יְהִי שַׁבָּת!
שַׁבָּת!
לֹא יֵחָרֵשׁ,
לֹא יִזָּרֵעַ,
לֹא בִּנְיָן וְלֹא תִּקּוּן,
לֹא מִקָּח, לֹא מִמְכָּר.
– שֶׁיֶּחֱרַב הָעוֹלָם?
– שֶׁיֶּחֱרַב הָעוֹלָם!
וְאָנוּ,
אָנוּ יְהוּדִים־שֶׁל־שַׁבָּת,
אָנוּ יְהוּדִים־שֶׁל־יוֹם־טוֹב,
אָנוּ יְהוּדִים־שֶׁל נְשָׁמָה־יְתֵרָה,
עַל חָרְבוֹתָיו נְהַלֵּךְ.
– לְאָן?
– אֵי־אָנָה?
אֵלָיו! אֵלָיו!
שָׁרִים וְחוֹלְלִים נֵלֵךְ
אֵלָיו!
רַנְּנוּ עִמִּי!
רִקְדוּ עִמִּי!
וְכָךְ!
וְכָךְ הוֹלְכִים אֲנַחְנוּ,
שָׁרִים וְחוֹלְלִים…
אָנוּ יְהוּדִים גְּדוֹלִים, גְּדוֹלִים,
יְהוּדֵי שַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב.
עֲנָנִים לִקְרָאתֵנוּ נִבְקָעִים!
שָׁמַיִם שַׁעֲרֵיהֶם פּוֹתְחִים!
לַעֲנַן־הַכָּבוֹד נִנָּשֵׂאָה,
אֶל כִּסֵּא־הַכָּבוֹד,
עַד לְכִסֵּא־הַכָּבוֹד!
עַל אֶבֶן הַשַּׁיִשׁ הַטָּהוֹר
עוֹמְדִים אֲנַחְנוּ!
וְלֹא תַּחֲנוּן בְּפִינוּ,
וְיָדֵינוּ לֹא נִפְשֹׁט,
יְהוּדִים גְּדוֹלִים, גֵּאִים, אֲנַחְנוּ –
זֶרַע אַבְרָהָם… יִצְחָק וְיַעֲקֹב!
קָצְרָה רוּחֵנוּ מִלְחַכּוֹת!