(תרגום)

שָׁם קָרוֹב לַכְּפָר אִישׁ מִסְכֵּן אֵין אוֹנִים

יַךְ עַל פִּי הַנֵּבֶל נִגּוּנִים שׁוֹנִים,

גַּם עָרוֹם גַּם יָחֵף נִקְפָּא מִקָּרָה,

גַּם רָעֵב גַּם צָמֵא, נַפְשׁוֹ לוֹ מָרָה.

אֵין מַאֲזִין, אֵין מַקְשִׁיב הֶמְיַת נִבְלֵהוּ.

אֵין רוֹאֶה עָנְיוֹ, אֵין חוֹמֵל עָלֵיהוּ.

רַק עַזֵי נֶפֶשׁ הַכְּלָבִים יִנְבָּחוּ,

עִם זָקֵן בּוֹדֵד מִלְחָמָה יַעֲרֹכוּ;

אַךְ הוּא לֹא יִקְצוֹף, לֹא יִפּוֹל לִבֵּהוּ,

מִבְּלִי הֶרֶף יִפְרוֹט עַל פִּי נִבְלֵהוּ!

הוֹי, זָקֵן נִפְלָא, נָא עִמְּךָ אֵלֵכָה!

אֲנִי אָשִׁיר שִׁירַי יוֹצְאִים מִקֶּרֶב,

אַתָּה תַךְ בַּנֵּבֶל בֹּקֶר וָעָרֶב, –

כִּי אַחִים נַחְנוּ כָּמוֹנִי כָּמוֹךָ!

חשון, תרמ"ה, ראדושקאוויץ.