א

חֲצוֹת לֵיל. חֲצוֹת לָיִל.

עַל מִטַּת־שֵׁן עֲרֵבָה שְׁנַת שַׁאֲנַנִּים.

עַל סַפְסָל בַּגַּן נוֹדֶדֶת שְׁנַת נְכָאִים,

כִּי עֵר בָּם הַכָּפָן –

וּדְלוּקָה תוּגָתָם

כְּנֵר־תָּמִיד בְּבֵי־כְנִשְׂתָּם.

הַלַּיְלָה הַמִּתְחַשֵּׁר בְּאָפְלוֹ

מַאֲפִיל עַל הַדָּעַת,

כִּי צוֹנְנִים כּוֹכָבָיו וּרְחוֹקִים,

כְּאוֹרוֹת הַפְּדוּת בַּחֲלוֹם.

וְהַסַּהַר הַמְחַזֵּר עַל פִּתְחֵי־הָרָקִיעַ

יָגֵעַ כְּהֵלֶךְ –

רָחוֹק גַּם הוּא וּמַחֲרִישׁ…

ב

חֲצוֹת לֵיל. חֲצוֹת לָיִל.

בְּנֵי־נֶשֶׁף הוֹלְכִים בְּמִצְעָד אָדִישׁ.

בְּעֵינֵיהֶם הָרָעָב גֶּחָלָיו מַלְחִישׁ,

עֵת פִּתָּם הַמְיֻחֶלֶת סְגוּרָה עַל מַסְגֵּר

בְּבֵי־נַחְתּוֹם עָלוּם.

בְּמֶרְחֲבֵי־עֱנוּת

נָעוּ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת

מִקְצֵה לַיְלָה אֶל קָצֵהוּ.

וְכַאֲשֶׁר שֵׂרְכוּ מְזֵי־צִפִּיָּה

וְעָלָה רֵיחַ־הַמֶּלַח בְּאַפָּם –

מֵאֲלֵיהֶן נִפְשְׁטוּ יְדֵיהֶם

מְפַלְּלוֹת מַגָּע חַי עִם לֶחֶם

וַחֲרֵדוֹת בַּלַּיִל –

כְּכַפּוֹת אִילָן צְמֵאוֹת־גֶּשֶׁם…