יוֹם וְיוֹמַיִם, שָׁבוּעַ, שְׁבוּעַיִם,

שָׁנָה וְשָׁנִים – לְחַכּוֹת.

לְמִכְתָּב, לְשׁוּרָה, לְאוֹת.

בְּלֵילוֹת לְאֵין-סוֹף

לֶאֱגֹר, לֶאֱסֹף

תְּמוּנוֹת-בַּלָּהוֹת.

לְהַסְתִּיר בְּיַמִּים

אֲיֻמִּים שֶׁל דָּמִים

דִּמְעָה. –

מַה נּוּכַל לְהָשִׁיב?

רַק מַבָּט, רַק הַנִּיב:

אִמָּא!