מיון לפי:
-
זהב
ויליאם שייקספיר (יוצר)
ניו-יורק: "ספרים", תש"ב 1942
-
למלכּה שלי
גילוּי עפרוֹת זהב בּמדינת קאליפוֹרניה בשׁנת הארבּעים ותשׁע למאה התּשׁע־עשׂרה שׁלח זעזוּעים חשׁמליים בּרחבי אמריקה כּשׁהיתה מעוּיפת ומיוּגעת ממלחמתּה עם המכּסיקאנים. מכּל עיר ועירה – מרוּצה וּמהוּמה לחוֹף המערבי. אישׁ עזב את אשׁתּו וּבן את אבוֹתיו. משׁפּחוֹת שׁלמוֹת נעלוּ את דלתוֹת בּתּיהן ורצוּ. גם בּני ארצוֹת רחוֹקוֹת בּאירוֹפּה וּבאוֹסטראליה הסתּחפוּ בּזרם הבּהלה. מעטים שׁבוּ עמוּסי שלל ויהיוּ לבוֹני אמריקה החדשׁה. אךְ רבּים שׁבוּ בפחי־נפשׁ ורבּים מתוּ שׁם עניים ומרוּדים. - זהב : שיר ראשון
- הַשִּׁיר הַשֵּׁנִי: מַנְגִּינַת דְּמָמָה
- הַשִּׁיר הַשְּׁלִישִׁי: בְּעוֹלַם הַתֹּהוּ
- הַשִּׁיר הָרְבִיעִי: אֶצְבָּעוֹת עִוְרוֹת חִוְרוֹת
- הַשִּׁיר הַחֲמִישִׁי: שְׁקַע, אֵל נוֹדֵד
-
-
אנחנו הדור
ניו-יורק: עגן, תש"ה 1944
-
נֵר-נְשָמָה
לְרִבְבוֹתֹ גִבּוֹריֵנוּ וֹקְדוֹשיֵנוֹ
שֶׁל תֹּ“שׁ – תָּשָׁ”ד
נרי הדל
טְבוֹל בִֹיְגוֹנְךָ עַל חַלֹוֹן הָעוֹלָם -
כתבתי שירים אלה מתוך כמיהה עזה, לא ידעתיה עד אז, אליך, קוראי היקר, להתחבר אתך כדרך אחים לאסון ולצרף הֵדך לקולי, אולי נשמע. והעולם נתגלה בכל פגול טמטומו ורקבונו. שליטים טובים עמדו סביב מביטים ומחשים, ובזירה הוכרע עם עתיק וחף לטבח. ועתה דממה אצלנו. התעוררה תקוה. מי העירה, ובשביל מי? ידעתי, לאחר שׂרפה, מרוששים מכל, יוצאים שוב לחפש דרכים, לבנות ולשכוח. אך צלי הנפשות עדיין בנחירינו. והלב צווח: מותי! רב זה, איך יכופר ? במה יכופר ? והריני עומד לפניך, אחי, ובידי מגלת האיד והשבר, פן תדום צווחת הלב, והכל יהיה לשוא, כה לשוא.
-
I חֲשֵׁכָה
- אֶת רֵאשִׁית גַּעֲרוֹ …
- לְאַחִים נוֹאָשִׁים
- בָּאתִי עִם אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל
- עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל
- בְּנֶמִירוֹב כָּכָה עָשִׂינוּ…
- בְּקַלַּחַת־הַתֹּפֶת
- עָם
- יְהוּדִי מֵאַשְׁכְּנַז
- לֹא צַעֲרִי וְסִבְלִי…
- תַּחְבּוּלַת עָרְמָה הִיא…
- וְיוּכַל הֱיוֹת…
- הַסַּפָּן הַצָּעִיר
- אֶחָד אֶחָד תָּבֹאוּ, לְאֻמִּים…
- מוּל הַר חוֹרֵב
- בְּסַנְטָה דּוֹמִינְגָּה
-
II חֲצוֹת־לַיְלָה
- אַתָּה, שֵׂכֶל...
