש' בר' פ“א, ה”ה).

א’םטז לִבָּא לְפוּמָא2459 לָא גָלֵי (שו“ט ט, קה”ר יב).

א’םיז לִבָּם שֶׁל רִאשׁוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם2460, וְשֶׁל אַחֲרוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל – וְאָנוּ כִמְלֹא נֶקֶב מַחַט סִדְקִית2461 (עיר' נג.).

א’םיח לִבְעֵי אֱנָשׁ2462 רַחֲמֵי אֲפִלּוּ עַד זִבּוּלָא2463 בָּתְרַיְתָא שְׁלָמָא (בר' ח.).

א’םיט לִבְעוֹ רַחֲמֵי2464 אֶתְכָּלַיָּא עַל עָלַיָּא, דְּאִלְמָלֵא עָלַיָּא לָא מִתְקַיְּמִין אֶתְכָּלַיָּא (חול' צב.).

א’םכ לְדִידַן2465 (הֲוָה) מוּמָא וּלְדִידְהוּ לָאו מוּמָא הוּא (גיט' נו.).

א’םכא לָהוּט אַחֲרֵי גְרוֹנוֹ (ב"ר צד).

א’םכב לוּחוֹת2466 וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִים בָּאָרוֹן (בר' ח:).

א’םכג לִוְיָתָן בְּחַכָּה הֹעֲלָה – מַה יַּעֲשׂוּ דְגֵי רְקָק2467? (מו"ק כה:).

א’םכד לוּקוֹס2468! לוּקוֹס! עַד מָתַי אַתָּה מְכַלֶּה מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל? (סוכה נו:).

א’םכה לְחַכִּימָא2469 בִּרְמִיזָא, לְשָׁטְיָא2470 בְּכֻרְמִיזָא (מד' משלי כב).

א’םכו לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי (ספרי קרח).

א’םמז לֵיכָּא כְתֻבָּה2471 דְּלָא רְמֵי בָהּ תִּגְרָא (שבת קל.).

א’םכח לֵיכָּא מִדֵּי2472 דְּלָא רְמִיזָא בְּאוֹרַיְתָא (עפ"י תענ' ט.).

לישן, לישנא ר' לִשָּׁן, לִשְׁנָא.

א’םכט לֵית דֵּין בַּר אֱנָשׁ2473 (שבת קיב:).

א’םל לֵית דִּין וְלֵית דַּיָן2474? (ב"ר כו).

א’םלא לֵית דְּעַנְיָא2475 מִכַּלְבָּא וְלֵית דְּעַתִּיר מֵחֲזִירָא (שבת קנה:).

א’םלב לֵית הֵימָנוּתָא2476 בְּעַבְדֵי (ב"מ פו.).

א’םלג לֵית נַגָּר2477 וְלָא בַּר נַגָּר דְּיִפְרְקִנֵּיהּ (ע"ז נ:).

א’םלד לֵית סַפָּר2478 דִּמְסַפֵּר לְגַרְמֵיהּ (ויק"ר יד).

א’םלה לֵית צִבּוּר2479 כֻּלֵּיהּ מֵעֲתַר, לֵית צִבּוּר כֻּלֵּיהּ מֵעֲנֵי (ירוש' גיט' פ“ג, ה”ז).

א’םלו לֵית תּוֹרְתָא2480 עֲנִישָׁא עַד דִּבְרַתָּהּ בְּעִיטָא (ב"ר פ).

א’םלז לֵךְ זְכֵה בְמִקָּחֶךָ (כת' י.).

א’םלח לֵךְ לֵךְ2481 – אָמְרִינַן לִנְזִירָא – סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִקְרַב! (שבת יג:).

א’םלט לְכִי תֵיכוּל2482 עֲלָהּ כּוֹרָא דְמִלְחָא (שם ד.).

א’םנ לִכְשֶׁיִּבָּנֶה בֵית־הַמִּקְדָּשׁ אָבִיא חַטָּאת שְׁמֵנָה (שם יב:).

א’םנא לַכֹּל יֵשׁ תְּמוּרָה חוּץ מֵאֵשֶׁת נְעוּרִים (סנה' כב.).

א’םנב לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר: אֵינִי יוֹדֵעַ, שֶׁמָּא תִּתְבַּדֶּה וְתֵאָחֵז2483 (בר' ד).

א’םנג לְמַד סָתוּם מִן הַמְפֹרָשׁ (יומא נט.).

א’מנד לָמָּה לִּי קְרָא2484, סְבָרָא הִיא! (כת' כב.).

א’םנה לִמּוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה (קיד' מ.).

א’םנו לְמֵחַשׁ מִבְּעֵי2485 (פס' קי).

א’םנז לְמָקוֹם שֶׁלִּבִּי2486 אוֹהֵב שָׁם רַגְלַי מוֹלִיכוֹת אוֹתִי (מכיל' יתרו בחדש יא; סוכה נג.).

א’םנח לְמָתָא2487 יַרְקָא – יַרְקָא שְׁקוּל (מנח' פה.).

א’םנט לִסְטָאָה2488 בְּלִסְטָיוּתֵיהּ יָדַע (ב"מ פד.).

א’םס לְעוֹלָם אַל יוֹצִיא אָדָם אֶת־עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל (בר' מט:).

א’םסא לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִן הַמִּנְהָג (ב"מ פו:).

א’םסב לְעוֹלָם אַל יִפְתַּח2489 אָדָם פִּיו לְשָׂטָן (בר' יט).

א’םסג לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאָרֶז (תענ' כ.).

א’םסד לְעוֹלָם יַשְׁנֶה2490 אָדָם לְתַלְמִידוֹ דֶּרֶךְ קְצָרָה (פסח' ג.).

א’םסה לְעוֹלָם תְּהֵא דַעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְעֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת (כת' יז.).

א’םסו לְעוֹלָם תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת (סוטה מז.).

א’םסז לְפוּם גַּמְלָא2491 שִׁחֲנָא (כת' סז.).

א’םסח לְפוּם גִּנְּתָא2492 גַּנָּנָא (ב"ר פ).

א’םסט לְפוּם זוּזֵי2493 רְקוֹד לִי (שו"ט טז).

א’םע לְפוּם חוּרְפָא2494 שַׁבֶּשְׁתָּא (ב"מ צו:).

א’םעא לְפוּם חֵילָךְ2495 אֱכוֹל (ב"ר כ).

א’םעב לְפוּם צַעֲרָא2496 אַגְרָא (אב' סוף ה).

א’םעג לְפוּם תּוֹרָא2497 טַבָּחָא (פסיק"ר סוף פ' החדש).

א’םעד לְפִי גְדֻלָּתוֹ… מַפַּלְתּוֹ (ב"ר יט).

א’םעה לְפִי שֶׁבָּא לִכְלָל כַּעַס בָּא לִכְלָל טָעוּת (ספרי מטות).

א’םעו לָצֹר2498 עַל פִּי צְלוֹחִית (ב"ק מט:).

א’םעז לָקַח מִקָּח2499 רָע לְעַצְמוֹ (סוטה י:).

א’םעח לַקִּישׁ2500 לִסְטִים בַּכִּיר לִצְלוּבִים (קה"ר ז).

א’םעט לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן (ב"ר לא).

א’םפ לְשׁוֹן תּוֹרָה לְעַצְמָהּ, לְשׁוֹן חֲכָמִים לְעַצְמָם (חול' קלז:).

א’םפא לִשָּׁן תְּלִיתַאי2501 קָטֵל תְּלָתָא (ערכ' טו; ע"י).

א’םפב לִשָּׁנָא2502 מְעַלְּיָא נָקֵט (פס' ג.).

א’םפג לְשֶׁעָבַר הָיוּ הַפְּרָדוֹת מוֹשְׁכוֹת אֶת־הַמֶּרְכָּבוֹת, וְעַכְשָׁו הַמֶּרְכָּבוֹת מוֹשְׁכוֹת אֶת הַפְּרָדוֹת (מכיל' בשלח).

א’םפד לִשְׁתַּמַּשׁ אֱנָשׁ2503 יוֹמָא חֲדָא בְּכָסָא דְּמוֹקְרָא וְלִמְחָר לִתְּבַר (בר' כח.).

א’םפה לְתַקּוֹנֵי2504 שְׁדַרְתִּיךְ וְלָא לְעַוּוֹתֵי (קיד' מב:).


מ.

א’םפו מֵאִגָּרָא2505 רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָא (חג' ה:).

א’םפז מְאָה זוּזֵי2506 בְּעִסְקָא –כָּל־יוֹמָא בִּשְׂרָא וְחַמְרָא; מְאָה זוּזֵי בְּאַרְעָא – מִלְחָא וַחֲרוּרָה (יבמ' סג.).

א’םפח מֵאָה מִיתוֹת וְלֹא קִנְאָה אֶחָת (דב"ר ט).

א’םפט מְאָה קָרֵי2507 בְּמָתָא בְּזוּזָא – תּוֹתֵי כְּנָפֵךְ יֶהֱווּ (פס' קיג.).

א’םצ מַאי דַּהֲוָה הֲוָה2508 (יומא ה:).

א’םצא מַאי חֲזֵית2509 דִּדְמָא דִּידָךְ סֻמָּק טְפֵי, דִּלְמָא דְּמָא דְהַהוּא גַּבְרָא סֻמָּק טְפֵי! (פס' כה:).

א’םצב מַאי קָא מַשְׁמַע לָן2510? (בר' ז.).

א’םצג מֵאַיִן הָרַגְלָיִם2511 (ב"ר ב).

א’םצד מַאן דְּאָכֵל2512 קִדְרָא יָדַע טַעֲמָא דְתַבְשִׁילָא (תנח' ואתחנן).

א’םצה מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ2513 (שבת נז.).

א’םצו מַאן דְּסָיֵר2514 נִכְסֵיהּ כָּל־יוֹמָא מַשְׁכַּח אִסְתֵּרָא (חול' קה.).

א’םצז מַאן יָהֵב2515 לִי נִגְרֵי דְפַרְזְלָא וּנְשַׁמְּעִינָךְ (בר' מא:).

א’םצח מֻבְטָחְנִי בוֹ שֶׁיִּהְיֶה מוֹרֵה הוֹרָאָה בְיִשְׂרָאֵל (פס' ג:).

א’םצט מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר (חג' יד.).

א’ן מִבֵּין רִיסֵי עֵינֶיךָ נִכָּר (קיד' לא.).

א’ןא מִבִּינְתָא2516 דְרֵאשִׁי וְעַד טֻפְרָא דְּכַרְעִי (שבת קמ.).

א’ןב מִבַּיִת לְבַיִת2517 חָלוּק, מֵאֲתַר לַאֲתָר נָפֶשׁ (ב"ר לט).

א’ןג מִבִּרְכוֹתָיו2518 שֶׁל אָדָם נִכָּר אִם תַּלְמִיד־חָכָם הוּא אִם לָאו (בר' נ.).

א’ןד מִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוֵיר (סנה' קו.).

א’ןה מִגּוֹ דַחֲשִׁיד2519 אַמָּמוֹנָא חֲשִׁיד אַשְּׁבוּעֲתָא (ב"מ ה:).

א’ןו מְגַלְגְּלִין2520 זְכוּת עַל יְדֵי־זַכַּאי וְחוֹבָה עַל־יְדֵי חַיָּב (שבת לב.).

א’ןז מְגַלֶּה טֶפַח2521 וּמְכַסֶּה טִפְחָיִם (בר' כג.).

א’ןח מְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה (אב' ג, טו).

א’ןט מִגְּלִימָא2522 דְעַל כַּתְפֵיהּ (ב"ק יא:).

א’ןי מִגַּמְלָא אוּנָא2523 (שבוע' יא:).

א’ןיא מִגְמַר2524 בְּעַתִּיקְתָא קַשְׁיָא מֵחַדְתָּא (יומא כט.).

א’ןיב מְגַנִּים אֶת־הַחַמָּה בְּיָפְיָם (סנה' צד.).

א’ןיג מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדָּה כְנֶגֶד מִדָּה (סנה' צ.).

א’ןיד מִדַּחֲצִיף2525 כֻּלֵּי הַאַי שְׁמַע מִנַּהּ רַשִּׁיעָא הוּא (ב"מ פג:).

א’ןטו מִדֵּי בְּקַשִּׁישׁוּתָא2526 תַּלְיָא מִלְּתָא – בְּטַעְמָא תַּלְיָא מִלְּתָא (ב"ב קמב:).

א’ןטז מָה אֲנִי בְחִנָּם אַף אַתָּה בְחִנָּם (נדר' לז.).

א’ןיז מָה אַנִּיחַ לְעֵת זִקְנָה? (כת' סב.).

מה אתה תופס וכו' ר' אַתָּה תוֹפֵס.

א’ןיח מַה בְּלִבְּךָ עַל חֲבֵרְךָ? – מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ עָלָי (תנה"ק שלח).

א’ןיט מַה דִּבְלִבָּךְ2527 עַל רָחֲמָךְ, מַה דִּבְלִבֵּיהּ עֲלָךְ (ספרי דברים).

א’ןכ מַה דְּשִׁקְרָא2528 מַכְנִיס פְּחָתָא נָסְבָא (שו"ט ז).

א’ןכא מַה הוֹעִילוּ חֲכָמִים בְּתַקָּנָתָם? (ב"מ יז:).

א’ןכב מַה הִנַּחְתָּ לִכְשֵׁרִים (בר' טז:).

א’ןכג מַה טִּיבוֹ שֶׁל עֻבָּר זֶה (כת' יג.).

א’ןכד מַה יּוֹם מִיּוֹמִים?2529 (סנה' סה:).

א’ןכה מַה יְלִדַת2530 חִפּוֹשִׁיתָא? – קְרוּצֵי בִישֵׁי מִנָּהּ (שהש"ר א).

א’ןכו מַה יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַבֵּן2531 שֶׁלֹּא יֶחֱטָא? (בר' לב.).

א’ןכז מַה לִּי הָכָא2532 וּמַה לִּי הָתָם (ב"מ לו:).

א’ןכח מַה לִּי לְשַׁקֵּר? (כת' כז:).

א’ןכט מַה לִּי קַטְלָהּ2533 כֻּלָּהּ, מַה לִּי קַטְלָהּ פַּלְגָּא? (ב"מ צה.).

א’ןל מַה לְּכֹהֵן2534 בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת? (עפ“י שמ”ר ה).

א’ןלא מַה לָּנוּ וְלַצָּרָה הַזֹּאת? (סנה' לז:).

א’ןלב מָה עִנְיַן שְׁמִטָּה2535 אֵצֶל הַר־סִינָי? (ספרא בהר).

א’ןלג מָה רָאָה קֹרַח2536 לִשְׁטוּת זוֹ (במ"ר יח).

א’ןלד מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְאֵין הָאֹזֶן יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ (ר"ה כז.).

א’ןלה מַה שֶּׁזֶּה נוֹעֵל2537 זֶה פוֹתֵחַ (תנח' חוקת).

א’ןלו מַה שֶּׁעָשְׂתָה2538 חָכְמָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ עָשְׂתָה עֲנָוָה עָקֵב לְסוֹלְיָתָהּ (ירוש' שבת פ“א, ה”ג).

א’ןלז מְהוּלְתָךְ2539 חֲרַשָׁא – אַקֵּישׁ עֲלָהּ (ב"ר פא).

א’ןלח מְהַדְּרִין2540 מִן הַמְהַדְּרִין (שבת כא.).

א’ןלט מִהְיוֹת טוֹב אַל תִּקָרֵא רָע (בר' ל.).

א’ןמ מֵהֵיכָן יֶרֶק זֶה חָי? (ב"מ קיח:).

א’ןמא מָהִיר לִשְׁמֹעַ2541 וּמָהִיר לְאַבֵּד – יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ (אב' ה, טז).

מובטחני ר' מֻבְטָחְנִי וכו'.

א’ןמב מוֹבִילְנָא2542 מָאנֵיהּ אַבָּתְרֵהּ לְבֵי־מְסוּתָא (עיר' כז:).

א’ןמג מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִין (ביצה ל.).

א’ןמד מוּטָב שֶׁתִּתְבַּיֵּשׁ מֵעַצְמְךָ וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ מֵאֲחֵרִים (דא"ז ב).

א’ןמה מוּטָל כְּאֶבֶן דּוּמָם (סנהד' צא.).

א’ןמו מוֹלִיכִין טִינָא2543 אֵצֶל טִינָא וְסָרִית אֵצֶל סָרִיּוֹת (ירוש' קיד' סוף נ).

א’ןמז מוֹלֵךְ בְּכִפָּה2544 (מג' יא:).

א’ןמח מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרֶךָ (ב"מ נט:).

א’ןמט מוֹסִיפִין מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ (ר"ה ט.).

מועט מחזיק וכו' ר' מֻעָט מַחֲזִיק.

א’ןנ מוֹצִיא סֶלַע2545 בִּשְׁבִיל לִטּוֹל שְׁנָיִם (ספרי דברים).

מוקצה ר' מֻקְצֶה וכו'.

א’ןנא מוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ (בר' לא:).

מושבע ר' מֻשְׁבָּע.

מושלם ר' מֻשְׁלָם.

א’ןנב מַזֶּה2546 בֶן מַזֶּה יַזֶּה (בר' כח.).

א’ןנג מַזָּל מַחְכִּים, מַזָּל מַעֲשִׁיר (שבת קנו.).

א’ןנד מַזָּלָא2547 דְּבֵי תְרֵי עָדִיף (ב"מ קה.).

א’ןנה מְחוֹ אֱלָהַיָּא2548 וְיִבְּעֲתוּן כֻּמְרַיָּא (שמ"ר ט).

א’ןנו מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַמָּקוֹם מְצָרְפָהּ2549 לְמַעֲשֶׂה (ירוש' פאה פ“א, ה”א).

א’ןנז מְטַהֵר אֶת־הַשֶּׁרֶץ בְּקַ"ן טְעָמִים (עיר' יג:).

א’ןנח מִטּוּב אֲדוֹנִי לֹא טוֹב לִי וּמֵרָעָתוֹ רַע לִי (איכ"ר פת').

א’ןנט מְטַיֵּל וְאָזֵל2550 דִּקְלָא בִישָׁא גַּבֵּי קְנֵי דִשְׂרָכֵי (ב"ק צב:).

א’ןס מְטַיֵּל עִמּוֹ2551 אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת (ירוש' בר' פ“ב, ה”ח).

א’ןסא מִטִּפָּה לְטִפָּה נִתְמַלֵּא הַהִין (במ"ר יז).

א’ןסב מִי אִכָּא2552 מִדֵּי דְּלָא רְמִיזִי בְּאוֹרָיְתָא (תענ' ט.).

א’ןסג מִי אִכָּא סְפֵקָא2553 קַמֵּי שְׁמַיָּא (בר' ג:).

א’ןסד מִי חֲשִׁיד2554 קוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא דְּעָבֵד דִּינָא בְּלָא דִינָא (בר' ה:).

א’ןסה מִי יְגַלֶּה2555 עָפָר מֵעֵינֶיךָ? (סוטה כז:).

א’ןסו מִי רָאָה כֹּהֵן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת? (שמו"ר ה).

א’ןסז מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכּוֹת הַחֲמוֹר מַכֶּה הָאֻכָּף (תנח' פקודי).

א’ןסח מִי שֶׁאָכַל2556 אֶת־הַתַּבְשִׁיל הוּא יוֹדֵעַ טַעְמוֹ (דב"ר ב).

א’ןסט מִי שֶׁאָכַל שׁוּם2557 וְרֵיחוֹ נוֹדֵף – יַחֲזֹר וְיֹאכַל שׁוּם אַחֵר וִיהֵא רֵיחוֹ נוֹדֵף? (בר' נא).

א’ןע מִי שֶׁאָכַל שׁוּם – יֵצֵא (סנה' יא.).

א’ןעא מִי שֶׁאָמַר לְשֶׁמֶן וְיִדְלַק – יֹאמַר לְחֹמֶץ וְיִדְלַק! (תענ' כה.).

א’ןעב מִי שֶׁבָּרָא יוֹם בָּרָא פַרְנָסָתוֹ (מכ' בשלח ויסע ב).

א’ןעג מִי שֶׁהוּא מַכְנִיס עַצְמוֹ לְזִירָה2558 – אוֹ נָצוּחַ אוֹ נוֹצֵחַ (שמו"ר כו).

א’ןעד מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת (ע"ז ג.).

א’ןעה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָנֶה2559 רוֹצָה מָאתָיִם (עפ“י קה”ר א).

מי שמעמיד ר' כָּל מִי שֶׁהוּא מַעֲמִיד.

א’ןעו מִי שֶׁשָּׁנָה זוֹ לֹא שָׁנָה זוֹ (שבת צב:).

מילתא ר' מִלְּתָא.

א’ןעז מִילְתָא אַלְּבִישַׁיְהוּ2560 יַקִּירָא (שבת י:).

א’ןעח מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף (יבמ' קכא.).

א’ןעט מִיָּמַי לֹא אָמַרְתִּי דָבָר וְחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרָי (שבת קיח:).

א’ןפ מֵימֵיהֶם אָנוּ שׁוֹתִים2561 וּשְׁמוֹתָם אֵין אָנוּ מַזְכִּירִים (הור' יד.).

א’ןפא מִית בְּרֵיהּ2562 דְרָחֲמָךְ טְעוּן, מִית רָחֲמָךְ פְּרוּק (ב"ר צו).

א’ןפב מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן (נדר' יא.).

א’ןפג מַכְתְּבָא2563 גְּלָלָא בָּזַע וְרַגָּלָא בְּחַבְרֵיהּ יָדַע (ע"ז כב.).

א’ןפד מִכָּתְלֵי בֵיתְךָ2564 נִכָּר שֶׁפֶּחָמִי אָתָּה (בר' כח.).

א’ןפה מִלָּא דְלָא2565 מֵחַוְּרָא מְסַמְּכִין לָהּ מִן אַתְרִין סַגִּין (ירוש' בר' פ“ב, ה”א).

א’ןפו מָלֵא וְגָדוּשׁ (תמיד ה).

א’ןפז מַלְאָךְ רַע עוֹנֶה אָמֵן בְּעַל־כָּרְחוֹ (שבת קיט.).

א’ןפח מִלָּה בְּסֶלַע2566, מַשְׁתּוֹקָא בִּתְרֵין (מג' יח.).

א’ןפט מֶלַח2567 מָמוֹן – חָסֵר (כת' סו:).

א’ןצ מִלְחָא2568 כִּי סָרְיָא בְּמַאי מָלְחֵי לֵיהּ? (בכור' ח:).

א’ןצא מְלַחֵךְ פִּנְכֵּי2569 (פס' מט.).

א’ןצב מְלֵי2570 כְרֵסֵיהּ זְנֵי בִישֵׁי (בר' לב.).

א’ןצג מַלְכוּתָא בְּלָא תָאגָא2571 (סנה' צט:).

א’ןצד מַלְכוּתָא2572 דְאַרְעָא כְּעֵין מַלְכוּתָא דִרְקִיעָא (שם נח.).

א’ןצה מִלְּתָא דְמִגַּנְיָא2573 דְּאִית בָּךְ קַדֵּם אַמְרָהּ (ב“ק צב; ע”י).

א’ןצו מִמָּארֵי2574 רַשְׁוָתָךְ פָּארֵי אִפְּרַע (שם מו:).

א’ןצז מִמְּהַדּוּרֵי מִלֵּי2575 וּמִסְּמַרְטוּטֵי כַלְמֵי (בר' נא:).

א’ןצח מָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ תוֹבְעִים2576 (ב"ק לט.).

א’ןצט מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כְּנַפְשׁוֹ2577 (ירוש' סנה' פ“ח, ה”ח).

א’ף מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם מַעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו (פס' קיט.).

א’ףא מַמְזֵר תַּלְמִיד־חָכָם קוֹדֵם2578 לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם־הָאָרֶץ (הור' יג:).

א’ףב מִן דְּסַגּוּ2579 דַיָּנֵי שַׁקָּרֵי סַגּוּן סָהֲדֵי שַׁקָּרֵי (אס"ר א).

א’ףג מִן סַנְיָא2580 נָפֵק וַרְדָּא (שהש“ר א; ילק”ש קלד).

א’ףד מִן שִׁטַּיָא2581 לֵית הַנְיָא, אֶלָּא מִן קָצַיָּא (שמ"ר ל).

א’ףה מִן תְּחוֹת2582 רֵישֵׁךְ דִידָךְ הוּא (ב"ר סט).

א’ףו מְנָאֶפֶת2583 בְּתַפּוּחִים וּמְחַלֶּקֶת לְחוֹלִים (שמ"ר לא; תנח' ראה).

א’ףז מִנְהַג אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם (שבת לה:).

א’ףח מִנִּי וּמִנֵּיהּ2584 תִּסְתַּיֵּם שְׁמַעְתְּתָא (פס' פח.).

א’ףט מָנֶה בֶּן מָנֶה2585; מָנֶה בֶּן פְּרָס2586 (תענ' כא:).

א’ףי מִנֵּיהּ וּבֵיהּ אִבָּא2587 לֵיזוּל בֵּיהּ נַרְגָּא (סנה' לט:).

א’ףיא מִנְהָג מְבַטֵּל הֲלָכָה (ירוש' יבמ' פי“ב, ה”א).

א’ףיב מַנִּיחַ הַמַּרְגָּלִית וְנוֹטֵל הַשִּׁיחוֹר2588 (שמ"ר מב).

א’ףיג מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה (שבת י.).

א’ףיד מִנְעוּ בְנֵיכֶם מִן הַהִגָּיוֹן2589 (בר' כח:).

א’ףטו מְסָאנָא2590 דְּרַב מִכַּרְעָאִי לָא בָעֵינָא (קיד' מט.).

א’ףטז מֵסִיחַ לְפִי תֻמּוֹ (יבמ' קכא.).

א’ףיז מְסָרְבִין2591 לְקָטָן2592 וְאֵין מְסָרְבִין לְגָדוֹל (פס' פו:).

א’ףיח מַעֵט בְּרִיצָה שֶׁלֹּא תַרְבֶּה בַחֲזָרָה (קה"ר יא).

א’ףיט מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה (עפ“י ב”ר ה').

א’ףכ מְעַיְּלִין2593 פִּילָא בְּקוּפָא דְּמַחֲטָא (ב"מ לח:).

א’ףכא מַעֲלִין2594 בְּקֹדֶשׁ וְאֵין מוֹרִידִין (בר' כח.).

א’ףכב מֵעֲקִימַת שְׂפָתֶיךָ אַתָּה נִכָּר שֶׁתַּלְמִיד־חָכָם אָתָּה (מעילה יז:).

א’ףכג מֵעִקָּרָא דְּדִינָא2595 פִּרְכָּא (מנח' ו.).

א’ףכד מֵעִקָּרָא מַאי סְבַר2596 וְלִבְסוֹף מַאי סְבַר (כת' נב:).

א’ףכה מַעֲשֶׂה לִסְתֹּר2597 (בר' טז:).

א’ףכו מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה (עיר' סה.).

א’ףכז מַעֲשֵׂי יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה! (סנה' לט:).

א’ףכח מַעֲשֵׂיהֶם כְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי וּמְבַקְשִׁים שָׂכָר כְּפִינְחָס (סוטה כב:).

א’ףכט מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְרַחֲקוּךָ (עד' ה).

א’ףל מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם (סוכה מד.).

א’ףלא מִפַּלְגָּא2598 וּלְעֵלָּא דְּאַהוֹרְמִיז וּמִפַּלְגָא וּלְתַתָּא דְּאַהוּרְמָן (סנה' לט.).

א’ףלב מִפְּנֵי מָה אַתֶּם מַכְנִיסִים רֹאשִׁי בֵּין שְׁנֵי הָרִים2599 גְּדוֹלִים? (יבמ' טו.).

א’ףלג מִפְּנֵי שׁוֹטֶה אֶחָד נְאַבֵּד אֶת־כָּל הַפִּקְחִין? (תוס' שבת יב).

א’ףלד מְפַרְסְמִין אֶת־הַחֲנֵפִים מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם (יומא פו:).

א’ףלה “מָצָא” אוֹ “מוֹצֵא”2600? (בר' ח.).

א’ףלו מָצָא בַעַל־חוֹב מָקוֹם לִגְבּוֹת שְׁטַר חוֹבוֹ (ב"ר פה).

א’ףלז מָצָא מִין אֶת־מִינוֹ וְנֵעוֹר2601 (עיר' ט.).

א’ףלח מִצְוָה בוֹ2602 יוֹתֵר מִבִּשְׁלוּחוֹ (קיד' מא.).

א’ףלט מִצְוָה גוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה (אב' ד' יב).

א’ףמ מִצְוָה הַבָּאָה בַעֲבֵרָה (בר' מז:).

א’ףמא מִצְוָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמֵּת (תענ' כא.).

א’ףמב מִצְוָה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים (יבמ' כ.).

א’ףמג מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר (פס' ח.).

א’ףמד מִצְוָה שֶׁבָּאָה לְיָדְךָ אַל תַּחְמִיצֶנָּה2603 (מכיל' בא).

א’ףמה מִצְוָה שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָהּ כּוּתִים2604 מְדַקְדְּקִין בָּהּ יוֹתֵר מִיִּשְׂרָאֵל (חול' ד.).

א’ףמו מִצְווֹת אֵינָן צְרִיכוֹת כַּוָּנָה (פס' קיד:).

א’ףמז מִצְווֹת בְּטֵלוֹת לֶעָתִיד לָבֹא (נדה סא:).

א’ףמח מִצְווֹת לֹא לֵהָנוֹת נִתָּנוּ (עיר' לא.).

א’ףמט מִצְווֹת עֲשֵׂה2605 שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא (שם כז.).

א’ףנ מַקְדִּיחַ2606 תַּבְשִׁילוֹ בָרַבִּים (בר' יז.).

א’ףנא מָקוֹם הִנִּיחוּ לוֹ אֲבוֹתָיו לְהִתְגַּדֵּר2607 בּוֹ (חול' ז.).

א’ףנב מָקוֹם יֵשׁ בָּרֹאשׁ לְהָנִיחַ שְׁתֵּי תְפִלִּין (עיר' צה:).

א’ףנג מָקוֹם מְזֻמָּן לְפֻרְעָנוּת (סנה' קב:).

מקום שבעלי תשובה ר' בְּמָקוֹם

א’ףנד מֻקְצֶה2608 מֵחֲמַת מִאוּס (שבת מד.).

א’ףנה מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ (מו"ק טז:).

א’ףנו מִקְרָא זֶה נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד תְּהוֹם (סנה' צז:).

א’ףנז מִקַּרְנֵי רְאֵמִים2609 עַד בֵּיצֵי כִנִּים (ע"ז ג:).

א’ףנח מְקַשְׁקֵשׁ לְפָנָיו כְּזוֹג (עפ"י סוטה ט.).

א’ףנט מָר אֲמַר חֲדָא2610 וּמָר אֲמַר חֲדָא וְלָא פְלִיגִי (ב"מ יא:).

א’ףס מַרְבֶּה בָשָׂר – מַרְבֶּה רִמָּה2611 (אב' ב, ח).

א’ףסא מַרְבֶּה יְשִׁיבָה מַרְבֶּה חָכְמָה (שם שם, ז).

א’ףסב מַרְבֶּה נְכָסִים – מַרְבֶּה דְאָגָה (שם).

א’ףסג מַרְבֶּה עֵצָה מַרְבֶּה תְבוּנָה (שם).

א’ףסד מַרְגָּלִית טוֹבָה הָיְתָה בְיָדִי וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְאַבְּדָהּ מִמֶּנִּי (ב"ב קכג).

א’ףסה מַרְגָּלִית כָּל־מָקוֹם שֶׁהִיא – מַרְגָּלִית שְׁמָהּ (מג' טו.).

א’ףסו מַרְגְּנִיתָא2612 דְּלֵית לָהּ טִימֵי, כָּל דִּמְשַׁבַּח בָּהּ פַּגְמָהּ (ירוש' בר' פ“ט, ה”א).

א’ףסז מָר כִּדְאִית לֵיהּ2613 וּמָר כִּדְאִית לֵיהּ (סנה' צ.).

א’ףסח מֻשְׁבָּע וְעוֹמֵד מֵהַר סִינַי הוּא (שבוע' כא:).

א’ףסט מְשַׁח אֻדְנֵיהּ2614 וְחוּטְרָא אַבָּתְרֵיהּ (שבת קנה.).

א’ףע מֻשְׁלָם בְּכָל־הַמַּעֲלוֹת (כלה רבתי ג).

א’ףעא מִשְׁנָה לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ (יבמ' ל.).

א’ףעב מִשֶּׁנִּכְנָס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה; מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה (תענ' כט.).

א’ףעג מִשְׁעֶנֶת הַסּוּס עַל רַגְלָיו; מִשְׁעֶנֶת הַחֲמוֹר עַל יָדָיו2615 (זבים ד).

א’ףעד מִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה מְלַמֵּד – אַתָּה לָמֵד (שו"ט יא).

א’ףעה מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ אַתָּה בָא לִשְׁמָהּ (ירוש' חג' פ“א, ה”ו).

א’ףעו מָתוּן2616 מָתוּן – אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי שַׁוְיָא (בר' כ.).

א’ףעז מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁבַח (פס' קטז:).

א’ףעח מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא יִשְׂרְפוּנִי בְּהֶבֶל שֶׁבְּפִיהֶם (שבת פח:).

א’ףעט מִתְנַבְּאִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה מִּתְנַבְּאִים (ב"ב קיט:).

א’ףפ מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם מֻעָטָה וְחֶרְפָּתָהּ מְרֻבָּה (ירוש' בר' פ“ד, ה”ב).


נ.

א’ףפא נָאֶה דוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם (חג' יד:).

א’ףפב נִבָּא וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה נִּבָּא (עפ“י ב”ב קיט:).

א’ףפג נְבַח בָּךְ2617 כַּלְבָּא – עוּל, נָבְחָה בָךְ גּוּרִיתָא – פּוּק (עיר' פו.).

א’ףפד נְגִיד שְׁמֵיהּ2618 – אֲבַד שְׁמֵיהּ (אב' א, יג).

א’ףפה נִגְרֵי2619 דַחֲמָרָא שְׂעָרֵי (שבת נא.).

א’ףפו נְדָרִים2620 סְיָג לַפְּרִישׁוּת (אב' ג, יג).

א’ףפז נָהֲגוּ כֹהֲנִים סִלְסוּל2621 בְּעַצְמָם (קיד' עח:).

א’ףפח נַהֲרָא מִכֵּיפֵיהּ2622 מִבְּרֵךְ (שבת סה.).

א’ףפט נַהֲרָא נַהֲרָא2623 וּפְשָׁטֵיהּ (חול' יח:).

א’ףצ נְהַר־פְּקוֹדַאי2624 לַוְיָךְ – מִגְּלִימָא שַׁפִּירָא דַּחֲזָא עֲלָךְ (חול' קכז.).

א’ףצא נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא (עיר' יג:).

א’ףצב נוֹחַ לַעֲלוֹת לַבִּימָה2625 וְקָשֶׁה לֵירֵד (מד' אספה; ילק"ש ואתחנן).

א’ףצג נוֹחַ לִקְנוֹת שׂוֹנֵא וְקָשֶׁה לִקְנוֹת אוֹהֵב (ילק"ש ואתחנן).

א’ףצד נוֹחַ לִרְשָׁעִים שֶׁיִּהְיוּ סוֹמִין, שֶׁעֵינֵיהֶם מְבִיאִין רָעָה לְעוֹלָם (במ"ר ב).

א’ףצה נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד תְּהוֹם (סנה' צז:).

א’ףצו נְחֵת דַּרְגָּא2626 נְסֵב אִתְּתָא; סַק דַּרְגָּא בְּחַר שׁוֹשְׁבִינָא (יבמ' סג:).

א’ףצז נְטוֹשׁ נְבֵלְתָא2627 בְּשׁוּקָא וּשְׁקוֹל אַגְרָא וְלָא תֵימָא גַּבְרָא רַבָּא אֲנָא (ב"ב קי.).

א’ףצח נָטַל אֶת־שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יָדָיו (ב"ר ב').

א’ףצט נִים2628 וְלָא נִים, תִּיר וְלָא תִּיר (פס' קכו.).

א’ץ נִכְנָס בַּחֲשַׁאי וְיוֹצֵא בְקוֹלֵי־קוֹלוֹת (עפ"י בר' טו:).

א’ץא נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם (ירוש' חג' פ“ב, ה”א).

א’ץב נִכְנַס יַיִן2629 יָצָא סוֹד (עיר' סה.).

א’ץג נִכָּר הוּא זֶה שֶׁלֹּא עָבַר עַל פִּתְחָהּ שֶׁל תּוֹרָה (ירוש' שבת פ“ז, ה”ב).

א’ץד נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת (סוטה ט:).

א’ץה נֵס בְּתוֹךְ נֵס (שבת צז.).

א’ץו נִסְתַּחֲפָה2630 שָׂדֵהוּ (כת' יב:).

א’ץז נֶפַח2631 קָשֶׁה כְּמַשּׂוֹי (ב"מ פ.).

א’ץח נְפִישִׁי2632 בְנֵי בֵיתָא – נְפִישִׁי אָרְחֵי וּפָרְחֵי (כת' סא.).

א’ץט נְפִישִׁי גַמְלֵי2633 סָבֵי דִּטְעִינִי מַשְׁכֵי דְהוּגָנֵי (סנה' נב.).

א’ץי נְפַל בֵּיתָא2634 – חֲבָל לְכַוְּתָא (מכיל' בשלח ויסע ז).

א’ץיא נְפַל פּוּתָא2635 בְּבֵירָא (שבת ס"ו:).

א’ץיב נְפַל תּוֹרָא – חַדֵּד2636 לְסַכִּינָא (שם לב.).

א’ץיג נְפַל תּוֹרָא – סַגִּין2637 טַבָּחוֹהִי (איכ"ר א).

א’ץיד נָפְלָא כֵּיפָא2638 עַל קִדְרָא – וַי לְקִדְרָא; נָפְלָה קִדְרָא עַל כֵּיפָא – וַי לְקִדְרָא, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – וַי לְקִדְרָא (אס"ר ז).

א’ץטו נָקֵט מַרְגְּנִיתָא2639 בִּידֵיהּ, יָהֵבְנָא לֵיהּ חַסְפָּא? (קיד' יח.).

א’ץטז נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה (ירוש' שבת פ“א, ה”ג).

א’ץיז נֵר לְאֶחָד2640 – נֵר לְמֵאָה (שבת קכב.).

א’ץיח נַרְשָׁאָה2641 נַשְׁקָךְ – מְנֵי כַּכָּיךְ (חול' קכז.).

א’ץיט נָשִׂיא שֶׁמָּחַל2642 עַל כְּבוֹדוֹ – כְּבוֹדוֹ מָחוּל (כת' יז.).

נשים ר' הַנָּשִׁים.

א’ץכ נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה עֲלֵיהֶן (שבת ל"ג:).

א’ץכא נָשִׁים מְבַקְשׁוֹת לֵידַע הַכֹּל (פנ"א).

א’ץכב נָשִׁים עַם בִּפְנֵי עַצְמָן הֵן (שבת סב.).

א’ץכג נָשִׁים עַצְלָנִיּוֹת הֵן (ירוש' פס', פ“א ה”ד).

א’ץכד נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתִּי בְךָ – הַחֲיֶהָ (תענ' כב:).

א’ץכה נִתְבָּעִים לְעֵגֶל וְנוֹתְנִים, נִתְבָּעִים לְמִשְׁכָּן וְנוֹתְנִים (שקל' פ א, ה"א).

א’ץכו נָתַן אֶצְבַּע2643 בֵּין שִׁנֶּיהָ (כת' נב.).

א’ץכז נָתַן עֵינָיו בּוֹ וְנַעֲשָׂה גַל שֶׁל עֲצָמוֹת (בר' נח.).

א’ץכח נִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה2644 (ע"ז יא.).


ס.

א’ץכט סָבָא בְּבֵיתָא2645 – פָּאחָא בְּבֵיתָא; סָבְתָא בְּבֵיתָא – סִימָא בְּבֵיתָא (ערכ' יט.).

א’ץל סַדָּנָא בְּסַדָּנֵיהּ2646 יָתֵב, מִדְּוִיל יְדֵיהּ מִשְׁתְּלֵם (פס' כח.).

א’ץלא סַדָּנָא דְאַרְעָא2647 חַד הוּא (קיד' כז:).

סַדְרָן ר' הַסַּדְרָן

א’ץלב סָהֲדֵי שַׁקָּרֵי2648 אַאוֹגְרַיְהוּ זִילֵי (סנה' כט.).

א’ץלג סוֹמֵא חָשׁוּב כַּמֵּת (עפ“י ע”ז ה).

א’ץלד סוֹמִים אוֹכְלִים וְאֵינָן שְׂבֵעִים (יומא עד:).

א’ץלה סוֹף אָדָם לָמוּת וְסוֹף בְּהֵמָה לִשְׁחִיטָה (בר' יז.).

א’ץלו סוֹף הַכָּבוֹד לָבוֹא (נד' סב.).

א’ץלז סוֹפוֹ הוֹכִיחַ עַל תְּחִלָּתוֹ (גיט' סו.).

א’ץלח סוֹפְךָ טוֹב – כֻּלְּךָ טוֹב (פסיק"ז בראשית).

א’ץלט סְיָג2649 לְחָכְמָה – שְׁתִיקָה (אב' ג, יג).

א’ץמ סִינַי וְעוֹקֵר הָרִים2650 – סִינַי עָדִיף (בר' סד.).

א’ץמא סַמָּא דְּכֹלָּא2651 בֵּיהּ מַשְׁתּוֹקָא (מג' יח.).

א’ץמב סִמָּן בְּתוֹךְ סִמָּן (סוטה יג:).

א’ץמג סִמָּן טוֹב2652 בָּאָדָם שֶׁהוּא בַיְשָׁן (מכיל' יתרו; ד' כ.).

א’ץמד סִמָּן לְגַסּוּת הָרוּחַ עֲנִיּוּת (שבת לג.).

א’ץמה סִמָּנָא מִלְּתָא2653 הִיא (כרית' ו.).

א’ץמו סְעֻדָּה שֶׁהִנְאַתְךָ2654 – מְשׁוֹךְ2655 יָדְךָ הֵימֶנָּה (גיט' ע.).

א’ץמז סְפִי2656 לֵיהּ כְּתוֹרָא (כת' נ.).

א’ץמח סֵפֶר וָסַיִף2657 יָרְדוּ כְּרוּכִים2658 מִן הַשָּׁמָיִם (ספרי עקב).

א’ץמט סֵפֶר תּוֹרָה שָׁרוּי בְּצָעַר (סנה' קא.).

א’ץנ סַק דַּרְגָּא2659 בְּחַר שׁוֹשְׁבִינָא (יבמ' סג.).

א’ץנא סְקַבָּא2660 דְּשַׁתָּא – רִגְלָא (קיד' פא.).

א’ץנב סָרֵס2661 הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ (ב"ב קיט:).

סתירת זקנים ר' בִּנְיַן יְלָדִים.

א’ץנג סְתָם גּוֹי2662 אַנָּס2663 הוּא (ב"ב מה.).

א’ץנד סְתָם יָדַיִם עַסְקָנִיּוֹת2664 הֵן (סוכה כו:).

א’ץנה סְתָם עֲבָדִים גַּנָּבִים הֵם (כת' נח.).

א’ץנו סְתָם שְׂעִירִים שְׁחוֹרִים הֵם (מנח' ג, רשׁ"י).


ע.

א’ץנז עֶבֶד מֶלֶךְ כְּמֶלֶךְ (שבוע' מז:).

א’ץנח עַבְדָּא דִּנְהוּם2665 כְּרֵסֵיהּ לָא שָׁוֵי לְמָרֵיהּ וּלְמָרְתֵיהּ לְמַאי מִתְבְּעֵי? (גיט' יב.).

א’ץנט עַבְדָּא בְּהֶפְקֵרָא2666 נִיחָא לֵיהּ (שם יג.).

א’ץס עַבְדּוֹ שֶׁל חָבֵר2667 הֲרֵי הוּא כְּחָבֵר (ע"ז לט).

א’ץסא עַבְדֵי בִּישֵׁי2668, בָּתַר דְּעָבְדִין מִתְמַלְּכִין (ב"ב ד.).

א’ץסב עָבַר אָדָם עַל מִצְוָה קַלָּה סוֹפוֹ לַעֲבֹר עַל מִצְוָה חֲמוּרָה (ספרי שופטים).

א’ץסג עָבַר יוֹמוֹ בָּטֵל קָרְבָּנוֹ (בר' כו.; ספרי פינחס).

עברה גוררת עברה ר' מִצְוָה וכו'.

א’ץסד עֲבֵרָה מְטַמְטֶמֶת2669 לִבּוֹ שֶׁל אָדָם (יומא לט.).

א’ץסה עֲבֵרָה מְכַבָּה מִצְוָה2670 וְאֵין עֲבֵרָה מְכַבָּה תוֹרָה (סוטה כא.).

א’ץסו עד אַרְבְּעִין2671 שְׁנִין מֵיכְלָא מְעַלֵּי, מִכָּאן וְאֵילַךְ מִשְׁתֵּי מְעַלֵּי (שבת קנב.).

א’ץסז עַד דְּהִיא פַגָּה2672 אַפִּיקַת כֻּבַּיָּא (ב"ר ב).

א’ץסח עַד דְּכָפְנַתְּ2673 אֱכוֹל, עַד דְּצָחֵית שְׁתֵה (בר' סב:).

א’סט עַד דְּלָא יָדַע2674 בֵּין “אָרוּר הָמָן” לְ“בָרוּךְ מָרְדְּכָי” (מג' ז:).

א’ץע עַד דְּסַנְדַּלָּא2675 בְּרַגְלָךְ דְּרוֹס כֻּבָּא (ב"ר מד).

א’ץעא עַד דְּרָתְחָא2676 קִדְרָךְ שְׁפוֹךְ (בר' סב:).

א’ץעב עַד דְּשַׁמִּינָא2677 עֲבִיד קַטִּין, נַפְשֵׁיהּ דְּקַטִּינָא נָפְקַת (איכ"ר ג).

א’ץעג עַד הֵיכָן הִיא תוֹכָחָה – עַד הַכָּאָה2678 (ערכ' טז:).

א’ץעד עַד וְלֹא עַד בִּכְלָל (בר' כז:).

א’ץעה עַד וְעַד בִּכְלָל (שם).

א’ץעו עַד מָתַי אַתָּה מְגַבֵּב דְּבָרִים2679? (יומא עו.).

א’ץעז עַד מָתַי אַתָּה מְעַוֵּת עָלֵינוּ אֶת־הַכְּתוּבִים? (עפ"י ספרי דברים).

א’ץעח עַד מָתַי אַתָּה עוֹקֵם עָלֵינוּ אֶת־הַמִּקְרָא? (שו"ט יב:).

א’ץעט עַד שֶׁאַתֶּם מְתַקְּנִים אֶת־הַשּׁוֹטוֹת – בֹּאוּ וְתַקְּנוּ אֶת־הַפִּקְּחוֹת2680 (נדה נג:).

א’ץפ עַד שֶׁהַזְּאֵב בָּא אֶל הַצֹּאן – פִּרְשׂוּ לוֹ מְצוֹדָה (תנח' מטות).

א’ץפא עַד שֶׁהֶחָכָם בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל עִנְיָן הוּא יוֹדֵעַ מַה בְּסוֹפוֹ (ירוש' סוטה פ“ח, ה”י).

א’ץפב עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר דָּי (שבת לב:).

א’ץפג עַד שֶׁלֹּא יִכְבֶּה הַנֵּר תֶּן־לוֹ שָׁמֶן (מד' קהלת זוטא; ילק"ש קהלת).

א’ץפד עַד שֶׁלֹּא כָבְתָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל עֵלִי זָרְחָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל (יומא לח:).

א’ץפה עַד שַׁמִּינָא2681 כָּחֵשׁ – כַּחִישָׁא מָיֵת (איכ"ר הוצ' בובר ג', סו.).

א’ץפו עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי, עֶלְיוֹנִים2682 לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמָעְלָה (פס' נ.).

א’ץפז עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג, וְשׁוֹטִים שֶׁקִּלְקְלוּ2683 עֲתִידִים לִתֵּן אֶת־הַדִּין (ע"ז נד:).

א’ץפח עוֹלָם לְסֻלָּם הוּא דוֹמֶה – זֶה עוֹלֶה וְזֶה יוֹרֵד (עפ"י תנח' מטות).

א’ץפט עוֹמֵד בְּבָבֶל וְרוֹאֶה נְבֵלָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (חול' סג.).

א’ץצ עוֹמְדִים צְפוּפִים2684 וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים (אב' ה, ח).

א’ץצא עֲוֹנוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ2685 בַּעֲקֵבָיו (ע"ז יח.).

א’ץצב עוֹקֵר הָרֵי הָרִים וְטוֹחֲנָם זֶה בָזֶה (סנה' כד.).

א’ץצג עוֹרְבָא2686 דְּאַיְתִי נוּרָא עַל קִנֵּיהּ (ב"ר סה.).

א’ץצד עוֹרְבָא פְּרַח2687! (ביצה כא.).

א’ץצה עוֹשֶׂה סְחוֹרָה בְּפָרָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ (ב"מ לה:).

א’ץצו עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם וּבשֶׁת פָּנִים לְגַן־עֵדֶן (אב' ה, כ).

א’ץצז עֲטָרָה2688 שֶׁאֵינָהּ הוֹלַמְתּוֹ (עפ"י סנה' כא:).

א’ץצח עֵין הָרָע וְיֵצֶר הָרָע וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת מוֹצִיאִין אֶת־הָאָדָם מִן הָעוֹלָם (אב' ב, יא).

א’ץצט עֵינָא וְלִבָּא2689 תְּרֵי סַרְסוּרֵי דְחֶטְאָה (ירוש' בר' פ“א ה”ה).

ב' עַכְבְּרָא דְּשָׁכֵב2690 אַדֵּינָרֵי (עפ"י סנה' כט.).

ב’א עַכְבָּרִים סוֹרָם2691 רָע (הור' יג:).

ב’ב עַכְבְּרִין2692 רַשִּׁיעֵי נִינְהוּ (ירוש' ב“מ פ”ג, ה"ב).

ב’ג עֲכוּרָה הָיְתָה הֶחָבִית וְצִלַּלְנוּ2693 אוֹתָהּ (ב"ר פ).

ב’ד עַל דַּאֲטֵפְתְּ2694 אֲטִיפוּךְ, וְסוֹף מְטִיפַיִךְ יְטוּפוּן (אב' ב' ז).

ב’ה עַל דָּבָר זֶה יִדְווּ הַדָּוִים2695 (נז' כג.).

ב’ו עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִים וְעַכְשָׁו נִצְטַעֵר גַּם בְּאֵלּוּ (מכיל' יתרו).

ב’ז עַל חַיָּיו לֹא חָס – עַל חַיֵּי חֲבֵרוֹ לֹא כָל־שֶׁכֵּן! (פס' מט:).

ב’ח עַל כָּל־צָרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא2696 (תענ' יט.).

ב’ט עַל כָּרְחֲךְ אַתָּה חַי וְעַל כָּרְחֲךְ אַתָּה מֵת (אב' ד, כט).

ב’י עַל מְדוֹכָה2697 זוֹ2698 יָשָׁב (יבמ' טז.).

ב’יא עַל נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה וְכָרֵס מְלֵאָה (תענ' כו.).

ב’יב עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן (אב' ה, י).

ב’יג עָלוּב וְשֶׁאֵינוֹ עָלוּב – מִי נִדְחֶה מִפְּנֵי מִי? (תענ' טז.).

ב’יד עֲלוּבָה הִיא הָעִסָּה2699 שֶׁנַּחְתּוֹמָהּ2700 מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא רָעָה (ב"ר לד).

ב’טו עֲלוּבָה הִיא מְדִינְתָּא2701 דְּאָסְיָא פּוֹדָגְרִיס וּדְאַקְטוֹטָא בַּחֲדָא עֵינָא (ויק"ר ה).

ב’טז עֲלוּבָה הַנְּטִיעָה שֶׁמִּי שֶׁנְּטָעָהּ מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא רָעָה (ב"ר לד).

ב’יז עָלַי וְעַל צַוָּארִי (פס' ח:).

ב’יח עַלַּת כַּלְּתָא2702 – נַפְקַת טַרְחוּתָא (ירוש' מו“ק פ”א, ה"ה).

ב’יט עַלְתְּ לְקַרְתָּא2703 – הַלֵּךְ בְּנִמּוֹסַהּ (ב"ר מח).

ב’כ עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר (יבמ' סב.).

ב’כא עַמָּא פְּזִיזָא2704, דְּקַדְּמִיתוּ פּוּמַיְכוּ לְאוּדְנַיְכוּ (שבת פח.).

ב’כב עִמִּי הָיְתָה2705 וְשִׁלַּחְתִּיהָ (תענ' כג:).

ב’כג עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין פַּרְנָסָה (בר' ג.).

ב’כד עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן – דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל; עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַסְּנֶה2706 – דָּבָר כָּעוּר וְאֵינוֹ מִתְקַבֵּל (פס' מט.).

ב’כה עֲנָוָה סְיָג2707 לְחָכְמָה (כלה רבתי ג).

ב’כו עָנִי חָשׁוּב כְּמֵת (עפ"י נדר' סד.).

ב’כז עָנִי מְהַפֵּךְ בַּחֲרָרָה2708 וּבָא אַחֵר וּנְטָלָהּ הֵימֶנּוּ – נִקְרָא רָשָׁע (קיד' נט.).

ב’כח עֲנִיּוּת כְּמִיתָה (נד' ז:).

ב’כט עֲנִיּוּת מַעֲבֶרֶת אֶת־הָאָדָם עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ (עיר' מא:).

ב’ל עֲנִיֵּי עִירְךָ וַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת – עֲנִיֵּי עִירְךָ קוֹדְמִים2709 (ב"מ עא:).

ב’לא עָפָר אֲנִי תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֶיךָ (ויק"ר ב).

ב’לב עַפְרָא2710 לְפוּמֵיהּ (ב"מ טז.).

ב’לג עֵץ קָטָן2711 מַדְלִיק אֶת־הַגָּדוֹל (תענ' ז.).

ב’לד עֵצָה טוֹבָה קָא מַשְׁמַע לָן (כת' פא:).

ב’לה עֲקִימַת פֶּה הָוֵי מַעֲשֶׂה (ב"מ צ:).

