א    🔗

פַּעַם אַחַת – כֹּה סִפְּרָה זְקֶנְתִּי,

וַתְּסַפֵּר בִּמְנוּחָה נְעִימָה –

בִּ“צְאֶינָה וּרְאֶינָה” קָרָאתִי

– וַתְּפַצֵּל תַּפּוּחֵי אֲדָמָה:

פַּעַם אַחַת וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ

צַו נָתַן, הֶעֱבִיר פְּקֻדָּה:

"אִישׁ, אִישׁ מִכָּל עִיר, מִכָּל פֶּלֶךְ

אַזְמִין כֻּלָּהַם לִסְעֻדָּה".

לְכָל עוֹף וּלְכָל חַיְתוֹ־יַעַר,

לִשְׂעִירִים, לְשֵׁד וּלְשֵׁדָה

שָׁלַח דְּבָרוֹ בַּסַּעַר:

“חוֹצֵץ הִקְָּבְצוּ לַסְּעֻדָּה”.

וַיִּתְאַסְּפוּ מִזָּקֵן עַד נַעַר,

נִקְבְּצוּ מִכָּל עֲבָרִים.

וּלְהַבְדִּיל בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר,

גַּם כָּנָף גַּם חַיָּה אַף שְׂעִירִים.

וּבְעָמְדָם לַמִּפְקָד כֻּלָּהַם

שַׁמָּה אֲחָזַתְמוֹ וְשָׂעַר;

נִצְּבוּ כַּהֲלוּמֵי רַעַם,

כִּי נִפְקַד מְקוֹם “שֶׂכְוִי־יָעַר”

"הָרִים הֲפֹכוּ מִשֹּׁרֶשׁ!

בְּתֹהוּ יְשִׁימוֹן חַפְּשׂוּהוּ!

תַּחְשׂפוּ כָּל יַעַר וָחֹרֶשׁ,

גַּם חַי גַּם מֵת הֲבִיאוּהוּ!"

שְׂעִירִים לְכָל עֵבֶר נִטָּשׁוּ

לְמִצְוַת הַמֶּלֶךְ חָרָדוּ,

וְחַי הֲבִיאֵהוּ חָשׁוּ

וְעִמּוֹ לְפָנָיו עָמָדוּ.

– "אוֹיָה לְךָ, בֶּן בְּלִיָּעַל!

הֲלֹא חַטַּאת מֶרִי חָטָאתָ,

בְּמַלְכְּךָ מָעַלְתָּ מָעַל,

לֹא אַחַר דְּבָרַי מִלֵּאתָ".

הַשֶּׂכְוִי – זְקֶנְתִּי סִפֵּרָה,

וַתָּקָם וַתַּעְמֹד מִלְּפַצֵּל –

נַפְשׁוֹ עָלָיו מְאֹד מָרָה,

וַיִּפְתַּח אֶת פִּיו וַיִּתְנַצֵּל:

– אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי רַב דַּעַת,

אָנָּא לוּא שְׁמָעֵנִי,

הַטֵּה נָא אֹזֶן שׁוֹמַעַת

אוֹ אָז תַּעֲבוֹר עֲוֹנִי.

אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי לִמְשִׁיחִי,

לְךָ מַלְכִּי הַדָּגוּל מֵרְבָבָה,

וּלְכָל לְךָ חַיֵּי־רוּחִי

וְדִגְלְךָ עָלַי מְאֹד אַהֲבָה.

עָבְדְךָ בֶּאֱמוּנַת אֹמֶן

רוֹמָה נָשָׂאתִי כַפַּיִם,

עַד אֶגְוַע וְאֶהְיֶה לְדֹמֶן,

אִם גַּם בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם.

גַּם עַתָּה תֻּמָּתִי לִי עֵדָה

וְישֶׁר לְבָבִי שָׂהֲדִי,

הָבָה בְּתוֹךְ עַם וְעֵדָה!

