חָשַׁךְ הַיּוֹם, צִנָּה נוֹשֶׁבֶת.
שָׁעָה שְׁבִיעִית.
לִסְעֹד לִבָּהּ בָּדָד יוֹשֶׁבֶת
הַשּׁוּלַמִּית.
עַל הַשֻּׁלְחָן סַלָדוֹת שְׁתַּיִם‑
מַרְאֶה רָגִיל.
אַךְ הִיא תָּעִיף בָּהֶן עֵינַיִם
בְּלִי גִּיל…
וּשְׁאֵלָה מָרָה רוֹעֶדֶת
בְּפִי שׁוּלַמִּית:
"הַאִם לְכָךְ, אִמְרִי, בּוֹגֶדֶת,
כָּרַתְנוּ בְּרִית?"
הִיא אֲנָחָה כְּבֵדָה פּוֹלֶטֶת
וַתֵּבְךְּ בַּלָּאט.
וְהַסַּלָדָה מִתְמַעֶטֶת
לְאַט, לְאַט…