ב’לו עַקְרַבְּתָא2712 רָמְיָא לְגַמְלָא וְשָׁאֲפָה בְעֻקְבֵּיהּ, אָמְרָה לֵיהּ: חַיֶּיךָ, עַד קָדְקָדְךָ אֲנִי מָטֵי (שו"ט נא).

ב’לז עָרְבָךְ2713 עָרְבָא צָרִיךְ (סוכה כו.).

ב’לח עֲשֵׂה אָזְנְךָ2714 כַּאֲפַרְכֶּסֶת2715 (חג' ג:).

ב’לט עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר (אב' א, ו).

ב’מ עֲשֵׂה עַד שֶׁאַתָּה מוֹצֵא2716 וּמָצוּי לְךָ וְעוֹדְךָ בְיָדֶךָ (שבת קנא:).

ב’מא עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ2717 כִרְצוֹנְךָ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ (אב' ב', ה).

ב’מב עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חֹל2718 וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת (שבת קיח.).

ב’מג עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע (אב' א, טו).

ב’מד עֲשׂוּ אֶת־הָעִקָּר טָפֵל וְאֶת־הַטָּפֵל עִקָּר (תנח' מטות).

ב’מה עֲשִׁיק2719 לְגַבָּךְ וּשְׁוֵי לִכְרֵסָךְ (ב"מ נב.).

ב’מו עַשֵּׂר2720 בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר (שבת קיט.).

ב’מז עֲשָׂרָה קַבִּים2721 שִׂיחָה יָרְדוּ לְעוֹלָם – תִּשְׁעָה נָטְלוּ נָשִׁים (קיד' מט:).

ב’מח עֵת לְקַצֵּר וְעֵת לְהַאֲרִיךְ (שמו"ר כא).

ב’מט עָתִיד לִתֵּן אֶת־הַדִּין (שבת צו:).

ב’נ עֲתִידָה תוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל (שבת קלח:).

ב’נא עִתִּים חַלִּים2722 וְעִתִּים שׁוֹטֶה (יבמ' קיג:).

ב’נב עַתִּיקְתָא2723 קַשְׁיָא מֵחַדְתָּא (יומא כט.).


פ.

ב’נג פָּגוּם נִכְנָס2724, פָּגוּם יוֹצֵא (ירוש' עיר' פ“ה, ה”א).

ב’נד פֶּה שֶׁהֵפִיק מַרְגָּלִיוֹת יְלַחֵךְ עָפָר? (קיד' לט:).

ב’נה פּוּמְבְּדִיתָאָה2725 לַוְיָךְ – אַשְׁנִי אֻשְׁפִּיזָךְ (חול' קכז.).

ב’נו פּוֹסֵעַ עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ (מג' כז:).

ב’נז פּוּץ מִלְחָא2726 וּשְׁדִי בִּשְׂרָא לְכַלְבָּא (נדה לא.).

ב’נח פּוּק חֲזִי כַּמָּה2727 בַטְלָנֵי אִיכָּא בְשׁוּקָא (בר' יז:).

ב’נט פּוּק חֲזִי2728 מַאי עַמָּא דָּבֵר (שם מה.).

ב’ס פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן (עיר' יט.).

ב’סא פִּזּוּר לִרְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם (סנה' עא:).

ב’סב פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים (פס' סג.).

ב’סג פִּילָא2729 דְּעָיֵל בְּקוּפָא דְמַחְטָא (בר' נה:).

פירותינו ר' פֵּרוֹתֵינוּ.

ב’סד פָּנָה זִיוָהּ פָּנָה הֲדָרָהּ (ב"ר סח).

ב’סה פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב (סוטה מט:).

ב’סו פְּנֵי משֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה וּפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה (ב"ב עה.).

ב’סז פָּנֶיךָ דּוֹמִין אִי כְּמַלְוֵי בְרִבִּית אִי כִמְגַדְּלֵי חֲזִירִין (בר' נה.).

ב’סח פָּסוּק בִּזְמַנּוֹ כְּנַהֲמָא2730 בִּשְׁעַת רְעָבוֹן (כלה רבתי א).

ב’סט פִּסְחָא כְּזֵיתָא2731 וְהַלֵּלָא מְתַבַּר אִגָּרַיָּא (ירוש' פס' פ“ז, ה”ב).

ב’ע פְּסִיעָה גַסָּה2732 נוֹטֶלֶת אַחַת מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם (בר' מג:).

ב’עא פְּסִיק2733 רֵישֵׁיהּ וְלָא יְמוּת? (שבת קג.).

ב’עב פְּעָמִים רוּחוֹת, פְּעָמִים מַלְאָכִים (ב"ר כא).

ב’עג פְּעָמִים שֶׁאָדָם שׁוֹתֵק וּמְקַבֵּל שָׂכָר עַל שְׁתִיקָתוֹ וּפְעָמִים שֶׁאָדָם מְדַבֵּר וּמְקַבֵּל שָׂכָר עַל דִּבּוּרוֹ (זבח' קטו:).

ב’עד פְּעָמִים שֶׁבִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ יִסּוּדָהּ (מנ' צט.).

ב’עה פְּעָמִים שֶׁשִּׁנּוּי הַשֵּׁם גּוֹרֵם, פְּעָמִים שֶׁשִּׁנּוּי הַמָּקוֹם גּוֹרֵם (ירוש' שבת פ“ו, ה”ט).

ב’עו פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת (שבת קלב.).

ב’עז פְּרוּטוֹת קְטַנּוֹת מִצְטָרְפוֹת לְחֶשְׁבּוֹן מְרֻבֶּה (עפ“י ירוש' סוטה פ”א, ה"ז).

פרוץ ר' הַפָּרוּץ.

ב’עח פֵּרוֹתֵינוּ מְעִידִין עָלֵינוּ (ב"ר טז).

ב’עט פְּרִיטֵי2734 דְדַהֲבָא לָא עָבְדֵי אֱנָשֵׁי (ב"ב קסו.)

ב’פ פַּרְנָס2735 לְפִי דוֹרוֹ (ערכ' יז.).

ב’פא פִּרְצָה2736 קוֹרְאָה לְגַנָּב (סוכה כו.).

ב’פב פְּרַקְלֵיטִין2737 שֶׁל אָדָם – תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (שבת לב.).

ב’פג פְּשׁוֹט2738 נְבֵלְתָא בְּשׁוּק וּשְׁקוֹל אַגְרָא וְלָא תֵימָא: כָּהֲנָא אֲנָא, גַּבְרָא רַבָּה אֲנָא (פס' קיג.).

ב’פד פָּשַׁט לוֹ2739 אֶת־הָרָגֶל (כת' קח:).

ב’פה פָּתַח בְּכַד2740 וְסִיֵּם בְּחָבִית! (ב"ק כז.).

ב’פו פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְבָרֶיךָ (בר' כב.).

ב’פז פִּתְפּוּתֵי בֵּיצִים2741 יֵשׁ כָּאן (ירוש' בר' פי“א, ה”ו; שהש"ר ב).


צ.

ב’פח צֵא וּבַשַּׂר לְסוּסִים וְלַחֲמוֹרִים (פס' נ:).

ב’פט צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת2742 שֶׁלָּךְ (שבת קנו.).

ב’צ צֹאן אַיִן – רוֹעֶה לָמָּה? (ילק"ש בא).

ב’צא צְבִי זֶה אֵין עוֹרוֹ מַחֲזִיק אֶת־בְּשָׂרוֹ (גיט' נז.).

ב’צב צְבָת2743 בִּצְבָת עֲשׂוּיָה (אב' ה, ו).

ב’צג צַדִּיק אָבַד – לְדוֹרוֹ אָבָד (מג' טו.).

ב’צד צַדִּיק בָּא לָעוֹלָם – טוֹבָה בָאָה לָעוֹלָם (סנה' קיג:).

ב’צה צַדִּיק זֶה בָא לְבֵית מְלוֹנִי וְיִפָּטֵר בְּלֹא לִינָה? (שם צה.).

ב’צו צַדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם – רָעָה בָאָה לָעוֹלָם (שם קיג:).

ב’צז צַדִּיקִים אוֹמְרִים מְעַט וְעוֹשִׂים הַרְבֵּה (ב"מ פז.).

ב’צח צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים (בר' יח.).

ב’צט צַדִּיקִים “הֵן” שֶׁלָּהֶם “הֵן” וְ“לָאו” שֶׁלָּהֶם “לָאו” (רו"ר ז).

ב’ק צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁפִּזְּרָם לְבֵין הָאֻמּוֹת (פס' פז:).

ב’קא צְוַח2744 כִּכְרוּכְיָא וְלֶכָּא דְּאַשְׁגַּח בֵּיהּ (קיד' מד.).

ב’קב צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן2745 לָאו אֻרְחֵיהּ לְמֵידַק (ב"ב קסח.).

צורך ר' צֹרֶךְ.

ב’קג צַיָּדָא2746 הֵיךְ צָדוּךְ? (ב"ר כז).

ב’קד צְלוּלָה הָיְתָה הֶחָבִית וַעֲכַרְתֶּם אוֹתָהּ (ב"ר פ).

ב’קה צָלַלְתָּ בְּמַיִם2747 אַדִּירִים וְהֶעֱלֵיתָ חֶרֶס בְּיָדֶךָ (ב"ק צא.).

ב’קו צַנָּא2748 דִּמְלֵי סִפְרֵי (מג' כח:).

ב’קז צָעַק מִתּוֹךְ2749 צִפָּרְנֵי רַגְלָיו (ב"ר צו).

ב’קח צַעַר2750 בַּעֲלֵי־חַיִּים – דְּאוֹרַיְתָא (שבת קכח:).

ב’קט צַעַר גִּדּוּל בָּנִים (שם פט:).

ב’קי צִפּוֹר דְּרוֹר שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת מָרוּת2751 (ביצה כד.).

ב’קיא צִפָּרְנָם2752 שֶׁל אָבוֹת – וְלֹא כְרֵסָם שֶׁל בָּנִים (ב"ר מח).

ב’קיב צָרָה שֶׁהִיא שֶׁל רַבִּים – אֵינָהּ צָרָה (דב"ר כ).

ב’קיג צָרוֹת אַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת אֶת־הָרִאשׁוֹנוֹת (בר' יג.).

ב’קיד צָרוֹת מַכְהִין אֶת־הָעֵינָיִם (לק"ט בר' מח).

ב’קטו צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּשֶׁל עַצְמוֹ מִבְּשֶׁל אֲחֵרִים (ילק"ש בהעלותך).

ב’קטז צָרִיךְ אָדָם לָצֵאת יְדֵי הַבְּרִיּוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַמָּקוֹם2753 (שקל' ט).

ב’קיז צָרִיךְ יְהוּדָאָה2754 לַחֲרוּבָא, עָבֵד תְּתוּבָא (ויק"ר יג).

ב’קיח צֹרֶךְ לְיַיִן וְצֹרֶךְ לְחֹמֶץ (ב"ר כו).

ב’קיט צָרְכֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרֻבִּים וְדַעְתָּם קְצָרָה (בר' כט:).


ק.

ב’קכ קָאקֵי2755 חִוָּרֵי (גיט' עג.).

ב’קכא קַב וְנָקִי2756 (עיר' סב:).

ב’קכב קַבָּא מֵאַרְעָא2757 וְלָא כּוֹרָא מֵאִגָּרָא (פס' קיג.).

ב’קכג קֹדֶם שֶׁאָכַל אָדָם וְשָׁתָה יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי לְבָבוֹת, וְאַחַר שֶׁאָכַל וְשָׁתָה – לֵב אֶחָד (ב"ב יב:).

ב’קכד קִדְרָא דְּבֵי2758 שֻׁתָּפֵי לָא חֲמִימָא וְלָא קְרִירָא (עיר' ג.).

ב’קכה קַדֵּשׁ עַצְמְךָ בְּמֻתָּר לָךְ (יבמ' כ.).

ב’קכו קוֹל בְּאִשָּׁה – עֶרְוָה (בר' כד.).

ב’קכז קוֹל וּמַרְאֶה וָרֵיחַ אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם מְעִילָה2759 (פס' כו.).

ב’קכח קוֹל וּמַרְאֶה וָרֵיחַ מְשִׁיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם (בר' נז:).

ב’קכט קוֹל וְשׁוֹבְרוֹ2760 עִמּוֹ (גיט' פט.).

ב’קל קֻמְקוּמָא2761 גָלֵשׁ עַל גִּסֵּיהּ שָׁפֵךְ (קה"ר ז).

ב’קלא קוֹצוֹ שֶׁל יוּד (מנח' כט.).

ב’קלב קוֹצִים אֲנִי מְכַלֶּה מִן הַכָּרֶם (ב"מ פג:).

ב’קלג קוֹצִים אַתֶּם מְטִילִים לִי בְעֵינָי2762? (סנה' לח.).

ב’קלד קוּשְׁטָא2763 קָאֵי, שִׁקְרָא לָא קָאֵי (שבת קד.).

ב’קלה קַל־וָחֹמֶר בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל קַל־וָחֹמֶר (זבח' נ.).

ב’קלו קַל־וָחֹמֶר שֶׁל חשֶׁךְ2764 (ב"ר כג).

ב’קלז קַל מִסֻּבִּין (ב"ב צח:).

ב’קלח קִלְלַת חָכָם – אֲפִלּוּ בְחִנָּם, אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי הִיא בָּאָה (מכות יא).

ב’קלט קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי2765, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי (סנה' לח:).

ב’קמ קִלְקֵל לְעַצְמוֹ וְתִקֵּן לַאֲחֵרִים (חלה ב).

ב’קמא קִלְקוּל חֶשְׁבּוֹנוֹת יֵשׁ כָּאן (ירוש' פ“ד, ה”ה).

ב’קמב קִלְקַלְתָּ עוֹבָדָךְ2766 – סַב חוּט וְחַיֵּט (ב"ר יט).

ב’קמג קָם לֵיהּ2767 בִּדְרַבָּא מִנֵּיהּ (גיט' נב.).

ב’קמד קִמְחָא טְחִינָא טְחַנְתְּ2768 (סנה' צו:; ילק"ש ישעיה מז).

ב’קמה קַמֵּי דְּשָׁתֵי2769 חַמְרָא – חַמְרָא, קַמֵּי רָפוֹקָא – גְּרִיוָא דְּיַבְלֵי (סוטה י; במ"ר ט).

ב’קמו קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה (ב"ב כא.).

ב’קמז קַפְדָּנוּתָם שֶׁל אָבוֹת וְלֹא עִנְוְתָנוּתָם שֶׁל בָּנִים (ב"ר עד).

ב’קמח קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה לוֹ מֵאֲחוֹרָיו (יומא כב.).

ב’קמט קָפְצָה עָלָיו זִקְנָה (תענ' ה:).

ב’קנ קְרַב לְגַבֵּי2770 דַהִינָא וְאִדְּהַן (שבוע' מז:).

ב’קנא קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד (ב"מ סד:).

ב’קנב קְרוֹבִים נַעֲשׂוּ רְחוֹקִים (שבת קנב.).

ב’קנג קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן (ב"ק ס:).

ב’קנד קֹרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה מָה רָאָה לִשְׁטוּת זוֹ (תנח' קרח ה).

ב’קנה קַרְיָנָא2771 דְאִגַּרְתָּא אִיהוּ לֶהֱוֵי פַּרְוָנְקָא (ב"מ פג:).

ב’קנו קְרֵית חַבְרָךְ2772 וְלָא עֲנָךָ, רְמִי גוּדָא רַבָּה שְׁדִי בֵּיהּ (ב"ק צב.).

ב’קנז קְרָעִים שֶׁאֵין מִתְאַחִים2773 (מו"ק כו.).

ב’קנח קַרְתָּא2774 יְקִידְתָּא אוֹקִידְתָּא (איכ"ר א).

ב’קנט קָשֶׁה גָזֵל הַנֶּאֱכָל2775 (חול' פט.).

ב’קס קָשָׁה אִשָּׁה רָעָה כְּיוֹם סַגְרִיר (יבמ' סג:).

ב’קסא קָשָׁה רִמָּה לַמֵּת כְּמַחַט בִּבְשַׂר הֶחָי (בר' יח:).

ב’קסב קְשֹׁט עַצְמְךָ2776 וְאַחַר־כָּךְ קְשֹׁט אֲחֵרִים (ב"מ קז.).

ב’קסג קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת (יבמ' מז:).

ב’קסד קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם־סוּף (פס' קיח.).

ב’קסה קֶשֶׁר שֶׁל קַיָּמָא (שבת קיג.).

ב’קסו קֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן (סנה' כו.).


ר.

ב’קסז רָאָה אֶת־הַמְּצִיאָה וְנָפַל עָלֶיהָ (ב"מ י.).

ב’קסח רָאָה מַעֲשֶׂה וְנִזְכַּר הֲלָכָה (פס' סו.).

ב’קסט רְאוּ מַה2777 בֵּין בְּנִי לְבֶן חָמִי (בר' ז:).

ב’קע רָאִיתִי בְנֵי־עֲלִיָּה וְהֵם מֻעָטִים (סוכה מח.).

ב’קעא רִאשׁוֹן שֶׁבְּגַנָּבִים – גּוֹנֵב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת (תוס' ב"ק ז).

ב’קעב רָאֲתָה קוֹלָר2778 פָּנוּי וְהִכְנִיסָה רֹאשָׁהּ לְתוֹכוֹ (ירוש' נדר' פ“ט, ה”א).

ב’קעג רֹב בְּנֵי אָבוֹת2779 בַּיְשָׁנִים (ירוש' סוף קיד').

ב’קעד רֹב בָּנִים דּוֹמִים לַאֲחִי הָאֵם (ב"ב קי.).

ב’קעה רַב כָּהֲנָא מְסַיַּע כָּהֲנֵי (עיר' כה.).

ב’קעו רֹב מַמְזֵרִים פִּקְחִים2780 (ירוש' סוף קיד').

ב’קעז רֹב עֲבָדִים גֵּאִים (שם).

רב שמחל וכו' ר' הָרַב.

ב’קעח רְבוּתָא2781 לְמִבְעֵי בַּעְיֵי? (סנה' קו:).

ב’קעט רַבִּי2782 לֹא שְׁנָאָהּ – רַ' חִיָּא מִנַּיִן לוֹ? (עיר' צב.).

ב’קפ רַבִּי, לְךָ שְׁרֵי2783 וְלִי אָסוּר? (ירוש' מג' פ“ג, ה”ג).

ב’קפא רַבִּי מְכַבֵּד עֲשִׁירִים (עיר' פו.).

ב’קפב רַבִּים שָׁתוּ2784, רַבִּים יִשְׁתּוּ (כת' ח:).

ב’קפג רְבִיעַ2785 – וַאֲנָא מוֹדַע לָךְ (ב"ר ז).

ב’קפד רַגְזָן לֹא עָלְתָה בְיָדוֹ אֶלָּא רַגְזָנוּתוֹ (קיד' מא.).

ב’קפה רַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְרַגְלוֹ אַחַת חוּץ לַתְּחוּם (עיר' נב.).

ב’קפו רַגְלוֹהִי2786 דְּבַר אֱנָשׁ אִנּוּן עָרְבִין בֵּיהּ, לַאֲתַר דְּמִתְבְּעֵי תַמָּן מוֹבְלִין יָתֵיהּ (סוכה נג.).

ב’קפז רַגְלַיִם לַדָּבָר (סוטה ב:).

ב’קפח רָהֵט2787 וְנָפֵל תּוֹרָא וְאָזֵל וְשָׁדֵי סוּסְיָא בְּאֻרְיֵהּ (סנה' צח:).

ב’קפט רַוְחָא לִבְסִימָא2788 שְׁכִיחָא (עיר' פב:).

ב’קצ רַוְחָא לְקַרְנָא2789 מִשְׁתַּעְבֵּד (ב"מ קה.).

ב’קצא רוֹצֶה אָדָם בְּקַב שֶׁלּוֹ2790 מִתִּשְׁעָה קַבִּים2791 שֶׁל חֲבֵרוֹ (שם לח.).

ב’קצב רוֹצָה אִשָּׁה בְּקַב2792 וְתִפְלוּת2793 מִתִּשְׁעָה קַבִּין וּפְרִישׁוּת (סוטה כ.).

ב’קצג רֵחַיִם בְּצַוָּארוֹ2794 וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה? (קיד' כט:).

ב’קצד רְחֵלָא2795 בָּתַר רְחֵלָא אָזְלָא, כְּעוֹבָדֵי אִמָּהּ כָּךְ עוֹבָדֵי בְּרַתָּא (כת' סג.).

ב’קצה רַחֲמֵי דְאַבָּא2796 אַבְּנֵי, רַחֲמֵי דִבְנֵי אַבְּנֵי דַּהֲווֹ לְהוּ (סוטה מט.).

ב’קצו רַחֲמָנָא2797 לִבָּא בָּעֵי (עפ"י סנה' קו:).

ב’קצז רָטֵן2798 מָגוֹשָׁא וְלָא יָדַע מַאי אָמַר – תָּנֵא תַּנָּא וְלָא יָדַע מַאי אָמַר (סוטה כב.).

ב’קצח רֵישׁ תּוֹרָא2799 בְּדִקּוּלָא – סַק לְאִגָּרָא וּשְׁדִי דַרְגָּא מִתּוֹתָךְ (בר' לג.).

ב’קצט רֵישֵׁיהּ דְּחֶטְיָה2800 חֲלֵי וְסוֹפֵיהּ מָרִיר (קה"ר ג).

ב’ר רֵישָׁךְ בִּקְרִירֵי2801, רֵישָׁא דְרֵישָׁךְ בַּחַמִּימֵי (שבת נה.).

ב’רא רֵישָׁךְ וָהָר2802! (חול' לט:).

ב’רב רַמָּאָה2803 בְּרַמָּאוּתֵיהּ זָהִיר (ב"ב קסז:).

ב’רג רִמּוֹן מָצָא, תּוֹכוֹ אָכַל, קְלִפָּתוֹ זָרַק (חג' טו:).

ב’רד רְמָזַתּוּ וְלֹא נִרְמַז2804, עֲקָצַתּוּ2805 וְלֹא נֶעֱקַץ2806 (אס"ר ג).

ב’רה רָעָב בָּעִיר – פַּזֵּר רַגְלֶיךָ2807 (ב"ק ס:).

ב’רו רָעֲיָא חִגְּרָא2808 וְעִזֵּי רְהִיטִין, אַבָּב חוּטְרָא מִלֵּי וְאַבֵּי דָרֵי חֻשְׁבָּנָא (שבת לב.).

ב’רז רְשָׁעִים אוֹמְרִים הַרְבֵּה וַאֲפִלּוּ מְעַט אֵינָם עוֹשִׂים (ב"מ פז.).

ב’רח רְשָׁעִים אֲפִלּוּ עַל פִּתְחוֹ שֶׁל גֵּיהִנֹּם אֵינָם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה (עיר' יט.).

ב’רט רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים (בר' יח.).


ש.

ב’רי שְׂאֹר וּמֶלַח וְסַרְבָּנוּת2809 – רֻבָּם קָשֶׁה וּמִעוּטָם יָפֶה (בר' לד.).

ב’ריא שְׂאֹר שֶׁבְּעִסָּה2810 מְעַכֵּב (שם יז.).

ב’ריב שֵׁב בֵּירֵי2811 לְשַׁלְמָנָא וַחֲדָא לְעָבֵד בִּישׁ (סנה' ז.).

ב’ריג שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה עָדִיף (עיר' ק.).

ב’ריד שֵׁב שְׁנֵי2812 הֲוָא כַּפְנָא וְאַבָּבָא דְאֻמָּנָא לָא חֲלַף (סנה' כט.).

ב’רטו שֵׁב שְׁנֵי הֲוָא מוֹתָנָא2813 וֶאֱנָשׁ בְּלָא שְׁנֵיהּ לָא שְׁכֵב (שם).

ב’רטז שְׁבֹר חָבִית וּשְׁמֹר אֶת־יֵינָהּ (ב"ב טז.).

ב’ריז שִׁבְעָה דְבָרִים בְּגֹלֶם2814 (אב' ה, ז).

ב’ריח שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה (במ"ר יג).

ב’ריט שַׁבְקֵיהּ2815 לְרַוְיָא דְּמִנַּפְשֵׁיהּ נָפֵל (שבת לב.).

ב’רכ שַׁבֶּשְׁתָּא כֵּוָן2816 דְּעָל – עָל (ב"ב כא.).

ב’רכא שַׁבֶּשְׁתָּא מִמֵּלָּא נָפְקָא (שם).

ב’רכב שִׁגְגַת2817 תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן (אב' ד, יג).

ב’רכג שֵׁד זֶה מִתְהַפֵּך לְכַמָּה גְוָנִים (יומא עה.).

ב’רכד שְׁדִי נוֹפוֹ2818 בָּתַר עִקָּרוֹ (שבת ד:).

ב’רכה שְׁדִי שַׁמְתָּא2819 אַגְּנֻבְתֵּיהּ דְּכַלְבָּא וְאִיהוּ דִּידֵיהּ עָבֵד (מו"ק יז.).

ב’רכו שׁוֹאֵל כְּעִנְיָן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה (אב' ה, יז).

ב’רכז שׁוֹאֲלִין עַל הַחַיִּים וְאֵין שׁוֹאֲלִין עַל הַמֵּתִים (ב"ר צב).

ב’רכח שׁוֹטֶה אֵין לוֹ תַקָּנָה (נדה יג:).

ב’רכט שׁוֹטֶה בַּחֲדָא2820 מִלְּתָא לָא סָרֵיךְ (גיט' סח:).

ב’רל שׁוֹטֶה, כֹּהֵן אַתָּה מְבַקֵּשׁ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת? (שמ"ר ה).

ב’רלא שׁוֹטֶה לָאו2821 סַמֵּיהּ בִּידָן (גיט' ע:).

ב’רלב שׁוֹכֵן עִם טְמֵאִים טָמֵא וְעִם טְהוֹרִים טָהוֹר (חול' סה.)

ב’רלג שׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה (סוכה לח:).

ב’רלד שׁוּתָא דְיָנוֹקָא2822 בְּשׁוּקָא אוֹ דַאֲבוּהַּ אוֹ דְאִמֵּיהּ (שם נו:).

שותף ר' שֻׁתָּף.

ב’רלה שֵׁיבָבָא בִּישָׁא2823 מָנֵי מְעַלָּתָא וְלָא מָנֵי נַפְקָתָא (פסיק"ר לא).

ב’רלו שִׂיחַת חֻלִּין שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכָה תַלְמוּד (ע"ז ט.).

ב’רלז שִׂיחָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה (שו"ט ה).

ב’רלח שֵׁיצַת – סֵיבַת2824 (ב"ר עח).

ב’רלט שִׁכּוֹר נוֹתֵן עֵינָיו בְּכוֹס וְחֶנְוָנִי בְכִיס (תנח' שמיני).

ב’רמ שְׁכֶם נָסֵב2825 וּמַבְגַּאי גָּזֵר (מכ' יא.).

ב’רמא שָׁכֵן רָע רוֹאֶה אֶת־הַנִּכְנָסוֹת2826 וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַיּוֹצְאוֹת (דב"ר ט).

ב’רמב שְׂכַר מִצְוָה2827 בְּהַאי עָלְמָא לֶכָּא (קיד' לט:).

ב’רמג שְׂכַר מִצְוָה – מִצְוָה; שְׂכַר עֲבֵרָה – עֲבֵרָה (אב' ד, יב).

ב’רמד שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר2828 (ב"ק לט.).

ב’רמה שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת־מִי שֶׁאֵין לוֹ (תענ' כו.).

ב’רמו שִׁלְהֵי2829 דְקַיְטָא קָשְׁיָא מִדְּקַיְטָא (יומא כט.).

ב’רמז שִׁלּוֹ חֲטָא2830 וְיוֹחֲנָא מִשְׁתַּלְּמָא? (ב"ר כה).

ב’רמח שְׁלוּחָא2831 דְמַלְכָּא – כְּמַלְכָּא (ב"ק קיג:).

ב’רמט שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ (בר' לד:).

ב’רנ שְׁלוּחֵי מִצְוָה2832 אֵינָם נִזּוֹקִים (פסח' ח.).

ב’רנא שַׁלְוַת רְשָׁעִים סוֹפָהּ תַּקָּלָה2833 (יומא פו.).

ב’רנב שְׁלִיחַ מִצְוָה דוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת (במ"ר טז).

ב’רנג שְׁלִיחַ עַרְטִלַּאי2834 וְסָיֵם מְסָאנֵי (כת' סה:).

ב’רנד שַׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ יוֹדֵעַ (חול' נט.).

ב’רנה שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, שָׁלֵם בְּמָמוֹנוֹ, שָׁלֵם בְּתוֹרָתוֹ (שבת לג:).

ב’רנו שֶׁמָּא יִקְדְּמֶנּוּ אַחֵר (מו"ק יח:).

ב’רנז שִׂמְחַת לֵב – אִשָּׁה (שבת קנב.).

ב’רנח שִׁמְךָ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ (יבמ' טז:).

ב’רנט שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד2835 (בר' יח:).

ב’רס שְׁמַעְתָּא בָּעֲיָא2836 צִילוּתָא כְּיוֹמָא דְּאִסְתָּנָא (מג' כח:).

ב’רסא שְׁמֹר לִי2837 וְאֶשְׁמֹר לָךְ (ב"מ פ:).

ב’רסב שִׂנְאָה מְבַטֶּלֶת2838 שׁוּרָה שֶׁל גְּדֻלָּה (סנה' קה:).

ב’רסג שִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת־הַשּׁוּרָה (עפ“י סנה' קה:; ב”ר נה).

ב’רסד שֵׁנָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה (בר' נז:).

ב’רסה שֵׁנָה וָיַיִן לִרְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם (סנה' עא:)

ב’רסו שָׁנָה וּפֵרַשׁ2839 – יוֹתֵר מִכֻּלָּם (פס' מט:).

ב’רסז שִׁנּוּי וֶסֶת2840 תְּחִלַּת חֳלִי־מֵעָיִם (סנה' קא.).

ב’רסח שְׁנֵיהֶם לְדָבָר אֶחָד נִתְכַּוְּנוּ (שם נג:).

ב’רסט שָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא מִן הַיּוֹם וְלֹא מִן הַלָּיְלָה (מנח' צט:).

ב’רע שַׁעֲרֵי דְמָעוֹת לֹא נִנְעָלוּ (בר' לב:).

ב’רעא שְׁעַת הַדְּחַק – שָׁאנֵי2841 (שבת מה.).

ב’רעב שְׁפִיל לְסֵיפֵיהּ2842 דִּקְרָא (בר' י.).

ב’רעג שָׁפֵל וְאָזֵל2843 בַּר־אֲוַזָּא וְעֵינוֹהִי מְטַיְּפִין (מג' יד:).

ב’רעד שָׁפַךְ לוֹ קִתּוֹן עַל פָּנָיו (סוכה כח:).

ב’רעה שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת2844 בַּקָּבֶר (יבמ' צו:).

ב’רעו שְׁקִילָא2845 טֵיבוּתָךְ וְשַׁדְיָא אַחִזְרֵי (שבת סג:).

ב’רעז שַׁקְלֵיהּ2846 לְמִטַּרְפְּסֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא (פס' נז:).

ב’רעח שֶׁקֶר אֵין לוֹ רַגְלָיִם (ריש א“ב דר”ע).

ב’רעט שִׁקְרָא שְׁכִיחַ2847, קֻשְׁטָא לָא שְׁכִיחַ (שבת קד:).

ב’רפ שָׁרֵא לֵיהּ2848 מָרֵיהּ לִפְלָנְיָא (יומא פו.).

ב’רפא שְׁרָגָא2849 בְּטֵהֲרָא מַאי מַהְנֵי (חול' ס:; ילק"ש בראשית, ח).

ב’רפב שְׁרִי כִיסָךְ2850 פְּתַח שַׂקָּךְ (פס' קיג.).

ב’רפג שְׁרֵי לֵיהּ לֶאֱנָשׁ2851 לְאוֹדוֹעֵי נַפְשֵׁיהּ בְּאַתְרָא דְּלָא יָדְעִי לֵיהּ (נדר' סב.)

ב’רפד שְׂרֵפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּם (סנה' נב.).

ב’רפה שְׂרָרָה2852 אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם? עַבְדוּת אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם! (הור' י.).

ב’רפו שְׁתֵּי נָשִׁים בְּבַיִת – מְרִיבָה בַּבָּיִת (תנח' תצא).

ב’רפז שִׁתִּין מָנֵי2853 פַּרְזְלָא תְּלוֹ לֵיהּ לְבָקָא בְּקֻרְנָסֵיהּ (חול' נח:).

ב’רפח שִׁתִּין רָהוֹטֵי2854 רָהֲטִי וְלָא מְטוֹ לְגַבְרָא דְּמִצַּפְרָא כָּרֵךְ (ב"ק צב.).

ב’רפט שִׁתִּין תִּכְלֵי2855 מָטְיֵהּ לְכַכָּא דְּקָל חַבְרֵיהּ שָׁמַע וְלָא אָכֵל (שם).

ב’רצ שְׁתִיקָה כְהוֹדָאָה דָּמְיָא2856 (יבמ' פז:).

ב’רצא שְׁתִיקָה מְקַיֶּמֶת וְאֵין שְׁתִיקָה מְבַטֶּלֶת (תוס' נדה ז; נדרים עט.).

ב’רצב שְׁתִיקָתְךָ יָפָה מִדִּבּוּרֶךָ (גיט' מו.).

ב’רצג שְׁתִיתֶם אֶת־הַיַּיִן – הַחֲזִירוּ אֶת־הַקַּנְקָן2857 לִמְקוֹמוֹ (ב"ר פה).

ב’רצד שֻׁתַּף לִסְטִים2858 כְּלִסְטִים (ירוש' סנה' פ“א, ה”ב).


ת.

ב’רצה תְּאוֹמִים, אִם אֶחָד חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ חֲבֵרוֹ מַרְגִּישׁ (שמ"ר ב).

ב’רצו תָּבֹא אִמּוֹ וּתְקַנַּח אֶת־הַצּוֹאָה2859 (במ"ר יט).

ב’רצז תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה (כת' יט.).

ב’רצח תֶּבֶן אַתָּה מַכְנִיס לַעֲפָרַיִם2860? (מנח' פה.)

ב’רצט תָּדִיר2861 וְשֶׁאֵינוֹ תָדִיר – תָּדִיר קוֹדֵם (בר' נא.).

ב’ש תְּהֵא לוּטָא2862 וְלָא תְּהֵא לָאטָה (סנה' מט.).

ב’שא תְּהִי2863 לֵיהּ אַקַּנְקַנֵּיהּ (שבת קח.).

ב’שב תּוֹכוֹ2864 אָכַל קְלִפָּתוֹ זָרָק (חג' טו:).

ב’שג תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ2865 (בר' כח.).

ב’שד תּוֹכָחָה מְבִיאָה לִידֵי שָׁלוֹם (ב"ר נד).

ב’שה תּוֹלִין אֶת־הַקְּלָלָה בִּמְקֻלָּל (ב"ר לו).

ב’שו תּוֹלִין אֶת־הַקַּלְקָלָה בִּמְקֻלְקָל2866 (ב"ב קט.).

ב’שז תּוֹסֶפֶת מְרֻבָּה עַל הָעִקָּר (ב"ר סא).

ב’שח תּוֹפֵס הַחֶבֶל בִּשְׁנֵי רָאשִׁים (שם לט).

ב’שט תּוֹרָא2867 מִדִּישֵׁיהּ קָאָכֵל (גיט' סב.).

ב’שי תּוֹרָה הִיא וְלִלְמֹד אֲנִי צָרִיךְ (בר' סב.).

ב’שיא תּוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד (גיט' נט.).

ב’שיב תּוֹרָה מִבַּחוּץ וְאָנוּ מִבִּפְנִים? (הור' יג:).

ב’שיג תּוֹרָה מְחַזֶּרֶת עַל אַכְסַנְיָא2868 שֶׁלָּהּ (ב"מ פה.).

ב’שיד תּוֹרָה מֻנַּחַת בְּקֶרֶן־זָוִית (עפ"י קיד' סו.).

ב’שטו תּוֹרָה מְפֹאָרָה בִּכְלִי מְכֹעָר (נדר' נ:).

ב’שטז תּוֹרָה מַתֶּשֶׁת2869 כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם (עפ"י סנה' כו:).

ב’שיז תּוֹרָה שֶׁאֵין לָהּ בֵּית־אָב2870 אֵינָהּ תּוֹרָה (ירוש' שבת פי“ט, ה”א).

ב’שיח תְּחִלַּת מַפָּלָה – שֵׁנָה (ב"ר יז).

ב’שיט תְּחִלַּת נְדָרִים2871 – פֶּתַח לְאִוֶּלֶת (דא"ז ג).

ב’שכ תְּחִלַּת נְפִילָה – נִיסָה (סוטה מד:).

ב’שכא תְּחִלַּת עֲבֵרָה – הִרְהוּר הַלֵּב (דא"ז ו).

ב’שכב תְּחִלָּתָהּ בְּאֹנֶס וְסוֹפָהּ בְּרָצוֹן (ירוש' סוטה פ“ד, ה”ד).

ב’שכג תֵּל שֶׁכָּל פִּיּוֹת פּוֹנִים אֵלָיו (שם ל.).

ב’שכד תְּלוֹ בוֹ2872 בּוּקֵי סְרִיקֵי (ב"ב ז.).

ב’שכה תְּלֵי לֵיהּ קוֹרָא2873 לְדָבָר אַחֵר וְאִיהוּ דִידֵיהּ עָבֵד (בר' מג:).

ב’שכו תִּלֵּי תִלִּים2874 שֶׁל הֲלָכוֹת (עיר' כא:).

ב’שכז תָּלֵי תַנְיָא2875 בִּדְלָא תַנְיָא (שבת כב.).

ב’שכח תַּלְיָא בְאַשְׁלֵי רַבְרְבֵי2876 (ביצה כז.).

ב’שכט תַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה (קיד' מ:).

ב’של תַּלְמִיד הַמַּחְכִּים אֶת־רַבּוֹתָיו (חג' יד.).

ב’שלא תַּלְמִיד־חָכָם צָרִיךְ שֶׁיְהֵא בוֹ אֶחָד מִשְּׁמִינִית שֶׁבִּשְׁמִינִית [גַּאֲוָה] (סוטה ה.).

ב’שלב תַּלְמִיד־חָכָם צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ דָּבָר שֶׁל דֹּפִי (שהש"ר ד).

ב’שלג תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁאוֹמְרִין דְּבַר־שְׁמוּעָה מִפִּיו שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקָּבֶר (יבמ' צז.).

תלמיד חכם ר' כָּל תַּלְמִיד חָכָם.

ב’שלד תַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם נִקְרָא בְנוֹ (ויק"ר יא).

ב’שלה תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים כָּל־זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין חָכְמָה נִתּוֹסֶפֶת בָּהֶם (שבת קנב.).

ב’שלו תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם (בר' סד:).

ב’שלז תָּמֵהַּ אֲנִי2877 אִם יֵשׁ בַּדּוֹר הַזֶּה מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ (ערכ' טז:; ע"י).

ב’שלח תָּמֵהַּ אֲנִי אִם יֵשׁ בַּדּוֹר הַזֶּה מִי שֶׁמְּקַבֵּל תּוֹכָחָה (שם; ע"י).

ב’שלט תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת (שבת נה.).

ב’שמ תַּמְרֵי2878 בְחַלּוּזָךְ לְבֵי־סֻדָּנָא רְהוֹט (פס' קיג.; ע"י).

ב’שמא תֵּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ2879, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ (אב' ג, ז).

תנאי ר' כָּל תְּנַאי.

ב’שמב תְּנָא וְשַׁיֵּר2880 (סוכה נד.).

ב’שמג תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ שֶׁהֵנַחְתָּ אֶת־דַּעְתִּי (שבת קנב:).

ב’שמד תַּעֲלָא2881 בְּעִדָּנֵיהּ סְגֵד לֵיהּ (מג' טז:).

ב’שמה תְּפִלָּה עוֹשָׂה מֶחֱצָה (ויק"ר י).

ב’שמו תַּפִּישׂ תֵּרוּס2882 אַמְתָא בְּחַד מַחְטָרָא לֶהֱוֵי (שבת לב.).

ב’שמז תָּפַסְתָּ מְרֻבֶּה2883 – לֹא תָפַסְתָּ, תָּפַסְתָּ מֻעָט – תָּפָסְתָּ (ר"ה ד:).

ב’שמח תְּקוּפוֹת2884 וְגֵימַטְרִיָּאוֹת פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה (אב' ספ"ג).

ב’שמט תֻּקְפָּא2885 בְּבֵיתָא כִּי קַרְיָא לְשֻׁמְשְׁמֵי (סוטה ג:).

ב’שנ תְּרֵי אוּדֵי2886 יַבִּישֵׁי וְחַד רַטִּיבָא – אוֹקְדוּן יַבִּישֵׁי לְרַטִּיבָא (סנה' צג.).

ב’שנא תְּרֵי תְּמִיהֵי2887 מִדְכַּר דְּכִירֵי אֱנָשֵׁי (חול' עה.).

ב’שנב תַּרְעָא דְּלָא2888 פְתִיחַ לְמִצְוְתָא פְּתִיחַ לְאָסְיָא (במ"ר ט).

ב’שנג תַּרְעָא2889 דְּרָוַח – רָוַח (ב"ב צ:).

ב’שנד תָּרָעַיָּא, הֵיךְ2890 תַּרְעָךְ פָּכוּר וּמְקֻלְקָל! (ב"ר סז).

ב’שנה תַּרְתֵּי קָלֵי2891 מֵחַד גַּבְרָא לָא מִשְׁתַּמְּעִי (ר"ה כז.).

ב’שנו תֵּשֵׁב עַד שֶׁיַּלְבִּין רֹאשָׁהּ2892 (כת' יג, ה.).

ב’שנז תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כִּתְרִיס2893 בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת (אב' ד, יג.).

ב’שנח תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ כִּנְקֵבָה (בר' לב.).


ד: תַּעֲרֹבֶת    🔗


א. דְּבָרִים שֶׁבְּמִנְיָן

א שְׁלשָׁה אוֹהֲבִים זֶה אֶת־זֶה, אֵלּוּ הֵם: הַגֵּרִים2894 וַעֲבָדִים וְעוֹרְבִים (פס' קיג:).

ב שְׁלשָׁה אוֹהֲבִים יֶשׁ־לוֹ לָאָדָם: בָּנָיו, מָמוֹנוֹ וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים (פדר"א לד.).

ג שְׁלשָׁה אֵין הַפַּרְגּוֹד2895 נִנְעָל בִּפְנֵיהֶם: אוֹנָאָה וְגָזֵל וַעֲבוֹדָה־זָרָה (ב"מ נט.).

ד שְׁלשָׁה אֵין מִתְקַנְּאִים2896 בָּהֶם: גּוֹי קָטָן, נָחָשׁ קָטָן וְתַלְמִיד קָטָן. – מַה טַּעַם? שֶׁמַּלְכוּתָם2897 מֵאֲחוֹרֵי אָזְנֵיהֶם עוֹמָדֶת (פס' קיג.).

ה שְׁלשָׁה אֵין רוֹאִין פְּנֵי גֵיהִנֹּם2898, אֵלּוּ הֵם: דִּקְדוּקֵי עֲנִיּוּת2899, חוֹלֵי־מֵעַיִם וְהָרָשׁוּת2900; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אִשָּׁה רָעָה. (עיר' מא:)

ו שְׁלשָׁה בָּאִים בְּהֶסַּח־הַדַּעַת2901, וְאֵלּוּ הֵם: מָשִׁיחַ, מְצִיאָה וְעַקְרָב2902 (סנה' צז.).

ז שְׁלשָׁה דְבָרִים הַדֶּרֶךְ עוֹשָׂה: מְבַלָּה הַכְּסוּת, וְשׁוֹחֶקֶת הַגּוּף2903, וּמַמְעֶטֶת הַמָּמוֹן (שו"ט כג; ועי' בר' לט).

ח שְׁלשָׁה דְבָרִים הֵם בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל אָדָם: הַפֶּה וְהַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם, וּשְׁלשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ: הָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם וְהָאָף (תנח' תולדות)

ט שְׁלשָׁה דְבָרִים מַאֲרִיכִין יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם: הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ וְהַמַּאֲרִיךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ וְהַמַּאֲרִיךְ בְּבֵית־הַכִּסֵּא (בר' נד:).

י שְׁלשָׁה דְבָרִים מְבַטְּלִים גְּזֵרָה קָשָׁה: תְּפִלָּה, צְדָקָה וּתְשׁוּבָה. (ירוש' תענ' פ“ה, ה”א).

יא שְׁלשָׁה דְבָרִים מַכְחִישִׁים2904 כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הֵם: פַּחַד, דֶּרֶךְ וְעָוֹן (גיט' ע.).

יב שְׁלשָׁה דְבָרִים מַכְרִיז2905 עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ, וְאֵלּוּ הֵם: רָעָב וְשׂבַע וּפַרְנָס2906 טוֹב (בר' נה.).

יג שְׁלשָׁה דְבָרִים מַעֲבִירִים אֶת־הָאָדָם2907 עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ, אֵלּוּ הֵם: עֲבוֹדָה־זָרָה וְרוּחַ־רָעָה וְדִקְדוּקֵי־עֲנִיּוּת (עיר' מא:).

יד שְׁלשָׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְצִפָּרְנַיִם: שׂוֹרְפָן – חָסִיד, קוֹבְרָן – צַדִּיק, זוֹרְקָן2908 – רָשָׁע (נדה ז.).

טו שְׁלשָׁה דְבָרִים נִתְּנוּ בְּמַתָּנָה לָעוֹלָם: תּוֹרָה, גְּשָׁמִים וּמְאוֹרוֹת2909 (ב"ר ו).

טז שְׁלשָׁה דְבָרִים נִתְּנוּ עַל תְּנַאי: אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד (מכיל' יתרו).

יז שְׁלשָׁה דְבָרִים עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה2910 לִבָּרְאוֹת, וְאִם לֹא עָלוּ – דִּין הוּא שֶׁיַּעֲלוּ2911: עַל הַמֵּת שֶׁיַּסְרִיחַ2912 וְעַל הַמֵּת שֶׁיִּשְׁתַּכַּח מִן הַלֵּב וְעַל הַתְּבוּאָה שֶׁתִּרְקָב2913; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף עַל הַמַּטְבֵּעַ שֶׁיֵּצֵא2914. (פס' נד:).

יח שְׁלשָׁה דְבָרִים קוֹלָם הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְהַבְּרִיּוֹת בֵּינָתַיִם2915 וְאֵינָם מַרְגִּישִׁים, וְאֵלּוּ הֵם: הַיּוֹם2916 וְהַגְּשָׁמִים2917 וְהַנֶּפֶשׁ בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵאת מִן הַגּוּף (ב"ר ו).

יט שְׁלשָׁה דְבָרִים קָשִׁין לַגּוּף: מַכַּת הַלֵּב, חֳלִי־מֵעַיִם וְחֶסְרוֹן כִּיס קָשֶׁה מִכֻּלָּם (קה"ר ז).

כ שְׁלשָׁה דְבָרִים רֻבָּם וּמִעוּטָם רָע וּבֵינוֹנִיתָם יָפָה: הַשְּׂאֹר וְהַמֶּלַח וְהַסֵּרוּב2918 – בַּתְּחִלָּה מְסָרֵב, שְׁנִיָּה מְעַמְעֵם2919, וּבַשְּׁלִישִׁית רָץ וּבָא2920 (ירוש' בר' פ“ה, ה”ג).

כא שְׁלשָׁה דְבָרִים שְׁקוּלִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וְאֵלּוּ הֵם: אֶרֶץ וְאָדָם וּמָטָר. וּשְׁלָשְׁתָּם מִשָּׁלשׁ אוֹתִיּוֹת; לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם אֵין אֶרֶץ אֵין מָטָר וְאִם אֵין מָטָר אֵין אָרֶץ – וְאִם אֵין שְׁנֵיהֶם אֵין אָדָם. (ב"ר יג).

כב שְׁלשָׁה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹהֲבָם: מִי שֶׁאֵינוֹ כוֹעֵס וּמִי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר2921 וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיד עַל מִדּוֹתָיו2922 (פס' קיג.).

כג שְׁלשָׁה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בּוֹכֶה עֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם: עַל שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק וְעַל שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְעוֹסֵק וְעַל פַּרְנָס הַמִּתְגָּאֶה עַל הַצִּבּוּר (חג' ה:).

כד שְׁלשָׁה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׂוֹנְאָם: הַמְּדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב וְהַיּוֹדֵעַ עֵדוּת בַּחֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ מֵעִיד לוֹ וְהָרוֹאֶה דְבַר־עֶרְוָה בַּחֲבֵרוֹ וּמֵעִיד בּוֹ יְחִידִי2923 (פס' קיג.).

כה שְׁלשָׁה חָזְרוּ לְמַטַּעְתָּם2924, אֵלּוּ הֵם: יִשְׂרָאֵל2925, כֶּסֶף מִצְרַיִם2926 וּכְתָב לוּחוֹת2927 (פס' פז.).

כו שְׁלשָׁה חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים: הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ וּמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת עָלָיו וּמִי שֶׁיִּסּוּרִים מוֹשְׁלִים בְּגוּפוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק2928 אֶחָד (ביצה לב:).

כז שְׁלשָׁה חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים: הָרַחֲמָנִים וְהָרַתְחָנִים וַאֲנִינֵי־הַדָּעַת2929 (פס' קיג:).

כח שְׁלשָׁה חֲלָקִים נֶחְלְקוּ הַיִּסּוּרִים: אֶחָד נָטְלוּ אֲבוֹת־הָעוֹלָם2930 וְכָל הַדּוֹרוֹת, וְאֶחָד דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמָד2931, וְאֶחָד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ (שו"ט טז).

כט שְׁלשָׁה חִנּוֹת הֵם: חֵן מָקוֹם עַל יוֹשְׁבָיו, חֵן אִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ וְחֵן מִקָּח עַל לוֹקְחוֹ2932 (סוטה מו:; ירוש' יומא פ“ד, ה”א).

ל שְׁלשָׁה כָּל־זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים מוֹסִיפִים גְּבוּרָה, וְאֵלּוּ הֵם: דָּג, נָחָשׁ וַחֲזִיר (שבת עז:).

לא שְׁלשָׁה כְּתָרִים הֵם: כֶּתֶר תּוֹרָה, כֶּתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת – וְכֶתֶר שֵׁם־טוֹב2933 עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶם (אב' ד, ז).

לב שְׁלשָׁה מוֹחֲלִין לָהֶם עֲוֹנוֹתֵיהֶם: גֵּר2934 וְהָעוֹלֶה לִגְדֻלָּה וְהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה (ירוש' בכור' פ“ג, ה”ג).

לג שְׁלשָׁה מַכְרִיז עֲלֵיהֶם2935 הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּכָל־יוֹם: עַל רַוָּק2936 הַדָּר בִּכְרַךְ2937 וְאֵינוֹ חוֹטֵא2938 וְעַל עָנִי הַמַּחֲזִיר אֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ וְעַל עָשִׁיר הַמְעַשֵּׂר פֵּרוֹתָיו בְּצִנְעָא2939 (פס' קיג.).

לד שְׁלשָׁה מִנּוֹחֲלֵי עוֹלָם־הַבָּא, אֵלּוּ הֵם: הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַמְגַדֵּל בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה וְהַמַּבְדִּיל עַל הַיַּיִן בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּתוֹת (שם).

לה שְׁלשָׁה מְעִידִים זֶה עַל זֶה: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְיִשְׂרָאֵל וְשַׁבָּת (עפ"י תוס' חג' ג).

לו שְׁלשָׁה מֵעֵין עוֹלָם־הַבָּא: שַׁבָּת, שֶׁמֶשׁ וְתַשְׁמִישׁ2940 (בר' נז.).

לז שְׁלשָׁה מַפְתְּחוֹת בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאֵין בִּרְיָה שׁוֹלֶטֶת עֲלֵיהֶם, לֹא מַלְאָךְ וְלֹא שָׂרָף, וְאֵלּוּ הֵם: מַפְתֵּחַ שֶׁל גְּשָׁמִים, שֶׁל חַיָּה2941 וְשֶׁל תְּחִיַּת־הַמֵּתִים (תענ' ב.; דב"ר ז).

לח שְׁלשָׁה מַרְחִיבִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם: דִּירָה נָאָה וְאִשָּׁה נָאָה וְכֵלִים נָאִים (בר' נז.).

לט שְׁלשָׁה מְשִׁיבִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם: קוֹל, מַרְאֶה וָרֵיחַ (שם).

מ שְׁלשָׁה נוֹטְלִים בְּשֶׁפַע2942 וְנוֹתְנִים בְּשֶׁפַע: הָאָרֶץ, הַיָּם וְהַמַּלְכוּת (ויק"ר ד).

מא שְׁלשָׁה עַזִּים הֵם: יִשְׂרָאֵל בָּאֻמּוֹת, כֶּלֶב בַּחַיּוֹת, תַּרְנְגֹל בָּעוֹפוֹת (ביצה כה:).

מב שְׁלשָׁה צוֹעֲקִים וְאֵינָם נַעֲנִים, וְאֵלּוּ הֵם: מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מָעוֹת וּמַלְוֶה אוֹתָן שֶׁלֹּא בְעֵדִים2943 וְהַקּוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ וּמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת עָלָיו (ב“מ ע”ה:).

מג שְׁלשָׁה צְרִיכִים רַחֲמִים: מֶלֶךְ טוֹב, שָׁנָה טוֹבָה וַחֲלוֹם טוֹב (בר' נה:).

מד שְׁלשָׁה צְרִיכִים שִׁמּוּר2944: חוֹלֶה, חָתָן וְכַלָּה; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף תַּלְמִיד־חָכָם בַּלָּיְלָה (שם נד:).

מה שְׁלשָׁה קוֹלָם הוֹלֵךְ2945 מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְאֵלּוּ הֵם: קוֹל גַּלְגַּל חַמָּה וְקוֹל הֲמוֹנָה שֶׁל רוֹמִי וְקוֹל נְשָׁמָה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵאת מִן הַגּוּף; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לֵדָה. בִּקְשׁוּ חֲכָמִים רַחֲמִים עַל הַנְּשָׁמָה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵאת מִן הַגּוּף וּבִטְּלוּהָ (יומא כ, כא).

מו שְׁלשָׁה רֻבָּם קָשֶׁה2946 וּמִעוּטָם יָפֶה: שְׂאֹר, מֶלַח וְסַרְבָּנוּת. (בר' לד.).

