לוגו
שִׂיחַת עֶרֶב
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

אֶתָּחֵב בַּמִּטָּה. אֶעֱצֹם עֵינַיִם.

הָעֶרֶב מְחַיֵּךְ לִי זִיו־שִׂיחַ טָמִיר;

אֶת הַשְּׂמִיכָה אֶמְשֹׁךְ עַד הַסַּנְטֵר

מוּכָנָה. מְחַכָּה לְךָ, אַבָּא יַקִּיר.


שֵׁב עַל מִטָּתִי. פֹּה עַל הַשּׁוּלַיִם.

קַח־נָא בְּיָדֶיךָ אֶת שְׁתֵּי יָדַי;

כָּכָה. וְתֵן לִי נְשִׁיקָה עַל הַמֵּצַח.

וְכָעֵת נְשֹוֹחֵחַ קְצָת בַּחֲשָׁאי.


זֶה עֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁרַק כָּכָה נְשׂוֹחֵחַ.

בְּלִי הֶגֶה וָקוֹל, שְׁנֵינוּ אִלְּמִים.

וְאַתָּה בְּכָל זֹאת מֵבִין אֶת דְּבָרַי

וַאֲשֶׁר יַעֲבֹר בְּנַפְשִׁי שָׁם בִּפְנִים.


כַּאֲשֶׁר הָלַכְתִּי תִּינֹקֶת הָיִיתִי,

גַּם לְבֵית־סֵפֶר לֹא הָלַכְתִּי אֲזַי.

יוֹם־מַאי הָיָה, יוֹם קָרִיר, יוֹם גֶּשֶׁם

כַּאֲשֶׁר אֱלֹהֶיךָ לְקָחֲךָ מֵעַל פָּנַי.


אוֹתִי וְאֶת אָחִי הוֹבִילוּ מִן הַבַּיִת,

אִמָּא לָבְשָׁה שְׁחוֹרִים רַכִּים.

וּבָעֶרֶב לָחֲשָׁה חִוֶּרֶת בְּאָזְנֵינוּ:

אַבָּא, הָלָךְ, הָלַךְ לְמֶרְחַקִּים.


בַּלְּוָיָה הִצְטוֹפְפוּ הֲמוֹנִים סְבִיבֶיךָ,

וַאֲנִי בֵּין קְרוֹבִים נִלְחֶצֶת, בִּמְצוֹקִים.

אֲזַי עוֹד לֹא יָדַעְתִּי, מַה פֵּרוּשׁ דִּבְרֵי אִמָּא,

אַבָּא הָלַךְ, הָלַךְ לְמֶרְחַקִים.


וְאוּלָם בְּשָׁכְבִי בְּמִטָּה לְעֵת־עֶרֶב

צֵרַפְתִּי לִי מִלִּים אֲחָדוֹת לִתְחִנָּה;

אֲדֹנָי אֱלֹהִים, אֵל הַטּוֹב וְהַחֶסֶד,

תֵּן שַׁלְוָה לְאַבָּא וּמְנוּחָה נְכוֹנָה.


אוּלַי אֱלֹהִים נָתַן לְךָ מַרְגּוֹעַ

אֶת מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ פִּי יַלְדָּה צַחָה,

אַךְ אֲנִי מַטְרִידָה אוֹתְךָ בְּלִי־הֶרֶף,

הֵן לֹא תִּכְעַס עָלַי כִּי אֶקְרָא לְךָ.


לִבִּי הַיַּלְדוּתִי כִּי יִפָּגַע פָּגוֹעַ

וְנִבְצַר לְסַפֵּר בְּאָזְנֵי הֶחָי,

כַּמָּה זֶה טוֹב לְהִתְחַטֵּא עָלֶיךָ

וְלִשְׁפֹּךְ לְפָנֶיךָ אֶת כָּל מְרִי־הַדְּוָי.


וְאִם שָׂמֹחַ שָׂמַחְתִּי, עַלִּיזָה מְאֻשֶּׁרֶת,

שֶׁכִּמְעַט לֹא נִתַּן לִיצֹק בְּצוּרָה,

כַּמָּה זֶה מָתוֹק לְתַנּוֹת לְפָנֶיךָ

וּלְשׂוֹחֵחַ אִתְּךָ עַל הַכֹּל, בְּשׁוּרָה.


אַבָּא, אַתָּה תָּמִיד כָּל־כָּךְ טוֹב הָיִיתָ

וְתָמִיד יָרַדְתָּ לְקוֹלִי מִגְּבוֹהִים,

וּבְדַרְכִּי הַקָּשָׁה תְּלַוֵּנִי בְּלִי־הֶרֶף

וְתַעֲמֹד לִימִינִי בְּהֵאָבְקִי בַּחַיִּים.


תּוֹדוֹת לְךָ אַבָּא, מַאֲלִיפוֹת, לְאֵין־חֵקֶר,

אַךְ עָלַי לְהִפָּרֵד, הִנֵּה מְאֻחָר.

וּמָחָר עָלַי לְהַשְׁכִּים־קוּם בַּבֹּקֶר,

וּבְכֵן, לֵיל־מְנוּחָה, אַבָּא הַיָּקָר.

מאי 1937