לשארית במחנות ההסגר

אֶצְבָּעוֹת גְּרוּמוֹת דּוֹפְקוֹת בְּלִי דְמִי וּבְקֶצֶב

עַל שַׁעַר כִּסּוּפִים וְלֹא נִפְתָּח.

הַקְשִׁיבָה, אָח,

הָאוֹרְלוֹגִין שֶׁל דּוֹר דּוֹפֵק בְּעֶצֶב.

פְּסִיעוֹת, פְּסִיעוֹת, נוֹפְלוֹת כְּבֵדוֹת עַל סֶלַע,

עַל פְּנֵי תֵבֵל בְּחוּג חוֹזֵר לֹא־נָח

הַאֲזִינָה, אָח,

הָאוֹרְלוֹגִין שֶׁל דּוֹר יַךְ כְּמוֹ בְּכֶלֶא.

וְהַשְּׂרֵפָה שָׁקְעָה. לֵיל שׁוּב רוֹקֵם

חֲלוֹם תּוֹחֶלֶת,

וְהָעוֹלָם הָלַךְ לִישֹׁן, רַק הֵם

עוֹדָם כְּבוּלִים לָאוּד וְלַגַּחֶלֶת.

יֵשׁ, אָח, עִנּוּי, וְדַק הוּא מִן הַדַּק,

יֵשׁ עֲקֵדָה וְאֵין מַאֲכֶלֶת עַל גָּרוֹן:

עַל יְגוֹנֵי־אֶתְמוֹל לִשְׁכַּב נֶעֱקָד,

לִבְעֹר בְּאֵשׁ טְמִירָה שֶׁל זִכָּרוֹן.

סיון תש"ז