מז שְׁלשָׁה שָׁאֲלוּ שֶׁלֹּא כְהוֹגֵן, לִשְׁנַיִם הֱשִׁיבוּם כְּהוֹגֵן, לְאֶחָד הֱשִׁיבוּהוּ שֶׁלֹּא כְהוֹגֵן, וְאֵלּוּ הֵם: אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם וְשָׁאוּל בֶּן־קִישׁ וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי. אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי־נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה… אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק”2947 – יָכוֹל אֲפִילּוּ חִגֶּרֶת אוֹ סוֹמָה2948? – הֵשִׁיבוּ כְהוֹגֵן, וְנִזְדַּמְּנָה לוֹ רִבְקָה. שָׁאוּל בֶּן־קִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר־יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל וְאֶת־בִּתּוֹ יִתֶּן־לוֹ וְאֵת בֵּית אָבִיו יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל”2949 – יָכוֹל אֲפִלּוּ עֶבֶד אוֹ מַמְזֵר? הֵשִׁיבוּ כְהוֹגֵן, וְנִזְדַּמֵּן לוֹ דָוִד. יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּון וְהָיָה לַיָי וְהַעֲלִיתִיהוּ עוֹלָה”2950 – יָכוֹל אֲפִלּוּ דָבָר טָמֵא2951? וְהֵשִׁיבוּ שֶׁלֹּא כְהוֹגֵן, וְנִזְדַּמְּנָה לוֹ בִתּוֹ (תענ' ד.).

מח שְׁלשָׁה שׂוֹנְאִים זֶה אֶת־זֶה: הַכְּלָבִים, הַתַּרְנְגֹלִים וְהַחַבָּרִים2952; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַזּוֹנוֹת; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל (פס' קיג:).

מט שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לְאָדָם: אֶחָד שֶׁקָּרְאוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְאֶחָד שֶׁקָּרְאוּ לוֹ אֲחֵרִים, וְאֶחָד מַה שֶּׁקּוֹרֵא הוּא לְעַצְמוֹ2953 (קה"ר ז; תנח' ויקהל).

נ שְׁלשָׁה שֻׁתָּפִין הֵם בָּאָדָם: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָבִיו וְאִמּוֹ. (קיד' ל:).

נא בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים אָדָם מִשְׁתַּנֶּה מֵחֲבֵרוֹ: בְּקוֹל, בְּמַרְאֶה וּבְדָעַת (סנה' לח.).

נב בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים אָדָם נִכָּר: בְּכוֹסוֹ, בְּכִיסוֹ וּבְכַעְסוֹ; וְיֵשׁ־אוֹמְרִים: אַף בְּשַׂחֲקוֹ (עיר סה:).

נג בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הַשָּׂטָן מָצוּי לְקַטְרֵג2954: הַשָּׁרוּי בַּבַּיִת הַמְרוֹעָע2955 וְהַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וְהַמְפָרֵשׁ2956 בַּיָּם הַגָּדוֹל (קה“ר ג; ירוש' שבת פ”ב, ה"ו).

נד מִפְּנֵי שְׁלשָׁה דְבָרִים אֵין נִכְנָסִים לְחֻרְבָּה: מִפְּנֵי חֲשָׁד2957, מִפְּנֵי הַמַּפֹּלֶת וּמִפְּנֵי הַמַּזִיקִין (בר' ג.).

נה עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת־חֲסָדִים (אב' א, ב).

נו עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם: עַל הַדִּין, עַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם (שם שם, יז).

נז שָׁלשׁ בְּתוּלוֹת הֵן: בְּתוּלַת אָדָם, בְּתוּלַת קַרְקַע2958 וּבְתוּלַת שִׁקְמָה2959 (נדה ה:).

נח שָׁלשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּן לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא עַל־יְדֵי יִסּוּרִים, וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹלָם־הַבָּא (בר' ה.).

נט שָׁלשׁ מַתָּנוֹת נִבְרְאוּ בָעוֹלָם, זָכָה בְאַחַת מֵהֶן נָטַל חֶמְדַּת כָּל־הָעוֹלָם: זָכָה בְחָכְמָה – זָכָה בַכֹּל; זָכָה בִגְבוּרָה – זָכָה בַכֹּל; זָכָה בְעֹשֶׁר – זָכָה בַכֹּל. אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהֵן מַתְּנוֹת שָׁמַיִם וּבָאוֹת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה, אֲבָל גְּבוּרָתוֹ וְעָשְׁרוֹ שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם אֵינָם כְּלוּם. (במ"ר כא).

ס שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת אֵין אָדָם נִצָּל מֵהֶן בְּכָל־יוֹם: הִרְהוּר עֲבֵרָה וְעִיּוּן תְּפִלָּה2960 וּלְשׁוֹן־הָרָע (ב"ב קסד:).

סא שָׁלשׁ תַּרְדֵּמוֹת הֵן: תַּרְדֵּמַת שֵׁנָה2961, תַּרְדֵּמַת נְבוּאָה וְתַרְדֵּמַת מַרְמִיטָה2962 (ב"ר יז).

––––––––

סב אַרְבָּעָה אֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתָּם: דַּל גֵּאֶה, עָשִׁיר מְכַחֵשׁ, זָקֵן מְנָאֵף וּפַרְנָס הַמִּתְגָּאֶה עַל הַצִּבּוּר; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַמְגָרֵשׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּמַחֲזִירָה (פס' קיג:).

סג אַרְבָּעָה דְבָרִים הֶרְאָה לוֹ [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם]: גֵּיהִנֹּם וּמַלְכוּת2963, מַתַּן־תּוֹרָה וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ; אָמַר לוֹ: כָּל־זְמַן שֶׁבָּנֶיךָ עֲסוּקִים בִּשְׁתַּיִם הֵם נִצּוֹלִים מִשְּׁתָּיִם2964 (ב"ר מד).

סד אַרְבָּעָה דְבָרִים מְקָרְעִין גְּזַר־דִּינוֹ שֶׁל־אָדָם, אֵלּוּ הֵם: צְדָקָה, צְעָקָה, שִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה2965; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף שִׁנּוּי מָקוֹם (ר"ה טז:).

סה אַרְבָּעָה דְבָרִים מַתִּישִׁים2966 כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם: עָוֹן, דֶּרֶךְ, תַּעֲנִית וּמַלְכוּת2967 (איכ“ר א; שו”ט לא).

סו אַרְבָּעָה חֲשׁוּבִים כְּמֵתִים: עָנִי וּמְצֹרָע וְסוֹמֵא וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים (נדר' סד).

סז אַרְבָּעָה מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁבְּרָאָם, וְאֵלּוּ הֵם: גָּלוּת, כַּשְׂדִים, יִשְׁמְעֵאלִים וְיֵצֶר־הָרָע (סוכה נב:).

סח אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ רְשָׁעִים: הַפּוֹשֵׁט יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ לְהַכּוֹתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ, וְהַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת־פָּנִים, וּבַעַל־מַחֲלֹקֶת (תנה"ק קרח).

סט אַרְבָּעָה צְרִיכִים חִזּוּק2968, וְאֵלּוּ הֵם: תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים־טוֹבִים, תְּפִלָּה וְדֶרֶךְ־אָרֶץ2969 (בר' לב:).

ע אַרְבָּעָה צְרִיכִים לְהוֹדוֹת2970: יוֹרְדֵי הַיָּם וְהוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת, וּמִי שֶׁהָיָה חוֹלֶה וְנִתְרַפֵּא, וּמִי שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים וְיָצָא (שם נד:).

––––––––

עא חֲמִשָּׁה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים2971: אֵשׁ, דְּבַשׁ, שַׁבָּת, שֵׁנָה וַחֲלוֹם. אֵשׁ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְגֵיהִנֹּם; דְּבַשׁ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לַמָּן; שַׁבָּת אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לָעוֹלָם הַבָּא; שֵׁנָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְמִיתָה; חֲלוֹם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לִנְבוּאָה (שם נז:).

עב חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים קָנָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵם תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד (אב' ו', ו).

––––––––

עג שִׁשָּׁה דְבָרִים אָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם־הַזֶּה וְהַקֶּרֶן2972 קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם־הַבָּא, וְאֵלּוּ הֵם: הַכְנָסַת־אוֹרְחִים וּבִקּוּר־חוֹלִים וְעִיּוּן תְּפִלָּה2973 וְהַשְׁכָּמַת בֵּית־הַמִּדְרָשׁ וְהַמְגַדֵּל בָּנָיו לְתַלְמוּד־תּוֹרָה וְהַדָּן אֶת־חֲבֵרוֹ לְכַף־זְכוּת (שבת קכז.).

––––––––

עד שִׁבְעָה דְבָרִים מְכֻסִּים מִבְּנֵי אָדָם, אֵלּוּ הֵם: יוֹם הַמִּיתָה וְיוֹם הַנֶּחָמָה2974 וְעֹמֶק הַדִּין2975, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה בְּלִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר2976, וּמַלְכוּת בֵּית־דָּוִד מָתַי תַּחֲזֹר וּמַלְכוּת אֱדוֹם2977 מָתַי תִּפֹּל (פס' נד:).

עה שִׁבְעָה דְבָרִים נִבְרְאוּ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אֵלּוּ הֵם: תּוֹרָה וּתְשׁוּבָה וְגַן־עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם וְכִסֵּא־הַכָּבוֹד וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ (שם נד.).

עו שִׁבְעָה כִּמְנֻדִּים2978 לַשָּׁמַיִם, אֵלּוּ הֵם": אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה וְשֶׁיֶּשׁ־לוֹ אִשָּׁה וְאֵין לוֹ בָנִים, וּמִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ בָנִים וְאֵין מְגַדְּלָם לְתַלְמוּד־תּוֹרָה, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וּתְפִלִּין בִּזְרוֹעוֹ וְצִיצִית בְּבִגְדוֹ וּמְזוּזָה בְּפִתְחוֹ, וְהַמּוֹנֵעַ מַנְעָלִים מֵרַגְלָיו; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מִי שֶׁאֵין מֵסֵב בַּחֲבוּרָה שֶׁל מִצְוָה2979 (שם קיג:).

––––––––

עז שְׁמוֹנָה דְבָרִים רֻבָּם קָשֶׁה וּמִעוּטָם יָפֶה, וְאֵלּוּ הֵם: דֶּרֶךְ וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ2980, עֹשֶׁר וּמְלָאכָה, יַיִן וְשֵׁנָה, חַמִּין וְהַקָּזַת־דָּם2981 (גיט' ע.).

––––––––

עח עֲשָׂרָה דְבָרִים2982 מְשַׁמְּשִׁין אֶת־הַנֶּפֶשׁ: הַוֵּשֶׁט לְמָזוֹן, וְהַקָּנֶה לְקוֹל, וְהַכָּבֵד לְחֵמָה2983, וְהָרֵאָה לִשְׁתִיָּה2984, הֶמְסֵס2985 לִטְחוֹן2986, וְהַטְּחוֹל2987 לִשְחוֹק, וְהַקֵּבָה לְשֵׁנָה, וְהַמָּרָה לְקִנְאָה, וְהַכְּלָיוֹת מְחַשְּׁבוֹת וְהַלֵּב גּוֹמֵר – וְהַנֶּפֶשׁ לְמַעְלָה מִכֻּלָּם (ויק"ר ד).


ב. עִנְיָנִים שׁוֹנִים

עט הִלֵּל הָיָה אוֹמֵר: אֵין בּוּר2988 יְרֵא־חֵטְא, וְלֹא עַם־הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן2989 לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן2990 מְלַמֵּד, וְלֹא כָל־הַמַּרְבָּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים, וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ. (אב' ב, ה).

פ הוּא הָיָה אוֹמֵר: מַרְבֶּה בָשָׂר2991 – מַרְבֶּה רִמָּה2992, מַרְבֶּה נְכָסִים – מַרְבֶּה דְאָגָה, מַרְבֶּה נָשִׁים – מַרְבֶּה כְשָׁפִים, מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת – מַרְבֶּה זִמָּה, מַרְבֶּה עֲבָדִים – מַרְבֶּה גָזֵל: מַרְבֶּה תוֹרָה – מַרְבֶּה חַיִּים, מַרְבֶּה יְשִׁיבָה – מַרְבֶּה חָכְמָה, מַרְבֶּה עֵצָה2993 – מַרְבֶּה תְבוּנָה, מַרְבֶּה צְדָקָה – מַרְבֶּה שָׁלוֹם; קָנָה שֵׁם טוֹב – קָנָה לְעַצְמוֹ2994, קָנָה לוֹ דִבְרֵי תוֹרָה – קָנָה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא. (שם שם, ז).

פא רַ' חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וּמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה – הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. (שם ג, ד).

פב רַ' דוֹסָא בֶּן הָרְכִּינַס אוֹמֵר: שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית וְיַיִן שֶׁל צָהֳרַיִם וְשִׂיחַת הַיְלָדִים וִישִׁיבַת בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי־הָאָרֶץ מוֹצִיאִין אֶת־הָאָדָם2995 מִן הָעוֹלָם (שם שם, י).

פג רַ' אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמְחַלֵּל אֶת־הַקֳּדָשִׁים וְהַמְבַזֶּה אֶת־הַמּוֹעֲדוֹת וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ2996 וְהַמְגַלֶּה פָנִים2997 בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה – אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים־טוֹבִים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם־הַבָּא. (שם שם, יא).

פד רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַסֹּרֶת2998 סְיָג לַתּוֹרָה2999, מַעְשְׂרוֹת3000 סְיָג לָעֹשֶׁר, נְדָרִים3001 סְיָג לַפְּרִישׁוּת, סְיָג לְחָכְמָה – שְׁתִיקָה (שם שם, יג).

פה רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה אֵין דֶּרֶךְ־אָרֶץ3002, אִם אֵין דֶּרֶךְ־אֶרֶץ אֵין תּוֹרָה; אִם אֵין חָכְמָה אֵין יִרְאָה3003, אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה; אִם אֵין בִּינָה3004 אֵין דָּעַת, אִם אֵין דַּעַת אֵין בִּינָה; אִם אֵין קֶמַח3005 אֵין תּוֹרָה, אִם אֵין תּוֹרָה אֵין קָמַח. (שם שם, יז).

פו בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חָכָם – הַלּוֹמֵד מִכָּל־אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִכָּל־מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי”3006. אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר – הַכּוֹבֵשׁ אֶת־יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר”3007. אֵיזֶהוּ עָשִׁיר – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ”3008 – “אַשְׁרֶיךָ” בָעוֹלָם־הַזֶּה “וְטוֹב לָךְ” לָעוֹלָם־הַבָּא. אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד – הַמְכַבֵּד אֶת־הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי־מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ”3009 (שם ד, א).

פז מִשֶּׁרָבוּ בַעֲלֵי־הֲנָאָה3010 נִתְעַוְּתוּ הַדִּינִים וְנִתְקַלְקְלוּ הַמַּעֲשִׂים וְאֵין נוֹחַ בָּעוֹלָם.

מִשֶּׁרָבוּ רוֹאֵי פָנִים3011 בַּדִּין בָּטֵל “לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי־אִישׁ”3012. וּפָסַק “לֹא תַכִּירוּ פָנִים”3013, וּפָרְקוּ מֵהֶם עֹל שָׁמַיִם וְנָתְנוּ עֲלֵיהֶם עֹל בָּשָׂר־וָדָם.

מִשֶּׁרָבוּ לוֹחֲשֵׁי לְחִישׁוֹת3014 בַּדִּין רָבָה חֲרוֹן־אַף בְּיִשְׂרָאֵל וְנִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת־אֵל3015, בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט”3016.

מִשֶּׁרָבוּ “אַחֲרֵי בִצְעָם לִבָּם הֹלֵךְ”3017 רָבוּ “הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע”3018.

מִשֶּׁרָבוּ “הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע” רָבוּ “הוֹי הוֹי”3019 בָּעוֹלָם.

מִשֶּׁרָבוּ מוֹשְׁכֵי הָרֹק3020 רָבוּ הַיְּהִירִים3021 וְנִתְמַעֲטוּ הַתַּלְמִידִים וְהַתּוֹרָה חוֹזֶרֶת עַל לוֹמְדֶיהָ. 3022

מִשֶּׁרָבוּ הַיְּהִירִים הִתְחִילוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִנָּשֵׂא לִיהִירִים, שֶׁאֵין דּוֹרֵנוּ רוֹאִין אֶלָּא לְפָנִים3023.

מִשֶּׁרָבוּ מְטִילֵי מְלַאי3024 עַל בַּעֲלֵי־בָתִּים רָבָה הַשֹּׁחַד וְהַטָּיַת מִשְׁפָּט וּפָסְקָה טוֹבָה.

מִשֶּׁרָבוּ “מְקַבֵּלְנִי טוֹבָתְךָ”3025 וּ“מַחֲזֵקְנִי טוֹבָתְךָ” רָבוּ “אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה”3026, שְׁפָלִים הֻגְבְּהוּ וְהַגְּבֹהִים הֻשְׁפְּלוּ וְהַמַּלְכוּת הוֹלֶכֶת וּמִתְנַוֶּלֶת.

מִשֶּׁרָבוּ צָרֵי־עַיִן רָבוּ טֹרְפֵי טֶרֶף וְרָבוּ מְאַמְּצֵי הַלֵּב וְקוֹפְצֵי יָדַיִם מִלְּהַלְווֹת וְעָבְרוּ עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: “הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־יִהְיֶה דָבָר עִם־לְבָבְךָ בְלִיַּעַל”3027.

מִשֶּׁרָבוּ מְקַבְּלֵי מַתָּנוֹת נִתְמַעֲטוּ הַיָּמִים וְנִתְקַצְּרוּ הַשָּׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה”3028.

מִשֶּׁרָבוּ זְחוּחֵי־הַלֵּב3029 רָבוּ מַחֲלֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל.

מִשֶּׁרָבוּ תַּלְמִידֵי שַׁמַּאי וְהִלֵּל שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָּם רָבוּ מַחֲלֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וְנַעֲשֵׂית תּוֹרָה כִּשְׁתֵּי תוֹרוֹת.

מִשֶּׁרָבוּ מְקַבְּלֵי צְדָקָה מִן הַגּוֹיִם – הָיוּ יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה וְהֵם לְמָעְלָה, יִשְׂרָאֵל לְאָחוֹר וְהֵם לְפָנִים (סוטה מז:).

פח “וַיֵּשְׁבוּ שָׁם”3030 – אָמַר רַ' יִצְחָק: כָּל־מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא יְשִׁיבָה3031 – הַשָּׂטָן קוֹפֵץ. אָמַר רַ' חֶלְבּוֹ: בְּכָל־מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא נַחַת־רוּחַ – הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג. אָמַר רַ' לֵוִי: בְּכָל־מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה – הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג (ב"ר לח).

פט “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים”3032 – רַ' חֲנִינָא אָמַר: זֶה שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אִשָּׁה רָעָה, “וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד”3033 – זֶה שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אִשָּׁה טוֹבָה. רַ' יַנַּאי אָמַר: “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים” – זֶה אִסְטְנֵיס3034, “וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד”3035 – זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה3036. רַ' יוֹחָנָן אָמַר: “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים” – זֶה רַחֲמָנִי, “וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד” – זֶה אַכְזָרִי. וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: “כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים” – זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ קְצָרָה3037, “וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד” – זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ רְחָבָה (ב"ב קמה:).

צ “בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי־אִישׁ גַּם־אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ”3038 – רַ' יוֹחָנָן אוֹמֵר: זוֹ אִשְׁתּוֹ; שְׁמוּאֶל אוֹמֵר: זֶה הַנָּחָשׁ; רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר: זֶה יֵצֶר־הָרָע, רַ' בֶּרֶכְיָה אוֹמֵר: “גַּם־אוֹיְבָיו” – לְרַבּוֹת מַזִּיקֵי בֵיתוֹ, כְּגוֹן יַתּוּשִׁים וּפַרְעֻשִּׁים וּזְבוּבִים (ירוש' תרומ' פ“ח, ה”ג; ב"ר נד).

צא אַשְׁרֵי אָדָם, שֶׁאִשְׁתּוֹ מֵעִירוֹ, תּוֹרָתוֹ מֵעִירוֹ וּפַרְנָסָתוֹ מֵעִירוֹ (מד' מש' ה).

צב שָׁנוּ בְשֵׁם רַ' מֵאִיר: כָּל־מִי שֶׁהוּא קָבוּעַ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְאוֹכֵלֵ חֻלָּיו בְּטָהֳרָה3039 וּמְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ וְקוֹרֵא שְׁמַע בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב – מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא מֵחַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא (ירוש' שבת פ“א, ה”ג).

צג שְׂכַר דְּרָשָׁה – רִיצָה3040; שְׂכַר כַּלָּה3041 – דֹּחַק3042; שְׂכַר שְׁמוּעָה3043 – סְבָרָא3044; שְׂכַר בֵּית־אֵבֶל3045 – שְׁתִיקָה3046; שְׂכַר תַּעֲנִית – צְדָקָה3047; שְׂכַר הֶסְפֵּד – עֲנָיָה3048; שְׂכַר בֵּית־הַמִּשְׁתֶּה3049 – שִׂיחָה3050 (בר' ו:).

––––––––

צד אָמַר לוֹ רָבָא לְרַבָּה בַר מָרִי: מִנַּיִן לְדָבָר זֶה שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: “בַּהֲדֵי הוּצָא3051 לָקֵי כְרַבָּא”?

אָמַר לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: “לָמָּה תָּרִיבוּ אֵלָי, כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם3052 בִּי, נְאֻם־יְיָ”3053.

– “בָּתַּר עַנְיָא3054 אָזְלָא עַנְיוּתָא”?

– שֶׁשָּׁנִינוּ: “הָעֲשִׁירִים מְבִיאִים בִּכּוּרִים בִּקְלָתוֹת3055 שֶׁל זָהָב וְשֶׁל כֶּסֶף, וַעֲנִיִּים בְּסַלֵּי נְצָרִים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה; הַסַּלִים וְהַבִּכּוּרִים3056 נוֹתְנִים לַכֹּהֲנִים”.

– “שִׁתִּין רָהוֹטֵי3057 רָהֲטִי וְלָא מְטוֹ לְגַבְרָא דְמִצַּפְרָא כָּרֵךְ”?

– “לֹא יִרְעָבוּ3058 וְלֹא יִצְמָאוּ – וְלֹא־יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ”3059.

– “חַבְרָךְ קַרְיָךְ3060 חֲמָרָא – אֻכָּפָא לְגַבָּךְ מוּשׁ”?

– וַיֹּאמַר: הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי… וַתֹּאמֶר: מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי"3061

– “מִלְּתָא גְנָאָה3062 דְאִית בָּךְ – קְדִים אַמְרָהּ”?

– “וַיֹּאמַר: עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי”3063.

– “שָׁפֵל וְאָזֵל3064 בַּר־אֲוַזָּא וְעֵינוֹהִי מְטַיְּפִין”?

– “וְהֵיטִב יְיָ3065 לַאדֹנִי וְזָכַרְתָּ אֶת־אֲמָתֶךָ”3066.

– “שִׁתִּין תִּכְלֵי3067 מָטְיֵהּ לְכַכָּא דְּקָל חַבְרֵיהּ שָׁמַע וְלָא אָכֵל”?

– “וְלִי אֲנִי־עַבְדֶּךָ3068… לֹא קָרָא”3069.

– “חַמְרָא לְמָרֵיהּ3070, טֵיבוּתָא לְשָׁקְיֵהּ”?

– “וִיהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה, כִּי־סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת־יָדָיו עָלָיו”3071.

– “כַּלְבָּא בְכַפְנֵיהּ3072 גְּלָלֵי מְבַלַּע”?

– “נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל־מַר מָתוֹק”3073

– “מְטַיֵּל וְאָזֵל3074 דִּקְלָא בִישָׁא גַבֵּי קְנֵי דִּשְׂרָכֵי?”

– דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים וְשָׁנִינוּ בַּמִּשְׁנָה וְנִשְׁנָה בְּבָרַיְתָא. בַּתּוֹרָה – “וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אָל־יִשְׁמָעֵאל”3075; בַּנְּבִיאִים – “וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל־יִפְתָּח3076 אֲנָשִׁים רֵיקִים וַיֵצְאוּ עִמּוֹ”3077; בַּכְּתוּבִים – “כָּל־עוֹף לְמִינוֹ יִשְׁכֹּן, וּבֶן־אָדָם – לְדוֹמֶה לוֹ”3078; בַּמִּשְׁנָה – “כָּל־הַמְחֻבָּר3079 לְטָמֵא – טָמֵא, כָּל־הַמְחֻבָּר לְטָהוֹר – טָהוֹר”; בְּבָרַיְתָא – “רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא לְחִנָּם הָלַךְ זַרְזִיר אֵצֶל עוֹרֵב אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ”.

– “קְרֵית חַבְרָךְ3080 וְלָא עֲנָךְ – רְמִי גֻדָּא רַבָּה שְׁדִי בֵּיהּ”?

– “יַעַן טִהַרְתִּיךְ וְלֹא טָהַרְתְּ מִטֻּמְאָתֵךְ – לֹא תִטְהֲרִי־עוֹד עַד־הֲנִיחִי אֶת־חֲמָתִי בָּךְ”3081.

– “בֵּירָא דִּשְׁתֵית3082 מִנֵּיהּ לָא תִשְׁדֵּי בֵיהּ קָלָא”?

– “לֹא־תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא, לֹא־תְתַעֵב מִצְרִי כִּי־גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ”3083.

– "אִי דָלֵית3084 דּוּרָא – דָּלֵינָא, וְאִי לָא – לָא דָלֵינָא "?

– “וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק: אִם־תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְאִם־לֹא תֵלְכִי עִמִּי לֹא אֵלֵךְ”3085.

– “כַּד הֲוִינַן3086 זוּטְרֵי לְגַבְרֵי, הַשְׁתָּא דִּקְשֵׁישְׁנָא לְדַרְדְּקֵּי”?

– בַּתְּחִלָּה נֶאֱמַר: “וַיָי הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם… לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ”3087, וּבַסּוֹף נֶאֱמַר: “הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ”3088.

– בָּתַר מָרֵי3089 נִכְסֵי צִיבֵי מְשֹׁךְ"?

– “וְגַם־לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת־אַבְרָם הָיָה צֹאן־וּבָקָר וְאֹהָלִים”3090. (ב"ק צב. צג).

צה דָּבָר זֶה מַסֹּרֶת הוּא בְיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ מֵאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה: כָּל־מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר “וַיְהִי”3091 אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן צָעַר (מג' י:).

צו אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַ' פְרִידָא: רַ' עֶזְרָא בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל רַ' אַבְטוֹלַס, שֶׁהוּא עֲשִׂירִי לְרַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־עֲזַרְיָה, שֶׁהוּא עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא3092 – עוֹמֵד בַּפָּתַח. אָמַר: כָּל־כָּךְ לָמָּה3093? אִם בֶּן־תּוֹרָה הוּא – יָאֶה3094, אִם בֶּן־תּוֹרָה וּבֶן־אָבוֹת3095 הוּא – יָאֶה וְיָאֶה3096, וְאִם בֶּן־אָבוֹת וְלֹא בֶּן־תּוֹרָה – אֵשׁ תֹאכְלֵהוּ. אָמְרוּ לוֹ: בֶּן־תּוֹרָה הוּא. אָמַר לָהֶם: יִכָּנֵס וְיָבוֹא. רָאָהוּ שֶׁדַּעְתּוֹ3097 עֲכוּרָה, פָּתַח וְאָמַר3098: “אָמַרְתְּ לַיָי אֲדֹנָי אַתָּה טוֹבָתִי בַּל־עָלֶיךָ”3099 – אָמְרָה כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! הַחֲזֵק לִי טוֹבָה שֶׁהוֹדַעְתִּיךָ בָּעוֹלָם. אָמַר לָהּ: “טוֹבָתִי בַּל־עָלֶיךָ” – אֵינִי מַחֲזִיק טוֹבָה אֶלָּא לְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁהוֹדִיעוּנִי תְחִלָּה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל־חֶפְצִי־בָם”3100. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע3101 שֶׁאָמַר “אַדִּיר” פָּתַח וְאָמַר:

יָבֹא אַדִּיר3102 וְיִפָּרַע לְאַדִּירִים3103 מֵאַדִּירִים3104 בְּאַדִּירִים3105.

יָבֹא יָדִיד3106 בֶּן יָדִיד3107 וְיִבְנֶה יָדִיד3108 לְיָדִיד3109 בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יָדִיד3110, וְיִתְכַּפְּרוּ בּוֹ יְדִידִים.

יָבֹא טוֹב3111 וִיקַבֵּל טוֹב3112 מִטּוֹב3113 לְטוֹבִים3114.

יָבֹא זֶה3115 וִיקַבֵּל זֹאת3116 מִזֶּה3117 לְעַם זוּ3118 (מנ' נג).

צז שִׁפְחָתוֹ שֶׁל בֵּית־רַבִּי כְּשֶׁהָיְתָה מְסִיחָה בִלְשׁוֹן חָכְמָה3119 הָיְתָה אוֹמֶרֶת כָּךְ:

עַלַּת נוֹקֶפֶת בַּכַּד3120

     יִדְאוּן3121 הַנְּשָׁרִים לְקִנֵּיהֶם!

כְּשֶׁבִּקְשָׁה לְהוֹשִׁיבָם3122 אָמְרָה כָּךְ:

יָסִירוּ מֵחֲבֶרְתָּהּ3123 וְתָצוּף הָעַלַּת3124 בַּכַּד –

     כָּאֳנִיָּה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם!

ר' יוֹסֵי בַּר אָסְיָן כְּשֶׁהָיָה מֵסִיחַ בִּלְשׁוֹן חָכְמָה אָמַר:

     עָשׂוּ לִי3125 שׁוֹר־מִשְׁפָּט3126 בְּטוּר־מִסְכֵּן3127.

וּכְשֶׁהָיָה שׁוֹאֵל בְּאֻשְׁפִּיזְכָן3128 אָמַר כָּךְ:

     אִישׁ־פִּי־זֶה־חַי3129 – מַה זּוֹ טוֹבָה יֵשׁ3130?

רַ' אַבָּהוּ כְּשֶׁהָיָה מֵסִיחַ בִּלְשׁוֹן חָכְמָה הִיא אוֹמֵר כָּךְ:

     אַתְרִיגוּ לְפֶחָמִים3131, הַרְקִיעוּ לִזְהָבִים3132

     וְעָשׂוּ לִי בָהֶם3133 שְׁנֵי מַגִּידֵי־בַעֲלָטָה (עיר' נג:).

צח יָשַׁב תַּלְמִיד אֶחָד לִפְנֵי רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי, יָשַׁב וְאָמַר: אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא אֶלָּא מָשָׁל הָיָה, אָמַר לוֹ: עָלֶיךָ אָמַר הַכָּתוּב: “אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ־עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ”3134.

– אֶלָּא מֵעַתָּה: "וְלָרָשׁ אֵין־כֹּל כִּי אִם־כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה וגו' "3135 – וְכִי הָיָה? אֶלָּא מָשָׁל בְּעָלְמָא הוּא, אַף כָּאן מָשָׁל בְּעָלְמָא (ב"ב טו.).

צט שָׁנִינוּ: תַּפּוּחַ3136 הָיָה בְּאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ, פְּעָמִים הָיוּ עָלָיו כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת כֹּר3137. – אָמַר רָבָא: גֻּזְמָא.

“הִשְׁקוּ אֶת־הַתָּמִיד בְּכוֹס שֶׁל זָהָב” – אָמַר רָבָא: גֻּזְמָא.

אָמַר רַב אַמִּי: דִּבְּרָה תּוֹרָה לְשׁוֹן הֲבַאי3138, דִּבְּרוּ נְבִיאִים לְשׁוֹן הֲבַאי, דִּבְּרוּ חֲכָמִים לְשׁוֹן הֲבָאי. דִּבְּרוּ חֲכָמִים לְשׁוֹן הֲבַאי – זוֹ שֶׁאָמָרְנוּ3139; דִּבְּרָה תּוֹרָה לְשׁוֹן הֲבַאי: “עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם”3140; דִּבְּרוּ נְבִיאִים לְשׁוֹן הֲבַאי: וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָם"3141.

אָמַר רַ' יִצְחָק בַּר נַחֲמָנִי אָמַר שְׁמוּאֵל: בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת דִּבְּרוּ חֲכָמִים לְשׁוֹן הֲבַאי, וְאֵלּוּ הֵן: תַּפּוּחַ, גֶּפֶן וּפָרֹכֶת. תַּפּוּחַ – זוֹ שֶׁאָמָרְנוּ; גֶּפֶן, שֶׁשָּׁנִינוּ: גֶּפֶן שֶׁל זָהָב הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל וּמֻדְלָה3142 עַל־גַּבֵּי כְלוֹנְסָאוֹת3143, וְכָל־מִי שֶׁהָיָה מִתְנַדֵּב גַּרְגִּיר אוֹ אֶשְׁכּוֹל מֵבִיא וְתוֹלֶה בָהּ. אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' צָדוֹק: מַעֲשֶׂה הָיָה וְנִמְנוּ עָלֶיהָ שְׁלשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים3144 לְפַנּוֹתָהּ3145; פָּרֹכֶת – שֶׁשָּׁנִינוּ: רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן הַסָּגָן3146: פָּרֹכֶת עָבְיָהּ טֶפַח וְעַל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִירִים3147 נֶאֱרֶגֶת וְעַל כָּל־נִימָה3148 וְנִימָה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חוּטִים, אָרְכָּהּ אַרְבָּעִים בְּאַמָּה וְרָחְבָּהּ עֶשְׂרִים בְּאַמָּה, וּמִשְּׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם רִבּוֹא3149 נַעֲשֵׂית, וּשְׁתַּיִם עוֹשִׂים3150 בְּכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה, וּשְׁלשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים מַטְבִּילִים אוֹתָהּ (חול' צ:; תמיד כט).

ק אָמַר שְׁמוּאֵל: מַגְרֵפָה3151 הָיְתָה בַמִקְדָּשׁ: עֲשָׂרָה נְקָבִים הָיוּ בָהּ וְכָל־אֶחָד וְאֶחָד מוֹצִיא עֲשָׂרָה מִינֵי זֶמֶר; נִמְצֵאת כֻּלָּהּ מוֹצִיאָה מֵאָה מִינֵי זֶמֶר.

בַּמִּשְׁנָה שָׁנוּ: הִיא אַמָּה וּגְבֹהָה אַמָּה וְקַתָּא3152 יוֹצֵא הֵימֶנָּה, וַעֲשָׂרָה נְקָבִים הָיוּ בָהּ, כָּל־אֶחָד מוֹצִיא מֵאָה מִינֵי זֶמֶר; נִמְצֵאת כֻּלָּהּ מוֹצִיאָה אֶלֶף מִינֵי זֶמֶר.

אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: וְסִמָּנָךְ – הַמִּשְׁנָה גֻּזְמָא! (ערכ' י, יא).

קא אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַב הַמְנוּנָא: כָּתַב רַב אַמִּי אַרְבַּע מֵאוֹת סִפְרֵי־תוֹרָה. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא “תּוֹרָה צִוָּה3153־לָנוּ מֹשֶׁה”3154 כָּתַב?

אָמַר לוֹ רָבָא לְרַ' זֵירָא: נָטַע רַ' יַנַּאי אַרְבַּע מֵאוֹת כְּרָמִים. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד3155 שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצְאָה זָנָב? (ב"ב יד.).

קב אָמַר עֻלָּא: אִיטַלְיָה שֶׁל עוֹבְדַי כוֹכָבִים זֶה כְּרַךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי, וְהֹוָה שְׁלשׁ מֵאוֹת פַּרְסָה עַל שְׁלשׁ מֵאוֹת פַּרְסָה, וְיֵשׁ בָּהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה שְׁוָקִים כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וְקָטָן שֶׁבְּכֻלָּם שֶׁל מוֹכְרֵי עוֹפוֹת, וְהֹוֶה שִׁשָּׁה־עָשָׂר מִיל עַל שִׁשָּׁה־עָשָׂר מִיל, וּמֶלֶךְ סוֹעֵד בְּכָל־יוֹם בְּאֶחָד מֵהֶם. וְהַדָּר בּוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹלָד בּוֹ, נוֹטֵל פְּרָס3156 מִבֵּית הַמֶּלֶךְ; וְהַנּוֹלָד בּוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ דָר בּוֹ, נוֹטֵל פְּרָס מִבֵּית הַמֶּלֶךְ. וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים בֵּי־בַנֵּי3157 יֵשׁ בּוֹ, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת חַלּוֹנוֹת מַעֲלִים עָשָׁן חוּץ לַחוֹמָה3158. צִדּוֹ אֶחָד יָם וְצִדּוֹ אֶחָד הָרִים וּגְבָעוֹת, צִדּוֹ אֶחָד מְחִצָּה שֶׁל בַּרְזֶל וְצִדּוֹ אֶחָד חוּלְסִית3159 וּמְצוּדָה (מג' ו:; ע"י שם).



  1. איוב כ"ו, יד.  ↩

  2. תהלים ק"ד, א, ג, ד.  ↩

  3. עמוד נאה – של אבן.  ↩

  4. המחצב – סלעים שחוצבין מהן אבנים.  ↩

  5. בדבר – במאמר.  ↩

  6. פקעיות של שתי – כריכות של חוטים שמותחין אותן האורגים בשתי של האריג.  ↩

  7. איוב כ"ו, יא.  ↩

  8. בראשית ל"ה, יא.  ↩

  9. שאמרתי לעולמי די – שלא יהא הולך ומתפשט עד אין סוף.  ↩

  10. נחום א', ד.  ↩

  11. והיה עולה וכו' – על הגשר, לפי אגדה ידועה.  ↩

  12. מצירין אותה – את העבודה הזרה.  ↩

  13. איוב ט', ו.  ↩

  14. תהלים קל"ו, ו.  ↩

  15. שם ק"ד, ו.  ↩

  16. עמוס ד', יג.  ↩

  17. תהלים קמ"ח, ח.  ↩

  18. ומתחת זרועות עולם – זרועותיו של הקב"ה תחת העולם, שסובלות אותו.  ↩

  19. דברים ל"ג, כז.  ↩

  20. על י"ב עמודים – כלו' בזכות י"ב שבטי ישראל.  ↩

  21. שם ל"ב, ח.  ↩

  22. שבעה עמודים – של החכמה.  ↩

  23. משלי ט', א.  ↩

  24. שם י', כה.  ↩

  25. מדורות – מעונות.  ↩

  26. מדור עליון – השמים.  ↩

  27. מדור תחתון – הארץ.  ↩

  28. וארבע רוחות העולם – כך גי‘ הגר"א, ובמודפס: ד’ עליונים.  ↩

  29. דברים י', יד.  ↩

  30. נכנס שחרית – מתקפל ונכנס לתוך תיקו כיריעה והאור יוצא.  ↩

  31. ויוצא ערבית – מין התיק ומאפיל על האור.  ↩

  32. ירושלים וכו' – של מעלה.  ↩

  33. וחשות – מחשות, שותקות.  ↩

  34. אגלים – נטפי מטר.  ↩

  35. ישעיה י"ד, יד.  ↩

  36. עליו – כלו' עלי, וזו לשון נקיה כלפי מעלה.  ↩

  37. תהלים נ', י.  ↩

  38. רכובי – ברכי.  ↩

  39. ירמיה א', יד.  ↩

  40. משמשות וכו' – שהקב"ה נוהג בהן את עולמו.  ↩

  41. הושע ב', כא, כב.  ↩

  42. קהלת ז', יד.  ↩

  43. קהלת ז', יד.  ↩

  44. זה תמורת זה – זה חילופו והפּוּכו של זה.  ↩

  45. היום לוה – שעות; שסתם יום ולילה של י“ב־י”ב שעות וכשאחד מהם ארוך יותר הריהו כלווה מחברו.  ↩

  46. הלבנה לוה – אורה.  ↩

  47. השמים לוים – עננים.  ↩

  48. והארץ לוה – גשמים.  ↩

  49. שם י"ב, ז.  ↩

  50. במתניתא – בברייתא (במשנה חיצונית).  ↩

  51. וטרפם – וערבם.  ↩

  52. אתמהא – מלת קריאה לתמיהה.  ↩

  53. לגיון, רהטון, קרטון, גסטרא – כולם שמות של גדודים וחיילות בלשון רומית.  ↩

  54. כימה… וכסיל – שמות מזלות.  ↩

  55. מעדנת – נותנת בהם טעם טוב לעדן אותם ולהמתיקם.  ↩

  56. מושך וכו' – הפירות יניצו באילן כמין קשרים קטנים ומזל זה מושכם ומגדלם.  ↩

  57. קמעא קמעא – מעט מעט.  ↩

  58. מנפצת – מקרנת ומפצלת אורה.  ↩

  59. משבחת והולכת – הולכת ויפה.  ↩

  60. תימור – עמוד האורה בשעת תחלת זריחה.  ↩

  61. עולה כמקל – בזקיפה.  ↩

  62. מפציע לכאן ולכאן – מתפצל כלולבים.  ↩

  63. חבקוק ג', יא.  ↩

  64. צפניה ג', ה.  ↩

  65. כשבאים להכנס – חמה ולבנה בשקיעתן.  ↩

  66. ארגמן – כלו' מראה אדמימות של הזריחה.  ↩

  67. שיר השירים ג', י.  ↩

  68. תהלים י"ט, ו.  ↩

  69. נרתיק – תיק כמין כיס.  ↩

  70. מתיש – מחליש.  ↩

  71. חרג של יום – אבק זוהר החמה שהוא כעין נסורת שנופלת מגלגל חמה המנסר ברקיע ונראית בחלל העולם.  ↩

  72. לא שמו – לשון אין ואפס; כלו' אין בו ממש.  ↩

  73. המונה של העיר – רומא.  ↩

  74. מן היום ומן הלילה – מקצתו של יום ומקצתו של לילה.  ↩

  75. הכסיף – נעשה כהה.  ↩

  76. התחתון – החלק התחתון של הרקיע.  ↩

  77. לעמוד עליו – להרגיש בו.  ↩

  78. בתקופתה – בתחלת המחזור בכל כ"ח שנה.  ↩

  79. לאכסדרה – בנין שאין לו דופן רביעית.  ↩

  80. אינה מסובבת – מחיצה.  ↩

  81. למעלה מן הרקיע – ומהלכת רוח צפונית מעל גגו של רקיע.  ↩

  82. לקובה – אוהל מוקף מכל צד.  ↩

  83. מקפת וחוזרת אחורי הכיפה – כלו' יוצאת דרך חלון וסובבת מאחורי כפת הרקיע.  ↩

  84. קהלת א', ו.  ↩

  85. הולך אל דרום ביום וכו' – היקף היום שהוא בתוך החלל קרוי הילוך, והיקף הלילה מחוץ לחלל קרוי סיבוב; וביום אפילו כשהוא קצר ביותר השמש מהלך כל רוח דרומית, ובלילה אפילו קצר ביותר מסובב כל רוח צפונית.  ↩

  86. קהלת א', ו.  ↩

  87. פעמים מסבבתם – ביום קצר של תקופת טבת שהחמה יוצאת בקרן מזרחית דרומית ושוקעת בקרן מערבית דרומית, וסובבת בלילה שלש רוחות.  ↩

  88. ופעמים מהלכתם – ביום ארוך של תקופת תמוז, שהיא יוצאה בקרן מזרחית צפונית ושוקעת בקרן מערבית צפונית.  ↩

  89. שפין ברקיע – מנסרות בעובי רקיע.  ↩

  90. מהלכין הן כדרכן – מתגלגלות והולכות.  ↩

  91. מפני מה שוקעת במערב – ואינה נכנסת בשקיעתה למקום שיצאה משם במזרח.  ↩

  92. שלום לקונה – להקב"ה, שהשכינה במערב.  ↩

  93. נחמיה ט', ו.  ↩

  94. ותבוא עד חצי הרקיע – ותשתחוה מרחוק.  ↩

  95. משום פועלים וכו' – שאילו כן היה מחשיך עליהם פתאום, שכשהחמה באמצע הרקיע היא מאירה ביותר וכשתשקע שם תבוא החשכה פתאום.  ↩

  96. גלגל קבוע – גלגל הרקיע עומד במקום אחד.  ↩

  97. חוזרים – סובבים במקומם.  ↩

  98. מעולם לא מצינו עגלה וכו' – ואילו היה הגלגל חוזר היה המזל מתגלגל וחוזר עמו לכל רוח. (עגלה ועקרב שני מיני מזלות).  ↩

  99. ובלילה רותחים – שהחמה מחממתם מלמטה.  ↩

  100. בשפולי רקיע – והחמה קרובה יותר למים שבצדי העולם, שמהם המעינות יוצאים.  ↩

  101. לפשר – לחמם ולהמס.  ↩

  102. תהלים י"ט, ה.  ↩

  103. תשש – חלש.  ↩

  104. שם שם, ג.  ↩

  105. לוה – שעות.  ↩

  106. בצניע = בצִנעה – בסתר.  ↩

  107. שם שם, ד.  ↩

  108. איוב כ"ה, ב.  ↩

  109. לא ראתה חמה פגימתה וכו‘ – כלו’ הלבנה והקשת מופנות תמיד כלפי החמה בצד הגבנוני שבהן ולא בצד השקערורי.  ↩

  110. עוקצו של עקרב וכו' – זנבו וסופו של מזל עקרב נתון בנהר די נור כדי להתיש כחו של עקרב.  ↩

  111. איוב ל"ח, לב.  ↩

  112. עיש… כימה – שתי קבוצות כוכבים, והראשונה הולכת אחרי השניה.  ↩

  113. כוכב שביט – כוכב שיוצא ממנו שרביט ארוך של אור ונראה ברקיע לפרקים (קאָמעטע).  ↩

  114. נהירין – ידועים וברורים.  ↩

  115. כסיל – שם כוכב (אָריאָן).  ↩

  116. וילון – רקיע התחתון ששמו וילון.  ↩

  117. ונראה אור של רקיע – של הרקיע השני ששמו רקיע וממנו אור יוצא, וזהו כוכב שביט שנראה בלילה דרך הקרע.  ↩

  118. שהחמה לוקה – כשהלבנה מפסקת בין החמה ובין הארץ החמה מתקדרת, וזהו לקוי שלה.  ↩

  119. פנס – מנורה.  ↩

  120. לשונאיהם של ישראל – כלו' לישראל, אלא שתלה הקללה בשונאים.  ↩

  121. שמלומדים – שרגילים.  ↩

  122. לסופר – למלמד תינוקות.  ↩

  123. מונים – חדשי השנה.  ↩

  124. שמות י"ב, יב.  ↩

  125. ירמיה י', ב.  ↩

  126. לחשב בתקופות ומזלות – חשבון הזמנים של הילוך המזלות.  ↩

  127. ישעיה ה', יב.  ↩

  128. דברים ד', ו.  ↩

  129. מתבלת – כמו שהתבלין מתבלים את המאכל.  ↩

  130. בולין – חתיכות, גושים.  ↩

  131. מורקת – את פני הפירות.  ↩

  132. תדע – סימן וראיה לדבר.  ↩

  133. ירמיה ב', ו.  ↩

  134. שלא גזר עליה וכו' – “ולא ישב אדם שם” כלומר שלא גזר עליה ישוב.  ↩

  135. רחוק – יותר.  ↩

  136. אין הכל מסתכלין בה – מפני שהיא קרובה ביותר.  ↩

  137. בגלוי – מכוונת כלפי הצופה.  ↩

  138. שפופרת – קנה.  ↩

  139. קומתו וצלו – של עצמו, כדי שידע כמה בין זה לזה.  ↩

  140. וצל קומתו – של הדקל, ומתוך זה ידע כמה שיעורו של גוף הדקל.  ↩

  141. הזיקין – כוכבי שבט (קאמעטען).  ↩

  142. הזועות – רעש הארץ.  ↩

  143. לפרקים – לעתים.  ↩

  144. מבהיק – מזריח.  ↩

  145. והארץ לוה – ויש לחוש שיזיקו.  ↩

  146. עננים בגלגל – עננים מתחככים ונשמע קול.  ↩

  147. תהלים ע"ז, יט.  ↩

  148. מחולחלים – עשוים חללים ונקבים.  ↩

  149. ומסתבר – הדעת נוטה לומר.  ↩

  150. איוב ל"ח, כה.  ↩

  151. שביל – דרך.  ↩

  152. שם כ"ו, יד.  ↩

  153. לפשט עקמומית שבלב – כלו' להטיל על האדם אימת שמים ויתיישר לבו.  ↩

  154. קהלת ג', יד.  ↩

  155. אין עננים אלא מלמעלה – כלו' העננים באים משמים.  ↩

  156. דניאל ז', יג.  ↩

  157. מלמטה – מן הארץ.  ↩

  158. תהלים קל"ה, ז.  ↩

  159. חבית של יין וקנקנה – יין עם הכלי.  ↩

  160. הלוני – השאילני.  ↩

  161. קופתך – סלך.  ↩

  162. מפני בעלי זרוע – שלא יגרשו את החלשים מן הבורות והבארות.  ↩

  163. כלפי מעלה – להתפלל על הגשמים.  ↩

  164. בראשית ב', ו.  ↩

  165. מתמתקים – נעשים מתוקים.  ↩

  166. דברים י"א, יא.  ↩

  167. יזוקו – דרש “יזוקו” מלשון זֵק (נֹאד בארמית).  ↩

  168. איוב ל"ו, כז.  ↩

  169. ומחשרים – כוברים ומעריפים.  ↩

  170. שמואל ב' כ"ב, יב.  ↩

  171. בין טפה לטפה – ריוח.  ↩

  172. כמלא נימא – כמלא השערה.  ↩

  173. איוב ל"ח, כה.  ↩

  174. דפוס – מקום מושב.  ↩

  175. מטשטשות – מוחקות ושוטפות.  ↩

  176. והיא מזעת – הכיפה.  ↩

  177. אין לך טפח וכו‘ – כלו’ כנגד כל טפח של גשמים שיורד מלמעלה התהום מעלה מלמטה שני טפחים.  ↩

  178. העליונים – של גשמי העבים.  ↩

  179. והתחתונים – של התהום.  ↩

  180. ישעיה מ"ה, ח.  ↩

  181. דברים ל"ב, ב.  ↩

  182. שברו הבריות ערפן – כפפו קומתם ונצטערו.  ↩

  183. בראשית ב', ו.  ↩

  184. והפרגמטוטין – הסוחרים.  ↩

  185. החולים מרויחים – ירווח להם ממחלתם.  ↩

  186. רפים – קלים ונוחים.  ↩

  187. חבריא – שם מקום.  ↩

  188. רביעה – גשם.  ↩

  189. מה הם עושים – מה שלומם.  ↩

  190. נינוחו – באה להם מנוחה.  ↩

  191. אבן טובה מרגשת – שמבהקת ביותר אחר הגשם.  ↩

  192. שמוהו – אמדו את משקלו קודם שנתנוהו במאזנים.  ↩

  193. שלא ירדה הרביעה – והוא כחוש וקל בגופו.  ↩

  194. תפקידה – פקידתה, עונתה.  ↩

  195. ומזבל – מדשן את הארץ.  ↩

  196. ומעדן – נותן עדון וזיו בפירות.  ↩

  197. וממשיך – נותן טעם טוב בפירות להמשיך את הלב.  ↩

  198. חזיז – למה נקרא הענן בשם חזיז.  ↩

  199. עושה חזיונות ברקיע – משתנה לכמה גוונים.  ↩

  200. יורה – למה נקרא הענן בשם יורה?  ↩

  201. דברים י"א, יד.  ↩

  202. שמורה את הבריות – דרש “יורה” מלשון הוראה.  ↩

  203. להטיח גגותיהם – מפני הדלף.  ↩

  204. להכניס את פירותיהם – מן השדות שלא ירקבו.  ↩

  205. ולעשות כל צרכיהם – לימות הגשמים.  ↩

  206. שמרוה את הארץ – דרש יורה מלשון רוויה והשקאה.  ↩

  207. תהלים ס"ה, יא.  ↩

  208. או אינו – שמא אינו כך.  ↩

  209. אלא יורה שמשיר וכו' – ויורה לשון קללה מלשון יריית חצים  ↩

  210. שמשיר – מפיל את הפירות מאילנות.  ↩

  211. מה מלקוש לברכה – שהרי פירות אינם מצוים בזמנו והוא יורד על המלילות וממלא את התבואה בקשיה.  ↩

  212. הסקאין – מיני רמשים קשים לתבואה.  ↩

  213. יואל ב', כג.  ↩

  214. המורה לצדקה – היורה לברכה.  ↩

  215. יקלוט – יקבל.  ↩

  216. מאוירו של סדום – שהוא מלא אדים רעים מים המלח  ↩

  217. כגשמים – יפה לעולם כגשמים.  ↩

  218. כשני גשמים – כאלו ירד גשם שתי פעמים.  ↩

  219. שלג להרים – שאינם מחזיקים מימי גשמים והשלג שוהה עליהם ומרוה אותם  ↩

  220. שלג להרים – שלג יפה להרים.  ↩

  221. ערפל – גשמים דקים ביותר שנראים כערפל.  ↩

  222. קלושים – דקים.  ↩

  223. זרזיף – גשם דק ביותר.  ↩

  224. ירדו גשמים – סימן שירדו אחריו גשמים מרובים.  ↩

  225. וסמנך נפה – שבתחלת ניפוי הקמח מוציאה דק דק, ואח"כ מוציאה בשפע.  ↩

  226. חריונים של עזים – צפיעי עזים, שהדקים יוצאים לבסוף.  ↩

  227. מתורגמנו – מתרגם דרשותיו לפני הצבור.  ↩

  228. יחזקאל א', כח.  ↩

  229. רעש – רעידת הארץ.  ↩

  230. של בית אוב – קוסם.  ↩

  231. שלו – דעת עצמו.  ↩

  232. אור – אש.  ↩

  233. מעין דוגמה של מעלה – כדמיון דעתו וחכמתו של הקב"ה.  ↩

  234. שש אשות – ששה מיני אש.  ↩

  235. יש אוכלת וכו' – כולן מפורשות למטה בענין.  ↩

  236. ואינה שותה – מים.  ↩

  237. זו שלנו – כלו' סתם אש.  ↩

  238. של חולים – אש הקדחת שותה לחלוחיתו וכחו של הגוף.  ↩

  239. מלכים א' י"ח, לח.  ↩

  240. של מערכה – על המזבח.  ↩

  241. של גבריאל – שהציל חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש, שצנן את הכבשן מבפנים והקדיחו מבחוץ לשרוף את אלו שזרקום לתוכו.  ↩

