הַיְדַעְתֶּם אֶת אֶצְבּוֹן בַּעַל הָעֲגָלָה?

יֶשׁ־לוֹ סוּסָה אַחַת רָזָה וּבָלָה,

בִּשְׁאֵרִית כָּל כֹּחָהּ וּבְעָמָל רָב

תִּמְשֹׁךְ עֶגְלָתוֹ עֶגְלַת הַצָּב,

וּבְרָכָה רַבָּה אֶל בֵּיתוֹ תָנִיחַ –

וֶהוּא כֵּלַי וּבַעַל מְזִמּוֹת כַּשּׁוּעָל

יַאֲכִילֶנָּה רַק שַׁחַת וַעֲלֵי שִׂיחַ;

וּמֵחֵלֶב כִּלְיוֹת שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל

לֹא יִתֵּן לָהּ אַף לִטְעֹם וּלְהָרִיחַ.

לְסוּסָתִי בְּרִכְבֵי בַעַל הָעֲגָלָה

עֲדַת הַקּוֹרְאִים־עִבְרִית נִמְשָׁלָה!

עֲלוּבַת הַנֶּפֶשׁ מֵרֹֹב מַמְרוֹרִים,

יָבֵשׁ חִכֵּךְ עַד כִּי לִבְחוֹן לֹא יָבֵן

בֵּין שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל וּשְׂעֹרִים,

מַאֲכַל תַּאֲוָה לַסּוּסִים וַחֲמוֹרִים,

וּבֵין לֶחֶם הַקְּלֹקֵל בְּלִיל קַשׁ וָתֶבֶן

אֲשֶׁר לָךְ יָבָל

אֶצְבּוֹן הַנָּבָל.