¹

כֻּלָּם נִדְחֲקוּ וְנָתְנוּ לִי שָׁלוֹם

כְּמוֹ נִקְלַעְתִּי פִּתְאֹם תּוֹךְ מַעְגַּל קְרוֹבַי;

וִידֵיהֶם אֵיךְ שִׁוְּעוּ לִי בְּאֹפֶל הַלֵּיל

בְּצֵאתִי בַּעֲגָלָה וַאֲנִי לֹג דְּוַי.

הָהּ יָד אֱנוֹשִׁית מְפֻנֶּקֶת יָגוֹן!

הִכַּרְתִּיהָ תּוֹךְ גֶּמַע תִּירוֹשׁ מְרִירִי:

מָה אַחֲוָה בָהּ וָרֹךְ עֵת אוֹרֵחַ נִכְנָס,

וְעִם פְּרִידָה הַאֵינָהּ קוֹל יְלֵל עֲרִירִי?

עַכְשָׁו בְּשִׁבְתִּי בְּחֶדְרִי מוּל אוֹר נֵר,

הֵם עוֹבְרִים עַל פָּנַי, כָּל אֶחָד עִם כְּאֵבָיו

וּמַקְלוֹ וּצְרוֹרוֹ. אֵיךְ נֶהְפַּךְ שֻׁלְחָנִי

לְדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ לְמָרֵי הַלֵּבָב!

אַחַי, אַהֲבַתְכֶם גְּדוֹלָה מִשֶּׁלִּי:

עָזַבְתִּי אֶתְכֶם לְמַשָּׂא יְגוֹנְכֶם,

אַךְ אַתֶּם לֹא תֹאבוּ הַשְׁאִירֵנִי לְבַד;

וְלָעַד, עֲלוּבִים, מְעוֹנִי – מְעוֹנְכֶם.