  242. הושיט אצבעו – הקב"ה.  ↩

  243. ביניהם וכו' – בין המלאכים שהם של אש ושרפם על שאמרו “מה אנוש כי תזכרנו”(סנה' לח:).  ↩

  244. שמות ג', ב.  ↩

  245. מעלה לולבין – כעין ענפים יוצאים ממנה.  ↩

  246. ושורפת ואינה אוכלת – כלו' שורפת מבפנים.  ↩

  247. הרבה מאורות – גווני אור שונים.  ↩

  248. אחד מששים – חלק אחד מששים.  ↩

  249. איוב כ"ח, כה.  ↩

  250. מרשלו בהרים – מחליש את כחו של הרוח ע"י ההרים שבדרכו.  ↩

  251. קנתרן – בעל מחלוקת.  ↩

  252. רוח צפונית – נוחה היא, לא חמה ולא צוננת.  ↩

  253. בן נץ – מלאך פורח כנץ.  ↩

  254. שמעמידה – בכנפיו.  ↩

  255. בשדה – מין כסא שנושאים בו חשובים.  ↩

  256. סרבל של כרתי – מין בגד ירוק, דומה לכרתי (חציר).  ↩

  257. ריש גלותא – ראש הגולה, ובני ביתו לא היו חביבים על הצבור, שנהגו שררה ברמה.  ↩

  258. שדה – רוח הקדים קרוי כך; כלו' חם לי ביותר מפני הרוח.  ↩

  259. הושע י"ג, טו.  ↩

  260. קת – יד המעדר.  ↩

  261. בקופו – בחורו, מקום שבית־היד תקוע בו.  ↩

  262. רפה – ודרש “בין אחים יפריא”, שמרפה ומפריד בין הדבקים.  ↩

  263. קנה בכפיפה – קנה הארוג בסל.  ↩

  264. בזמן שהם חונטים – בזמן נִצָּה שלהם.  ↩

  265. דברים ל"ב, ב.  ↩

  266. מערפו של עולם – מאחורי עולם, שהמערב קרוי אחור.  ↩

  267. דברים ל"ב, ב.  ↩

  268. שמזלת את הזהב – שמחממת ומביאה שרב ורעבון וע"י זה נעשה הזהב בזול.  ↩

  269. דברים ל"ב, ב.  ↩

  270. כשעיר – כשד.  ↩

  271. דברים ל"ב, ב.  ↩

  272. יונה ד', ח.  ↩

  273. עושה תלמים – דרש חרישית מלשון חרישה.  ↩

  274. משתקת – דרש חרישית מלשון מחריש ושותק.  ↩

  275. יו"ט של עצרת – חג השבועות.  ↩

  276. ברור – יום בהיר.  ↩

  277. כלפי צפון – רוח דרומית מנשבת בו ומטה אותו כלפי צפון.  ↩

  278. עניים שמחים – שהפירות אינם יכולים להשתמר ונמכרים בזול.  ↩

  279. כלפי דרום – רוח צפונית מנשבת בו.  ↩

  280. הכל שמחים – שרוח מערבית ממטרת במדה הראויה ופירות אינם ביוקר.  ↩

  281. הכל עצבים – שרוח מזרחית מונעת מטר ומביאה בצורת ויוקר גדול; וסמנים אלו נאמרו על א"י בלבד.  ↩

  282. זהמה של חמה – חום של יום המעונן.  ↩

  283. חבית של חומץ – כשהיא סתומה וריח החומץ מפעפע דרך סדק הוא חריף ביותר.  ↩

  284. שברירי חמה – זוהר החמה שנוקב בכח דרך הרבה קרעים של עננים.  ↩

  285. דלף – היורד על אדם קשה לו מכניסת כל גופו במים.  ↩

  286. תנור מוסק – תנור שכבר הוסק פעם אחת ממהר להתחמם בו ביום פעם שניה בעצים מועטים; וכן האויר שכבר נתחמם כל הקיץ מתחמם ביותר בסוף הקיץ.  ↩

  287. ונכשת וכסחת – עקירת עשבים רעים קרויה נכוש, וכריתת הקוצים קרויה כסוח.  ↩

  288. במניפה – כלי עשוי להַשיב בו רוח על האדם לצננו.  ↩

  289. ככרים של נרד – אגודות של נרד.  ↩

  290. לבעליו של זה – של הרוח; כלו' להקב"ה.  ↩

  291. ובלע כל מימות – כדי שתראה היבשה.  ↩

  292. דיי שאעמוד בשלי – די לי לסבול את המים שלי.  ↩

  293. רגע – לשון רקע ברגל ושבירה.  ↩

  294. מחץ רהב – הרג את שר של ים ששמו רהב.  ↩

  295. איוב כ"ו, יב.  ↩

  296. מפני ריחו – הרע.  ↩

  297. הגבורה – הקב"ה.  ↩

  298. בראשית א', ט.  ↩

  299. וכבשם – לחצם והכניעם.  ↩

  300. ישעיה נ"ז, כ.  ↩

  301. פלג אלהים – הים.  ↩

  302. תהלים ס"ה, י.  ↩

  303. ולא חסר כלום – והרי כמה עננים שותים ממנו.  ↩

  304. לעמוד על סופו – לידע עמקו.  ↩

  305. אדריאס – הים האדריאטי.  ↩

  306. משלשל – מוריד לתהום.  ↩

  307. כלה אדרינוס – כלו' לא תגיע לסופו לעולם.  ↩

  308. מקלסים – משבחים.  ↩

  309. אוקינוס – ים האוקינוס הגדול.  ↩

  310. תהלים ל"ג, ד.  ↩

  311. קהלת א', ז.  ↩

  312. מפרשים – מרחיקים לצאת.  ↩

  313. שאין המים מהלכים – אלא עומדים במקום אחד.  ↩

  314. לנסיון – הקב"ה אומר לנסותנו.  ↩

  315. מים בולעים מים – מים שבולעים מימות אחרים, והם הקרוים במקום אחר “בליעין”.  ↩

  316. הקנקן – הכד.  ↩

  317. תהלים ל"ג, ג.  ↩

  318. דרך ים – דרש “דכים” מלשון דרך ים.  ↩

  319. קבלוני – לתוך הים.  ↩

  320. דכים… מדוככים – שבורים ומרוצצים.  ↩

  321. למטה משלשה נהרות – כלו‘ פחותים מג’ נהרות: גיחון, פישון וחדקל, שיוצאים מעדן.  ↩

  322. מפרת – הוא הנהר הרביעי היוצא מעדן.  ↩

  323. מהו חדקל? – למה נקרא חדקל?  ↩

  324. בים טבריא – בים כנרת הסמוך לטבריא.  ↩

  325. בימה של סבכי – מי מרום, ובירושלמי הוא נקרא ים סַמכו (סמכוניטיס).  ↩

  326. בימה של סדום – ים המלח.  ↩

  327. בראשית א', י.  ↩

  328. מעכו… מצור… מאספמיא – כולם שמות מקומות על שפת ים התיכון; ואע"פ שים אחד הוא טיב מימותיו משונה ממקום למקום.  ↩

  329. כעורים – רעי מראה.  ↩

  330. שטופי זמה – להוטים אחר זנות.  ↩

  331. ומעין שטים – שזנו שם בני ישראל אל בנות מואב.  ↩

  332. במדבר כ"ה, א.  ↩

  333. יואל ד', יח.  ↩

  334. נהר מכיפו מתברך – משפתו; כלו' מימי הנהר מתרבים ע"י המים שבאים משפתו וממקורו ולא ממֵי הגשמים.  ↩

  335. גשמים במערבא וכו‘ – כלו’ כשמתרבים מימי פרת עדות וסימן הוא שיורדים גשמים במערבא (בא"י) והנהר מתברך מן הגשמים.  ↩

  336. ישעיה מ"ג, טז.  ↩

  337. היה מת – גלי הים היו מכסין אותו.  ↩

  338. מן העצרת ועד החג – משבועות עד חג הסכות.  ↩

  339. ישעיה מ"ג, טז.  ↩

  340. התפלל עלי – שלא אטבע בים.  ↩

  341. קושר לולבך – בחג הסכות.  ↩

  342. קשור רגליך – שלא לפרש בים.  ↩

  343. אל תסמוך על תפלתי – שתפלת הצבור נשמעת יותר.  ↩

  344. בלא קבורה – שיטבע בים.  ↩

  345. קהלת ו', ג.  ↩

  346. שהבאת סלת – לפי שהפת מתעפשת ואינה מתקימת כסולת.  ↩

  347. אחת לשבעים שנה – פעם אחת לשבעים שנה.  ↩

  348. הספנים – מוליכי הספינה, שהיו מכוונים את הרוחות לפי מקומם של הכוכבים.  ↩

  349. המקום – הקב"ה.  ↩

  350. גוררת בה – מושכת בספינה.  ↩

  351. שלח לחמך וגו' – שע"י שנשתתפו בצרכי מזונות בזכות זה ניצולו.  ↩

  352. שם י"א, א.  ↩

  353. חובל – מנהיג הספינה.  ↩

  354. פירטין – שודדי ים.  ↩

  355. לימן – נמל, מים שאינם עמוקים סמוך לשפת הים.  ↩

  356. נמלים – חופי ים.  ↩

  357. מעלים – מתוך הים.  ↩

  358. היאך עושים – היאך מעלים את האלמוגים מתוך הים.  ↩

  359. לבורני – לספינה.  ↩

  360. בר אמודאי – אומן צולל בקרקע הים.  ↩

  361. באלמוגים – שגדלים כעין אילנות בקרקע הים.  ↩

  362. וכשהיא עולה – לאחר שהיא מתרוקנת היא עולה בכח מרובה.  ↩

  363. ועוקרתם – עוקרת את האלמוגים.  ↩

  364. שבעה זהבים – שבעה מיני זהב.  ↩

  365. למי שבביתו – למי שיש לו זהב בביתו.  ↩

  366. למי שבלויתו – למי שמהלך בדרך והזהב מלווהו.  ↩

  367. שמכניסין אותו לאור – לאש על מנת לצרפו.  ↩

  368. ואינו חסר כלום – ממשקלו מפני שאין בו סיגים כלל.  ↩

  369. והיתה יתרה דינר – שהיה במשקלה כדי דינר אחד עודף מכפי הראוי.  ↩

  370. לכור – לתנור שצורפין בו הזהב, כדי שיפחת ממשקלו.  ↩

  371. כל החנויות נסגרות – כל החנויות שמוכרין בהן זהב ממין אחר נסגרות, שאין קונה לזהב אחר.  ↩

  372. דומה – במראיתו ובזהרו.  ↩

  373. כזיתים – חתיכות קטנות כשעור זיתים.  ↩

  374. לנעמיות – לבנות היענה.  ↩

  375. מסננות אותו – מוציאות אותו אח“כ מבני־מעיהן, וע”י כך נצרף ביותר.  ↩

  376. בזבל – ברעי של בהמות, לצריפה.  ↩

  377. נמשך כשעוה – כדונג; כלו' שהיה רך.  ↩

  378. היה לו משקל ביצה – מן הזהב הרך.  ↩

  379. דינר גורדינין – מין דינר זהב.  ↩

  380. שדומה לדם הפרים – באדמומיות; ודרש פרוים מלשון פרים.  ↩

  381. בראשית ב', יב.  ↩

  382. לבדקו – לבחנו.  ↩

  383. הסדן – קורת עץ.  ↩

  384. מקיש – דופק.  ↩

  385. ונחלק – נסדק ונשבר.  ↩

  386. מזל – שר ומלאך ממונה עליו.  ↩

  387. אינם מתנכשים – אין מטפל בהם לעקור את הצמחים המעכבים גידולם.  ↩

  388. ומתמרים – מתרוממים ומתנשאים.  ↩

  389. אדם שלנו – מין ירק ששמו אדם; והאורח סבר אדם ממש.  ↩

  390. סומא – עוור.  ↩

  391. נסתמא – נתעוור; שכך היה טבעו של אותו העשב לפקח סומים ולסמא פקחים.  ↩

  392. לסולמה של צור – לדרומה של צור נמצאים סלעים גדולים ועליהם מעבר צר שעולים בו כמו בסולם.  ↩

  393. טב לביש – טוב לאיש רע.  ↩

  394. בראשית ל"ו, כ.  ↩

  395. בישובה של ארץ – בטבע הארץ, איזו קרקע ראויה לנטיעה זו ואיזו לנטיעה אחרת.  ↩

  396. מלוא קנה – קנה למדידת קרקע.  ↩

  397. שמריחין את הארץ – ולפי ריחה מכירין את טבעה.  ↩

  398. וחוי – למה נקרא שמם חוי?  ↩

  399. שם י', יז.  ↩

  400. כחויא – כנחש שמאכלו עפר, ולפי טעם הקרקע הכירו את טבעה.  ↩

  401. מילין – עצי עפצים (גאַללאַפּפעל) שעושין מהם דיו, ועולים יפה בהרים.  ↩

  402. דקלים – תמרים.  ↩

  403. קנים – קני סוף.  ↩

  404. להתנאות בהם – שיהנו מהם בני אדם.  ↩

  405. עד שלא יבשלנה – קודם שמבשלה.  ↩

  406. יורדים עשרים אמה – בעומק האדמה.  ↩

  407. אם שותים של חמשים – כלו' אם הגשמים יורדים בחוזק ומעמיקים באדמה עד חמשים אמה.  ↩

  408. טורף – מכה ומשחית.  ↩

  409. והתחתון עולה ומשקה – התהום עולה כנגד הגשמים.  ↩

  410. בינתים – בין תהום לתהום.  ↩

  411. איוב ל"ז, ה.  ↩

  412. אין הארץ שותה – מן הגשמים.  ↩

  413. לפי חסומה – לפי הקליפה העליונה הקשה והיבשה שבה.  ↩

  414. שרשי חרוב וכו' – שהם עמוקים הרבה.  ↩

  415. כל אחד ואחד לפי צרכו – הגשמים יורדים ומשקים שרשי כל אילן לפי עמקו.  ↩

  416. ישעיה מ"א, יט.  ↩

  417. תפקידם – עונתם וזיווגם.  ↩

  418. לכאן – לא"י.  ↩

  419. היו שמחים על מפלתו – שהיו מתאווים למקומם הראשון ולחבריהם.  ↩

  420. שם י"ד, ח.  ↩

  421. בחמתן – במקום ששמו כך.  ↩

  422. והיו מרכיבין אותה – הרכיבו בה ענף של תמר אחר, שהרכבה יפה לגידול.  ↩

  423. דקלי – אומן לנטיעת דקלים.  ↩

  424. תמר היא צופה מיריחו – שהתמרים יש בהם זכר ונקבה, ואינם עושים פירות עד שקולטים זה מזה.  ↩

  425. עמקים… סיקוסים – שיקועים ובליטות.  ↩

  426. וצלו רחוק – כלו' ארוך ומשוך.  ↩

  427. לולבין להלול – בשעת קריאת הלל ובימי שמחת החג היו אוחזים לולבים בידיהם.  ↩

  428. חריות – ענפים.  ↩

  429. לסכוך – לכסות בהם סוּכות.  ↩

  430. סיבים – כמין חוטים שבתוך הקליפה.  ↩

  431. סנסנים – כעין זלזלים דקים.  ↩

  432. שפעת קורות – קורות עבות.  ↩

  433. לקרות – לעשות בהן תקרה.  ↩

  434. בולמוס – תאוה חזקה לאכילה עד כדי עילוף.  ↩

  435. למזרחה של תאנה – שהתאנים מצד השמש טעמן יפה ביותר.  ↩

  436. קהלת ז', יב.  ↩

  437. דברים ל"ג, יד.  ↩

  438. תהלים ק"כ, ד.  ↩

  439. בחג – בסוכות.  ↩

  440. חורף וקיץ וחורף – כלו' מאמצע החורף עד אמצע החורף השני.  ↩

  441. ויקרא י"ט, כג.  ↩

  442. תהלים ק"ד, כד.  ↩

  443. גדלות באור – באש; כגון סלמנדרא, כמפורש להלן אצל שקצים ורמשים.  ↩

  444. גדלות באויר – עופות.  ↩

  445. החולדה – חולד, מין שרץ החופר לו חורים בקרקע ודר שם.  ↩

  446. שמות ט"ו, א.  ↩

  447. עזים – אמיצים וקשים.  ↩

  448. הצלף – מין אילן עושה פרי (קאַפּער־שטרויך).  ↩

  449. לא טמאה – לא בהמה וחיה טמאה.  ↩

  450. גסה – בקר.  ↩

  451. דקה – צאן.  ↩

  452. ומחלוקתו – ובני מחלוקת שלו, שנחלקו בהלכה אחת: בכוי הבא מן התייש ומן הצבייה, ומכאן שחיה מתעברת מבהמה לדבריהם.  ↩

  453. משריץ – מוליד חיים.  ↩

  454. וכל המטיל ביצים – אין לו דדים ומלקט פּרורים ומפרנס בניו.  ↩

  455. מעטלף – מעכבר בעל כנפים.  ↩

  456. הדולפינין – מין דגים מיניקים (דעלפין).  ↩

  457. שזכרותו – אבר הזכרות שלו.  ↩

  458. שתשמישו – שזיווגו.  ↩

  459. שתשמישו ועיבורו שוה – דרך תשמישו וימי עיבורו.  ↩

  460. לעשרים ואחד יום – מתחילת העיבור עד לידת הביצה.  ↩

  461. לוז – מין אגוזים קטנים, ומשעת הפריחה עד גמר בשול הפרי אחד ועשרים יום.  ↩

  462. תות – מין עץ שמפרנסים בעליו תולעי משי, וגדלים בו גרגרים.  ↩

  463. תבואה – בשדה, כגון חטים.  ↩

  464. דקל – תמר.  ↩

  465. ברדלס – מין חיה (היאֶנע; וי"מ: אילטיס).  ↩

  466. קפוף – התול־הים; וי"מ לילית, עוף לילה.  ↩

  467. בנות־שוח – מין תאנה.  ↩

  468. וימי עיבורו – משעת פריחה עד גמר הפירות.  ↩

  469. ולאותו רשע – לנחש.  ↩

  470. לא מצינו חבר – באילנות כנגדו.  ↩

  471. מוכססים – מין אגסים.  ↩

  472. פילוסופוס – חכם יוני.  ↩

  473. לכמה – זמן.  ↩

  474. מתעסקים – מזדווגים.  ↩

  475. הזקנים – חכמי ישראל.  ↩

  476. שאלו את ר"ג – הפילוסוף שאל את ר"ג.  ↩

  477. ונתכרכמו – נעשו ירוקים מחמת בושה וצער.  ↩

  478. בראשית ג', יד.  ↩

  479. ארורה מן החיה שבעה – פי שבעה.  ↩

  480. עלה ואמר לו – ר"ג לפילוסוף.  ↩

  481. מטיח – מכה.  ↩

  482. בקנה אחד – כלו' בדרך קלה, בלא טורח.  ↩

  483. צבוע – מין נחש; וי"מ: מין חיה (היאֶנע).  ↩

  484. עטלף – מין עוף לילי (פלעדערמויז).  ↩

  485. ערפד – ממיני עטלפים (וואמפיר).  ↩

  486. שדרו – עמוד השדרה שלו.  ↩

  487. קיץ – עוסק ביבוש תאנים.  ↩

  488. ועודרת – חופרת אוכל באשפה.  ↩

  489. שפופרת של קנה – במקום ירך.  ↩

  490. שעסקן בדברים היה – מטפל ובודק בטבע בעלי חיים.  ↩

  491. אם ניטלה הנוצה – אם נמרטה כל הנוצה של עוף כשר.  ↩

  492. פסולה – אסורה לאכילה כטרפה, שאינה חיה.  ↩

  493. וטלה עליה במטלית של טרסיים – כרך עליה, כדי לחממה, מטלית עור של צורפים; וי"מ: של אורגים.  ↩

  494. שמות י"ט, ד.  ↩

  495. אינו מתיירא וכו' – והוא נותן את בניו על גבי כנפיו מלמעלה.  ↩

  496. מטרף – מקשקש.  ↩

  497. סוכה – ענף.  ↩

  498. סדן – גוף של אילן.  ↩

  499. וסתר – הרס.  ↩

  500. וקבע בו מסמר – בלוח, כדי שלא יוכל הדוכיפת להכנס.  ↩

  501. ושלפו – הוציא את המסמר בכח העשב.  ↩

  502. שלא ילמדו הגנבים – לפתוח מנעוּלים בכחו של אותו העשב.  ↩

  503. תהלים נ"ה, ז.  ↩

  504. קופצת – סוגרת, מורידה.  ↩

  505. נושף – נושך.  ↩

  506. ומטפחת – מקשקשת.  ↩

  507. השובך – קן יונים עשוי בידי אדם.  ↩

  508. נטלם – ר' אסי.  ↩

  509. בקדרה חדשה – שלא נדבק בה כלום מן המאכל.  ↩

  510. יתושים – מיני זבובים קטנים עוקצים.  ↩

  511. איוב ל"ח, מא.  ↩

  512. זרזיר – מין עורב, כמפורש להלן.  ↩

  513. שנאכלנו? – כל' אם מותר לאכלו.  ↩

  514. ויקרא י"א, טז.  ↩

  515. שעושה חסידות – שמחלקת מזונותיה.  ↩

  516. שרקרק – מין צפור שמצפצף שרק־שרק.  ↩

  517. אם ישב על הקרקע – שאין דרכו בכך.  ↩

  518. זכריה י', ח.  ↩

  519. והלא היה אחד – רחם אחד.  ↩

  520. בדאי – שקרן, ולפיכך לקה.  ↩

  521. גוונים – צבעים.  ↩

  522. איוב כ"ט, יח.  ↩

  523. בכלל בריתו של עולם – ויש בהם תועלת.  ↩

  524. בראשית מ"ט, יז.  ↩

  525. ישעיה ס"ה, כה.  ↩

  526. ארס – רעל של נחשים.  ↩

  527. של בחור – של נחש צעיר.  ↩

  528. שוקע – בתוך המשקה שהנחש שותה ממנו.  ↩

  529. מפעפע – מחלחל ומתפזר בכל המשקה.  ↩

  530. צף – למעלה.  ↩

  531. כקורות בית הבד – עבים כקורות בבית מעשה השמן.  ↩

  532. דברים ח', טו.  ↩

  533. בשבור מלכא – מלך פרס.  ↩

  534. שיירה – אורחה, סיעה של בני אדם.  ↩

  535. אסקולסטיקין – חכמים מלומדים (סכולאסטיקער).  ↩

  536. סרודות – שקים קלועים; וי"ג: אודרות, כלו' עורות.  ↩

  537. שנתפח – נתנפח, צבה.  ↩

  538. עכס – מין נחש, שרף מעופף.  ↩

  539. ואבריו נושרין – אברי העוף נופלים.  ↩

  540. חבר – חובר חברים, ויודע טבע הנחשים.  ↩

  541. עד שנשרו אבריו – ומתחלה היה העשב מצילו.  ↩

  542. ונשתלשל – נכרך.  ↩

  543. בראשית ג', טו.  ↩

  544. בראשית ג', טו.  ↩

  545. משלי ט"ז, ז.  ↩

  546. נחש הבר – של השדה.  ↩

  547. ואכל ממנו – והטיל בו ארס, ובני הבית לא ראו.  ↩

  548. לזרוק עליהם עפר – כדי שלא יאכלו.  ↩

  549. לתוכו – לתוך השום, כדי שלא יאכלו ממנו.  ↩

  550. איכה ד', ג.  ↩

  551. הירודות – מיני תַנים, ואכזרים הם.  ↩

  552. לועד – למקום מועד וכנוס של אנשים עסקנים בדברים והיו מזווגי כלאים.  ↩

  553. ערוד – מין שרץ מזיק וממית בנשיכתו.  ↩

  554. הם הביאו וכו' – גרמו לתולדות כלאים.  ↩

  555. אף אני אביא עליהם וכו' – להזיקם.  ↩

  556. חברבר – ערוד.  ↩

  557. אם האדם קדם למים – קדם לבוא למים תחלה לפני החברבר.  ↩

  558. והכישו – נשכו.  ↩

  559. יבוא עלי – לשון שבועה.  ↩

  560. ממה שהיה וכו‘ – כלו’, מתוך שהייתי שקוע בכוונת התפלה לא הרגשתי.  ↩

  561. מעין תחת רגליו – של ר' חנינא בן דוסא, כדי שיקדים הוא למים.  ↩

  562. תהלים קמ"ה, יט.  ↩

  563. ועקץ – נשך.  ↩

  564. מרתיע – זוחל.  ↩

  565. הברה – קול.  ↩

  566. הכל עבדיך – עושה אתה שליחותך ע"י הכל.  ↩

  567. שם קי"ט, צא.  ↩

  568. זחה דעתו עליו – נתגאה.  ↩

  569. האישות – מעין בריה חופרת בקרקע, ואין לה עינים.  ↩

  570. אין… לעמוד לפניה – שהיתה נושכת.  ↩

  571. נפל אשת – דרש אשת מלשון אישות; ואף נפל מין שרץ בלשון חכמים. ולפי דרשה זו סוף הפסוק מקביל לראשו: “כמו שבלול (מין שרץ) תמס יהלך, [כמו] נפל ואישות בל חזו שמש”.  ↩

  572. שם נ"ח, ט.  ↩

  573. חולדות – חופרות.  ↩

  574. כיצד – נבראת הסלמנדרא מן האש.  ↩

  575. שסורם – סור שלהם, מלשון סאור – שאור שבעיסה; כנוי למזג רע.  ↩

  576. כוססים – אוכלים אע"פ שאין בהם הנאה.  ↩

  577. קתו – ידו.  ↩

  578. חבר – חובר חבר וקוסם.  ↩

  579. גבע – שיש לו כעין חטוטרת קטנה.  ↩

  580. ופלטה – הקיאה.  ↩

  581. חלזון – שבלול (שנעקע).  ↩

  582. השמים – לשון שבועה.  ↩

  583. וסממיות – שממיות ארסיות.  ↩

  584. חלזון… דומה לים – החלזון שצובעין מדמו תכלת לציצית דומה במראהו לים.  ↩

  585. דמיו – מחירו.  ↩

  586. המספר “קצה” לא מופיעה במקור המודפס – הערת פב"י.  ↩

  587. נרתיקו – קליפתו.  ↩

  588. משלי ו', ו–ח.  ↩

  589. פרש טלית – לעשות צל.  ↩

  590. אחת מהן – מן הנמלים.  ↩

  591. נתן בה סימן – כדי שיכירנה אחר־כך.  ↩

  592. והרגוה – על ששקרה להן.  ↩

  593. לא היו נוטלות ממנו רשות? – לדון את הנמלה למיתה.  ↩

  594. שופטים כ"ח, כה.  ↩

  595. נאמן עלינו שלמה – לסמוך על דבריו ואין לבדוק אחריהם.  ↩

  596. שלשה בתים יש לה – זה על גבי זה.  ↩

  597. ואינה כונסת – גרגרים.  ↩

  598. מפני הדלף – שלא יכנסו מי הגשמים וישטפו את אוצרה.  ↩

  599. מפני הטינא – החומר שמלמטה, שיקלקל את תבואתה.  ↩

  600. משלי ו', – ח.  ↩

  601. משלי ו', – ח.  ↩

  602. מחריבין חורי נמלים – שמקלקלות את התבואה בשדה.  ↩

  603. והן חונקות זו את זו – שאין מכירות בריח העפר שלהן וחושבות שהתנפלו עליהן נמלים אחרות.  ↩

  604. גמל – גשר של נסר אחד מונח לרוחב הנהר.  ↩

  605. מצר – חבל מתוח לרוחב הנהר לעבור בו.  ↩

  606. עד כמה – יהא המרחק בין שני החורים, שלא יכירו זו את זו.  ↩

  607. מפסדת – שאוכלת ואינה עושה.  ↩

  608. תהלים כ"ב, ב.  ↩

  609. דברים ג', כד.  ↩

  610. שם ל"ג, יז.  ↩

  611. בשעה שעולה מן האגם – והוא שבע ויצרו פוחז עליו.  ↩

  612. ראשו… בדיקולא – בסל של ענפי תמרים, כלו' בשעה שהוא אוכל.  ↩

  613. עלה לעליה וכו‘ – כלו’ ברח מפניו שלא יזיקך.  ↩

  614. אילים ממואב – כלו', האילים הטובים באים ממואב.  ↩

  615. גוזלות – יונים.  ↩

  616. מביאים כבשים – לקרבן.  ↩

  617. שגבהם כרחבם – כלו', רחבים ביותר מרוב שמנונית.  ↩

  618. ויקרא י"א, ד.  ↩

  619. שליט בעולמו – הקב"ה.  ↩

  620. פרט בו… הוא – ולא אחר.  ↩

  621. שם שם, ז.  ↩

  622. שפרסותיה חתוכות – כרותות ונטולות ואינו יכול לבדוק אם מפרסת פרסה היא.  ↩

  623. בידוע שהיא טהורה – וודאי שטהורה היא, שכל בהמה שאין לה שינים למעלה מעלת גרה היא וטהורה.  ↩

  624. ובלבד שיכיר בן גמל – שידע להבחין שאין זה גמל צעיר, שאף הוא אין לו שינים וטמא הוא.  ↩

  625. שפיה גמום – חתוך ועקור, ואינו יכול לבדוק בשיניה.  ↩

  626. סדוקות – שסועות.  ↩

  627. ובלבד שיכיר חזיר – שפרסותיו סדוקות וטמא הוא.  ↩

  628. אם מהלך שתי וערב – כלו' ינסה לקרוע חתיכת בשר תחת העוקץ של האליה, אם הבשר נקרע שתי וערב (לאורך ולרוחב) טהורה היא, ואם לאו טמאה.  ↩

  629. ובלבד שיכיר ערוד – מין חמור פרא שאף בשרו נקרע שתי וערב והוא טמא.  ↩

  630. דברים י"ד, ז.  ↩

  631. קיניגי… בליסטרי – צייד ורובה, שהוא בקי בכל מיני חיות.  ↩

  632. מכאן תשובה וכו' – שבודאי הקב"ה גלה לו למשה.  ↩

  633. ששים נשימות – כלומר רגעים קלים.  ↩

  634. אפילו בתקופת תמוז וכו' – שהוא רועד תמיד.  ↩

  635. הפרד – תולדות כלאים של סוס וחמור.  ↩

  636. בן חמורה – ואביו סוס.  ↩

  637. צנוף – צלול.  ↩

  638. אין הרחלים יוצאות – בשבת.  ↩

  639. חנונות – מפורש למטה בענין.  ↩

  640. טומנין לה עזק – מוך וכל דבר רך שכורכין בו לחמום; “וחנונות” מלשון חנינה שנוהגין בה רחמים.  ↩

  641. על פדחתה – על מצחה.  ↩

  642. עשיתה מר עוקבא – אתה נוהג בה חשיבות של מר עוקבא, שהיה עשיר ואב בית־דין.  ↩

  643. ילתא – אשתו של רב נחמן חתן ראש־הגולה.  ↩

  644. שתתעטש – תזורר.  ↩

  645. דרני – תולעים.  ↩

  646. שנקדר קנה שלה – ניקבה הגרגרת שלה.  ↩

  647. ועשו לה קרומית של קנה – סתמו את הנקב בשפופרת של קנה.  ↩

  648. שתי שוקיו – עצם השוק חלולה.  ↩

  649. בני מעיו לכנורות – הדקים והגידים שבבני־מעיו נימים (מיתרים) לכנורות.  ↩

  650. איל הבר – איל פרא.  ↩

  651. בית דושאי – שם משפחה.  ↩

  652. כל חללו של עולם – כל מיני שאלות.  ↩

  653. מתחלה חשכה וכו' – סתם עזים שחורות ורחלים לבנות.  ↩

  654. מתכסים מהן – מצמרן.  ↩

  655. שאוכל כיסין – עשבים שיש בהם קוצים, ולפיכך זנבו קצר שלא ידבקו בו הקוצים.  ↩

  656. בחלפים – מיני צמחים של קנה וסוף.  ↩

  657. תעקר – הקרן.  ↩

  658. ויסתמא – יתעוור.  ↩

  659. עפעף של תרנגולת וכו' – הריס התחתון של העין, וכשהיא עוצמת את עיניה הריס התחתון עולה ומכסה את העליון, ובשאר הבריות להיפך.  ↩

  660. דפים – קרשים.  ↩

  661. מזיקות – מפסידות את שדות אחרים.  ↩

  662. הטילו – נתנו.  ↩

  663. חבטו – דשו.  ↩

  664. נקרו – נקו מן המוץ.  ↩

  665. אינן מעושרות – לא ניטל מהן מעשר.  ↩

  666. טבלים – תבואה שאינה מעושרת.  ↩

  667. כשהיו שוכרים אותו – למלאכה.  ↩

  668. הותירו או פחתו – אם הניחו עליו יותר או פחות מן הראוי.  ↩

  669. ירד… מנכסיו – נעשה עני.  ↩

  670. למודה – רגילה.  ↩

  671. ונשא קל וחומר – דן ק"ו.  ↩

  672. את קונו – את בעליו.  ↩

  673. משכח – נחלש כח זכרונו.  ↩

  674. ושתה ממנו – והטיל בו ארסו.  ↩

  675. נובח בהם – לרמז שלא יאכלו.  ↩

  676. נפש – ציוּן, מצבה.  ↩

  677. בזיון אני חייב לך? – כלו', על מה אתה מבזני?  ↩

  678. שבאים – שודדים.  ↩

  679. הפלטר – חנות של אופה לחם.  ↩

  680. משלי כ"ט, ז.  ↩

  681. שוהה אכילתו במעיו – ואינה מתעכלת.  ↩

  682. אומצא – נתח קטן של בשר חי.  ↩

  683. כמדת האוזן ומקל אחריו – כלו' נותנין לו דבר מועט כמדת האוזן ומיד מכין אותו במקל.  ↩

  684. שאין בהם נקבה – שאם היא בתוכם היא הגורמת בדבר.  ↩

  685. סרוחות – נגררות ותלויות.  ↩

  686. אין עני מכלב – שמתפרנס ממה שמשליכין לפניו והוא רעב תמיד.  ↩

  687. ואין עשיר מחזיר – שכל מאכל ראוי לו ומאכילין אותו הרבה להשמינו.  ↩

  688. תלא ליה קורא וכו‘ – כלו’ תן לפני החזיר קור של דקל (ענפים רכים וירוקים של תמר שמתוקים לאכילה) והוא נמשך לאשפה.  ↩

  689. שיערו לומר – החכמים שיערו מסברת עצמם.  ↩

  690. מיצר – נוגש ומצער במסים.  ↩

  691. פנייס – שם עיר בצפונה של א"י.  ↩

  692. וחפה – צפה וכסה.  ↩

  693. קמוצה – סגורה.  ↩

  694. איוב ל"ט, א.  ↩

  695. איוב ל"ט, א.  ↩

  696. דרקון – נחש.  ↩

  697. שמכישה – שנושכה.  ↩

  698. ומתרפה ממולדה – הולד מתרפה ונופל מבית־הרחם.  ↩

  699. תהלים ק"ד, יח.  ↩

  700. תשה – חלשה.  ↩

  701. והיא מתיראת וכו' – ולפיכך היא עולה על ההרים הגבוהים.  ↩

  702. רוח תזזית – רוח טירוף ושגעון.  ↩

  703. ומקרקשת – דופקת ומשמיעה קול.  ↩

  704. גומא – בור.  ↩

  705. תחש – שלקחו ממנו עורות למשכן.  ↩

  706. ונגנז – נעלם.  ↩

  707. בי־עילאי – שם מקום שהיו בו חיות גדולות מאד.  ↩

  708. עמוס ג', ח.  ↩

  709. נעניתי לך – נכנע אני לפניך ומבקש סליחתך.  ↩

  710. משלי ל', ל.  ↩

  711. תהלים ק"ד, כא.  ↩

  712. ירדו לו – מן השמים, כדי שלא יגעו בו האריות.  ↩

  713. מקובלים אנו – יודעים אנו בקבלה.  ↩

  714. תהלים מ"ט, יג.  ↩

  715. שם כ"ב, כה.  ↩

  716. אקנקיתא – זאב; וי"מ: מין שרץ שהארי מתיירא ממנו.  ↩

  717. מפגיע – מין שרץ או חיה קטנה שהאריה מתיירא ממנו.  ↩

  718. יתוש על הפיל – שנכנס לפיל בחוטמו ועוקצו.  ↩

  719. סממית – מין לטאה.  ↩

  720. סנונית – מין צפור קטנה (שוואלבע) שנכנסת תחת כנפי הנשר ומעכבת פריחתו.  ↩

  721. כילבית – ויש גורסים: כִּלכּית, מין דג קטן ונכנס לדג גדול באזנו.  ↩

  722. המבליג שוד על עז – כלו' מגביר שדוד וחלש על גבור.  ↩

  723. עמוס ה', ט.  ↩

  724. נזקקים – מזדווגים.  ↩

  725. סרס – עקר את ביציו.  ↩

  726. צנן את הנקבה – קרר את תאותה.  ↩

  727. תלמים תלמים בים – מחמת גמיעותיו.  ↩

  728. תהלים נ', י.  ↩

  729. סחו – ספרו.  ↩

  730. ציצית – קרני זוהר.  ↩

  731. באלות – במקלות.  ↩

  732. בית מרבעתו – מקום מרבץ שלו.  ↩

  733. כבית זרע וכו‘ – כלו’ שהיא קבוצה של הרבה כוכבים קטנים ודקים.  ↩

  734. מהבלו – מחומו.  ↩

  735. הורמיז בן לילית – מין שד.  ↩

  736. מחוזא – שם עיר בבבל.  ↩

  737. ומערה – שופך משקה.  ↩

  738. יעלו שמים וגו‘ – כלו’ יום סערה גדולה.  ↩

  739. שם ק"ז, כו.  ↩

  740. בן יומו – בן יום אחד.  ↩

  741. הטיל גללים – הוציא צואה.  ↩

  742. הגרוניא – שם עיר בבבל.  ↩

  743. כמה גדול כחו וכו' – שלא נשבר תחת כובד המשא.  ↩

  744. כלבית – מין שרץ קטן.  ↩

  745. פלטוהו – הקיאוהו.  ↩

  746. גרבי – חביות.  ↩

  747. מנסרים – כורתים.  ↩

  748. הדג במעלה המים – כנגד שבולת המים.  ↩

  749. והספינה וכו' – שהיו שוחים זה כנגד זה, ואעפ"כ היה בין סנפיר לסנפיר מהלך שלשה ימים.  ↩

  750. כדי חמום קומקום – כשיעור זמן שיש בו כדי לחמם ספל של מים.  ↩

  751. הקדימתו – ועברה לפני החץ.  ↩

  752. אין מים – הואיל ואינם מגיעים אלא עד קרסוליו.  ↩

  753. בן נגר – חרש עצים.  ↩

  754. רדופים – איתנים ושוטפים בכח.  ↩

  755. מושכים – נמשכים והולכים.  ↩

  756. הגביה לי כנפו – כאומר: יש לך חלק בכנפי.  ↩

  757. עתידים ישראל ליתן עליהם וכו' – שמעכבים בחטאם את הגאולה והאווזים מצטערים מחמת השומן.  ↩

  758. הפכתי לו – נתתי לו מן העפר הרחוק לנסותו אם הוא בקי כל כך.  ↩

  759. מתי מדבר – דור המדבר שמתו שם.  ↩

  760. כמי שנתבסם – כשתויי יין; כלו' שהיו פניהם צהובים.  ↩

  761. פרקדן – שוכבים על גבם ופניהם למעלה.  ↩

  762. ארכובה – ברך.  ↩

  763. כנף תכלת – כנף הבגד שהציציות נתונות בו.  ↩

  764. שנשבעתי – שלא לגאול את ישראל קודם הזמן.  ↩

  765. כל אבא וכו' – שמו של רבה “אבא” היה.  ↩

  766. בלועי קרח – שנבלעו באדמה.  ↩

  767. בדאים – שקרנים.  ↩

  768. כבשר בקלחת – כבשר שמהפכין אותו בקלחת.  ↩

  769. נושקים – כלו' נוגעים זה בזה.  ↩

  770. סלי – סל שלי שהמזון בתוכו.  ↩

  771. המתן עד למחר – כשישוב הגלגל למקומו.  ↩

  772. סורא – שם עיר בבבל.  ↩

  773. קרטלית – ארגז.  ↩

  774. בר אמודאי – שוחה אמן יודע לצלול לתהום.  ↩

  775. לקפח – לכרות.  ↩

  776. זרק בו נאד – להבריח את הדג.  ↩

  777. וירד – השוחה לקרקע הים.  ↩

  778. אשת ר' חנינא וכו' – צדקת היתה.  ↩

  779. להטיל בה – לתת בה.  ↩

  780. הנדואה – איש הִנדוּ (הודו).  ↩

  781. נטל את האבן – שהיתה בה סגולה להחיות מתים.  ↩

  782. נקרנוה – הוצאנו את הגידין.  ↩

  783. נתרפאה השוק – נתחבר החתך, שכך היתה סגולת אותם העשבים.  ↩

  784. של רתמים – שגחליהם מחזיקות חומן הרבה זמן.  ↩

  785. מערקת לבנה – שם עיר תחת הר הלבנון.  ↩

  786. חזרים – מיני חזרת.  ↩

  787. בית המסס – האיצטומכא העליונה.  ↩

  788. קרונות – עגלות.  ↩

  789. על חודו – לרחבו של האילן.  ↩

  790. בר יוכני – מין עוף.  ↩

  791. רעי – צואה.  ↩

  792. כרשון – מין חגב.  ↩

  793. טיפין של זבוב – עיני זבוב.  ↩

  794. חטמיו – נחיריו.  ↩

  795. זהורית – שָׁני.  ↩

  796. וגויתו – גיד אבר הזכר.  ↩

  797. סדוקה – מבוקעת.  ↩

  798. וחתוך ידים ורגלים – צורת ידיו ורגליו.  ↩

  799. במדור התחתון – של בטן האשה.  ↩

  800. וזהו חבלי האשה – מתוך זה צערה וכאבה של היולדת.  ↩

  801. חבלי נקבה – של לידת נקבה.  ↩

  802. איוב ט', י.  ↩

  803. בחמת – בנאד.  ↩

  804. העובר – הולד.  ↩

  805. עולה למעלה – מן המדור התחתון לאמצעי, וממנו לעליון.  ↩

  806. תהלים קל"ט, יד.  ↩

  807. וכולם עולים למין אחד – זרע האב והאם נעשים בריה אחת.  ↩

  808. סמנים – צבעים.  ↩

  809. ליורה – לקלחת.  ↩

  810. כל אחד ואחד עולה למינו – לובן מן האיש ושחור מן האשה.  ↩

  811. לפנקס שמקופל – לספר שלוחותיו קפולים ומונחים זה על זה.  ↩

  812. צדעיו – רקותיו.  ↩

  813. אציליו – אצילי ידיו, זרועות העליונות שאצל הגוף.  ↩

  814. ארכובותיו – ברכיו.  ↩

  815. עגבותיו – מקום המושב באחוריו.  ↩

  816. אברים – פרקי עצמות.  ↩

  817. בפיסת הרגל – בכף הרגל.  ↩

  818. בקרסל – מקום חבור השוק לכף הרגל.  ↩

  819. בקטלית – בעצם השניה למעלה מן הירך.  ↩

  820. בקנה – בעצם הארוכה סמוך לפס היד.  ↩

  821. במרפק – בעצם שבין הקנה ובין הזרוע.  ↩

  822. מאה ואחד מזה – בחצי האחד של הגוף.  ↩

  823. חוליות – פרקי עצמות.  ↩

  824. במפתח של לב – החזה.  ↩

  825. בנקביו – כלי הולדה.  ↩

  826. ששלקו – נתחו את גופה לבדוק במנין אבריה.  ↩

  827. שני צירים ושתי דלתות – של בית הרחם.  ↩

  828. לשון מחתך – הדבור להוציא מפיו.  ↩

  829. פה גומר – את הדבור.  ↩

  830. שואבת כל מיני משקין – שואבת ומוצצת אותם מבעד לדופני הכרס.  ↩

  831. טחול – (מילצע).  ↩

  832. שוחק – שחוק.  ↩

  833. טוחן – המאכל.  ↩

  834. אף נעור – החוטם מעירו משנתו.  ↩

  835. נמוק והולך לו – הגוף מתקלקל ונפסד.  ↩

  836. כשהיא חיה – יבשה.  ↩

  837. לושט – דרך שהמאכל עובר בו.  ↩

  838. להמסס… לכרוכית.. לסני דיבי וכו' – כלם שמות בני־מעיים שמשתלשלים זה מזה.  ↩

  839. פי הטבעת – הנקב התחתון.  ↩

  840. ברשותו – שתשמישם תלוי ברצונו של אדם.  ↩

  841. פרצוף – פנים.  ↩

  842. מלוא הסיט – שטח קטן כבין אצבע לאמה.  ↩

  843. מסתמא – מתעוור.  ↩

  844. דברים ל"ב, ו.  ↩

  845. כונניות – בני־מעים שהם כרוכים וסבוכים זה בזה.  ↩

  846. תהלים פ"ו, י.  ↩

  847. כחרירה של מחט – כחור הקטן של מחט.  ↩

  848. מחלים מחלים – מקומות חלולים.  ↩

  849. השותה – בחייו.  ↩

  850. יין חי – שאינו מזוג.  ↩

  851. מזוג – במים יותר מדאי.  ↩

  852. סכויין – ריקות ויבשות ממֹח; וי"מ שקופות.  ↩

  853. משוחין – יש בהן מֹח.  ↩

  854. בקולית – בעצם הירך, והיא חלולה כקנה.  ↩

  855. רגזן – כעסן ובעל מחלוקת.  ↩

  856. שנחלקו בו המים – שהבדיל בין מים למים.  ↩

  857. שנבראו בו עשבים – שהם פרים ורבים ביותר.  ↩

  858. דגים ועופות – שניזונים בחסדו של הקב"ה.  ↩

  859. חזרן – מחזר ומבקש לעשות מצוות, כדרך בני אדם בערב־שבת לעסוק בצרכי מצות שבת.  ↩

  860. שחללו עליו וכו' – לצרכי לידתו.  ↩

  861. מזל שעה – לפי הכוכב השולט בשעת הלידה, שבכל שעה שולט כוכב אחר.  ↩

  862. זיותן – בעל פנים מאירות כחמה.  ↩

  863. אוכל משלו וכו' – כחמה שאורה משל עצמה.  ↩

  864. וסתריו גלוים – כחמה שגלויה לכל.  ↩

  865. אם יגנוב לא יצליח – שתתגלה גניבתו.  ↩

  866. נוגה – שם כוכב מאיר ביותר (ווענוס).  ↩

  867. עשיר – שכוכב נוגה אורו בשפע.  ↩

  868. שתלויה בו אש – האש תלויה בכוכב זה, סימן לאש של יצר.  ↩

  869. בכוכב – שם מזל (מערקור).  ↩

  870. שסופר של חמה הוא – כלו' מצוי אצלה תמיד.  ↩

  871. סובל חלאים – כלבנה זו שמתמעטת ופניה מחוירות.  ↩

  872. בונה וסותר – כלבנה שגדלה ומתמעטת.  ↩

  873. אוכל שאינו שלו – כלבנה שמקבלת אורה מן החמה.  ↩

  874. וסתריו מכוסים – כלבנה ששולטת בלילה.  ↩

  875. בשבתאי – (סאטורן).  ↩

  876. שמחשבותיו בטלות – ששבתאי לשון שביתה ובטלה.  ↩

  877. בצדק – (יופיטער).  ↩

  878. צדקן – בעל צדקה.  ↩

  879. במאדים – (מארס).  ↩

  880. שופך דם – שאדמימות סימן לדם.  ↩

  881. אומן – מקיז דם.  ↩

  882. לסטים – גזלן ורוצח.  ↩

  883. טבח – שופך דם בהמות.  ↩

  884. מוהל – שופך דם מילה.  ↩

  885. במאדים הייתי – ואין אני אחד מכל אלו.  ↩

  886. עונש והורג – דן דיני נפשות.  ↩

  887. ויש מזל לישראל – שאין תפלה וצדקה משנות את המזל.  ↩

  888. ירמיה י', ב.  ↩

  889. בראשית ט"ו, ה.  ↩

  890. שם שם, ג.  ↩

  891. שם שם, ד.  ↩

  892. איצטגנינות – חכמת המזלות.  ↩

  893. שעומד צדק – שהוא במזל שלך.  ↩

  894. במערב – שהוא מקום מצונן ואין ראוי להוליד בן.  ↩

  895. במזרח – שהוא מקום חום.  ↩

  896. כלדיים – חוזים בכוכבים.  ↩

  897. ובקש רחמים – התפלל שלא ישלוט בך יצר־הרע.  ↩

  898. וקצץ אשכול וכו' – והדקל לא שלו היה.  ↩

  899. חכמים – חכמי התורה.  ↩

  900. חופות… מיתות – של בני בית.  ↩

  901. ואינה מתבקשת – אין תובע מחמת שובע רב.  ↩

  902. שאין שואלים בכלדיים – לדעת את הנולד עפ"י המזל.  ↩

  903. דברים י"ח, יג  ↩

  904. אין מראין – בחלום.  ↩

  905. מהרהורי לבו – ממה שהרהר בו ביום.  ↩

  906. דניאל ב', כט.  ↩

  907. שם שם, ל.  ↩

  908. לא דקל וכו‘ – כלו’ דברים שלא הורגל לראות.  ↩

  909. בקופה של מחט – בנקב המחט.  ↩

  910. באספמיא – בספרד, כלו' במקום רחוק.  ↩

  911. ירמיה כ"ג, כח.  ↩

  912. השמש והירח – סימן לאב ואם.  ↩

  913. בראשית ל"ז, ט, י.  ↩

  914. זכריה י', ב.  ↩

  915. במדבר י"ב, ו.  ↩

  916. לא מעלין ולא מורידין – כלו' אינם מטיבים ואינם מריעים, שאין בהם ממש.  ↩

  917. אחד מששים לנבואה – כלו' קצת אמת יש בו.  ↩

  918. שנשנה – שנכפל.  ↩

  919. מראין לו חלום רע – כדי שידאג ותהא דאגתו לכפרת עון.  ↩

  920. מראין לו חלום טוב – כדי שישמח ויאכל עולמו בחייו.  ↩

  921. ושבע ילין וגו' – דרש: מי שלן שבעה לילות ולא נפקד בחלום הרי הוא רע.  ↩

  922. משלי י"ט, כג.  ↩

  923. תהלים צ"א, י.  ↩

  924. כאש לנעורת – כלו' התענית מבטלת חלום רע.  ↩

  925. כל חלום ולא תענית – כל חלומות יראה אדם ולא אחד מאותם שהוא שרוי בתענית, שאינו טוב. כך פי' רש"י; והערוך מפרש: כל חלום יש בו ממשות, אבל מה שהוא רואה כשהוא צם אין בו שום ממשות.  ↩

  926. יפה מחלום טוב – כמפורש למעלה בסי' י"ז.  ↩

  927. עלתה לו עצבותו – כלו' עצבותו זוהי קיומו של חלום רע.  ↩

  928. אפילו בי – שאני עוור.  ↩

  929. מפכחתו – מבטלתו.  ↩

  930. עגומה – עצובה.  ↩

  931. ויטיבנו – יפתרנו לטוב.  ↩

  932. וכמי יריחו ע"י אלישע – שנרפאו על ידו, כמפורש במ"ב (ב', כא).  ↩

  933. לקים מה שנאמר – כמפורש בענין.  ↩

  934. בראשית מ"א, יג.  ↩

  935. שם שם, יב.  ↩

  936. דברים כ"ח, לא.  ↩

  937. שם שם, לח.  ↩

  938. מראשו – של הפסוק.  ↩

  939. שם כ"ח, י.  ↩

  940. נתפס בין גנבים – בעלילה.  ↩

  941. דנים ק"ו ממך – יהו הכל מתייראים ואומרים אם רבא, שעוסק בתורת ה' ומפורסם בצדקתו, נתפס – אנו לא כל־שכן.  ↩

  942. חזרת – ירק חריף ומר.  ↩

  943. חריפה סחורתך – שהרבה קופצים עליה.  ↩

  944. לפתות – מין ירק שהוא צר מלמטה ועבה מלמעלה.  ↩

  945. שתי אלות תספוג – תקבל שתי מכות במקלות שראשיהם עבים כראשי לפתות.  ↩

  946. לפרקם – להפריד ביניהם.  ↩

  947. הגביהו – את מקלותיהם.  ↩

  948. שתים ראיתי – בחלומי.  ↩

  949. בלא מצרים – בלא גבול; כלומר הרבה מאד.  ↩

  950. ונשר – ונפל.  ↩

  951. מן הכר – של מראשותיו.  ↩

  952. הלל המצרי – מזמורי קי“ג, קי”ד בתהלים, שמדובר בהם ביציאת מצרים.  ↩

  953. אדם שיעשה לו נס וכו‘ – כלו’ למה אלך עם אדם זה שיעשה לו נס, שמא תטבע הספינה והוא ינצל ואני אסתכן.  ↩

  954. בך הדבר תלוי – לפתור כל חלומותי לטוב.  ↩

  955. לא תצטרך למעשה ידיך – להתפרנס ממעשה ידיך.  ↩

  956. ישעיה ס"ו, יב.  ↩

  957. קודם שיקדמנו – קודם שיזכור.  ↩

  958. שם נ"ט, יט.  ↩

  959. שם ל"א, ה.  ↩

  960. משלי כ"ז, ח.  ↩

  961. הושע ט', י.  ↩

  962. דברים ל"ב, לב.  ↩

  963. שלשה שלומות הם – כלו' מי שרואה בחלום אחד משלשה אלו סימן שלום הוא לו.  ↩

  964. הדור הוא – שהאתרוג נקרא “פרי עץ הדר”.  ↩

  965. לתרביצה נאה וגילה – לגינה יפה ומשמחת לפני ביתו; ודרש “תרנגלת” נוטריקון.  ↩

  966. תלויה בקשתו – תפלתו עדיין לא נעשתה, כביצים הללו, שעדיין לא יצאו אפרוחיהן.  ↩

  967. נעשו לו חפציו – שנאמר: “וינחם אל מחוז חפצם” (תהל' ק"ז, ל).  ↩

  968. לאגם – לחורשה של קנים.  ↩

  969. ליער – גדל מאגם, והוא סימן שיעשה ראש לבני כלה (לתלמידים הגדולים, שמתאספים לשמוע את הדרשה לפני החג).  ↩

