מוצאי שבת קֹדש…

ובבית המדרש בס־קא השליך הס.

הכל עומדים ושותקים, שותקים ומנענעים את ראשם…

ראש המתיבתא¹ יושב ומטיף את שיעורו.

פניהם של אלו העניים, שמהם תצא תורה, חִורים עד מאד. זה שבועות מספר שלא קִבלו מ’החלוקה' אפילו פרוטה אחת. והוא יושב ומטיף:

– חנניה מישאל ועזריה לקחו קל וחֹמר מצפרדע… דוקא מצפרדע…

הלא אפשר היה להם לקחת קל וחֹמר מאברהם…

עוף אחד יש בכרכי הים וחול שמו… כשראה חול זה. כי נֹח טרוד הוא… בשעת המבול… נפנה לקרן זוית ולא תבע את מזונותיו… ובשביל זה הוא מאריך ימים…

התבינו: קל וחֹמר צריכין לקחת מצפרדע… מֵחול… מה חול זה לא תבע את מזונותיו… וכו' וכו'.

ובבית המדרש השליך הס… כל הבחורים עומדים, מנענעים את ראשם ושותקים…