– הוֹי מוֹטֶל מוֹטֶל, מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף?

אֵין עוֹד ״מַזִּיק״ כָּמוֹךָ, נַעַר!

רַבְּךָ קָבַל עָלֶיךָ בְּמַכְאוֹב,

גָּרַמְתָּ לוֹ צָרוֹת וָצַעַר!

לֹא דַי שֶׁאֵין אַתָּה רוֹצֶה לִלְמוֹד,

אַתָּה מַרְבֶּה רֻגְזָה וָכַעַס;

רַק הִתְרוֹצֵץ וְהִתְכַּתֵּשׁ תַּחְמֹד,

פָּטוּר מִלֶּמֶד וּמִמַּעַשׂ!

– זֶה לֹא נָכוֹן, מַה שֶּׁרַבֵּינוּ סָח,

הוּא אִישׁ רָשָׁע, יָעִיד כָּל יֶלֶד!

כָּל יוֹם אֶת תַּלְמִידָיו יַחְבֹּט וְיַךְ,

רְאֵה, אָבִי, סִימַן הַכְּחֵלֶת!

אֲנִי רַק עִם אַבְרֵהְמֶל רַבְתִּי רִיב,

בְּחֻמָּשִׁי עָשָׂה הוּא קֶרַע;

מִיָּד רַבֵּינוּ שְׁנֵינוּ הוּא הִצְלִיף,

הִשְׁכִּיב אוֹתָנוּ עַל הַבֶּרֶךְ!

– הוֹי מוֹטֶל מוֹטֶל, מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף?

הַאִם לְתָרֵץ הַכֹּל תַּצְלִיחַ?

סִפְּרוּ לִי, כָּל הַיּוֹם יוֹנִים תִּרְדֹּף,

עִם יַאנֶק אֶת יוֹנָיו תַּפְרִיחַ!

וְחוּץ מִן הַבּוּשָׁה וְהַקָּלוֹן,

שֶׁעִם הַשֵּׁגֶץ הִתְרוֹצַצְתָּ,

הֲרֵי בְּבֵית שְׁכֵנֵנוּ בַּחַלּוֹן

בְּאֶבֶן לוֹ שִׁמְשָׁה פּוֹצַצְתָּ!

– זֶה לֹא נָכוֹן, מַה שֶּׁשְּׁכֵנֵנוּ סָח,

רַק חֲתִיכַת שִׁמְשָׁה נָפָלָה!

אֵינִי רוֹדֵף יוֹנִים מִן הַשּׁוֹבָךְ,

וְרַק מַבִּיט תָּמִיד לְמָעְלָה:

לִרְאוֹת אֶת הַיּוֹנִים מִתְעוֹפְפוֹת

יַחְדָּו אֶל תְכֵלֶת הָרָקִיעַ…

וּבֶחָצֵר אֵיךְ הֵן מִצְטוֹפְפוֹת,

עֵת חֹפֶן זֵרְעוֹנִים אָבִיאָה.

– הוֹי מוֹטֶל מוֹטֶל, מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף?

כַּמָּה תוֹסִיף בָּטֵל לָלֶכֶת?

בַּחוּר־גְּמָרָא גָּדוֹל יֵשׁ לוֹ הַחוֹב

לָדַעַת כְּבָר עַל־פֶּה מַסֶּכֶת!

כָּל יְהוּדִי לִלְמוֹד תּוֹרָה חַיָּב,

מָתַי אֶת הַשְּׁטוּיוֹת תַּשְׁכִּיחַ?

אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁעִם תּוֹרָה יַחְדָּו

יוֹדֵעַ כֶּסֶף לְהַרְוִיחַ!

– סָבִי עָלֶיךָ פַּעַם לִי סִפֵּר,

אַתָּה גַּם־כֵּן יוֹנִים הִפְרַחְתָּ!

רַבְּךָ עָלֶיךָ אֶת מַקְלוֹ שִׁבֵּר,

לִלְמוֹד בְּחֵשֶׁק לֹא הָלַכְתָּ!

כַּיּוֹם אַתָּה לַמְדָּן, עֲתִיר־סְחוֹרָה,

לְסַבָּא יֵשׁ מִמְּךָ רֹב נַחַת!

לִכְשֶׁאֶגְדַּל, אָבִי, תִּמְצָא תּוֹרָה

עִם רֹב סְחוֹרָה גַּם בִּי בְּיַחַד!