לֹא בְּשֶׁל הוֹד אֲבָנַיִךְ,

אֲהַבְתִּיךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

הֲלֹּא יֵשׁ אֲבָנִים יְקָרוֹת מִשֶּׁלָּךְ:

יֵשׁ בַּזֶּלֶת וְשַׁיִשׁ, סַפִּיר וְאֶקְדָּח,

אֲבָל רַק עַל כְּתֵפַיִךְ וְסֶלַע שֶׁלָּךְ

שָׁמַעְתִּי פְּסִיעוֹת שֶׁל מַלְאָךְ.

לֹא בְּשֶׁל יִפְעַת שָׁמַיִךְ,

אֲהַבְתִּיךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

הֵם פְּרוּשִׂים כְּפָרֹכֶת-גְּבִישִׁים לוֹהֲטָה.

בָּךְ תְּהוֹם תַּעְפִּיל וְהַגֶּבַע יִצְלֹל,

אֲבָל רַק כֻּתָּנְתֵּךְ הַצַּחָה וּפְשׁוּטָה

עוֹטֶפֶת בְּקֹדֶשׁ הַחֹל.

לֹא בְּשֶׁל סוֹד סִמְטוֹתַיִךְ,

אֲהַבְתִּיךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

שַׁלְוָתָן הֵן יִתְּנוּ לַטּוֹבִים גַּם רָעִים,

אַךְ עֵינַי הַעִוְרוֹת שָׁם תִּרְאֶינָה בַּצֵּל

אֵיךְ כְּנַעַר יָחֵף וְעַלִּיז מְטַיֵּל

בְּרוּחַ-עַרְבִית אֱלֹהִים.