- אַנְגְּלִיָּה 1940
- מִכַּרְכֻּבֵּי בָתֵּינוּ הֵגִיחוּ...
- רוֹצְחֵי שֶׁמֶשׁ
- ר' יוֹסֵף דֵּילָה רֵינָה
- לֹא קַלְגַּסֵּי הַצָּר...
- בְּגֶרְמַנְיָה הָעַתִּיקָה
- שִנְעָר
- וְהַשָּׁלוֹם הַגָּדוֹל...
- הָרַב מִבּוּקָרֶסְטְ
- עוֹד נַעַל...
- אֶל רוּסִיָּה
- אָנוּ נֵדַע גַּם כַּאן כָּל הַזַּעֲוָה
-
III עַתָּה גְוִיעַת…
- עַתָּה גְוִיעַת…
- אִפְלוּל
- זוּנוּ זַעְפֵּנוּ…
- אוֹרְחִים בָּאוּ אֶל בֵּיתִי
- אָדָם בְּזַעֲוָה
- בְּלֵיל מָר
- הִתְעַלּוּת
- לֹא צִפָּרְנֵי הָעוֹפוֹת הַטְּמֵאִים…
- גְרוֹן־תּוֹתָח לֹא יוֹר…
- כֹּה יָפָה יָכְלָה לִהְיוֹת…
- בְּאָרוֹן שָׁחוֹר, צַר…
- בָּעִיר שֶׁל שְׁנוֹת אֶלֶף
- אֲנַחְנוּ הַדּוֹר
- וַיַּחֲנוּ בְּאוֹסְוֶגוֹ
-
-
גורל ופתאום: שירים ופואימות
ירושלים: מוסד ביאליק, (c1954)
-
לרעיתי מלכה
שספגה בדממה את הפחד והשגב של מצור ירושלים -
בקובץ זה מכונסים שירים שכתבתי מאז הופיע ספרי “אנחנו הדור”, ורק אותם שיש בהם משהו מימינו הנוראים עת עבר העולם, כה מיהר לעבור, מצהלת נצחון למבוכה ותהייה, ועמנו עלה מקברות ולבש מלכות כבדה.
היש טמיר בין שני התהליכים הללו? היש כאן רמז־יעוד לישראל? מי בהיר־העינים ויראה, מי אמיץ־כוח ויאמין? -
שער שני: ובינתיים
- יוֹתֵר בַּחֲשַׁאי
- מְטֻטֶּלֶת־לֵיל
- כְּבָר יוֹצֵא הַשַּׁמָּשׁ
- וּלְאַחַר שִׁבְעָה
- וְאֵל יָקוּם מָחָר
- שִׁיר לַהֲרוּגֵי בֵּיתָר
- נִכָּנֵס בְּטָהֳרָה
- אַחֲרֵי בִקּוּר בְּאוֹסְוֶגּוֹ
- בַּקֶּלַע
- נֵצֵא לֶחָזוֹן
- מְנוֹרוֹת
- חֲמִיל
- חֲצִי הַבֹּקֶר גָּז
- זַעֲזוּעַ
- דּוּ־שִׂיחַ עִם גְּדִי
- אַךְ תְּמוֹל הִתְמַשְּׁכוּ כִסּוּפַי
- הָאוֹרְלוֹגִין שֶׁל דּוֹר
- זְהָבֵנוּ הַטָּהוֹר
- בֶּהָרִים הַלְּבָנִים
-
-
הפילוסופיה היהודית העתיקה
ירושלים: המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, 1959
-
בין חופים נסתרים
תל אביב: דביר, (תשכ"א)
-
שער שני: על החוף
- על החוף
- תפילת הדרך
- מחוץ
- את לא תדעי האש
- ולמתגעגעים
- בוקר אביב
- בירח זיו
- לילה בגני
- חומות ירושלים
- לילה בירושלים
- מול הר העברים
- בבאר שבע
- בצריף ריק בבאר שבע
- דרדר
- צפת
-
אלול כולו חודש של שיר: תשכ“ו–תשל”א
רמת-גן: אגודת הסופרים העברים בישראל ליד מסדה, 1972
-
