עַכְשָׁו בַּחוּץ אֶשְׁכַּב. אֱמֶת הִיא, כַּנִּרְאֶה,

שֶׁשְּׁטְרַימִיל אֵין עוֹשִׂים מִשְּׂעַר־חֲזִיר עָבֶה –

מַה הוּא רָצָה מִמֶּנִּי, הֶחָם הַזֶּה, שְׁכֵנִי?

בֻּסְתָּן הָיָה לוֹ עִם כִּבְרַת שָׂדֶה אָפֵל,

וְלִי – סַדְנָה בִּלְבַד, סוּסוֹ לוֹ לְפַרְזֵל,

אָמַר הוּא כִּי שֶׁלּוֹ הִיא, הֶחָם הַזֶּה, שְׁכֵנִי.

כֻּתֹּנֶת לְיַלְדּוֹ אִשְׁתִּי שֶׁלִּי תָפְרָה,

שָׁדַד אֶת כְּסוּתִי, כִּי בְּעֵינָיו שָׁפְרָה,

הַכֹּל גָּנַב מִמֶּנִּי, הֶחָם הַזֶּה, שְׁכֵנִי.

עֵת הוּא הָיָה חוֹלֶה, שָׁמַרְתִּי מִטָּתוֹ –

הִבִּיט עָלַי כְּעַל גּוֹרֵם לְמִיתָתוֹ

וְהִצְטַלֵּב מִזַּעַם, הֶחָם הַזֶּה, שְׁכֵנִי.

לִמַּדְתִּיו רַק אֵיךְ הָעֲשָׁשִׁית בַּיְָד

לְהַחֲזִיק הֵיטֵב – וְהוּא הִצִּית מִיָּד

מֵעַל רֹאשִׁי הַגַּג, הֶחָם הַזֶּה, שְׁכֵנִי.

עַכְשָׁו אֲנִי הוֹלֵךְ וּמִצְטַמֵּק כַּשּׁוֹר

שֶׁמַּחְרַשְׁתּוֹ יִמְשֹׁךְ כָּל־יוֹם בְּנִיר שָׁחֹר,

דָּבָר אֵינוֹ עוֹשֶׂה לִי – הֶחָם הַזֶּה, שְׁכֵנִי.

מִמְזָג יֵשׁ לוֹ בַּכְּפָר – יִסְבָּא וְיִזְדַּלֵּל.

תִּפְלָה יֵשׁ לוֹ בַכְּפָר – יִסְרַח וְיִצְטַיֵּל.

יוֹתֵר הֵן לֹא דָרוּשׁ לוֹ, לֶחָם הַזֶּה, שְׁכֵנִי.