∪ — — ∪ — — ∪ — — ∪ — — // ∪ — — ∪ — — ∪ — — ∪ — —
לְמִי מֵאֲנָשִׁים אֲסַפֵּר כְּאֵבִי, // אֲשֶׁר בָּא וְנִגַּשׁ אֱלֵי קִיר לְבָבִי?
פְּנֵה1 רוֹפְאִי, אַל לְנִגְעִי צֳרִי2, עַד // יְרַחֵם, וְיִכְבּשׁ עֲווֹנִי3, אֲהוּבִי4!
הֲיִרְצֶה5 יְדִידִי? וְהוּא יַחֲשֹׁב אֶת // רְצוֹנִי6 כְּקִצְפִּי, וְטוּבִי כְּחוֹבִי7!
אֲחַנֵּן — וְיִקְשֶׁה8, וְאֹהַב — וְיִשְׂנָא, // וְאַעַן9 אֱמֶת בּוֹ — וְשָׁוְא יַעֲנֶה10 בִּי!
-
פנה – סור. ↩
-
אל לנגעי צרי – אל תשים צרי לנגעי. ↩
-
ירחם ויכבש עווני– על פי מיכה ז יט: ישוב ירחמנו ויכבש עוונותינו. ↩
-
עד ירחם ויכבש עווני אהובי – עד שאהובי ירחם ויסתיר את עווני. ↩
-
הירצה – היתפיס. ↩
-
רצוני – התפיסותי. ↩
-
כחובי – כעווני. ↩
-
אחנן ויקשה – אני מתחנן אליו והוא מקשה את ערפו. ↩
-
ואען – ואעיד. ↩
-
ושוא יענה – ושקר יעיד. ↩