פַּעַם עָמַדְתִי עִם גָּדִי בַּחוּץ,

וְהַפִיקוּס הָיָה רָטֹב וְרָחוּץ,

וְגַם עֵץ הַפֵּקָן הָיָה כָּל כָּךְ נוֹצֵץ

שֶׁבִּכְלָל לֹא יָדַעְנוּ אִם זֶה אֶשֶׁד אוֹ עֵץ.

אָז אָמַרְתִּי לְגָדִי: תַּבִּיט מֵרָחוֹק,

בִּכְלָל לֹא בָּטוּחַ שֶׁהַפִיקוּס יָרֹק.

הוּא אוּלַי קְצָת יָרֹק, אֲבָל גַּם קְצָת זָהוּב,

אָז אוּלַי יֵשׁ לוֹ צֶבַע, נַגִּיד, יְרַקְהוּב?

אֲבָל גָּדִי אָמַר שֶׁכְּדַאי לִי לִבְדֹּק,

כִּי הַפִיקוּס נִרְאֶה לוֹ יוֹתֵר זְהַבְרוֹק,

בְּעִקָּר שֶׁשָּׁמַיִם אַחֲרֵי גֶשֶׁם גָּדוֹל

הֵם בְּצֶבַע כְּחַלְפֹר אוֹ אוּלַי אֲפַרְחֹל.

אָז הָלַכְנוּ הַבַּיְתָה לִרְאוֹת צִלּוּמִים,

וְאָכַלְנוּ בַּדֶּרֶךְ שְׁזִיפִים סְגוֹלְדֻמִּים,

וְרָאִינוּ צִלּוּם שֶׁל רוּתִי עִם דֹּב,

רוּת וְרַדְבָנָה וְדֻבִּי חוּמְהוֹב.