תעא
מקלט לברוח פזֹ שֵׁשׁ1 מוּכָנוֹת בְּאַהֲבָה
לַעֲדַת ברכה2 וַאֲהוּבָה
רוֹצֶה5 בנית גרים חוֹבָה
בְּפֶתַע בְּלֹא אֵיבָה8
נ 2 ואהובה] היה ואהבה ונתלתה וי“ו בין השיטין והה”א נוקדה בקובוץ
-
שש: שש ערי מקלט. ↩
-
ברכה: צ"ל ודאי ‘ברוכה’. ↩
-
ובחדריהם: של שש הערים. ↩
-
ובחדריהם החבא: השווה דה"ב יח:כד. ↩
-
רוצה וכו': כוונת הטור אינה ברורה. תיבת ‘בנית’ באה בסוף השורה, ו‘גרים’ בראש השורה שלאחריה, ברם, נראה לי שצ"ל ‘בניתגרים’; הצירוף ‘רוצה בניתגרים חובה’ הוא כינוי לרוצח בשגגה שרוצה לגרום חטא (‘חובה’) לגואל הדם שנתגרה בו. ↩
-
כי מיתציר: איני יודע להלום; ואולי צ"ל ‘כי מיציר’, רוצה לומר, כי גואל הדם שרוי בצער. ↩
-
ויכאיבה: והכאיב לו; ואולי צ"ל ‘והכאיבה’ (= והכאיב). ↩
-
בפתע בלא איבה: במ' לה:כב. ↩