שח – האוהב. הואיל ואין ליפה מדה וגבול בהתאכזרותה עד שתדכא את המלכים.  ↩

לענגה ורכה – על פי דברים כח נו: הרכה בך והענגה.  ↩

שעורו: אם תאהב, לשך ולמחות ידידה נשיכה ומכה שאלה בקיר לבה. כלומר: לכן בעת שאתה אוהב היא שואפת בלבה לנשך את ידידה נשיכה ולהכותו מכה.  ↩

היא עצמה רק מעמידה פנים כבוכה אבל היא מביאה אחרים לידי בכיה בדמעות הנוזלות מעיניה בשפע.  ↩

צוף דבש מן חכה – על פי משלי טז כד: צוף דבש; שיר השירים ה טז: חכו ממתקים.  ↩

תמשך לבבך בחכה ־ על פי איוב מ כה: תמשך לויתן בחכה. תחכה…חכה…בחכה – לשון נופל על לשון.  ↩