אָהוֹב אוֹהֵב אֲנִי כָּל מַה שֶּׁחַי בַּשִּׁיר:

צִפּוֹר, וְנַעֲרָה בְּכוֹבָעָהּ תָּכֹל צָבוּעַ.

אִילָן, רְחוֹב וְקִיר.

הַכֹּל. כָּל שֶׁיָּדוּעַ לִי וְכָל שֶׁלֹּא יָדוּעַ.

וְשֶׁרָאִיתִי־כְּבָר אֹהַב. וּמַה שֶּׁיֵּשׁ וּמַה שֶּׁעוֹד יִהְיֶה:

חוֹמוֹת יְרִיחוֹ,

לִבְנֶה בִּלְבוּב, רוֹעֵשׁ לִי אֲבִיבִית וְשָׂח שִׂיחוֹ,

הָאֶבֶן הָאִלֶּמֶת וְהַחֲכָמָה,

הָעֲתִידָה לִהְיוֹת עוֹמֶדֶת לִמְרַאֲשׁוֹתַי

זוֹהֶרֶת בַּחַמָּה.

שֶׁכֵּן כָּל מַה שֶּׁחַי – מִתְמָרֵד וּמִתְנַגֵּד לַמָּוֶת.

(הֵן הוּא נוֹשֵׁם וְחַי בִּנְחִירֵיהֶם שֶׁל סוּסֵי־קְבוּרָה שְׁחֹרִים

וְהוּא סוֹעֵר בְּתַאֲוָה בָּאֹדֶם שֶׁל שְׁקִיעַת־שַׁלְהֶבֶת).

עַל־כֵּן טוֹבִים:

הַצִּפָּרִים, הַנְּעָרוֹת בְּכוֹבָעִים שֶׁל תְּכֵלֶת,

הַדָּם

וְגַם אַבְנֵי־קְבוּרָה, כְּסוּיוֹת קַלִּיל בְּשֶׁלֶג.