  970. לחלום טוב – שיתקיים.  ↩

  971. בראשית ל"ז ב, ה.  ↩

  972. שם מ"א, מו.  ↩

  973. המזיקים – השדים.  ↩

  974. שם א', כד.  ↩

  975. בנדוי – נזוף לשמים לאחר החטא.  ↩

  976. רוחין – רוחות רעות.  ↩

  977. ולילין – שֵׁדֵי לילה.  ↩

  978. שם ה', ג.  ↩

  979. וטסים – מעופפים.  ↩

  980. ושומעים מאחורי הפרגוד – שומעים את הגזירות בשמים מאחורי המסך.  ↩

  981. כתל לאוגיה – כסוללה קטנה המקפת את הגמא שחופרין סביב הגפן לאסוף שם מים.  ↩

  982. אלף משמאלו – אלף מזיקים.  ↩

  983. דוחק שבכלה – דוחק הצבור בשעת הדרשה.  ↩

  984. מהם – מחמת המזיקים שאינם נראים ומרבים הדוחק.  ↩

  985. כליהם – בגדיהם.  ↩

  986. שבלים – שנשחקים ונקרעים.  ↩

  987. מחפיפה שלהם – מן החיכוך של השדים.  ↩

  988. שנקפות – נגפות ורועדות.  ↩

  989. מנופה – בנפה.  ↩

  990. כעין כרעי התרנגול – רשומי פסיעת של המזיקים.  ↩

  991. באור – באש.  ↩

  992. ויתננו – את האפר.  ↩

  993. ויסתום פיו – של עצמו.  ↩

  994. שפכין – מים מאוסים וסרוחים.  ↩

  995. בכתפים – בנושאי משא.  ↩

  996. לפוש – לנוח.  ↩

  997. ופקעה – נתבקעה.  ↩

  998. הוציא שופרות ונדה – שתוקעין בשעת נדוי.  ↩

  999. מפני מה עשית כך – שברת את החבית.  ↩

  1000. ששנית – שקבעת לך מקום ברשות־הרבים.  ↩

  1001. אגרת בת מחלת – שם שֵׁדה.  ↩

  1002. מלאכי חבלה – משחיתים.  ↩

  1003. סכנתיך – הייתי מביאתך בסכנה.  ↩

  1004. בנחמני – כך קראו לאביי.  ↩

  1005. שבילי הכרמים וכו' – שעוברים חיילותיה בשבילי הכרמים מחוץ לישוב, מקום שיש להם רשות, וכשנשמטים סוסיהם מתחתם ובורחים לעיר הם נכנסים להוציאם משם.  ↩

  1006. ששמועותיו אינן מחודדות – כלו' שלא הצליח בתורה.  ↩

  1007. אכסניא – מלון.  ↩

  1008. שיעשה נס – על ידו, שילך בעל־כרחו ללון בביה"מ ויבריח את המזיק, כמפורש להלן.  ↩

  1009. נדמה לו – המזיק.  ↩

  1010. ובכל כריעה וכריעה – של ר' אחא בתפלתו.  ↩

  1011. קטב מרירי – מין שד.  ↩

  1012. לאחד – לאדם אחד ההולך יחידי בלילה.  ↩

  1013. נראה – השד.  ↩

  1014. אבוקה כשנים – מי שהולך לאור אבוקה (לפיד אש).  ↩

  1015. ירח – מי שהולך לאור הלבנה.  ↩

  1016. בבואה – צל.  ↩

  1017. קבים – שם מדה.  ↩

  1018. שמכחישים פמליא של מעלה – שכוחם מבטל כח פמליא של מעלה; ודרש “כשפים” נוטריקון.  ↩

  1019. דברים ד', לה.  ↩

  1020. אפילו לדבר כשפים – שאין כח הכשפים עמד בפני כחו של מעלה.  ↩

  1021. ליטול עפר וכו' – שעל ידי כך ישלטו בו הכשפים.  ↩

  1022. איני – אִין היא, כך הוא?  ↩

  1023. פיתום – שמו של מין מכשף זה שמדבר מתחת אצילי ידיו.  ↩

  1024. המדבר בפיו – מפורש להלן.  ↩

  1025. ידוע – שם חיה אגדית; וי"מ: שם של עצם אחת מעצמות בעלי חיים.  ↩

  1026. מיני זכור – זכרות.  ↩

  1027. האוחז את העינים – מרמה את העינים, נראה כאילו עושה דבר ואינו עושה כלום.  ↩

  1028. יפה לצאת – לדרך.  ↩

  1029. ליקח – לקנות.  ↩

  1030. למודי ערבי שביעיות וכו' – בערב שנת השמיטה למדין ורגילין להיות חטים יפות.  ↩

  1031. עיקורי קטניות וכו‘ – כלו’ העוקר קטניות ואינו קוצרן אינן מתליעות ואינן מרקיבות.  ↩

  1032. מנחש זה האומר פתו וכו' – זה שעושה לו סימנים למעשיו לטובה או לרעה.  ↩

  1033. אל תתחיל בי – כגון שבא אליו גבאי לגבות ממון ואומר: אל תתחיל בי, שאיני רוצה להיות ראשון בדבר הפסד.  ↩

  1034. שחרית הוא וכו' – ולא טוב להתחיל היום בפרעון.  ↩

  1035. ויקרא י"ט, כו.  ↩

  1036. המנחשים – כשיוצאין לדרך או כשמתחילין בדבר.  ↩

  1037. דברים י"ח, יא.  ↩

  1038. רוח טהרה – נבואה ורוח הקדש.  ↩

  1039. ישעיה כ"ט, ב.  ↩

  1040. מן החבורה – שנבראו ע"י אחד מבני החבורה.  ↩

  1041. אצבע אלהים – במכת כנים נאמר.  ↩

  1042. שמות ח', טו.  ↩

  1043. האלהים – לשון שבועה.  ↩

  1044. בידוע – ודאי.  ↩

  1045. מה תקנתו – של ההולך בדרך שלא יכנס באמצע ולא ינזק.  ↩

  1046. אגרת, אזלת וכו‘ – כלו’ אותן השֵׁדות שאתן מתעסקות בהן כבר הרוגות הן בחצי מתנגד, ומין לחש הוא.  ↩

  1047. וסותרת כשפיה – מבטלת כשפיה.  ↩

  1048. גבשושין – תלים קטנים של עפר.  ↩

  1049. לקיטון – לחדר קטן.  ↩

  1050. זבחי מתים – זבחים לאלילים שהם מתים.  ↩

  1051. שיראה את חכמי ישראל – כדי להציע את דבריו לפניהם.  ↩

  1052. אמר להם – ר' יהושע בן חנניה לבני הבית.  ↩

  1053. אשה אחת – היא המכשפה שעשתה בכשפיה שלא יוליד הבן.  ↩

  1054. מפרסמך – אפרסם את שמך כמכשפה.  ↩

  1055. שזרקתם – את הקשרים של הכשוף.  ↩

  1056. שר של ים – המלאך הממונה על הים.  ↩

  1057. ופלטם – זרק את הקשרים מתוך הים ויכלה להתיר אותם.  ↩

  1058. והתפללו עליו – שיוליד.  ↩

  1059. וכפו את הכדים – על ראשם, שלא יתלחלחו הבגדים מפני הגשמים.  ↩

  1060. יגפף – יחבק.  ↩

  1061. אויים, אויים – מלת קריאה שהמכשפים קוראים לבני אומנותם.  ↩

  1062. משלכן אני – מכשף כמוכן.  ↩

  1063. נגוב – יבש.  ↩

  1064. בין הטפין – של הגשם.  ↩

  1065. טענו – נשאו.  ↩

  1066. ניתר – הותר מן הכשפים.  ↩

  1067. וחזר להיות דף וכו' – שהמוכר מכשף היה והפך תחלה דף של גשר לחמור, וע"י המים הותרו הכשפים  ↩

  1068. אמר לו – המוכר.  ↩

  1069. ואינו בודקו וכו' – שהמים יפים להתרת כשפים.  ↩

  1070. שתית – קמח של קליות טרוף במים.  ↩

  1071. מנפץ – מנער.  ↩

  1072. שיראים – משי.  ↩

  1073. סיף – חרב.  ↩

  1074. בטבלא – בתוף.  ↩

  1075. בגופתא – שם מקום קרוב לצפורי במדרון ההר.  ↩

  1076. לאבא – לאבי.  ↩

  1077. מעשה הוא – יכול אתה להאמין שזה דבר של ממש.  ↩

  1078. שלטונית וכו' – הגדולה במכשפות.  ↩

  1079. יאמר כך – לחש לשמירה.  ↩

  1080. קרח קרחיכן וכו‘ – כלו’ יהי רצון שתבוא קרחה בשערותיכן וישא הרוח את אבק רגליכן ויפזר את התבלין (הסממנים) שאתן מכשפות בהם.  ↩

  1081. כרכום חדש שבידיכן – מין בושם (זאפראן) שמשתמשות בו למעשה כשפים.  ↩

  1082. אין ממצעין ולא מתמצעין – אין מניחין אותם לעבור באמצע בין שני בני אדם ואין אדם עובר באמצע בין שנים שלהם, מפני שקשה לכשפים.  ↩

  1083. והדקל – התמר.  ↩

  1084. יפתח באל וכו‘ – יקרא פסוקים שתחלתם וסופם “אל”, כגון “אל מוציאם ממצרים” וגו’ עד “מה פעל אל” (במ' כ"ג, כב, כג); וכן יפתח ויסיים בלא, כגון “לא איש אל ויכזב” וכו' עד “ולא יקימנה” (שם שם, יט).  ↩

  1085. הנפנה – עושה צרכיו.  ↩

  1086. תהלים כ"ג, ד.  ↩

  1087. דקל יחידי – שאין דקל אחר סמוך לו.  ↩

  1088. ובצל לבנה – הישן בצל בלילה שהלבנה זורחת, שהמזיקים מצויים שם.  ↩

  1089. ארבעה צללים – קשים מפני המזיקים.  ↩

  1090. כינרא – מין אילן (ארטישאקע).  ↩

  1091. צלף – (קאַפּער־שטרויך).  ↩

  1092. זרדה, כרומשא – מיני אילנות (שפערבערבוים).  ↩

  1093. שעוקציו – קוציו הגדלים בו.  ↩

  1094. צלו אינו קשה – שהמזיקים מתיראים ממנו.  ↩

  1095. של בית צלף – המזיקים הדרים בין אילנות הצלף קרויים רוחות.  ↩

  1096. של בית הגגות – הדרים בעלית הגג.  ↩

  1097. למאי נפקא מינה – למה לנו לידע שמותם.  ↩

  1098. לקמיע – לכתוב קמיע, מין לחש והשבעה בכתב כנגד המזיקים (טאליסמאן).  ↩

  1099. מששים שדים – השרויים בתוכה.  ↩

  1100. בר־קשא – מושל העיר; וי"מ: ממונה על מכס העיר.  ↩

  1101. סודרו של מר וכו‘ – אתה יוצא מעוטף בסודר (מין בגד לעטיפת הראש) כתלמיד־חכם, ואינך יודע לברך על העטיפה “עוטר ישראל בתפארה”; כלו’ שאינך ת"ח.  ↩

  1102. סח – ספר.  ↩

  1103. שר הפנים – מלאך המשרת לפני הקב"ה.  ↩

  1104. חלוקך – כתנתך.  ↩

  1105. ואל תטול ידיך – אל תרחץ ידיך.  ↩

  1106. אספרגוס – מין יין שהיו שותים אותו בבוקר.  ↩

  1107. תכספית… אסתלגנית – חבורה וכתה של רוחות רעות.  ↩

  1108. זכריה ג', ב.  ↩

  1109. כוס שני – כלו' זוג, שיש סכנה בדבר על ידי מזיקים.  ↩

  1110. כפלים – זוגות.  ↩

  1111. לא יברך – שאין מברכין על הקלקלה.  ↩

  1112. הרשות בידו – לשתות כפלים.  ↩

  1113. ולא אמרו – שאסור לשתות כפלים.  ↩

  1114. אבל בביתו לא – אם ישאר בביתו אחר השתיה אין סכנה.  ↩

  1115. ולישון – כששוכב לישון אחר השתיה.  ↩

  1116. עשרה כוסות – שתקנו חכמים לשתות בבית האבל.  ↩

  1117. אין בהם משום זוגות – כלו' אין בהם סכנה, שהם של מצוה.  ↩

  1118. יוסף שֵׁדא – יודע ומכיר בשדים.  ↩

  1119. בשנים – מי ששתה שני כוסות.  ↩

  1120. בשוגג – ששתה בשוגג.  ↩

  1121. אגודל – בוהן יד.  ↩

  1122. במערבא – בא"י.  ↩

  1123. לא הקפידו – מלשתות.  ↩

  1124. הקפיד על רושם של חבית – מוכרי היין חוקקים חקיקות בחבית כדי לידע מספר האיפות של יין והקפיד רב דימי שלא יניחון בזוגות ויצאו.  ↩

  1125. פקעה – נתבקעה.  ↩

  1126. ראשו יבש – שלא רחץ ראשו לפני סריקה.  ↩

  1127. והשותה טיף טיף – מה שמטפטף מן הצנור.  ↩

  1128. תלאי – דבר התלוי, כגון שתלה בבית פת בסלו.  ↩

  1129. תלא סלתא וכו‘ – כלו’ מי שתולה פת בסלו מזונותיו תלויים ומחוסר הוא פרנסה.  ↩

  1130. מורסן – סובים גסים.  ↩

  1131. נשורת – פרורים הנופלים מן הלחם.  ↩

  1132. חצב – כד.  ↩

  1133. לברקית – לעוורון.  ↩

  1134. שחלים – מין צמח (גאַרטענקרעססע).  ↩

  1135. המקיז דמו – המחסר דמו לרפואה.  ↩

  1136. הנוטל שערותיו – גוזז.  ↩

  1137. יד על נחירים – מניח ידו על נחיריו.  ↩

  1138. דרגא לפחד – כלו' מקרבת לפחד.  ↩

  1139. מחופין – מכוסים.  ↩

  1140. שאמר דוד על המים – במזמור כ"ט שבתהלים.  ↩

  1141. לול שפן וכו' – דברי לחש הם.  ↩

  1142. יקרקש – ידפוק ויקשקש כדי להבריח את השד.  ↩

  1143. שברירים – סנוורים.  ↩

  1144. שברירי, ברירי וכו' – לחש הוא.  ↩

  1145. מזלו רואה – את הסכנה.  ↩

  1146. עומד במקום הטנופת – שאסור בקריאת־שמע.  ↩

  1147. כליו – בגדיו.  ↩

  1148. יפים לתלמוד – לזכרון.  ↩

  1149. פת פחמין – אפויה על גבי פחמים.  ↩

  1150. ביצה מגולגלת – שמגלגלים אותה באֵפר או בחול רותח עד שנצלית קצת.  ↩

  1151. למוד של שבעים שנה – שלמד לפני שבעים שנה.  ↩

  1152. אפסר – חבל, מוֹסרה.  ↩

  1153. מזוהמא־ליסטרון – מין כף גדולה שבוחשים בה את הקדירה.  ↩

  1154. מאמת המים – ממעין המים.  ↩

  1155. שמות ט"ו, כו.  ↩

  1156. אין לו חלק לעולם־הבא – שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה.  ↩

  1157. יוצאין – בשבת ואין בכך משום אסור טלטול.  ↩

  1158. בביצת החרגל וכו' – נוהגין היו לתלות על הצואר לסגולת רפואה אחד מן הדברים המנויים כאן.  ↩

  1159. מן הצלוב – מן התלוי, שהיו תוקעים מסמרות בצלובים.  ↩

  1160. דרכי האמורי – משום “ובחקותיהם (של הגויים) לא תלכו”.  ↩

  1161. לשחלה – לנזילת האוזן מחמת חולי.  ↩

  1162. של חי וכו' – שן של שועל חי תולין למי שישן יותר מדאי.  ↩

  1163. לזרף – נפח מכה.  ↩

  1164. בלע – מכה בבית הבליעה.  ↩

  1165. של אותו מין – של כופר מפורסם באותו הזמן.  ↩

  1166. ולא כך – שלא להשתמש בלחש של מין.  ↩

  1167. כשגגה שיוצא וכו‘ – כלו’ שנתקיימה הקללה לאחר שנפלטה מפיו.  ↩

  1168. קהלת י', ה.  ↩

  1169. אני מביא ראיה – שמותר להתרפאות בלחשים.  ↩

  1170. ולא פרצת גדרם וכו' – שאסרו להתרפאות בשם הטומאה.  ↩

  1171. שם שם, ח.  ↩

  1172. אף הוא נחש נשכו – כלו' והרי הנחש נשכו קודם.  ↩

  1173. ומה היה לו לומר – מאיזה פסוק אמר להביא ראיה.  ↩

  1174. ויקרא י"ח, ה.  ↩

  1175. בדבר שדים – ע"י לחשים לשם רפואה.  ↩

  1176. שרי שמן וכו' – מיני שדים ששואלין בהם לרפואה ע"י שמן וביצים.  ↩

  1177. מפני שמכזבים – לפיכך נמנעים מלשאול בהם.  ↩

  1178. יוצאים בקשרים – בשבת.  ↩

  1179. פואה – מין צמח שצובעים בו אדום (קראַפּ); והיו קושרים אותו ותולים על הצואר לרפואה.  ↩

  1180. אמרה לי אם – אביי יתום היה וקרא לאומנתו “אם”.  ↩

  1181. שלשה מעמידים וכו' – כשתולין שלשה קשרים מעמידים את החולי שלא יתגבר.  ↩

  1182. מרפאים – את החולי.  ↩

  1183. והוא – אימתי מועיל.  ↩

  1184. נפלה פואה לבור – כלו' אין רפואת הפואה מועילה, שהרי קשה להזהר בכל אלו.  ↩

  1185. שיש לו געגועים על אביו – ורוצים להניח דעתו.  ↩

  1186. וחילופו סכנה – כשעושין להיפך יש סכנה להבן.  ↩

  1187. כל מנינים – כל לחשים שכופלים אותם כמה פעמים ומזכירים בהם שם החולה.  ↩

  1188. בשם של האם – שיאמר “פלוני בן פלונית”, ולא בשם האב.  ↩

  1189. וכל הקשרים בשמאל – כל הקשרים שעושים לרפואה עושים ביד שמאל.  ↩

  1190. מנינים מפורשים – לחשים שנתפרש בהם כמה פעמים להכפילם.  ↩

  1191. כפירושם – כופלין אותם כמנינם המפורש.  ↩

  1192. ושאינם מפורשים – אלא שנאמר בהם סתם להכפילם הרבה פעמים.  ↩

  1193. לחמה – לאש קדחת.  ↩

  1194. בת יומה – שאוחזתו בכל יום.  ↩

  1195. זוז לבן – זוז כסף חדש וצרוף.  ↩

  1196. למלחת – למקום משרפות מים, שמוציאין משם מלח.  ↩

  1197. וישקול משקלו מלח – יטול מלח כמשקל הזוז.  ↩

  1198. בחלל של בית הצואר – יתלה את המלח בצואר תחת החלוק.  ↩

  1199. בחוטי שער – בשערות צמר.  ↩

  1200. בשפופרת – בקנה.  ↩

  1201. באבר – בעופרת.  ↩

  1202. משאך עלי וכו‘ – כלו’ כשם שמשאך עלי כך תעבור הקדחת ממני אליך.  ↩

  1203. לקדחת שלישית – שבאה אחת לשלשה ימים.  ↩

  1204. קיסמים – שבבי עץ.  ↩

  1205. שבעה אפרים – שבעה מיני אפר.  ↩

  1206. שבעה עפרים – שבעה מיני עפר.  ↩

  1207. שבעה כפרים – שבעה מיני כופר (זפת) שזופתים בהם את הספינות.  ↩

  1208. לקדחת צמרת – מין קדחת שמחממת את הבשר.  ↩

  1209. יחרוק – יעשה חקיקה בסנה.  ↩

  1210. שמות ג', ב, ג.  ↩

  1211. שם שם, ד.  ↩

  1212. שם שם, ה.  ↩

  1213. וכשפסקה – הקדחת.  ↩

  1214. ויכפפנו – יכוף את הסנה במקום החקיקה.  ↩

  1215. בזבזיה וכו' – שמות המלאכים של שחין על שם שקורעים וממסמסים את הבשר.  ↩

  1216. עינך בך – שתהא עומד בעינך (במראיך) ולא תאדים יותר.  ↩

  1217. מקומך בך – שלא תתפשט יותר.  ↩

  1218. זרעך כקלוט – כמי שנקלט זרעו ואינו מוליד.  ↩

  1219. לכיפה – לחולה הנכפה; והערוך גורס: לכיבא, כלו' לכאב.  ↩

  1220. הוית דפקיק וכו‘ – לחש הוא, כלו’ שתהא סתום ולא תשלוט.  ↩

  1221. ומשומת – שתהא בשמתא (בנדוי).  ↩

  1222. כשמגז וכו' – דברי לחש.  ↩

  1223. קרקפתו – קדקדו.  ↩

  1224. בר שיריקאי־פנדאי – שם השד.  ↩

  1225. כרשין – חציר, מין ירק.  ↩

  1226. קורדיקוס – חולי של עצבות ורוח רעה.  ↩

  1227. אדום – כחוש בלא שומן.  ↩

  1228. מזוג – מעורב במים.  ↩

  1229. כוז – כד קטן; כלו' החולה ישתה כד קטן של מים.  ↩

  1230. בת שני ימים – קדחת שבאה כל שני ימים.  ↩

  1231. הקזה – רפואתו בגרעון דם החולה ע"י הקזה (פתיחת גיד).  ↩

  1232. ישנה – מימים רבים.  ↩

  1233. ויתננה עליו – את התרנגולת על ראשו של החולה.  ↩

  1234. עד שיתדבק – עד שידבק ראשו בתרנגולת.  ↩

  1235. לצנה – אם אחזתו צנה.  ↩

  1236. ויין חי – שאינו מזוג.  ↩

  1237. תאשור – מין ארז.  ↩

  1238. צפצפה – מין ערבה.  ↩

  1239. ויבל – מין צמח (צינאדאן).  ↩

  1240. וישלקם – ויבשלם.  ↩

  1241. ורד – מין שושנה.  ↩

  1242. עליו בשורה אחת – העלים שלו בגבעול בשורה אחת זה למעלה מזה.  ↩

  1243. לצלחית – לכאב חצי הראש (מיגרענע).  ↩

  1244. צד זה שהוא חש בו – הדם יזוב על חצי הראש שהכאב שם.  ↩

  1245. ויזהר בדמו – שלא יטפטף לתוך עיניו.  ↩

  1246. ויתלנו – את התרנגול.  ↩

  1247. לברקית – חולי העין (שטאר).  ↩

  1248. גוונים – צבעים.  ↩

  1249. כחול – מין צבע לעין.  ↩

  1250. ומנה אחת ממנו – מן העקרב.  ↩

  1251. מכחולים – מין כף קטנה שנוטלים בה מן הכחול ונותנין לעין.  ↩

  1252. תפקע – תתבקע, תשבר.  ↩

  1253. לשברירי לילה – לסנורים.  ↩

  1254. אומצין – חתיכות קטנות של בשר.  ↩

  1255. ויתנון – בעלי הבתים את האומצין.  ↩

  1256. בצנור הדלת – בחור של ציר הדלת, והחולה יבוא ויטול משם.  ↩

  1257. טחולים – (מילצע).  ↩

  1258. חרס של אומן – כלי חרס שהאומן (הרופא) שופך לתוכו את דם החולה בשעת הקזה.  ↩

  1259. הוא מבפנים – החולה הסומא.  ↩

  1260. ואדם אחר – פקח.  ↩

  1261. תן לי ואוכל – מן הטחולים.  ↩

  1262. לוי למפרע – מסופו לראשו: יול.  ↩

  1263. טעם דלי וכו' – לחש הוא.  ↩

  1264. אספסת – חציר.  ↩

  1265. וקורטסא – נייר של מוכין.  ↩

  1266. ויגדל – יקלע.  ↩

  1267. המרזב – צינור המקלח מים מן הגג.  ↩

  1268. נסרך – נאחז בדם.  ↩

  1269. תרדין – מין ירק (שפִּינאַט).  ↩

  1270. קנובים – קצוצים חתיכות חתיכות.  ↩

  1271. פרידא – מין פרי (ברוסט־בעערע).  ↩

  1272. כנתא פטירתא – קרבים של בהמה בכורה שהיתה פטר רחם לאמה.  ↩

  1273. חריף – חזק.  ↩

  1274. של טבת – שנעשה בטבת.  ↩

  1275. לשנים – לכאב שינים.  ↩

  1276. שום יחידי – שאין בו צלעות אלא שדרה אחת.  ↩

  1277. וימרסנו – ישחקנו.  ↩

  1278. שפה של עיסה – מסגרת של בצק סביב צפורן אגודלו.  ↩

  1279. ויזהר לבשרו – שלא יגע אותו שום בבשרו.  ↩

  1280. לברסם – לדלקת העור; וי“מ: מחלת נזילת החוטם. גירסה אחרת: ”כרסם".  ↩

  1281. כפסתק – כשיעור פסתק (מין פרי של בטנים).  ↩

  1282. נשדור – (אַממאָניאק).  ↩

  1283. חלבנה – מין שרף היוצא מעץ ידוע (גאלבאנום).  ↩

  1284. תרווד – כף.  ↩

  1285. נטלא בת מחוזא – כד קטן של עיר מחוזא מחזיק רביעית.  ↩

  1286. צלול – זך, שאינו אדום.  ↩

  1287. יתבשלו כולם – שהנשדור קשה מכולם לבישול.  ↩

  1288. קלחי כרוב – בדי כרוב (קאָהל).  ↩

  1289. ויגיס – יערבב.  ↩

  1290. מרמהין – מין עץ (מאיאראן); וי“ג: ”מרמהוז".  ↩

  1291. ויגבל – ילוש.  ↩

  1292. בנטף – בצרי, מין שרף הנוטף מעץ.  ↩

  1293. ועד כמה שאפשר – ברפואה אחרת.  ↩

  1294. שמפרק – שמשבר.  ↩

  1295. לטחול – לכאב הטחול.  ↩

  1296. ויטיח בתנור – ידביק בכתלי התנור.  ↩

  1297. בדרך ארץ – בתשמיש.  ↩

  1298. קפיזין – כלי מחזיק שלש רביעיות לוג.  ↩

  1299. קורטמי חוחים – זרעונים של כרכום הבר.  ↩

  1300. לנערותי – לכח בחרותי.  ↩

  1301. חולשת הלב – והוא נוח להתעלף.  ↩

  1302. יביא צפיעי בקר – גללים יבשים שמסיקין בהם ויצלה עליהם את הבשר.  ↩

  1303. של ניסן – שיוצאין מן הבקר בחודש ניסן.  ↩

  1304. סיב של דקל – כמין צמר הגדל בקליפת הדקל.  ↩

  1305. הפצע – מכת חרב זבת דם.  ↩

  1306. שחלים – מין ירק (גארטענקרעסע).  ↩

  1307. להעלות בשר – מה יעשה כדי להעלות בשר על הפצע.  ↩

  1308. יבל – מין עשב.  ↩

  1309. ענב – אבעבוע בעינים הדומה לענב.  ↩

  1310. שליח מלאך המות – כלו' חולי שיש בו סכנת מיתה.  ↩

  1311. פיגם – מין עשב (רויטע).  ↩

  1312. בטיליא – מין יין חריף.  ↩

  1313. בינתים – לפי שעה, עד שהוא שוהה להכין רפואה זו יעשה קלה ממנה.  ↩

  1314. ענב בן מינו – ענב מענבי הגפן דומה בגדלו ובמראיתו לענב העין.  ↩

  1315. סימטא – מין נפח (געשוויר) שעומד בבשר האדם.  ↩

  1316. שליח של חמה – תחלת קדחת היא.  ↩

  1317. באצבע צרדה – באצבע האמצעית. מניחה תחת ראש האגודל ושומטה בכח ומכה בה על הנפח כדי לרככו.  ↩

  1318. שתי וערב – לאורך ולרוחב להוציא את הליחות שבו.  ↩

  1319. כשלא הלבין ראשו – של הנפח ולא נתבשל עדיין להוציא ליחות.  ↩

  1320. חש בפקע – חלה בפי הטבעת.  ↩

  1321. אהל תולעני – מין עשב אדום (זאלצקרויט) שמשמשין בו לכבוס.  ↩

  1322. פקע כנגד פקע – סדק הגרעין כנגד סדק פי הטבעת.  ↩

  1323. בפקע עליון – סדק שנראה מבחוץ.  ↩

  1324. דלועים – (וואסערמעלאנע).  ↩

  1325. משקדי חלזונות – קליפות קשות של חלזונות; וי“ג ”משקרי".  ↩

  1326. שמן ושעוה – שמן ודונג מעורבים יחד.  ↩

  1327. בשחקים – בבגדים בלויים.  ↩

  1328. כוליא – אחת מן הכליות.  ↩

  1329. עז קרחת – שאינה מסובלת בצמר.  ↩

  1330. צוננים – קרים.  ↩

  1331. פושרים – חמים קצת.  ↩

  1332. חפושית – מין שרץ־עוף (קאֶפער).  ↩

  1333. גסה – גדולה.  ↩

  1334. אספסת – מין עשב (לוצערנע).  ↩

  1335. בית יד של שום – כלו' העלים היוצאים מן השום ואוחזין אותו בהם.  ↩

  1336. ויטול אחת ויניח אחת – כשיטול פתילה זו מן האוזן יתן את זו עד שיכלו כולן.  ↩

  1337. מוך של דנדא – הצבוע במין צבע של עשב ששמו כך.  ↩

  1338. שלא נחבט – המוך.  ↩

  1339. מלח גללני – (שטיינזאלץ).  ↩

  1340. צפדון – חולי הפה.  ↩

  1341. מטרונא – גבירה.  ↩

  1342. שומן של אוז וכו' – משחה אותו בשומן של אווז בכנף של האווז.  ↩

  1343. מר – מעדר.  ↩

  1344. ירקון – חולי שפניו של החולה מוריקות.  ↩

  1345. מחצר כבד – יותרת הכבד (לעבער־נעטץ).  ↩

  1346. שלו – של הכלב.  ↩

  1347. בדבר הנזרק – שאם רוח רעה עליו צריכין להרגו בדבר הנזרק מרחוק, בחץ או באבן.  ↩

  1348. מי שנתחכך בו – כלב שוטה.  ↩

  1349. קהלת ז', יב.  ↩

  1350. צבוע – (היאֶנע).  ↩

  1351. כנתי כנתי וכו' – מין לחש.  ↩

  1352. בבואה – צל של דמות.  ↩

  1353. לארקתא – תולעים שבכבד.  ↩

  1354. יועזר – מין צמח (פאליי).  ↩

  1355. ממה באה – המחלה.  ↩

  1356. על לב ריקן – בבוקר כשלא אכל עדיין כלום.  ↩

  1357. תלתן – מין צמח (פאֶנוּגרעק).  ↩

  1358. ואם לא – אם לא ישתמש ברפואה זו.  ↩

  1359. ויגמע – וישתה.  ↩

  1360. מלמעלה למטה – שיקלוף מלמעלה לסנה כלפי הקרקע.  ↩

  1361. שמא יצאו – התולעים.  ↩

  1362. את נקביו – נחיריו.  ↩

  1363. כשיפנה – לעשות צרכיו.  ↩

  1364. על פשיחה של דקל – על דקל שנתבקע ונקצץ.  ↩

  1365. לגלוי – מי ששתה מים מגולין שאסורים בא"י משום סכנה שמא שתה מהם נחש.  ↩

  1366. אבוב רועה – מין קנה.  ↩

  1367. שיעמדו על אנפק – מדה מחזקת אנפק (רביעית הלוג).  ↩

  1368. וגרפתו – גרפה את התנור מן הגחלים, כדי שיצטנן קצת.  ↩

  1369. ויצא ממנו וכו' – הנחש יצא מזה ששתה מים מגולים כענף ירוק.  ↩

  1370. ויחקקנו – יחקוק את תוכו, שיהא בו בית־קבול.  ↩

  1371. ברזינא – כוס קטן.  ↩

  1372. לצרעה – יפה למי שנשכתו צרעה.  ↩

  1373. כשות – מין צמח (האָפּפען).  ↩

  1374. חוליות חוליות – הנחש יצא ממנו חתיכות חתיכות.  ↩

  1375. עובר – ולד.  ↩

  1376. בר־קשא – שוטר, פקיד.  ↩

  1377. חיויא דרבנן – נחש של חכמים; כלו' שנענש בנשיכת נחש על שפרץ גדרם של חכמים ועבר על דבריהם.  ↩

  1378. שלא יביאו וכו' – מחמת אבלות על רב לא יביאו לבית המשתה הדס ולולבים בטבלא (בתוף), כדרך שהיו רגילים לעשות בימיהם בשמחת חתן וכלה.  ↩

  1379. שכרכו נחש – שנכרך עליו נחש.  ↩

  1380. ויפרידנו – יפריד מעט את הנחש מגופו לתוך הסל.  ↩

  1381. וכשיעלה עליו – על הסל.  ↩

  1382. יעלה ויברח – האיש יעלה מן המים ויברח, שלא ירדפנו הנחש.  ↩

  1383. כועס עליו – ומריח ריח פעמיו ורודפו.  ↩

  1384. ירכב עליו – על חברו, כדי שלא יכיר הנחש ריח פסיעותיו.  ↩

  1385. תחת כפת הרקיע – לא תחת גג, שלא יעלה הנחש דרך הגג ויפיל עצמו עליו.  ↩

  1386. ארבע חתולות – שאוכלות את הנחש.  ↩

  1387. קיסמים – שבבי עץ, כדי שישמע קול הנחש בזחילתו עליהם.  ↩

  1388. ירוץ בין החולות – שאין נחש יכול לרוץ שם.  ↩

  1389. מאותו המין – של העצם.  ↩

  1390. חד חד נחית – לחש הוא, שתרד העצם.  ↩

  1391. לאדדא – לעצם הדג שנתקעה בגרון, ויש גורסים: לאדרא.  ↩

  1392. ננעצת וכו' – לחש הוא.  ↩

  1393. שייא שייא – כלו' רד והחלק למטה.  ↩

  1394. שמשיר את פירותיו – שמפיל את פירותיו לפני בישולם.  ↩

  1395. סוקרו בסיקרא – צובעו במין צבע אדום.  ↩

  1396. וטוענו באבנים – מכביד עליו אבנים.  ↩

  1397. כדי שיכחיש כחו – להתיש את כחו, שמחמת רוב שמנוניתו פירותיו נופלים.  ↩

  1398. מדרכי האמורי – אסורים משום שהם דרכי הגוים עובדי האלילים, שהיו עושים לשם סימני נחוש וסגולות, כגון להצלחה, לשמירה וכדומה.  ↩

  1399. המספר קומי – הגוזז שערות הראש לפני המצח מאוזן לאוזן.  ↩

  1400. והעושה בלורית – המגלח כל הראש ומניח את שער הקדקוד שנעשה בלורית (קווצת שער מגודלת).  ↩

  1401. והמגררת – מושכת ומעבירה.  ↩

  1402. מטוטלת – חתיכת עופרת; וי"מ: מטלית קטנה, חתיכת ארג.  ↩

  1403. צרורות – קיסמין או אבנים קטנות, ועושה בכך סימנים.  ↩

  1404. המספק והמטפח – מכה כף אל כף.  ↩

  1405. לשלהבת – כדי שתדלק יפה.  ↩

  1406. נפלו הימנו – מן הנר.  ↩

  1407. בחבית או בעיסה – היה מתחיל בחבית של יין או בלישת בצק.  ↩

  1408. הפוקק את החלון בסירה – סותם בקוצים נקב של החלון בבית יולדת, כאומר: קוצים בעיני המזיקים.  ↩

  1409. בכרעי – ברגלי.  ↩

  1410. חיה – יולדת.  ↩

  1411. העורך לפניה שלחן – למאכל ומשתה בשביל המזיקים, שלא יפגעו ביולדת.  ↩

  1412. בגלופקרין – במכסה.  ↩

  1413. בעמיר – של תבן.  ↩

  1414. שתהא לה לצוות – שתהא ליולדת לחברותא, שלא תפחד.  ↩

  1415. ולא מדרכי האמורי – ואין בזה משום דרכי האמורי.  ↩

  1416. גברית – כתרנגול.  ↩

  1417. כרבולת – עטרת בשר אדומה שבראש תרנגולין.  ↩

  1418. ולעורבה – עורב נקבה.  ↩

  1419. והחזירי לי זנבך לטובה – כלו' שתהא שריקתך לי לטובה.  ↩

  1420. ברקית – עוורון.  ↩

  1421. חלוקך – כתנתך.  ↩

  1422. המכבד – המטאטא; וי“ג: ”המכבר" – כברה ונפה.  ↩

  1423. “על” במקור המודפס. צ“ל: אל – הערת פב”י.  ↩

  1424. שלא תשבר – אחר כך בשעת החרישה.  ↩

  1425. ואם בשביל שלא תשבר ודאי – אם האיש היושב כבד ובעל המחרשה דואג באמת שמא תשבר מחמת כובדו.  ↩

  1426. אל תפשל – לא תטיל.  ↩

  1427. שלא תאסר עלינו מלאכה – שלא תהיינה ידינו כאסורות ותכבד עלינו המלאכה.  ↩

  1428. החותם אוד בכותל – נותן אוד בחור הכותל; וי“ג: ”התוסס אור", שמכבה אש בחור שבכותל ובשעת כבויה היא תוססת.  ↩

  1429. ואומר “הדא” – קריאה ללחש או לאזהרה; וי“ג: ”חדא".  ↩

  1430. ואם מפני ניצוצות – שקורא כדי להזהיר את האחרים מפני הניצוצות.  ↩

  1431. מפני עוברים ושבים – להזהיר את העוברים בקריאתו שלא יבואו תחת המים.  ↩

  1432. לשמרם – מפני הגנבים.  ↩

  1433. שלא תנפל הפת – שלא תתמעט מתפיחתה ועלייתה בתנור.  ↩

  1434. קיסמין – שבבים.  ↩

  1435. ושופעת – שופכת את התבשיל מחמת רתיחה.  ↩

  1436. תות – מין עץ שמפרנסים מעליו תולעי־משי.  ↩

  1437. מפני סכנת נפשות – שמא תשאר זכוכית בתבשיל ויבלענה באכילתו.  ↩

  1438. המרקדת לכותח – מרקדת כדי שיעלה הכותח (חלב חמוץ) יפה.  ↩

  1439. המשתקת לעדשים – משתקת את היושבים כדי שיתבשלו מהר העדשים.  ↩

  1440. המצייצת – מצפצפת.  ↩

  1441. והמטפחת – סופקת כף.  ↩

  1442. עני הוא – בעל המטה.  ↩

  1443. עוברה – מעוברת.  ↩

  1444. המושבת אפרוחים – מושבת תרנגולת על ביצים להוציא אפרוחים.  ↩

  1445. בבתולה – שתהא בתולה מושבת את התרנגולת על הביצים, לסימן טוב.  ↩

  1446. בתרי – במספר זוגות, לסימן טוב, כדרך המנחשים במספרים.  ↩

  1447. המקדש – אשה.  ↩

  1448. והמשלח – שליח.  ↩

  1449. הוסיפו על השלחן – חלק אחד מיותר לסימן ברכה.  ↩

  1450. הנותנת ביצים וכו‘ – לאחר שמתבקעים האפרוחים מתוך הביצים היא נותנת הקליפות בכותל וכו’ כדי שלא ימותו האפרוחים.  ↩

  1451. מפני הרעמים ומפני הברק – כדי שיכנס הברק לתוך הברזל.  ↩

  1452. הושע ד', יב.  ↩

  1453. מרפא – לעטישה; כלו' שיהא זה לרפואה.  ↩

  1454. יתיר ונותר – על כל דבר שיש לו אומר “יתיר ונותר” לסימן ברכה.  ↩

  1455. לאו לאו – שלא יבוא עלי.  ↩

  1456. מפני הכבוד – מפני כבוד חברו.  ↩

  1457. ממשיכין יין ושמן וכו' – לסימן ברכה.  ↩

  1458. לכבול – שם עיר בצפון א"י.  ↩

  1459. בול של מלח – חתיכת מלח.  ↩

  1460. לתוך הנר – של שמן.  ↩

  1461. וחרסית – חול של חרס שחוק.  ↩

  1462. שיהא שוהה – שישהה השמן ולא ישרף מהר.  ↩

  1463. כל המנחש – מי שמתיירא מפני הנחש.  ↩

  1464. כי לא נחש – דרש “לו” בוא"ו.  ↩

  1465. במדבר כ"ג, כו.  ↩

  1466. כעת יאמר ליעקב – כלו' שהמלאכים ישאלו את יעקב מה פעל אל.  ↩

  1467. במדבר כ"ג, כו.  ↩

  1468. שאינו כאליעזר וגו‘ – שאינו סומך עליו ממש כמו שעשה אליעזר סימן בדברי רבקה אם תאמר “שתה וגם לגמליך אשקה” וגו’.  ↩

  1469. וכיונתן – שעשה סימן במלחמת פלשתים “ואם כה יאמרו עלוּ עָלֵינו ועלִינו” (ש“א י”ד, י).  ↩

  1470. בית תינוק וכו' – שאם בנה בית או נולד לו תינוק או נשא אשה והצליח מיד אחריהם בסחורה ראשונה יש בזה סימן טוב.  ↩

  1471. סימנא מלתא היא – סימן דבר הוא; כלו' יש בו ממש.  ↩

  1472. אם מושך אורו – שאורו נמשך זמן רב ואינו כבה.  ↩

  1473. ולא היא – פעמים אין ממש בסימנים אלו.  ↩

  1474. תחלש דעתו – יפול עליו רוחו.  ↩

  1475. דלעת, תלתן וכו' – שהם פרים ורבים ומתוקים, ויש בכך סימן להצלחה.  ↩

  1476. סלק – (מאננגאלד).  ↩

  1477. אל יפתח פיו וכו' – יזהר מלהוציא דבר של קללה מפיו, שמא יתקיים בו.  ↩

  1478. ידרים – בתפלתו יחזיר פניו קצת לדרום.  ↩

  1479. יצפין – יחזיר פניו לצפון.  ↩

  1480. שלחן בצפון וכו' – במקדש היה עומד השלחן (סימן לעושר) בצפון ומנורה (סימן לחכמה) בדרום.  ↩

  1481. בימינה – של החכמה.  ↩

  1482. משלי ג', טז.  ↩

  1483. דברים ז', טו.  ↩

  1484. זו עין – עין רעה, שממנה כל החלאים באים.  ↩

  1485. עשה מה שעשה – לידע באיזו מיתה מת כל אחד.  ↩

  1486. על שערי טבילה – כשהולכות בנות ישראל לטבילה.  ↩

  1487. עלי עין – דרש כמו “עולי עין”, שעין רעה מסולקת ממנו.  ↩

  1488. בראשית מ"ט, כב.  ↩

  1489. שם מ"ח, טז.  ↩

  1490. אסור לו לאדם וכו' – שלא יכניס בה עין רעה.  ↩

  1491. מעין רעה שלו – שמא יכניס הוא עין רעה באחרים.  ↩

  1492. דפנו – כתלו.  ↩

  1493. בכורות – פירות שנתבשלו תחלה.  ↩

  1494. חגר – פסח.  ↩

  1495. סומא – עוור.  ↩

  1496. ואבוקה – לפיד אש.  ↩

  1497. הפחתים – הבורות.  ↩

  1498. ילדה – צעירה.  ↩

  1499. מלקטת לו לבנות – תולשת מתוך שערותיו את הלבנות, כדי שלא יהא נראה זקן.  ↩

  1500. חריץ – בור.  ↩

  1501. מי יתן לי חריץ זה – כדי לזרוק לשם את התל.  ↩

  1502. בדמים – במחיר.  ↩

  1503. נזדווגו – נזדמנו, נקרו.  ↩

  1504. צרורות – שברי אבן.  ↩

  1505. תותים – מין גרגרי פירות.  ↩

  1506. ידיך מלוכלכות – מעסיסם של התותים.  ↩

  1507. קורא מצרי – מין עוף.  ↩

  1508. שמקורו – שהחרטום שלו.  ↩

  1509. פקח – חכם.  ↩

  1510. במקום חיותנו – במים.  ↩

  1511. במקום מיתתנו – ביבשה.  ↩

  1512. ואני אפיסנו – שאברכנו במשלים נאים.  ↩

  1513. עונות אתן לי – כדרך שעונין בשיר.  ↩

  1514. מי שהראנו בעליונים וכו‘ – כלו’ כשם שראינו את עורותיהם של האריות העליונים מופשטים כך נראה בפשיטת עורם של התחתונים.  ↩

  1515. ירמיה ל"א, כח.  ↩

  1516. משלי י"א, ח.  ↩

  1517. מאזני צדק – שעונשין מדה כנגד מדה.  ↩

  1518. ויקרא י"ט, לו.  ↩

  1519. מסויג – גדור.  ↩

  1520. שכחש ותש – נעשה רזה וחלש.  ↩

  1521. ברם – אבל.  ↩

  1522. סיחה – בת סוסה.  ↩

  1523. נותן במדה – מספוא.  ↩

  1524. קלנדא – יום חג של נכרים.  ↩

  1525. ונחרוה – המיתוה לאכילה.  ↩

  1526. וישב לו ביניהם – שלא נתגרה בהם ולא נגעו בו.  ↩

  1527. צהובים זה לזה – כועסים זה על זה.  ↩

  1528. טלפיו – פרסותיו השסועות, שהן סימן טהרה לבהמות.  ↩

  1529. דקים – קטנים.  ↩

  1530. חבוש – כלוא.  ↩

  1531. ביש־גדא – רע מזל.  ↩

  1532. עד שתלד – שתבקע את הביצים.  ↩

  1533. איקונין של מלך – דמות מצוירת של המלך.  ↩

  1534. תוהא בה – משתאה מה לעשות.  ↩

  1535. את הקנה – כדי להבריחה משם.  ↩

  1536. ועטלף – עוף מעופות הלילה (פלעדערמויז).  ↩

  1537. גומא – בור.  ↩

  1538. והשליכו – את כל הגוף.  ↩

  1539. גומרת לילה – שם תולעת שמאירה בלילה (יאהאניס־וואורמכען).  ↩

  1540. כרי – גל של גרגרי תבואה.  ↩

  1541. זונין – מין חטים גרועות, שאינן ראויות לאכילה, העולות בין היפות.  ↩

  1542. ועצבונית – מין קוץ שגדל ביחד עם ההדס.  ↩

  1543. קצצים – כורתים.  ↩

  1544. ורד – מין שושנה.  ↩

  1545. וגזעו מחליף – כשקוצצין אותו גזעו חוזר ועולה.  ↩

  1546. אין קולך הולך – שאין מימי הפרת משמיעים קול.  ↩

  1547. אילני סרק – עצים שאינם עושים פירות.  ↩

  1548. קהלת ז', ו.  ↩

  1549. מרתתים – רועדים ומפחדים שמא יחתכם הברזל.  ↩

  1550. אל יכנס בי – להיות לבית־יד.  ↩

  1551. אב בחכמה ורך בשנים – דרש “אברך” (בראש' מ"א, מג): אב־רך.  ↩

  1552. אבב חנואתא וכו‘ – על פתח החנויות (של מזונות) מרובים אחים ואוהבים; על פתח בית האסורים לא אחים ולא אוהבים. כלו’, אוהבי עשיר, שנותן מתנות, רבים הם, ולעני אין אח ואוהב.  ↩

  1553. אבוב לחרי וכו‘ – החליל זמר לחורים (לשרים) ואינו מתקבל על האורגים; כלו’ מה שכשר בעיני גדולים לא ייטב בעיני פחותים, שאין טעמם שוה.  ↩

  1554. מצמתין וכו' – מקבצין ומצמצמין.  ↩

  1555. נשינו טובה – שהיתה להם טובה וניטלה מהם ונשתכחה.  ↩

  1556. העבירו את התקרה – החריבו בחטאם.  ↩

  1557. פעפענו וכו' – זעזענו ונדנדנו את הכתלים עד היסוד.  ↩

  1558. עשו עמנו מלחמה – כלו' שמקררות את הגוף ומחסרות את כחנו לעת זקנה.  ↩

  1559. אבק – דומה במקצת, מעֵין.  ↩

  1560. אגב אורחך וכו' – בדרך הליכתך השמע קולך לשונאך; כלומר כשתלך לדרכך לפי תוּמך התראה לשונאך והפחידהו.  ↩

  1561. אגב זריזותיהו וכו' – משום שעושין בזריזות נשפך.  ↩

  1562. אגרא דבי הלולי מלי – שכר בית המשתה שיחת דברים. כלומר כל המרבה בשיחה בבית משתה חתנים שכרו מרובה, שהשיחה מרבה שמחה.  ↩

  1563. אגרא דבי טמיא וכו' – שכר בית האבל השתיקה, שיפה השתיקה לאבלים.  ↩

  1564. תעניתא – תענית.  ↩

  1565. צדקתא – הצדקה שנותנין.  ↩

  1566. אדאזל וכו' – עד שהלך נמכר.  ↩

  1567. אדחלא וכו‘ – בעוד החול (של הדרך) על רגליך מכור מכרך; כלו’ הזדרז לעשות דבר בעתו.  ↩

  1568. אדלא אבידנא וכו' – מה שלא אבד לי אני מבקש; ועל הזקן נאמר, שגופו כפוף ונראה כמבקש אבידה.  ↩

  1569. אדלה יומא וכו‘ – עלה היום עלה החולה (ממטתו); כלו’ עם זריחת  ↩

    החמה יִרְוַח לחולה.

