לשכת עבודה / דוד בן-גוריון

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

(מהרצאה בוועידה החמישית של אחדות העבודה)

מדי פעם מופיעות לפנינו הצעות מ“ימין” ומ“שמאל” להוציא את הלשכה מידינו ולייסד לשכה “ניטרלית” ממשלתית או עירונית, כלשכה בכל הארצות. אילו היה לנו מעמד קיים, משק בנוי ומדינה עומדת על תילה, היינו בוודאי מסכימים למסור מכשלה זו של הדאגה למחוסרי עבודה ותיווך העבודה לממשלה ולעיריות – אולם במצבנו כיום בארץ אין אנו יכולים ורשאים לסלק מעל עצמנו את הדאגה הזאת, הדאגה לקליטת העולים, למחוסרי עבודה ולחוקה צודקת של העבודה בארץ. התיווך וסידור העבודה בידי עצמנו ושלטוננו על שוק העבודה הוא תנאי הכרחי לקיומו של הפועל בארץ, כי מבלעדינו אין כוח המעוניין בהקלטת העולה והפועל העברי בעבודה והמוכשר לעשות זאת בתנאים הקשים של שוק העבודה בארץ. בלי לשכת העבודה שלנו ובלי משק פועלים עצמי לא נחדור לעבודה במשק ההון הפרטי. לא היינו מסוגלים לחדור באלפינו למושבה כמו שחדרנו השנה, אילולא משקינו החקלאיים, ולא היינו חודרים לעבודת הבניין הפרטית כאשר חדרנו, אילולא משקנו השיתופי בקבלנות הבניין, והוא הדין בלשכה. יש אולי מקום אחד ששם יש לדבר על מוסד עירוני לתיווך העבודה – זהו תל-אביב, וגם זה בתנאי אם יהיה בידי העיריה לחייב את כל נותני העבודה לקבל פועלים רק דרך הלשכה שלה; אבל לא ייתכן סידור לשכה ניטרלית בידי הקהילה, ועוד פחות מזה בידי העיריה בחיפה או בירושלים. הקהילה אין לה כל שליטה על שוק העבודה. והעיריה שאינה כולה עברית לא תוכל לספק את צרכי העבודה העברית התלויה עכשיו כמעט רק בשוק העבודה העברי, אשר תנאיו שונים מתנאי שוק העבודה הערבי. אם רוצים נותני העבודה להשתתף בלשכת העבודה – אין לנו כל יסוד להתנגד לכך, אולם בתנאי אחד: שיתקשרו את ההסתדרות בחוזי-עבודה.

החזקת לשכת העבודה היא לא זכות ויתרון כי אם חובה ומעמסה להסתדרות, אבל אין ההסתדרות יכולה להשתחרר מחובה זו כל זמן שאין גוף אחר אשר יטיל אותה על עצמו.

תל-אביב, כג חשוון תרפז [“דבר” 442]