כַּאֲשֶׁר בַּת שְׁבַע-עֶשְׂרֵה הָיִיתִי

לְאַרְצֵנוּ אוֹיֵב פָּלַשׁ.

הוּא שָׂם חַרְבּוֹ הַצִּדָּה,

חִיֵּךְ וּבִשְׁלוֹמִי דָּרַשׁ.

אַחֲרֵי תְּפִלּוֹת אָבִיב

הָיוּ לֵילוֹת אָבִיב,

וּבַכְּפָר הַגְּדוּד חָנָה

וְאֶל חָרְשָׁה רַענָנָה

מָשַׁךְ אוֹתָנוּ הַכּוֹבֵשׁ

וְגִשּׁוּשֵׁי שָׁלוֹם גִּשֵּׁשׁ.

לֹא מְעַטִּים הָיוּ אוֹיְבינוּ

אוֹיְבִי הָיָה טַבָּח חָבִיב

בַּיּוֹם אוֹתוֹ שָׂנֵאתִי,

אַךְ דַּוְקָא בַּלַּיְלָה אֲהַבְתִּיו.

אַחֲרֵי תְּפִלּוֹת אָבִיב

הָיוּ לֵילוֹת אָבִיב,

וּבַכִּכָּר הַגְּדוּד חָנָה

וְאֶל חָרְשָׁה רַענָנָה

מָשַׁךְ אוֹתָנוּ הַכּוֹבֵשׁ

וְגִשּׁוּשֵׁי שָׁלוֹם גִּשֵּׁשׁ.

זֶה הָרֶגֶשׁ שֶׁפָּעַם בִּי,

כֹּחַ עִלָּאִי בּוֹ גָּנוּז,

אַף אֶחָד לֹא תָּפַשׂ, כִּי רָחַשְׁתִּי

אַהֲבָה לוֹ וְלֹא בּוּז.

בְּבֹקֶר לֹא וָרֹד,

בָּאוּנִי הַצָּרוֹת.

מִי זֶה הַגְּדוּד קָם עַל רַגְלָיו

וּבְהֹלֶם תֹּף עַלִּיז כָּל כָּךְ

אוֹתִי וְאֶת עִירִי עָזַב

אַךְ גַּם אֶת אֲהוּבִי לָקַח.