  1570. בהול – דואג וחושש יותר מדאי.  ↩

  1571. באספמיא – שם עיר; כלו' במקום רחוק.  ↩

  1572. אדם מועד וכו' – אדם מוזהר ועומד תמיד שלא יביא נזק לאחרים, ואם הזיק חייב לשלם נזק שלם אפילו בפעם ראשונה, ואינו יכול לומר: שוגג הייתי.  ↩

  1573. בקב שלו – כלו' במועט משל עצמו.  ↩

  1574. מתשעה קבים – כלו' מהרבה.  ↩

  1575. אדמגרמיתו וכו' – עד שאתם מגרמים עצמות אצל אביי, בואו ואכלו בשר שמן אצל רבא; כך היה אומר רב אדא בר אבא לתלמידים: מוטב לכם ללמוד אצל רבא, שתורתו יפה משל אביי.  ↩

  1576. אדמוקדך וכו‘ – בעוד שהאש בוערת לך וכרות את הדלעת וצלה; כלו’ אל תדחה דבר לאחר זמנו.  ↩

  1577. אהבה דוחקת וכו‘ – כלו’ אין מקום צר לאוהבים.  ↩

  1578. אהבה מקלקלת וכו' – בשביל אהבה אדם עשוי לעבור על מנהגו ומנהג העולם.  ↩

  1579. או חברותא וכו' – או חברת רעים או מיתה.  ↩

  1580. ארמאי – נכרי.  ↩

  1581. או צלוב – תלוי; כלו' יהודי צריך להיות מוכן ליהרג על דתו.  ↩

  1582. או כנוס או פטור – כך אומרים לאדם שארש את האשה ואינו רוצה לישא אותה.  ↩

  1583. אוגיר בדנקא וכו' – השכיר עצמו בדנקא (מטבע קטן של ששית הזוז) ואוכל בזוז?  ↩

  1584. אוזא בזוזא וכו' – האווז נמכר בזוז וריאה שלו בארבעה זוזים.  ↩

  1585. אוי לאזנים – בשו“ט י”ז הגי': “אוי להן לאזנים”.  ↩

  1586. עסה – בצק.  ↩

  1587. שהנחתום – שהאופה.  ↩

  1588. קברניטה – המנהיג של הספינה.  ↩

  1589. מן הנצעק – מזה שצועקין עליו.  ↩

  1590. אוי לזה – בירוש‘ סוכה ו’ הגי': אוי לו לזה".  ↩

  1591. סניגורו קטיגורו – המליץ שלו נעשה מסטינו.  ↩

  1592. אוי לי אם אמר וכו‘ – כלו’ בין כך ובין כך קשה לי.  ↩

  1593. אוי לי מיוצרי וכו‘ – אם אחטא אוי לי מיוצרי (מבוראי) ואם לא אחטא אוי לי מיצרי (מיצר־הרע שלי); בעיר’ י“ח הגי' להיפך: ”אוי לי מיצרי, אוי לי מיוצרי".  ↩

  1594. אוירא דארץ ישראל – האויר של א“י; כלו' ישיבה בא”י.  ↩

  1595. אוכל דג וכו' – משל ידוע הוא: עבד הביא לאדוניו דג מבאיש מן השוק, גזר עליו האדון אחד משלשה אלו: או שיאכל הדג או ילקה מאה מלקות או יתן מאה מנה. אמר העבד: הריני אוכל; לא הספיק לגמור אכילתו עד שאמר: הריני לוקה; כשלקה ששים אמר: הריני משלם מאה מנה – נמצא לקה בשלשתם.  ↩

  1596. אוכל סריות – מאכלים מבאישים.  ↩

  1597. ככר – לחם.  ↩

  1598. בלוס – מעורבב, של מינים שונים.  ↩

  1599. אוקיר לאסיך וכו‘ – כבד את רופאך עד שלא תצטרך לו; כלו’ שמע בעצתו כדי שלא תבוא לידי חולי.  ↩

  1600. אורחן רחיקא וכו‘ – דרכנו רחוקה וחברתנו נעימה; כלו’ ינעם לנו לילך ביחד.  ↩

  1601. אוריתא וכו' – התורה היא שמביאתו לידי כעס.  ↩

  1602. אזל סומקא וכו' – מי שמתבייש הולכת האדמימות מעל פניו ובאה הלבנינות.  ↩

  1603. אזלת וכו' – הלכת לעיר לך במנהגיה.  ↩

  1604. אזנים לכותל – כלו' אין לגלות סוד אפילו בבית, שסופו להגלות.  ↩

  1605. אחרון אחרון וכו' – מי שהוא אחרון בסדר חביב ביותר.  ↩

  1606. אטו אנן קטלי וכו‘ – וכי קוצצי קנים באגם אנו; כלו’ וכי הדיוטים אנו?  ↩

  1607. אטו בקבא וכו' – וכי דבוק אני בכם בקב של שעוה?  ↩

  1608. אטו ברשיעי וכו' – וכי עוסקים אנו ברשעים?  ↩

  1609. בשופטני – בשוטים.  ↩

  1610. אטו כי רוכלא וכו' – וכי ילך ויחשוב כרוכל, המחשב ומונה את סחורותיו?  ↩

  1611. אטו כלהו בחדא וכו‘ – וכי באריגה אחת ארגתם את כולם? כלו’ למה אתה כולל דברים שונים זה מזה בכלל אחד?  ↩

  1612. אטו כל דלא ידע וכו' – וכי מי שאינו יודע דבר זה אינו אדם גדול?  ↩

  1613. אטו לא ידענא וכו' – וכי אני איני יודע שאמרתי יפה.  ↩

  1614. אטו מלתא וכו' – כלום דבר קל הוא? ויש דוגמתו בלשון המשנה: “וכי קלה היא זו?”  ↩

  1615. אי אגרא וכו‘ – אם שכר אין בטלה; כלו’ אם נותנין שכר אין להתבטל.  ↩

  1616. בלא חדוש – בדברי תורה.  ↩

  1617. לבר – לתבואה.  ↩

  1618. בסם – סוחר בשמים.  ↩

  1619. בורסקי – מעבד עורות, שריחם רע.  ↩

  1620. אי את גבור וכו' – אם גבור אתה הרי הדוב לפניך, קום נצחהו.  ↩

  1621. אי אתם נכוים וכו‘ – כלו’ אי אתם מבינים אפילו ברמיזה גדולה.  ↩

  1622. אי בר אחתך וכו‘ – אם בן אחותך גובה מכס, ראה שלא תעבור לפניו בשוק; כלו’ התרחק מבעל משרה אפילו הוא קרובך.  ↩

  1623. אי דיקינן וכו' – אילו היינו מדקדקים כל כך לא היינו לומדים.  ↩

  1624. אי דלית דורא וכו‘ – אם תשא עמי את המשא אשאנו, ואם לא – לא אשאנו; כלו’ אין אדם מכניס עצמו בעסק שיש בו חשש הפסד אלא אם כן חברו משתתף עמו.  ↩

  1625. אי חזיא לך וכו' – אם הדבר ראוי לך לא ילך ממך.  ↩

  1626. אי חקלאי מלכא וכו‘ – אם יעָשה איש שדה מלך לא ירד הסל מצוארו (כדרך האכרים שמביאים ירקות לעיר בסלים); כלו’ לא יזוז ממנהגיו שהורגל בהם.  ↩

  1627. אי לא חזי וכו' – אם לא ראיתם את הארי, רואים אתם את רבצו.  ↩

  1628. אי לא עבדת וכו' – אם לא עשית – לא עשית, ואם עשית היה לך לעשות כשם שנצטוית.  ↩

  1629. אי לא קטלת וכו‘ – אם לא הרגת אל תפחד; כלו’ אם לא חטאת אין לך לירוא.  ↩

  1630. אי לאו דדלאי וכו' – לולא הגבהתי לך את החרס, כלום היית מוצא את המרגלית תחתיו? נ“א: ”לא משכחת".  ↩

  1631. אי לאו עכברא וכו‘ – אם לא העכבר, החור מנין לו? כלו’ אם לא יגנוב הגנב לא ימצאו הקבלנים (הקונים מן הגנב) מה לקנות.  ↩

  1632. אי משום הא וכו‘ – אם משום כך אין הוכחה; כלו’ אין מכאן ראיה מכרעת.  ↩

  1633. אי סיפא וכו‘ – אם גבור (איש חרב) לא סופר, ואם סופר לא גבור; כלו’ אין אדם יכול לעסוק בתורה ומלחמה כאחד.  ↩

  1634. אידי דזוטר וכו' – בשביל שהוא קטן יאבד.  ↩

  1635. איהו בקרי וכו‘ – הוא (הבעל) בדלועים ואשתו בקשואים; כלו’ האשה עושה מעשה מעין מעשה הבעל.  ↩

  1636. איהו לא חזי וכו‘ – הוא אינו רואה ומזלו רואה; כלו’ פעמים שלבו של אדם מרגיש מה שאינו רואה בעיניו.  ↩

  1637. את הנולד – מה שעתיד לצאת ממעשיו.  ↩

  1638. השמח בחלקו – מסתפק במה שיש לו.  ↩

  1639. איכא דניחא וכו' – יש מי שרוצה יותר בחומץ ואינו רוצה ביין.  ↩

  1640. מפגיע – מין שרץ קטן.  ↩

  1641. בכפיפה אחת – בקופה אחת, במקום אחד.  ↩

  1642. ולא לו – בשביל אחרים.  ↩

  1643. מעמיד עצמו – שולט בעצמו.  ↩

  1644. משטה – מהתל.  ↩

  1645. נוקף – נוגף.  ↩

  1646. אין אדם נתפס וכו' – אין תופסין ודנין אותו על דבורו בשעת צערו.  ↩

  1647. על דברי תורה – על אמיתות דברי תורה.  ↩

  1648. אא"כ נכשל בהם – שאז הוא משתדל לרדת לעמקם של הדברים.  ↩

  1649. אין אומרין בקרו גמל וכו‘ – כלו’ אין מבקרין בהמה טמאה לקרבן אלא כשרה.  ↩

  1650. אין אזל רישא וכו' – אם הלך לו הראש מה מועיל הגוף?  ↩

  1651. אין אנו אחראין וכו' – אין אחריותם של הרמאים עלינו.  ↩

  1652. אין ארי נוהם וכו‘ – כלו’ על פי רוב חוטאים מרוב טובה.  ↩

  1653. אין בודקין למזונות – הזקוק למזונות אין בודקין אותו אם ראוי הוא לכך.  ↩

  1654. אין בודקין מן וכו' – כהן ששמש במזבח אין בודקין באבותיו אלא מעמידין אותו על חזקתו.  ↩

  1655. בור – איש ריק מתורה.  ↩

  1656. אין בי"ד שקול – אין עושים בי"ד זוגות, אלא אחד מכריע.  ↩

  1657. בן דוד – משיח.  ↩

  1658. באזמל – בסכין החותכת בו.  ↩

  1659. בבן מינו – על ידי שנותנין עץ בגרזן לבית־יד.  ↩

  1660. מחוליתו – מחולית עפרו שחופרין מתוכו.  ↩

  1661. הסמוי מן העין – הנעלם.  ↩

  1662. אין הולכין בממון – בעניני ממון, במקום שיש ספק.  ↩

  1663. נשכר – משתכר, מרויח.  ↩

  1664. הנדון – הדבר שדנין בו.  ↩

  1665. הבל תינוקות – הבל פיהם היוצא בשעת לימודם.  ↩

  1666. בטרוניא – בתלונה ובעלילה; בשמ“ר לד הגי': ”בטרחות".  ↩

  1667. מקפח – עושק.  ↩

  1668. אין הקומץ וכו‘ – כלו’ אין ספוק קטן משביע צורך גדול.  ↩

  1669. מקטרג – מסטין.  ↩

  1670. אין ולאו וכו' – הדבר רפה בידו ואינו ברור לפניו ומשיב הן ולאו כאחד.  ↩

  1671. חבוש – אסור בבית האסורים.  ↩

  1672. אין חבין וכו' – אין עושים דבר שהוא לחובתו.  ↩

  1673. בקשי־קשיים – בקושי גדול.  ↩

  1674. בפלך – כלו' בטויה.  ↩

  1675. אין חמור נוהק וכו‘ – עי’ סי' רי"ג.  ↩

  1676. פלטיא – רחוב.  ↩

  1677. במי – נ“א: ”במה".  ↩

  1678. סוף – בסוכה כז הגי': “קצבה”.  ↩

  1679. אין לו שמירה וכו' – בשור המועד נאמר, שאין לו שמירה אלא שחיטה.  ↩

  1680. שאין לו שעה – של גדולה.  ↩

  1681. פקוח נפש – הצלת נפש האדם.  ↩

  1682. פרשות – פרשות הדרך.  ↩

  1683. שבוש – שגיאה.  ↩

  1684. אין מזכירין – כלו' אין מביאין ראיה מזה.  ↩

  1685. אין מזל לישראל – אינם תלויים במזל.  ↩

  1686. כמלא נימא – כמלוא השערה.  ↩

  1687. אין מעוט וכו' – כשבאים בתורה שני מעוטים (מלות שהוראתן למעט כגון: אך, רק) זה אחר זה, הכוונה לרבות ולא למעט.  ↩

  1688. פרנס – מנהיג.  ↩

  1689. קפה של שרצים – כלו' פסול במשפחה.  ↩

  1690. אין מוקדם וכו' – לא הקפידה תורה על סדר הפרשיות, ויש שהמאוחרות בסדר נאמרו תחילה.  ↩

  1691. אין מראין וכו' – בחלום.  ↩

  1692. מהרהורי – ממחשבות.  ↩

  1693. בבת קול – מן השמים.  ↩

  1694. אין משיבין וכו' – אין מקשין על גדול בתורה לאחר שמת.  ↩

  1695. אין משיבין וכו' – אין השליח משיב תשובה לשולחו בזמן שאינו יכול להשיב אלא תשובה רעה.  ↩

  1696. נסיב – נלקח, ועי‘ סי’ רו.  ↩

  1697. אין סכין וכו‘ – כלו’ הלמוד בחבורה מחדד את השכל.  ↩

  1698. נפשות – מצבות זכרון.  ↩

  1699. אין צווי וכו' – כל “צַו” שבתורה אינו אלא לזרוז במקום שיש חסרון כיס והפסד ממון.  ↩

  1700. אין קטא וכו' – אם ירויח ירויח פחם (כלו' דבר מועט) ואם יפסיד יפסיד מרגליות (דבר יקר).  ↩

  1701. אין קרוב – כהן.  ↩

  1702. רואה את הנגעים – לענין טומאה וטהרה.  ↩

  1703. אין רבוי וכו' – כשנאמרו בתורה שתי מלות שהוראתן רבוי (כגון: אף, גם) זו אחר זו הכוונה למעט.  ↩

  1704. נפגע – מרגיש.  ↩

  1705. בעפר פירו – בעפר חורו, במאורתו, שהוא בקי במוצאיו ומובאיו ואינו ניצוד; וכן דבר שאדם רגיל ובקי בו אינו נכשל בו.  ↩

  1706. זרזירים – מיני עורבים, שאין שלום ביניהם.  ↩

  1707. בסגנון – בצורת לשון.  ↩

  1708. אין תוכו כברו – אין הוא בתוכו כמו שנראה על־פי מראהו החיצוני.  ↩

  1709. סח – מדבר.  ↩

  1710. אית דידע וכו' – יש שיודע לחרוז (מרגליות) ואינו יודע לקדוח (לנקוב), אבל אני הייתי חורז ואני הייתי קודח.  ↩

  1711. אית דינא וכו' – יש דין ויש דיין.  ↩

  1712. אית תחומין כו' – כלום יש תחומים במעים לידע איזה מן הבנים חביב יותר?  ↩

  1713. אכול בצל וכו‘ – כלו’ הוי מסתפק במועט ותשב לבטח בצל קורתך ולא תצטרך למכור ביתך, והוא לשון נופל על לשון.  ↩

  1714. אכלית וכו' – האכלת, השקית (את האורח) – לַוֵהו.  ↩

  1715. אכף ימא וכו' – על שפת הים הסנה ברוש; כך היה אדם שדר בשפת הים משתבח במקומו, שאפילו הסנאים שם כברושים במקומות אחרים, שחן מקום על יושביו.  ↩

  1716. יפטר – יפרד.  ↩

  1717. אל תאמן בעצמך – בצדקתך.  ↩

  1718. אל תבשל וכו‘ – כלו’ אל תקח אשה שהיתה אשת חברך.  ↩

  1719. אל תדין את חברך – לכף חובה.  ↩

  1720. מפליג – מרחיק, שלא תאמר על שום דבר: אי אפשר לו שיבוא.  ↩

  1721. הדיוט – אדם פשוט.  ↩

  1722. בקנקן – בכד.  ↩

  1723. אל תפרוש – אל תבדל.  ↩

  1724. המקור צריך להיות: שם ב‘ ד’ ולא כפי שכתוב (הערת פרויקט בן־יהודה).  ↩

  1725. אל תתיאש וכו‘ – כלו’ אל תבטח ביותר שלא יבוא עליך עונש.  ↩

  1726. אלו ואלו – דברי בעלי מחלוקת בתורה.  ↩

  1727. אליה וקוץ בה – האליה שמנה אבל יש בה קוץ; והנמשל לדבר טוב שיש בו קצת רע.  ↩

  1728. אלמלא עליא וכו‘ – אלמלא העלים שבגפן לא התקיימו האשכולות; כלו’, אלמלא עמי הארצות שטורחים במלאכה ובמזונות לא היו תלמידי חכמים מתקיימים.  ↩

  1729. אלקפתא וכו‘ – השר אחז בי וריחו בא לידי; כלו’, נתבשמתי ממנו. והנמשל לאדם שמתגאה בקרבתו של אדם גדול.  ↩

  1730. אם אין אני וכו' – אם אין אני טורח בשביל עצמי, מי יטרח בשבילי?  ↩

  1731. וכשאני לעצמי וכו' – וכשאני משתדל בשביל עצמי בלבד, מה אני – מה כחי ומה תועלת בי?  ↩

  1732. אם אין גדיים וכו‘ – כלו’ אם אין קטנים אין גדולים.  ↩

  1733. הבדלה מנין – בלא דעה אין להבחין בין דבר לחברו.  ↩

  1734. קמח – כלו' מזונות.  ↩

  1735. טול קיסם – הסר שבב קטן של עץ; כלו' עבירה קטנה.  ↩

  1736. מבין עיניך – נ“א: ”מבין שניך".  ↩

  1737. קורה – כלו' עבירה גדולה.  ↩

  1738. אם אמר לך וכו' – אם אמר לך אחד: אזנך של חמור (כלו' שוטה אתה) אל תחוש, שנים – עשה לך רסן.  ↩

  1739. דגי רקק – דגים קטנים שבאגם.  ↩

  1740. יש לך בטלים הרבה – יזדמנו לך הרבה דברים שיבטלו אותך.  ↩

  1741. לא חפצתם – דברי תורה.  ↩

  1742. מקרולפרוס – גדול בקומה ביותר.

    [במקור כתוב “מִקְרוֹלַפְרוֹס”, אך צריך להיות מַקְרוֹלַפְרוֹס – הערת פרויקט בן־יהודה].  ↩

  1743. ננס – קטן בקומה.  ↩

  1744. אם יום תעזבה וכו‘ – כשתעזוב את התורה יום אחד וכו’.  ↩

  1745. א"כ לא שבקת וכו' – אם כן לא הנחת חיים לבריות.  ↩

  1746. נתת דבריך לשעורין – כלו' שאין מדה קבועה בדבריך.  ↩

  1747. מנול זה – יצר הרע.  ↩

  1748. לבית המדרש – כלו' לתורה.  ↩

  1749. אמסר עלמא וכו' – נמסר עולם בידי הטפשים.  ↩

  1750. אמר במאי וכו' – אם אמר לך אדם: במה אוכל את הפת, קח את הפת ממנו, לפי שאינו רעב ביותר.  ↩

  1751. לפעלא טבא – למי שעושה מעשה טוב.  ↩

  1752. יישר – יחזק.  ↩

  1753. אנא לא חילק וכו' – אני איני יודע לא את חילק ולא את בילק (חילק ובילק שמות סתם הם).  ↩

  1754. אנהו אכלי וכו' – הם אוכלין ואנו מברכין?  ↩

  1755. אנוס וכו' – אדם שעבר עבירה מתוך אונס הקב"ה פטרו מעונש.  ↩

  1756. אנן בדידן וכו' – אנו בשלנו והם בשלהם.  ↩

  1757. אנש בתר וכו' – אדם הולך אחר חמורו.  ↩

  1758. אסא דקאי וכו' – הדס העומד בין הקוצים הדס שמו והדס קוראין לו.  ↩

  1759. אסיא, אסי חגרתך – רופא, רפא את פסחותך; כלו' רַפּא עצמך תחלה.  ↩

  1760. אסיא דמגן וכו‘ – רופא של חנם שוה חנם; כלו’ אין רפואתו שוה כלום.  ↩

  1761. אסיא רחיקא וכו‘ – רופא מרחוק עין עוורת; כלו’ הוא כמוכה בעוורון; וי"מ: רפואה מרחוק מביאה את החולה לידי עוורון.  ↩

  1762. אסמכתא בעלמא – סמך בלבד; כלו' עיקר הדבר ממקום אחר הוא למד והמקרא אינו אלא סמך.  ↩

  1763. אסתירא וכו‘ – אסתירא (שם מטבע) בלגין (בבקבוק ריק) משמיע קיש־קיש; כלו’ איש בער שיודע דבר חכמה מכריז עליו ומשתבח בו.  ↩

  1764. אף־על־גב וכו' – אעפ"י שהוא אינו רואה הרי מזלו רואה.  ↩

  1765. זכר – בירוש‘ (מו“ק פ”א ה"ד) הגיר’: רמז.  ↩

  1766. אפכא מסתברא – הפך הדבר נראה.  ↩

  1767. מן הרחמים – מבקשת רחמים.  ↩

  1768. נושבות בו – באילן.  ↩

  1769. אפילו צפורא וכו' – אפילו צפור קלה אינה ניצודת בלא גזירת שמים.  ↩

  1770. קל שבקלים – איש נקלה ביותר.  ↩

  1771. פרנס – מנהיג.  ↩

  1772. על הצבור – על הקהל.  ↩

  1773. כאביר שבאבירים – כלו' כגדול וחשוב ביותר.  ↩

  1774. אפילו קרחה וכו' – גם האורג שר ומושל בביתו.  ↩

  1775. פרדשכא – נ“א: ”פרדכשא".  ↩

  1776. ריקנים שבך – ריקים שבישראל.  ↩

  1777. כרמון – שמלא גרעינים.  ↩

  1778. אפילו ריש וכו‘ – אפילו ראש הבורות (הממונה על מימי הבארות שבעיר, והוא מינוי קטן) מתמנה מן השמים; כלו’ שחייבים בכבודו.  ↩

  1779. שיחת חלין – דברים פשוטים.  ↩

  1780. תלמוד – נ"א: למוד.  ↩

  1781. אקמצא ובר קמצא וכו' – על קמצא ובר קמצא, והם שמות אנשים שהיו בימי החורבן ומריבה שהיתה ביניהם גרמה לחרבן הבית.  ↩

  1782. ארבעה לצלא וכו‘ – ארבעה לעור קטן וארבעה לעור גדול; כלו’ עבוּד עור גדול ועבוד עור קטן עולים במחיר אחד.  ↩

  1783. ארבעת לי וכו‘ – הרבצת לי אריה על גבולי; כלו’ נתת מכשול לשכן.  ↩

  1784. ארחי ופרחי – אורחים ועוברי דרך.  ↩

  1785. ארי אברחי וכו‘ – הברחתי את הארי מן הגבול; כלו’ סילקתי את השכן הרע.  ↩

  1786. ארי בן ארי – גדול בן גדול.  ↩

  1787. בן שועל – בנו של קטן.  ↩

  1788. ארי שאמרת וכו‘ – כלו’ מי שאמרת עליו שהוא אדם גדול נמצא קטן.  ↩

  1789. אריא קטילא וכו' – אריה הרוג הרגת.  ↩

  1790. ארכביה וכו‘ – הרכיבו על שני רכשים; כלו’ נתן בדבר יפוי כח כפול.  ↩

  1791. כלי זינה – אברי האשה.  ↩

  1792. אשקא דריספק וכו' – על יתד של מרכבה (וי"א: על רגל השידה, שנושאים בה בני אדם חשובים) חרבה עיר ביתר.  ↩

  1793. חבר – תלמיד חכם.  ↩

  1794. לסטים – גזלן.  ↩

  1795. אשתרי וכו‘ – הותר חבל אחד, הותרו שני חבלים; כלו’ בהתרת חבל אחד ממילא ניתר החבל השני הקשור בו.  ↩

  1796. בנציבין – עיר במדינת בבל.  ↩

  1797. אתגרת וכו‘ – נשׂכרת לו נפץ (נקה) את צמרו; כלו’ הנשכר לחברו חייב לעשות כל מלאכה שנותנין לו.  ↩

  1798. בתרין ראשין – בשני הקצוות; כלומר, החבל התלוי בבאר שני דליים קשורים לו בשני ראשיו, וכשזה עולה זה יורד, ומי שאוחזו בשני ראשיו אינו מעלה כלום.  ↩

  1799. אתרנגולא וכו' – על תרנגול ותרנגולת חרבה עיר טור־מלכא.  ↩

  1800. אתרתי תלת וכו' – על שנים שלשה (חטאים) הגנב לא נהרג, אבל סופו להריגה.  ↩

  1801. אתתא בהדי וכו‘ – האשה עם השיחה פלך, האשה מדברת וטווה בפלך בבת אחת; כלו’ יודעת להטות את דבורה לטובתה כדרך שהיא מטה את הפלך בטוויה.  ↩

  1802. אתתך גוצא וכו‘ – אשתך נמוכה שחֵה ולחש לה; כלו’ אם קטנה היא בקומה כפוף את קומתך לדבר אליה ולשאול בעצתה.  ↩

  1803. ונפשפש – נחפש.  ↩

  1804. שלא יעלו חלודה – שלא יתעפשו.  ↩

  1805. מסיעין אותו – מן השמים.  ↩

  1806. באתר דלית וכו' – במקום שאין איש, שם הוי איש (ועיין “במקום שאין” וכו').  ↩

  1807. באתרא דמרי ביתא וכו' – במקום שבעל־הבית תולה כלי־זינו שם הרועה הנקלה תולה את כדו.  ↩

  1808. בבואה דבבורה – צִלו של צל.  ↩

  1809. בדידי הוה עובדא – בי היה המעשה.  ↩

  1810. בדיל רבה וכו' – בזכות הרב היה אוכל התלמיד.  ↩

  1811. בהא נחתינן וכו‘ – בזה אנו יורדים ובזה אנו עולים; כלו’ הרי בזה אנו עסוקים.  ↩

  1812. בהדי הוצא וכו‘ – עם הקוץ לוקה הכרוב; כלו’ הצדיק נענש בשביל הרשע שכנו.  ↩

  1813. בהדי כבשי וכו‘ – מה לך עם סודותיו של הקב"ה? כלו’ אין לך עסק בנסתרות.  ↩

  1814. בוצין וכו' – כל קשוא מאבו (מראשית צמיחתו) ידוע (ניכר).  ↩

  1815. בוצינא טב וכו' – הקשוא (שהוא קטן) טוב מדלעת.  ↩

  1816. בור ששתית וכו‘ – כלו’ אל תהא כפוי טובה.  ↩

  1817. בזכות וכו' – בזכות המטבע הגדולה נתלקטו אף המטבעות הקטנות.  ↩

  1818. בחברתה וכו‘ – בחברתה ולא בקוץ; כלו’ האשה נפגעת יותר מקנאתה בחברתה משהיא נפגעת מן הקוץ.  ↩

  1819. בחקל דאית וכו' – בשדה שיש בו הרים אל תדברי דברי סודות, שאזנים להרים.  ↩

  1820. איזגורין – נ“א: ”אוגרין".  ↩

  1821. בטלה דעתו וכו' – כלומר אין משגיחין בו.  ↩

  1822. בייא תותבא וכו' – אוי כשגר־תושב מגרש את אדון הבית.  ↩

  1823. בין דין לדין וכו' – בין זה לזה אבדה עלובה זו.  ↩

  1824. בין חיתא וכו' – בין המילדת והיולדת הלך (אבד) בן העלובה.  ↩

  1825. בין יממא וכו' – בין יום ללילה אין בני אדם טועים, ומכירים הם להבדיל.  ↩

  1826. בין מדידה וכו' – בין משלה (מנוצות שלה) ובין לא משלה מתקשטת בת קבריא (מין עוף ממיני העורבים; נ“א: ”קרביא").  ↩

  1827. בין קניא וכו' – מה לשווילנאי (שם אשה) בין קנים וערבי נחל, שאין דרכה להיות שם, ובודאי לשם עבירה הלכה.  ↩

  1828. בת מימר שירה – יכולה לומר שירה?  ↩

  1829. בירא וכו‘ –עי’ סי' ךכה.  ↩

  1830. ביש גדא וכו‘ – כלו’ רע מזל.  ↩

  1831. בירה – מגדל.  ↩

  1832. בכי ליה למר וכו' – בוכים ולא ידע, שוחקים ולא ידע, אוי לו לאדם שאינו יודע בין טוב לרע.  ↩

  1833. בל תשחית וכו' – האסור על השחתת הגוף גדול משל השחתת ממון.  ↩

  1834. גחלת יוקדת – מין תולעת שמאירה בלילה כגחלת.  ↩

  1835. שאדם מודד – לאחרים.  ↩

  1836. במופלא – בנעלם.  ↩

  1837. במזונותי וכו' – כך אומר העוף שנתון בכלוב לחבירו שנתקנא בו על מזונותיו המוכנים לו מיד בעליו.  ↩

  1838. במפתח בבי וכו‘ – אם בפתיחת הדלתות גשם, אתה חמר, קפל שקך וישן; כלו’ אם יצא החמר בבוקר מפתח ביתו להביא תבואה וראה גשמים יורדים ישוב וישכב לישון, מפני שהתבואה תהיה בזול ולא ישתכר.  ↩

  1839. במקום שבעלי תשובה עומדים – בעולם־הבא.  ↩

  1840. שהלסטים מקפח – שהגזלן הורג.  ↩

  1841. במתא שמאי וכו‘ – בעיר – שמי, שלא בעיר – שמלתי; כלו’ האדם במקום מושבו מכובד בשביל שמו הטוב, ושלא במקומו מכבדין אותו לפי מלבושיו.  ↩

  1842. בן־נח – נכרי.  ↩

  1843. על פחות משוה פרוטה – של גזילה.  ↩

  1844. נדון על שם סופו – התורה החמירה ענשו מפני שסופו להעשות רוצח.  ↩

  1845. מנולתן – מגנה את יפין.  ↩

  1846. בניך וכו' – כשמתה אשתו של אדם ומכניס אשה שניה בבית.  ↩

  1847. הפקיד – טמן.  ↩

  1848. מטפל – עוסק.  ↩

  1849. יכנס בעביה וכו‘ – כשמעבירין קורה ממקום למקום בעל הקורה בעצמו נושא בחלקה העבה והכבד ביותר; כלו’ מי שהדבר נוגע אליו טורח בו יותר מאחרים. ובב"ר מב הגיר: טען בעביה.  ↩

  1850. בעקבות וכו' – בעקבות המשיח (לפני בואו) תרבה העזות.  ↩

  1851. בפלגות וכו' – בחצי פיך אתה אומר או בכל פיך?  ↩

  1852. בקדרה שבשלו וכו‘ – כלו’ מה שזממו לאחרים נעשה להם.  ↩

  1853. בקי – יודע ומכיר היטב.  ↩

  1854. בקעה מצא – כלו' מקום פרוץ.  ↩

  1855. בר בי־רב וכו' – תלמיד של יום אחד.  ↩

  1856. בר ברך וכו‘ – בן בנך ימכור שעוה ואתה לא תצטער; כלו’ אין לך לדאוג למה שיהא אחריך.  ↩

  1857. בר מיחם וכו' – מחמם תנורים, מלקק קערות, מרקד בבית משתה. וכולם שמות של גנאי לאנשים ריקים ופוחזים והולכי בטל.  ↩

  1858. ברא מזכה אבא – הבן מזכה את אביו.  ↩

  1859. בראש כל אסון וכו‘ – בראש כל הרפואות אני יין; כלו’ היין הוא הטוב שברפואות.  ↩

  1860. ברוך המקום – כך אומרים על רשע שמת.  ↩

  1861. ברי ושמא – ודאי וספק.  ↩

  1862. ברי עדיף – כלו' תופסין את הודאי.  ↩

  1863. לפשפש – רמש עוקץ שריחו רע (וואנץ).  ↩

  1864. המוללו – הממעכו באצבעות.  ↩

  1865. ברית כרותה לשפתים – שמתקיים מה שאדם מוציא מפיו.  ↩

  1866. ברובו – ברוב בני אדם בבית, שעוזרים זה את זה.  ↩

  1867. בשה“ פה”י – ב“שבת היום”, “פסח היום”; כך אומרים על מי שמשתמט מן המלאכה שהוא עוסק “בשה”י פה“י”.  ↩

  1868. בשוק סמייא וכו' – בשוק של סומים (עוורים) קוראין לעִוֵר סגי־נהור (=רב אור, מאור־עינים).  ↩

  1869. בכוסו – בשתייתו.  ↩

  1870. בכיסו – בממונו.  ↩

  1871. בשמך… ובמקומך – הראוים לך.  ↩

  1872. לא יום וכו' – בין השמשות.  ↩

  1873. בשעת המכנסים וכו‘ – כלו’ כשממעטים לעסוק בתורה פזר את תורתך.  ↩

  1874. בשעת חדותא וכו‘ – בשעת חדוה חדוה, בשעת אֵבֶל אֵבל; כלו’ לכל זמן ואין מערבין צער בשמחה.  ↩

  1875. בשעת חרום – בשעת מלחמה ומהומה; ויש גורסים “חֵרֶם”.  ↩

  1876. בשעת עקתא וכו‘ – בשעת צרה נדר, בשעת רווחה שמיטה; כלו’ כשבאה צרה על האדם הוא נודר נדרים וכשירווח לו הוא משתמט מלקיים את נדריו.  ↩

  1877. שמטי – בב“ר פ”א הגיר': “שטפא”.  ↩

  1878. בת דינא וכו‘ – לָן הדין בטל הדין; כלו’ אם הֵלין בי"ד את הדין מתחילין למחר בבוקר לבררו מתחילתו.  ↩

  1879. מטמונת – אוצר.  ↩

  1880. בת שתין וכו' – (אשה) בת ששים כבת שש רצה לקול התוף; שהנשים להוטות אחר זמרה ומחול.  ↩

  1881. בת תחלה – אם נולדה לאדם בת תחלה.  ↩

  1882. בתחלה אורח וכו' – על יצר הרע נאמר.  ↩

  1883. בגרה – גדלה בשנים.  ↩

  1884. שחרר – הוצא לחפש.  ↩

  1885. בתר גנבא וכו‘ – אחרי הגנב גנוב וטעום טעם; כלו’ הגונב מן הגנב אף הוא טועם טעם גניבה.  ↩

  1886. בתר מרי נכסי וכו‘ – אחר בעל נכסים משוך עצים; כלו’ התחבר לבעל נכסים ושרתהו, שתגיע לך מזה טובה.  ↩

  1887. בתר עניא וכו' – אחר העני הולכת העניות.  ↩

  1888. בתר רישא וכו‘ – אחר הראש הולך הגוף; כלו’ הכל הולך אחר הראש.  ↩

  1889. בתרי וכו' – בשתי מיתות אתה הורגו.  ↩

  1890. בתרין גורין וכו‘ – בשני כלבים הרגו את הארי; כלו’ אפילו גבור אינו יכול לעמוד בפני רבים.  ↩

  1891. גביל לתורא וכו‘ – בלול (מספוא) לשור, בלול לשוורים; כלו’ באותו טורח שאתה מגבל מספוא לפני שור אחד אתה יכול לגבל לפני שנים.  ↩

  1892. גברי גברין וכו' – דאגה הורגת גבורים שבגבורים.  ↩

  1893. גברא אגברא וכו' – מקשה אתה מאדם על חברו?  ↩

  1894. גברא דטרקיה וכו' – אדם שנעל את דלתו ואבד לו מפתחו.  ↩

  1895. גברא דנשי וכו‘ – אדם שהרגוהו נשים אין דין ואין דיין; כלו’ דמו בראשו.  ↩

  1896. גברא דרחצנא וכו' – אדם שבטחתי בו הרים את אגרופו ועמד (עלי להכותני).  ↩

  1897. גברא קטילא קטל – אדם הרוג הרג.  ↩

  1898. גברא רבא וכו' – אדם גדול אמר דבר אל תשחק עליו.  ↩

  1899. גברי בעי וכו' – הגברים צריכים חיים ונשים אינן צריכות חיים?  ↩

  1900. גבשושית – תל עפר קטן.  ↩

  1901. דומה עליו – על הזקן.  ↩

  1902. המעשה – המביא אחרים לידי מעשי צדקה.  ↩

  1903. העושה מאהבה – העושה מצוה מאהבת הקב"ה.  ↩

  1904. שדוחה “לא תעשה” – שמותר לעבור על מצות “לא תעשה” משום כבוד הבריות.  ↩

  1905. מצוה ועושה – מי שמקיים דבר מפני שנצטוה לעשותו.  ↩

  1906. גדול מרבן שמו – אלו מן הראשונים שקרואים בשמם בלבד (כגון הלל, שמאי וכדומה) גדולים מאלו שנקראים בשם “רבן”.  ↩

  1907. גדולה אונאת וכו' – גדול ענשו של המצער את חברו בדברים.  ↩

  1908. לגימה – סעודה.  ↩

  1909. לשמה – לשם מצוה.  ↩

  1910. גדיים שהנחת – כלו' הצעירים.  ↩

  1911. גוד או אגוד – משוך או אמשוך; כלו' קנה אתה את חלקי או מכור לי את חלקך, כך אומר לחברו שותף שרוצה לחלוק.  ↩

  1912. גוזמא וכו' – פעמים שהתנא שונה לשון של גוזמא והפלגה.  ↩

  1913. גולירין – אנשי הצבא הפשוטים.  ↩

  1914. גופא דעובדא וכו' – עיקר המעשה היאך היה?  ↩

  1915. גור טב וכו' – גור כלב טוב לא תגדל מכלב רע.  ↩

  1916. עבידא דבטלה – עשויה להבטל.  ↩

  1917. גחלת כמה וכו' – גחלת כשמניחין אותה הולכת ועוממת.  ↩

  1918. גיורא וכו' – גר עד עשרה דורות לא תבזה ארמי (נכרי) לפניו.  ↩

  1919. גיפא וכו' – מנאפת בתפוחים (באתנן של תפוחים) וחולקת (אתננה) לחילים.  ↩

  1920. גירא וכו' – חץ בעיני השטן; מי שמתגרה בשטן אומר לו כך.  ↩

  1921. גיראה וכו‘ – החַצָּץ (העושה חצים) נהרג בחצו; כלו’ מפועל ידיו ישולם לו.  ↩

  1922. גלגול מחלות – הגלגול שעתידין המתים להתגלגל לא"י במערות עפר תחת הקרקע.  ↩

  1923. גלגל וכו' – המזל והעושר אינם קבועים ועומדים במקום אחד.  ↩

  1924. גמירי דמיהב וכו' – מקובלים אנו שנותנין (מן השמים), אבל אין נוטלין (בחזרה).  ↩

  1925. טבא וגו' – הטוב לא יהיה רע.  ↩

  1926. גמלא אזל וכו' – הגמל הלך לבקש קרנים, ואזניו שהיו לו נכרתו ממנו; והוא משל על מי שבא לבקש שכר ונמצא מפסיד.  ↩

  1927. גמלא במדי וכו' – הגמל רוקד במדי על הקב, הרי קב והרי גמל והרי מדי ואינו רוקד; כלומר הרוצה לשקר ירחיק עדותו.  ↩

  1928. גמרא וכו' – למוד תלמוד ויהא לך לזמר; כך אומרים לתלמיד שוטה שלומד ואינו מבין.  ↩

  1929. גנבא וכו‘ – גנב על פי מחתרת קורא לשמים; כלו’ מתפלל שתעלה בידו גנבתו.  ↩

  1930. דמי – דומה.  ↩

  1931. גרגרת וכו‘ – כלו’ זוללות מכלה את הממון.  ↩

  1932. גרמא וכו‘ – עצם שנפלה בחלקך בין טובה ובין רעה גררנה; כלו’ שמח בחלקך.  ↩

  1933. גרעתיה וכו‘ – גלחת את הארמי (הנכרי) ויפה בעיניו, האחז אש בזקנו ולא תשבע ממנו שחוק; כלו’ לגלג עליו כמה שאתה יכול.  ↩

  1934. דאגר וכו‘ – השוכר גן (אחד) אוכל צפרים, השוכר גנים צפרים אוכלים אותו; כלו’ מרבה נכסים מרבה הפסד, שאי־אפשר לו לטפל בהם כראוי.  ↩

  1935. דא קני וכו' – אם קנה זו (כלומר דעה) מה חסר, ואם לא קנה זו מה קנה?  ↩

  1936. דאכא בארעא וכו' – מה שיש בארץ אין אתה יודע, ותדע מה שיש ברקיע?  ↩

  1937. דאכל אליתא וכו' – האוכל אליה (סעודה שמנה) נחבא בעלייה (מפני בעלי חובותיו), והאוכל ירק שוכב על אשפות העיר (במקום גלוי ואינו מתירא משום אדם). “אליתא־עליתא”, “קקולי־אקיקלי” – לשון נופל על לשון.  ↩

  1938. דאכל בהדא וכו‘ – האוכל קור זה (קליפה רכה של ענף תמר) ילקה בשבט זה (שממנה נתפצלה הקליפה); כלו’ הרעה בעצמה מייסרת את העושה אותה.  ↩

  1939. דאכל מן חבריה וכו' – האוכל משל חבירו מתבייש להסתכל בו.  ↩

  1940. דאשתמש וכו' – המשתמש בכתר (של תורה) חולף מן העולם.  ↩

  1941. דביש ליה וכו' – מי שרע לו בעיר זו ואינו הולך לעיר אחרת.  ↩

  1942. דבר – מנהיג.  ↩

  1943. בהוה – במה שמצוי ושכיח.  ↩

  1944. צריך רבי – צריך לשאול עליו את הרב.  ↩

  1945. שנתחבט – שנתקשה ונתייגע.  ↩

  1946. בקנה – כלו' בדרך קלה.  ↩

  1947. כך במקור, וצריך להיות: בר' לא: (הערת פרויקט בן־יהודה)  ↩

  1948. לשון הבאי – דברי גוזמא והפלגה.  ↩

  1949. לא מעלין וכו‘ – כלו’ אין בהם ממש.  ↩

  1950. דברים בגו – כוונה מיוחדת יש בתוך דבר זה.  ↩

  1951. כבשונו של עולם – סתרי עולם.  ↩

  1952. דברים שעומדים וכו‘ – כלו’ חשובים ביותר.  ↩

  1953. דדא ביה וכו' – מי שיש בו זו (דעת) הכל בו, מי שאין בו זו מה יש בו?  ↩

  1954. בקופסא – בארגז.  ↩

  1955. שכפאו – שהכריחו.  ↩

  1956. דוק בככי וכו‘ – טחון בשנים ותמצא (כח) בפסיעות הרגלים; כלו’ אכילה נותנת כח בגוף.  ↩

  1957. פרנס – מנהיג.  ↩

  1958. דזקיף וכו' – מי שיש לו תלוי במשפחתו אל תאמר לו תלה את הדג; שלא להזכירו גנאי משפחתו.  ↩

  1959. דחה אבן וכו‘ – כלו’ הוסיף לו מכשול.  ↩

  1960. דחיתי… בקש – בדבר קל שאין בו ממש.  ↩

  1961. בשעתה – בשעה שהיא באה, ולא לדאוג עליה מקודם.  ↩

  1962. דיו לבא וכו‘ – אין למדין דבר מחברו בדין קל־וחומר; כלו’ די לו לנלמד שיהא דומה לנידון (דבר שממנו מלמדין) ולא שיהא חמור ממנו.  ↩

  1963. כרבו – כאדונו.  ↩

  1964. דין הנין וכו' – אלו טובים בעיני ואלו אינם טובים בעיני.  ↩

  1965. דינא דמלכותא וכו' – דין של מלכות דין.  ↩

  1966. דכאב ליה וכו' – מי שכואב לו כאב הולך לרופא.  ↩

  1967. דלא מוסיף וכו' – מי שאינו מוסיף על תורתו ישתכח ממנו גם מה שלמד.  ↩

  1968. דליוה לרטיבא וכו' – הרימו עץ לח (שאינו ראוי להסקה) מפני שיש לו צורך במקומו.  ↩

  1969. דלת הננעלת וכו‘ – כלו’ מי שהורע מזלו אין מיטיבין לו במהרה.  ↩

  1970. דמבי דינא וכו‘ – מי שנטלו בית־דין את לבושו כדי לפרוע חוב לאחרים יזמר זמר וילך לדרכו; כלו’ יקבל עליו את הדין.  ↩

  1971. דמי פומיה וכו‘ – פיו דומה כאילו לא טעם תבשיל; כלו’ תאבונו גדול ביותר.  ↩

  1972. טעים – בבר‘ סב הגיר’: “שריף” (גמע).  ↩

  1973. דמים וכו' – דמים משמעו (פירושו) שתים (דם וממון).  ↩

  1974. דמלפא וכו' – למודת שכול (במיתת בנים) אינה מתיראת עוד.  ↩

  1975. דנכית ליה וכו' – מי שנשכו נחש, החבל (שדומה לנחש) מפחידו.  ↩

  1976. דנפח וכו' – הנופח בכוסו (ששוהה ואינו שותה מיד) אינו צמא.  ↩

  1977. דנפסא וכו‘ – מי שבעלה נפץ (מנפץ צמר, והיא אומנות פחותה) קוראתו בסף הבית ויושבת; כלו’ אשתו מתכבדת בו בפני הכל.  ↩

  1978. דנפק וכו' – היוצא ממך (כלו' בנך) מלמדך עצה.  ↩

  1979. דסיר וכו‘ – מי שמסייר (מבקר ובודק) את נכסיו בכל יום מוצא אסתירא (מטבע); כלו’ מרויח הרבה.  ↩

  1980. מה למעלה – הקב"ה.  ↩

  1981. לאפיקורוס – למין, לכופר.  ↩

  1982. דעלך סני וכו' – מה ששנאוי לך לא תעשה לחברך.  ↩

  1983. דפרע קניה וכו' – ההורס את הקן שלו מחריב ביתו.  ↩

  1984. דצריך לנורא וכו‘ – הצריך לאש נופח בה; כלו’ הצריך לדבר יטפל בו.  ↩

  1985. דקדוקי עניות – קושי היסורים של עניות.  ↩

  1986. קונו – הקב"ה.  ↩

  1987. דקולסא וכו‘ – מי שבעלה שומר כרוב אינה מבקשת עדשים לקדירה; כלו’ די לה בכך שיש לה בעל.  ↩

  1988. דרגיש ליה וכו‘ – מי שמרגיש (כאב) ידבר; ויש גורסים “דדגיש”, כלו’ מי שנלחץ.  ↩

  1989. דרחים וכו' – אוהבו אינו רואה לו חובה; שונאו אינו רואה לו זכות.  ↩

  1990. דרך ארוכה וכו' – ארוכה במהלך, אבל קצרה שאין בה מכשולים.  ↩

  1991. התגרין – הסוחרים.  ↩

  1992. הפסלת – הסחורה הגרועה.  ↩

  1993. השבח – הסחורה היפה.  ↩

  1994. דשומשמנא וכו‘ – מי שבעלה נמלה (קטן כנמלה) כסאה מוטל בין חורות (שרות); כלו’ מתכבדת היא בו אפילו בפני גדולות וחשובות.  ↩

  1995. הא אלפא וגו' – הרי הספינה, הבא את הנהר.  ↩

  1996. הא בהא וכו' – זה בזה תלוי.  ↩

  1997. הא גברא וכו' – הרי האיש והרי שטר הזמנה.  ↩

  1998. הא גברא וכו' – הרי האיש והרי התשובה (הקושיא), כלומר יבוא האיש שעומד לפנינו ויתרץ בעצמו מה שמשיבין עליו.  ↩

  1999. הא לחוד וכו' – זה לעצמו וזה לעצמו.  ↩

  2000. הא לן וכו' – זה לנו וזה להם.  ↩

  2001. הא שקא וכו‘ – הרי השק (של תבואה) הרי הסלע (מטבע, דמי התבואה), הרי הסאה (למדידת התבואה) – עמוד ומדוד; כלו’ הכל מוכן, קום עשה אתה את שלך.  ↩

  2002. הא פרגמטיא וכו' – הרי הסחורה והרי הסוחר.  ↩

  2003. הא קורא וכו‘ – הרי הקור (קליפה רכה של דקל שאוכלין אותה) והרי השבט (שהקליפה נקלפה ממנו), אכלתם את הקור תלקו בשבטו; כלו’ העונש סמוך לחטא (ועי‘ סי’ םפד).  ↩

  2004. הא קל וכו' – הקול קול חכם וידיו מפשיטות מתים.  ↩

  2005. האונס וכו' – מי שאנס בתולה חייב לקחתה לאשה ונמצא ששותה מתוך כד מנוקב שלו, שקשור כל ימי חייו לאשה פגומה.  ↩

  2006. האי גברא וכו‘ – אדם זה אף הוא היה יושב באותו פחד; כלו’ אף הוא נתון בצרה זו.  ↩

  2007. האי דשנא וכו' – מתנה זו (נאה) לאדון זה?  ↩

  2008. האי עלמא וכו' – עולם זה אכסניה הוא.  ↩

  2009. האי עלמא וכו' – העולם הזה דומה לבית משתה.  ↩

  2010. האי תגרא וכו‘ – תגרה (מריבה) זו דומה לצנור של בדק המים (פרץ מים של נהר), כיון שמתרחב מתרחב; כלו’ מריבה כיון שמתחילין בה מתגברת והולכת.  ↩

  2011. שעמום – שממון.  ↩

  2012. הבלא וכו' – חום מוציא חום.  ↩

  2013. הדא חקלא וכו' – שדה זה כשהוא נקצר שלא בעונתו (בזמנו), אפילו התבן אינו טוב.  ↩

  2014. הדא עוברתא וכו' – זמורה זו של כרם שלא נכפפה כשהיא רטובה, לא תוכל לה כשתתקשה.  ↩

  2015. הדא תורתא וכו' – פרה זו שאינה למודה לחרוש בעונתה, מתקשה עליו בסוף.  ↩

  2016. הדבק וכו' – התדבק לשר וישתחוו לך.  ↩

  2017. הדיוט – אדם גס.  ↩

  2018. הדין סמיא וכו' – עוור זה קוראים לו בלשון נקיה סגי נהור (מאור עינים).  ↩

  2019. הדין ערקא וכו' – רצועה זו מעור זה.  ↩

  2020. הדר שטיא וכו' – חזר השוטה לדרך שטותו.  ↩

  2021. הדרא וכו' – השאלה חוזרת למקומה.  ↩

  2022. הוא אכל וכו' – הוא אוכל ואני ארחץ (את ידי)?  ↩

  2023. הוא מותיב וכו' – הוא משיב והוא מתרץ.  ↩

  2024. הואיל ואדחי וכו‘ – כיון שנדחה נדחה; ובמג’ כא, הגיר': “הואיל ונדחה ידחה”.  ↩

  2025. הואיל ואתא וכו' – כיון שבא לידינו נאמר בו דבר.  ↩

  2026. מתונים – לא נחפזים.  ↩

  2027. הוי משתדל וכו' – התקרב למי שהוא מצליח; נ“א: ”עם אדם".  ↩

  2028. רגליהם – של החכמים.  ↩

  2029. אורם – אשם.  ↩

  2030. הוי ראש וכו‘ – עי’ לעיל סעיף ףיט.  ↩

  2031. הויות וכו' – סברות חריפות כאלו של אביי ורבא הריני רואה כאן.  ↩

  2032. נופך – אבן טובה.  ↩

  2033. מחמת אנסו – מפני אונס של חולי.  ↩

  2034. הזק ראיה – ההיזק של הבטת השכן לתוך חצר חברו.  ↩

  2035. שמיה – שמו.  ↩

  2036. הטיח וכו' – דבר דברים קשים נגד הקב"ה.  ↩

  2037. היא נימא וכו‘ – היא (האשה) מנמנמת והסל (שעל ראשה) משתפל ונופל; כלו’ בעצלותה יהָרס הבית.  ↩

  2038. היכא דעיל וכו‘ – במקום שנכנס ירק יכנס בשר ודגים; כלו’ טוב לאכול מזונות יפים ממזונות פחותים.  ↩

  2039. היכמה דאתא וכו' – כשם שהאדם בא לעולם בתפנוקים כך הוא יוצא בתפנוקים.  ↩

  2040. בחליטין – מאכלים דקים וערבים.  ↩

  2041. היכמה דמעזילא וכו‘ – כשהם שהטוֹוה טוֹוה על פלכו כך עולה לו; כלו’ רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותו.  ↩

  2042. היכמה דקמקמא וכו‘ – כשהקומקום רותח הוא שופך על צדו; כלו’ הכועס מביא רעה לעצמו.  ↩

  2043. היציאה וכו' – ההוצאה יתירה על מה שהשביחה הסחורה.  ↩

  2044. הכי והכי וכו' – כך וכך היה המעשה.  ↩

  2045. סומין – עורים.  ↩

  2046. מצנים פחים – קור וחום, שפעמים הם באים בפשיעה.  ↩

  2047. אחר המעמיד – אחר דבר המעמיד.  ↩

  2048. לפי המביש וכו' – לפי חשיבותו של זה וזה.  ↩

  2049. שהשעה עומדת לו – שמזלו משחק לו.  ↩

  2050. הכל מן הקבלנים – המקבלים את הגניבות מידי הגנבים ועושין סחורה בהן, הקולר אינו תלוי אלא בצוארם.  ↩

  2051. הכל צפוי – מראש ע“י הקב”ה ואעפ“כ ”הרשות נתונה" לאדם לבחור דרכו.  ↩

  2052. למרי חטיא – לבעל החטים.  ↩

  2053. סרסורים לגוף – להביאו לידי עבירה.  ↩

  2054. הלב יודע וכו‘ – לבו של אדם יודע אם הוא נוטל עץ בשביל עקל (קופה מעשה שבכה שעוצרים בה זיתים) או לעקלקלות, ולשון נופל על לשון הוא; כלו’ אם כוונתו לתקן או לקלקל.  ↩

  2055. הלכה ואין וכו' – כך היא ההלכה ומותר לעשות כך, אבל אין מורין כן לרבים, שלא יזלזלו בדבר.  ↩

  2056. הלכה חמורך – הפסדת חמורך.  ↩

  2057. רווחת – מקובלת ונהוגה.  ↩

  2058. הלכתא בעיא וכו' – הלכה צריכה צלילות הדעת.  ↩

  2059. כיומא דאסתנא – כיום שרוח צפונית מנשבת בו, שיום אורה הוא ונוח לכל.  ↩

  2060. הלכתא למשיחא – הלכה למשיח; כלו' הלכה שאינה צריכה לזמנה אלא לעתיד לבוא.  ↩

  2061. המאור שבה וכו' – המאור שבתורה מחזיר את הרשעים למוטב.  ↩

  2062. המוציא מחברו וכו' – הרוצה להוציא ממון מחזקת בעלים עליו להביא ראיה (עדות).  ↩

  2063. המלבין – המבייש.  ↩

  2064. המקום – הקב"ה.  ↩

  2065. מרוק – גמור.  ↩

  2066. כצורתו – תרגום מלה במלה.  ↩

  2067. בדאי – משקר.  ↩

  2068. הן דליסטאה וכו' – במקום שהלסטים מקפח (הורג) שם הוא נתלה.  ↩

  2069. דומה עליו כמישור – כלו' אינו מבחין עוד בין אסור ובין מותר.  ↩

  2070. לקוץ – לכרות.  ↩

  2071. הניח מעותיו וכו‘ – כלו’ הפקיר ואבד מעותיו.  ↩

  2072. הסדרן וכו' – היודע לסדר שמועותיו גדול ממי שיודע לפלפל בתורה.  ↩

  2073. הסוס לקבלי וכו' – הסוס מוטל לנגדי, והוא מקלף (מפשיט) עורו.  ↩

  2074. הסתלק – התרחק.  ↩

  2075. לפרוזדור – למסדרון, לחדר־הכניסה.  ↩

  2076. הפוגם – הפוסל ומגנה את עצמו ע"י מעשיו.  ↩

  2077. הפוך בה וכו' – עסוק הרבה בתורה שהכל בה.  ↩

  2078. הפך בנבלתא וכו‘ – הפוך בנבילה ולא תהפך בדברים; כלו’ מוטב לעסוק במלאכה בזויה כהפשטת נבילה מלעסוק בדברים בטלים.  ↩

  2079. הפוכי מטרתא וכו‘ – הפיכת המדה למה לי? כלו’ משאוי נתון בשתי מדות שוות ע"ג בהמה מה תועלת והקלה יש כשמהפכין משל זו לזו? אלא תעמוד כל אחת במשאה.  ↩

  2080. הפקר וכו' – אם הפקיר בית־דין ממון בעלים הרי הוא הפקר.  ↩

  2081. למצוה – לצדקה לעניים.  ↩

  2082. לשעבר – על מה שכבר נעשה.  ↩

  2083. הציץ ונפגע – הביט ולקתה דעתו.  ↩

  2084. הצלה פרתא – הצלה מועטת.  ↩

  2085. לבא בעי – מבקש כוונת הלב.  ↩

  2086. הרטיה – תחבושת למכה.  ↩

  2087. הקדימו וכו‘ – כלו’ מוכנים לעשות קודם ששמעו.  ↩

  2088. הקולר – השרשרת של ברזל.  ↩

  2089. הקשה וכו' – חכם ומחודד לחתך הלכה כברזל נתקשה למצוא תירוץ לקושיא זו.  ↩

  2090. אין לנו פה לאכול – כלו' אין לנו דעת להשתמש במה שהכינו לנו אחרים.  ↩

  2091. הרבה… עושה – הרבה גורם.  ↩

  2092. שלחני להרצותן – חלפן להחליפן, ונראה שזה משמש משל לשמועות שיש ביד תלמיד חכם ואין לו שומעים.  ↩

  2093. הרבה סיחים וכו‘ – כלו’ הרבה צעירים מתים לפני הזקנים. (“סיחים” – בני סוסים; “שטיחים” – מרבדים).  ↩

  2094. דמי – דומה.  ↩

  2095. הרהורי עבירה – מחשבות זמה.  ↩

  2096. הרוצה לחנק וכו‘ – כלו’ מי שרוצה שיקבלו דעתו יסתמך בדבריו על אדם גדול.  ↩

  2097. מן הכעור – מדברים מכוערים.  ↩

  2098. בא ללמד וכו – בא ללמד על אחרים והוא בעצמו צריך שילַמדו עליו.  ↩

  2099. חמר גמל – אדם המנהיג חמור וגמל, החמור הולך לפניו והגמל מאחוריו, והוא צריך לפנות לכאן ולכאן; משל על שאלה שאין להכריע בה.  ↩

  2100. הרי שלחן וכו‘ – כלו’ הכל מוכן ואין אנו יכולים להשתמש בזה.  ↩

  2101. הריני כפרת וכו' – כך אומרים על מת שחייבים בכבודו.  ↩

  2102. חגר על־גבי סומא – פסח על־גבי עוור.  ↩

  2103. הררים התלויים בשערה – הלכות גדולות התלויות ברמז של מקרא מועט.  ↩

  2104. השפלתי וכו' – כשאני משפיל את עצמי מגביהים אותי וכשאני מגביה את עצמי משפילים אותי.  ↩

  2105. חשש – כאב.  ↩

  2106. התקן וכו' – הכן עצמך בחדר המבוא קודם שתבוא לחדר הפנימי.  ↩

  2107. הותרה הרצועה – כלו' חפשי הוא ויכול לעשות כרצונו.  ↩

  2108. וא"ו דכתיב וכו‘ – אות ואו שכתובה על בְּקַעַת עץ, שאינה ניכרת מחמת החריצין והפגימות של הבקעת; כלו’ טעם שאינו נכון.  ↩

