הַיַבְּלִית הַיְרַקְרֶקֶת

אֶת צְמָחֵינוּ הִיא חוֹנֶקֶת.

סְלִיק מִפֹּה עֵשֶׂב שׁוֹטֶה!

לֵךְ וּצְמַח רַק בַּשָּׂדֶה!

חִלָּזון זוֹחֵל, זוֹחֵל

כְּרוּב מָתוֹק אָכוֹל יֹאכֵל 

כֶּלֶב מַיִם סַכָּנָה

לצְמָחִים שֶׁבַּגִּנָּה.

חֹלֶד – זֶה מַזִיק אָיֹם;

בַּמִּנְהֶרֶת נָם בַּיּוֹם,

לַיְלָה הוּא עוֹבֵר הַגְּבוּל

וְשׁוֹדֵד מֵיטַב הַיְבוּל