אָהוֹב אוֹהֵב אֲנִי כָּל מַה שֶּׁחַי בַּשִּׁיר:
צִפּוֹר, וְנַעֲרָה בְּכוֹבָעָהּ תָּכֹל צָבוּעַ.
אִילָן, רְחוֹב וְקִיר.
הַכֹּל. כָּל שֶׁיָּדוּעַ לִי וְכָל שֶׁלֹּא יָדוּעַ.
וְשֶׁרָאִיתִי־כְּבָר אֹהַב. וּמַה שֶּׁיֵּשׁ וּמַה שֶּׁעוֹד יִהְיֶה:
חוֹמוֹת יְרִיחוֹ,
לִבְנֶה בִּלְבוּב, רוֹעֵשׁ לִי אֲבִיבִית וְשָׂח שִׂיחוֹ,
הָאֶבֶן הָאִלֶּמֶת וְהַחֲכָמָה,
הָעֲתִידָה לִהְיוֹת עוֹמֶדֶת לִמְרַאֲשׁוֹתַי
זוֹהֶרֶת בַּחַמָּה.
שֶׁכֵּן כָּל מַה שֶּׁחַי – מִתְמָרֵד וּמִתְנַגֵּד לַמָּוֶת.
(הֵן הוּא נוֹשֵׁם וְחַי בִּנְחִירֵיהֶם שֶׁל סוּסֵי־קְבוּרָה שְׁחֹרִים
וְהוּא סוֹעֵר בְּתַאֲוָה בָּאֹדֶם שֶׁל שְׁקִיעַת־שַׁלְהֶבֶת).
עַל־כֵּן טוֹבִים:
הַצִּפָּרִים, הַנְּעָרוֹת בְּכוֹבָעִים שֶׁל תְּכֵלֶת,
הַדָּם
וְגַם אַבְנֵי־קְבוּרָה, כְּסוּיוֹת קַלִּיל בְּשֶׁלֶג.