אֲסַפְּרָה נָא דֶרֶךְ עִמָּדִי.

תַּרְתִּי תַּלְאוּבוֹת וְצִיָּה,

יְשִׁימוֹן עָבַרְתִּי בְּרֶגֶל,

– אִם יֵשׁ אִישׁ נַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה

אֲשֶׁר לֹא לְךָ יָרִים דֶּגֶל.

מָה רַבּוּ הַתְּלָאוֹת שָׂבַעְתִּי

בְּצָיוֹן בִּשְׁמָמָה וּבָתָה,

כִּמְעַט לִשְׁאוֹלָה נִצְמַתִּי

מֵרוּחַ זֵלְעָפוֹת וּבְעָתָה.

סְעָרָה מִנֶּגֶב סוֹעֶרֶת

כַּסֵּנִי בְּחוֹל שׁוֹאֶפֶת,

כֹּחִי הוֹֹי יָבֵשׁ כַּחֶרֶס!

עָרֹם רָאִיתִי הַתֹּפֶת.

הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשִׁי הִכַּתְנִי,

קֶרַח אֲכָלַנִי בַּלָּיִל,

חֲמַת חַיְתוֹ־טֶרֶף צִמְּתַתְנִי

מִשֵּׁאתָם לֹא עָצַרְתִּי חָיִל.

אַף צִחֵה צָמֵאתִי לְמַיִם –

לִצְמָאִי מִי מַיִם יַשְׁקֵנִי?

גַּם אֵל לֹא הִמְטִיר מִשָּׁמַיִם

לֶחֶם לִשְׁבֹּר רַעֲבוֹנִי.

כָּל אֵלֶּה נָשָׂאתִי סָבַלְתִּי,

הִגַּעְתִּי עַד שַׁעֲרֵי־מָוֶת,

וּבְשִׁמְךָ אֲדוֹנִי נִדְגַּלְתִּי

בִּהְיוֹתִי גַם בִּשְׁכוֹן צַלְמָוֶת.

בְּשִׁמְךָ עֹז נַפְשִׁי דָרָכָה,

שָׂבַעְתִּי נְדוּדִים בָּאָרֶץ,

לִרְאוֹת אִם יֶשְׁנָהּ מַמְלָכָה

עָלֶיךָ פּוֹרֶצֶת פָּרֶץ.

לָתוּר אִם יֶשְׁנָהּ מַמְלָכָה

שָׁם יָדְךָ אֵינֶנָּה מוֹשֶׁלֶת.

וּמוּצֵאת בְּפִי לְךָ בְּרָכָה,

בִּכְנָפַי צְרוּרָה תוֹעֶלֶת.

אַחֲרֵי נְדוּדַי בַּצִּיָּה

נִקְרֵיתִי לְעֵמֶק בְּרָכָה,

אַחֲרָיו גַּם אֶרֶץ פּוֹרִיָּה

אֶרֶץ בּוֹטְחָה, צוֹלֵחָה.

לַחֶרֶס שָׁם אוֹר שִׁבְעָתַיִם

יָפֹזּוּ קַרְנֶיהָ מִסָּבִיב,

שַׂלְמַת אוֹר עָטוּ שָׁמַיִם

לָהּ רוּחַ כְּרוּחַ הָאָבִיב.

הַיָּרֵחַ זוֹרֵעַ יְקָרוֹת

בֵּין עַרְפְּלֵי טֹהַר בַּמְּרוֹמִים.

כְּאַיְלוֹת אֲהָבִים צְחוֹרוֹת,

מְקַפְּצוֹת עַל הָרֵי בְשָׂמִים.

הַכּוֹכָבִים זִיו נֹגַהּ יָפִיקוּ,

זִיז שָׂדַי תַּעֲטוֹף אֲדָמָה.