  2109. ויקרא י"ט, יח.  ↩

  2110. דברים א', א.  ↩

  2111. בראשית א', לא.  ↩

  2112. וחי בהם – במצוות התורה.  ↩

  2113. ויקרא י"ח, ה.  ↩

  2114. ולא שימות בהם – שפקוח נפש דוחה מצוות שבתורה.  ↩

  2115. וי – אוי.  ↩

  2116. ירודין – מושפלים ובזויים.  ↩

  2117. וי לא לאלפא וכו‘ – אוי לה לספינה שהלכה בלא תשלומי מכס; כלו’ אוי לו למת בלא תשובה.  ↩

  2118. וי להאי וכו' – אוי ליופי זה שמרקיב בארץ.  ↩

  2119. וי ליה למאן וכו' – אוי לו למי שאינו יודע בין טוב לרע.  ↩

  2120. וי מביתא וכו' – אוי מבפנים ואוי מבחוץ.  ↩

  2121. וכי בכדי וכו' – וכי לחנם ספדו הספדנים?  ↩

  2122. לבני לויה – לבני חבורה שהולכין עמם יחד בדרך.  ↩

  2123. ולא תהא כהנת וכו‘ – כלו’ וכי הכהנית (בת כהן) אינה חשובה כפונדקית (כבעלת בית מלון)?  ↩

  2124. ותו לא מידי – ויותר אין כלום.  ↩

  2125. זבורא ועקרבא – דבורה ועקרב. וזה נאמר על “רָעות שנעשות צרות זו לזו”, שאם עקצו את האדם דבורה ועקרב אין לו תקנה, שלעקיצת דבורה יפים מים צוננים ולעקיצת עקרב מים חמים.  ↩

  2126. זבן וכו' – קנה ומכור (לא לשם ריוח) נקרא סוחר?  ↩

  2127. זבנת וכו' – קנית (חֵפץ) מצאת (הרווחת), מכר – אִבֵּד (הפסיד) שהממון יכלה.  ↩

  2128. מירתת – חרד ומתירא.  ↩

  2129. זו אינה צריכה לפנים – אין צורך להכניס קושיא זו בבית המדרש.  ↩

  2130. זו צריכה וכו‘ – כלו’ דבר זה צריך עיון מרובה.  ↩

  2131. זודאי וכו' – צידתי קלה (מועטת) והדרך רחוקה.  ↩

  2132. זוזא כזוזי – זוז (אחד) דומה לזוזים (הרבה).  ↩

  2133. זוזא לעללא וכו' – זוז לתבואה אינו מצוי ולצרה מצוי.  ↩

  2134. מפרכסות – צובעות ומקשטות.  ↩

  2135. זיל וכו‘ – לך וקרא בבית הרב; כלו’ אפי' תינוקות של בית רבן יודעין אותו.  ↩

  2136. זילא ליה וכו' – דבר זה נאמר בעבד, ששפחה כנענית חביבה עליו מבת חורין, שהכנענית בזויה בעיניו ומזלזל בה בכל תאוותו, ושכיחה היא לו, ונוהגת עמו בפריצות.  ↩

  2137. נעשית לו – התורה.  ↩

  2138. זכה עוזרתו – את המקרא “אעשה לו עזר כנגדו” (בר‘ ב’, יח) הוא דורש: זכה הבעל – אשתו עֵזר לו, ואם לאו – היא כנגדו.  ↩

  2139. זכין וכו' – זוכין בשבילו.  ↩

  2140. זלת וכו' – הוזלה התבואה.  ↩

  2141. לחוד – לבד.  ↩

  2142. זמרא וכו‘ – זמר בבית חורב בסף; כלו’ בית שזמר בתוכו תמיד סופו להחרב.  ↩

  2143. זנותא וכו‘ – זנות בבית כתולעת לשומשמין; כלו’ מהרסת ומכלה כרקב.  ↩

  2144. אשמאי – בעל עבירות.  ↩

  2145. מטרפת – מתבלבלת.  ↩

  2146. זרוק חוטרא וכו‘ – זרוק מטה וכו’ – כלו' כל דבר נמשך לשרשו.  ↩

  2147. זרוק מרה – הטל קצת אימה.  ↩

  2148. ונשכר – מרויח.  ↩

  2149. מתרועעת – נהרסת.  ↩

  2150. חבוט וכו' – הכה מכתך שהיא טובה לקליטה (לקליטת דברי תורה).  ↩

  2151. חבל – אוי; ועי‘ סי’ ץצח.  ↩

  2152. חבל על דאבדין וכו' – וי על אלו שאבדו ואינם נמצאים.  ↩

  2153. חבל על דלית וכו' – וי על זה שאין לו חצר ועושה שער לחצר.  ↩

  2154. בית בוקיא – שם מקום שתרנגוליו חצופים.  ↩

  2155. חברותא וכו‘ – כלו’ וכי מקילין ראש ונוהגין מנהג חברים בהקב"ה.  ↩

  2156. חברך חברא וכו' – חברך יש לו חבר וחברו של חברך אף הוא יש לו חבר.  ↩

  2157. חברך מית וכו' – [אם אמרו לך] חברך מת – תאמין, חברך נתעשר אל תאמן.  ↩

  2158. חברך קריך וכו‘ – חברך קרא לך חמור תן אוכף (כר) על גבך; ועי’ סי' שצב.  ↩

  2159. חדה כרסא וכו' – כרס (בטן) אחת יש לה, שתי כריסין אין לה.  ↩

  2160. חויא דרבנן וכו' – נחש של חכמים שאין לנשיכתו רפואה. והכוונה לעונש נדוי שמנדין חכמים את העבריינים.  ↩

  2161. חוכא וכו' – שחוק ולעג.  ↩

  2162. חזותו – מראהו.  ↩

  2163. חזי מאן וכו' – ראה איזה אדם גדול מעיד עליו.  ↩

  2164. טלפיו – פרסותיו השסועות, שהן סימן טהרה.  ↩

  2165. חזירתא רעיא וכו' – החזירה רועה בעשרה והכבשה לא באחד!  ↩

  2166. חזקה – סתם.  ↩

  2167. חבר – תלמיד חכם.  ↩

  2168. חטוף וכו' – חטוף ואכול, חטוף ושתה, שהעולם שאנו הולכים ממנו דומה לבית־משתה.  ↩

  2169. חטיא וכו' – אם החטים של עירך זונין הן (מין גרוע שגדל בין החטים), זרע מהן, ולא תקח לזריעה מעיר אחרת.  ↩

  2170. חיי, בני וכו' – חיים, בנים ומזונות אינם תלויים בזכות אלא במזל.  ↩

  2171. חילך וכו' – כחך לתורה ויפיך לנשים.  ↩

  2172. חכים יתקרי וכו' – חכם יִקָּרֵא, רבי לא יקרא.  ↩

  2173. עדיף – גדול יותר.  ↩

  2174. כיוצא בו – דומה לו.  ↩

  2175. חלמא וכו' – חלום טוב ראיתי.  ↩

  2176. חמין וכו' – שתית חמין במו"ש רפואה.  ↩

  2177. חמירא וכו' – חמורה סכנה מאיסור.  ↩

  2178. חמץ וכו‘ – כלו’ רע בן טוב.  ↩

  2179. חמר למרכב וכו' – כשאומרים חמר צריך לברר אם הכַּוָּנה חמור לרכיבה או חמר (יין) לשתיה.  ↩

  2180. חמרא אפלו וכו' – חמור אפילו בתקופת תמוז קר לו.  ↩

  2181. חמרא וכו' – היין והבשמים עשאוני פקח.  ↩

  2182. חמרא למריה וכו' – היין לבעליו והטובה (החזקת הטובה) למי שמשקה.  ↩

  2183. חמשין וכו' – חמשים שעושים טובים ממאתים שאינם עושים.  ↩

  2184. חמרא וכו' – יין מקפץ על כתף בעליו; כלומר, יין שהחמיץ – החטא של בעל היין גרם; והמוכר יין לחברו והחמיץ, אין המוכר חייב באחריותו.  ↩

  2185. חמתה וכו' – החמה שלה (אור החמה של הסוכה) מרובה מן הצל שלה.  ↩

  2186. מקח – סחורה.  ↩

  2187. חספא וכו' – אינו אלא חרס, כלומר אינו חשוב לכלום.  ↩

  2188. חסרון כיס וכו' – חסרון ממון קשה מכל הדברים הקשים שבעולם.  ↩

  2189. חסריה לגנבא וכו' – אם תחסר לגנב (היכולת לגנוב), יחזיק עצמו כאיש שלום.  ↩

  2190. חצבי חורי וכו' – כדים לבנים מלאים אפר; כנוי לבני אדם שנאים מבחוץ (למראה עין) וכעורים מבפנים.  ↩

  2191. חצבי לנהרא וכו' – הכדים (השלמים הולכים) אל הנהר, שברי־החרס לאן?  ↩

  2192. חציו וכו‘ – יו"ט צריך לחלקו, חציו לעבודת ה’ בתורה ותפלה וחציו לתענוג הגוף.  ↩

  2193. חוצפא אפילו וכו' – עזות מועילה אפילו כנגד שמים.  ↩

  2194. חוצפא מלכותא וכו' – עזות היא מלכות בלי כתר.  ↩

  2195. פגיעתם רעה – שאינם בני עונשים.  ↩

  2196. חש – כואב.  ↩

  2197. חשוק – דַבֵּק, סגור.  ↩

  2198. חשיך דרא וכו' – אוי לדור שאשה מנהיגתו.  ↩

  2199. חשיך פתח – אוי לפקח שהסומא מנהיגו.  ↩

  2200. טב לביש וכו' – טוב לרע (לאיש רע) עשית – רעה עשית.  ↩

  2201. טב לביש וכו' – טוב לרע לא תעשה ורעה לא תגיע לך.  ↩

  2202. טב למיתב וכו' – טוב לשבת בשנים מלשבת אלמנה.  ↩

  2203. טבא ביעתא וכו' – טובה ביצה מגולגלת (צלויה) משש כפות־עץ מלאות סולת.  ↩

  2204. טבא חדא פלפלתא וכו‘ – טובה פלפלת אחת חריפה ממלוא סל קשואים; כלו’ טובה איכותו של דבר מכמותו.  ↩

  2205. טבא חדא צפרתא וכו‘ – טובה צפור אחת קשורה ממאה עָפות; בילק"ש קהלת הגיר’: “צפרתא בפחא” (צפור בפח).  ↩

  2206. טבא תרי וכו‘ – טובים השנים מן השלשה; כלו’ טוב ללכת בשתי רגלים בלא משענת.  ↩

  2207. טבין וכו' – מטבעות טובים ושקולים.  ↩

  2208. טוב לו לאדם וכו‘ – כלו’ דבר שבא לאדם ע"י יגיעה וצער חביב עליו ביותר.  ↩

  2209. חוכר – שוכר.  ↩

  2210. ומזבלה – משביחה ע"י זבל.  ↩

  2211. ומבירן – מניח אותן אדמת בור (קרקע שאינה נעבדת).  ↩

  2212. עשרה טפחים – מחיצה גבוהה עשרה טפחים.  ↩

  2213. לגיהנם – שגורם לפעמים מיתה לחולה.  ↩

  2214. טובה הסרת וכו' – גזירה קשה מחזירה את ישראל למוטב יותר מהרבה נביאים (ו‘הסרת טבעת’ ע“ד הכתוב: ”ויסר המלך את טבעתו… ויתנה להמן" שבמגלת אסתר).  ↩

  2215. מרדות – מוסר בלשון סורית.  ↩

  2216. טוביה… וזיגוד – שמות בני אדם.  ↩

  2217. מנגד – לוקה.  ↩

  2218. טוביה דשמע וכו' – אשרי השומע (חרפתו) ושותק, מאה רעות מונע מנפשו.  ↩

  2219. טובל וכו' – וכן העושה תשובה ואינו מחזיר את הגזילה לבעליה.  ↩

  2220. קמעא – מועט.  ↩

  2221. טוט וכו' – תרועת השופר גם אוסרת וגם מתירה.  ↩

  2222. קיסם – שבב עץ; כלו' עבירה קטנה.  ↩

  2223. טום וכו‘ – סתום ולא תקציע, הקצע ולא תבנה; כלו’ אם נגלה חור בכותל ביתך תתקנו מיד כשהוא במעוטו ולא תבוא לידי תקון גדול.  ↩

  2224. טוען וכו' – נושא עץ התליה (שהוא נתלה בו) על כתפו.  ↩

  2225. טלטולא וכו' – טלטולי איש קשים משל אשה.  ↩

  2226. טעמו, פגמו – מי שטעם מן הכוס פגם אותו לברכה.  ↩

  2227. טען וכו' – הלב נשא את רגליו.  ↩

  2228. טענו וכו' – תבע ממנו.  ↩

  2229. טפלי וכו‘ – טף תלוי בו; כלו’ עליו לזוּן את ילדיו הקטנים.  ↩

  2230. טפשא וכו' – הטפש חושב שהכל טפשים.  ↩

  2231. יו"ד קרת וכו‘ – יו“ד קרת אני רואה כאן; מן יו”ד שהיא קטנה עשו עיר גדולה (ואמר כך על שם שיש עיר ששמה יודקרת); כלו’ האריכו דברים בענין קטן.  ↩

  2232. יאה מסכנותא וכו' – יפה עניות לבת יעקב (לישראל) כרצועה אדומה על צוארו של סוס לבן.  ↩

  2233. יאה וכו' – נאה עניות ליהודים כרצועה אדומה לסוס לבן.  ↩

  2234. כעזקתא – כשלשלת, היינו רצועה. ויש קוראים: כערקתא; ועי‘ סי’ א'קפג.  ↩

  2235. יארוד וכו' – התנין (שהוא אכזרי) הוליד והטיל על בני העיר; ונאמר זה על אב אכזרי שלא רצה לפרנס את בניו.  ↩

  2236. בעל השור – בעל שור נגח שהביאוהו לבית־דין.  ↩

  2237. מנה בן פרס – איש חשוב בנו של אב שאינו חשוב כ"כ (פרס חצי מנה).  ↩

  2238. ידים מוכיחות – דברים ברורים, ראיות מפורשות.  ↩

  2239. עסקניות – דרכן למשמש בכל דבר ואינן נקיות.  ↩

  2240. יהודה וכו' – בתלמוד מביא לענין הלכה אחת ראיה מן המקרא ועוד ממנהג שביהודה, ועל זה שואל: וכי צריך אתה להביא “עוד” סיוע וראיה ממנהג שביהודה למקרא מפורש?  ↩

  2241. יהון ליטין וכו' – ארורים השדיים שהיניקו את זה.  ↩

  2242. בידך – ביד הקב"ה.  ↩

  2243. לדוכן – למקום הגבוה שהכהנים נושאים שם כפיהם.  ↩

  2244. אני עולה – כלו' איני עובר על דברי חברי.  ↩

  2245. יוצק זהב וכו' – לשון קללה.  ↩

  2246. יורש וכו‘ – הבן רגלו של אביו הוא; כלו’ דומה לאביו.  ↩

  2247. יחיד ורבים – אם חולקין בדבר יחיד ורבים.  ↩

  2248. יישר וכו‘ – יחזק כחך. לשון ברכה לחזוק ידים; ובאיכ"ר א’ הגיר': “יישר חילך”.  ↩

  2249. ייתי וכו' – יבוא (המשיח) ואיני רוצה לראותו, מפני הצרות הבאות בעקבות המשיח.  ↩

  2250. יכה יוסי וכו' – אין המקלל את השם נענש אלא אם כן העידו עליו שקלל את השם בשם, והעדים בבית דין, בשעת הגדתם, מכנים מפני הכבוד, ואומרים תחת השם “יוסי”; ומשמשים בדבור זה בדרך חדוד על אדם שגורם רעה לעצמו.  ↩

  2251. ינקותא וכו' – הילדות היא כליל של ורדים (עטרת שושנים), הזקנה כליל של קוצים.  ↩

  2252. ממרקין – מצרפין, מטהרין.  ↩

  2253. יערב לכם וכו' – ינעם לכם. וברכה היא שמברכין את הסועדים.  ↩

  2254. ספסוף – מין חרובים גרועים.  ↩

  2255. אפרסקים – (פפירזיך).  ↩

  2256. כך במקור; צריך להיות: פאה פ ז ה"ג.  ↩

  2257. יפיותו וכו‘ – כלו’ חכמתו של יון, שהוא מזרע יפת, תהיה באהלי ישראל, שהוא מזרע שם.  ↩

  2258. יפתח – שהיה מקלי השופטים.  ↩

  2259. כשמואל – הנביא.  ↩

  2260. מוניטון – מטבע; כלו' שם ופרסום.  ↩

  2261. יציבא וכו' – האזרח בארץ והגר בשמי שמים?  ↩

  2262. מתגבר – בקיד‘ ל. הגיר’: “מתחדש”.  ↩

  2263. יקוב וכו‘ – כלו’ מעמידים על כל חומר הדין.  ↩

  2264. מתוכה מסרחת – כלו' סבת סרחונה מתוכה עצמה.  ↩

  2265. ירעה עד שיסתאב – ימתינו עד שיפּול בו מום.  ↩

  2266. מאתים – זוז.  ↩

  2267. מנה – מאה זוז.  ↩

  2268. ונשכר – מרויח.  ↩

  2269. ישן – יין ישן.  ↩

  2270. יש רוצה – ליתן צדקה.  ↩

  2271. כרכים – ערים גדולות.  ↩

  2272. יתברכון וכו' – יתברכו השדיים שכן היניקו (בן חכם) והמעיים שכן הוציאו (בן חכם).  ↩

  2273. כבד את רופאך וכו‘ – עי’ למעלה סי' קיח.  ↩

  2274. כבדהו וכו' – את האורח.  ↩

  2275. פולטו – מוציאו.  ↩

  2276. כבר יהבון וכו‘ – כבר נתנו מגל בין שוקיו של אותו איש; כלו’ הקדימו ונתנו מכשול לפניו.  ↩

  2277. כבר צוחו וכו' – כבר צעקו (על הדבר) הראשונים שהיו לפניך.  ↩

  2278. כגון דא וכו' – כגון זה צריך רב.  ↩

  2279. כגנתא וכו' – כגן כן הגנן.  ↩

  2280. כד הוינן וכו' – כשהיינו קטנים (נחשבנו) לאנשים, עתה שזקַנו – לילדים.  ↩

  2281. כד יחיפא וכו' – כשהבן יחף נזכר שלותו של בית אביו.  ↩

  2282. כד לא תעול וכו' – אם לא יכנס כל הדבר (של לשון הרע ללב השומע) יכנס חציו.  ↩

  2283. כד משלם וכו' – כשכלות השעורים מן הכד מנקשת ובאה (כלו' ממשמשת ובאה) מריבה בבית.  ↩

  2284. כד נים וכו' – כשנתנמנם ושכב (כלו', בלא עיון יפה) אמר אותה הלכה; וי“ג: ”כי נים".  ↩

  2285. כד צבעין וכו' – כשהזקנים צובעים את זקניהם מלבינים עיקרי שערותיהם.  ↩

  2286. כד רגז וכו‘ – כשהרועה כועס על הצאן עושה למשכוכית (העז ההולכת בראש העדר) עוָרוֹן; כלו’ כשאין הדור ראוי מנהיגיו גרועים.  ↩

  2287. כד תמוט וכו' – בירה (ארמון) שנתמוטטה בירה שמה, אשפה שנתרוממה (גל אשפה) אשפה שמה.  ↩

  2288. כד תספון כלה – כשהכלה לוקה נזכרת שבעת ימי המשתה.  ↩

  2289. כדמסיק תעלא – כמה שמוציא שועל מן השדה החרוש לאחר שהמחרשה כלתה ובערה את רוב העשבים והצמחים; כלו' דבר מועט.  ↩

  2290. כהלכתא וכו' – כהלכה בלא טעם.  ↩

  2291. כהנא וכו' – כהן מסייע (עוזר) לכהן.  ↩

  2292. כוי – מין בהמה שנולדה מן תיש וצביה, ולא הכריעו בה חכמים אם חיה היא או בהמה.  ↩

  2293. על מדת סדום – שאינו רוצה שיהנה חבירו אפילו כשהוא לא חסר.  ↩

  2294. כורא וכו' – דג, צלהו באחיו (במלח הבא מן המים), העלהו באביו (תנהו במים), אכלהו בבנו (בציר דגים) ושתה עליו מים.  ↩

  2295. כזוזא וכו' – כזוז (מטבע) מלמעלה, כסלע מלמטה; כלומר שהנקב שמלמעלה רחב כשיעור הזוז, חמתו מתרחבת למטה כשיעור הסלע.  ↩

  2296. כזורק וכו' – כחמת יין או מים שהיא חסרה וזורק לתוכה אבן שתתמלא, והיא תוספת שאין בה הנאה של כלום.  ↩

  2297. כזיתא פסחא וכו‘ – כזית קרבן פסח והלל בוקע הגג; כלו’ מן הפסח מגיע לכל אחד רק כזית וקול קריאת ההלל בוקע גגות.  ↩

  2298. כזנב הלטאה – כלו‘ דבר מועט; ועי’ סי‘ א’מב.  ↩

  2299. כחא וכו' – כח של היתר יפה.  ↩

  2300. כחמרא וכו' – כיין היושב על השמרים.  ↩

  2301. כחשא וכו' – תכחש (תעשה רזה) הקרקע ולא יכחש בעליה.  ↩

  2302. כי מיא וכו' – כמי הביצים בלבד, שאין בהם כדי נתינת טעם.  ↩

  2303. כי סלקת וכו‘ – כשתעלה לגג, כלו’ כשתצא לדרך קרובה ביותר, יהיו מזונותיך אתך.  ↩

  2304. כי קאי וכו' – כשעומד רבי במסכת זו לא תשאלנו במסכת אחרת.  ↩

  2305. כי רחימתין וכו' – כשאהבתנו היתה עזה על רוחב החרב שכבנו, עכשיו שאין אהבתנו עזה מטה בת ששים אמה לא דיה לנו.  ↩

  2306. כיון דדש דש – כיון שהורגל (בדבר) הורגל.  ↩

  2307. כיון שהגיד – הָעֵד.  ↩

  2308. ככרום – מין עוף שמתהפך לכמה גוונים.  ↩

  2309. כיון… למשחית – למלאך־המות בשעת המגפה.  ↩

  2310. בדאי – שקרן.  ↩

  2311. כל אמת וכו‘ – אדם זה אחזתו אמת; כלו’ שהוא חוזר הרבה על המלה אמת.  ↩

  2312. כל אנש וכו‘ – כל אדם ואדם זכותו בחפניו; כלו’ הכל לפי מעשיו של אדם.  ↩

  2313. כל אנש ואנש סני וכו' – כל איש ואיש שונא את בן אומנותו.  ↩

  2314. כל אפין וכו' – כל הפנים שוות.  ↩

  2315. כל בר נש וכו‘ – עי’ סי‘ א’שלב.  ↩

  2316. גו גופתיה – בקופתו.  ↩

  2317. כל גומרא וכו' – כל גחלת שאינה בוערת בזמנה לא תבער.  ↩

  2318. כל דאלים וכו' – כל מי שהוא חזק גובר.  ↩

  2319. תימה – פליאה.  ↩

  2320. כל דזמר וכו‘ – כל מה שמזמר המזמר אינו נכנס באזני המרקד; כלו’ שומע ואינו מקבל מוסר.  ↩

  2321. כל דעבד וכו' – כל מה שעושה הקב"ה לטוב עושה.  ↩

  2322. כל דפרש וכו' – כל הפורש פורש מן הרוב.  ↩

  2323. כל דקפד וכו' – מי שמקפיד, מקפידין עמו.  ↩

  2324. כל דרקיק וכו' – כל הרוקק למעלה אל פניו נופל.  ↩

  2325. כל הדוחק וכו‘ – כלו’ שרוצה להתגבר על מזלו.  ↩

  2326. שעה דוחקתו – נ“א: ”שעה עומדת לו".  ↩

  2327. ידו על התחתונה – הורעה זכותו.  ↩

  2328. אחר הפה – כלו' אחר הפתרון.  ↩

  2329. כל היסורים וכו‘ – כלו’ העניות שקולה כנגד כל היסורים שבעולם.  ↩

  2330. להדס שבמדבר – שאין נהנה מריחו הטוב.  ↩

  2331. כל הנותן עינו בכוסו – כל המשתכר.  ↩

  2332. מתמסכן – נעשה מסכן; כלו' בא לידי עניות.  ↩

  2333. כל הפוסל וכו' – מי שפוסל אחרים הוא עצמו פסול משפחה.  ↩

  2334. ובמומו פוסל – בפסול שיש בו הוא פוסל אחרים.  ↩

  2335. תבלין – סמים שנותנים טעם בתבשיל.  ↩

  2336. בלה – בלילה, תערובת.  ↩

  2337. ערבים – בתנח‘ נשא הגיר’: “אחים הן”.  ↩

  2338. כל יתר וכו' – כל דבר מיותר דומה לחסר.  ↩

  2339. כל כי האי רתחא וכו' – מי יתן וכל הכעס הזה יכעס הקב"ה ויגאלנו בעל כרחנו.  ↩

  2340. כל ליצנותא וכו‘ – כל ליצנות אסורה חוץ מליצנות של עבודה־זרה, שהיא מותרת; כלו’ מותר ללגלג על עובדי ע"ז.  ↩

  2341. חוץ מצא – ובדא“ר פ”ו הגי': “כל מה שיגזור עליו בעל הבית יעשה כשהוא דבר כשרות”; ויש קוראים אף כאן: חוץ מד"א, היינו מדבר איסור.  ↩

  2342. עשיה – תקון.  ↩

  2343. כל מחוש וכו' – כל כאב ולא כאב ראש.  ↩

  2344. כל מי שהוא מעמיד וכו‘ – בפסיק"ז לב הגיר’: “כל המתקשה כנגד הגל הגל שוטפו, וכל הנכנע לפני הגל הגל עובר”.  ↩

  2345. כל מלי וכו' – כל דבר של מה בכך אין בני אדם זוכרים.  ↩

  2346. כל מלתא דלא וכו‘ – כל דבר שאינו מוטל על האדם אינו על דעתו; כלו’ אינו זוכרו.  ↩

  2347. כל מלתא דמתאמרא וכו‘ – כל דבר שנאמר בפני בעליו, כלו’ המגנה אותו, אין בו משום לשון־הרע.  ↩

  2348. באפי תלתא – בפני שלשה אנשים.  ↩

  2349. כל מלתא דעבידא וכו' – כל דבר העשוי להגלות אין בני אדם משקרין בו.  ↩

  2350. כל מלתא דתמיהא וכו' – כל דבר תמוה בני אדם זוכרים.  ↩

  2351. מקטרג – משׂטין.  ↩

  2352. ויהי – דרש מלשון וַי.  ↩

  2353. נגר – חרש עץ.  ↩

  2354. ארגליא – כלי אומנות.  ↩

  2355. נימא – שערה.  ↩

  2356. מצטרפת – מתחברת.  ↩

  2357. כל נפש – דבר חי.  ↩

  2358. מעלות ומורדות – מקומות עליה וירידה.  ↩

  2359. כל פטטיא וכו' – כל השיחות רעות ושיחות של תורה טובות.  ↩

  2360. כל פרצה וכו' – כל פריצת גדר שאינה באה מן גדולי העם.  ↩

  2361. כל קטן וכו' – האוכל דברים שדרך גידולם קטן, קומתו מתקטנת.  ↩

  2362. כל קמחא וכו' – כל קמח קמח, וקמח של קמחית (שם אשה שהיו כל בניה צדיקים וכהנים גדולים) סולת.  ↩

  2363. כל שהוא כביצה – כל מיני אכילה כשיעור ביצה.  ↩

  2364. כל שחבתי וכו' – כל דבר שאני חייב בשמירתו, שלא יזיק את אחרים, ולא שמרתי, אני הוא שהכשרתי (הכינותי) את נזקו וחייב אני לשלם.  ↩

  2365. רוח המקום – רוח הקב"ה.  ↩

  2366. נבלה – נ“א: ”בהמה".  ↩

  2367. תנאי בני גד ובני ראובן – תנאי כפול התנה משה עמהם על הן ועל לאו, עיין במדבר ל"ב, כט וגו'.  ↩

  2368. כלאחר יד – שלא כדרך עשייה.  ↩

  2369. כלבא בכפניה וכו' – הכלב ברעבונו בולע גללו (צואתו).  ↩

  2370. כלבא בלא מתיה וכו' – הכלב שלא בעירו (שלא במקומו) שבע שנים אינו נובח.  ↩

  2371. כלו כל הקצין – של זמן ביאת המשיח.  ↩

  2372. כולי האי וכו' – אחרי כל טורח זה עדיין הדבר בספק!  ↩

  2373. כולי עלמא כילי וכו' – הכל מדדו להם (חכמה) בקב קטן (במדה קטנה) וזה מדדו לו בקב גדול.  ↩

  2374. כלך – כלה ולך, לֶך־לְךָ.  ↩

  2375. כלכון וכו‘ – כולכם ברוק אחד רקקתם; כלו’ כולכם שמעתם שמועה אחת ואתם חוזרים עליה.  ↩

  2376. בן דרוסאי – ליסטים היה ומבשל בישולו שליש.  ↩

  2377. כמאן וכו' – כמי שהולך למחול.  ↩

  2378. כמדומה אני וכו‘ – כלו’ אמרתי שאתם מבינים אפילו ברמיזה קלה, עכשיו אי אתם מבינים אפילו ברמיזה גדולה (פושרים – מים חמים קצת; חמי חמין – מים רותחים).  ↩

  2379. כמה בטלני וכו' – כמה בטלנים יש בשוק.  ↩

  2380. כמה לא חלי וכו' – כמה אינו חולה (חש) ואינו מרגיש אדם שרבונו (אלהיו) עזָרוֹ.  ↩

  2381. כמי שכפאו וכו‘ – כמי שכפה אותו שד, כלו’ בעל כרחו.  ↩

  2382. כמיא חמימי וכו' – כמים חמים על ראשו של קֵרֵחַ.  ↩

  2383. כמכחול בשפופרת – כקנה דק שמכניסים לתוך שפופרת להוציא משם קצת צבע.  ↩

  2384. מחט סדקית – מחט דקה שתופרים בה סדקי בגדים.  ↩

  2385. כמן ימא וכו‘ – כמו מן הים למחבת; כלו’ כזה שצד דג מן הים ונותנו תיכף על המחבת לטגנו.  ↩

  2386. כמצודה וכו' – שפורשים ציידי עופות ואין בה דגן ומשום כך אין העופות באים.  ↩

  2387. כמצולה וכו‘ – כלו’ ריק.  ↩

  2388. כמריא וכו' – אם הכמָרים גנבים, האלילים מי ישָׁבע בהם או מי יקריב להם?  ↩

  2389. כמשחל וכו‘ – כמושך שערה מחלב; כלו’ בדרך קלה.  ↩

  2390. שבהם – שבאומות העולם.  ↩

  2391. כנר בפני האבוקה – כנר שאין אורו ניכר בפני לפיד.  ↩

  2392. כסומא בארובה – כעוור שמכוון לירד בארובה שלא מתוך ידיעה אלא במקרה בעלמא.  ↩

  2393. כסף וכו' – יש פסולי משפחה שמחמת ממונם משפחות מיוחסות בישראל מתחתנות בהם.  ↩

  2394. כעבדא וכו' – כעבד לפני רבו.  ↩

  2395. כפא דחט וכו' – הכף שחקק הנגר בה ישרוף (פיו) בחרדל; וי"מ:  ↩

  2396. נשרוף – יגמע; ועי‘ סי’ ם'סג.  ↩

  2397. כפטורי וכו' – כקשר חבל עבה בפי חור צר של הספינה, שאינו נכנס ויוצא אלא בדוחק ובקושי.  ↩

  2398. כפן וכו‘ – רעב העני ואינו יודע; כלו’ אינו מרגיש.  ↩

  2399. כפתור ופרח – עפ“י שמות כ”ה, לג; כלו' דבר יפה.  ↩

  2400. כקורת בית הבד – קורה עבה וכבדה שעוצרים (שסוחטים) בה את הזיתים בבית מעשה השמן.  ↩

  2401. כקלפת השום – כלו' דבר קל.  ↩

  2402. כרכא וכו' – כרך (עיר גדולה) שהכל בה.  ↩

  2403. כרכשתא וכו‘ – החולדה והחתול עשו משתה מחֶלבו של רע מזל; כלו’ שני שונאים עושים שלום כדי להזיק לאויב משותף לשניהם.  ↩

  2404. סיג – גדר.  ↩

  2405. כרסא טעינא וכו‘ – הכרס טעונה (נושאת) את הרגלים; כלו’ ע"י האכילה יש כוח בגוף.  ↩

  2406. כרסה וכו‘ – כלו’ הכל מכירים שהיא מעוברת.  ↩

  2407. כשהוא חי – הכבש.  ↩

  2408. קולו שבעה – שתי קרניו שתי חצוצרות, שתי שוקיו שני חלילין, עורו לתוף, מעיו לנבלים, בני־מעיו לכנורות.  ↩

  2409. כשורא וכו‘ – הקורה בעיר (נמכרת) בזוז והקורה ביער בזוז; כלו’ שאינה מתייקרת בשביל ההולכה מן היער לעיר.  ↩

  2410. דבר הנשמע – שמתקבל.  ↩

  2411. לא אברא – לא נברא הלילה אלא לשינה.  ↩

  2412. לא אברו וכו' – לא נבראו עדים אלא לשקרנים.  ↩

  2413. לא אכל וכו‘ – לא אכל אדם זה פת של חטים מימיו; כלו’ להוט ביותר אחר הדבר.  ↩

  2414. לא אמרו בכוסך וכו‘ – לא אמרו חכמים שהשותה כוסו בבת אחת גרגרן אלא בכוס גדול, אבל לא בכוסך קטן וגו’.  ↩

  2415. לא בכל שעתא וכו' – לא בכל שעה ושעה מתרחש (נעשה) נס.  ↩

  2416. לא בסבי וכו' – לא בזקנים טעם ולא בתינוקות עצה.  ↩

  2417. לא דק פרתא – לא דייק קצת.  ↩

  2418. הקפדן – הכעסן.  ↩

  2419. לא הוה וכו' – פיו לא היה פוסק מלימוד.  ↩

  2420. לא היא וכו‘ – לא המחלה ולא סם רפואה; כלו’ לא אחלה ולא אקבל רפואה.  ↩

  2421. לא הן וכו' – איני רוצה ביסורים ואיני רוצה בשכרם.  ↩

  2422. לא חילק וכו' – איני יודע לא את חילק ולא את בילק (חילק ובילק סתם שמות הם, כמו שאומרים “פלוני אלמוני”).  ↩

  2423. לא חש לקמחיה – לא חש לקמחו שהוא טוחן אם חטים אם פסולת; כלו' אינו חושש למה שהוא מוציא מפיו.  ↩

  2424. לא ידע וכו' – אינו יודע מה שאומרים החכמים.  ↩

  2425. לא יסקל – יוציא אבנים.  ↩

  2426. לא יער וכו‘ – באיכ"ר פתיח’ הגיר': “לא דבים ולא יער”.  ↩

  2427. לא ירד וכו‘ – עפ“י בראשית מ”ב, לח; כלו’ אין דעתי מסכמת לדבריכם.  ↩

  2428. לא כחל וכו' – אינה מיפה עצמה במיני צבעים ואעפ"כ יפה היא.  ↩

  2429. לשני שלחנות – של תורה ועושר.  ↩

  2430. מחכים – נעשה חכם.  ↩

  2431. הקרוב – במקום.  ↩

  2432. קרוב – בלב.  ↩

  2433. לטול את השם – של גדול.  ↩

  2434. לא כמה דאמרה וכו‘ – לא כמו שהאם אומרת (על בתה) אלא כמו שהשכנות אומרות עליה; כלו’ אין שואלים את האם להעיד על בתה, אלא את השכנות.  ↩

  2435. לא לחנם וכו‘ – בבר’ סה. הגיר': “לא הלך עורב אצל זרזיר”.  ↩

  2436. זרזיר – מין ממיני עורבים.  ↩

  2437. לא לסתר וכו' – לא יסתור אדם בית כנסת עד שיבנה בית כנסת אחר.  ↩

  2438. לא מן השם הוא זה – כלומר לא מן העיקר הוא טעם זה.  ↩

  2439. מנה – ממנה.  ↩

  2440. לא מסתיה וכו' – לא די שלא למד אלא הוא גם מכה.  ↩

  2441. לא מצינו וכו‘ – עי’ סי' של"ג.  ↩

  2442. לפשט וכו' – לישר את לבם.  ↩

  2443. לאוכלי המן – כלו' למי שפרנסתו מצויה תמיד.  ↩

  2444. לא סמכינן אנסא – אין אנו סומכין על הנס.  ↩

  2445. לא פסק וכו' – לא פסק השחוק מפיו כל היום.  ↩

  2446. לא ראי וכו' – אינו דומה דבר זה לדבר זה.  ↩

  2447. לא שבק אנש וכו' – אין האדם מניח דבר המותר ועושה דבר האסור.  ↩

  2448. לא שבק… חיי – אינו מניח חיים.  ↩

  2449. לא שדי וכו' – אין האדם משליך ומוציא את כספו על חנם.  ↩

  2450. לא שמיע לי וכו' – “איני שומע” דבר זה, פירושו “אין הדבר מתקבל על לבי”.  ↩

  2451. לא תירתו וכו' – לא תירשו שתי גיהנום.  ↩

  2452. לא תרתח וכו' – לא תכעס ולא תחטא.  ↩

  2453. לאו בעל דברים וכו' – לאו בעל דין שלי אתה.  ↩

  2454. לאו בפרוש וכו' – לא בפירוש נאמר דבר זה אלא הוא למד מהכלל.  ↩

  2455. לאו בר הכי – כלו' אינו יכול לעשות כך.  ↩

  2456. לאו כל יומא וכו‘ – עי’ סי‘ א’ךלד.  ↩

  2457. לאו עכברא וכו' – לא העכבר גונב אלא החור.  ↩

  2458. לבא ועינא וכו‘ – הלב והעין שני סרסורי עבירה; כלו’ מביאים לידי עבירה.  ↩

  2459. לבא לפומא וכו' – הלב אינו מגלה אל הפה.  ↩

  2460. של אולם… של היכל – בבית־המקדש, ופתח הראשון רחב משל השני.  ↩

  2461. מחט סדקית – מחט קטנה שהנשים משתמשות בה.  ↩

  2462. לבעי אנש וכו' – יבקש אדם רחמים שיהא לו שלום כל ימי חייו ואפילו ביום קבורתו, עד השלכת העפר האחרון על קברו.  ↩

  2463. זבולא – זבילא, והוא הכלי שהופכין בו זבל ועפר.  ↩

  2464. לבעו רחמי וכו' – יבקשו האשכולות (תלמידי החכמים) רחמים על העלים (על עמי הארץ), שאילמלא העלים לא התקיימו האשכולות.  ↩

  2465. לדידן וכו' – אצלנו דבר זה נחשב למום ואצלם אינו נחשב למום.  ↩

  2466. לוחות וכו‘ – כלו’ גם זקן ששכח תלמודו חייבים בכבודו.  ↩

  2467. דגי־רקק – של אגמי מים.  ↩

  2468. לוקוס – זאב.  ↩

  2469. לחכימא וכו' – לחכם (די) ברמיזה.  ↩

  2470. לשטיא – באגרוף; כלו' השוטה אינו מרגיש בדברים בלבד.  ↩

  2471. ליכא כתובה וכו' – אין כתובה (חתונה) שלא תפול בה מריבה.  ↩

  2472. ליכא מדי וכו' – אין דבר שאינו מרומז בתורה.  ↩

  2473. לית דין בר אנש – אין זה בן אדם.  ↩

  2474. לית דין ולית דיין – אין משפט ואין שופט.  ↩

  2475. לית דעניא וכו' – אין עני מִכֶּלב ואין עשיר מֵחֲזיר.  ↩

  2476. לית הימנותא וכו' – אין אמונה בעבדים.  ↩

  2477. לית נגר וכו‘ – אין נגר ובן נגר שיפרוק אותו; כלו’ אין חכם שידע להשיב על הדבר.  ↩

  2478. לית ספר וכו' – אין ספר (גלב) שגוזז את עצמו.  ↩

  2479. לית צבור וכו' – אין הצבור כולו עשיר, ואין הצבור כולו עני.  ↩

  2480. לית תורתא וכו' – אין פרה נגחנית עד שבתה בועטת.  ↩

  2481. לך לך וכו' – “לך לך”, אנו אומרים לנזיר, “סביב סביב, לכרם לא תקרב!”  ↩

  2482. לכי תיכול וכו' – כשתמדוד על זאת כור של מלח (בשכר שאומר לך); וי"מ: כשתאכל.  ↩

  2483. שמא תתבדה ותאחז – שמא תהא נתפס על הבדאות (שקר).  ↩

  2484. למה לי קרא וכו' – למה להביא ראיה מן המקרא, הרי סברא היא?  ↩

  2485. למיחש מיבעי – צריך לחשוש.  ↩

  2486. שלבי – נ“א: ”שאני".  ↩

  2487. למתא וכו' – לעיר של ירק הבא ירק; כלומר הולך סחורתך למקום שהכל מוליכין סחורה זו.  ↩

  2488. לסטאה וכו' – הגזלן יודע בגזלנות.  ↩

  2489. לעולם אל יפתח וכו' – שלא יתלה קללה בעצמו, שמא יגרום דבורו להביאה על עצמו.  ↩

  2490. ישנה – ילַמד.  ↩

  2491. לפום גמלא וכו' – לפי הגמל המשא.  ↩

  2492. לפום גנתא וכו' – לפי הגנה הגנן.  ↩

  2493. לפום זוזי וכו‘ – לפי הכסף (שאני משלם) רקוד; כלו’ אל תתן לי יותר משאני יכול לקבל.  ↩

  2494. לפום חורפא וכו‘ – לפי החריפות הטעות; כלו’ כל מה שהוא חריף יותר עלול הוא יותר לטעות.  ↩

  2495. לפום חילך – לפי ממונך.  ↩

  2496. לפום צערא וכו' – לפי הצער השכר.  ↩

  2497. לפום תורא טבחא – לפי השור הטבח; בב“ר ב‘ הגיר’: ”לקבל תורא טבחא ובלק“ט ברא': ”לפום תורא סכינא".  ↩

  2498. לצור וכו' – אינו ראוי אלא לסתום פי צלוחית.  ↩

  2499. מקח – קנין.  ↩

  2500. לקיש וכו' – המאוחר שבלסטים ראשון לתליה.  ↩

  2501. לישן תליתאי וכו' – לשון משולשת (לשון הרע שמשתתפין בה שלשה) הורגת שלשה (את האומר והשומע ומי שנאמר עליו).  ↩

  2502. לשנא וכו' – לשון נקיה אחז.  ↩

  2503. לשתמש אנש וכו' – ישתמש אדם יום אחד בכוס יקרה ולמחר תשבר.  ↩

  2504. לתקוני וכו' – לתקן שלחתיך ולא לקלקל.  ↩

  2505. מאגרא וכו' – מעלייה גבוהה לבור עמוק.  ↩

  2506. מאה זוזי וכו' – (מי שיש לו) מאה זוזים בסחורה (אוכל) בכל יום בשר ויין, מאה זוזים בקרקע – מלח וירקות.  ↩

  2507. מאה קרי וכו‘ – מאה דלועים בעיר בזוז (אחד) תחת כנפי בגדך יהיו; כלו’ אפילו אם המזונות בזול תטלם עמך בדרך, שלא תצטרך לקנות.  ↩

  2508. מאי דהוה הוה – מה שהיה היה.  ↩

  2509. מאי חזית וכו' – מה ראית שהדם שלך אדום יותר, שמא הדם של אותו האיש אדום יותר!  ↩

  2510. מאי קאי משמע לן – מה משמיענו, הרי אין חידוש בדבריו?  ↩

  2511. מאין הרגלים – מאין אתה בא; כלו' במה לבך טרוד?  ↩

  2512. מאן דאכל וכו' – מי שאכל מקדירה זו יודע טעמו של התבשיל.  ↩

  2513. מאן דכר שמיה – מי זכר שמו, כלומר מה ענין זה לכאן?  ↩

  2514. מאן דסיר וכו‘ – מי שבודק נכסיו בכל יום מוצא אסתרא (מטבע); כלו’ מרויח.  ↩

  2515. מאן יהיב וכו' – מי נותן לי רגלים של ברזל ונשמשך.  ↩

  2516. מבינתא וכו' – משערות ראשי עד צפרני רגלי.  ↩

  2517. מבית לבית וכו' – (כשאדם עוקר דירתו) מבית לבית (מפסיד) חלוק (כתונת); ממקום למקום (מעיר לעיר) – נפש.  ↩

  2518. מברכותיו וכו' – מאופן ברכותיו.  ↩

  2519. מגו דחשיד וכו' – מתוך שחשוד על ממון חשוד על שבועה.  ↩

  2520. מגלגלין – גורמין, מביאין.  ↩

  2521. מגלה טפח וכו' – מגלה מעט ומכסה הרבה.  ↩

  2522. מגלימא וכו' – מהלבוש של כתפו.  ↩

  2523. מגמלא אונא – מגמל אוזן; כלו' די בכל שהוא.  ↩

  2524. מגמר וכו' – ללמד בדבר ישן קשה מבדבר חדש.  ↩

  2525. מדחציף וכו' – משחצוף (עז־פנים) כל כך משמע שרשע הוא.  ↩

  2526. מידי בקשישותא וכו' – כלום בזקנה תלוי הדבר? בחכמה הדבר תלוי.  ↩

  2527. מה דבלבך וכו' – מה שבלבך על אוהבך, בלבו עליך.  ↩

  2528. מה דשקרא וכו' – מה שהשקר מכנס (אוסף) המארה נוטלת.  ↩

  2529. מה יום מיומים – מה נשתנה יום זה משאר הימים?  ↩

  2530. מה ילדת וכו‘ – מה ילדה החפושית (מין שרץ עוף, קאֶפער)? קרוצים (מיני זבובים) רעים ממנה; כלו’ מרשעים יצא רשע.  ↩

  2531. אותו הבן – שהושיבו אביו בשוק של זונות ותלה כיס של כסף על צוארו.  ↩

  2532. מה לי הכא וכו' – מה לי כאן, מה לי שם?  ↩

  2533. מה לי קטלה וכו' – מה לי הרגה כולה, מה לי הרגה חציה?  ↩

  2534. לכהן – המוזהר על הטומאה.  ↩

  2535. שמטה – פרשת שמיטה.  ↩

  2536. קרח – שפקח היה.  ↩

  2537. נועל – כלו' סותם, מעלים.  ↩

  2538. מה שעשתה וכו‘ – יראת שמים שהיא עטרה לראש חכמה אינה אלא עקב לסוליתה (לסנדלה) של ענוה; על פי הכתובים: "ראשית חכמה יראת ה’“ (תהלים קי"א, י), ”עקב ענוה יראת ה'" (משלי כ"ב ד).  ↩

  2539. מהולתך וכו‘ – אם נפתך חרשה (כלו' נסתמו נקביה) הקיש (הכה) עליה; כלו’ מי שחוטא חוזר בתשובה ע"י יסורים.  ↩

  2540. מהדרין וכו' – מדקדקים ביותר במצוות.  ↩

  2541. מהיר לשמוע – תלמיד שהוא מהיר להבין.  ↩

  2542. מובילנא וכו‘ – אוליך בגדיו אחריו לבית־המרחץ; כלו’ מוכן אני לשרתו.  ↩

  2543. מוליכין טינא וכו‘ – מוליכין טיט (זבל) אצל טיט ואשפה לאשפתות; כלו’ כל אחד מבקש לו חבר דומה לו.  ↩

  2544. בכפה – תחת כפת השמים.  ↩

  2545. סלע – שם מטבע.  ↩

  2546. מזה וכו‘ – כהן בן כהן יכהן; כלו’ גדול בן גדול ימשול.  ↩

  2547. מזלא וכו' – מזל של שנים יפה יותר.  ↩

  2548. מחו אלהיא וכו' – לקו האלילים ומפחדים הכמרים (שעובדים אותם); וי“ג ויבהתון, ר”ל: ויתביישו.  ↩

  2549. מצרפה – חושב אותה.  ↩

  2550. מטיל ואזל וכו‘ – מטייל והולך דקל רע אצל אילני סרק; כלו’ כל אחד מתחבר לדומה לו.  ↩

  2551. מטיל עמו וכו‘ – כלו’ מבלה עמו שעות בשיחה על ענינים שונים.  ↩

  2552. מי איכא וכו' – כלום יש דבר שאינו מרומז בתורה?  ↩

  2553. מי איכא ספקא וכו' – וכי יש ספק לפני הקב"ה.  ↩

  2554. מי חשיד וכו‘ – וכי חשוד שיעשה דין בלא דין? כלו’ שלא בצדק.  ↩

  2555. מי יגלה וכו' – כך אומרים על המת: הלואי היה חי ורואה בעיניו את הנעשה.  ↩

  2556. מי שאכל וכו‘ – עי’ סי‘ א’םצד.  ↩

  2557. מי שאכל שום וכו‘ – כלו’ מי שחטא יחזור ויחטא?  ↩

  2558. זירה – מקום מלחמת התגוששות.  ↩

  2559. מנה – מאה זוז.  ↩

  2560. מילתא אלבישיהו וכו‘ – כלי מילת (משי) יקרים על לובשיהם; כלו’ חן דבר על בעליו.  ↩

  2561. מימיהם אנו שותים – כלו' תורתם אנו לומדים.  ↩

  2562. מית בריה וכו' – מת בנו של אוהבך שא (את ארונו, שאוהבך אבי המת ישיב לך חסד), מת אוהבך פרוק (שאין מי שישלם לך חסד); לפיכך נקרא החסד שעושין עם המתים “חסד של אמת”.  ↩

  2563. מכתבא וכו‘ – המכתב (חרט) חותך את האבן (גלל – אבן שיש: עזרא ה' ח), ואיש רכיל יודע בחברו; כלו’ השיש שהוא קשה ירא מן המַכְתֵּב שהוא מכירו, וכן איש רכיל ובליעל מכיר בחבירו וירא מפניו; ואולי צ"ל דגלא בד‘ ופירוש שקרן, כלו’ שקרן אחד מכיר בשקרן אחר.  ↩

  2564. מכתלי ביתך וכו' – מכתלי ביתך שהם שחורים ניכר שאתה נפח.  ↩

  2565. מלא דלא וכו' – דבר שאינו מחוור (מוברר) סומכין אותו (כלו' מביאין עליו ראיות) ממקומות הרבה.  ↩

  2566. מלה בסלע וכו' – המלה שוה סלע (אחד) והשתיקה – שנים.  ↩

  2567. מלח וכו‘ – הממון חסר מלח, כלו’ אין מלח למלוח את הכסף שיתקים לאורך ימים.  ↩

  2568. מלחא וכו' – המלח כשיסריח במה מולחין אותו.  ↩

  2569. מלחך פנכי – מלקק קערות.  ↩

  2570. מלי וכו‘ – מלוא הכרס כל מין רע; כלו’ אכילה גסה מביאה לידי רע.  ↩

  2571. מלכותא בלא תאגא – מלכות בלא עטרה.  ↩

  2572. מלכותא וכו' – מלכות הארץ כעין מלכות שמים.  ↩

  2573. מלתא גנאה וכו' – דבר מגונה שיש בך הקדם ואמרו.  ↩

  2574. ממארי וכו' – מבעלי חובך הוי נפרע סובים; כלומר קח מהם אפילו סובין לתשלומי חובך.  ↩

  2575. ממהדורי מלי וכו‘ – מן המחזרים מלים ומן הסמרטוטים כנים; כלו’ הסובבים ונודדים ממקום למקום מרבים שיחה ובלואי סחבות מרבים כנים.  ↩

  2576. תובעים – דורשים.  ↩

  2577. כנפשו – נ"א: כגופו, מגופו.  ↩

  2578. קודם – לענין כבוד.  ↩

  2579. מן דסגו וכו' – משרבו דייני שקר רבו עדי שקר.  ↩

  2580. מן סניא וכו‘ – מן הסנה יוצא ורד (שושנה); כלו’ יצא יקר מזול.  ↩

  2581. מן שטיא וכו' – מן (עצי) שטים אין הנאה אלא בקציצתם, שאינם עושים פירות.  ↩

  2582. מן תחות וכו' – מתחת ראשך (מן המונח תחתיך) שלך הוא.  ↩

  2583. מנאפת וכו‘ – עי’ סי‘ ם’סא.  ↩

  2584. מני ומניה וכו' – ממני וממנו תתברר ההלכה.  ↩

  2585. מנה בן מנה – חשוב בן חשוב.  ↩

  2586. פרס – חצי מנה.  ↩

  2587. מניה וביה אבא וכו' – מתוכו ומעצמו יבוא הקרדום ביער; כלומר מן היער עצמו נוטלים בית־יד לגרזן לכרות בו את עצי היער. “אבא” (בסורית עבא) – יער.  ↩

  2588. השיחור – הפחם.  ↩

  2589. מן ההגיון – מקריאה בספרים חיצונים.  ↩

  2590. מסאנא וכו' – נעל הגדולה מרגלי איני רוצה.  ↩

  2591. מסרבין – מי שאינו עושה דבר אלא אם כן מפצירין בו הרבה נקרא סרבן.  ↩

  2592. לקטן – לבקשת אדם קטן.  ↩

  2593. מעילין וכו' – מכניסין פיל בנקב של מחט.  ↩

  2594. מעלין וכו' – בדבר של קודש מעלין ממדרגה נמוכה למדרגה גבוהה.  ↩

  2595. מעקרא דדינא וכו' – הדין מופרך מתחילתו.  ↩

  2596. מעקרא מאי סבר וכו‘ – מה היתה דעתו מתחילה וכו’.  ↩

  2597. מעשה לסתור – המעשה המסופר אח"כ סותר את הדברים שנאמרו תחילה.  ↩

  2598. מפלגא וכו' – מחצי גופך ולמעלה של אהורמיז (אלהי האור והטוב לפי אמונת הפרסים) ומחצי גופך ולמטה של אהורמן (אלהי החושך והרע).  ↩

  2599. בין שני הרים וכו' – בין שני אנשים גדולים.  ↩

  2600. “מצא” או “מוצא” – כלו' לקחתָּ אשה טובה, שנאמר בה: “מצא אשה מצא טוב” (משלי י"ח, כב) או אשה רעה, שנאמר בה: “ומוצא אני מר ממות את האשה” (קהלת ז', כו).  ↩

  2601. ונעור – ונתעורר.  ↩

  2602. מצוה בו – שיעשה הוא בעצמו.  ↩

  2603. אל תחמיצנה – אל תאחר אותה.  ↩

  2604. כותים – גוים שהביא מלך אשור מכותא והושיבם בערי שומרון וקבלו עליהם קצת מצוות.  ↩

