יֵשׁ מַחֲשָׁבוֹת כְּרוּתוֹת קְצָווֹת

תָּבֹאנָה לְבִקּוּר

מְהֻדָּרוֹת וַחֲלָקוֹת

כְּבָאוּ זֶה עַכְשָׁו מִמָּנִיקוּר.

עוֹלוֹת עַד לְקִמְרוֹן

שָׁם מִתְעַגְּלוֹת הֵן וּנְסוֹגוֹת אֵי-שָׁם,

וְכָל אֲשֶׁר נִשְׁאָר מֵהֶן

רַק זֵכֶר לֶטֶף שֶׁל עָשָׁן.

וּלְבַב הַמַּחֲשָׁבָה דַוְקָא קָצֶהָ,

קְצֵה פַּח, בְּדַל תַּיִל מִנִּי פְּקַעַת,

הַשֶּׂרֶט בַּבָּשָׂר –

מַה מַּחֲשָׁבָה הִיא שֶׁאֵינָהּ פּוֹצָעַת?