שָׁם מָקוֹם לַזָּהָב יָזֹקּוּ,

גַּם מוֹצָא לַכֶּסֶף שָׁמָּה.

הֲרָרֶיהָ בַּרְזֶל וּנְחשֶׁת,

פְּנִינִים כָּל אֶבֶן יְקָרָה,

עֲפָרָהּ לַמֻּצָק בְּגֶשֶׁת,

מַתֶּכֶת לָהּ יַחַד חֻבָּרָה.

וְנֹפֶת מֵעֵדֶן נוֹבַעַת

מָהוּל בְּמֵי־פַלְגּוֹ הַזַּכִּים.

תִּנְעַם לְאֹזֶן שׁוֹמַעַת

הֶמְיַת מֵי־שֶׁקֶט מְפַכִּים.

אַרְזֵי־אֵל יְסֻכּוּהָ צֶאֱלִים,

מִצּוּף פֶּלֶג עֵדֶן יִינָקוּ,

גַּם פִּרְחֵי זָהָב בְּעָלִים

רֵיחַ צַחְצָחוֹת יָרִיקוּ.

וְרוּחַ מֵעֵדֶן נוֹשֶׁבֶת

בַּלָּאט מִתְגַּנֶּבֶת מֵחֲרַכִּים,

רוּחַ וָנֶפֶשׁ שׁוֹבֶבֶת

בִּנְעִימוֹת גַּלֶּיהָ הַדַּקִּים.

שָׁם שַׁלְוָה וּבִטְחָה נִפְגָּשׁוּ,

נָשְׁקוּ שָׁם חֶסֶד וֶאֱמֶת.

כָּלָה מִן גֵּו יְגֹרָשׁוּ

שִׂנְאָה וְקִנְאָה זוֹעֶמֶת.

לֹא יַעֲלֶה שָׁם אוֹיֵב בַּשַּׁעַר,

הָאָרֶץ מִקְּרָב לֹא תֵהָפֵךְ;

יִתְמְהוּ כַּזָּקֵן כַּנַּעַר:

“דַּם אָדָם בְּאָדָם יִשָּׁפֵךְ?”

לָנֶצַח אֲבִיב עוֹלָמִים

יָרַד לִשְׁכּוֹן מִשָּׁמַיִם.

הַצּוּר שָׁם פָּעֳלוֹ תָמִים,

אַךְ זֹאת הִיא אֶרֶץ הַחַיִּים!

פִּתְאֹם נָשָׂאתִי עֵינַיִם

וּכְבוּדָּה רָאִיתִי הוֹלֶכֶת

וּבְרֹאשָׁם כְּבַת שָׁמַיִם

בְּנַפְשָׁהּ עֹז דּוֹרֶכֶת.

הַכְּבוּדָּה נִצְּבָה מִלֶּכֶת

הַחַרְסָה תָּפֹז קַרְנָיִם.

וּתְפִלָּה זַכָּה מִשְׁתַּפֶּכֶת

בְּנָשְׂאָם קֹדֶשׁ יָדָיִם.

וּבַת הַשָּׁמַיִם כּוֹרַעַת

– מַלְכָּה הִיא – אָזְנִי שָׁמָעָה,

וּתְפִלָּה מִלִּבָּהּ נוֹבַעַת,

לַשֶּׁמֶשׁ כַּפֶּיהָ נָשָׂאָה:

הַיּוֹשְׁבִי בַּשָּׁמַיִם

הַקְשִׁיבָה וַעֲנֵנִי.

מִיָּדְךָ לִי קַרְנַיִם

חָנֵּנִי נָא חָנֵּנִי!

שָׁמָּה מֶלֶךְ אָתָּה,

וּמִיָּדְךָ גַּם הִנֵּנִי

מַלְכָּה פֹּה מִלְמַטָּה,

חָנֵּנִי נָא חָנֵּנִי!

בְּאֹורְךָ וַאֲמִתְּךָ

טַהֵר אֶת עֲוֹנִי!

