∪ — —∪ — — — ∪ — — ∪ — ∪ — // ∪ — —∪ — — — ∪ — — ∪ — ∪ —
הֲלֹא תַעֲנֵנִי, בַּהֲמוֹתִי בְּלִי דֳמִי1 : // בְּשֶׁלְמִי הֲרֵעוֹתָ לְעַבְדָּךְ2, בְּשֶׁלְּמִי?
וְאֶשְׁקֹד לְשַׁחֶרְךָ3 וְ’שָׂשׂוֹן' שְׁמִי4, אֲבָל // בְּשׁוּבִי בְּבוּז5 — ‘מַר’ יִקְרְאוּ לִי, כְּנָעֳמִי6
וְתִקְצֹף וְתֹאמַר כִּי אֲנִי מוּם אֲשַׁו בְּךָ — // מְשַׂנְאַי, וְחַי אֵל, דִּבְּרוֹ זֹאת עֲלֵי שְׁמִי7!
-
בלי דמי ־ על פי ישעיה סב ו: אל דמי לכם. ↩
-
בשלמי הרעות לעבדך – על פי יונה א ז: בשלמי הרעה הזאת לנו. ↩
-
לשחרך – לבקרך. ↩
-
וששון שמי – בלב שמח. ↩
-
בשובי בבוז ־ לאחר שדחית את אהבתי. ↩
-
מר יקראו לי כנעמי ־ על פי רות א כ: קראן לי מרא. ↩
-
משנאי וחי אל דברו זאת עלי שמי – שעורו: וחי אל! משנאי דברו זאת עלי שמי. כלומר: חי אלהים! שונאי הם שהוציאו דבה עלי. ↩