כל הים השטוח אפור
- קוֹנְכִית
- שְׁקִיעָה בְּחֹרְשָה
- שְׁנֵי דוֹדִים
- רֵיקוּת
- בְּלִי דֶלֶת
- הַתַּיִל הַדַּק
- כַּפּוֹת
- שִׁעוּר בִּיּוֹלוֹגִי לִילָדִים
- כַּסְפִּית
- שַׁחֲרִית בַּסְּתָו
- כִּכָּר בִּצְפַת
- בְּמִסְעָדָה עֲמָמִית
- הַמַּסְלוּל
- תַּעֲלוּמָה
- שִׁירִים לְרַעְיָה
- חֲרָדָה
- וְאֵרַשְׂתִּיךְ
- רִשּׁוּמִים בַּדֶּרֶךְ
-
מילים ודממה: שירה ומסה – תשל“ב-תשל”ו
תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ח 1978
-
רישומים בדרך
- המרצה הצעיר
- מורה
- החולמת
- רב חובל
- בפוֹרוּם רוֹמאנום
- רְחוֹב רָחָב וְאִילָנוֹת
- האצילית
- שתי אחיות
- ברכבת תחתית
- בהיכל עתיק
- רמש
- שיר הכרך הגדול או הסוף המפעפע
- אישם בברוקלין
- גינת קברות בלב הכרך
- מֵאֲחוֹרֵי דֶּלֶת פְּתוּחָה
- וְהַיְקוּם אוֹ הַחוּץ
- בְּקֶרֶן זָוִית בְּבֵית אַבָּא
- לֹא הוֹצֵאתִי "זְמַנִּי"
- הִתְיָעֲצוּת חֲשָׁאִין
- וְאָבִי לֹא חָתָה מְלֹא חָפְנָיו
- גִּלְגוּלִים גַּלְגַּלִּים
- בִּקְצֵה הָעִיר תּוֹךְ גַּן
- נְעִימֵי הָרְגָעִים
- נֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת
- אֲחוֹתִי הִקְבִּילָה בְּחִיּוּךְ
- אֲנִי יוֹשֵׁב מְאֻחָר
- הוּא יָשַׁב מִמּוּלִי הַצָּעִיר
- עָבֵי לַיְלָה נוֹסְעִים
- הַחַיִּים הֵם שְׁתִיקָה
- הַלַּיְלָה הַכָּחֹל
- פתאוֹמים מגני
- הַטָּוָּסָה הַגְּדוֹלָה פָּרְשָׂה
- רְאֵה, הוּא יוֹשֵׁב לְבַדּוֹ
- כָּל הַדֶּרֶךְ חָשַׁבְתִּי
- אֵי עוֹד כְּמוֹ פֹה מַטְבֵּעַ**
- בְּלֵיל שַׁבָּת מֵעַל הַכִּכָּר
- קִירוֹתַי בּוּגֶנְבִילְיָה
- וְאוּלַי בִּשְׁבִילִי לֹא נוֹצַר
- אֵיךְ כָּל אֱמוּנָה
- נַפְשִׁי מָחוֹג מְמַשֵּׁש
- זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים
- אִמִי אַהֲבָתָהּ בוקעת
- עִם בֹּקֶר חַלּוֹנִי הַגָּבוֹהַּ
- יֵשׁ אֶעֱמֹד מוּל חַיַּי
- מַלְאָכִי, הַאִם אָמַרְתִּי
- אִישׁ יוֹשֵׁב וּלְפָנָיו
-
מילים ודממה
ר"ג: ספרית פועלים, 1978
- משמעות
- שירה וידיעה
- הדרך אל מחוץ
- פחד ויופי
- סולמו של האני
- מדממה לדממה
- בין הקרח והאש
- ביקורת ויצירה
- ערכים
- פליאה וזעזוע
- המלה הפיוטית או מחשבה ולשון
- מסות קטנות, תשל"א–תשל"ט - הקדמה
- בשבח פסוק כצורתו
- מסתורין
- הרהורים הטרודוכסיים על שיטת שפינוזה
