הַלֶּטֶא מְמָרֵר בְּבֶכִי.
הַלֶּטֶא וְהַלְּטָאָה.
וְסִנָרִים צְחֹרִים כְּשֶׁלֶג
לַלֶּטֶא וְלַלְּטָאָה.
הִנֵּה אָבְדָה לָהֶם טַבַּעַת
וְהִיא טַבַּעַת קִדּוּשִׁין.
אֲבוֹי טַבַּעַת שֶׁל עוֹפֶרֶת,
אֲבוֹי טַבַּעַת אֲפֹרָה.
רֵיק מֵאָדָם הוּא הָרָקִיעַ,
רַק צִפֳּרִים בְּכִפָּתוֹ!
קַבַּרְנִיט עָגֹל הַשֶּׁמֶשׁ,
מָתְנִיַּת קְטִיפָה לָבַשׁ לוֹ.
אֲבוֹי, הַבִּיטוּ מַה הִזְקִינוּ!
הַלֶּטֶא וְהַלְּטָאָה.
אַי, אַי בּוֹכִים, אֵיכָה בּוֹכִים!
אֵיכָה בּוֹכִים וּמִתְיַפְּחִים.