מר מ. מ., איש “הארץ”, מקדם את פּני ועידת מפלגת פּוֹעלי ארץ־ישׂראל, המתכּנסת לדוּן על הסכּם־עבוֹדה עם הפּוֹעלים הרביזיוֹניסטים, בּדברי ציפּיה לתוֹצאוֹתיה. יוֹדע הוּא שיש קוֹשי בּכך "לאַשר הסכּם דוקא עם מפלגה שהראתה את עצמה זה כּבר כּגוּף שאינוֹ מוּכשר לעבוֹדת־גוֹמלין, אוֹ – להבנת־גוֹמלין, עם מי שהוּא אחר״. אבל אין בּכך כּלוּם. על כּל פנים אין בּכך כּלוּם לגבּי מ.מ., המוּמחה "לעבוֹדת־גוֹמלין אוֹ להבנת־גוֹמלין״ בּמפלגתוֹ הוּא, מפלגת הציוֹנים הכּלליים. יוֹדע הוּא כּי "בּקוֹשי זה יבָּחנוּ״.
כּסבוּרים אתם שבּזאת תיבּחן המפלגה אם תדע להתגבּר גם על הקוֹשי הזה – אֳפי המפלגה הרביזיוֹניסטית – למען בּקש דרכים להצלת הפּוֹעל העברי מהסכּנוֹת האוֹרבוֹת לוֹ בּגלל מציאוּת ארגוּן פּוֹעלים החוֹתר תחת מלחמת העבוֹדה העברית, המפיח סכסוּכים בּין פּוֹעלים לפּוֹעלים, המשׂכּיר עצמוֹ לרשוּתם של מתנכּרים ושל צוֹררי הפּוֹעל? כּסבוּרים אתם שבּזאת תיבָּחן מפלגת פוֹעלי ארץ־ישׂראל אם ימָצא בּה הכּוֹח – אחרי כּּכלוֹת הכּל – לגשת גישת־אמוּנים אל הפּוֹעל הרביזיוֹניסטי כּאֶל פּוֹעל, אח לעבוֹדה וּלגוֹרל העוֹבד, וּלהציע לוֹ הצעוֹת לחלוּקת עבוֹדה צוֹדקת, למלחמה משוּתפת על העבוֹדה העברית, למניעת התחרוּת בּקבּלת עבוֹדה, למניעת הפרת שביתוֹת ולמניעת קטטוֹת בּין פּוֹעלים וּפוֹעלים? כּסבוּרים אתם שבּזאת תיבּחן המפלגה אם ועידתה תדע לדוּן על ההסכּם דיוּן עניני וריאַליסטי, בּלי שמץ אוֹנאה עצמית, בּלי לחץ של מלים מפוֹצצוֹת אם מעמדיוֹת ואם פּטריוֹטיוֹת, להכּיר מה שיש בּו וּמה שאין בּוֹ, וּלהרחיק אוֹ לקָרב רק מבּחינת עניניה ודרכּה של תנוּעת העבוֹדה העברית? אם כּך אַתם סבוּרים, אין אתם אלא טוֹעים. כּל אלה אינם מענינים כּלל את מ. מ., אשר הוּעמד מטעם "הארץ״ על משמר הדרישוֹת מאת ציבּוּר הפּוֹעלים.
בּעינוֹ החדה העמיק לגלוֹת בּויכּוּח הפּנימי לא ניגוּדים בּהערכת עצם ההסכּם ולא ניגוּדים בּראיית המציאוּת שבּה פּוֹעלת תנוּעת העבוֹדה, אלא דבר־מה חשוּב הרבּה יוֹתר: "מחנה זה מחוּלק בּכללוֹ לשנַים״. וּמי הם השנַים האלה, וּמה החלוּקה שבּיניהם? הלא זה יבין כּל בּר־בּי־רב: "חלק אחד מעמיד את הדגש על העיקרים המשוּתפים שבּינוֹ וּבין כּלל ישׂראל, על המפעל הציוֹני הלאוּמי – – החלק השני מעמיד את הדגש על עיקרי המעמדיוּת״ וכוּ'.
