סֶלַע עֲנָקִים שָׁחוֹר, אֶבֶן אֲיֻמַּת־הוֹד בְּטַבַּעַת הַבְּדִידוּת שֶׁל גְּבוּלוֹת יִשְׂרָאֵל, מִזְבַּח וּמְעוֹז־חַיִים.

יוֹמָם וָלַיְלָה, נוֹשְׂאֵי לַפִּידִים וּבְמְלוֹא הֶחָגוֹר אָנוּ נֶאֱחָזִים בְּזִיזֵי סֶלַע־הַמִּשְׁגּב, וּדְרוּכֵי־כָּל־שְׁרִיר מוּל תְּהוֹם, בְּסֻלָּמוֹת שֶׁל חֲבָלִים וּבַעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה, בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה עַד אֵין קֵץ –

אָנוּ עוֹלִים לִמְצָדָה וּבָאִים בִּבְרִיתָהּ.

הַהִלוּלָה וְלֵיל־הַמְּדוּרוֹת לְרַגְלֵי מְצָדָה; הַשִׁיר, הַסְּעֻדָּה, הַמָּחוֹל וְשִׁבְתֵנוּ יַחְדָּו מַעְגָלִים מַעֲגָלִים מִסָּבִיב לַגַּחֶלֶת –

יְלַכְּדוּנוּ לַחֲטִיבָה אַחַת – נֹעַר יִשְׂרְאֵלִי, צוֹפֶה לַבָּאוֹת דְּלוּק חָזוֹן וּדְרוּךְ־עז.