  2605. מצוות עשה וכו' – מצוות עשה התלויות בזמן.  ↩

  2606. מקדיח וכו‘ – מקלקל את המאכל; כלו’ יוצא לתרבות רעה.  ↩

  2607. להתגדר – להתפאר.  ↩

  2608. מוקצה וכו' – מופרש משום שנמאס הוא.  ↩

  2609. מקרני ראמים וכו' – מבריות גדולות ביותר עד הקטנות ביותר.  ↩

  2610. מר אמר חדא וכו' – זה אמר דבר אחד וזה אמר דבר אחד – ואינם חולקים (זה על זה).  ↩

  2611. מרבה רמה – בקבר.  ↩

  2612. מרגניתא וכו' – מרגלית שאין ערוך לה – מי שמשבחה פוגמה, מפני ש“לה דומיה תהלה”.  ↩

  2613. מר כדאית ליה וכו' – זה אומר לפי דעתו, וזה אומר לפי דעתו.  ↩

  2614. משח אודניה וכו' – כמדת אזנו – ומקל אחריו, כלומר: תן לכלב נתח קטן כמדת אזנו ומיד תכהו במקל.  ↩

  2615. על ידיו – רגליו הקדומות.  ↩

  2616. מתון וכו' – המתינות שוה ארבע מאות זוז, ולשון נופל על לשון היא; “מתון. מתון” כמו “מאתן מאתן”, שהן שתי פעמים מאתים בארמית.  ↩

  2617. נבח בך וכו' – נבח בך כלב – הכנס (לבית, שישתוק מיד); נבחה בך כלבה – צא! (שהכלבה מארכת בנביחה).  ↩

  2618. נגיד שמיה וכו‘ – מי שמחשיב ומגדל שמו – יאבד שמו; כלו’ הנוהג גדולה בעצמו סופו לנחול קלון.  ↩

  2619. נגרי וכו' – פסיעותיו של החמור (לפי) השעורים (שהוא אוכל).  ↩

  2620. נדרים וכו' – ע"י נדרים אדם מפריש עצמו מן האיסור.  ↩

  2621. סלסול – חשיבות.  ↩

  2622. נהרא מכיפיה וכו‘ – נהר מסלעו מתברך; כלו’ הנהר מתגדל ממקרו ולא ממי הגשמים.  ↩

  2623. נהרא נהרא וכו‘ – נהר נהר ומשיכת מימיו: כלו’ כל מקום הולך אחרי מנהגו.  ↩

  2624. נהר פקודאי וכו' – אם לווך (בדרך) איש מנהר פקוד (עיר מפורסמת בגנבים) – מפני הבגד היפה שראה עליך (ורוצה לגזלו ממך).  ↩

  2625. לבימה – כלו' לממשלה.  ↩

  2626. נחית דרגא וכו‘ – רד מעלה ושא אשה, עלה מעלה ובחר שושבין (חבר); כלו’ שא אשה פחותה ממך ובחר חבר גדול ממך.  ↩

  2627. נטוש נבלתא וכו' – הפשט נבילה בשוק וטול שכר ולא תאמר: אדם גדול אני.  ↩

  2628. נים וכו‘ – נָם (מתנמנם) ולא נם, עֵר ולא עֵר: כלו’ עומד בין שינה ליקיצה.  ↩

  2629. נכנס יין וכו' – “יין” בגימטריא “סוד”, וזה מרמז שהשכור אינו יכול לשמור סוד.  ↩

  2630. נסתחפה וכו‘ – נשטפה שדהו; כלו’ מזלו גרם להיזקו, וההפסד עליו.  ↩

  2631. נפח וכו' – דבר שאינו כבד אלא ניפוחו מרובה כגון מוך ונוצה, דומה כמשא.  ↩

  2632. נפישי וכו‘ – מרובים בני הבית – מרובים האורחים והפורחים; כלו’ במקום שבני הבית מרובים נוהגים להתארח עוברי דרך.  ↩

  2633. נפישי גמלי וכו' – מרובים הגמלים הזקנים שטעונים עורות של סייחים.  ↩

  2634. נפל ביתא וכו' – נפל הבית אוי לחלון.  ↩

  2635. נפל פותא וכו‘ – נפל הכד לתוך הבאר; כלו’ קשה לברר את הדבר.  ↩

  2636. נפל… חדד וכו' – נפל השור חדד את הסכין.  ↩

  2637. נפל… סגין וכו‘ – נפל השור מרובים שוחטיו; בפנ“א נו”ב הגיר’ בעברית: נפל שור – רבו שוחטיו.  ↩

  2638. נפלה כיפא וכו' – נפלה אבן על הקדירה אוי לקדירה; נפלה הקדירה על האבן אוי לקדירה; בין כך ובין כך אוי לקדירה.  ↩

  2639. נקט מרגניתא וכו' – אוחז מרגלית בידו ואתן לו חרס?  ↩

  2640. נר לאחד – די לאחד.  ↩

  2641. נרשאה וכו' – אם בן נרש (עיר מפורסמת בגנבים) נשק אותך, מנה שניך (שמא גנבן).  ↩

  2642. שמחל – וִתֵּר.  ↩

  2643. נתן אצבע וכו‘ – ונשכה אותה; כלו’ הוא גרם לעצמו את ההפסד.  ↩

  2644. החבילה – כלו' החבורה.  ↩

  2645. סבא בביתא וכו' – זקן בבית מארה בבית, זקנה בבית אוצר בבית; שהזקן אינו עושה כלום והוא לטורח על בני הבית, והזקֵנה עוזרת במלאכת הבית.  ↩

  2646. סדנא בסדניה וכו' – עושה הסד ישב בסדו (כלו' מי שעושה סד לשים בו רגלי אסירים, לסוף משימין בו רגליו), מפּועַל ידיו ישולם.  ↩

  2647. סדנא דארעא וכו‘ – סדן הארץ אחד הוא; כלו’ כל גוף הארץ מקום אחד הוא.  ↩

  2648. סהדי שקרי וכו' – עדי שקר בזויים על שוכרם.  ↩

  2649. סיג – גדר.  ↩

  2650. סיני ועוקר הרים – בקי בתורה וחריף.  ↩

  2651. סמא דכלא וכו' – סם שהכל בו השתיקה.  ↩

  2652. סימן טוב – נ"א סימן יפה.  ↩

  2653. סימנא מלתא – סימן, דבר (של ממש) הוא.  ↩

  2654. שהנאתך – שגרמה לך הנאה, שערבה לך.  ↩

  2655. משוך וכו' – שלא תמלא את כריסך.  ↩

  2656. ספי וכו' – אבסהו והלעיטהו כשור.  ↩

  2657. וסיף – חרב.  ↩

  2658. ירדו כרוכים – כלו' אם אינו עוסק בתורה סופו לַחֶרב.  ↩

  2659. סק דרגא וכו‘ – עי’ סי‘ א’ףצו.  ↩

  2660. סקבא וכו‘ – גֵרוּי של ימות השנה רגל (יו"ט); כלו’ בימי הרגל, שאוכלין ושותין בהם ובטלין ממלאכה, בני אדם עלולים להתגרות בהם יצה"ר ולבוא לידי חטא.  ↩

  2661. סרס – הפוך.  ↩

  2662. גוי – נכרי.  ↩

  2663. אנס – חומס וגזלן.  ↩

  2664. עסקניות – ממשמשות בכל דבר.  ↩

  2665. עבדא דנהום וכו‘ – עבד שאינו שוה מאכל בטנו, למה הוא מתבקש לאדונו ולגברתו? כלו’ מה תועלת בו.  ↩

  2666. עבדא בהפקרא וכו‘ – עבד נוח לו בהפקר: כלו’ לפרוץ גדר.  ↩

  2667. חבר – תלמיד חכם.  ↩

  2668. עבדי בישי וכו' – עבדים רעים לאחר שעושים נמלכים (שואלים עצה).  ↩

  2669. מטמטמת – אוטמת וסותמת.  ↩

  2670. מכבה מצוה – כלו' מבטלת מצוה.  ↩

  2671. עד ארבעין וכו' – עד ארבעים שנה אכילה יפה (לגוף), מכאן ואילך שתיה יפה.  ↩

  2672. עד דהיא פגה וכו' – עד שהיא פגה (התאנה בוסר) הוציאה קוצים.  ↩

  2673. עד דכפנת – עד שאתה רעב אכול, עד שאתה צמא שתה.  ↩

  2674. עד דלא ידע וכו‘ – כלו’ ישתה הרבה עד שתתבלבל דעתו ולא ידע להבדיל בין וכו'.  ↩

  2675. עד דסנדלא וכו' – עד שהסנדל ברגליך דרוס (דרוך) את הקוצים.  ↩

  2676. עד דרתחא וכו‘ – עד שקדירתך רותחת – שפוך: כלו’ אל תשהה את נקביך.  ↩

  2677. עד דשמינא וכו' – עד שהשָׁמן יעשה כחוש, נפשו של הכחוש יוצאת.  ↩

  2678. עד הכאה – עד שהוא מכה את מוכיחו.  ↩

  2679. מגבב דברים – מרבה דברים בלי טעם.  ↩

  2680. הפקחות – החכמות.  ↩

  2681. עד שמינא וכו' – עד שהשָׁמֵן נעשה כחוש הכחוש מת.  ↩

  2682. עליונים – גדולים וחשובים.  ↩

  2683. שקלקלו – שחטאו.  ↩

  2684. עומדים צפופים וכו' – בבית המקדש היו העם עומדים דחוקים ומשתחוים ברווחה.  ↩

  2685. דש – דורס.  ↩

  2686. עורבא וכו' – עורב שהביא אש לקנו.  ↩

  2687. עורבא פרח – עורב התעופף; בלשון זו אדם משיא את חברו לדבר אחר.  ↩

  2688. עטרה וכו‘ – כלו’ כבוד שאינו ראוי לו.  ↩

  2689. עינא ולבא וכו‘ – העין והלב שני סרסורים של חטא הם: כלו’ הם מביאים את האדם לידי חטא. בירוש‘ שם הגיר’: ליבא ועינא תרין וכו'.  ↩

  2690. עכברא דשכב – עכבר ששוכב על דינרין: כן קוראים לעשיר קמצן שאינו נהנה מממונו.  ↩

  2691. סורם – מזגם.  ↩

  2692. עכברין וכו' – העכברים רשעים הם.  ↩

  2693. וצללנו – עשינו אותה צלולה (זכה).  ↩

  2694. על דאטפת וכו' – על שטִבַּעת (את אחרים) טִבעוּך, וסוף מטבעיך יטבעו.  ↩

  2695. ידוו הדוים – יכאבו הכואבים; כלו' כל בעל לב ורגש.  ↩

  2696. על כל צרה שלא תבוא – לשון נקיה במקום על כל צרה שתבוא.  ↩

  2697. מדוכה – כּסא הדומה למדוֹכה.  ↩

  2698. על מדוכה זו – כלו' במקום זה.  ↩

  2699. עלובה היא העסה – בזוי הוא הבצק.  ↩

  2700. שנחתומה – שהאופה שלה.  ↩

  2701. עלובה מדינתא וכו' – עלובה המדינה שהרופא (שלה) חולה פודגרא (מין מחלת הרגלים) ושרופא־העינים בעל עין אחת.  ↩

  2702. עלת כלתא וכו‘ – נכנסה הכלה (לחופה) – יצאה הטרחה! כלו’ אין עוד טרחה. שהרי כל צרכי הנשואין הוכנו קודם.  ↩

  2703. עלת לקרתא וכו‘ – נכנסת לעיר – נהג כמנהגה. ועי’ אזלת וכו'.  ↩

  2704. עמא פזיזא וכו‘ – עם בהול, שהקדמתם פיכם לאזניכם; כלו’ עם ישראל הקדימו “נעשה” ל“נשמע”, שקבלו עליהם את התורה קודם ששמעו כדי לידע אם יכולים הם לקבלה.  ↩

  2705. עמי היתה וכו‘ – כלו’ דבר זה היה בידי ועכשיו אינו עוד.  ↩

  2706. בענבי הסנה – בענבי הבר.  ↩

  2707. סיג – גדר.  ↩

  2708. מהפך בחררה – מטפל בעוגה; כלו' עוסק בדבר להרויח.  ↩

  2709. עניי עירך קודמים – ליתן להם צדקה.  ↩

  2710. עפרא וכו' – עפר לפיו; ולשון קללה הוא למי שמדבר רע.  ↩

  2711. עץ קטן וכו‘ – כלו’ לפעמים הגדול לומד מן הקטן.  ↩

  2712. עקרבתא וכו' – עקרב מפיל את הגמל, נושכו בעקבו ואומר לו: חייך שאגיע עד קדקדך.  ↩

  2713. ערבך וכו‘ – העָרֵב שלך אף הוא צריך לעָרֵב; בשהש"ר א הגיר’: ערבך צריך ערב.  ↩

  2714. עשה אזנך – הט אזנך לשמוע היטב.  ↩

  2715. כאפרכסת – כלי שפיו רחב מלמעלה וצר מלמטה.  ↩

  2716. עד שאתה מוצא וכו' – כל זמן שיש בידך לעשות והדבר מצוי לך.  ↩

  2717. רצונו – של הקב"ה.  ↩

  2718. עשה שבתך חל – לענין סעודה.  ↩

  2719. עשיק וכו‘ – יָקר לגופך ושָׁוֶה לבטנך; כלו’ כסות תוכל לקנות ביותר משויה ומאכל לא תקנה אלא בשויו.  ↩

  2720. עשר וכו' – תן מעשר ובזכות זה תתעשר.  ↩

  2721. קבים – מדות.  ↩

  2722. חלים – בריא.  ↩

  2723. עתיקתא וכו‘ – ישן קשה מחדש; כלו’ ללמוד דברים ישנים שנשתכחו קשה מללמוד דברים חדשים.  ↩

  2724. פגום נכנס וכו‘ – זה נאמר בעיבור הערים: כשבאים לציין סימן תחום העיר ובאים למדוד אלפים אמה מחוצה לה, ופגום נכנס ופגום יוצא כלו’ שיש מגדלים בולטים בחומה לפנים ולחוץ, הדין שמוציאים את המדה כנגדם ואם הבליטות הללו בקרן אחת רואים כאילו יש עוד בליטה אחרת כנגדה בקרן השניה ומשם מודדין את התחום. ומשתמשים בזה בדרך לגלוג על אדם פגום שעומד בפגימתו.  ↩

  2725. פומבדיתאה וכו' – אם איש פומבדיתא לווך בדרך – שנה בית־מלונך, שלא ידע מקומך, מפני שבני פומבדיתא גנבים הם.  ↩

  2726. פוץ מלחא וכו' – נפץ (הסר) את המלח והשלך את הבשר לכלב; שהמלח מעמיד טעם הבשר.  ↩

  2727. פוק חזי כמה וכו' – צא וראה כמה בטלים יש בשוק.  ↩

  2728. פוק חזי וכו' – צא וראה היאך העם נוהג.  ↩

  2729. פילא וכו' – פיל הנכנס בקוף (בנקב) של מחט.  ↩

  2730. כנהמא – כלחם.  ↩

  2731. פסחא כזיתא וכו‘ – הפסח כזית וה“הלל” משבר הגגות: כלו’ חבורות גדולות היו נמנות על הפסח עד שלא היה מגיע לכל אחד אלא כזית, ומקול ה“הלל” שהיו אומרים עליו, דומה כאלו הגגות מתבקעים. והנמשל לעושה דבר קטן וקל ומכריז עליו בקולי־קולות.  ↩

  2732. פסיעה גסה – צעד גדול.  ↩

  2733. פסיק וכו' – כְּרוֹת ראשו ולא ימות?  ↩

  2734. פריטי וכו' – אין בני אדם עושים פרוטות (מטבעות קטנות) של זהב.  ↩

  2735. פרנס – מנהיג.  ↩

  2736. פרצה – חור.  ↩

  2737. פרקליטין – מליצים, סניגורים.  ↩

  2738. פשוט וכו' – פשוט נבלה בשוק וטול שכר ולא תאמר: כהן אני, אדם גדול אני.  ↩

  2739. פשט לו וכו‘ – כלו’ אינו רוצה לשלם.  ↩

  2740. פתח בכד וכו' – הנמשל למי שגומר דבריו בענין אחר ממה שפתח.  ↩

  2741. פתפותי ביצים וכו' – טריפת ביצים יש כאן; כלומר דברים בלי טעם.  ↩

  2742. צא מאצטגנינות – כלו' אל תתן לב לאותות הכוכבים.  ↩

  2743. צבת וכו' – אי־אפשר לעשות מלקחים אלא ע"י מלקחים.  ↩

  2744. צוח וכו' – קורא ככרוכיא (מין צפור, קראניך) ואין מי שישגיח בו.  ↩

  2745. צורבא מרבנן וכו' – תלמיד־חכם אין דרכו להכיר (בנשים).  ↩

  2746. צידא וכו' – אתה הצייד, היאך צדו אחרים אותך?  ↩

  2747. צללת במים וכו' – להעלות מרגלית.  ↩

  2748. צנא וכו' – סל שמלא ספרים; כך קוראים לאדם בקי בספרים הרבה.  ↩

  2749. צעק מתוך וכו‘ – כלו’ בכל כחו.  ↩

  2750. צער וכו‘ – כלו’ אִסוּר צער בע"ח מן התורה.  ↩

  2751. מרות – שלטון.  ↩

  2752. צפרנם וכו‘ – כלו’ יפה צפרנם של אבות מכרסם של בנים.  ↩

  2753. המקום – הקב"ה.  ↩

  2754. צריך יהודאה וכו‘ – צריך היהודי לחרוּב (כלו' לאכילה) עושה תשובה. בפסיק’ יד הגיר': צריכין ישראל לחרובה עושין תשובה.  ↩

  2755. קאקי וכו' – אווזים לבנים; כנוי לנשים.  ↩

  2756. קב ונקי – כלו' מעט וטוב.  ↩

  2757. קבא מארעא וכו‘ – קב מן הארץ ולא כור מעלייה; כלו’ נוח לו לאדם להשתכר מעט בלא טורח מרובה.  ↩

  2758. קדרא דבי וכו' – קדרה של שותפים לא חמה ולא קרה; מפני שאחד סומך על חבירו.  ↩

  2759. אין בהם משום מעילה – למי שנהנה מן ההקדש, שאין בהם ממש.  ↩

  2760. ושוברו – דבר המבטל אותו.  ↩

  2761. קומקומא וכו' – כשהקומקום רותח הוא שופך (מים) על צדו.  ↩

  2762. מטילים בעיני – בקיד‘ עא הגיר’: משימים לי בין עיני.  ↩

  2763. קושטא וכו' – אמת עומדת ושקר אינו עומד.  ↩

  2764. קל וחמר של חשך – בלי טעם.  ↩

  2765. קלני מראשי וכו‘ – קל אני מראשי וכו’; כלו‘ כבד עלי ראשי וכו’, וזו לשון נקיה כלפי השכינה, שהדברים אמורים בה.  ↩

  2766. קלקלת עובדך וכו‘ – קלקלת מעשיך טול חוט ותפור; כלו’ אתה בעצמך תקן מה שקלקלת.  ↩

  2767. קם ליה וכו‘ – עומד לו בגדול ממנו; כלו’ מי שנתחייב בשני עונשין, גדול וקטן, נענש בגדול בלבד.  ↩

  2768. קמחא טחינא טחנת – קמח טחון טחנת; כלומר עשית מעשה לבַטָלה.  ↩

  2769. קמי דשתי וכו‘ – לפני שותה יין (מביאין) יין, לפני גנן – סאה ירקות; כלו’ לכל אחד נותנין ממה שהוא רגיל בו.  ↩

  2770. קרב לגבי וכו' – קרב אצל משוח בשמן המור ותתבסם.  ↩

  2771. קרינא וכו' – קורא האגרת הוא יהא השליח.  ↩

  2772. קרית חברך וכו‘ – קראת לחברך (לדין) ולא ענך, הפל כותל גדול וזרוק בו; כלו’ עשה מה שתמצא ידך להוציא את שלך מתחת ידו.  ↩

  2773. שאין מתאחים – אינם מתחברים ע"י תפירה.  ↩

  2774. קרתא וכו' – עיר שרופה שרפת.  ↩

  2775. גזל הנאכל – שאי־אפשר להחזירו.  ↩

  2776. קשוט עצמך וכו‘ – כלו’ היטב תחילה את מעשיך ואח"כ תוכיח את אחרים.  ↩

  2777. ראו מה וכו‘ – לאה אמרה כך: ראו מה בין בני לבן יצחק, כלו’ לעשו.  ↩

  2778. קולר – שלשלת.  ↩

  2779. בני אבות – מיוחסים, הגונים.  ↩

  2780. פקחים – חכמים.  ↩

  2781. רבותא וכו' – כלום דבר גדול הוא לשאול שאלות.  ↩

  2782. רבי וכו‘ – ר’ חיא תלמידו של רבי (ר' יהודה הנשיא); ואם הרב לא שנה הלכה מאין ידע זאת התלמיד?  ↩

  2783. רבי, לך שרי וכו' – רבי, לך מותר ולי אסור?  ↩

  2784. רבים שתו וכו‘ – את כוס האבל; כלו’ רבים מתו ורבים עתידים למות.  ↩

  2785. רביע וכו' – רבוץ תחלה על הארץ ותלקה ואח"כ אודיעך ראיה לדברי.  ↩

  2786. רגלוהי וכו' – רגליו של אדם ערֵבות לו, למקום שמתבקש לשם מוליכות אותו.  ↩

  2787. רהיט ונפל וכו' – כשהשור רץ ונופל מעמידין סוס באבוסו (באֻרְוָתו, כלו' במקומו).  ↩

  2788. רווחא לבסימא וכו‘ – רווח מצוי למעדנים; כלו’ בשביל מעדנים בטנו של אדם מתרחבת ומקבלת הרבה.  ↩

  2789. רווחא לקרנא וכו' – הריוח משתעבד להקרן.  ↩

  2790. בקב שלו – כלו' במועט שיש לו.  ↩

  2791. מתשעה קבין – כלו' מהרבה.  ↩

  2792. רוצה אשה בקב – של מזונות.  ↩

  2793. ותפלות – שחוק.  ↩

  2794. ריחים בצוארו – כלו' עול אשה.  ↩

  2795. רחלא וכו' – רחלה הולכת אחרי רחלה, כמעשי האם כך מעשי הבת.  ↩

  2796. רחמי דאבא וכו' – אהבת האב לבנים; אהבת הבנים לבנים שלהם.  ↩

  2797. רחמנא וכו' – הקב"ה מבקש לב (כוונה טובה).  ↩

  2798. רטין וכו' – מלחש המכשף ואינו יודע מה אומר.  ↩

  2799. ריש תורא וכו‘ – אם ראש השור (נתון) בתוך הסל, עלה לגג והפל את הסולם מתחתיך; כלו’ אפילו בשעה שהשור טרוד באכילתו תברח מפניו, שלא יזיקך.  ↩

  2800. רישיה דחטייה וכו' – החטא ראשו מתוק וסופו מר.  ↩

  2801. רישך בקרירי וכו‘ – ראשך בצוננים, וראשו של ראשך בחמים; כלו’ אני רבך איני נכוה (נענש), אבל רבי שלי יכוה בחמין.  ↩

  2802. רישך והר – הרי ראשך והרי הר, הכה זה על זה.  ↩

  2803. רמאה וכו' – הרמאי זהיר ברמאותו, מפני שהוא בקי בדרכי תרמית.  ↩

  2804. ולא נרמז – לא הבין את הרמז.  ↩

  2805. עקצתו – בדברים.  ↩

  2806. ולא נעקץ – לא הבין את העוקץ.  ↩

  2807. פזר רגליך – צא למקום אחר.  ↩

  2808. רעיא חגרא וכו‘ – הרועה חגר והעזים רצות, בשער גדרות הצאן דברים ובפתח הדיר חשבון; כלו’ כשהרועה חגר ואינו יכול להשיג את העזים הרצות יבוא עמהן בדברים ויעשה להן דין וחשבון כשיגיעו לפתח הדיר. והנמשל שסוף אדם חוטא לעונש ואל יתיאש מן הפורענות.  ↩

  2809. וסרבנות – מי שנותן להפציר בו הרבה.  ↩

  2810. שאור שבעסה וכו‘ – כלו’ היצה"ר מעכב מלעשות טוב.  ↩

  2811. שב בירי וכו' – שבעה בורות לאיש שלום ואחד לעושה רע; כמו שאמר הכתוב (מש' כ"ד, טז): “שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה”.  ↩

  2812. שב שני וכו' – שבע שנים היה רעב ועל פתח האומן לא עבר.  ↩

  2813. שב שני הוא מותנא – שבע שנים היתה מגפה ואדם בלא שניו (עתו) לא מת.  ↩

  2814. שבעה דברים בגולם – וכולם מנויים ב“אבות” (פ"ה).  ↩

  2815. שבקיה – הנח לו לשכור שבעצמו יפול.  ↩

  2816. שבשתא כיון וכו‘ – שבוש (שגיאה בקריאה) כיון שנכנס נכנס; כלו’ כיון שנתרגל אדם בשגיאה קשה להמלט ממנה.  ↩

  2817. שגגת וכו' – שגגה (טעות בלמוד) נחשבת כזדון; שהלומד צריך להיות זהיר בתלמודו.  ↩

  2818. שדי נופו וכו‘ – זרוק נופו של אילן אחר עיקרו; כלו’ הענף הולך אחר השורש.  ↩

  2819. שדי שמתא וכו' – הטל חרם על זנב הכלב והוא יעשה את שלו.  ↩

  2820. שוטה בחדא וכו' – אין השוטה נדבק בדבר אחד (בשטות אחת).  ↩

  2821. שוטה לאו וכו' – שוטה אין סם רפואתו בידינו.  ↩

  2822. שותא דינוקא וכו' – שיחת התינוק בשוק או של אביו או של אמו, שאינו מדבר אלא מה ששמע מפי אביו או אמו.  ↩

  2823. שיבבא בישא וכו‘ – שכן רע מונה את ההכנסות ואינו מונה את ההוצאות: כלו’ עינו רעה בשל אחרים.  ↩

  2824. שיצת סיבת – גמרת מלאכתך, טול שכרך.  ↩

  2825. שכם נסב וכו' – שכם נושא (אשה) ומבגאי (שם נכרי סתם) חותך (בשר ערלתו); רמז למעשה שכם בן חמור שבשביל שחשק הוא בדינה בת יעקב נמולו כל בני העיר.  ↩

  2826. רואה את הנכנסות וכו‘ – עי’ סי‘ ב’רלה.  ↩

  2827. שכר מצוה וכו' – אין שכר מצוה בעולם הזה; שמתן שכרם של צדיקים לעתיד לבוא.  ↩

  2828. נשכר – מרויח.  ↩

  2829. שלהי וכו' – סוף הקיץ קשה מן הקיץ; שהחום קשה ביותר.  ↩

  2830. שלו חטא וכו‘ – שלו (שם אדם) חטא ויוחנא פורע; ועי’ סי‘ א’קנט.  ↩

  2831. שלוחא וכו' – שלוחו של המלך כמלך.  ↩

  2832. שלוחי מצוה – שליחים לשם מצוה.  ↩

  2833. תקלה – מכשול.  ↩

  2834. שליח ערטילאי וכו' – מופשט ערום ונועל נעלים יפות.  ↩

  2835. הפרגוד – מחיצה, וילון.  ↩

  2836. שמעתא בעיא – עי‘ סי’ ףצ.  ↩

  2837. שמור לי וכו' – כך אחד אומר לחבירו בדרך קנוניא.  ↩

  2838. שנאה מבטלת וכו' – השנאה גורמת לאדם שינהג שלא לפי כבודו.  ↩

  2839. שנה ופרש וכו' – למד ונתרחק יותר רע מכולם.  ↩

  2840. שנוי וסת – שנוי בהרגלו של אדם.  ↩

  2841. שאני – ענין אחר, כלו' הדין משתנה.  ↩

  2842. שפיל לסיפיה וכו' – רד לסופו של מקרא ועיין מה כתוב בו.  ↩

  2843. שפל ואזל וכו' – בר־אווז הולך כפוף ועיניו משוטטות; והכונה לאדם שפל־ברך למראה עין ותועבה בלבו.  ↩

  2844. דובבות – מדברות.  ↩

  2845. שקילא וכו' – נטולה טובתך ומוטלת על הקוצים, שאין בה צורך.  ↩

  2846. שקליה וכו' – נטל גמולו בעולם הזה.  ↩

  2847. שקרא שכיח וכו' – השקר מצוי והאמת אינה מצויה.  ↩

  2848. שרא ליה וכו' – יסלח לו היוצר לפלוני.  ↩

  2849. שרגא וכו' – נר בצהרים מהו מועיל?  ↩

  2850. שרי כיסך וכו‘ – התר כיסך ופתח שקך; כלו’ תחילה קבל מעות ואח"כ תן תבואה לקונים.  ↩

  2851. שרי ליה לאנש וכו' – מותר לו לאדם להודיע על עצמו במקום שאין יודעים אותו.  ↩

  2852. שררה – ממשלה.  ↩

  2853. שתין מני וכו‘ – ששים מנה (משקל) של ברזל תלוי לו ליתוש בפטישו; כלו’ בעוקץ שלו, שעקיצתו קשה מאד.  ↩

  2854. שתין רהוטי וכו' – ששים רצים רדפו ולא השיגו אדם שאוכל פת שחרית.  ↩

  2855. שתין תכלי וכו' – ששים מכאובים מגיעים לשן ששומעת קול חברתה (בשעת אכילה) ואינה אוכלת.  ↩

  2856. דמיא – דומה.  ↩

  2857. הקנקן – הכד.  ↩

  2858. לסטים – חומס וגזלן.  ↩

  2859. ותקנח את הצואה – של בנה.  ↩

  2860. לעפרים – שם עיר שיש בה הרבה תבן.  ↩

  2861. תדיר וכו' – מצוה תדירה (שנוהגת תמיד) קודמת לשאינה תדירה.  ↩

  2862. תהא לוטא וכו' – תהא מקולל ולא תהא מקלל.  ↩

  2863. תהי וכו' – הָרַח בו בקנקנו וראה אם יין אם חומץ; כלומר בדוק אותו.  ↩

  2864. תוכו – של הפרי.  ↩

  2865. תוכו כברו – פנימיותו כחיצוניותו.  ↩

  2866. במקולקל – ברשע.  ↩

  2867. תורא וכו' – השור אוכל מדישו.  ↩

  2868. אכסניא – בית־מלון.  ↩

  2869. מתשת – מחלשת.  ↩

  2870. שאין לה בית־אב – שלא קיבלה מרבותיו.  ↩

  2871. תחלת נדרים – מי שמתחיל לנדור נדרים.  ↩

  2872. תלו בו וכו‘ – תלו בו כדים ריקים; כלו’ אמרו בשמו דברים שאין בהם ממש.  ↩

  2873. תלי ליה קורא וכו‘ – תלה לו קור (קליפה רכה ומתוקה של דקל) לחזיר והוא עושה את שלו; כלו’ נובר באשפה.  ↩

  2874. תלי תלים – הרי הרים.  ↩

  2875. תלי תניא וכו' – תולה דבר שנוי (וידוע) בדבר שלא שנוי.  ↩

  2876. תליא באשלי רברבי – תלויה (ההלכה) בחבלים גדולים ועָבים שקשים להנתק; כלו' חכמים גדולים אמרוה.  ↩

  2877. תמה אני – מסופקני.  ↩

  2878. תמרי וכו‘ – תמרים בארגזך רוץ לבית השכר; כלו’ מהר ועשה מהם  ↩

    שֵכָר קודם שתאכלם.

  2879. תן לו משלו – תן צדקה משל הקב"ה.  ↩

  2880. תנא ושיר – שנה ושייר מקצת.  ↩

  2881. תעלא וכו' – השועל בזמנו (בשעת ממשלתו) השתחווה לו.  ↩

  2882. תפיס תירוס וכו' – תרבה השפחה להתריס (כנגד בעליה) ובחבטה אחת של מקל (כלו' בבת אחת) יפרעו ממנה.  ↩

  2883. תפסת מרובה וכו' – אם תפסת הרבה בבת אחת לא תעלה בידך כלום.  ↩

  2884. תקופות וכו' – חשבון תקופות של המזלות וחשבונות מדידה הם לחכמה כפרפרת (מטעמים שבאים בסוף סעודה).  ↩

  2885. תקפא וכו' – מריבה בבית כתולעת לשומשמים.  ↩

  2886. תרי אודי וכו' – שני אודים יבשים ואחד לח שרפו היבשים את הלח.  ↩

  2887. תרי תמיהי וכו' – שני דברים תמוהים בני אדם זוכרים.  ↩

  2888. תרעא דלא וכו' – פתח שאינו פתוח למצוה פתוח לרופא.  ↩

  2889. תרעא וכו' – שער כיון שנתרחב נתרחב.  ↩

  2890. תרעיא היך וכו‘ – השוער (עושה שערים), היאך שערך שבור ומקולקל! כלו’ עושה שערים לאחרים ואינו מתקן את השער שלו.  ↩

  2891. תרתי קלי וכו' – שני קולות מאיש אחד אינם נשמעים.  ↩

  2892. עד שילבין ראשה – עד שתזקין.  ↩

  2893. כתריס וכו' – כמגן בפני העונש.  ↩

  2894. הגרים וכו' – שעלובים הם ועוזרים זה לזה.  ↩

  2895. אין הפרגוד וכו‘ – מסך הרקיע אינו נסגר; כלו’ הקב"ה רואה ומשגיח תמיד ונפרע מן העוברים עליהם.  ↩

  2896. מתקנאים – מתגרים.  ↩

  2897. מלכותם וכו‘ – כלו’ קרובה גדולתם לבוא ויתנקמו במתגרים בהם.  ↩

  2898. אין רואין פני גיהנם – מפני שבעלי יסורים הם בעולם הזה.  ↩

  2899. דקדוקי עניות – מי שמדוכא בעניות.  ↩

  2900. והרשות – מי שהרשות (בעלי ממשלה) מצערת אותו בגביית מסים וחובות וכדומה.  ↩

  2901. בהיסח הדעת – פתאום, שלא בידיעה תחילה.  ↩

  2902. ועקרב – נשיכת עקרב.  ↩

  2903. ושוחקת הגוף – מבלה ומכלה את הגוף.  ↩

  2904. מכחישים – מחלישים.  ↩

  2905. מכריז – קורא וקובע ביאתם.  ↩

  2906. ופרנס – מנהיג הצבור.  ↩

  2907. מעבירים את האדם וכו‘ – כלו’ מתעים את לבו.  ↩

  2908. זורקן – לאשפה.  ↩

  2909. ומאורות – של רקיע.  ↩

  2910. עלו במחשבה וכו' – שיהיו בעולם.  ↩

  2911. דין הוא שיעלו – שאם לא כן לא היה העולם מתקיים.  ↩

  2912. שיסריח – שאם לא כן היו קרוביו מצניעין אותו בביתם ורואים את צערם תמיד לפניהם.  ↩

  2913. שתרקב – שאם לא כן היו בעלי התבואות אוצרים את תבואתם ומייקרים את השער וגורמים לרעב.  ↩

  2914. שיצא – שיתקבל במדינות, שאם לא כן אין משא־ומתן בעולם.  ↩

  2915. בינתים – בין הקולות.  ↩

  2916. היום – קול גלגל חמה.  ↩

  2917. הגשמים – קול המון הגשמים; ועי‘ להלן סי’ מ"ה.  ↩

  2918. והסירוב – מי שמניח להפציר בו הרבה נקרא סרבן.  ↩

  2919. מעמעם – מגמגם, רוצה ואינו רוצה.  ↩

  2920. רץ ובא – לעשות רצון מבקשו.  ↩

  2921. משתכר – ביין.  ↩

  2922. ואינו מעמיד על מדותיו – אלא מעביר עליהן.  ↩

  2923. ומעיד בו יחידי – שאין בעדות זו אלא הוצאת דבה בלבד.  ↩

  2924. למטעתם – למקום נטיעתם; כלו' למקורם הראשון.  ↩

  2925. ישראל – שגלו לארץ כשדים, למקום שאברהם יצא משם.  ↩

  2926. כסף מצרים – שנטלו ישראל ממצרים ועלה בימי רחבעם שישק מלך מצרים על ירושלים ובזז את אוצרותיה.  ↩

  2927. וכתב לוחות – שנאמר בהם: “המכתב מכתב אלהים”. וכשנשברו הלוחות פרחו, לפי האגדה, האותיות למעלה.  ↩

  2928. חלוק – כתונת.  ↩

  2929. ואניני הדעת – חלושי מזג ומפונקים.  ↩

  2930. אבות העולם – אברהם יצחק ויעקב.  ↩

  2931. דורו של שמד – שעונו על קידוש השם.  ↩

  2932. מקח על לוקחו – דבר הנקנה על קונהו.  ↩

  2933. שם טוב – של מעשים טובים.  ↩

  2934. גר – נכרי שנתיהד.  ↩

  2935. מכריז עליהם – על גודל זכותם.  ↩

  2936. רווק – פנוי מאשה.  ↩

  2937. בכרך – בעיר גדולה.  ↩

  2938. ואינו חוטא – בזנות.  ↩

  2939. בצנעא – בסתר.  ↩

  2940. ותשמיש – המטה.  ↩

  2941. חיה – יולדת.  ↩

  2942. בשפע – ברבוי.  ↩

  2943. שלא בעדים – ואינו יכול לתבוע.  ↩

  2944. שימור – מפני המזיקים.  ↩

  2945. שלשה קולם הולך וכו‘ – עי’ למעלה סי' י"ח.  ↩

  2946. שלשה רובם קשה וכו‘ – עי’ למעלה סי' כ.  ↩

  2947. בראשית כ"ד, יד.  ↩

  2948. חגרת או סומה – פִּסַחַת או עוורת.  ↩

  2949. שמואל א' י"ז כה.  ↩

  2950. שופטים י"א, לא.  ↩

  2951. דבר טמא – כלב או חזיר.  ↩

  2952. והחברים – בני כת אחת בפרס עובדי אש וקוסמים.  ↩

  2953. מה שקורא הוא לעצמו – על־ידי מעשיו.  ↩

  2954. מצוי לקטרג – מפני שהסכנה קרובה.  ↩

  2955. המרועע – הרעוּע, השבור.  ↩

  2956. והמפרש – המפליג.  ↩

  2957. מפני חשד – שלא יאמרו שנכנס לשם עבירה.  ↩

  2958. בתולת קרקע – קרקע חדשה שלא נעבדה עדיין.  ↩

  2959. בתולת שקמה – שקמה שלא הרכיבו בה נטיעה אחרת.  ↩

  2960. ועיון תפלה – שמשתקע בתפלתו לשאילת צרכיו.  ↩

  2961. תרדמת שינה – רגילה.  ↩

  2962. מרמיטה – (נו"א: מרמטה או מרמוטה) שינה שאינה רגילה, עמוקה ביותר.  ↩

  2963. ומלכות – שעבוד מלכות, גלות.  ↩

  2964. ניצולים משתים – מגיהנם ומשעבוד מלכות.  ↩

  2965. ושנוי מעשה – שב מרעתו.  ↩

  2966. מתישים – מחלישים.  ↩

  2967. ומלכות – שעבוד מלכות, ועי‘ למעלה סי’ י"א.  ↩

  2968. צריכים חזוק – שיתחזק אדם בהם תמיד בכל כחו.  ↩

  2969. ודרך ארץ – כל אחד באומנות שלו.  ↩

  2970. צריכים להודות – כשיצאו בשלום; וכולם מנויים בתהלים ק"ז.  ↩

  2971. אחד מששים – כלו' חלק קטן ביותר מדבר גדול.  ↩

  2972. והקרן – עיקר השכר.  ↩

  2973. ועיון תפלה – שמעיין לכוון בתפלתו.  ↩

  2974. ויום הנחמה – של כל אדם, מתי יתנחם מדאגתו.  ↩

  2975. ועומק הדין – לעתיד לבוא.  ↩

  2976. משתכר – מרויח.  ↩

  2977. ומלכות אדום – רומי.  ↩

  2978. כמנודים – כמרוחקים.  ↩

  2979. בחבורה של מצוה – בסעודת מצוה.  ↩

  2980. ודרך ארץ – תשמיש.  ↩

  2981. והקזת דם – הוצאת דם לרפואה.  ↩

  2982. עשרה דברים – עי‘ למעלה סי’ רעז.  ↩

  2983. לחמה – לכעס.  ↩

  2984. לשתיה – שואבת כל מיני משקין.  ↩

  2985. המסס – חלק הקיבה.  ↩

  2986. לטחון – את המאכל.  ↩

  2987. והטחול – (מילצע).  ↩

  2988. בור – נבער, ריק מתורה.  ↩

  2989. הבישן – בוש לשאול מרבו מה שאינו יודע.  ↩

  2990. הקפדן – הכעסן.  ↩

  2991. מרבה בשר – לגופו.  ↩

  2992. מרבה רמה – תולעים בקבר.  ↩

  2993. מרבה עצה – להתיעץ.  ↩

  2994. קנה לעצמו – לטובתו.  ↩

  2995. מוציאין את האדם וכו' – אדם שמשתקע בהם קשה לו לפרוש.  ↩

  2996. בריתו של אברהם אבינו – מילה.  ↩

  2997. והמגלה פנים וכו' – מפרש ומורה הוראה שלא לפי האמת.  ↩

  2998. מסורת – קבלת אבות.  ↩

  2999. סיג לתורה – גדר לתורה שלא תשתבש.  ↩

  3000. מעשרות וכו' – שבזכות המעשר אדם מתעשר.  ↩

  3001. נדרים וכו' – הנדר מועיל להרחיק אדם מן העבירה.  ↩

  3002. דרך־ארץ – משא ומתן ומלאכה.  ↩

  3003. יראה – יראת שמים.  ↩

  3004. בינה – הבנת דבר מתוך דבר.  ↩

  3005. קמח – כלו' מזונות.  ↩

  3006. תהלים קי"ט, צט.  ↩

  3007. משלי ט"ז, לב.  ↩

  3008. תהלים קכ"ח, ב.  ↩

  3009. שמואל א‘ ב’, ל.  ↩

  3010. בעלי הנאה – נמשכים אחרי תאותם.  ↩

  3011. רואי פנים – נושאי פנים.  ↩

  3012. דברים א', יז.  ↩

  3013. דברים א', יז.  ↩

  3014. לוחשי לחישות – עורכי הדיינים שמתלחשים עם הדיינים לפתוח להם פתח בזכותו של זה ובחובתו של זה.  ↩

  3015. נצב בעדת אל וגו' – כשיש משפט אמת בין הדיינים אלהים בקרבם.  ↩

  3016. תהלים פ"ב, א.  ↩

  3017. יחזקאל ל"ג, לא.  ↩

  3018. ישעיה ה', ב.  ↩

  3019. הוי הוי – שנאמר הרבה פעמים “הוי, הוי” באותה הפרשה.  ↩

  3020. מושכי הרוק – מאריכי הרוק, ומדת גאוה היא.  ↩

  3021. היהירים – בעלי הגאוה.  ↩

  3022. חוזרת על לומדיה – מחזרת אולי תמצא לומדיה.  ↩

  3023. לפנים – למראית עין.  ↩

  3024. מטילי מלאי – הדיינים מטילים מסחרם על בעלי־בתים ומשתכרים על־ידיהם.  ↩

  3025. מקבלני טובתך וכו' – לשון הודאה היא למי שקבל טובה מחבירו, וכשהדיינים מסבירים פנים לאחרים מפני טובה שעשו להם אין אלו מתייראים מהם.  ↩

  3026. שופטים י"ז, ו.  ↩

  3027. דברים ט"ו, ט.  ↩

  3028. משלי ט"ו, כז.  ↩

  3029. זחוחי הלב – המתגאים בחכמתם.  ↩

  3030. בראשית י"ב ב.  ↩

  3031. ישיבה – כלו' שלוה.  ↩

  3032. משלי ט"ו, טו.  ↩

  3033. שם ט"ז, ז.  ↩

  3034. אסטניס – מפונק ומעונג.  ↩

  3035. משלי ט"ו, טו.  ↩

  3036. שדעתו יפה – בריאה וסובלת הכל.  ↩

  3037. שדעתו קצרה – עינו רעה בשלו ובשל אחרים.  ↩

  3038. שם ט"ז, ז.  ↩

  3039. חוליו בטהרה – חולין שלו בטהרת הגוף.  ↩

  3040. שכר דרשה ריצה – עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם הוא שכר המרוצה.  ↩

  3041. כלה – דרשת השבת שלפני הרגל בהלכות יו"ט.  ↩

  3042. דוחק – שנדחקין לשמוע.  ↩

  3043. שמועה – הלכה.  ↩

  3044. סברא – שהשומע יגע וטורח להבין טעמו של דבר.  ↩

  3045. של בית אבל – של הבאים לנחם את האבל.  ↩

  3046. שתיקה – שהמנחם ממעט בשיחה.  ↩

  3047. צדקה – לעניים.  ↩

  3048. עניה – הרמת הקול.  ↩

  3049. בית המשתה – שמחת חתן וכלה.  ↩

  3050. שיחה – לשמח חתן וכלה בדברים.  ↩

  3051. בהדי הוצא וכו‘ – עי’ פרק הקודם סי' ךכ.  ↩

  3052. כלכם פשעתם – ואינו מוציא מן הכלל אפילו את הטובים.  ↩

  3053. ירמיה ב', כט.  ↩

  3054. בתר עניא וכו‘ – עי’ פה"ק סי' םכ.  ↩

  3055. בקלתות – מיני כלים להחזיק בהם פירות.  ↩

  3056. הסלים והבכורים וכו' – נמצא שהעשירים שמביאים בכלי כסף וזהב נותנים לכהנים פירות בלבד והעניים אף את הסלים.  ↩

  3057. שתין רהוטי וכו‘ – עי’ פה"ק סי‘ ב’רפח.  ↩

  3058. לא ירעבו וכו‘ – כלו’ אם לא ירעבו קודם צאת השמש לא יכם שרב ושמש.  ↩

  3059. ישעיה מ"ט, י.  ↩

  3060. חברך קריך וכו‘ – עי’ פה"ק סי‘ א’סח.  ↩

  3061. מפני שרה גברתי – לאחר שקרא לה המלאך שפחת שרה היא בעצמה קוראת לשרה גברתי. בראשית ט"ז, ח.  ↩

  3062. מילתא גנאה וכו‘ – עי’ פה"ק סי‘ א’ןצה.  ↩

  3063. עבד אברהם אנכי – וכך אמר בתחלת דבריו. שם כ"ד, לד.  ↩

  3064. שפל ואזל וכו‘ – עי’ פה"ק סי‘ ב’רעג.  ↩

  3065. והיטיב יי וגו' – באביגיל נאמר, שעדיין לא מת נבל ונתנה לבה למה שיהיה בסופה.  ↩

  3066. שמואל א' כ"ה, לא.  ↩

  3067. שתין תכלי וכו‘ – עי’ פה"ק סי‘ ב’רפט.  ↩

  3068. ולי אני עבדך וגו' – בנתן ואדוניה כתיב.  ↩

  3069. מלכים א‘ א’, כו.  ↩

  3070. חמרא למריה וכו‘ – עי’ פה"ק סי‘ א’קיב.  ↩

  3071. דברים ל"ד, ט.  ↩

  3072. כלבא בכפניה וכו‘ – עי’ פה"ק סי‘ א’תמח.  ↩

  3073. משלי כ"ז, ז.  ↩

  3074. מטייל ואזיל וכו‘ – עי’ פה"ק סי‘ א’ןנט.  ↩

  3075. בראשית כ"ח, ט.  ↩

  3076. ויתלקטו אל יפתח – שהיה בן אשה זונה.  ↩

  3077. שופטים י"א, ג.  ↩

  3078. ב“ס י”ג.  ↩

  3079. כל המחובר וכו‘ – מס’ כלים פ' י"ב, משנה ב.  ↩

  3080. קרית לחברך וכו‘ – עי’ פה"ק סי‘ ב’קנו.  ↩

  3081. יחזקאל כ"ד, יג.  ↩

  3082. בירא דשתית וכו‘ – עי’ פה"ק סי' ךמג.  ↩

  3083. דברים כ"ג, ח.  ↩

  3084. אי דלית וכו‘ – עי’ פה"ק סי' קנה.  ↩

  3085. שופטים ד', ח.  ↩

  3086. כד הוינן וכו‘ – עי’ פה"ק סי‘ א’רפד.  ↩

  3087. שמות י"ג, כא.  ↩

  3088. שם כ"ג, כ.  ↩

  3089. בתר מרי וכו‘ – עי’ פה"ק סי' םיט.  ↩

  3090. בראשית י"ג, ה.  ↩

  3091. שנאמר ויהי – במקרא.  ↩

  3092. שהוא עשירי לעזרא – ר' אליעזר בן עזריה.  ↩

  3093. כל כך למה – למה אתם מיחסים אותו כל כך?  ↩

  3094. יאה – מוטב ויפה שיכנס.  ↩

  3095. בן אבות – חשובים.  ↩

  3096. יאה ויאה – בודאי מוטב.  ↩

  3097. ראהו שדעתו – של ר' עזרא.  ↩

  3098. פתח ואמר – באגדה להניח דעתו.  ↩

  3099. תהלים ט"ז, ב.  ↩

  3100. שם שם, ג.  ↩

  3101. כיון ששמע וכו‘ – כיון ששמע ר’ עזרא לר' פרידא שאמר “ואדירי כל חפצי בם” נזכר אגדה של אדיר.  ↩

  3102. יבא אדיר – הקב"ה.  ↩

  3103. ויפרע לאדירים – בשביל ישראל שנקראו אדירים: “ואדירי כל חפצי בם”.  ↩

  3104. מאדירים – מהמצרים.  ↩

  3105. באדירים – המים אדירים.  ↩

  3106. יבוא ידיד – שלמה שנקרא ידידיה (שמואל ב', יב).  ↩

  3107. בן ידיד – אברהם שנאמר בו “מה לידידי בביתי” (ירמ' י"א, טו).  ↩

  3108. ויבנה ידיד – את בית־המקדש, שנאמר: “מה ידידות משכנותיך” (תהל' פ"ד, ב).  ↩

  3109. לידיד – להקב“ה, שנאמר: ”אשירה נא לידידי" (ישע‘ ה’, א).  ↩

  3110. בחלקו של ידיד – של בנימין, שנאמר בו: “ידיד ה' ” (דב' ל"ג יב).  ↩

  3111. יבוא טוב – זה משה, שנאמר בו “כי טוב הוא” (שמו‘ ב’, ב).  ↩

  3112. ויקבל טוב – תורה שנאמר: “כי לקח טוב נתתי לכם” (מש‘ ד’, ב).  ↩

  3113. מטוב – מהקב“ה, שנאמר בו ”טוב ה' לכל" (תהל' קמ"ה, ט).  ↩

  3114. לטובים – אלו ישראל שנקראו טובים: “היטיבה ה' לטובים” (שם, קכ"ה, ד).  ↩

  3115. יבוא זה – משה, שנאמר: “כי זה משה האיש” (שמ' ל"ב, א).  ↩

  3116. ויקבל זאת – את התורה, שנאמר: “וזאת התורה” (דב‘ ד’, מד).  ↩

  3117. מזה – מהקב“ה, שנאמר: ”זה אלי ואנוהו" (שמ' ט"ו, ב).  ↩

  3118. לעם זו – לישראל, שנאמר: “עם זו קנית” (שם שם, טז).  ↩

  3119. בלשון חכמה – בדרך משל ומליצה.  ↩

  3120. עלת נוקפת בכד – הלגין (ששואבין בו את היין מן הכד) נוקף ומקשקש בכד; כלו' כבר שתיתם כל היין בסעודה והכד נתרוקנה.  ↩

  3121. ידאון וכו‘ – כלו’ יעמדו התלמידים מן השלחן וילכו לבתיהם, שכבר נגמרה הסעודה.  ↩

  3122. להושיבם – לסעודה.  ↩

  3123. יסירו מחברתה – יסירו את המגופה מן הכד השניה המלאה.  ↩

  3124. ותצוף העלת – הלגין יהא צף ביין.  ↩

  3125. עשו לי – הכינו לי לאכילה.  ↩

  3126. שור משפט – תור – שור בארמית, דין – משפט; כלו' עשו לי תרדין (מין ירק, שפּינאט).  ↩

  3127. בטור־מסכן – טור – הר בארמית, מסכן – דל; כלו' בהרדל (במקומם היו מבטאים את האות ה‘ כמו ח’, ונמצא “הרדל” כ“חרדל”).  ↩

  3128. שואל באושפיזכן – שואל עוברי דרכים בענין אכסניא.  ↩

  3129. איש פי זה חי – כלו' אושפיזכן.  ↩

  3130. מה זו טובה יש – כלו' היכן יש מלון טוב?  ↩

  3131. אתריגו לפחמים – כלו' הדליקו את הפחמים שיאדימו כאתרוגין.  ↩

  3132. הרקיעו לזהבים – ושטחו את הגחלים האדומות כזהב.  ↩

  3133. ועשו לי בהם וכו' – צלו לי עליהם שני תרנגולים שקוראים באפלת הלילה ומודיעים את השעה.  ↩

  3134. איוב א', א.  ↩

  3135. שמואל ב', י"ב, ג.  ↩

  3136. תפוח – ערמת הדשן של הקרבנות הנשרפים.  ↩

  3137. כשלש מאות כור – של אפר.  ↩

  3138. לשון הבאי – לשון גוזמא.  ↩

  3139. זו שאמרנו – עי‘ ראש סי’ זה.  ↩

  3140. דברים א', כח.  ↩

  3141. מלכים א‘ א’, מ.  ↩

  3142. ומודלה – מוגבהת וסמוכה.  ↩

  3143. כלונסאות – עמודים, יתדות של עץ.  ↩

  3144. שלש מאות כהנים – היא הגוזמא.  ↩

  3145. לפנותה – ממקומה.  ↩

  3146. הסגן – המשנה.  ↩

  3147. נירים – כמין טבעות שהחוטים נמתחים דרך שם בשעת אריגה.  ↩

  3148. כל נימה – כלו' כל חוט ארוג הוא כפול ושזור משל כ"ד חוטים דקים.  ↩

  3149. ומשמונים ושתים רבוא – חוטים.  ↩

  3150. ושתים עושים – שתי פרוכות.  ↩

  3151. מגרפה – מין כלי זמר.  ↩

  3152. קתא – בית יד.  ↩

  3153. שמא תורה צוה וגו‘ – פסוק זה בלבד כתב ת’ פעמים.  ↩

  3154. דברים ל"ג, ד.  ↩

  3155. שתים כנגד וכו‘ – חמש גפנים, שתים כנגד שתים ואחת יוצאת לחוץ כעין זנב, שמָן כרם; כלו’ ושמא היו לו ת' כרמים של חמש גפנים.  ↩

  3156. פרס – מזון.  ↩

  3157. בי־בני – בתי מרחץ.  ↩

  3158. חלונות מעלים עשן חוץ לחומה – שהם גבוהים מן החומה.  ↩

  3159. חולסית – מקום חול ואבנים דקות.  ↩