- הראי היוצר
- אדמה ואמוּנה
- אמת, אמונה ואמנות
- דמיון ואמת
- שירת הרצינות או הסופר כמנהיג
- שירת הרגע האנושי
- חזון והגשמה
-
ילקוט מסות
תל אביב: יחדיו: אגודת הסופרים העברים בישראל, (תש"ם 1980)
- הערה ביבליוגראפית
- השיר ואמיתו
- מודרניזם
- עיון נוסף בשירה ואמת
- ספרות
- מעמקים
- הלב והעולם
- משמעות
- שירה וידיעה
- הדרך אל מחוץ
- פחד ויופי
- מדממה לדממה
- ביקורת ויצירה
- ערכים
- פליאה וזעזוע
- המלה הפיוטית או מחשבה ולשון
- בשבח פסוק כצורתו
- מסתורין
- הסברים
-
הראי היוצר: מסות קטנות, תשל“א-תשל”ט
ירושלים; תל אביב: דביר, תש"מ 1980
- משמעות
- שירה וידיעה
- הדרך אל מחוץ
- פחד ויופי
- סולמו של אני
- מדממה לדממה
- בין הקרח והאש
- ביקורת ויצירה
- ערכים
- פליאה וזעזוע
- המלה הפיוטית או מחשבה ולשון
- מסות קטנות, תשל"א–תשל"ט - הקדמה
- בשבח פסוק כצורתו
- מסתורין
- הרהורים הטרודוכסיים על שיטת שפינוזה
- הראי היוצר
- אדמה ואמוּנה
- אמת, אמונה ואמנות
- דמיון ואמת
- שירת הרצינות או הסופר כמנהיג
- שירת הרגע האנושי
- חזון והגשמה
- מדינה ועם
- מונחים מקראיים בהוראת אסכאטולוגית
- התחלת האוניברסיטה של תל־אביב
-
כתבי ישראל אפרת
תל אביב: דביר, תשכ“ו–תש”מ
-
כרך ב – דורות
- מבוא ל"דורות"
-
שער אחד: עם פתיחת העולם
- פעמי חלומות
- נצח
- במסע
- חולה
- רחל
- עם כּלוֹת לילה
- ליל חרף
- מרגניות
- נגינת ארצי
- חיי...
- דמדומים
- ערבה
- ענבל
- חִפושית
- פרות עם שקיעה
- רוח אדר
- בתחתית הנשמה
- דם
- אדם
- לו אהיה מכחולךָ...
- אודך
- חלומו של אמן
- כֹּח אלהי אחזך...
- אגדת הים
- על סף מקדש אפל
- חייתם אתי...
- מאז הלכתם
- אחת חותרים
- איך אנחמך
- רצח
- צהרים במפרץ
- חוּפוּ
- משירי הלכן
- בהרים הלבנים
- בערפל
- חוֹסי (בלדה)
- וזוב
- עצבת
- ייף כה השביל...
- על גשר הזהב
- סמוּך
- על פי הירקון
- לנהג העברי בכנען
- גבעות
- כתרים
- אל הארץ
-
שער שני: על נהר הטירוף הצלול
- בנמירוב ככה עשינו...
- עם
- יהודי מאשכנז
- לא צערי וסבלי...
- ויוכל היות...
- הספן הצעיר
- אחד אחד תבֹאו, לאֻמים...
- אתה, שכל....
- רוצחי שמש
- ר' יוסף דילה רינה
- לא קלגסי הצר...
- בגרמניה העתיקה
- הרב מבוקרסט
- עוד נעל...
- עתה גויעת...
- אִפול
- זוּנו זעפנוּ...