אכן, תגלית! תגלית וגם נחמה! סוֹף סוֹף "הוּכח״ שגם מחנה זה מחוּלק, ועוֹד איך מחוּלק – כּמבוּקש, על פּי אוֹתוֹ עיקר־העיקרים: מי לאוּמה וּמי למעמד ואם תאמר: והלא גילוּי עמוֹק וּמחוּכּם זה מצאוּ מנַתחים־מעמיקים אצל פּוֹעלי ארץ־ישׂראל עוֹד לפני ט״ו שנים, והם חוֹזרים וּמגלים אוֹתוֹ בּכל מקרה של בּירוּר פּנימי בּהסתדרוּת וּבמפלגה – מה בּכך? החתך המבוּקש נמצא. וּמה בּכך שהצדדים המתוַכּחים בּתוֹך מפלגת פּוֹעלי ארץ־ישׂראל אינם מהווים שוּם סיעוֹת של קבע, וכי פּלגים בּני־קיימא שבּתנוּעתנוּ, הרחבה והמגוּונת והמפוּצלת, פּלגי רעיוֹן והוָי ודרכי יצירה, אינם עוֹברים כּלל וּכלל על פּי הקוים של "מחַייבים״ ו״שוֹללים״? וּמה בּכך שכּל אחד משני הצדדים המתוַכּחים עכשיו בּתוֹך מפלגת פּוֹעלי ארץ־ישׂראל בּשאלת ההסכּם, ינקר את העינים לכל מי שירצה לתת את הבּר־פּלוּגתא שלוֹ לנחוּת־דרגה מבּחינת נאמנוּתוֹ הלאוּמית אוֹ המעמדית? הלא ימים ושנים עוֹמדים המתוַכּחים־העמקנים וּמחכּים לשעת גילוּי ניגוּד פּנימי יסוֹדי בּתנוּעת העבוֹדה, והם יוֹדעים מראש היכן חבוּיה שוּרת הפּילוּג, וּמשניצנצה לעיניהם – האם יחמיצוּה?
אוּלם לא לבד מבּחינת דמוּתה של מפלגת פּוֹעלי ארץ־ישׂראל מתענין מר מ. מ. בּועידת חדרה. הוּא רוֹאה בּה "חשיבוּת כּללית רבּה״. וּמוּבן מאליו, שהחשיבוּת איננה בּרוּח החברית אשר בּה התנהל הויכּוּח ערב הועידה וּבה הוּא צריך להתנהל בּועידה גוּפא. איזה ענין יש בּזה למר מ. מ.? (ואוּלי היה כּדאי שגם מפלגוֹת עוֹינוֹת, מימין וּמשׂמאל, תהיינה לוֹמדוֹת משהוּ מדרך הויכּוּח וּמרוּח הויכּוּח, כּפי שנתגלוּ בּשעה נסערת בּמפלגה, ויש בּהם כּדי ללמד על רוּח המפלגה ועל כּוֹחה). החשיבוּת היא מסוּג אחר לגמרי. ועידת חדרה "צריכה להגיד לישוּב ולתנוּעה הציוֹנית, אם יש סיכּוּיים לעבוֹדה משוּתפת בּין כּל חוּגי עמנוּ וּתנוּעתנוּ״. לא פּחוֹת ולא יוֹתר!
אל יפָּלא הדבר שמר מ. מ. עוֹמד וּמחכּה בּכליוֹן עינים לתשוּבה אחרוֹנה זוֹ של ועידת מפלגת פּוֹעלי ארץ־ישׂראל. הן בּין חוּגוֹ של מ. מ. לבין חוּגם של סוּפּרסקי ועוּזיאלי ושלוֹם שוַרץ וּפּרוֹפסוֹר קלוֹזנר – יש ויש סיכּוּיים לעבוֹדה משוּתפת; הן בּין חוּגוֹ של מ. מ. לבין חוּגוֹ של סמילנסקי – יש ויש סיכּוּיים; הן בּין חוּגוֹ של מ. מ. לבֵין חוּגם של ז׳בּוֹטינסקי ושל ויינשל ושל אחימאיר – יש ויש סיכּוּיים לעבוֹדה משוּתפת: הן בּין חוּגוֹ של מ. מ. לבין חוּגם של פרבּשטיין והרב פישמן רבּים הסיכּוּיים לעבוֹדה משוּתפת. מה פּלא איפוֹא שהוּא עוֹמד עכשיו בּשער ועידת מפלגת פּוֹעלי ארץ־ישׂראל ותוֹבע את מלוֹא הסיכּוּיים "לעבוֹדה משוּתפת ביּן כּל חוּגי עמנוּ וּתנוּעתנוּ״.
ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹמר מ. מ. לא לבד שהוּא תוֹבע מאת ועידת מפלגת פּוֹעלי ארץ־ישׂראל "סיכּוּיים לעבוֹדה משוּתפת בּין כּל חוּגי עמנוּ וּתנוּעתנוּ״, הוּא גם נוֹזף וּמאַיים. הוּא נוֹזף בּציוֹנים הרדיקליים על אשר הם סבוּרים כּי המשטר שהוּקם בּפּראג איננוּ טעוּן הריסה, אלא "צריך להתבּצר וּלהתחזק״. וּבשם "חוּגים רחבים בּתנוּעה שלא עמדוּ בּאוֹפּוֹזיציה להנהלה הציוֹנית״ הוּא מאַיים, כּי מעכשיו יהיוּ "מוּכרחים לשנוֹת את עמדתם, אם לא יבוֹא שינוּי יסוֹדי בּמצב״. מר מ. מ., התוֹבע האמיץ, ודאי יוֹדע בּרוּר מהי התכנית של "עבוֹדה משוּתפת בּין כּל חוּגי עמנוּ וּתנוּעתנוּ״ וכיצד מגיעים אליה, וּמן הראוּי שלא יעלים אוֹתה מאתנוּ. בּפרט שהימים ימי ועידוֹת מפלגוֹת, וימי הועד הפּוֹעל הציוֹני קרוֹבים. מה תהא אוֹתה "עבוֹדה משוּתפת״? עם פּטיציה אוֹ בּלי פּטיציה? עם עבוֹדה זרה אוֹ בּלעדיה? עם צֶנז בּחירה גבוֹה בּמוֹשבוֹת אוֹ בּלעדיו? עם החרמת הקרנוֹת אוֹ בּלעדיה? עם ויתוּר על משמעת ציוֹנית אוֹ בּלעדיו? ילַמדנוּ מ. מ.
מר מ. מ. טוֹען להרחבת הקוֹאַליציה. עוֹד מעט נזכּה ודאי ש״ההרחבה״ תיהפך לעיקר "לאוּמי״ מקוּדש וּלקו מבדיל יסוֹדי אשר על פּיו יבחינוּ את "טיבוֹ״ של כּיווּן ציוֹני. אך גם מי שסבוּר כּי תכנית־פּעוּלה וכשרוֹן־מעשׂה והרכּב אישי הם הם הקוֹבעים את ערכּה של הנהלה, אף הוּא לא יזלזל בּבקשת דרכים להרחיב את הבּסיס הציבּוּרי של ההנהלה הלאוּמית. וכל הצעה ממשית להרחבת הקוֹאַליציה בּציוֹנוּת תביא ודאי לידי שיקוּל־דעת אחראי. מפלגת פּוֹעלי ארץ־ישׂראל לא התנגדה מעוֹלם לקוֹאַליציה רחבה על מצע של תכנית פּעוּלה ציוֹנית מוּסכּמת. אך ענין מיוּחד הוּא לדעת כּיצד טוֹען מר מ. מ. להרחבת הקוֹאַליציה. המוּמחה של "הארץ״ לעניני ההנהלה הציוֹנית מוֹצא כּי ההנהלה הקיימת היא של פּוֹעלים "כּמעט״ (!) בּלי השתתפוּת אִרגוּנים ציוֹניים אחרים, היכוֹלים לדבּר "בּשם חוּגים רחבים בּעם״. עכשיו ידענוּ: סוֹקוֹלוֹב, רוּפּין וּגרינבּוֹים וּבּרוֹדצקי וליפּסקי אינם אלא "כּמעט״. ולא הם יכוֹלים לדבּר "בּשם חוּגים רחבים בּעם״, אלא – נוֹתני "הסיכּוּיים לפעוּלה משוּתפת״: סוּפּרסקי וּפרבּשטיין!
אכן, היוּ ימים וּמר מ. מ. לא היה כּלל וּכלל חסיד נלהב של קוֹאַליציה, לא רחבה ואף לא מצוּמצמת, וגם לא דאג כּלל לשיתוּף ארגוּנים ציוֹניים "היכוֹלים לדבּר בּשם חוּגים רבּים בּעם״. בּאוֹתם הימים הרחוֹקים ישב בּאֶכּסקוּטיבה הציוֹנית מר סאקר, וּמר מ. מ. הסתפּק בּמשטר ללא "קוֹאַליציה״ וּללא "שיתוּף״. אלא שאז לא היה בּה בּהנהלה לא רוּפּין ולא גרינבּוֹים ולא בּן־גוּריוֹן ולא קפּלן ולא שרתוֹק, וּממילא לא היה צוֹרך בּשיתוּף אוֹתם האִרגוּנים "היכוֹלים לדבּר בּשם חוּגים רחבים בּעם״. עכשיו, כּשהללוּ חסרים – עצוּב לוֹ, עצוּב לוֹ מאד למר מ. מ. מי ינחמנוּ?
אדר ב׳ תרצ״ה.