הָלַכְתָּ. נִפְנַפְנוּ לְךָ שָׁעָה אֲרֻכָּה,
אֲחוֹרֵינוּ סַבָּלִים הֵרִימוּ צְעָקָה.
הִבַּטְנוּ, אֵיךְ תֵּלֵךְ, תֵּעָלֵם מִן הָעַיִן.
הַחַיִּים נְשָׂאוּךָ. וְאַתָּה אֻשַּׁרְתָּ,
וּבִלְבָבְךָ פְּנִימָה אוּלַי זִמַּרְתָּ,
וְאָנוּ הִסְתַּרְנוּ אֶת דִּמְעוֹתֵינוּ.
הָלַכְנוּ הַבַּיְתָה בְּאֵלֶם־דֹּם,
הִבַּטְנוּ בְּחִוְרוֹן תְּכֵלֶת־הַשָּׁמַיִם;
וּבַמִּסְתָּרִים נַפְשֵׁנוּ עַד הַיּוֹם
תְּנַפְנֵף אַחֲרֶיךָ סְמוּיָה מִכָּל עַיִן.
-
נכתב עם צאת האח מהונגריה. ↩