לַחֲבֵרִי בְּהֵיכַל שִׁירָתֵנוּ

וּשְׁכֵנִי בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ

הר"ר מְנַחֵם דּאָלִיצְקִי

­לָמָּה תִבְכֶּה, לָמָּה תֵילִיל נֹדֵד חֵלֵכָה,

עַל עָזְבְּךָ אֶרֶץ הֱקִיאַתָך מִגֵּוָה?

הִנֵּה גַם אָנֹכִי מֵאַרְצִי אֵלֵכָה,

גַּם הִיא הֱקִיאַתְנִי -וְנַפְשִׁי מַה שְּׁלֵוָה!

אֲיֻמִּים הַחַיִּים וְנוֹרָא מוּתֵנוּ!

אַךְ אַל נָא שְׁנֵינוּ מִפְּנֵיהֶם נֵחָתָּה,

לֹא עֵצִים יְבֵשִׁים אָנֹכִי וָאָתָּה

וּמַגָּלָם קֵהָה לַכְחִיד עָצְמֵנוּ.

אַתָּה הֹלֵךְ לְחַיִּים – לֵךְ וְהִלָּחֵם

וַאֲנִי עַל מִשְׁכָּבִי אַשְׁלִים מִלְחַמְתִּי,

וְכָמוֹנִי כָּמוֹךָ אַל נָא נִנָּחֵם

עַל חֲלֹמוֹת שֶׁתַּחֲלוֹם וְעַל אֲשֶׁר חָלָמְתִּי

לֹא מִקְסַם כָּזָב רָאִיתִי בַחֲלוֹמִי

וְתַרְמִית עֵינָיִם גַּם אַתָּה לֹא תַחַז;

לָכֵן אַל תִּירָא כָמוֹנִי מִשּׁחַת,

הֵא לְךָ עֵטִי, עֲלֵה רֵשׁ מְקוֹמִי!

יהודה ליב גארדאן

ספ"ב 14 יולי 1892