חֲלוֹם כֹּה פֶלִאי וְנוֹרָא־הוֹד,

שִׁעַשְׁעַנִי וְהֶחֱרִידַנִי מְאֹד.

עוֹד עַתָּה לְעֵינֵי רוּחִי קָם,

וְרוּחִי סוֹעֵר בִּי כַּיָּם.

זֶה הָיָה גַן, עֲטֶרֶת צְבִי,

וָאֵצֵא שָׁם לָשׂוּחַ לִי;

הֵצִיצוּ פְּרָחִים בִּי בְתֹם,

וֹלְבָבִי יַעֲלֹץ, יַעֲלֹץ דֹּם.

מְסַלְסְלוֹת צִפֳּרֵי־חֵן,

מַנְגִּינוֹת־אַהֲבָה שָׁרוֹת הֵן;

וְשֶׁמֶשׁ־אֵשׁ, מְעֻטָּר פָּז

עַל פִּרְחֵי־חֵן, זְהַב קַרְנָיו יַז.

רֵיחוֹת יֶרֶק גַּן יְפַךְ,

וְרוּח נוֹשֵׁב קַל וָרַךְ;

וְהַכֹּל צוֹחֵק, מַזְהִיר, עֵר

וּמָלֵא חַיִּים, עֹז וּפְאֵר.

בְּאֶרֶץ פְּרָחִים זוּ וַחֲלוֹם

בְּאֵר שֶל שַׁיִשׁ עָמְדָה דֹם,

וְיַלְדַּת־חֵן עִם עֵינֵי־אֵשׁ

כּוֹבֶסֶת סוּת עַל בְּאֵר הַשֵּׁשׁ.

זוּ לֶחְיָהּ־חִין, זוּ עֵינָהּ־זִיו,

בַּת־רוֹם, בְּזֵר זְהַב־קְוֻצּוֹת תִּיף,

אֶתְבּוֹנֵן בָּהּ וְהִנֵּה הִיא

כֹּה זָרָה וְכֹה יְדוּעָה לִי.

הַנַּעֲרָה – הִיא אָצָה מְאֹד

וְשִׁיר תְּזַמְזֵם מָלֵא סוֹד:

"זְרָם־נָא, זְרֹם, גַּל מֵימַי צַח,

כְּבָס־נָא לִי הַבַּד הַזַּךְ".

אָז אֶקְרַב דֹּם וְאֶלְחַשׁ לָהּ,

אַט אֶלְחַשׁ: "הָהּ, הַגִּידִי נָא,

אַתְּ יַלְדַּת־חֵן, נָא אִמְרִי לִי,

סוּת לְבָנָה זוּ לְמִי?"

אָז תָּקוּם חִישׁ וְתַגִּיד כָּךְ:

“תַּכְרִיכֵי־מֵת אָכִינָה לָךְ!”

אַךְ אָמְרָה דְבָרָהּ זָר, חִישׁ־קַל

גָז כֹּל כְּקֶצֶף עַל־פְּנֵי גַל.

נִמְשַׁכְתִּי הָלְאָה כְּמוֹ בְיָד,

וּלְיַעַר אָבוֹא, יַעַר־עַד,

שָׁם עַנְקֵי־עֵץ עָל יִשְּׂאוּ רֹאשׁ,

שָׁם תּוֹהֶה אֶעֱמֹד עַד־בּוֹש.

הַס נִשְׁמַע הֵד כֹּה אָטוּם לִי,

וּכְקוֹל הַגַּרְזֶן יַךְ בִּמְחִי,

בֵּין עֵץ וּסְבָךְ אֲמַהֵר אָז

וּבָא לִמְקוֹם הַקוֹל הַלָּז.

כַּר נִרְחָב, יָרֹק וְעַל־פְּנֵי

הַכַּר שָׁם אַלּוֹן עוֹמֵד גֵּא,

וּרְאֵה, הַנַּעֲרָה עוֹמְדָה שָׁם

בְּקַרְדֹּם תַּךְ בְּעֵץ הָרָם.

הַךְ וָהָךְ! תְּנוֹפֵף יָד,

וְשִׁיר תְּזַמְזֵם לָהּ בַּלָּט:

"חַד בַּרְזִלִּי, בַּרְזֶל חַד,

חֲטָב־נָא אָרוֹן לִי מִיַּד!"

אָז אֶקְרַב דֹּם וְאֶלְחַשׁ לָהּ,

אַט אֶלְחַשׁ: "הָהּ, הַגִּידִי נָא,

אַתְּ יַלְדַּת־חֵן, נָא אִמְרִי לִי:

זֶה הָאָרוֹן בִּשְׁבִיל מִי?"

אָז תִּקְרָא: "קְצָרָה מְאֹד הָעֵת,

אָרוֹן, אֶחֱטֹב לָךְ, שֶׁל מֵת –"

אַךְ אָמְרָה דְבָרָהּ זָר, חִישׁ־קַל

גָז כֹּל כְּקֶצֶף עַל־פְּנֵי גַל.

הִשְׂתָּרֵעַ מִדְבַּר־שְׁמָמָה קָר,

כֹּה רָחוֹק, רָחוֹק וְכֹה זָר,

וְטֶרֶם אֵדַע מַה־לִּי פֹּה

וּמִי בְמִדְבַּר שְׁמָמָה זֹה?

וַיְהִי בְּלֶכְתִּי הָלְאָה קְצַת

וְהִנֵּה חוֹל לִי הִבְהִיק פַּס

וּבְקָרְבִי קָפָא בִּי הַדָּם –

הַנַּעֲרָה – הִיא עוֹמֶדֶת שָׁם.

הַנַּעֲרָה עוֹמְדָה שָׁם לְבָד,

מַעְדֵּר־בַּרְזֶל לָהּ בַּיָּד,

עוֹדֵנִי מַבִּיט בָּה וְעוֹד

הוֹד־יֹפִי לָה וְנוֹרָא הוֹד.

הַנַּעֲרָה – הִיא אָצָה מְאֹד

וְשִׁיר תְּזַמְזֵם מָלֵא סוֹד:

מַעְדֵּר, מַעְדֵּר, חֲתֹר וַחֲפֹר,

חֲפָר־נָא עָמֹק לִי פֹה בּוֹר!"

אָז אֶקְרַב דֹם וְאֶלְחַשׁ לָהּ,

אַט אֶלְחַשׁ: "הָהּ, הַגִּידִי נָא,

אַתְּ יַלְדַּת־חֵן, נָא אִמְרִי לִי:

זוֹ הַשּׁוּחָה בִּשְבִיל מִי?"

אָז תִּקְרָא: "הַס, בִּישִׁימוֹן זָר

חָפַרְתִּי קֶבֶר לְךָ קָר".

אַךְ דִּבְּרָה דְבָרָהּ יַלְדַּת־תֹּם

וּפִי הַבּוֹר אָז נִפְתַּח דֹּם.

וּבְעָמְדִי כֹה עַל פִּי הַבּוֹר

וּבְכָל עַצְמוֹתַי עָבַר קֹר;

אֶל קֶבֶר, אֹפֶל בּוֹ וָהָס,

הָשְׁלַכְתִּי – וֶהֱקִיצוֹתִי אָז.