- על חוף מנהטן
- אורחים באו אל ביתי
- אדם בּזעוה
- התעלוּת
- בארון שחור, צר…
- אנחנו הדור…
- בעיר של שנות אלף
- ויחנו באוֹסוֶגוֹ
- יותר בחשאי
- מטֻטלת־ליל
- כבר יוצא השַמָש
- ולאחר שבעה
- ואֵל יקום מחר
- שיר להרוגי ביתר
- נכָּנס בטהרה
- אחרי אוֹסוֶגוֹֹ
- בקֶלע
- נצא לחזון
- מנורות
- חמיל
- חצי הבֹּקר גז
- זעזוע
- מחול אחרון
- דוּ־שׂיח עם גדי
- אך תמול התמשכו כִּסוּפי
- האורלוגין של דור
-
שער שלישי: ופתאם-לא־פתאם
- ירושלים:
- א. חסד
- ב. גבורה
- ג. נצח
- ד. מלכוּת
- בספירת מלכות:
- א. בֹּקר בתל־אביב
- ב. כֹּח
- ג. דרך
- ד. ירושלים
- ה. דין
- עד מתי אתה מוסר…
-
כרך ג – מה עמוק הוא שתול
-
שירי השער השני, “מעלות”, וכן הפואימה “זכרתי לך”, באים מתוך ספרי “גורל ופתאם”
(מוסד ביאליק, ירושלים).
כל יתר השירים – מתוך “בין חופים נסתרים”
(דביר, תל־אביב)
שירים אלה רובם ככולם נכתבו מיום עשיתי חתך בחיי, מיום עזבתי ועליתי. יש חתך שמעורר ומפעים, והכרעה גורלית שמחזקת כיין.
הזמן ערב תשט"ז
למלכה שלי – לנצח -
שער שני: מעלות
- עזרא [ראה לעיל, בקובץ “גורל ופתאם”]
- שלשה שקים [ראה לעיל, בקובץ “גורל ופתאם”]
- לא הרחק מבאר-שבע [ראה לעיל, בקובץ “גורל ופתאם”]
- סעדיה [ראה לעיל, בקובץ “גורל ופתאם”]
- קטנה את כל-כך [ראה לעיל, בקובץ “גורל ופתאם”]
- יחיא [ראה לעיל, בקובץ “גורל ופתאם”]
-
שער רביעי: על החוף
- על החוֹף
- תפלת הדרך
- מחוץ
- את לא תדעי האש
- ולמתגעגעים
- בֹּקר אביב
- בירח זיו
- לילה בגני
- חומות ירושלים
- לילה בירושלים
- בבאר־שבע
- בצריף ריק בבאר־שבע
- דרדר
- צפת
-
שער חמישי: ביקור אצל תמול
- בליל חתולה
- לבטים:
- א. הנחש
- ב. אדם אינו בא
- ג. חידת הגדודים הקדושים
- ד. זמן
- מנהטן על הים בלילה
- ביקור
- תמונת שלכת
- רישומים במסעדה עממית:
- א. התחרות
- ב. כלי-כסף לע מפית-ניר
- ג. בצל הזיות
- מברזים פתוחים
- דיג
- שח אדיב עלי
- שער שישי: על ראשית ואחרית
- בלי קצוות
- האני צעקה
- תשברת
- על ההר
- ממיצר
- חוה
- קדושים
- אפוקליפסה
-
- כרך ד – אלגיות בראשית
- כרך ה – קיצי השרופים רוננים על גגי (ראה ככל שהקיץ קרב)
-
זהב
ויליאם שייקספיר (יוצר)
ניו-יורק: "ספרים", תש"ב 1942
-
למלכּה שלי
