מימיו – של המקור. ראשי מקור דמעה ועיני שאבו מימיו ־ על פי ירמיה ח כג: מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה.  ↩

לדמי ארבו – על פי משלי א יח: לדמם יארבו.  ↩

פנו – הלכו.  ↩

אהבי־ אהבתם אלי.  ↩

ואיבתי – ושנאה אלי.  ↩

אמונים יקבצו על יד – קמצנים באהבה. על פי משלי יג יא: וקובץ על יד ירבה.  ↩

תאונים – יחזקאל כד יב.  ↩

ולבותם תאונים ידבו – נדיבים בשנאה. תאונים – און, חטא.  ↩

אזרו זיקות ־ על פי ישעיה נ יא: מאזרי זיקות.  ↩

הם הציתו ניצוצות אש בלוחות לבי בעת שנסעו ולשונות האש של הניצוצות נצבו בראשי, כלומר: הלבינו שערותי. לשונותם בראשי נצבו – השוה לעיל לו 8: יגוני זקונים העלו על לבבי אש יקודים לשונותם מאירות בשערותי; בן קהלת קלח: הלבנים כבר פשו בראשו כגחלים באש בערו; בן קהלת קנד: כמו פחם אשר קדחה ברבו אש יקודות.  ↩

כאשר נדדתם והתרחקתם הלבינו שערותי כאש, אבל נשבע אני כי ישחירו כאשר תקרבו.  ↩