— — ∪ — — —∪ — — — // — — ∪— — —∪ — — —
לִי הַזְּמַן1, אָגִיל בְּתוֹךְ אָהְלִי, // בָּא גוֹאֲלִי, שָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלִי2,
בָּא גוֹאֲלִי, הֵצִיץ וְהִשְׁגִּיחַ // מִן הַחֲרַכִּים אַחֲרֵי כָּתְלִי3.
כַּמָּה תְפַתֵּנִי4 וְתָסִית אֶת // דּוֹדִי5 — אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי6.
אֶשַּׁק אֲנִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי7, // מַה תַּעֲשֶׂה אַתְּ8 לִי — אֲדֹנָי לִי9!
-
לי הזמן – השעה משחקת לי. ↩
-
שלמו ימי אבלי־ על פי ישעיה ס כ: ושלמו ימי אבלך. ↩
-
על פי שיר השירים ב ח־ט: קול דודי הנה זה בא…הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים. ↩
-
תפתני – אתה ה‘מוכיח’ לעזב את דודי. ↩
-
ותסית את דודי – לעזבני. ↩
-
אני לדודי ודודי לי – שיר השירים ו ג. ↩
-
שאהבה – את שאהבה. שאהבה נפשי־ שיר השירים א ז. ↩
-
את – אתה. ↩
-
אדני לי – ולא ארא. מה תעשה את לי אדני לי ־ על פי תהלים נו ה: באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה בשר לי; תהלים נו יב: באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה אדם לי; תהלים קיח ו: יי לי…מה יעשה לי אדם. ↩