פָּרְחָה הָרַקֶּפֶת, הֵנֵץ הָרִמּוֹן –

נָשִׁירָה, בָּנִים וּבָנוֹת, שִׁיר הִמְנוֹן

לְאִמָּא כִּי חַג לָךְ. הַיּוֹם נְזַמֵּר,

נִשְׁזֹר אַהֲבָה וּפְרָחִים לָךְ כְּזֵר.

נְזַמֵר לְאֵם אוֹהֵבֶת

לְלִבֵּנוּ מַבִּיטָה,

מַרְגִישָׁה וּמְקָרֵבֶת

וְכוֹאֶבֶת כִּי נֶחֱטָא.

אַתְּ אִמָּא – מַדְלֶקֶת נֵר חַג וְשַׁבָּת.

יָדֵךְ מְחַלֶּקֶת לִבֵּךְ עִם הַפַּת.

אַתְּ אִמָּא – נוֹתֶנֶת חַיִים, אוֹר וָחֹם,

נִצוֹץ אַהֲבָה אַתְּ, כּוֹכָב בַּחֲלוֹם.

שְׁבִיב זוֹהר הצִיתָה אִמָא –

לַהַב־קֹדֶשׁ מְהַבְהֵב

בְּקַרְקַע־נַפְשֵנוּ פְּנִימָה

אוֹר גָּנוּז בְּעֹמֶק לֵב.

שַׁלְהֶבֶת הַקֹּדֶשׁ, נֵר חַג וְשַׁבָּת

פּוֹרֶשֶׂת מִכְמֹרֶת עַל בֵּן וְעַל בַּת,

מִכְמֹרֶת שֶׁל זֹהַר פְּנִינִים רְקוּמָה:

אַחִים, אֲחָיוֹת, מִשְׁפָּחָה וְאוּמָה.

מִי יוֹדֵעַ לֵב שֶׁל אִמָּא?

לִכְאֵבָהּ מִי יַחֲדֹר?

נַחֲרֹז כָּל דִּמְעוֹתֵיהָ

כִּפְנִינִים עַל חוּט שֶׁל אוֹר.

עִתִּים בְּלֵיל־צַעַר זוֹרֵחַ זַהְרוּר –

אֲרֶשֶׁת פָּנַיִךְ עוֹלָה בְּהִרְהוּר:

– אִמִּי, הֲקָרָאת לִי? – הִנֵה אֲנִי פֹה!

מַלְאָךְ מְלַוֵּנִי, סוֹכֵךְ בִכְנָפוֹ.

כַּיּוֹנָה עַל גּוֹזָלֶיהָ

עַל שׁוֹבָךְ תִּפְרֹשׂ כְּנָפָהּ –

נִדְנְדָה עֲרִיסֹותֵינוּ,

בְּחָלְיֵנוּ רִחֲפָה.

פָּרְחָה הָרַקֶּפֶת, הֵנֵץ הָרִמּוֹן,

נָשִׁירָה, בָּנִים וּבָנוֹת, שִׁיר הִמְנוֹן

לְאִמָּא כִּי חַג לָךְ. הַיּוֹם נְזַמֵּר,

נִשְׁזֹר אַהֲבָה וּפְרָחִים לָךְ כְּזֵר.