אָבִי, אֲנִי בִּתְּךָ!

חָנֵּנִי נָא חָנֵּנִי!

אֵלִי, כַּבִּיר, נָאוֹר!

צֶדֶק תְּדִינֵנִי.

חַדֵּשׁ בִּי לֵב טָהוֹר,

חָנֵּנִי נָא חָנֵּנִי!

נַהֲרֵי פַּלְגֵי זֹהַר

מֵאוֹרְךָ תַּשְׁפִּיעֵנִי

כְּעֶצֶם שַׁחֲקֵי טֹהַר

חָנֵּנִי נָא חָנֵּנִי!

מִמְּעוֹן קֹדֶשׁ הַשְׁקִיפָה,

תְּמוּנָתְךָ הַשְׂבִּיעֵנִי.

טַל אוֹרוֹת הַרְעִיפָה,

חָנֵּנִי נָא חָנֵּנִי!

הַיּוֹשְׁבִי בַּשָּׁמַיִם

הַקְשִׁיבָה וַעֲנֵנִי.

מִיָּדְךָ לִי קַרְנַיִם

חָנֵּנִי נָא חָנֵּנִי!

שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ

הֵמָּה יְנַחֲמוּנִי.

חַיַּי אוֹר פָּנֶיךָ!

חָנֵּנִי נָא חָנֵּנִי!

קַרְנֶיךָ כִּי יָפֹֹזּוּ

רָצוֹן יַשְׂבִּיעוּנִי.

נֵצַח בַּל יָגוֹזוּ

חָנֵּנִי נָא חָנֵּנִי!

עֵת מִבַּעַד הַצֹּהַר

קַוֶּיךָ יְעִירוּנִי,

שִׁפְכָה פַּלְגֵי זֹהַר

חָנֵּנִי נָא חָנֵּנִי!

שַׁחַר כִּי יַבְקִיעַ

יָדְךָ, אָב, תַּנְחֵנִי.

אַתָּה כִּי תוֹפִיעַ

חָנֵּנִי נָא חָנֵּנִי!

כִּי תֵרֵד הַיָּמָּה,

טַהֵר גַּם עֲוֹנִי,

תִּרְחָצֵנִי שָׁמָּה,

חָנֵּנִי נָא חָנֵּנִי!

כִּכְלוֹתָהּ לַחַשׁ לָצֶקֶת

אוֹר עַל פָּנֶיהָ הוֹפִיעַ.

מִכִּתְרָהּ הִתְנוֹסְסָה בָּרֶקֶת,

כְּשֶׁמֶשׁ לָהּ רָצוֹן הִשְׂבִּיעַ.

הַכְּבוּדָּה הֵרִימָה הַדֶּגֶל

עַל רֹאשָׁהּ כְּגֻלַּת כּוֹתֶרֶת:

"תֶחִי לָנֶצַח הַשֵּׁגָל!

לַעֲדֵי עַד תִּנּוֹן כַּחֶרֶס!"

שׁוֹמְרֵי רֹאשָׁהּ מִהֵרוּ

וּבְמִטָּה הַמַּלְכָּה נִשָּׂאָה.

מַקְהֵלוֹת לַמַּלְכָּה זִמֵּרוּ,

מִמָּרוֹם הַשֶּׁמֶשׁ שָׁמָעָה…

גַּם צִבְאוֹת שָׁמַיִם אֵין חֵקֶר

הִקְשִׁיבוּ לָרִנָּה מִגָּבוֹהַּ,

וַיָּרֹנּוּ גַם כּוֹכְבֵי בֹקֶר

וַיָרִיעוּ בְּנֵי אֱלוֹהַּ.

כִּנוֹר, הֵאָלֵם! אַל תַּמֵּר,

יְנַתֵּק מֵיתָרָיו הָעוּגָב.

