הָיֹה הָיוּ סַבָּא וְסַבְתָּה.
הֵם גָרוּ לְבַדָּם בְּבַיִת קָטָן, נָקִי וְיָפֶה. מִסָּבִיב לַבַּיִת הָיְתָה גִנַּת יָרָק וּפְרָחִים.
יוֹם אֶחָד אָמַר סַבָּא לְסַבְתָּה:
– אֵין לָנוּ יְלָדִים. גַלְמוּדִים אֲנַחְנוּ. מַה טּוֹב הָיָה אִלוּ הָיָה לָנוּ, לְפָחוֹת, חֲתַלְתּוּל קָטָן!
– אָח! - נֶאֶנְחָה סַבְתָּה – לוּ הָיָה לָנוּ, לְפָחוֹת, חֲתַלְתּוּל קָטָן… הָיִיתִי מַאֲכִילָה אוֹתוֹ… הָיִיתִי רוֹחֶצֶת אוֹתוֹ וּמְלַטֶפֶת אוֹתוֹ… בְּבַקָּשָׁה, סַבָּא, הָבֵא נָא לָנוּ חֲתַלְתּוּל אֶחָד קָטָן: נִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ וְלֹא נִהְיֶה גַלְמוּדִים.
יָצָא סַבָּא מִן הַבַּיִת. הָלַךְ לְבַקֵשׁ חֲתַלְתּוּל.
עָלָה הָרִים. יָרַד בְּקָעוֹת. חִפַּשׂ וְחִפַּש. לא מָצָא אַף חָתוּל אֶחָד.
לְבַסּוֹף בָּא אֶל הַר אֶחָד שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה כֻּלּוֹ חֲתוּלִים. מֵאָה חֲתוּלִים! אֶלֶף חֲתוּלִים! אֶלֶף אַלְפֵי חֲתוּלִים!
וְהִנֵּה - חֲתַלְתּוּל אָפֹר בָּהִיר חָמוּד מְאֹד מְאֹד. אָסַף אוֹתוֹ. רָצָה לָשׁוּב הַבַּיְתָה. וְהִנֵּה – מִיָּאוּ.. חָתוּל מְנֻמָּר… דּוֹמֶה לְגוּר נָמֵר… אָסַף גַּם אוֹתוֹ… וְדַי! – רָצָה לָשׁוּב הַבַּיְתָה, וְהִנֵּה עוֹד חָתוּל! רַךְ כַּמֶּשִׁי וּמְתֻלְתָּל… וְהִנֵּה עוֹד חָתוּל חוּם וְעוֹד חָתוּל יָפֶה!
אָסַף אוֹתָם. וְדַי! – רָצָה לָשׁוּב הַבַּיְתָה.
וְהִנֵּה - מִיָּאוּ… מִיָּאוּ… מִיָּאוּ… מִיָּאוּ… מַה זֹּאת? כָּל הַחֲתוּלִים הִתְחִילוּ לָלֶכֶת אַחֲרָיו… מֵאָה חֲתוּלִים! אֶלֶף חֲתוּלִים! אֶלֶף אַלְפֵי חֲתוּלִים וַחֲתַלְתּוּלִים… סַבָּא הוֹלֵךְ וְכָל הַחֲתוּלִים – אַחֲרָיו.
וְסַבָּא הוֹלֵךְ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. עוֹלֶה הָרִים, יוֹרֵד בְּקָעוֹת…
… וְהִנֵּה – שָׁב הַבַּיְתָה… מֶה עָשָׂה? נִכְנָס אֶל הַבַּיִת לְבַדּוֹ… פָּתַח אֶת הַחַלּוֹן, קָרָא לַחֲתוּלִים וְאָמַר לָהֶם:
– חֲתוּלִים. הַקְשִׁיבוּ: לֹא נוּכַל לְהַכְנִיס אֶת כֻּלְּכֶם הַבַּיְתָה. רַק חָתוּל אֶחָד מִכֶּם, הֶחָתוּל הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר – יָבֹא אֵלֵינוּ. שְׁאָר הַחֲתוּלִים יָשׁוּבוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ מִשָּׁם.
מִי הוּא הֶחָתוּל הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר?
– אֲנִי: אֲנִי: אֲנִי אֲנִי – יִלְלוּ כָּל הַחֲתוּלִים. יִלְלוּ מֵאָה חֲתוּלִים, אֶלֶף חֲתוּלִים, אֶלֶף אַלְפֵי חֲתוּלִים וַחֲתַלְתּוּלִים, כֻּלָּם מְיַלְּלִים, מְיַלְּלִים, מְיַלְּלִים..
הִתְנַפְלוּ זֶה עַל זֶה, וְשָׁרְטוּ זֶה אֶת זֶה, בַּבֹּקֶר קָמוּ סַבָּא וְסַבְתָּה, וְהִנֵּה – הס… שֶׁקֶט…
– אָח – אָמְרָה סַבְתָּה – חֲבָל! אָלוּ לְפָחוֹת הָיָה נִשְׁאָר לָנוּ חֲתַלְתּוּל אֶחָד קָטָן, כִּי אָז לא הָיִינוּ כָּל כָּךְ גַלְמוּדִים.
וְהִנֵּה – מִיָּאוּ… מַה זֹּאת? מִתַּחַת אַחַד הַשִׂיחִים בֶּחָצֵר יִלֵּל בְּמִסְכֵּנוּת חֲתַלְתּוּל אֶחָד קָטָן…
– אֵיךְ זֶה נִשְׁאַרְתָּ? - שָׁאֲלָה סַבְתָּה. – פָּשׁוּט מְאֹד – אָמַר הֶחָתוּל – בְּשָׁעָה שֶׁכָּל הַחֲתוּלִים יִלְלוּ וְרָבוּ נֶחְבֵּאתִי לִי בַּפְּנָה וְשָׁתַקְתִּי. וְכָךְ נִשְׁאַרְתִּי.
לָקְחָה סַבְתָּה אֶת הַחֲתַלְתּוּל, רָחֲצָה אוֹתוֹ הָגִישָׁה לוֹ דַּיְסָה וְצַלַּחַת חָלָב וּפְתוֹתֵי לֶחֶם. וְאָמְרָה:
– מִסְכֵּן… כַּמָּה רָזֶה אַתָּה… כֻּלְּךָ עוֹר וַעֲצָמוֹת…
וּבָעֶרֶב, בְּשָׁעָה שֶׁסַבְתָּה סָרְגָה גַרְבַּיִם וְסַבָּא עִשָּׁן מִקְטַרְתּוֹ – שִׂחֵק הַחֲתַלְתּוּל, בִּסְלִיל הַחוּטִים וְהִשְׁתּוֹבֵב. אוֹתָהּ שָׁעָה לְטֵף אוֹתוֹ סַבָּא, לִטֵּף וְאָמַר:
– הַרְבֵּה חֲתוּלִים רָאִיתִי בָּעוֹלָם. רָאִיתִי מֵאָה חֲתוּלִים, אֶלֶף חֲתוּלִים, אֶלֶף אַלְפֵי חֲתוּלִים וַחֲתַלְתּוּלִים, אֲבָל חֲתַלְתּוּל יָפֶה וְשָׁקֵט, נָקִי וְשׁוֹבָב כָּזֶה לֹא רָאִיתִי מִיָּמָי…
