רטז
מטמא טהור זִימֵר 1 בַּאֲרִישָׁה 2
וְרֶנֶן הִרְחִישָׁה3
לַנִּכְתָּר בִּקְדֻושָּׁה4
כִּי גְאֻולָּה הֵחִישָׁה5
5 לַעֲדַת מְקֻודָּשָׁה
חֲקוּרָה וּדְרוּשָׁה6
וְצֹעַן7 נֶחְרָשָׁה
וְכַיָּם נִרְגָּשָׁה8
וּכְאֶבֶן הֻוחְרָשָׁה9
10 וְעַל שְׁמוֹ10 הֻופְרְשָׁה
זֹאת הַפָּרָשָׁה
לְנַחֲלָה וּמוֹרָשָׁה
9.נ הוחרשה] הרי“ש צוינה בשני קווים, ואין לדעת לשם מה 12. ומורשה] היה מורשה ונוספה וי”ו בין השיטין
-
ולא תרטה: ולא תהיה לה רטייה, רפואה. ↩
-
וכהרף: מיד (השווה להלן, פזמון רפו, טור 5). ↩
-
תחטה: במקום ‘תחטא’. ↩
-
כי תשבע לבטא: וי' ה:ד. ↩
-
רוצה נאמניו וכו': מכאן ועד טור 4 הכול כינויים לקב"ה. ↩
-
ממאניו: את הממאנים לשמוע בקולו. ↩
-
בעיניניו: בדיבורו. ↩
-
להאיש עניו: למשה רבנו. ↩
-
בהיתמנם: במקום ‘בהתמנותם’. ↩
-
על עיסקי המונם: להיות דואגים לעסקי עמם. ↩