לשלמה בן־יוסף

יִשׂרָאֵל־דֹּם!

לשלֹמֹה בֶּן־יוֹסֵף.

בִּפרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשׂרָאֵל –

כִּי אָזלַת יָד –

בִּרצֹחַ אֲחָיוֹת, בְּהִתעַלֵּל

בְּזוּיֵי־גּוֹיִים בְּבַת־צְפָת…

יְרוּשָׁלַיִם לְנִדָּה הָיָתָה

וְיִשׂרָאֵל לִמשִׁסָּה.

עַד שֶׁקָּם –

כַּמִּתנַדְּבִים לָעָם –

הָשֵׁב נָקָם

בְּדָם.

לֹא הִשׂכִּיל הָמֵת.

חֵרֵף נַפשׁוֹ לָמוּת

עַל מַלכוּת.

וְאִמּוֹ זְקֵנָה, שַׁכֻּלָה

עַל בְּנָהּ דּוּמָם בּוֹכִיָּה,

לִבָּהּ אָפְפוּ חֶבלֵי־מָוֶת.

תַּחֲלֹם: וְהִנֵּה הַגַּרדֹּם.

וַתִּיקַץ: וְהִנֵּה יוֹם־צַלמָוֶת.

רִבֲבוֹת לְבָבוֹת בְּיִשׂרָאֵל

לֹא כָּלוּ מִיַּחֵל.

בַּיוֹם וּבַלֵּיל

דּוֹבְבוּ רִבֲבוֹת־שְׂפָתַיִם

בַּגּוֹלָה, בְּצִיּוֹן, בִּירוּשָׁלַיִם

תְּפִלָּה!

תְּחִנַּת־חֲנִינָה.

לְמִבחַן חֹזֶק חֶבֶל תָּלוּ בּוֹ הַשַּׂק,

בֵּין חוֹמוֹת כֶּלֶא־עַכּו הַלַּילָה נֶחנַק.

וּבִשׁמֹנֶה

הֶחֱלִיף הַתַּליָן אֶת הַשּׂק בְּאָדָם,

שֶעָלָה בְּשִׁירָה עַל גַּרדֹּם.

עַם יִשׂרָאֵל- דֹּם!!

כ' בתמוז תרצ"ח