גילוּי עפרוֹת זהב בּמדינת קאליפוֹרניה בשׁנת הארבּעים ותשׁע למאה התּשׁע־עשׂרה שׁלח זעזוּעים חשׁמליים בּרחבי אמריקה כּשׁהיתה מעוּיפת ומיוּגעת ממלחמתּה עם המכּסיקאנים. מכּל עיר ועירה – מרוּצה וּמהוּמה לחוֹף המערבי. אישׁ עזב את אשׁתּו וּבן את אבוֹתיו. משׁפּחוֹת שׁלמוֹת נעלוּ את דלתוֹת בּתּיהן ורצוּ. גם בּני ארצוֹת רחוֹקוֹת בּאירוֹפּה וּבאוֹסטראליה הסתּחפוּ בּזרם הבּהלה. מעטים שׁבוּ עמוּסי שלל ויהיוּ לבוֹני אמריקה החדשׁה. אךְ רבּים שׁבוּ בפחי־נפשׁ ורבּים מתוּ שׁם עניים ומרוּדים. - זהב : שיר ראשון / ישראל אפרת
- הַשִּׁיר הַשֵּׁנִי: מַנְגִּינַת דְּמָמָה / ישראל אפרת
- הַשִּׁיר הַשְּׁלִישִׁי: בְּעוֹלַם הַתֹּהוּ / ישראל אפרת
- הַשִּׁיר הָרְבִיעִי: אֶצְבָּעוֹת עִוְרוֹת חִוְרוֹת / ישראל אפרת
- הַשִּׁיר הַחֲמִישִׁי: שְׁקַע, אֵל נוֹדֵד / ישראל אפרת
-
-
טימון איש אתונה
ויליאם שייקספיר (יוצר)
תל אביב: דביר, תשי"ג
- תל אביב: דביר, תשי"ג
- © כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.
- טימון איש אתונה / ויליאם שייקספיר
- אביבה רוזובסקי
- אוהד גלעדי
- אילנה רונן
- אירית חילו
- אמיר ברטוב
- בני סורקין
- ברוריה שרון
- גידי בלייכר
- גלי סנדק
- דליה יעקבי
- דרור איל
- דרור לביא
- הניה וילף
- חווה ראוך־סטקלוב
- חנה מורגנשטרן
- חני כץ
- טוהר מועלם
- טוני חפץ
- ישראל ויסברוט
- לאה ברזילי
- ליאורה בר
- מיה קיסרי
- מלאכי שפר ז"ל
- מרגלית נדן
- נאוה בת-צו"ר
- נועה הורן
- נורית רכס
- נילי אפשטין
- עדנה הדר
- עדנה פולק
- עופר ק. פ.
- עמי ברזילי
- עמי זהבי
- רות ששון
- רותי בראלי
- רותי לרנר
- רחל זלוביץ
- רן נווה
- רנה כהנא
- שולמית רפאלי
- שילה גל
- שלומית אפל
- תמר הקר
- תמר ניצן
- תמר קליין
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
- ישראל אפרת / ישראל כהן
- שירה ולשון: על ישראל אפרת / עמנואל בן גריון
- סופרים עבריים באמריקה - ישראל אפרת / אברהם אפשטיין [1880]
- וִיגְוַמִּים שותקים / אפרים א. ליסיצקי
- לשירת השקיעה – על "וויגוואמים שותקים" לישראל אפרת / דב סדן
- אביבה רוזובסקי
- אוהד גלעדי
- אילנה רונן
- אירית חילו
- אמיר ברטוב
- בני סורקין
- ברוריה שרון
- גידי בלייכר
- גלי סנדק
- דליה יעקבי
- דרור איל
- דרור לביא
- הניה וילף
- חווה ראוך־סטקלוב
- חנה מורגנשטרן
- חני כץ
- טוהר מועלם
- טוני חפץ
- ישראל ויסברוט
- לאה ברזילי
- ליאורה בר
- מיה קיסרי
- מלאכי שפר ז"ל
- מרגלית נדן
- נאוה בת-צו"ר
- נועה הורן
- נורית רכס
- נילי אפשטין
- עדנה הדר
- עדנה פולק
- עופר ק. פ.
- עמי ברזילי
- עמי זהבי
- רות ששון
- רותי בראלי
- רותי לרנר
- רחל זלוביץ
- רן נווה
- רנה כהנא
- שולמית רפאלי
- שילה גל
- שלומית אפל
- תמר הקר
- תמר ניצן
- תמר קליין