מַה לְּצִפּוֹר מַשְׂכִּיל מְזַמֵּר

קִרְקוּר וּשְׁרִיקַת הֶחָגָב?!

וְעַל חֶלְקַת־אַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ

יְפַזְזוּן וִירַצְּדוּן קַרְנָיִם,

הַשֶּׁמֶשׁ כְּעֵין חַשְׁמַל אִשָׁהּ

סוֹבֶבֶת בִּמְחוֹלוֹת־מַחֲנָיִם.

הַשֶּׁמֶשׁ עַל אַחַת שֶׁבַע

מְפִיצָה זִיו נֹגַהּ – וַתֹּופַע

וַתְּכַרְכֵּר וַתְּפַזֵּז הַטֶּבַע,

כָּל הוֹדָהּ הִשְׁפִּיעָה אָז שֶׁפַע.

אָבָק מִשַּׁחַק מֹאזְנַיִם

דַּק חוֹל מֵהַר בִּי נָבָעָה.

הִזַּלְתִּי מִיָּם נֵטֶף מַיִם

מֵאֲשֶׁר שָׁם אָזְנִי שָׁמָעָה…

הֲתֵדַע נָא, הִכּוֹן וּשְׁמָעָה

אֵת אֲשֶׁר מֵאָז לֹא יָדָעְתָּ!

– כַּרְבֹּלֶת הַשֶּׂכְוִי הִתְנַשָּׂאָה –

– וְאַתָּה, בְּנִי, הֲשָׁמָעְתָּ?

הֲתֵדַע מַה שֵּׁם הָאָרֶץ

אֶת חֻקֶּיךָ, מַלְכִּי, לֹא תִטּוֹר?

וְעָלֶיךָ פּוֹרְצֵי פָרֶץ

– – –¹ בְּאֶרֶץ הַקִּיטוֹר.

– – –² בִּסְעָרָה

מָחָא כְּנָפָיו בְּגָאוֹן.

הַשֶּׂכְוִי לֹא הֶחְטִיא מַטָּרָה

וּבֵין מֶלֶךְ וְשָׂרִים קָם שָׁאוֹן…

הַשֶּׂכְוִי עוֹד פַּעַם פִּיו פָּצָה

וַיֹּאמֶר לַמֶּלֶךְ וְשָׂרִים:

"שִׁמְעוּ לַאֲשֶׁר אִיעָצָה,

צֶדֶק יָעַצְתִּי וּמֵישָׁרִים.

הַמֶּלֶךְ לַסּוֹפֵר יְצַוֶּה

וּבְהַשְׂכֵּל יַעֲרֹך אִגֶּרֶת,

בָּהּ דַּעַת לַמַּלְכָּה יְחַוֶּה

וְתֵדַע לְמִי הָעֲטֶרֶת…

בָּהּ דַּעַת לַמַּלְכָּה יְחַוֶּה,

תֵּדַע מֶמְשַׁלְתּוֹ מָה עַזָּה,

וְרַגְלֶיהָ כָּאַיֶּלֶת תְּשַׁוֶּה

לְמוּלְךָ מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה.

אָצוּר בִּכְנָפַי הַתְּעוּדָה

אֶחְתּוֹם בְּגַפַּי הָאִגֶּרֶת,

עַל עֲקֵבַי קִיטוֹרָה אָגוּדָה

וְשָׁמָּה אֶתְּנֶנָּה לַגְּבֶרֶת.

וְהָיָה אִם לֹא תַטֶּה אֹזֶן

לְקוֹל הָאִגֶּרֶת וְלַפְּקֻדָּה

שִׁמְעוּ כָּל שַׂר גַּם רוֹזֵן!

אֶת אֲשֶׁר לָהּ אַעַשׂ אַגִּידָה.

אָז אַכֶּה כָּנָף עַל כָּנָף

אֶמְחָא – וְסִפִּים יִרְעָשׁוּ!

