לוגו
מעשה באמא שפנה והדבורה הגיבורה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U
1.jpg

בֹּקֶר אֶחָד יָצָא אַבָּא שָׁפָן מִן הַבַּיִת וְהָלַךְ לַעֲבוֹדָה. גַּם הַשְּׁפַנְפַּנִּים הַקְּטָנִים יָצְאוּ מִן הַבַּיִת וְהָלְכוּ לְגַן הַשְׁפַנִּים.

וְאִמָּא שְׁפַנָּה גַם הִיא לָקְחָה סַל גָּדוֹל וְיָצְאָה אֶל הַשּׁוּק.

מַה תִּקְנֶה? קָנְתָה קוֹלָס שֶׁל כְּרוּב.

וְהִנֵּה… מַה זֹּאת?

2.jpg

רֹאש בַּעַל קַרְנַיִם וְזָקָן נִרְאָה מִן הַחֲלוֹן.

נִבְהֲלָה וְשָׁאֲלָה: מִי בַּבַּיִת?

נִשְׁמַע קוֹל עָבֶה יוֹצֵא מִן הַבַּיִת:

אֲנִי הַתַּיִשׁ הַגָּדוֹל בַּעַל הַקַרְנַיִם! הַבַּיִת שֶׁלִי! לְכִי מִפֹּה! בָּה! אִם לֹא – אֲנַגַּח אוֹתָךְ בְּקַרְנַי!

הָלְכָה אִמָּא שְׁפַנָּה לחָתוּל, סִפְּרָה לוֹ אֶת צָרָתָהּ וְאָמְרָה לוֹ:

– חָתוּל חֲתוּלִי! בְּבֵיתִי יוֹשֵׁב הַתַּיִשׁ הַגָּדוֹל בַּעַל הַקַּרְנַיִם וְקוֹרֵא: “בָּה־בָּה־בָּה שֶׁלִּי הַבָּיִת!” עֲזוֹר נָא לִי לְגָרֵשׁ אֶת הַתַּיִשׁ הָרָשָׁע מִבֵּיתִי!

– מְיָאוּ… יִלֵּל הֶחָתוּל אֲנִי פּוֹחֵד מִפְּנֵי הַתַּיִשׁ הַגָּדוֹל.

עָמְדָה אִמָּא שְׁפַנָּה וּבָכְתָה.

עָבְרָה עַל פָּנֶיהָ דְבוֹרָה קְטַנָּה.

–זְזְוּם… זְזְוּם!… אִמָּא שְׁפַנָּה, לָמָּה זְזֶה אַתְּ בּוֹכִיָּה? זְזוּם זְזוּם.. לָמָּה זְזֶה?

– אֵיךְ לא אֶבְכֶּה? וְהַתַּיִשׁ הַגָּדוֹל בַּעַל הַקַּרְנַיִם פָּלַשׁ אֶל בֵּיתִי בְלִי רְשׁוּת… כָּל הַיּוֹם הוּא קוֹרֵא: בָּה! בָּה! שֶׁלִּי הַבַּיִת! מִי יַעֲזֹר לִי בַצָּרָה?

עָפָה הַדְּבוֹרָה וְנִכְנְסָה אֶל הַבַּיִת בְּעַד הַחַלוֹן. זוּם זוּם זְזוּם… זְזְזְזְז – עָקְצָה אֶת הַתַּיִשׁ בְּאַפּוֹ! – בָּה! בָּה! בָּה! נִבְהַל הַתַּיִשׁ מְאֹד וּבָרַח מִן הַבַּיִת.

בָּרַח, נֶעֱלַם – וְאֵינֶנּוּ.

3.jpg

וְאִמָּא שְׁפַנָּה לָקְחָה אֶת הַכְּרוּב, נִכְנְסָה הַבַּיְתָה וְאָמְרָה לַדְּבוֹרָה:

– תּוֹדָה, דְּבוֹרָה גִבּוֹרָה.

אַחַר כָּךְ רָחֲצָה אֶת הַכְּרוּב בַּמַּיִם וּבִשְׁלָה מָרָק טָעִים.

4.jpg

בַּצָּהֳרַיִם בָּאוּ הַשְׁפַנְפָּנִים מִן הַגַּן. בָּא גַם אַבָּא שָׁפָן מִן הָעֲבוֹדָה.

יָשְׁבוּ אֶל הַשֻּׁלְחָן וְאָכְלוּ.

5.jpg

וְהִנֵּה –

זוּם זוּם זום זְזוּם… הַדְּבוֹרָה הַקְטַנָּה בָאָה לְרֵיחַ הַמָּרָק.

– רֵיחַ נִיחוֹחַ! רֵיחַ נִיחוֹחַ! – אָמְרָה הַדְּבוֹרָה.

נָתְנָה אִמָּא שְׁפַנָּה לַדְּבוֹרָה טִפָּה אַחַת מִן הַמָּרָק וְאָמְרָה:

– בְּבַקָּשָׁה, דְּבוֹרָה גִבּוֹרָה, טַעֲמִי נָא!…

– מְמְמְ - אָמְרָה הַדְּבוֹרָה – מָרָק טָעִים כַּזְּזֶה?

– מְמְמְ… מָרָק טָעִים כַּזְּזֶה לא טָעַמְתִּי מִיָמָי!

6.jpg