דַּקַּת־גִּזְרָה, חִוֶּרֶת;

עֵינֵי־פְּנִינִים צַחוֹת;

רַכּוֹת יְדֵי הַגְּבֶרֶת –

לִלְחֹץ, לָכֹף נוֹחוֹת.

מַבָּט שֶׁל תֹּם וָחֵן;

וּבְעַד הַדֹּק־לֹא־דֹק

תּוֹהֶה הוּא, כְּמוֹ בוֹחֵן,

כְּמוֹ חָפֵץ לִבְדֹּק.

וּבְעַד לְעֵין־הַבְּדֹלַח,

מַה שָּׁם, עָמֹק, טָמוּן –

שֵׁדוֹן מִזֶּרַע מֹלֶךְ?

נָחָשׁ עָרוּם, שָׁנוּן?