לֶהָבוֹת, לֶהָבוֹת בָּאֹפֶק הַשּׁוֹקֵעַ.

דְּמָמָה בַּיַּעַר וְחֶסֶד־עַרְבָּיִם.

כִּי גָז הַיּוֹם, אוֹרוֹ רוֹגֵעַ,

כְּהֵד גָּנוּז בְּחֵיק־הָאַפְסָיִם.

צְלָלִים בַּדְּרָכִים מְשִׂיחִים תּוּגָתָם.

שׁוֹקְטִים מַעְיָנוֹת בְּאִפּוּק־דְּכִי.

לַיְלַה כְּסוּפָה פּוֹרֵשׂ עֲנָנָיו

עַל יְקוּם עָיֵף וּמְזֵה־צְחִי.

אוֹרֵנוּ שֶׁשָּׂרַד כַּכּוֹכָב צָנוּעַ,

תָּאֵב בְּדִידוּתָם שֶׁל שְׁחָקִים רָמִים.

בְּשִׁמְמַת תֵּבֵל צֵל כִּי יָנוּעַ,

יִכְרַע הַלֵּב בִּנְתִיב הַדִּמְדּוּמִים…