שס
מחמדי שֵׁשׁ וְשֶׁבַע שָׂנֵא1
וְהָעֲשִׂירִי לְקֵץ מְמֻונֶּה
5 תַּעֲבוֹרְנָא הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה8
-
שש… שנא: כינוי לקב"ה, על־פי מש' ו:טז. ↩
-
עדת: כנראה צ“ל ‘עדתו’ או כיו”ב. ↩
-
אץ: מיהר; אבל אפשר שיש לקרוא: ‘אין למנה’ (השווה במ' כג:י). ↩
-
למנה: בדרך הפייטנים, במקום ‘למנות’. ↩
-
תשעה מנינין: מיוסד על הנאמר בתנחומא, מהדורת באבער, כי תשא, ח, ובמקבילות: ‘אתה מוצא עשרה פעמים נמנו בני ישראל, אחת בירידתן למצרים… ואחת לעתיד לבוא שנאמר: עוד תעבורנה הצאן על ידי מונה.’ ↩
-
מנינין: אולי צריך לקרוא ‘מניניו’. ↩
-
במענה: על־פי פקודת הקב“ה; והוא על־פי המשך הדרשה שם: 'אמר הקב”ה בעולם הזה היו בני אדם סופרים אתכם, אבל לעולם הבא אני אספור אתכם‘ וכו’. ↩
-
תעבורנא… מונה: יר' לג:יג. ↩