וּתְשֹׁרַשׁ מִשֹׁרֶשׁ עַד עָנָף

וּמִגֶּזַע שָׂרֶיהָ יְשֹׁרָשׁוּ!

אֶתֵּן אֶת קוֹלִי בְּכֹחַ

לְקוֹלִי יָחִילוּ הָאִיִּים,

אַחֲרֵימוֹ גַם יֶאֱתֶה הָאוֹחַ,

יָגִיחוּ מֵרִבְצָם הָאִיִּים.

וּגְדוּדִים גְּדוּדִים יָבוֹאוּ

תְּחַנְּקֵם חֲמַת טוֹרְפֵי טֶרֶף

(הִשְׁתַּעַשְׁעוּ שָׂרִים, וָשֹׁעוּ!)

יַשְׁחִיתוּ וְאֵין אוֹמֵר: “הֶרֶף!!”

אָז אוֹתָם מַעֲדַנּוֹת אוֹלִיכָה,

מַעֲדַנּוֹת אֶת פּוֹעֲלֵי־אָוֶן!

אַכְנִיעֵם בְּחֵמָה שְׁפוּכָה,

מִזְּרוֹעִי עֹז יִדְּמוּ כָּאָבֶן.

הַמַּלְכָּה לֹא אֶחְמוֹל, אֲרַחֵם,

תֵּדַע עֶבְרָתִי קָשָׁתָה.

אוֹ אָז תִּתְעַצֵּב, תִּנָּחֵם

עַל אֲשֶׁר לֹא אֹזֶן הִטָּתָה.

אַחֲרֵי דוּמִיָּה מְמֻשָּׁכָה

הַשָּׂרִים הֶעֱמִיקוּ חֵקֶר;

וְכַעֲצָתוֹ אִגֶּרֶת עֹרָכָה

וַיַּשְׁכֵּם הַשֶּׂכְוִי בַּבֹּקֶר…

ב    🔗

וַיַּשְׁכֵּם הַשֶּׂכְוִי בַּבֹּקֶר

אִגֶּרֶת צְרוּרָה בִּכְנָפֵהוּ,

וּבְלִוְיַת צִפֳּרִים אֵין חֵקֶר

הֵרִים לַדֶּרֶךְ פַּעֲמֵהוּ.

וּכְגִבּוֹר שָׂשׂ לָרוּץ אֹרַח

מַלְאֲכוּת הַמֶּלֶךְ הִרְהִיבַתְהוּ.

וְעָיֵף יָגֵעַ מִטֹּרַח,

קִיטוֹר עוֹד פַּעַם חָזַתְהוּ.

הַשַּׁחַר פָּרוּשׂ עַל הֶהָרִים,

הַשֶּׁמֶשׁ עוֹד טֶרֶם הִבְקִיעַ,

רֹן כּוֹכְבֵי בֹקֶר הַשָׁרִים

לְאָזְנֵי הַשֶּׂכְוִי הִגִּיעַ

רוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת וְדַקּוֹת

אֶת עֲלֵי הָעֵצִים יָלֹקּוּ,

הַנְּשָׁמוֹת טְהוֹרוֹת וְזַכּוֹת

בֵּין עָלִים סוֹד יַחַד הִמְתִּיקוּ.

שָׁמָּה אֶת לְחָיֵי הַדְּשָׁאִים

יְשַׁעֲשַׁע וִילַקֵּק הָרוּחַ,

וְשָׁמָּה מִבֵּינֹות לָעֳפָאִים

נְשָׁמוֹת מַמְתִּיקוֹת סוֹד שִׂיחַ.

