1.

אֲחֻזָּתִי, הַרְשִׁי תְּחִלָּה

לִפְתֹּחַ לְשָׁעָה קַלָּה דַּלְתֵּךְ הַנְּעוּלָה!

עָלַי לִבְדֹּק כַּמָּה לְעֵרֶךְ

פֵּרוֹת זָהָב נוֹתְרוּ בַּדֶּרֶךְ.

כִּי בְּפֻנְדָּק אוֹ בְּמָלוֹן

לֹא יְדַקְדֵּק כָּל פְּרָט כַּזַּיִת

נִשְׁקַל, נִרְשַׁם, נִקְבַּע עֶרְכּוֹ

כִּי לְהַקְפִּיד צָרִיךְ עַל דִּיּוּקוֹ.

וּבְמַסַּע דְּרָכִים עַד מַה נָּקֵל

מִכִּיס אַחֵר אֶל תּוֹךְ כִּיסֶיךָ לְשַׁלְשֵׁל.

2.

זֶה מַחְמַדִּי, זֶה אַרְנָקִי שֶׁלִּי!

תָּפַח וְהִתְנַפַּח לְהַפְלִיא!

כִּבְתוּלָה דַּקָּה יָצָא לַדֶּרֶךְ,

עַתָּה בִּטְנוֹ עָלְתָה כְּמַעֲבֹּרֶת

חָשְׁקָה נַפְשִׁי מְאֹד

לִפְתֹּחַ וְלִמְנוֹת אֶת הַמָּעוֹת!

אֲבָל מַה בֶּצַע? סְתָם בִּזְבּוּז שֶׁל זְמַן.

לֹא עֵדֶר שֶׁל כְּבָשִׂים מָכַרְתִּי

וְלֹא לַאדוֹנִי מָסַרְתִּי

הַזְּכוּת לִבְדֹּק אֶת מִנְיָנָם