וְאֵל יָקוּם מָחָר וְהֵרִים עוֹלָם

שְׁרוּי דָּם וָדֶמַע מֵעַל תֵּל הַזֶּבֶל

לִתְלוֹת אוֹתוֹ בְּצַחְצָחוֹת שָׁמָיו

כְּמוֹ אִשָּׁה תוֹלָה כְבָסִים עַל חֶבֶל.

וְנָטְפוּ נִטְפֵי־סְחִי עַל בַּהַט־שַׁחַק,

וְעֵין־מָרוֹם צוֹפָה מְלֵאַת עַצֶּבֶת,

וּנְשָׁמוֹת שֶׁלֹּא נוֹצְרוּ לִלְמֹד תּוֹרָה

תְּשַׁפְשֵׁפְנָה יוֹם וֵליל אֶת הַמַּרְצֶפֶת.

וּפָרְצוּ רוּחוֹת עַזִּים וְעַלְעוֹלִים

בָּם נִתְהַפֵּךְ עַל חֶבֶל בִּסְחַרְחֹרֶת,

עַד נַחְשֹׁב: זֹאת הִיא תֵבֵל וְזוֹ דַּרְכָּהּ,

וַאֲדָמָה לָרֶגֶל – מִין סִפֹּרֶת.

אָז אֵל יֵרֵד, יִשְׁטַח אֶת עוֹלָמוֹ,

וּבַחוּצוֹת רִנָּה וּמְחוֹל מַחֲנַיִם,

וּכְמַפְטִיר יוֹנָה רִקּוּד עִם בַּת הַצָּר,

וְתַרְנְגוֹל עַל גַּג יִמְחָא כְנָפַיִם.

וּבְצַד הַדֶּרֶךְ אֶתְהַלֵּךְ תּוֹהֶה

בְּעוֹלָם זֶה הַמְצֻחְצָח וְהַמְשֻׁפָּר;

וּבַאֲשֶׁר אֶצְעַד – צַעֲדִי יַתִּיז שַׁאֲגַת

הַדָּם שֶׁלֹּא שֻׁלַּם וְלֹא כֻפַּר.

אדר תש"ה