שָׁם עֵשֶׂב לְעֵשֶׂב חָבָקוּ,

יִתְלַחֲשׁוּ בַּל הֶגֶה בַּל אֹמֶר,

יְצַלְצֵל קוֹל מַשָּׁק נָשָׁקוּ

נִשְׂגָּב מֵאֹזֶן הַחֹמֶר

פֹּה שִׂיחַ הָרוּחַ יָנִיעַ

כִּלְיֶלֶד בְּעֶרֶשׂ הָאָמָה

וְאִמּוֹ – הַבְּרִיאָה – תָּרִיעַ,

תָּשִׁיר שִׁיר־שֵׁנָה בִּדְמָמָה.

פֹּה יָנוּם הַפֶּרַח בְּהוֹדוֹ,

בִּפְנִינֵי־טַל כִּתְרוֹ מְיַפֶּה,

וְהקב"ה בְּעַצְמוֹ בִּכְבוֹדוֹ

מַכְרִיז עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה.

שָׁם אָסַף עָלָיו הַגָּבִיעַ

הַמָּסוּךְ עָסִיס, טַל שָׁמַיִם,

שָׁם… שָׁמָּה עַל יַד הַמַּבּוּעַ

יָקֵר מִמְּקוֹר מַיִם־חַיִּים.

פֹּה וָשָׁם בְּעֵמֶק הַגֶּבַע

יְשֵׁנָה וְנָמָה הַבְּרִיאָה.

וְתִישַׁן, וְתָנוּם הַטֶּבַע

סְבִיבָה שׂוֹרֶרֶת דּוּמִיָּה…

הַסּוּ כָּל צִפּוֹר, כָּל כָּנָף!

בִּדְמָמָה בְּקִנְּכֶם קַנֵּנוּ,

אוֹ בַּחֲרוּ בַּיַּעַר בַּד עָנָף –

אַךְ הַסּוּ! כִּי יְשֵׁנָה אִמֵּנוּ.

– "הוֹי נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת, אַתְּ זְמִירָה!

בַּת תָּבוּז לְיִקְהַת אֵם הוֹרָתָהּ".

– "שִׁיר־שֵׁנָה לְאִמִּי אָשִׁירָה.

לְקוֹלִי תֶּעֱרַב שְׁנָתָהּ".

וּצְלִילִים הִשְׁתַּפְּכוּ מִסָּבִיב,

כּוֹכָבִים פְּנִינִים מַרְעִיפִים,

תַּךְ גַּלִּים בְּרוּחַ הָאָבִיב,

תַּךְ גַּלִּים בְּיַם־נֹפֶת־צוּפִים.

הֲמוֹן הַצִּפָּרִים נוֹעָדוּ

שֶׁבֶת בַּשָּׁרוֹן שָׁם אִוּוּ,

יְצוּעָם בְּשִׂיחִים רָפָדוּ

וּלְמוֹצָאֵי בֹּקֶר שָׁם קִוּוּ.

שָׁמָּה בַּשַּׁחַק מִקֶּדֶם

הוּצְאוּ עַרְפְּלֵי טֹהַר,

שָׁפְכוּ חַכְלִילוּת וָאֹדֶם

בְּפַלְגֵי זִיו נֹגַהּ וָזֹהַר.

הֵם צִירִים שְׁלָחַתְמוֹ הַשָּׁמֶשׁ

לָסֹל וּלְפַלֵס נְתִיבָה,

לַהֲדוֹף וְלַהֲדוֹךְ הָאָמֶשׁ,

לַעֲזֹב מְקוֹמוֹ לַנְּדִיבָה.

הֵם צִירִים שְׁלָחַתְמוֹ הַשָׁמֶשׁ,

בַּשֵּׂר צִדְקָתָהּ יֹפִיעוּ

הִתְעוֹרְרוּ כָּל חַיָּה וָרָמֶשׂ!

זַמְּרוּ לַמַּלְכָּה, הָרִיעוּ.³

כתב יד מתקופת וולוז’ין-ז’יטומיר. פורסם ב“עין הקורא”, ברלין, חוברת ב‘/ג’, עמ' 95–91, ניסן/אלול תרפ"ג, בחתימת “נחבי בן ופסי”